רקע
דן אלמגור
תמיד אותם הפרצופים

לחן: רפי קדישזון

(שירה של מורה) שרה: שרי צוריאל


חָמֵשׁ שָׁעוֹת בְּיוֹם

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּכִּתָּה

מוּל הַנְּעָרוֹת וְהַנְּעָרִים.

חָמֵשׁ שָׁעוֹת בְּיוֹם

אֲנִי רוֹאָה לְמוּלִי

אֶת כָּל הַטִּפּוּסִים הַמֻּכָּרִים:

הַיָּפֶה,

וְהַשָּׁמֵן,

הַמַּלְשִׁינָה,

וְהַחַנְפָן,

וְהַחָתִיךְ, שֶׁ“עוֹשֶׂה עֵינַיִם”;

הַתְּמִימָה, הַבַּיְשָׁן,

הָאַתְלֶט הַשַּׁחְצָן,

וְהַ“פְּרוֹפֵסוֹר” עִם הַמִּשְׁקָפַיִם.

וְהַנּוּדְנִיק הַזֶּה

שֶׁכְּמוֹ עֲלוּקָה

נִדְבָּק –

גַּם בַּהַפְסָקָה.


בִּקַּשְׁתִּי קְצָת גִּוּוּן

וְהַמְּנַהֵל הוֹדִיעַ לִי:

“כִּתָּה אַחֶרֶת תְּקַבְּלִי!”

וּבַכִּתָּה הַזֹּאת

מוּלִי יוֹשְׁבִים נִרְגָּשִׁים

כָּל הַפַּרְצוּפִים הַחֲדָשִׁים:

הַיָּפֶה, וְהַשָּׁמֵן,

הַמַּלְשִׁינָה,

וְהַחַנְפָן,

וְהַחָתִיךְ, שֶׁ“עוֹשֶׂה עֵינַיִם”…


אֲנִי נִמְלֶטֶת לִי

לְתוֹךְ חֲדַר הַמּוֹרִים,

לִתְפֹּס שַׁלְוָה לְרֶבַע שָׁעָה.

מוֹזֶגֶת לִי כּוֹס תֶּה

וּמַבִּיטָה סָבִיב:

הִנֵּה כָּל חֲבֵרַי לַהוֹרָאָה:

הַיָּפֶה,

וְהַשָּׁמֵן,

הַמַּלְשִׁינָה,

וְהַחַנְפָן,

וְהַחָתִיךְ, שֶׁ“עוֹשֶׂה עֵינַיִם”.

(כֵּן, גַּם כָּאן! )

הַתְּמִימָה, הַבַּיְשָׁן,

הָאַתְלֶט הַשַּׁחְצָן,

וְהַ“פְּרוֹפֵסוֹר” עִם הַמִּשְׁקָפַיִם.

וְהַנּוּדְנִיק הַזֶּה…

כֵּן, הַמְּנַהֵל,

כַּמוּבָן, הַמְּנַהֵל.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות