במקרא רק מ"ר, —  מעשה המתעתע, Täuschung; deception: הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו (ירמ' י יה), (שם נא יח). —  ובסהמ"א, גם במ"י °תַּעְתּוּעַ, °תִּעְתּוּעַ: היה לכשדים אלוה תעתועים והוא תנין גדול וכו' (יוסיפון ג). ועתה בני אם תנצל לפי שעה ממשפטו איך תנצל ממשפט האלהים כי תמיד תורתו בתעתועו והוא הוא המושל ברוחך  (שם יט). אני מאמין בתורת ה' אלהינו אשר חרפת וגדפת בדבריך ומעשיך ולא אחיש לתעתועיך והבלך (שם שם). והיה מספיק לו תעתועו בעולם הזה ורעתו (ראב"ח, הגיון הנפש, ט.). ובשמעי תעתועי חבר הקיני צחקתי על הבליו ושקריו (ר"י חריזי, תחכ', קאמינקא, 77). כי כלם (ימיו של האדם) יעברו בשעשוע הגדול והילדות ובתעתוע הנערות (ר"י אברבנאל, נח, וידבר אלהים אל נח). חלילה לנו להאמין בכל אלו ההתולים והתעתועים בדברי רבותינו הנאמנים (זכות אדם, 14, יין לבנון). —  ואמרו פיטנים ומשוררים: כי תעה תיעתוע תמימי תום (ינאי, כי אמר אין, קרוב' ויק', זולאי, קלד). לכן חשבתי דרכי וכו' והנה הכל הבל ורעות רוח וסופו תהו ואחריתו תעתועים (בחיי, ה' שפתי תפתח, בקשה). הנה העת יאתה לך להושיעי אויבי חרפני שובי  לתעתועי (שמואל כהן, אימתי שמחי ועלזי, מאורה שבת ב אחר פסח). וחכמי גוים ישיחון תעתועים (ראב"ע, אל אל וטובו, איגר, 41).