תַּרְבּוּךְ

* 1, ש"ז, *תַּרְבּוּכָה, ש"נ — בלילת נוזל בקמח, ובהשאלה בלילת קול בקולות אחרים: בכו תבכה בלילה, למה בלילה שלא היה קולן הולך ביום2 מקול תרבוכות היום (מד"ר איכה א, לפי גר' הערוך). — ובסהמ"א: וכל האומר פנחס בן אלעזר זה אליהו שקר נסכו, כי אט דרכו, ועוקל תהליכו, בהרבותו תרבוכו, להראות מין ערכו (ר' משה הדרשן מנרבנה, פרושים לתנ"ך)3.



1 [בשרש רבך, נרמז גם לצורה תַּרְבִּיךְ, הנוהגת היום כמֻנח בבשול המשמ' תבשיל מעֹרב בשר וירקות ועוד.]

2 [ובנסחות הדפוסים: לפי שאין קול הולך אלא בלילה, לכך נאמר בלילה. ולפי גרסת הערוך אולי הכונה היא גם לדרוש בַּלַּיְלָה כלשון בְּלִילָה ורביכה, ע"פ לשון הכתוב  בויקרא ז ב: מרבכת חלת בלולת בשמן.]

3 [המלה תרבוס. תרכוס או תרקוש (במשנה כלים כד ה: שלשה תרבוסין הן — נ"א תרכוסין) על כל פנים לא עברית היא, וע' קרויס Lehnw. II 593 והערת לֵו שם, ואת דברי אפשטין, פרוש הגאונים 93, ושל ב. גיגר אצל קרויס, תוספת הערוך תטו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים