

I 🔗
וּבְהַר נְבוֹ מֹשֶׁה. עַל-פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד
מִתְאַבֵּךְ הֶעָנָן וְיוֹרֵד וְרוֹעֵד.
וּמשֶׁה אִיש זָקֵן; כִּמְעַט עוֹד יָנוּעַ,
כִּמְעַט כַּפּוֹת רַגְלָיו עוֹד יַתִּיק וְצוֹעֵד –
אָז יִקְרָא לִמְשָׁרְתוֹ הַטּוֹב לִיהוֹשֻׁעַ:
"יְהוֹשֻׁעַ! בֶּן-עֶשְׂרִים אָנֹכִי וּמֵאָה –
כַּד-חֶרֶשׂ נִשְׁבֶּרֶת עַל-יַד הַמַּבּוּעַ –
וְרוּחִי מֶה עָיֵף, וְנַפְשִׁי נְכֵאָה;
לֹא אוּכַל, לֹא אוּכַל עוֹד עָבוֹד מֵעַתָּה;
אַךְ אַתָּה, תַלְמִידִי, הֵן אוֹנִים מְלֵאָה
וּלְשַׁד דְּמֵי נֹעַר זֹה נַפְשְׁךָ אַתָּה,
וּבְשָׂרְךָ מָה רַעֲנָן – רֵשׁ אַתָּה מְקוֹמִי
וַעֲבוֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן… מָה רוּחֲךָ חַתָּה?!
אַל אוֹתִי תִרְאֵנִי כִּי גָז מֶנִּי שְׁלוֹמִי,
אַל אֶהְיֶה אָנֹכִי לְמוֹפֵת אֵלֶיךָ:
אָנֹכִי אִישׁ-חֲלוֹמוֹת, וַחֲזוֹנַי וַחֲלוֹמַי
נָשַׁמּוּ, נָבוֹסוּ – אַךְ אַתָּה… עָלֶיךָ
הִמְטִירוּ שָׁמַיִם מַתָּנוֹת נִפְלָאוֹת
וְטוֹבוֹת מִמֶּנִּי; בְּיָדְךָ חֵילֶךָ,
בְּיָדְךָ גוֹרָלְךָ וַעֲתִידוֹת כָּל-בָּאוֹת,
כִּי אַתָּה אִישׁ-מַעֲשֶׂה, אִישׁ פֹּעַל וָכֹחַ,
וְזָרִים מַכְאוֹבוֹת לְךָ וְנוֹרָאוֹת
שֶׁל חוֹלֵם שׁוֹשַׁנִּים וּמוֹצֵא רַק חוֹחַ –
וְחָלֹם וְהָזֹה לֹא תֵדַע… וְאוּלָם
כִּי תַעֲלֶה לָקַחַת לְךָ כְּלִיל הַמַּלְקוֹחַ
הָאָהוּב לָאָדָם, אָז זְכֹר כִּי בַסֻּלָּם
מִתְרַגְּזִים הַשְׁלַבִּים מִתַּחַת רַגְלַיִם –
וְרַק אִם חָכַמְתָּ, וְעָבַרְתָּ אֶת-כֻּלָּם.
חֲכָם-נָא… עוֹד יֶלֶד וּבְאֶרֶץ מִצְרַיִם
הָיִיתִי וּלְפָנַי אָז שָׂמוּ שְׁתֵּי קְעָרוֹת:
בַּקְּעָרָה הָאַחַת זְהַב-פַּז-פַּרְוַיִם
וְאֵשׁ וְגֶחָלִים בַּשֵּׁנִית נִחָרוֹת.
וַאֲנִי – לֹא אֲכַחֵד – חָשַׁקְתִּי לָקַחַת
אֶת-קַעֲרַת הַזָּהָב עִם כָּל-הַיְקָרוֹת;
אַךְ הִנֵּה בָּא מַלְאָךְ מִמָּרוֹם, מִשַּׁחַת,
וַיִּדַּח יְמִינִי, וָאֶקַּח גֶּחָלִים
עִם לַבַּת שַׁלְהֶבֶת בָּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת…
הוֹשֵׁעַ! קַח זָהָב, קַח אַתָּה הַשְּׁקָלִים,
קַח אַתָּה מַה-תִּקָּח – אַךְ לֹא אוֹר זָרוּעַ,
לֹא אֵשׁ, לֹא זִיק נֹגַהּ… כָּל-אֵל רַק הֲבָלִים!
הֲתַחְפֹּץ כִּי תִהְיֶה כָמוֹנִי נָגוּעַ?
הֵן אַתָּה חָכַמְתָּ, תַּלְמִידִי יוֹשֻעַ!
II 🔗
גַּחֲלֵי אֵשׁ – מֵאָז אֵשׁ תֹּפֶת,
אֵשׁ אוֹכֶלֶת בִּי יוֹקֶדֶת;
וְאֶת-כָּל-חַדְרֵי לִבִּי מְלֵאָה,
וְעַל-לְשׁוֹנִי הִיא רוֹעֶדֶת.
אֵשׁ – אָז יַם-סוּף לִי בָקַעְתִּי
אַף עָבַרְתִּי תְהוֹם נוֹזֶלֶת;
אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי עוֹד אֵשׁ תֹּפֶת,
אֵשׁ יוֹקֶדֶת בִּי אוֹכֶלֶת!
אֵשׁ – וָאֶבְקַע צוּר, וּמַיִם
קַרְתִּי לִי בְיָד חוֹרֶדֶת;
אַךְ לַשָּׁוְא, כִּי עוֹד אֵשׁ תֹּפֶת,
אֵשׁ אוֹכֶלֶת בִּי יוֹקֶדֶת!
מוֹקְדֵי עוֹלָם הֵם, וּלְעוֹלָם
לֹא יוּעַמּוּ, לֹא יִתַּמּוּ;
כִּי רַק אַבִּיט אָדָם רֶגַע –
וּמוֹרָשֵׁי לִבִּי חַמּוּ.
מוֹקְדֵי עוֹלָם, וּבַעֲלוֹתָם
אוֹכֵל, בּוֹעֵר בִּי הַמַּחַץ:
אִי לָךְ רָאֹה רַק נִלְחָצִים,
אִי לָךְ רָאֹה רַק הַלַּחַץ!
כִּי רָאִיתִי רַק נִגָּשִׂים
עִם הַדְּמָעוֹת בָּעֵינָיִם,
קָהָל גָּדוֹל, קְהַל עֲבָדִים,
וּמוּעָקָה עַל-מָתְנָיִם.
וּבִמְקוֹם שָׁם עָשׁוּק נוֹפֵל,
עוֹמֵד עוֹשֵׁק וּמְנַצֵּחַ;
וּבָמוֹתָיו בּוֹנֶה גִבּוֹר
עַל-יְסוֹדוֹת גֵּיא מַטְבֵּחַ.
וְאִם אָכַלְתִּי, אָז חָשַׁבְתִּי:
כַּמָּה עַתָּה זֶה יִרְעָבוּ!
וְאִם יָשַׁנְתִּי: – כַּמָּה עַתָּה
מִבְּלִי מָעוֹן לֹא יִשְׁכָּבוּ!
וּמִסָּבִיב כָּל-הַקָּהָל
רוֹאֶה, מַבִּיט כֹּל כָּמוֹנִי,
רוֹאֶה אָדָם, רוֹאֶה דֶמַע –
אַךְ לֹא יִרְאֶה אֶת-הָעֹנִי,
כַּאֲשֶׁר אֶרְאֶה רַק אָנֹכִי.
וּבִבְעֹר הָאֵשׁ יָצַקְתִּי
אִשִָׁי זֶה בְאַלְפֵי חֻקִּים;
אָז הוֹרֵיתִי, אָז צָעַקְתִּי:
בָּשָׂר תּאֹכְלוּ – תְּנוּ לָרְעֵבִים
מִן-הַמּוֹתָר לוּ-גַם גָּרֶם;
תְּנוּ מָה-תִּתְּנוּ, תְּנוּ וְלוּ-גַם
לֶקֶט קָצִיר, פֶּרֶט כָּרֶם.
שָׂדוֹת תִּקְנוּ – אַל לִצְמִיתוּת
יִצְבֹּר אִישׁ אֶת-כָּל-הַכָּסֶף;
הִנֵּה יוֹבְלוֹת: רַק אַל תַּחַת
יַד אֲחָדִים כֹּל יֵאָסֶף.
אִישׁ כִּי יָמוּךְ – אַךְ מִסָּבִיב
לָעֲגוּ, שָׂחֲקוּ אַף הִשְׁתָּאוּ;
אָז לִי פֶתִי, אָז לִי נָבִיא,
אָז לִי חוֹלֵם חֲלוֹם קָרָאוּ.
אֶת-כָּל-אֵלֶּה לִי עָשָׂתָה
לַבַּת אֵשׁ זֹאת הַדּוֹלֶקֶת
בִּי מֵאָז הֱיוֹתִי חוֹזֶה –
וְעוֹד אֶת-דָּמִי הִיא יוֹנֶקֶת.
אֶת-כָּל-אֵלֶּה לִי עָשָׂתָה
יַד הַמַּלְּאָךְ, כִּי הֵטִילָה
בִי הָאֵשׁ וּלְנֶגֶד חֶפְצִי –
הִיא אֶת-חַיַּי בִּי הִרְעִילָה.
הוֹי, אֲרוּרִים הַמַּלְאָכִים
נוֹתְנֵי אֵשׁ לָאִישׁ וָרוּחַ –
הֵן לֹא יִשְׁקוֹט זֶה מִזַּעְפּוֹ,
הֵן לָעַד לֹא עוֹד יָנוּחַ!
הִנֵּה שַׂבְתִּי אַף זָקַנְתִּי,
הִנֵּה יָמַי כְּבָר נִזְעָכוּ,
אַף עָיַפְתִּי, אַף יָגַעְתִּי –
אַךְ בְּלִבִּי לֹא נִדְעָכוּ
לַבּוֹת אִשִּׁי. אֻמְלָל, אֻמְלָל
אִישׁ בּוֹ תָמִיד אֵשׁ בּוֹעֶרֶת,
וְהוּא כַזָּר בֵּין עֵדָה זָרָה,
עֵדָה רוּחַ לָהּ אֲחֶרֶת!
III 🔗
אַךְ אַתָּה, יְהוֹשֻׁעַ, הֵן אַתָּה אִישׁ חָכָם –
עָלֶיךָ אֶסְמוֹךְ אֶת-יָדִי;
קוּם אַתָּה וַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן וְכַלֵּה
בְחָכְמָה אֶת-אַחֲרִית מַעְבָּדִי –
רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.
עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן, הֵן עַם זֶה עַם סָכָל,
וּתְהִי לוֹ בִן-רֶגַע לְמוֹשֵׁל;
וַאֲנִי יְדַעְתִּיךָ: הֵן אַתָּה לֹא יֵרַךְ
בְּךָ לִבְּךָ לְמַרְאֵה אִישׁ כּוֹשֵׁל –
רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.
וּבְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּבְלִבְּךָ הֶחָזָק
הֵן תַּשְׂכִּיל לְהַכְבִּיד אֶת-עֻלָּם,
וְהָיוּ עֲבָדִים לְךָ עַד-הָעוֹלָם
וִילַקְקוּ רֻקְּךָ – וְאוּלָם –
רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.
וְאוּלָם, בֵּן מַקְשִׁיב! אֶת-קַעֲרַת הַזָּהָב,
אַל תִּשְׁכַּח, יַקִּירִי, הַקְּעָרָה
עִם שִׁקְלֵי הַזָּהָב הַנּוֹצֵץ וּפְנִינִים
וּפָז וְכָל-אֶבֶן יְקָרָה –
רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.
וּבְחַר-נָא, הוֹי, בְּחַר-נָא הַזָּהָב – אָז תִּדְרוֹךְ
בְּגַאֲוָה עַל רָאשֵׁי הַדַּלִּים;
וַעֲבָדִים לָרׂב לְךָ יִהְיוּ וּשְׁפָחוֹת
וְסוּסִים וַחֲמוֹרִים וּגְמַלִּים –
רַק לֹא תִבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.
אָז תִּצְלַח וְתִמְשׁוֹל בְּיָד בָּאֶבְיוֹנִים –
כִּי תִגְעַר וְשָּכְחוּ רִישָׁם;
אָז תִּצְלַח וְתַעֲמִיד מִלֶּכֶת גַּם-שְׁמָשׁוֹת –
כִּי תִגְעַר וְשָּכְחוּ אִשָּׁם.
רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.
רַק חֲזַק-נָא וֶאֱמַץ-נָא וְחַזֵק אֶת-לִבְּךָ!
חֵן1 תָּמִיד הָייתָ אִישׁ-חֲמֻדוֹת,
וְרֹךְ לֹא יָדַעְתָּ מֵעוֹדְךָ וַחֲנִינָה
וּרְגָשׁוֹת וּתְנוּעוֹת וּתְנוּדוֹת –
רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.
וְאִם יֵשׁ עוֹד כִּי יִהְיֶה זִיק אֶחָד בִּלְבָבְךָ,
אוֹ יֵשׁ כִּי יַשְׁמִיעוּ אֶת-קוֹלָם
קְרָבֶיךָ לִפְעָמִים: אָז הַשְׁמֵד גַּם-אוֹתָם –
וְלֹא תִהְיֶה כָמוֹנִי לְעוֹלָם.
רַק לֹא תִּבְחַר קַעֲרַת גֶּחָלִים.
-
“חן” במקור המודפס, נראה שצ“ל ‘הן’ – הערת פב”י ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות