תְּפוּנָה

° 1, ש"נ, — פקפוק, סָפק, ואמר המליץ: ובאמונה יכנה התפונה בלב כל הגברים, יען נפונותי בלב אהבי חשבם מוזרים, רק אבטחה בלבב רעה כמוך יקר ביקרים (ר"א צוויפל, מנחת תודה, כרם חמד ט, 81).


1 [שה"פ מן א. פוּן.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים