רקע
דן אלמגור
בלדה לבת הטוחן
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

מאת איציק מאנגער. לחן: דפנה אילת

שרה: חוה אלברשטיין (1974)


נִצָּב לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ

חַיָּל עַל הַמִּשְׁמָר,

שׁוֹמֵעַ צִפּוֹר מְזַמֶּרֶת

עַל גַּג הָאַרְמוֹן הַמְּפֹאָר:

"לְבַת־הַטּוֹחֵן,

לְבַת־הַטּוֹחֵן, שֵׂעָר שָׁחֹר!"

כָּךְ שָׁרָה הַצִּפּוֹר.


אָמַר הַחַיָּל: "הֵי, צִפּוֹרֶת,

טָעִית. לֹא יִתָּכֵן!

אֶתְמוֹל, כָּכָה בֵּין־הָעַרְבַּיִם

רָאִיתִי אֶת בַּת הַטּוֹחֵן.

לְבַת הַטּוֹחֵן,

לְבַת הַטּוֹחֵן

שֵׂעָר זָהֹב.

שֶׁכָּכָה יִהְיֶה לִי טוֹב!"


שִׁמְעוּ מָה קוֹרֶה שָׁם לְפֶתַע:

מַגִּיעַ גֵּנֵרָל!

"עִם מִי זֶה אַתָּה מְפַטְפֵּט כָּאן,

וּמָה זֶה אָמַרְתָּ, חַיָּל?!

אָח, אֵיזֶה שׁוֹמֵר?!

הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר!

מַמָּשׁ סְקַנְדָּל!"

אָמַר הַגֵּנֵרָל.


עָצַר הַחַיָּל וְהִצְדִּיעַ

וְאֶת חַרְבּוֹ דִּגֵּל.

"תִּקַּנְתִּי טָעוּת לַצִּפּוֹרֶת,

כְּדֵי שֶׁהִיא לֹא תִּתְבַּלְבֵּל.

לְבַת הַטּוֹחֵן,

לְבַת הַטּוֹחֵן

שֵׂעָר זָהֹב.

שֶׁכָּכָה יִהְיֶה לִי טוֹב!"


"חֻצְפָּה! " הַקָּצִין הִתְנַפֵּחַ.

"עָלַי תִּרְצֶה לִצְחֹק?!

רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם צִפּוֹר, הָא?

יִהְיֶה לְךָ זְמַן – בַּצִּינוֹק!

וּבַת הַטּוֹחֵן,

וּבַת הַטּוֹחֵן,

הִיא סְתָם זוֹנָה!"

אָמַר הַגֵּנֵרָל.


הֵרִים הַחַיָּל אֶת הַחֶרֶב,

הוֹרִיד – וְשׁוּב הָלַם.

וְהַגֵּנֵרָל הַנָּפוּחַ

לָאָרֶץ נָפַל וְלֹא קָם.

כִּי גַּם גֵּנֵרָל

כֵּן, גַּם גֵּנֵרָל,

בָּשָׂר וָדָם.

וּמֵת, כְּמוֹ כָּל אָדָם.


נִלְקַח הַחַיָּל אֶל הַכֶּלֶא,

הוּבַל אֶל הַתַּלְיָן.

כָּרְכוּ מִסְּבִיבוֹ אֶת הַחֶבֶל

וְגַם הָעַמּוּד כְּבָר מוּכָן.

שָׁתַק הַחַיָּל.

שָׁתַק הַחַיָּל.

שָׁתַק – וָמֵת.

בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת.


וּבַת הַטּוֹחֵן – מִי יוֹדֵעַ

כֵּיצַד הֵגִיבָה הִיא?

הֶחְלִיקָה עַל שְׁתֵּי צַמּוֹתֶיהָ

וְחִיְּכָה לָהּ לְתוֹךְ הָרְאִי.

"צָדַק הוּא, אָכֵן,

לְבַת הַטּוֹחֵן

שֵׂעָר זָהֹב.

שֶׁכָּכָה יִהְיֶה לִי טוֹב!"

המלצות קוראים
תגיות