רקע
ישראל כהן
שירה ומחשבה בלב אחד

1

כבוד גדול הוא לי ונועם רב לברך את ידידי המשורר, ההוגה והמסאי, ישראל אפרת, בקבלו פרס יעקב פיכמן.

על אפרת כתופעה אנושית וספרותית מיוחדת, כבר ייחדתי את הערכתי. ולכן אומר עכשיו דברי בתמציתם. תחילתה של שירותו לפני 65 שנה, באמריקה, והיא שרויה במזל של גידול תמידי, התגוונות והתעמקות. בהיותו עלם בהיר-עיניים ושיכור-חיים שר על תפארת העולם ומנעמי-אהבה וזריחת האושר. כשהגדיל – נשתרבבו צללים לתוך שירתו, שכן הבחין בשני הצדדים של מטבע החיים, בצד הטוב ובצד הרע. ומאז ואילך היה מסתכל וחוזה חזיונות רוח ומראות-חיים וטבע, המשקפים מציאות-של-מטה ומציאות-של-מעלה. כך העניק לנו גבישי שירה והגות, המקיפים עולם ומלואו, עם ואדם, יחיד וכלל, אור ואופל, גיהינום וגן-עדן.

לאפרת סגולות-יקר של פייטן, הפועל בכוח ההשראה והאינטואיציה, ושל הוגה, המשיג השגות שכליות ובונה הנחות ומסקנות. באורח-פלאים עשה שלום בין השכל והרגש, והם משמשים אותו במשותף, כשאחד משלים את חברו. אפרת המשורר מזרזף לעולם-מחשבתו עסיס-נפש מסתורי, ואפרת ההוגה, הפילוסוף, מחסן את עולם-חוויותיו ופיוטו ביסודות מוחיים. על דרך זו מזדווגים החזון וההגיון, התפיסה החושית וההשגה הפנימית, כדי ליצור את היצירה האפרתית המובהקת. מכאן השורש היהודי הקדמון, המקראי, בשירתו ובמשנתו הפילוסופית מחד גיסא, והענף האוניברסאלי, האנושי, המסתעף לרוחב – מאידך גיסא.

תעלומות-אדם וחידות-עולם רבות העלה אפרת בשירה, בהגות ובמסה. בלשון מסולתת, מקורית ועתירת חידושים ביטא את שתסס והבשיל בקרבו. עד שאפשר לראותו כאחד הקלאסיקנים. כאן נעוץ הסוד הגדול, שהוא מקובל על הדור הותיק והצעיר כאחד. הכל מרגישים בו כוח יוצר, שככל שהוסיף שנים כן גבר אותו כוח ונתבסם מרוח הזמן, באופן ששום חידוש אינו זר לו והוא כונסו לתוך יצירתו.

אולם אי אפשר גם בדברים קצרים אלה שלא להזכיר את אפרת האדם, הידיד, בביתו ובצאתו, בחברה ובמסיבה ובדו-שיח. תורתו ויצירתו נטעו בו ענווה ואהבת הבריות. דבריו נשקלים ונמדדים, שפתו אחראית וקולעת אל המטרה, ופיו מפיק מרגליות של דעת ואף בדיחות-דעת.

על כן, אפרת היקר, אנו אוהבים אותך ומכבדים אותך, ושמחים בשמחתך, ומאחלים לך אריכות ימים ושפע של יצירה יחד עם רעיתך, נוות-ביתך ובת-לווייתך.


  1. דברים בעת חלוקת פרס יעקב פיכמן לישראל אפרת בבית יהודי בסרביה בשנת תשל"ו 1976.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37188 יצירות מאת 1905 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!