תַּתְרוּת

°, ש"נ, — תכונת מי שאינו מריח1: ומי שאינו מיריח כלום נקרא תתרן, והמכה הזאת נקראת תתרות (תשו' גאו', ח. קיש Gooni Responsumok, בודאפשט 1912, עמ' 13 סי' צח). תמורת ריחה תתרות (רסע"ג לס' יצירה ה). תמורת ריח תתרות, הוא סתום הנחירים (ר"ש דונולו, חכמוני ה).



1 [עי' בהערות לשרש תתר ובנזכר שם.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים