1 [רק לפי הענין תרגמו השבעים: ἀπαγαγόντες οἱ, וולג': qui ... duxerunt nos (ז"א מוליכינו, או כד'), הסורי באותה משמ': דבורין, התרג' הארמי: בזזנא, וריב"ג בס' השרשים כותב (בתרג' ר"י א' תבון): והוצאנוהו אנחנו חוצה לו (משרש תלל) בספר התוספת אל עניין יללה מפני שנמנע היותו מתל עולם בדברים אינני צריך לשנותם הנה. ואנחנו מכשירים בו הנה פנים אחרים והוא שיהיה הלשון הזה דומה ללשון הערב שהוא אצלם לשון הריסה וכאלו אמר ושאלונו מהרסינו שמחה כאשר נאמר מהרסיך ומחריביך ממך יצאו. וכבר אמרו אנשים כי ותוללינו שמחה כמו ושוללינו בהמרת התו בשין כברושים ברותים ע"כ. ור"ד אלפאסי במלונו מבאר ומעלקינא, כלומר תליָנינו.]