* 1, ש"ז, — א) למוד, ובפרט למוד תורה2, torahstidium; étude de la loi; study of the law:  הוי זהיר בתלמוד, ששגגת תלמוד עולה זדון אבות ד יג.  והתורה נקנית בארבעים ושמנה דברים ואלו הן בתלמוד בשמיעת האוזן וכו' שם ו ה.  ולא מגיס לבו בתלמודו ואינו שמח בהוראה וכו' מתישב לבו בתלמודו שם שם ו.  כל תלמוד שלימדו (חזקיה א תמנשה) וכל עמל שעמל בו לא הועיל ספרי דבר' לב.  נשאלו מי גדול תלמוד גדול או מעשה, נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה שם שם מא.  ברית כרותה היא היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח וכו' היגע בתלמודו בצנעה לא במהרה הוא משכח וכו' הסובר תלמודו לא במהרה הוא משכח ירוש' ברכ' ה א.  נמנו בעליית בית אריס התלמוד קודם למעשה שם חגי' א ז.  הרי זה גט אלא שהדבר צריך תלמוד שם גיט' ז ב.  וכל המשכח דבר מתלמודו גורם גלות לבניו ר' אלעזר, יומא לח:.  אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' יוחנן שבוע' מ:.  מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון מנח' צט., וכעין זה ברכ' ח:.  ואני בא להשמיע תלמודי לפניך מד"ר שמות יט.  מי שמסיע עצמו מתלמודו לסוף הוא מצטער שם קהלת, מסיע אבנים יעצב בהן. —  *ותלמוד תורה באותה משמ':  אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כבוד אב ואם וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם פאה א א.  אל תקרי חרות אל חירות שאין לך בן חורין אלא מי שעסק בתלמוד תורה אבות ו ב.  שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגי' ג י. —  *ובמשמ' מסקנת הלמוד להלכה, בצרופים כגון *מה תלמוד לומר (בראשי תבות: ת"ל), כלו' מה יש ללמד ולומר על פי לשון הכתוב, וכד':  את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, שאין תלמוד לומר לאמר ומה תלמוד לומר לאמר, מלמד שהיו ישראל עונין אחריו וכו' סוטה ה ד.  ומה אם עדות ראשונה וכו' אינה מתקיימת בפחות משנים, עדות אחרונה וכו' אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים תלמוד לומר ועד אין בה שם ו ג.  יכול משעה שקבלו עדותן והרגו, ת"ל נפש תחת נפש מכות א ו.  בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים וכו' אבות ה א.  מנין שאף במשא,, תלמוד לומר הנוגע והנושא חול' ט ה.  מניין שכשם שאתה מברכו לאחריו כך אתה מברכו לפניו תלמוד לומר אשר נתן לך משעה שנותן לך תוספת' ברכ' ז א.  והגדת לבנך שומע אני מראש חדש ת"ל ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ת"ל בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך מכי' בא יז.  והלא אין כפרה אלא בדם שנא' כי הדם הוא בנפש יכפר ומה ת"ל לתנופה לכפר שאם עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב וכו' יומא ה..  מנין שאם עלו בו צמחים וכו' שחייב לרפאותו וחייב ליתן לו שבתו ת"ל רק שבתו יתן ורפא ירפא, יכול אפי' שלא מחמת המכה ת"ל רק ב"ק פה..  מה תלמוד לומר חושך שבטו שונא בנו ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושנאהו מד"ר שמות א. —  ובצרוף *לתלמודו הוא בא:  האשה שהרגה את הקטן ואת חברתה מנין ת"ל רוצח הוא לתלמודו בא מכי' משפטים ד.  אינו צריך שכבר נאמר בעל הבור ישלם ואומר שלם ישלם המבעיר את הבעירה מה ת"ל איש או אשה לתלמודו הוא בא ר' יונתן, ספרי במד' ב.  שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה מדברי תורה, יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא ר"ה לד.. —  *ובמשמ' גמרא, דברי האמוראים על המשנה, וגם במשמ' הספר הכולל את דברי האמוראים הנ"ל, Talmud:  הוא היה אומר (יהודה בן תימא), בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה וכו', בן חמש עשרה לתלמוד אבות ה כא.  אין מורין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד ר' זעורא בשם שמואל, ירוש' חגי' א ח.  לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד שם הורי' ג ז.  העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר, בתלמוד1 אין לך מדה גדולה מזו, ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד1 ב"מ לג..  מטל השמים זה מקרא, ומשמני הארץ זו משנה דגן זה תלמוד, תירוש זו אגדה מד"ר בראש' סו.  תלמידי חכמים אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם תורה מקרא משנה מדרשות והלכות תלמוד תוספות ואגדות שם שה"ש, כאהלי קדר.  לשעבר היתה התורה כלל והיו מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשין לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה ר' יצחק, שם שם סמכוני באשישות.  ממולאים בתרשיש זה התלמוד שהוא כים הגדול שם שם, ידיו גלילי זהב.  אשקך מיין הרקח זה התלמוד שמפוטם במשניות כרקח שם שם, אנהגך אביאך.  ובטלו הטוחנות אלו המשניות וכו', כי מעטו זה התלמוד שהוא כלול בהם שם איכ' פתיח', ר' יהושע דסיכנין בשם רבי לוי פתח; וכעין זה מד"ר קהלת, כנסתי לי גם כסף וזהב. —  ומ"ר *תלמודות:  תלתלים שחרות כעורב אלו תלמודות של תורה שנראו כעורות ושחורות מלאומרן ר' שמואל בר יצחק, שם שה"ש, ראשו כתם פז. —  ובצרופים:  *בית תלמוד, במשמעות בית מדרש, Lehrrhaus; école rabbinique; rabbinical school:  בית ספר ובית תלמוד טובלין לספר ולא למשנה אבל לא לאחרים ירוש' מעשר' ג ז.  ארבע מאות ושמונים בתי כניסיות היו בירושלם וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה ר' פינחס בשם ר' הושעיה, שם מגילה ג א; וכעין זה שם כתוב' יג א; מד"ר איכה, בלע ה'.  היה יצחק משח' מוסר ליעקב שלמדו יצחק תורה ויסרו בבית תלמודו מד"ר שמות א.  אמר ישעיה מטייל הייתי בבית תלמודי ר' עזריה בש"ר יודן ב"ר סימון, פסיק' ר"כ טז, נחמו. —  *ובעל תלמוד, במשמ' מי שלמד תלמוד:  חכם בעיניו איש עשיר זה בעל תלמוד ודל מבין יחקרנו זה בעל אגדה ירוש' הור' ג ז.  כל ימי עני רעים זה בעל תלמוד1 וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה רב זירא אמר רב, ב"ב קמה: במקור נדפס "אמר רב מאי". —  ובסהמ"א, בעקר במשמעות גמרא:  ועוד תלמודם (של בני ארץ ישראל) מעיד בכמה הוריות ועבורים לרבן גמליאל אבינו ז"ל וכו' רסע"ג, ספר הגלוי רט"ז.  הרביעית היא דרך סלולה לקדמונינו היא הרשומה בתלמודנו ראב"ע, הקד' ב' לפרושו על התורה.  ופי' בתוספתא כפועל בטל והוסיף התלמוד פי' מאי כפועל  בטל וכו' ר"י ברצלוני, ס' השטרות. —  °ותלמוד ארץ ישראל, הנקרא ירושלמי, כנגד התלמוד הבבלי:  ובתלמוד ארץ ישראל אמרו וכו' אוצר הגאונים, יומא, לוין ו, 47.  ומצאנו זה הדבר מפורש בתלמוד ארץ ישראל שם שם, 51. —  °ותלמוד המערב, באותה משמ':  והעידם בפקפוק זה מה שראו בתלמוד המערב שם י, א, 23.  ואע"פ שתלמוד המערב נראה כחולק בזו שם, 24.  וכן הוא בתלמוד המערב שם, 181. —  ואמר המשורר:  באין תורה ואין מקרא והמשנה נטמנה והתלמוד כמו גלמוד כי כל הודו פנה וכו' ושח עמוד והתלמוד והבניה נהרסה והמשנה לשנינה ברגלים נרמסה ראב"ע, אהה ירד, כהנא א, 141.