תָּלוּשׁ

* 1, — ש"ז, — דבר שתלשוהו ממקומו, בתו"מ רק מ"ר: אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמאות ולא תלושין של צמר2 אבל לוקחין הימנו צמר צבוע טווי שתי וערב (תוספת' ב"ק יא יב). אין לוקחין מן הרועים לא עזים ולא גדיים ולא גיזין ולא תלושין של צמר (ב"ק קיא:; וכעין זה תוספת' ב"ק יא ט). —  ומ"י תָּלוּשׁ ואף תְּלוּשׁ, במשמ' חלק מתעודה הנתן להתלש ממנה ומשמש שובר על תשלום וכד', Abschnitt; coupon  נוהג בספרות ובדבור.



1 [בעקר בינ' פעול של תָּלַשׁ המשמש שם עצם ועי' תָּלַשׁ].

2דפוסי רש"י בשבת מז: תלישי צמר ("כל דבר רך קרוי מוכין כגון צמר גפן ותלישי צמר רך של בהמ"ה") ואפשר שגם כאן המכוון: תלושי.]

חיפוש במילון: