1, ש"נ, — גִּדּוּל, מה שצמח וגדל או שנולד, במיֻחד לרעה Brut; engeance; brood: והנה קמתם תחת אבתיכם תַּרְבּוּת אנשים חטאים (במד' לב יד). — ובתו"מ: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג (רשב"י, ברכ' ז:). — *ותַּרְבּוּת רעה, במשמ' הָרְגֵּל לעשות מעשים רעים: טבלה ביום שלאחריו ושמשה הרי זו תרבות רעה (נדה י ח). שאל אחר את ר' מאיר לאחר שיצא לתרבות רעה (חגי' טו.). משל למלך שמסר את בנו לפדגוג והוציאו לתרבות רעה (מד"ר בראש' כח). שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושנאהו (שם שמות א). שהיה (אברהם) שונא לישמעאל על שיצא לתרבות רעה (שם שם). והלך אף הוא (עשו) אצל ישמעאל ללמוד ממנו תרבות רעה (שם שם). לבן מלך שיצא לתרבות רעה (שם דבר' ב). — *ובמשמ' אִלוף בעלי חיים, שיהיו ביתיים ולא יטרפו2, *ובן תרבות, מי שהקנו לו תרבות, מאֻלף ומחֻנך: בזמן שהן (הזאב, הארי והדב וכו') בני תרבות אינן מועדים (ב"ק א ד). כי קאמר שמואל בארי תרבות (בבלי שם טז:). במה דברים אמורים בזמן שבאו מן המדבר, אבל אם היו תרבות, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק (תוספת' שם א ד). — ובסהמ"א: אם יש כלום תרבות שאינה כהוגן על זה תעמדו ותעידו בכתב ובפה (תשו' ר' שלמה, מעשה הגאונים, אפשטין, סא). דבני תרבות הן ואין בורחין מבני אדם אלא כשרואין כי באין לצודן (ר"ח, ביצה כד.). ואם היו תרבות והקנה לו אחד במתנה וכו' (הוא, ב"מ יב.). סוסים שאינן בני תרבות (ערוך, ערך אגירייסין). הורדוס המלך הביא יונים מן המדבר וגידל אותם בישוב ונעשו תרבות ונקראו על שמו הורדוסיות (שם, ערך יון). כדרך כמה חיות שנעשות תרבות וגדלות עם בני אדם ובהמה ואין מזיקין (רש"י, חול' נג., ד"ה שלמא). המגדל יתומים ורואה בהם תרבות רעה ואומר יתומים הם היאך אכה אותם יצא שכרו בהפסדו (ספר חסידים תתתתשסד). חמשה מיני בהמה מועדין מתחלת ברייתם ואפי' הן בני תרבות וכו' וכן הנחש שנשך הרי זה מועד ואפי' היה בו תרבות (רמב"ם, נזיקין א ו). או ישתבש בהשגה העליונה ויצא לתרבות רעה כענין אלישע אחר (מנחת קנאות, קופמן, 104). כי היה לו (לדֹב) תרבות קצת עם בני אדם (תרומת הדשן קעח). — ואמר המליץ: חנך בנך ויסר אותו בכל כוחך ולא תעכרך תרבות רעתו (בן זאב, ב"ס ל יג). — °ובמשמ' נימוסי בני אדם וחנוכם, Kultur; culture: ולא נגזרה מנגד עיני אהבתכם וכו' וחיבתכם כי תרבות הנעורים ומוסד מוסד יש לה בתוך הלב (קטע מזמן רסע"ג, סעדיאנה לשכטר, 24). עדיין לא נכנסת לארץ בני עשו לרומי שאינן צנועים, ולמדת תרבותם, הנחת תרבות פרסיים שצנועים, ותפסת מנהג רומיים שאינן צנועין (רגמ"ה, תמיד עז:). מגדלן ואומן שלהם מלמדם תרבות (המיֻחס לרש"י, דהי"א כז לב). היו תלמידי חכמים ראויים להוראה ותרבות יפה היה בהם, אבל בפומבדיתא לא הוי תרבות מעליא כל כך (רש"י, הוריות יב., ד"ה דמתא מחסיא). שהתורה מלמדתו תרבות (מחזור ויטרי, 517). שאם אין תרבות לאדם לנהוג כשורה אין תורתו מועלת לו כלום (שם שם). ואם תראה איש שתרבותו טוב וכו' (ספר חסידים תתתנד). וקלקלו את העיר בעונותיהם  ובשקריהם ובתרבותיהם (שם תתתקא). הגוים בבית תפלתם עומדים בתרבות, כל שכן ישראל שעומד לפני המלך הגדול וכו' (שם תתתשפט). ומנהגנו תורה הוא ותרבות טובה (ס' הישר לר"ת, תשו' מח). ומי שטבעו ישר ותרבותו טוב (רש"ט פלקירא, אגרת החלום NS, JQR כרך I, 482). כאחד מגדולי הארץ שיש תרבות גדולה בתוך ביתו, והוא שוכר כסיל להיותו לפניו כי ייטיב לבבו (ר"י עראמה, יד אבשלום, משלי לו, כצרור אבן). ובזה מתגדל הנער בזדון לבו בלי מורא ובלי תרבות ובלי דרך ארץ (ר' אליהו, שבט מוסר יז).