פ"ע, תּוֹפֵפוֹת, — הכה בתף, trommeln; battre le tambour; to (beat the) drum: קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תּוֹפֵפוֹת (תהל' סח כו). — °ואמרו פיטנים ומשוררים: תופפת חגג פעמים שלוש (רסע"ג, אצל יום, אזהרות, סדור רסע"ג, קפח). והכין שושבינים לצלצל ולתופפה (אמתי בר שפטיה, אפפונו, סליח', מבחר השירה העבר' באיטל', שירמן, ו). ראה מה נעמה עפרה תשורר עלי כנור ותופפות עלמות (רמב"ע, ענק ב, בראדי, שלו). ובעת יאמרו פלוני בתוך עלמות תופפות (עמנואל, מחברות א', הברמן, 43).1
— פוֹלל, תּוֹפֵף, במקרא רק בינ', מְתֹפְפוֹת, — כמו קל: ואמהתיה מנהגות כקול יונים מְתֹפְפוֹת על לבבהן2 (נחום ב ח). — ובסהמ"א: מה עשה שכם בן חמור הביא משחקות נערות חוצה לה מתופפות בתופים (פרקי דר"א לח). — ואמרו פיטנים ומשוררים: קול בכי לאה מתופפת על לבביה (ר"א קליר, אז בהלוך ירמיה, קינ'). ועת בו (נ"א בא) איש עלי כנור יתופף3 ישמח דל במר על לב יתופף (ר"י חריזי, תחכמוני טז).
1 [על דברי ר"י חריזי, הענק: הלך בראש נשא וברגל תֹּפְפָה וכו' מעיר המחבר ברשימותיו: ואולי זה פשוט טעות במקום טפפה.]
2 [כנראה כפרוש רש"י: ת"י מקישות (עברית במק' מטרפן שבת'), ידיהן על לבן כהקיש בתופים.]
3 [במקום ראשון זה אין הגרסה יתופף מסתברת, ואין כאן מקום לחריזה ואולי העקר הוא: עלי כנור יְפָרֵט, כלשון עמ' ו ה: הפרטים על פי הנבל.]