*, ש"נ, מערכת הקורות שהגג נכון עליהן, Gebälk; poutrage; beams: הבית והעליה של שנים, נפתחה העליה ואין בעל הבית רוצה לתקן וכו' התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה (ב"מ י ב1; וכעין זה תוספת' שם יא ג). כותל חצר שנפל וכו' סמך לו כותל אחר, אף על פי שלא נתן עליו את התקרה, מגלגלין עליו את הכל (ב"ב א ד). לא היה שם (בשילה) תקרה, אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן (זבח' יד ו). ושרשרות של זהב היו קבועות בתקרת האולם (מדות ג ח). את רואה את התקרה כאילו היא יורדת וסותמת (ירוש' סוכה א א). התחתון נותן תקרה ולווחין ועליון נותן המעזיבה (שם ב"מ י ב). שאם נפתחה תקרה של היכל לא היה מזה (זבח' מ.). משל למלך בשר ודם שבנה פלטין והבריות נכנסין בתוכה ואומרים, אילו היו העמודים גבוהים היתה נאה וכו', אילו היתה תיקרה גבוהה היתה נאה וכו' (מד"ר בראש' יב). — *ופי תקרה: וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכו' פי תקרה יורד וסותם וכו' כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון וכו' (ערוב' צד:, וכעין זה סוכה יח:-יט.). — *ותקרת העולם, *תקרתו של עולם: למה הקדים אלו לאלו (שמותיהם של שבטים), לפי שהם תקרת2 העולם, זה שמתקן תקרה כראוי נותן עוביה של תקרה3 זו בצד ראשה של אחרת שאינה שוה לה, לפיכך מקדים אלו לאלו, ומנין שהן תקרתו של עולם, שכן ישעיה הנביא אומר שמע אלי יעקב וישראל מקראי (מד"ר שמות א, וכעין זה במשפטים שבארמ' בירוש' סוטה ז ד). — ובסהמ"א: קבוצת הצדיקים היא היתה יסוד הארץ לתקרת4 השמים שבשבילם הכל קיים (רש"י, עמוס ט ו). — ומ"ר °תקראות: שתי תקראות, אחת עשויה לנוי מלמטה, ואחת של לוחי ארזים מלמעלה (רש"י, מ"א ו ט). הכל מכרתי לו לפלוני זה בדינרין אלו בעפר ובאדמה בעצים ובאבנים ובכותלים ובבניינין ובתקראות ובקורות וכו' ( ר"י הברצלוני, ס' השטרות, שטר כז). ויקרא שם בשם ה' אל עולם (בראש' כא לג), ולשון ויקרא יש מי שמפרש אותו מלשון קירוי כביכול בדמיון ומשל כאילו הקרה אברהם אבינו את העולם בבנינין וקורות ותקראות וחיזקו לבוראנו (הוא, יצירה, 99). —  ונוהג היום במשמ' שמי הקורה של החדר,  Zimmerdecke; plafond; ceiling.