תַּסְקוּף
° 1, ש"ז, מ"ר תַּסְקוּפִים, — עלילת דברים: תריבהו על מי מריבה, תסקופים נסתקפת לו, אם משה אמר שמעו נא המורים, אהרן ומרים מה עשו (ילק"ש דבר' תתקנה).
1 [כמבֹאר בהערת העורך לפעל פסק, וביתר פרוט בספרו הלשון והספר א, נולד השם תסקופא בארמ' ואח"כ תסקוף בעבר' מפעל סקף זה, שנגזר מן היונ' συχοφαντία באותה משמ', וכן בספרי דבר' שמט: סקיפנטי' נסתקפת לו. ובמק' המלים ולאסתקפא עלנא (תרג' של ולהתנפל עלינו, ת"א בראש' מג יח) בא בשבעים: του̃ συχοφαντη̃σαι ἡμάς.]