תַּעב

 °, ש"ז, —  כמו תועבה, ואמר הפיטן: תולדות תם ותע תם לתאב ותע לתעב (ינאי, תולדות אהוב, קרוב' לס' בראש', זולאי, לז). תעב צחנינו תדיח לצחצח כל עלג (ר' שמואל יזכה, שרידים מהגניזה, ווייס, 81).

חיפוש במילון: