מ"ר, כנ', תֻּמֶּיךָ, בצרוף אורים ותֻמִּים, ואף בקצור תמים בלבד, ככנוי לגורל הקדוש שעל לב הכהן הגדול1:  ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת הַתֻּמִּים והיו על לב אהרן בבאו לפני יי' (שמות כח ל ). ויתן אל החשן את האורים ואת הַתֻּמִּים  (ויק' ח ח).  וללוי אמר תֻּמֶּיךָ ואוריך לאיש חסידך (דבר' לג ח).  ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים וּלְתֻמִּים עזרא ב לג צ"ל עזרא ב סג. עד עמד הכהן לאורים וְתֻמִּים נחמ' ז סה. — ובתו"מ:  כהן גדול משמש בשמונה כלים וכו' באלו נשאלין באורים ותומים ואין נשאלין בהן להדיוט אלא למלך ולבית דין ולמי שהצבור צריך לו יומא ז ה.  משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים סוטה ט יב.  שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ובאורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד וכו' שבוע' ב ב. — ובסהמ"א, ואמר המשורר:  שנער ופתרוס היערכוך בגדלם ואם הבלם ידמו לתומיך ואוריך ר"י לוי, ציון הלא תשאלי, זמורה א, 57. —  ועי' ב. תָּמִים.