רקע
יהודה ליב גורדון
דִּבּוּר מְפוֹצֵץ

עֶלֶם טוֹב תֹּאַר וּנְכוֹן דָּבָר יוּבָל,

עַלְמָה טוֹבַת-חֵן וּמַשְׂכֶּלֶת צִלָּה –

וּבְחֹם הַיּוֹם נפְגְּשׁוּ עַל יַד יוּבָל

תַּחַת אֵלָה עֲבֻתָּה כִּי טוֹב צִלָּהּ.


מֵחִצֵּי עֵינָיהָ, מֵרִשְׁפֵּי נִשְׁקָהּ,

אֵשׁ קֹדָשׁ, אֵש הָאַהֲבָה, בּוֹ נִשְׂקָהּ:

וּבְרוּחוֹ גַּם הוּא הַלְּהֵב בָּה לִבָּה

וַתֵּצֵא אֵשׁ וַתֹּאכֵל מוֹסְדֵי לִבָּהּ.


שָׁם עַל שְׂפַת הַנַּחַל תַּחַת הַשִּׁיחַ,

שָׁם יִוָּעֲדוּ יוֹם יוֹם, יִרְבּוּ הַשִׂיחַ;

מִי הֵם? כִּי תִשְׁאַל; הִתְבּוֹנַן בִּשְׂפָתָם:

עִבְרִים הֵם כִּי לְשׁוֹן עֵבָר בִּשְׂפָתָם.


לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, יוּבָל!?

אִם עַל מִזְבְּחָךָ יַקַד יְקוֹד אִשָּׁהּ,

גַּם לִבָּהּ הַטָּהוֹר מִנְחָה לָךְ יוּבָל –

קוּמָה אָרְשָׂנָּה וּתְהִי לָךְ לְאִשָּׁה.


אֲהָהּ, רֹאשׁ חֶפְצָם זֶה עַל עָפָר נָחַת,

אֶת שִׁמְשָׁם, אוֹר יִשְׁעָם, יַקְדִּיר עַב עָנָן,

לֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹת יַחְדָּיו חַיַּי נַחַת –

הִיא בֵּת רַבָּנִי, וְהוּא – תַּלְמִיד עָנָן.


לִפְנֵי דֹרוֹת רַבִּים יָצָא דָּבָר חַד

כִּשְׁגָגָה מִשַּׁלִּיט, מִפִּי גָאוֹן חַד,

דָּבָר מָר, מַפְרִיד אַלּוּף, מַצְמִית אַחִים,

לֵאמֹר:“הַקָּרָאִים אֵינָם מִתְאַחִים”.


דִּבּוּר מְפוֹצֵץ זֶה שֶׁבּוֹ הוּטְלָה אָלֶ"ף

וּבְדֶרֶךְ הֲלָצָה בִּמְקוֹם הָעַיִ"ן

גָּדַע מֶנּוּ שֵבֶט לִפְנֵי שָׁנִים אָלָף1.

גָּדַע גַּם קֶרֶן מַחֲמַדַּי הָעָיִן.


ס“ט פ”ב


  1. המשל הרוסי אומר: нвсня не Ыкинешьмзъ Слово לאמר: קשה למחוק תיבה אחת מתוך השיר, לפי שעי“ז יתבטל המשקל ותתקלקל הנגינה, ומה גם בשעה שבתיבה הוא חורז החרוז, ןמה גם שהשיר הוא ממין השירים הנקראים אל מקמא”ת, שאי אפשר להחליף התיבה החרוזית ולהמיר אותה באחרת. – אחרי כתבי את השיר הזה העיר אזני והאיר עיני הרב החכם ר“א הרכבי, כי ההלצה הזאת ”הקראים אינם מתאחים“ מתיחסת אל רמ”ג בשיבוש, כי באמת יצאה מפי אחד הרבנים בועד ארבע ארצות; ואם כן לא עברו עליה אלף שנים, אבל לתקון המעות הזה ע"י שנוי החרוז אי אפשר כמו שאמרתי, והנחתיו כמו שהוא, בהיות לבי בטוח כי גם עבור תעברנה אלף שנים והקלקול בבית ישראל לא יתוקן והקרע לא יתאחה, ואז יהיה החרוז הזה מתאים.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!