רקע
אסאיאס טגנר
חֹק לַוִּיקִינְגִים

(מן הפואֶמה השבֶדית “פְרִיטְיוֹף”)


וַיְהִי נָע וַיְהִי נָד בִּישִׁימוֹן שֶׁל יַמִּים,

הִתְעוֹפֵף-טָס כַּגַּז שֶׁל צַיָּד,

וּלְאַנְשֵׁי גְדוּדוֹ שָׁם שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט;1

זֶהוּ חֹק לַוִּיקִינְגִים לָעַד:


"לֹא תִישַׁן בָּאֳנִי, לֹא תַצִּיעַ בַּחוּץ,

כִּי לַפֶּתַח צוֹרֵר יֶאֱרָב.

עַל מָגֵן תְּנַמְנֵם וְהַחֶרֶב בַּיָּד,

וּלְרֹאשְׁךָ הָרָקִיעַ גַּג-רָב.


"מִצְעָרָה הִיא הַקַּת לַמַּקֶּבֶת שֶׁל טוֹר2,

וְהַסַּיִף שֶׁל פְרֵי3 לֹא אָרֹךְ –

הִכָּנֵס כַּסּוּפָה בְּמַעַרְכוֹת הַשּׂוֹנֵא,

וְלֹא יֶחְסַר כְּלוּם הַפֶּלֶד שֶׁלָּךְ.


"וּבַסַּעַר, בֶּעָז מִפְרָשֶׂיךָ קוּם פְּרֹשׂ,

עַל הַשְּׁאוֹל הַסּוֹעֵר אַךְ הֵידָד!

רַק מוּג לֵב הַמְקַפְּלָם" אִם לִבּוֹ בוֹ נָפַל,

וּמוּטָב לוֹ יִטְבַּע וּמִיָּד.


"תַּעֲזֹב הָאִשָּׁה עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה,

לוּ גַם פְרֵיאָה – לֹא תֵרֵד בַּצִּי!

הָרָעָה בַּפְּחָתִים הִיא גְמוּמִית לְחִי-חֵן,

חֲרָמוֹת – מַחְלְפוֹת שְׂעַר-צְבִי.


"אוֹדִין4 יַיִן יִשְׁתֶּה, וְהַיַּיִן מֻתָּר;

אַךְ כָּל עוֹד שֶׁדַּעְתְּךָ צְלוּלָה,

כִּי כּוֹשֵׁל בַּשָּׂדֶה שֶׁבַע יִפֹּל וְקָם,

אַךְ אָבוּד הַנּוֹפֵל בַּצּוּלָה.


"כִּי תִפְגַּע בָּאֳנִי אֲשֶׁר כְּנַעֲנִי בוֹ,

יְשַׁלֵּם לְךָ מֶכֶס וָמָס!

אַתָּה – מֶלֶךְ הַיָּם, וְהוּא עֶבֶד רְוָחִים: –

בַּרְזִלְּךָ לֹא נוֹפֵל מִן הַפָּז.


"וּבַצִּים הַשָּׁלָל תְּחַלֵּק בַּגּוֹרָל,

לֹא תִּרְגַּז אִם יִשְׂחַק, אִם יִבְגֹּד;

אֶפֶס מֶלֶךְ-הַיָּם הוּא לֹא יַחֲלֹק עַד,

הוּא חֶלְקוֹ זֶה שֶׁלּוֹ – הַכָּבוֹד.


"וִיקִינְג בְּוִיקִינְג פָּגַע! קְרָב פָּרַץ, קוּם וּרְחַץ

בְּדָמִים הַמָּגֵן זֶה הַגֵּא!

הַנָּסוֹג יִבָּדֵל מִקִּרְבֶּךָ – וּבוֹ

הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה!


"כִּי נִצַּחְתָּ – חֲמֹל! מִי שֶׁנֶּשֶׁק אֵין לוֹ,

מִתְחַנֵּן – כְּבַָר אֵינֶנּוּ אוֹיֵב;

בַּת וַלְהַלָה 5 תְּחִנָּה, הֵעָתֵר לַחִוְרָה!

מְנֻוָּל הַמַּקְשִׁיחַ הַלֵּב.


"פְּרָס לַוִּיקִינְג פְּצָעָיו, וְכֻלָּם הֵם לוֹ נוֹי,

עַל לִבּוֹ, עַל פָּנָיו בְּיִחוּד;

תֵּן לַדָּם וְיָזוּב כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא,

כִּי רַךְ-לֵב לֹא יָבֹא לִי בַגְּדוּד."


תל-אביב, 29.6.39





  1. בַּלַק יכוּנה כל סעיף בספר החוקים השבדי. את החוקים היו חורתים בלוחות עץ, וכשהיו מצרפים אותם זה אל זה, נראתה לעין מעין קורה חתוכה לחלקים קטנים.  ↩

  2. טוֹר – אלוהות הרעם, האל המרעים במיתולוגיה הסקנדינבית, ולו מקבת קצרת–קת (מיוֹלנר)  ↩

  3. פְרֵי (Frei או Freyr) – אפולון הסקנדינבי, אחותו פְרֵיאָה – אלוהות היופי, ולו חרב קצרה.  ↩

  4. במקור Walvater – אחד משמות–הלוַאי של אוֹדין האל העליון של הסקנדינבים.  ↩

  5. ולהלה או וַלהַל (טרקלין–המתים) – בית–זבול שׁל כל המלכים והגיבורים אחרי מותם.  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות