תְּפִיסָה

*, תְּפִישָׂה1, ש"נ, — אחיזה, פעֻלת התופס, דברים התפוסים ואחוזים יחד, שעור של אחיזה ביד, אפשרות לתפס ולהאחז, בפרט בצרוף תפיסה אחת: אין כולם תפיסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה וכו' כל בית הבד תפיסה2 אחת הם וכו' בזמן שכולם תפיסה אחת תורמים ומעשרין מזה על זה (תוספת' תרו' ג ז). מקום גיזתה ותפיסתה אסורה (שם סוטה ט א). שנים שנכנסו לפונדק וכו' זה אוכל בחתיכתו וזה אוכל בגבינתו ואין חוששין, הוי לא אסרו אלא בזמן שכולי תפיסה אחת (שם חול' ח ה). תיפתר שהיה בדעתו לעשותן תפיסה אחת ונמלך ועשאן שתי תפיסות (ירוש' חלה ב ח). והתניא אין נקברין עמו וכו' מאי עמו עמו בתפיסתו (סנה' מה:). שתים (אבנים של מרקולים) בתפיסה לו אסורות שלש אפי' מרוחקות אסורות, אמר רבא לא קשיא כאן בתפיסה אחת3 כאן בשתי תפיסות (ע"ז נ.)4. — *ובמשמ' כִּבּוּשׁ ולכידה: שתי תפיסות תפסה רומי אחת בימי קלפטרא מלכתא ואחת שתפסה בימי יונים (שם ח:). — *תפיסת יד, אפשרות של אחיזה ביד, רשות, קנין: אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית אינו אוסר עליו (ערוב' ח ד). המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד מושכרים בעיר, אם יש לו בהן תפיסת יד אסור, אין לו בהן תפיסת יד מותר (נדר' ה ג). ומפני מה אשרה אסורה, מפני שיש בה תפיסת ידי אדם (ע"ז ג ה). מה אלו מיוחדין שיש בהן תפיסת יד עבדה זרה הרי הן בכלל כלה ואבד אף כל שיש בהן תפיסת יד עבדה זרה כלה ואבד (קטע מכי' דרשב"י, דברים  JQR, Apr. 1904, עמ' 447). וכמה תפיסת יד, אמר ר"נ למחצה ולשליש ולרביע (נדר' מו:). מה הר שאין בו תפיסת ידי אדם ומותר אף הני שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותרין (ע"ז מו.). — *ותפיסת הבית, הרכוש שבבית: קנו (האחים השותפין) מתפיסת הבית חייבין (מעשר בהמה) ואם לאו פטורין (בכורות ט ג). שאני מוציא את האחין שקנו בתפיסת הבית ואחר כך חלקו (ספרי דבר' עז). אל תאמר כשיצא מעמך נטל בידו כלום מתפיסת הבית, אלא בשכרי קניתי כל הללו (מד"ר בראש' עה). — *ותפיסת קורצין, צרוף סיבי השערות לתסרֹקת: מהו המספר קומי, זה המספר פאת ראש ועושה תפיסת קורצין5 (מד"ר דבר' ב). — *ולגבי קבר: אחד המוציא שלשה מתים ואחד המוציא שלשה כוכין וכו' יש להם תפיסה ואין להם שכונת קברות (תוספת' אהיל' טז ב). מעשה בר' ישבב שבדק ומצא שנים בתחלה ואחד היה ידוע, עשה להן תפיסה עשה להן שכונת קברות (שם שם ג). אין לו תפיסת קברות ואין לו שכונת קברות (שם שם יב). אין לנפלים תפיסת הקבר (סנה' מח.)6. — *ותפיסה, במשמ' שימה במאסר: הה"ד ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו וגו', שהיו מפשפשים בעצמם למה אירע להם תפיסת מצרים7 (מד"ר במד' יג על בראש' מב כא). — ובסהמ"א: והשביעוה בתפיסה תורה בידה (רבנו חננאל, תשו' הגאו', אסף 54). כי ראינו אשה צנועה השביעוה בתפישת חומש בידה כבספר תורה (שם שם). שלא נטל כלום מתפיסת בית אביו (בראשית רבתי לב ה, אלבק, 145). אין קונין הגדולים מלבוש מתפישת הבית מפני שלא יתמעט חלקן של קטנים (רגמ"ה, ב"ב קלט.)תפישת הגפן כמו שתופש מכל צד ויש אומרים הקפת הגפן ויש אומרים שורש הגפן (ערוך, ערך אכל). ויהיה ידו כידי ועשייתו כעשייתי ופטורו כפטורי כי לא נותר לי בו שום תפיסה גבו (ס' השטרות לברצלוני, 48). דאחים שקנו אתרוג בתפיסת הבית (שו"ת הרי"ף רפט). גדול האחין שהיה לובש ומתכסה מלבושין נאים וכו' הרי זה לובש מתפיסת הבית (רמב"ם, נחלות ט טו). והוא מנשק בבגדו ורומז להם שלום בבגדו בתפיסת יד (מסעות ר' בנימין, גרינהוט, 53). ויחזיר לו העבד והבהמה והוא ישבע שלא מכר ולא משכן לו כלום, לפי שאין תפיסתן תפיסה, שמעצמם הולכים אנה ואנה (שו"ת חו"מ עב כא). שאם היה לו תפישת יד דהיינו שיש לו בכל אחד מהם כלים שאינם נוטלין וכו' (לבוש או"ח שער ג). יש בדעתי לכתוב אני בעצמי בפנקסי חשבון כל מה שאטול מתפיסת השותפות לצורך הוצאותי (תשו' רשב"א, שאלה ק). — °ובמשמ' תפיסת האדם בחטאו8: והרביעי ופקדתי עליהם חטאתם והוא ענין תפישה וחיוב (ר"י א"ת, השרשים לריב"ג, הקד' 2). — °ותפיסת קדושין, תקף משפטי8 לקדושין: לאו ממזרות ותפיסת קדושין תלויין זה בזה (תוס' תמורה ה:, ד"ה שאני). — °ובמשמ' השגה וטענה, קֻשיה הסותרת דבריו של פלוני: ולכן היו הקדמותיו כוללות ולכן ישיגם התפישה (שם טוב על מו"נ ב א). ולא תהיה תפיסה אם מצא למאמר ההוא באור (רלב"ג, הקד' איוב)והתפישה על המעתיקים בה בענין ההעתקה מעוטה (הקד' ר' שלמה אבן איוב לס' המצוות). כי אף אם יובנו דבריו כפי פשוטן וכו' אין תפיסה עליו בזה (ר"י אלבו, עקרים א ב). והאריך דברי תפישותיו על הרמב"ם במה שכתב להתיר גם הוא בתשובת שאלה (שו"ת תמת ישרים לב, כא:). שבקצת תפישותיו (של רלב"ג על אריסטו) היתה לו השתיקה יפה מהדיבור (ר"מ בן חביב, הקד' פרוש בחינות עולם). — °ובמשמ' בית־סֹהר, כלא9: ושהיתי בתפיסה ימים רבים וכשיצאתי מהתפיסה וחזרתי לביתי לא מצאתי כל חפצי שהנחתי בביתי (שו"ת הרא"ש קז ו). אין מכריחים את השבויים כדי שלא יכבידו תפיסות עליהם (מנוה"מ לר"י אבוהב ג ב ז ג). מושיבין אותו בתפיסה כפי התקנה הישנה (פנקס קראקא שנ"ה, אוצה"ס ד, 587). ואם לא ישלם חובשין אותו בתפיסה של היהודים שמונה ימים לפחות (שם שם, 599). — °ובמשמ' מַאֲסָר בכלא: ויסרו אותם בתפיסות חמורות ובשאר יסורין וגם פתו בהן תמיד הכל כדי להמיר דתם ויהיו אז פטורין גופם וממונם והיו בתוך התפיסה כמה זמן (תרומת הדשן רמא, עא.). באתה הרבה פעמים לידי תפיסה, שנחבשה יחידית בין הגויים (שם רמב, עב:). בהשמע בין הגוים תפישתנו וילונו כל העם (דברי הימים של האפיפיור פאולו הרביעי, תרביץ ב, 480). ועי' *ב. תְּפוּסָה. — ואמר הפיטן: ה' מהר מלשהות טימוי תפיסת שממית10 (אמרנו נגזרנו, סליחה לצום גדליה).



1 [במקורות באה גם הגרסה תְּפוּסָה באותה משמ' ועי' *ב. תְּפוּסָה והערות.]

2 [בהוצ' צוק"מ: תפוסה.]

3 [שאין הפסק בינם למרקולים (רש"י).]

4 [במק': ואיזו היא תפיסה זו חמת קטנה (תוספת' ב"מ ו יד) צ"ל חפיסה, עי' ערך זה.]

5 [נ"א: תפיסה קירצי', עי' ערך *קֹרְצָה.]

6 [עי' על תפיסת הקבר בהערה לערך תְּפוּסָה.]

7 [כנאמר לפני כן (בראש' מב יז וכו'): ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים, ויאמר אלהם יוסף וכו' אחיכם אחד יאסר בבית משמרתכם וכו'.]

8 [עי' בשמושי הפעל תָּפַשׂ, תָּפַס.]

9 [עי' בנאמר לעיל על תפיסת מצרים שבתו"מ.]

10 [על פי לשון הכתוב: שממית בידים תתפש (משלי ל כח).]