ב. תָּמַר

°1, קל לא נמצא במקורות.

— נִפע', °נִתְמַר, — כמו הומר, הָחלף:  יקשו אמרים שוב לגיא חמורים ומי חשובים מורים נתמרו למרים2 ר"א קליר, אזרח בט, קרוב' פורים.

— הִפע', °הִתְמִיר, — כמו המיר:  בכן אין להמיר ולא להתמיר אין להרהר ולא לחרחר ר"א קליר, אין לשוחח, סלוק לפרשת פרה.



1 [פעל משני, שנגזר מן תְּמוּרָה, כדגמת תָּרַם מן תְּרוּמָה.]

2 [בֶר בסדורו מפרש: בתחלה היו ישראל חשובים כמור הומרו להיות מרים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים