*, תימה, ש"ז, — פלא, פליאה, ואף במשמ' נס1 ואמר בן סירא: ואף כי אחד מקשה ערף תמה זה אם ינקה2 (ב"ס גני' יו יא). שם פלאות תמהי מעשהו (שם שם מג כה). בחייו עשה נפלאות ובמותו תמהי מעשה (שם שם מח יד). — ובתו"מ: הלא כל דבריך תימה וכי יש עבודה עכשיו (ר' גמליאל, ספרי, קרח קטז; וכעין זה פסח' עב:). ואילו באנו לעמוד ולדקדק על כל אחת ואחת תמה היא מן הקב"ה על מה מעמיד אותנו וכו' (מדרש תהל', שוחר טוב ו, בובר, ל). — ובסהמ"א: תמה גדול יש בשאלה ראשונה (אוצר הגאונים, לוין, יבמות, התשובות, 116). מה תימה לך בדבר (רש"י, ש"א י יב). כל איסורו תימה הוא ודבר חידוש שאינו מצוי (הוא, פסח' מד:). אע"פ שדבר תימה הוא (הוא, חול' ז.). והתמה הגדול מהם בהקלם בחכמה הזאת (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג, הקד'). וזה תימה גדול ודבר שאין הדעת סובלת אותו (רמב"ם, שלוחין ושותפין, ו ה). ומן התמה כי לא יוכל מלט משא (עמנואל, מחב' כ, ירדן, 869). ותימה גדול לזה האיש באיזה צד צייר (ר"א הקראי, גן עדן קדוש החדש ב). ומי שעשה השמים בלי מאורות וכו' התימה שישביתם מתנועתם כחפצו (ר"י אברבנאל, מפעלות אלהים א ד). — ובדקדוק, °לשון תימה, שאלה: הה"א נקוד פתח ומליצתו לשון תימה (רש"י, איוב ח ג). ה"א הזאת משמשת לשון תימה לפיכך נקודה בחטף פתח (הוא, שם טו ז).
1 [כשמוש תִּמְהָא בארמ'.]
2 [מ.צ. סגל (ב"ס השלם, ק) מעיר, שאולי יש לנקד כצווי: תְּמַהּ.]