תפר


1 [עי' °תּוֹבָר, וכן בא תבר וגם תפר באותה משמ' בארמ'.]

2 [בימינו נוהג במיֻחד גם תּוֹפֶרֶת במשמ' אשה שאומנותה לתפר, כדרגה פחותה מן חַיָּט, חַיֶּטֶת, בכנוי לאלה היודעים גם לחַשב וליצר מיני בגדים ושמלות במלאכת מחשבת.]