רקע
ישעיהו קרניאל
בפנים שוחקות [10.09.1933]

דאר היום, 10.09.1933, עמוד 3

 

פזמון מפראג    🔗

מה מצ’כיה? מה מפראג?

הולך קולם של אילני-סרק.


כל בטלן, מנהיג או נהג,

גרוש, נשוי או רוק,

מדברו ישא כרב או מג,

וציטאטות יביא מאבק ומקק.


פה חיש ישוטט, כזנב הדג,

פה ציף יצפצף כצפור-גג,

פעם ירעים קולו עז: חזק!

ופעם יהיה קולו רך ודק.


וכל נאום הוא חד-חלק.

דורש הוא על תג–ותג,

הדרשן צועד צעדי ענק

וירום למעלה מת“ק על ת”ק.


ורב השאון, רב הדחק,

סקרנים פורצים בעד כל סדק –

והמרצע יוצא מתוך השק:

סוף דבר: פלג ופלג!!!


פראק. י. הפטמן

————-


 

על מגרש אחד בירושלים    🔗

זה דרכי מאז ומנהגי בקודש מימים ימימה – לשוטט בגפי ולעבור בירושלים עיה“ק על שכונותיה ופרבריה, על חוצותיה ומגרשיה, כדי להסתכל בתוך החצרות והבתים של אחב”י ולערך אותם אח"כ לעיניכם בצביונם ובדמות תבניתם.

והנה בשבוע זה הביאוני רגלי דרך המבואות והסימטאות של מאה-שערים למגרש אחד הסמוך לה, מקום גדול ורחב ידים, שלפי מקומו ומצבו נועד להיות לפאר השכונה, אלא שבעונותינו הרבים, נהפך לרועץ חס-ושלום לשכונה זו ולסביבה כלה.

תארו בנפשכם:

מהאי גיסא – רפתות של בקר ובני-בקר, פרות ועגלים, ומאידך גיסא – ארוות של סוסים וחמורים ופרדים וערודים למיניהם, והעיקר ששם שוכן כבוד המטה הראשי שקורין בלע“ז ה”הדקווארטר" הרשמי של כל זבובי ירושלים ויתושיה.

אשר מי שזכה לראות בעיניו כמוני המאושר בתבל, בשעה שהקרונות הפתוחים לרוחה באים למגרש זה לקבל את הזבל, במחילת כבודכם, והם מתקבלים ע"י הצבא הרומש ובעל-הכנפים למיליוניו, בסבר פנים יפות, ומוסיפים על הצחנה ועל הבאשה.

וכדי להגדיל ולהאדיר את חן המקום על יושביו, קבעו בו מחסנים לקבל את הבשר מבית-המטבחים לפני החלקו לאיטליזי ירושלים.

בדין הוא, שבנין כגון זה צריך להבנות עפ“י כל חוקי ההיגיינה ועפ”י כל דיני השלחן-ערוך של הבריאות; אלא שירושלים היא לחוד, ומאה-שערים לחוד. כאן אין מקפידים כל כך על הנקיות וכיוצא בזה מהבלי-העולם.

וזה לעומת זה עשה האלהים. בשעה שהנדיב הגדול המנוח נתן שטרויס הקים על גבולות מאה-שערים ממש היכל ופלטין לתורת הבריאות ולמלחמה כנגד כל המזיקין הקטנים המביאים בעירנו כל מחלות ומרעין בישין, בשעה זו הולכת ומתפתחת לעיני השמש במגרש הסמוך לבית-הבריאות שטרויס – תרבות שלמה ועצומה של מיליוני זבובים ויתושים וחרקים וחידקים, שיש בהם כדי להרעיל ולסמם חס-ושלום את חצי ירושלים ביום אחד!

וספרו לי השכנים, עדי ראיה והרחה:

כשמנקין, פעם ביובל, את מחסן הבשר, שופכין את המים בראש כל חוצות ורואין בשעת מעשה מעין “גן-עדן” עם נחל פישון העובר לארכו ולרחבו של המגרש, ומקלחין לתוכו ובאים “מכל טוב”.

וכל מה שיש ביבשה יש גם באויר.

מלמטה – בצאות ואגמים, עבטיט ורפש, זוהמה ולכלוך, ומלמעלה – ברקיע השמים תמרות עשן העולה מהתנור של המאפיה הסמוכה. ובני ישראל עם קודש שנפל להם חבל בנעימים לגור שם, ממלאים את נחיריהם ריח-ניחוח ופיח המעשנה ואת ריאותיהם אויר צח וטהור של הבצה…

הוא אשר אמרתי: אשרי ירושלים, עיר הבירה, שזכתה למחלקת-בריאות כזו, שהיא ערה תמיד ומשגיחה בעין פקוחה על הנקיון ועל הבריאות של הצבור הירושלמי.

אשרינו כלנו שזכינו ל“בלדיה” השוקדת על תקנתה של עירנו ירושלים, להספיק לה מים חיים מראש-העין ומנס-ציונה, להחכיר את גן-העיר לערביי חברון ולמנהיגיה…

אשרי “הבית-הלאומי” שככה לו!

עזמות

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37198 יצירות מאת 1909 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!