רקע
דן אלמגור
כשהדייג יוצא
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

לחן: מ' חדז’ידקיס

שרה: אופירה גלוסקא במופע “טוב לאהוב” (1975)


כְּשֶׁהַדַּיָּג יוֹצֵא אֶל הַגַּלִּים הַכְּחֻלִּים,

הוּא אֶת דְּמוּתֵךְ רוֹאֶה עַל הַחוֹף.

כְּשֶׁהַדַּיָּג מַפְלִיג עִם שַׁחַר בֵּין-עַרְפִלִּים,

אֶת חִיּוּכֵךְ יִרְאֶה מֵרָחוֹק.


וּכְשֶׁמוֹתֵחַ הוּא אֶת הַמִּפְרָשׂ אֶל-עָל,

בָּךְ הוּא נִזְכָּר וְטוֹב חִיּוּכוֹ.

וּכְשֶׁכְּבֵדָה רִשְׁתּוֹ וּמִתְמַלֵּאת שָׁלָל –

הוּא מְמַהֵר אֵלַיִךְ לַחוֹף.


כְּשֶׁהַדַּיָּג חוֹזֵר בְּסִירָתוֹ מִן הַמַּסָּע,

הוּא אֶת דְּמוּתֵךְ רוֹאֶה עַל הַחוֹף.

כְּשֶׁהַדַּיָּג פּוֹרֵק אֶת הַסְּפִינָה מִמַּשָּׂא,

כָּל חִיּוּכוֹ אוֹמֵר נִיצָּחוֹן.


וּכְשֶׁהוּא שָׁב רֵיקָם וּבִרְשָׁתוֹת קְרוּעוֹת

גַּם אָז עוֹמֶדֶת אַתְּ עַל הַחוֹף.

הוּא לְעֶבְרֵךְ נִגָּשׁ וּבְעֵינָיו דְּמָעוֹת.

אֶת דִּמְעוֹתָיו תֵּיטִיבִי לִמְחוֹת.


כְּשֶׁהַדַּיָּג לֹא שָׁב מִן הַגַּלִּים הַכְּחֻלִּים,

אַתְּ מַמְתִּינָה לוֹ שָׁם, עַל הַחוֹף.

כְּשֶׁסְּפִינָתוֹ אָבְדָה בֵּין הַגַּלִּים, גַּלִּים,

אַתְּ מֵישִׁירָה מַבָּט לָרוּחוֹת.


שֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה, וְאַתְּ נִצֶּבֶת שָׁם לְבַד

וּמַבָּטֵךְ צוֹפֶה נִכְחוֹ.

אַתְּ הַיּוֹדַעַת כִּי הוּא לֹא יָשׁוּב לָעַד –


מאות ואולי אלפי שירים ובלדות נכתבו על נערתו או אשתו של הדייג, או הספן, הממתינה לו על החוף. בחגיגות העשור למדינה, שנערכו בנמל הקישון, שרה שושנה דמארי, בעודה צפה על גבי דוברה קטנה על המים, שני שירים שכתבתי עם משה וילנסקי: “בתיבתו של נח” (ראו בפרק סיפורי המקרא) והבלדה “המגדלור”. וכאן – מילים שכתבתי על אותו נושא ללחן נפלא של חדז’ידקיס. בן “ארץ אלף האיים”.

המלצות קוראים
תגיות