1 [עי' בהערה שאחר זו.]

2 [בהסתמכם על השבעים (עי' בסמוך) ועל ת"י (בר מאגר, כלשון שכר) גורסים רֹב החדשים היום, כהצעת קלוסטרמן, במק' מאנשי: מֵעָנְשֵׁי, ואין זה מסתבר, הואיל ואין ענש במשמ' שכר בלשון המקרא. יותר קרוב הוא לחשב כי השבעים, שתרגמו במ"א (שלא כדבה"י) מלבד אנשי χωϱὶς τῶν φόϱών, גרסו נֹשְׂאֵי (מן φόϱος, נושא) במק' אנשי, כשם שבא בישע' מה יד: יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מִדָּה עליך יעברו, והכונה שם היא (ע' בדברי העורך, הלשון והספר ב 135) נֹשְׂאי מדה (מלשון מדה בלו והלך), נושאי מנחה ומתן. ואמנם בוולג' בא כאלו תרגום של אנשי ונשאי יחד. ואשר למלת תרים, תרגמו אותה השבעים בשני המקומות τῶν ὑποτεταγμἒνων (כלו' הממֻנים?), וולג' במ"א qui super  e vectigalia erant, כלו' אשר על ההכנסות, המסים, וקשה לעמד על הבנתם במלה, אם לא שיש כאן טעות ברומ' מן vestigia, עקבות וכדו', בקרוב אל משמ' הפעל תור, vestigare, עקב אחר דבר או אדם, ובדה"י בתרגום חפשי: legati diversarum gentium, שליחי עמים שונים, ואלו ת"י: אומניא, הסורי אומנא, כנראה ע"פ הענין בלבד, ואין אף רֹב פרושי החדשים והצעות התקון (כגון הַתַּגָּרִים) מתקבלים על הדעת. ואמנם היה מי שהציע לגרס במק' מאנשי התרים: מאני תרשיש (Exp. Times 42,439), והצעה זו ראויה לתשומת לב.]