תּוֹלַעַת

תֹּלַעַת, ש"נ, הפסק תּוֹלָעַת, תֹּלָעַת, כנ' תּוֹלַעְתָּם, — כמו תּוֹלֵעָה, שרץ, רִמה, גם במשמ' כוללת כמו תולעים1, Wurm, Gewürm; ver(s); vermin: ויותירו אנשים ממנו (מן המן) עד בקר וירם תּוֹלָעִים ויבאש  (שמות יו כו). כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו הַתֹּלָעַת (דבר' כח לט). ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תוֹלַעְתָּם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר (ישע' סו כד). וימן האלהים תּוֹלַעַת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש (יונה ד ז). — וככנוי לבני אדם חלשים וחסרי כח:  אל תיראי תּוֹלַעַת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם ה' וגאלך קדוש ישראל (ישע' מא יד). ואנכי תוֹלַעַת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם (תהל' כב ז). —  ובצרופים, תולעת שני, ושני תולעת, עי' שָׁנִי. —  ובתו"מ: מזרחית צפונית היא היתה לשכת דיר העצים ששם הכהנים בעלי מומין מתליעים העצים וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח (מדות ב ה). מה תולעת אינה מכה את הארז אלא בפה כך אין להם לישראל אלא תפלה (מכי' בשלח ב). —  ובסהמ"א: ויש שצובעין אותו בתולעת והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר הדומים לגרעיני החרובים והן כמו האוג ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן (רמב"ם, פרה אדומה ג ב). — ובצרופים, °בית התולעת, טויה שזחל נגלם בה לקראת הפיכתו לפרפר, Kokon; cocon; cocoon: גושקרא (הוא) פסולת של משי העשוי ככובעים והוא בית התולעת וקורין לו פולויי"ל2 ונופצים אותו וטווהו ועושה ממנו בגד (רש"י, שבת כ:). —  °וריר התולעת: ואינכם יודעים שהמשי במקור נדפס 'שהמש)' מריר התולעת ואינו מפעולות בני האדם במקור נדפס 'האדים' (קלונימוס, בעלי חיים, מו.). —  °ותולעת משי, עי' מֶשִׁי.



1 [במקורות אין מ"ר מן תולעה, תולעת, וע"כ בא גם היום תּוֹלָעִים במק' מ"ר זה, ועי' תּוֹלָע, הערות.  אין הבדל נכר במשמ' הצורות האלה וגם בינן לבין רִמָּה, אלא בצרופי המלים לפי תולדותיהן, ולשוא טרח, למשל, שד"ל (בית האוצר 201) לקבֹע הבדל ביניהן. לֵו,  , Flora 1, 101 חושב, שהתולעת המכלה את הכרמים הנזכרת בדבר' כח לט היא Beerenwurm Cochylis ambiguella Hüb  דוקא, אבל, כידוע, רבים מיני התולעים המזיקים בגפנים.]

2 [צ"ל פלוצי"ל, כדברי משה לנדא, מרפא לשון עמ' 118: לשון איט' bozzolo (דיא פופפע דעס זיידנוואורמ'ס.]

חיפוש במילון: