תַּפְנִית

§, ש"נ, — כוון, Richtung; direction1



1 [במשמ' זו חדש המחבר מלה זו והשתמש בה בהצבי מ' תתכז, והיום משמש השם במשמ' פניה, Wendung; tour; turning.  והשוה את דברי רי"ק בס' הגלוי ברלין תרמ"ז נז:  ולא (יאמר) מן ראה תראית ומן פנה תפנית,  כי ילך אחרנית ממלאכת התבנית.]

חיפוש במילון: