תָּמָר

1, ש"ז, מ"ר תמרים, — עץ הדקל, Dattelpalme; dattier; date-palm: ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תְּמָרִים (שמות יה כז). רמון גם תָּמָר ותפוח כל עצי השדה יבשו (יואל א יב). זאת קומתך דמתה לְתָמָר ושדיך לאשכלות אמרתי אעלה בְתָמָר אחזה בסנסניו (שה"ש ז ח-ט). — ופרח כתמר: צדיק כַּתָּמָר יפרח כארז בלבנון ישגה (תהל' צב יג). — ובצרופים, כפֹּת תמרים: פרי עץ הדר כפת תְּמָרִים וענף עץ עבת וערבי נחל (ויק' כג מ). — ועיר התמרים, עי' עִיר. — ועלי תמרים: צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תְמָרִים ועלי עץ עבת (נחמ' ח יה). — ובתו"מ, בפרט במשמ' פרי עץ התמר2, — Dattel; datte; date: האוג והחרובין וכו' והזיתים והתמרים חייבין בפאה (פאה א ה). ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום, הדבילה והתמרים והחרובין וכו' (דמאי ב א). ובתמרים ובגרוגרות כולל ונוטל (שם ה ה). מאימתי הפירות חייבין במעשרות וכו' התמרים משיטילו שאור (מעשר' א ב). אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים (בכורים א ג). היה אוכל זיתים פצועים ותמרים רטובות וכו' היה אוכל זיתים נגובין ותמרים יבשות וכו' (טבול יום ג ו). בתמרים והוא עתיד לדורסם, בגרוגרות והוא עתיד לדושם (ירוש' מעשר' ב ד). תמרים שחרית וערבית יפות במנחה רעות בצהרים אין כמותן ומבטלות ג' דברים מחשבה רעה וחולי מעים ותחתוניות (כתוב' י:). פועלין שהיו עודרין בתאנים וגודרין בתמרים ובוצרים בענבים מוסקין בזיתים וכו' (ב"מ פט:). — ובצרופים, *דבש תמרים: דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר כל מיני פירות של תרומה (תרומ' יא ב). הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים וכו' מן הדבש מותר בדבש תמרים (נדר' ו ח-ט). — ובסהמ"א: מעשה באחד שהיה מקושש בתמרים  (הלכות פסוקות, קדושין). פי' פצעילי תמרה והוא האשכול שתלויים בו התמרים (ערוך ערך מכבד). — °ותמר לחם, ככנוי לעץ artcarpus: תמר לחם (בראד בוים) דומה בגבהו לאלון (אייכע) בינוני (שמשון בלוך, שבילי עולם ג, הודו, נז.). — °ותמר יין, caryota: תמר יין (וויין פאלמע) יגדל לרוב בהודו המזרחית, גזעו גבוה כחמש עשרה אמה ויותר ועוביו מלמטה סמוך לארץ כאמה וגופו מלא קמטים שריטות וקשורים אשר על ידם יוכלו לעלות עליו בנקל להוריד פריו (ר"ב לינדא, ראשית למודים א ז, כו:). — °ותמר קמחי, עי' °קִמְחִי. — °ותמר קיקיון, עי' קיקיון, — ועי' *תְּמָרָה, תֹּמֶר.



1 [מלה זו, שממנה יצאו יתר גזירות השרש, באה גם בארמ' שבתו"מ ובסור' בצורת תַּמְרָא, תמרתא, בערב' תַמְר تمر, בכתבות כנעניות תמר במשמ' נוטע תמרים וכד'; ואמנם אין מלה זו באשור', אבל אפשר, שאיננה אלא קצור המלה גִשְִמַרֻ, עץ הדקל באשור'; ובשומרית חלקה הראשון, גִש, נִתן להבנה במשמ' עץ, אילן, ולפי זה אפשר שלפנינו מלה שאולה, שעקרה תמר, ואף יתכן שיש לחבר מלה זו עם הערב' תַמַר ثمر, במשמ' פרי בכלל.
הרבה נכתב על עץ הדקל והתמרים בספרות העברית, ועי' בפרט בכרכים של לֵו, פלורה, ובמובא שם.
השם נמצא במקרא גם בשמות מקום, כגון חצצון תמר, עיר התמרים, בעל תמר, וגם כשם אשה.]

2 [ביחוד במ"ר בנקבה תמרים, כאלו מן תְּמָרָה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים