תִּפְאָרָה

ש"נ, —  כמו תפארת, יפי הדר: ביום ההוא יהיה יי' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תִּפְאָרָה לשאר עמו (ישע' כח ה). איכה נשבר מטה עז מקל תִּפְאָרָה (ירמ' מח יז). — ואמר הפיטן: והוא היה והוא הוה והוא יהיה בתפארה (אדון עולם), עי' דודזון, אוצר א, 29. — ועי' תִּפְאֶרֶת.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים