* 1, ש"נ, — כמו תָּמָר, עץ הדקל ופריו: הקלין שבדמאי השיתין וכו' נובלות התמרה והגופנין והנצפה (דמאי א א). מפירות שבהרים מתמרות שבעמקים ומזיתי שמן מעבר הירדן (בכורים א י). האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו וכו' (קדוש' ב א). הסלין של עץ משיחסום ויקנב במקור נדפס 'וינקב', ושל תמרה אעפ"י שלא קנב מבפנים טמא (כלים טז ב). אלו מטמאין וכו' ויד המכבד של תמרה ארבעה טפחים (עקצ' א ג). שרביט של תמרה שרקנו טהור שייר בו תמרה אחת טמא (שם שם ה). שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן (ערוב' יט.). ואתם הדבקים בה' אלהיכם כשתי תמרות הדבוקות זו בזו (סנהד' סד.). כתיב צדיק כתמר יפרח, מה התמרה2 זו וארז אין בהם לא עקומי ולא סיקיסים וכו' מה התמרה וארז צילן רחוק וכו' מה התמרה וארז לבן מכוון למעלן וכו' מה תמרה וארז יש להן תאוה (מד"ר בראש' מא). מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן ולא היתה עושה פירות וכו' (שם שם). מה תמרה זו אין בה פסולת אלא תמרים לאכלה ולולבים להלל וכו' (שם שם). מה התמרה הזו יש בהם נובלות שאינן נכנסות לאוצר ועושה תמרים והם נכנסות לאוצר וכו', מה התמרה הזו עושה תמרים ועושה קוצים וכל מי שהוא מבקש לגבות תמרים הקוצים שיש בה שולטין בו (שם במד' ג). — *ופגי תמרה: כל מיני פירות יפין לחלום חוץ מפגי תמרה (ברכ' נז:). *ודרוסות של תמרה, עי' *דְרוּסָה. — *ובהשאלה, גבעולי צמחים היוצאים בין הענפים לפני שנפתחו, הדומים לתמרה3: הדלועין שקיימן לזרע וכו' התמרות שלהם אסורות בשביעית (שביע' ב י). תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשר, רבי אלעזר אומר הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס (מעש' ד ו). אין מזין לו ביונקות ולא בתמרות, אין חייבין על היונקות על ביאת המקדש, ר' אליעזר אומר אף לא על התמרות, אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו (פרה יא ז). הלוף שעלה תמרות בשביעית אין נוטלין ממנו מפני מראית העין (תוספת' שביע' ב ב). האומר אכול תמרת החזרת זו שתהא זוכרני בה אל תאכלנה מפני ברקות4 (שם שבת ו ז). הדס וערבה שנקמטו ותמרות עולות מתוכן כשרים (שם סוכה ב ח). אלו הן היונקות גבעולין שלא גמרו תמרות שלא הניצו כל עיקר דברי ר' מאיר וחכמים אומרים תמרות גבעולין שלא גמרו ויונקות שלא הניצו כל עיקר (שם פרה יא ז). נקטם ראשו (של הדס) ועלתה בו תמרה כשר וכו' נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה בי"ט מהו (סוכה לג.). — ובסהמ"א, °ייחור של תמרה: (פרוש של שרביט של תמרה) ייחור של תמרה שתלויין בו התמרים מכאן ומכאן (נתן, ערוך, ערך שרבט).
1 [כנאמר בהערות לערך תָּמָר משמש בתו"מ גם תְּמָרִים כמ"ר של תְּמָרָה.]
2 [נ"א: מה תמרה, מה תמר וכד', עי (תיאודור, שם, עמ' 387).]
3 [יש גורסים בשמוש זה תִּמְרָה, עי' (יסטרוב עמ' 1679), ולענין ר' לֵו, פלורה I, 215) ועוד. בספרא ויס אמור קג. וכו' כתוב: הזית השלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה ומעלהו ועושה תמרה בראש הגג ע"כ, במשמ' לא ברורה כל צרכה, עי' לֵו, פלורה II 90, ואין הצעות התקון מסתברות.]
4 [עי' לו, פלורה I 438 על מקום זה.]