תְּקֹף

1, ש"ז, —  חֹזק, כמו תֹּקֶף: אוהב אמונה אוהב תקוף ומוצאו מצא הון (ב"ס ו יד).



1 [ע"פ חלוף הצורות תוקפא תקוף (ז"א תְּקֹף) בארמ' שבתו"מ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים