תֹּקֶף

1, ש"ז, בְּתֹקֶף, תָּקְפּוֹ, — חֹזק ;Kraft, Gewalt; force, vigueur strength, power: ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תֹּקֶף לקים את אגרת הפרים הזאת השנית (אסתר ט כט). וכל מעשה תָקְפּוֹ2 וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך (שם י ב). וישם פניו לבוא בְּתֹקֶף כל מלכותו (דני' יא יז). — ובתו"מ: וישב הים לפנות בקר לאיתנו (שמות יד כז), אין איתנו אלא תקפו וכו' רבי נתן אומר איתן לשון קשה (מכי' בשלח ו). כי לא כצורנו צורם (דבר' לב לא), לא כתוקף שאתה נותן לנו אתה נותן להם, כשאתה נותן להם את התוקף הם מתנהגים עמנו במדת אכזריות הורגים ממנו ושורפים ממנו וצולבים ממנו ספרי, האזינו שכג; וכעין זה מדרש תנאים, דבר' לב לא. תוקף, כל תוקף, את כל תוקף, תוקף זה תקפו של המן, כל תוקף זה תקפו של מרדכי, את כל תוקף זה תקפו של אחשורוש (ירוש' מגי' ב ג) וכעין זה (בבלי שם יט.). תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז, תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי בן ליש (סנה' יט:). תתקפהו לנצח ויהלך (איוב יד כ) וכו', תוקף שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון, לנצח לעולם היה, ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקב"ה והלך אחר דעתו של נחש (מד"ר בראש' טז). עד שלשה ימים תוקפו של אבל קיים, למה שצורת הפנים ניכרת (בר קפרא, שם ויק' יח); וכעין זה (ירוש' מו"ק ג ה), (מד"ר בראש' ק). בנוהג שבעולם כל האבלים אבלן מתמעט והולך עד לשבעת הימים, תקפו יום ראשון, וכל שהוא הולך הוא תשש עד שהוא י"ב חדש (שם אסתר ח, אבל גדול ליהודים). — ובקצור, *תקפו של יום, של עולם, במשמ' זמן תקפו, מקום תקפו: ויהי בעצם היום הזה, אין עצם אלא תוקפו שליום (מכי' דרשב"י, שמות יב נא, אפשטין-מלמד,37). מתחת זרועות עולם, מלמד שא"י היא תוקפה של עולם (ספרי וזאת הברכה שנו) — ובסהמ"א: שתעמוד בגובה ותוקף ולא יגיעך רע (רלב"ג, איוב כב כט). — °ותוקף יצרו: שנעץ (יוסף) אצבעותיו בקרקע ונסמך עליהן כדי שיתייסר ויטרד בצערו ויעבור תוקף יצרו (רש"י סוטה לו:). מכח אברו ומתוקף יצרו (הוא, כרית' ח:, ד"ה מבשרו). — °ותקף תאותו: מעלת האדם כפי גובר דעתו על תאותו, וחסרונו כפי תוקף תאותו על דעתו (ר"י זבארה, ס' שעשועים, דודזון, 90). °ותקף חֹם בחרות: והוזהר האדם על זה בתחלת תוקף חום בחרותו ובראשית בואו בחיוב שמירת נפשו, והם ג' חדשים ראשוני' משהתחיל להביא שתי שערות וכו' (ס' החנוך מצוה רמח). — °ואנשי תקף: אלוה כשיחרה אפו לא ישיב אותו עד שיכנעו תחתיו גבורי הגבורים והם העוזרים אנשי התוקף (אוהב משפט לאיוב ט יג). — ואמרו פיטנים ומשוררים: ועל העבר יגלה תקף האדון וכבודו (רשב"ג, כתר מלכות). המנהיג כל כוכבי שמים וגלגליהם ממזרח למערב לתוקף מהלכו (הוא, שם). שאל סהר חצי ירח ויגיד לך תקפו, שאל שמש בצאתו (הוא, הנרפא הזמן ממחלתו). ונתנה תקף קדשת היום כי הוא נורא ואיום (ונתנה תקף, מוסף לר"ה ויוה"כ). מי יאמר תוקף מלוליך, מי ידבר אומץ מהללך (מי ימלל גבורות חיילך, קרו' למוסף יום הכפורים). סמך ותקף אות ופלא לגדלה, שרפת נשמה וגוף לא כלה (הלל בן יעקב, אמוני שלומי ישראל, סלי' למוסף יום הכפורים).



1 [אין להניח צורת נקבה תקפה ע"פ גרסה כזו בדפוס לובלין של פרוש רש"י ל(ירמ' מט לה) בעוד שברֹב הדפוסים, גם דפוס וניציה בכלל, כתוב: את קשת עילם את תקות עילם (ויש שנוסף, בטעות: פ"א חזקת עילם). ואמנם אין גם זו הגרסה הנכונה, אבל רש"י הביא, כדרכו, את דבר ת"י, שהוא ית' תקוף עילם, אלא שנכתב, בקצור, תקו' עילם, והוא שנקרא אח"כ בטעות: תקות.]

2 [נ"א: תָקְפוֹ, פ רפה.]

חיפוש במילון: