תְּרָב

° 1, ש"ז – חֵלֶב: תְּרַב2 חטאת ומוספין הקריב כחוק, תר וקדש פשט טבל וקדש, תכריך בדים עט וקדש ונכנס לדביר (אמיץ כח, משלם בר קלונימוס, עבודת יוה"כ)



1 [מלה שאולה מן הארמ' תרבא, ובצורה ארמ' זו היא באה בתוך משל שבעבר' (באגדת בראש' לז): משל לתרבא של חמור שנפל לשמן ורד וכו'].

2 [כך הנקוד במחזורים.]

חיפוש במילון: