תַּפְסָן

°, ש"ז, — כנוי לשוטר, התופס את הבורח: ראובן הוליך בידו סך כמה ממולאות וטבחות של בשר שחוטה וכשרה למכרן ורצה להבריחם מהמכס ותפסוהו התפסנים חרובי קרתא ולקחו מידו הטבחות והכרכשות הנ"ל והוליכום אל שופטי העיר (שו"ת מים רבים יו"ד ג).

חיפוש במילון: