ב. תַּמְרוּר
ש"ז, במקרא רק מ"ר תַּמְרוּרִים, — קורות המשמשות מורי דרך להולכים1: הציבי לך צינם שימי לך תַּמְרוּרִים שתי לבך למסלה (ירמ' לא כא). — ואמר הפיטן: יספו להציב ציונים לשום תמרורים (מנחם ברבי מכיר, אור זרוע, יוצר שבת הפסקה א).
1 [מלה זו נגזרת לא מלשון מרירות, אלא משרש מרר אחר במשמ' יריה בקשת ובחצים, שבא גם בפעל בבראש' מט כד: וַיְמָרְרֻהוּ (דרכו עליו קשתם) ורֹבּוּ וישטמהו בעלי חצים. ועי' בנאמר על יריה בקשת ובחצים במשמ' הוראת הדרך בהערות לערכים קֹשֵׁט, קֵשֵׁת.]