ישראל המאירי (1948)

Israel Hameiri

     ישראל המאירי נולד בקיבוץ גבעת חיים בי״ב בַּאֲדָר ב׳ תש״ח, 23 במארס 1948, ושם סיים את בית הספר התיכון. אחרי שירותו בצה"ל עזב את הקיבוץ. למד באוניברסיטת תל-אביב ספרות כללית ותיאטרון, והמשיך לתארים מתקדמים באוניברסיטת חיפה. התמקד בחקר התיאטרון וחיבר עבודת דוקטור על 'הופעותיו של האחר המיתי בשלושה מחזות עבריים' (2001). מ-1996 הוא מלמד דרמה, תיאטרון וכתיבה דרמטית באוניברסיטת חיפה (משנת 2007 בדרגת מרצה בכיר אמן) ובמכללת אורנים. מאז שנות השבעים הוא חי במושב אמירים שבגליל.
    סיפוריו פורסמו בכתבי העת מ-1970. תשעה מהם כונסו ב-1972 בספרו הראשון, פראות. אחריו פרסם עוד ארבעה קבצי סיפורים ונובלות (הרביעי, 1981; אש בקוצים, 1983; אוכלי האבטיח, 1988; חזירים, 1994) וארבעה רומנים (הלבנים, 1985; ליל זיכרון, 1990; סימביוזה, 2000 [תורגם לצרפתית ולגרמנית]; שחקנים, 2006). עלילותיהם נטועות במציאות ישראלית קונקרטית על נופיה והיבטיה השונים: מתחים בין-דוריים בקיבוץ, הווי צבאי ומלחמות, חיי יהודים וערבים בגליל, חיי האוניברסיטה ועולם התיאטרון. זוהי ביסודה פרוזה ריאליסטית מהימנה, פונקציונלית בלשונה ומשכנעת בפרטיה, המשלבת יסודות של הווי, של עיצוב פסיכולוגי ושל מלודרמה יצרית. המאירי מגלה עניין מיוחד במתח בין חיי חולין יומיומיים לבין כוחות אנרכיים הרוחשים מתחת לפני השטח. כוחות אלה מוצאים להם לעתים פורקן בהתפרצויות סמליות של גורמים חיצוניים – סערות, שטפונות, תאונות ומלחמות (כגון בחלק מסיפורי הקובץ הרביעי), או בהיחשפות סודות הרסניים מן העבר (כגון ברומן סימביוזה), או בפריצת יצרים אלימים וסטיות מיניות (כגון בסיפורי חזירים), או בחריגה ממוסכמותיה של החברה הממוסדת והליכה אל השוליים (כגון ברומן הלבנים). לעיתים ניכרים בסיפורים ניסיונות לחרוג מגבולות הריאליזם על ידי שילוב ממדים של מסתורין על-טבעי, או ניסיונות לחדש ולגוון את צורות המסירה הסיפורית בטכניקות של חידה בלשית, קיטוע עלילתי וערבול של זמני ההתרחשות.
    בכללותה משרטטת יצירת המאירי תהליך היסטורי-חברתי ממושך. היא מעצבת תמורות שחלו בחברה הישראלית הוותיקה מאז שראתה את עצמה בראשיתה כקולקטיב אידיאולוגי מאוחד, ועד שנחשפו בקיעיה והסתמנו בה תהליכים של הסתאבות, התפוררות, אבדן דרך והרס עצמי. ברומנים שלו הוא נוטה לבחון את היחסים המועצמים הנרקמים בתוך קבוצות אנושיות סגורות במרחבים מצומצמים. בהלבנים זוהי מעין חבורה של היפים המייסדים חיי קומונה במושבה ותיקה בגליל. בליל זיכרון נרקמת רשת של מתחים ומאבקים בין בני הדור השני בקיבוץ ותיק. ואילו שחקנים מתאר סבך מיוסר ואלים של יחסים ארוטיים, בריתות ובגידות בתוך קבוצת שחקנים, המתאחדים בימי מלחמת לבנון הראשונה להעלות מחזה שעניינו פרשייה מימי מלחמת העולם השנייה.
השחקנים ממחיש בנושאו ובמבנהו המלודרמטי את הקשר העמוק של המאירי לעולם התיאטרון כיוצר, כמורה וכחוקר. ואכן, בצד הסיפורת חיבר מחזות מקוריים שהועלו במסגרות שונות (חיבוק, 1975; מוסיקת לילה, 1982; קרקורים, 1991; עד הים, 1996; סימביוזה, 1999), ועיבד לבמה מסיפורי ברנר (עוולה, 1985; מעבר לגבולין [טרם הוצג]) וקפקא (גזר דין, 2003).

נכתב על-ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה

ספריו:
  • פראות : סיפורים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב)
  • הרביעי : 7 סיפורים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״א)
  • אש בקוצים (תל-אביב : עם עובד, תשמ״ג 1983) <סיפורים>
  • הלבנים (תל-אביב : עם עובד, תשמ״ו 1985) <רומן>
  • אוכלי האבטיח (תל אביב : זמורה-ביתן, תשמ״ח 1988) <עריכה - חיים פסח>
  • ליל זכרון (תל-אביב : עם עובד, תש״ן 1990)
  • חזירים (ירושלים : כתר, 1994) <סיפורים>
  • סימביוזה (תל אביב : עם עובד, תש״ס 2000) <רומן> <תורגם לגרמנית וצרפתית>
  • Symbiose : Roman / aus dem Hebräischen von Markus Lemke (München : Deutscher Taschenbuch Verlag, 2003)
  • Symbiose : roman / traduit de l׳hébreu par Katherine Werchowski (Paris : Gallimard, 2003)
  • שחקנים (רעננה : אבן חושן,  2006) <עריכה - ישראל פנקס>
  • אש במדרון (תל אביב : עם עובד, תשע״ב 2012)
  • הדרמה של האחר המיתי : עיון בחמישה מחזות בעקבות לוינס (תל אביב : רסלינג, 2013)
    תוכן העניינים

על המחבר ויצירתו:

  • בן-אהרן, יריב. התגלות. שדמות, חוב׳ ל״ז (אביב תש״ל), עמ׳ 123–124 <על הסיפור ״באר-שבע קרובה״>
  • חסיד, אתי. ישראל המאירי, מגעים. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט״ו בטבת תשמ״ו, 27 בדצמבר 1985, עמ׳ 32–33.
  • כהן, שונית. ישראל המאירי - מצב קונקרטי של אדם קונקרטי : שיחת החודש. עתון 77, גל׳ 70–71 (כסלו-טבת תשמ״ו, נובמבר-דצמבר 1985), עמ׳ 24–25.
  • פז, מירי. צמחונות, מיסטיקה, מין ונחמן גם. דבר, 13 בינואר 1986, עמ׳ 12.
  • רגב, מתי. חכמים : טקס חלוקת פרס ואלנרוד לסופר ישראל המאירי. מעריב, ג׳ בחשון תשמ״ו, 18 באוקטובר 1985.
  • שיינפלד, אילן. ״החלל לא יתמלא בערכים ישנים״ : ראיון עם ישראל המאירי. על המשמר, חותם, ג׳ באדר ב׳ תשמ״ו, 14 במארס 1986, עמ׳ 20–21.
על ״פראות״
  • בן-עזר, אהוד. פראות. על המשמר, דף לספרות ולאמנות, כ״ב באלול תשל״ב, 1 בספטמבר 1972, עמ׳ 6.
  • הרץ, דליה. שני מספרים צעירים. משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 43 (כ״א בתשרי תשל״ג, 29 בספטמבר 1972), עמ׳ 3.
  • פרידלנדר, יוסף [י.פ.].  פראותקשת, שנה חמש-עשרה, חוב׳ ב (נח) (חורף 1973), עמ׳ 171–172.
  • ציוני, שרה. יחיד מול רבים בספרים שנושאם הקיבוץ. עלי שיח, חוב׳ 2 (כסלו תשל״ו, נובמבר 1975), עמ׳ 109–121.
  • תלפז, גדעון. שני קובצי סיפורים. מעריב, 22 בספטמבר 1972, עמ׳ 39.
על ״הרביעי״
  • בלאט, אברהם. סיפורי הדור הצעיר. הצופה, ספרות, ה׳ בשבט תשמ״ב, 29 בינואר 1982, עמ׳ 4.
  • בן-עזר, אהוד. הקיבוץ, האב, המלחמה, המוות. מעריב, ספרות, י״ב באלול תשמ״א, 1 בספטמבר 1981, עמ׳ 38.
  • בן-שאול, משה [מ. משב]. סיפורים על העכשיו. מעריב, ספרות, י״ח באייר תשמ״א, 22 במאי 1981, עמ׳ 44.
  • ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. ״הרביעי״. הארץ, ספרות ותרבות, כ״ה באייר תשמ״א, 29 במאי 1981, עמ׳ 19.
  • ברמה, ישראל. קערת עצמות וקורטוב מטאפיסיקה. מאזנים, כרך נ״ה, גל׳ 3 (אב תשמ״ב, אוגוסט 1982), עמ׳ 48–49.
  • דור, משה. המאירי: פרעון והבטחה. מעריב, ספרות, ז׳ באב תשמ״א, 7 באוגוסט 1981, עמ׳ 34.
  • וילף, מיכאל. מלאך המוות הוא צעיר ויפה. על המשמר, ספרות, כ״ב בתמוז תשמ״א, 24 ביולי 1981, עמ׳ 6.
  • כרמל, עמוס. סיפורת: ״הרביעי״. דבר, משא, כ״ד בסיון תשמ״א, 26 ביוני 1986, עמ׳ 20.
  • לויט, ענת. נגיעה עדינה במערכים אפלים. עתון 77, גל׳ 29 (אלול תשמ״א-תשרי תשמ״ב, ספטמבר-אוקטובר 1981), עמ׳ 55.
  • עומר, דן. ישראל המאירי: ״הרביעי״. העולם הזה, גל׳ 2368 (ה׳ בשבט תשמ״ג, 19 בינואר 1983), עמ׳ 51.
  • ציפר, בני. ילדי מלחמה, חיות ומלאכים. הארץ, ספרות ותרבות, ח׳ בתמוז תשמ״א, 10 ביולי 1981, עמ׳ 18.
  • ראובני, יותם. המוות הוא נער מתולתל. דבר, משא, א׳ בכסלותשמ״ב, 27 בנובמבר 1981, עמ׳ 22.
על ״אש בקוצים״
  • אורן, מרים. נובלה ושלושה סיפורים. מאזנים, כרך נ״ז, גל׳ 9 (אדר ב׳ תשמ״ד, מארס 1984), עמ׳ 58–60.
  • ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. ״אש בקוצים״. הארץ, ספרות ותרבות, י״ב באב תשמ״ג, 22 ביולי 1983, עמ׳ 19.
  • הלפרין, שרה. ממשות פיזית ומשמעות סמלית. על המשמר, ספרות, כ״ח בחשון תשמ״ד, 4 בנובמבר 1983, עמ׳ 6.
  • כרמל, עמוס. סיפורת: ״אש בקוצים״. דבר, משא, י״ט באב תשמ״ג, 29 ביולי 1983, עמ׳ 26.
  • עומר, דן. ישראל המאירי: ״אש בקוצים״. העולם הזה, גל׳ 2400 (כ״ב באלול תשמ״ג, 31 באוגוסט 1983), עמ׳ 46–47.
  • ציפר, בני. דיוקן של אלימות. הארץ, תרבות וספרות, ל׳ בתשרי תשמ״ד, 7 באוקטובר 1983, עמ׳ 18, 19.
  • שחם, חיה. המקום כגורל. ידיעות אחרונות, ספרות, י״ד אדר א׳ תשמ״ד, 17 בפברואר 1984, עמ׳ 22,
על ״הלבנים״
  • אורן, יוסף. שורשיו של הראש הקטן. הארץ, ה׳ באדר א׳ תשמ״ו, 14 בפברואר 1986, עמ׳ 18 <חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש״ן 1990), עמ׳ 107–110>
  • אשרי, אהוד. הלבנים. כל העיר, כ״ט בטבת תשמ״ו, 10 בינואר 1986, עמ׳ 38.
  • בן-שאול, משה [מ. משב]. כל אנשי החבורה. מעריב, ז׳ בשבט תשמ״ו, 17 בינואר 1986, עמ׳ 26.
  • ברוקר, צבי. ״הלבנים״, רומן מאת ישראל המאירי. השבוע בקבוץ הארצי, מס. 1559 (30 במאי 1986), עמ׳ 12.
  • טנא, אבי. אפלה במושבה. דבר, 7 בפברואר 1986, עמ׳ 22.
  • כרמל (פלומין), נילי. סיפורה של שקיעה. מאזנים, כרך נ״ט, גל׳ 10 (סיוון תשמ״ו, יוני 1986), עמ׳ 56–58.
  • כרמל, עמוס. סיפורת: ״הלבנים״. דבר, משא, כ״ה בשבט תשמ״ו, 7 בפברואר 1986, עמ׳ 22.
  • לויט, ענת. קצפת מורעלת. מעריב, ה׳ באדר א׳ תשמ״ו, 14 בפברואר 1986, עמ׳ 26.
  • מירון, דן. ״הלבנים״ מאת ישראל המאירי. העולם הזה, גל׳ 2539 (כ׳ בניסן תשמ״ו, 29 באפריל 1986), עמ׳ 30, 31.
  • נח-אדר, אילה. ״הלבנים״ מאת ישראל המאירי. כלבו חיפה, ב׳ בניסן תשמ״ו, 11 באפריל 1986, עמ׳ 48.
  • סלע, אורי. חזרה לצבא. ידיעות אחרונות, 10 בינואר 1986, עמ׳ 23.
  • פז, מירי. ״הלבנים״. דבר, ג׳ בשבט תשמ״ו, 13 בינואר 1986, עמ׳ 12.
  • פסח, חיים. ״הלבנים״ מאת ישראל המאירי. במחנה, י״א בסיון תשמ״ו, 18 ביוני 1986, עמ׳ 29.
  • ציפר, בני. ״הלבנים״. הארץ, ספרות ותרבות, ז׳ בטבת תשמ״ו, 17 בינואר 1986, עמ׳ 19.
  • קדמי, אילנה. בחיפושים אחר הלובן. דבר, ב׳ בניסן תשמ״ו, 11 באפריל 1986, עמ׳ 21.
  • רמות, אורי. מה הסיפור שלך. במחנה, כ׳ באלול תשמ״ו, 24 בספטמבר 1986, עמ׳ 61.
  • שטרית, ענת. על אבדן ההארה. שופרא, גל׳ 7 (אייר תשמ״ו, יוני 1986), עמ׳ 22.
על ״אוכלי האבטיח״
  • אורן, יוסף. המפגש האנושי נועד לכישלון. מעריב, ספרות, י׳ בשבט תשמ״ח, 29 בינואר 1988, עמ׳ 3 <הגיב על כך חיים פסח - ראה להלן>
  • בסכס, פנינה. ״אוכלי האבטיח״. כל העיר, 5 בפברואר 1988, עמ׳ 49.
  • הגורני, אברהם. במכנסי התעמלות. דבר, ט״ו באדר תשמ״ח, 4 במארס 1988, עמ׳ 17–18 <חזר ונדפס בספרו סיפורת בת-ימינו (תל-אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ׳ 119123>
  • הולצמן, אבנר. ריאליזם ומעבר לו. הארץ, ט״ו באדר תשמ״ח, 4 במארס 1988, עמ׳ ב 6 <חזר ונדפס בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 52–54>
  • הרציג, חנה. עולם סטרילי. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 1 (אייר תשמ״ח, אפריל 1988), עמ׳ 47–48.
  • יאירי, דליה. לגעת בקצה החושים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ד בשבט תשמ״ח, 12 בדצמבר 1988, עמ׳ 21.
  • כרמל, עמוס. סיפורת: ״אוכלי האבטיח״. דבר, משא, כ״ד בשבט תשמ״ח, 12 בפברואר 1988, עמ׳ 21.
  • לויט, ענת. ספר חמישי להמאירי : ספרו ״אוכלי האבטיח״ ייצא בקרוב. ידיעות אחרונות, ספרות, כ׳ בתמוז תשמ״ז, 17 ביולי 1987, עמ׳ 33.
  • לשם, גיורא. סיפורת: ״אוכלי האבטיח״. מעריב, ספרות, כ״ה בטבת תשמ״ח, 15 בינואר 1988, עמ׳ 4.
  • נאמן, מיכל. ישראל המאיר: ״אוכלי האבטיח״. ידיעות אחרונות, ד׳ בסיון תשמ״ח, 20 במאי 1988, עמ׳ 17, 19.
  • סומק, רוני. ״אוכלי האבטיח״. במחנה, ט״ו בשבט תשמ״ח, 3 בפברואר 1988, עמ׳ 53.
  • פז, מירי. ״אוכלי האבטיח״. דבר, משא, ט״ז בטבת תשמ״ח, 6 בינואר 1988, עמ׳ 12.
  • פסח, חיים.  לווינים ליצירה.  מעריב, ספרות, א׳ באדר תשמ״ח, 19 בפברואר 1988, עמ׳ 4,
  • ציפר, בני. ״אוכלי האבטיח״. הארץ, ספרות, ג׳ בשבט תשמ״ח, 22 בינואר 1988, עמ׳ ב 7.
  • קדמי, אילנה. תוכנו של האבטיח. עתון 77, גל׳ 101 (תמוז תשמ״ח, יוני 1988), עמ’ 12.
  • שטרן, חסידה. ״אוכלי האבטיח״. כלבו חיפה, ח׳ באדר תשמ״ח, 26 בפברואר 1988, עמ׳ 67.
על ״ליל זכרון״״
  • אופיר, יוסי. ישראל המאירי: ״ליל זכרון״. כאן דרום, 17 באוגוסט 1990.
  • אוריין, יהודית. הכל ״כמו שצריך״. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ט באב תש״ן, 10 באוגוסט 1990, עמ׳ 24.
  • אורן, יוסף. מרד הדור השלישי. מעריב, ספרות, כ׳ בכסלו תשנ״א, 7 בדצמבר 1990, עמ 5.
  • בולסלבסקי, ימפה. י. המאירי ״ליל זכרון״. דבר, ו׳ באלול תש״ן, 27 באוגוסט 1990, עמ׳ 9.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, ה׳ באב תש״ן, 27 ביולי 1990, ע׳ ב 8.
  • כ״ץ, שרה. גן עדן מסורבל. על המשמר, י״ז באלול תש״ן, 7 בספטמבר 1990, עמ׳ 18.
  • לשם, גיורא. סיפורת: ״ליל זכרון״. מעריב, ספרות, י״ט באב תש״ן, 10 באוגוסט 1990, עמ׳ 8.
  • מלמד, אריאנה. הצעירים המתים האלה. חדשות, מוסף של שבת, ה׳ באב תש״ן, 27 ביולי 1990, עמ׳ 34.
  • נסים, קובי. ״ליל זכרון״. עכשיו, חוב׳ 56 (אביב תשנ״א 1991), עמ׳ 317–319.
  • צור, יגאל. הבעיה הקיבוצית. העולם הזה, גל׳ 2762 (8 באוגוסט 1990), עמ׳ 58.
על ״חזירים״
  • בן, מנחם. פשטות כמסווה לאי-פשטות. ידיעות אחרונות, ט״ז בחשון תשנ״ה, 21 באוקטובר 1994, עמ׳ 79.
  • בן-מרדכי, יצחק. מותר לדרוש יותר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט״ז בחשוון תשנ״ה, 21 באוקטובר 1994, עמ׳ 28.
  • ברוך, אדם. ספר, המהלך המתמשך של ישראל המאירי. שישי, ט׳ בחשון תשנ״ה, 14 באוקטובר 1994, עמ׳ 10.
  • גור, בתיה. שיח לנטנה במרכזו ריבוע אדמה מגורף לפני הדלת. הארץ, תרבות וספרות, א׳ בכסלו תשנ״ה, 4 בנובמבר 1994, עמ׳ ב 8.
  • גלוזמן, מיכאל. קיום אטום. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 94 (י״א בטבת תשנ״ה, 14 בדצמבר 1994), עמ׳ 6.
  • לב-ארי, שירי. החיים בג׳יפה. מעריב, זמן ת״א, כ״ב בחשון תשנ״ה, 28 באוקטובר 1994, עמ׳ 63.
  • מלמד, אריאנה. אובך קל של אי הבנה. העיר, ט״ז בחשון תשנ״ה, 21 באוקטובר 1994, עמ׳ 66.
  • נבות, אמנון. עקרבים בקופסת נעלים סגורה. מעריב, ספרות, א׳ בכסלו תשנ״ה, 4 בנובמבר 1994, עמ׳ 31.
  • Yudkin, Leon I. Literature.  Israel affairs,  vol. 3, no. 2 (1996), pp. 142-143.
על ״סימביוזה״
  • בנאי, דניאל. זהותו המסוכסכת והמפולשת של הגבר הישראלי. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 382 (י״ח בסיוון תש״ס, 21 ביוני 2000), עמ׳ 8.
  • הופמן, חיה. נקמת ההומו במאצ׳ו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ״ח באייר תש״ס, 2 ביוני 2000, עמ׳ 27–28.
  • מלצר, יורם. סדנת בעלי המלאכה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ז בסיוון תש״ס, 30 ביוני 2000, עמ׳ 26.
על ״שחקנים״ על ״אש במדרון״
  • בלבן, אברהם.  להבה קרה.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳    (י״ד בכסלו תשע״ג, 28 בנובמבר 2012), עמ׳
  • ליבנה, יוני. אש הולכת עימו.  ידיעות אחרונות, 7 לילות, י״ז בחשון תשע״ג, 2 בנובמבר 2012, עמ׳ 23.
על ״הדרמה של האחר המיתי״

על ״עוולה״ (מחזה)
  • אוריין, אמיר. איפה ברנר. העיר, כ״ב בטבת תשמ״ו, 3 בינואר 1986, עמ׳ 46.
  • ברטוב, חנוך.  טוב קצת ברנר.  מעריב, 7 בפברואר 1986. <חזר ונדפס בספרו:  לגדול ולכתוב בארץ ישראל (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2007), עמ׳ 124–126>
  • הנדלזלץ, מיכאל. דחיסות שאינה מתמשכת. הארץ, י״ב בשבט תשמ״ו, 23 בינואר 1986, עמ׳ 2.
  • ויץ, שוש. ״עוולה״ מחזה מאת י. המאירי עפ״י סיפוריו של ברנר. ידיעות אחרונות, כ״א בטבת תשמ״ו, 31 בינואר 1986, עמ׳ 13.
  • ירון, אליקים. ״עוולה״ ב׳הבימה׳, מחזה מאת ישראל המאירי עפ״י ספרו של ברנר. מעריב, י״ב בשבט תשמ״ו, 23 בינואר 1986, עמ׳ 18.
  • מנור, גיורא. קצת ברנר. על המשמר, י״ב בשבט תשמ״ו, 23 בינואר 1986, עמ׳ 20.
  • נגיד, חיים. ברנר צופה ב״עוולה״. מעריב, כ״א בטבת תשמ״ו, 2 בינואר 1986, עמ׳ 19.
  • נגיד, חיים. ״עוולה״ מחזה מאת ישראל המאירי עפ״י י״ח ברנר. במחנה, כ״ו בשבט תשמ״ו, 5 בפברואר 1986, עמ׳ 35.
  • עברון, בועז. קשה להיות יהודי. ידיעות אחרונות, 27 בינואר 1986, עמ׳ 27.
  • פז, מירי. הקבוצה כמשל. דבר, ז׳ בטבת תשמ״ו, 19 בדצמבר 1985, עמ׳ 12.
  • פז, מירי. ״עוולה״ מאת ישראל המאירי עפ״י ברנר. דבר, ט״ז בשבט תשמ״ו, 16 בינואר 1986, עמ׳ 12.
  • פרי, מנחם. ״עוולה״ מחזה מאת ישראל המאירי עפ״י ברנר. חדשות, כ״ד בשבט תשמ״ו, 3 בפברואר 1986, עמ׳ 19.
  • שיינפלד, אילן. אידיאולוגיה ומעשה בגן-הירק : מחזה ״עוולה״ מאת י׳ המאירי עפ״י שני סיפורים של ברנר. על המשמר, י״ז בטבת תשמ״ו, 29 בדצמבר 1985, עמ׳ 8.
על ״קירקורים״ (מחזה)
  • רוזנטל, חנה. ״קירקורים״ – מחזה. כלבו חיפה, כ״א בתשרי תש״ן, 20 באוקטובר 1989, עמ׳ 43.
על ״עד הים״ (מחזה)
  • ברפמן, אורה. כובש על הגג : ראיון עם ישראל המאירי על מחזהו ״עד הים״ המועלה במועדון התיאטרון.
  • תורן, אילן. על המאירי כמחזאי. כלבו חיפה, 5 בינואר 1996, עמ׳ 94–95.
קישורים:

OpenLibrary – OL3894529A Wikidata – Q20502055 J9U – 987007262342905171 NLI – 000059456 LC – n82204311 VIAF – 19791690
עודכן לאחרונה: 22 באוגוסט 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף