מתוך נאום בועידת היהודים המשוחררים במינכן

יש לי הזכות למסור לכם את ברכת ארץ־ישראל. בשם הישוב הנני מבטיחכם, כי סבלותיכם הם סבלותינו, תקותכם תקותנו, עתידכם עתידנו. הישוב הלוחם והיוצר שולח לכם ברכת עידוד ותקוה. לא נשקוט עד אשר האחרון מכם הרוצה בכך יצטרף אלינו בארץ־ישראל לבנות יחד את המדינה העברית ולהשלים את גאולת עמנו בארצנו.

ועוד אני מביא לכם את ברכתו של ארגון ״חשאי״, אשר הצהיר עוד בשנת 1897 קבל העולם כולו — היה זה בקונגרס הציוני הראשון בבאַזל — כי יש הכרח ביציאת היהודים, לא מאירופה בלבד אלא מן הגולה כולה, ובשיבתם למולדתם ההיסטורית, לארץ־ישראל. ההסתדרות הציונית אשר הקימה לפני כחמישים שנה את ״הקונספּירציה העולמית״ הזאת, מנתה מאות אלפי חברים בכל ארצות תבל, פרסמה עתונים יומיים ושבועונים בכל הלשונות, ואחת לשנתים דנה בפומבי בקונגרסים העולמיים על תפנית היציאה שלה, ובכל זאת השכילה בדרך מופלאה לשמור זאת בסוד, עד שסוד זה נתגלה ופורסם על ידי סיר פרידריך מורגן, מנהל אונרר״א, העומד על משמרו.¹

אך יש עוד סוד אשר גנרל מורגן טרם גילה אותו — ואולי הוא טרם נתגלה לו עצמו — והוא של״קשר״ הציוני הזה נצטרפה בשני לנובמבר 1917 מעצמה עולמית גדולה ועצומה, כאשר פרסם שר־החיצון הבריטי, א. י. בלפור, את הצהרת־בלפור המפורסמת, בה הובטחה עזרתה של בריטניה הגדולה להחזרת ארץ־ישראל לעם היהודי.

ואגלה לכם סוד שלישי: לא בריטניה בלבד אלא העולם התרבותי כולו, 52 אומות שהיו מאוחדות אז בחבר הלאומי, וכן ארצות־הברית של אמריקה, נתנו ל״קונספירציה היהודית״ הזאת את ברכתם הבינלאומית החגיגית בהפקידן את המנדט על ארץ־ישראל בידי בריטניה במטרה המפורשת והראשונית להקים את הבית־הלאומי היהודי ולהקל על שיבת היהודים לגבולם.

אנחנו בארץ־ישראל יודעים מהי משאלת־נפשכם הנלבבת ביותר. יתכן שיש ביניכם כאלה הרוצים ללכת לארצות־הברית של אמריקה. אנו מאחלים לכם, כי תצליחו להגיע לשם ויברככם אלוהים. יתכן כי יש ביניכם אחרים הרוצים ללכת לארץ אחרת אשר בה חיים קרוביהם, ושוב אנו מאחלים להם הצלחה. אך יודעים גם יודעים אנחנו, כשם שיודע כל אחד בגרמניה — ואולי גם כל אחר בעולם—כי הרצון הלוהט של הרוב המכריע מכם, כרצונה של כל שארית הפליטה של יהדות אירופה, הוא לחזור מיד לארץ־ישראל. האם צריך אני לאמר לכם, כי אנו שותפים לרצונכם זה בכל לבנו?

אומר לכם את האמת כולה, את האמת המרה. המנדט על ארץ־ישראל הוא המקור הליגלי היחידי לשלטון בריטי בארץ־ישראל. יודע אנוכי פי במלחמת־העולם הראשונה כבשה בריטניה את ארץ־ישראל בכוח נשקה. אך בריטניה עצמה לא האמינה, כנראה, כי כיבוש פיסי בלבד של ארץ־ישראל הוא סיבה מספקת להישאר בארץ ההיא. היה צורך במנדט בינלאומי, ועל סמך דרישתנו, על סמך דרישת העם היהודי, נמסר המנדט לבריטניה אגב הטלת תפקיד ברור — לבצע את הצהרת־בלפור ולעזור לעם היהודי לחדש בארץ את ביתו הלאומי.

בין שמעצמת המנדט תכבד את התחייבויותיה לגבי העם היהודי ובין שלא תכבדן, העם היהודי לא יוותר לעולם על ציון. הוא יחזור לארצו בכל הדרכים ויבנה בה חיים חפשיים, חיים לאומיים.

יהודי אוץ־ישראל לא יכבדו את ״חוקי״ ״הספר הלבן״ באשר ״הספר הלבן״ עצמו הוא מפלצת של חוק וצדק. כל השלטון המבוסס על ״הספר הלבן״ אינו אלא שלטון בלתי־חוקי.

מי כמוכם יודע מה קרה את עמנו במלחמה זו, מה קרה לכם, ליהדות אירופה. ונראה כי לא די בכל האימה הזו וכי עלינו למצות את כוס הלענה עד תוּמה. בעוד שהיהודים נטבחו באירופה, נידונים יהודים בארץ־ישראל לחיות בגיטו ושערי ארץ־ישראל נעולים על־ידי ממשלת המנדט. ואף־על־פי־ כן — אַל תתיאשו! בל תאבד אמונתכם בכם בעצמכם ובמצפון האנושי. עוד ישנם אנשים, גם בקרב הלא־יהודים, היודעים מה הם חייבים לעם היהודי המעונה.

הקשר לא יפסק    🔗

הייתי כאן לפני ששה חדשים, ואחרי שביקרתי במחנות שבהם חיה שארית הפליטה, נפגשתי עם הגנרל אייזנהאואר ועם ראש המטה שלו גנרל סמית. מצאתי אצלם הבנה עמוקה ואהדה ורצון לתת לכם כל האפשרות לרהביליטציה, להכשרה ולהכנתכם לחייכם העתידים בארץ־ישראל. נתבקשתי על־ידיהם להמציא להם את סיכום רשמי ואת הצעותי לשיפור תנאי חייכם. לשמחתי נוכחתי לדעת, כי הם קיבלו כמעט את כל הצעותי. בין השאר החליטו לשלוח אוירון מיוחד לארץ־ישראל להביא משם מדריכים וספרים למען שארית הפליטה. הם ידעו כי כל מרכזי התורה באירופה נשמדו וכי ארץ־ישראל היא המרכז הרוחני היחידי שיוכל לעזור לכם, וידעו כי בארץ־ ישראל ימצאו האנשים המתאימים להדריך אתכם, להכשיר אתכם ולעזור לכם בהכנותיכם לחיים חדשים בארץ.

אינני יודע מדוע התנגדה האדמיניסטרציה הארצישראלית למפעל אנושי זה. כלום היוו אוירונים אלה סכנה לשלום העולם או לבטחון האימפריה הבריטית? אולם לצערנו הופסק שירות אוירונים זה בלחץ האדמיניסטרציה הארצישראלית. אך לעולם לא יוכלו להפסיק את קשרכם אתם לארץ־ישראל ואת קשרה של ארץ־ישראל אליכם. ושוב אומר לכם: אַל תאבד אמונתכם!

מר באֶוין הזכיר בהצהרתו על ארץ־ישראל את אדיבותו של הגזע הערבי האציל. יתכן כי שבחו היה כן. אך עלי לאמר לכם, כי אנחנו היהודים איננו רוצים להיות נרצחים אפילו על־ידי גזע אציל ואיננו יכולים להבין כיצד יכול שר החיצון של בריטניה הגדולה להעלים עין מהטבח שהיה בטריפולי וממשמעותו לגבי היהודים בכל ארצות המזרח.

ולמרות כל אלה אל תפול רוחכם! בריטניה הגדולה אינה מורכבת ממורגנים, ספירסים ומחבּרי ״הספר הלבן״ בלבד. ישנה גם אנגליה של בלפור, צ׳רצ׳יל, וג׳ווד, וינגייט ושל דמויות אצילות אחרות רבות. ישנה גדוּלה מוסרית באנגליה, כי בלעדי עצמה מוסרית לא היו יכולים ללחום את מלחמתם זו כשם שלחמוה. ״הספר הלבן״ לא יאריך ימים. במוקדם או במאוחר — אני תקוה כי במוקדם — הוא יפול. הוא חלק של המדיניות הריאקציונרית של מיניסטריון החוץ במזרח התיכון; חלק של מדיניות שהיא אנטי־אמריקנית, אנטי־רוסית, אנטי־צרפתית, כשם שהיא אנטי־יהודית. לפי עניות דעתי, היא גם אנטי־בריטית, אם אמנם — וכן אני מאמין — גורלה של בריטניה קשור לקידמה האנושית, לצדק ולרצון טוב, ביחסי העמים. ישנו עוד מצפון באמריקה כשם שהוכח לפני זמן־מה, בהחלטה המשותפת של הקונגרס האמריקאי הדורשת עליה חפשית של כל היהודים לארץ־ישראל.

ולכן, למרות כל מה שאמרתי לכם, אַל תתיאשו! שמרו אמונתכם באנושות, אך תסמכו קודם כל על עצמכם, על הישוב בארץ־ישראל ועל העם היהודי!

ברצוני לאמר לכם, כי אין אנחנו עוד חסרי־ישע, אין אנחנו עוד חסרי־בית לחלוטין; כבר הכּינו שרשים בארצנו ולא יתכן עוד לקבוע את גורלה של ארץ־ישראל בלעדינו. כשם שהחלטנו החלטה נחושה לבנות את הישוב, כן מנוי וגמור אתנו ללחום על זכותו של כל יהודי, יהא הוא מטריפולי או מאנגליה, לחזור לארץ־ישראל בזכות. אפשר להשתמש עכשיו בצבא בריטי נגדנו, אך גם כוחו של הצי הבריטי ושל הצבא הבריטי הוא מוגבל. הם יכולים לירות בנו ולקפח את חיינו, אך לא יוכלו לשבור את כוחנו. אפילו שחיטת ששת מיליונים יהודים באירופה, אפילו רדיפות של אלפיים שנות גולה לא יכלו לשבור את רוח העם היהודי.

התחייבנו לבנות מחדש את ארצנו, להקים מחדש את המדינה היהודית. את התחייבותנו זו נכבד גם אם נצטרך לשלם את המחיר הגבוה ביותר. ואף יהודי לא ישקוט עד שלא יושגו שתים אלה — חירות ושויון לכל יהודי באשר הוא שם, כלשאר בני־אדם, ותקומת ארץ־ישראל כמדינה יהודית.