ת"ז, רָם, גָּבֹהַ1, hoch; haut; high: מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה וְתָלוּל, בהר מרום ישראל אשתלנו (יחזק' יז כב וכו'). — ובסהמ"א: וראו מגדל נשוא ותלול2 (ר"י זבארה, שעשועים, דוידזון, 87). — ובמשמ' דומה לתֵל בצורתו: שלש מדות בעגולה ואלו הן התלויה התלולה3 והשפלה (משנת המדות ה א). התלולה איזו היא זו שעומדת בחצי התלויה כתל או כקובה וכו' (שם שם ב). — ואמרו פיטנים: אלה הדברים בלא תחמד תלולים4, אם תשמרם ולב לא תשלים (ר"א קליר, תחמודות, קרוב' א' שבועות). יחד תבור וכל תלולים טרחו בגבה ונמצאו פסולים (הוא, תתו קול, שם). אשר אימתך בשביבי אש בשבילי מים בתלולי רום בתלתלי5 גובה (הוא, אשר אימתך באראלי, מוסף יוכ"פ). מדוק תלולה ומשאול עמקה (הוא, אמרתי אחכמה, קרוב' לשבת פרה). כרסיס רד בראש תלול6 בקץ ראשון לטלול (הוא, אלים ביום מחסן, תפלת טל, מוסף א' פסח). יום עיר תלולה יבנה אלי באבני אקדח ייסד גבולי (רמב"ע, אין בפי, מאורה, שעה"ש, 76). ראו אש תלולה מהרו עצי עולה יחד באהבה כלולה ישרו בערבה מסלה (ר' אפרים בר יצחק, אם אפס, סליח' לצום גדליה.). אהה מלכי לזה אצמא להקריב על תלול (שירי תימן, אידללזון-טורטשינר, 226).