תַּפְנִית
§, ש"נ, — כוון, Richtung; direction1.
1 [במשמ' זו חדש המחבר מלה זו והשתמש בה בהצבי מ' תתכז, והיום משמש השם במשמ' פניה, Wendung; tour; turning. והשוה את דברי רי"ק בס' הגלוי ברלין תרמ"ז נז: ולא (יאמר) מן ראה תראית ומן פנה תפנית, כי ילך אחרנית ממלאכת התבנית.]