עֵת רַד הַלֵּיל בִּמְרוֹם הָהָר

בְּהַרְרֵי-אֶלֶף, דֶּרֶךְ כְּפָר

הָעֶלֶם מַעְפִּיל לַעֲלוֹת,

וּבְיָדָיו דֶּגֶל, וְעָלָיו אוֹת:

קָדִימָה!

מַרְאֵהוּ כָחוּשׁ, פָּנָיו – שֵׁשׁ,

וּבְרַק הַחֶרֶב לְעֵינָיו אֵשׁ,

וְצִלְצֵל פַּעֲמוֹן כֶּתֶם פָּז

לַנִּיב הַזָּר בִּשְׂפַת הַלָּז:

קָדִימָה!

בַּבָּתִּים רָאָה: לְאֵשׁ הָאָח

מְאֻשָּׁרִים יוֹשְׁבִים עָשִׁיר וְדָךְ,

מִמַּעַל הֵאִיר בְּרַק הַשְּׂנִיר…¹

מִבֵּין שִׂפְתוֹתָיו נִמְלַט שִׁיר:

קָדִימָה!

נְאֻם הַשָּׂב: "הַמִּשְׁעוֹל צָר:

יְרָא מִסַּעַר יַקְדִּיר הָר,

מִזֶּרֶם עַז כִּגְאוֹת הַיָּם!"

לוֹ עָנָה קוֹל מְצַלְצֵל וְרָם:

קָדִימָה!

הָעַלְמָה לוֹ תִתְחַנֵּן: "נָא

עַל לִבִּי נוּחָה, נָד וְנָע!"

וַתִּדְמַע עֵינוֹ-תְכֵלֶת אָז…

הוּא נֶאֱנַח, אַךְ עוֹד קוֹלוֹ עָז:

קָדִימָה!

“נְטֵה מֵאֹרֶן נָע וָשָׁח,”

הָאִכָּר לוֹ מֵרָחוֹק סָח:

“נְטֵה מֵחַשְׁרַת שֶׁלֶג וְסוּר.”

וַיַּעַן קוֹל מֵרֹאשׁ הַצּוּר:

קָדִימָה!

וַיְהִי בְּהִבָּקַע אוֹר בָּהָר,

וּנְזִירֵי מִקְלַט-סַן-בֶּרְנָר,

עֵת צָקוּ לַחֲשָׁם כִּבְכָל יוֹם,

הֶאֱזִינוּ קוֹל בָּהָר בָּרוֹם:

קָדִימָה!

וַיִּמְצָא כֶלֶב נֶאֱמָן אֵת

הָעוֹבֵר-אֹרַח שׁוֹכֵב מֵת

בֵּין רִגְבֵי קֶרַח עָבֶה, קָר,

וּבְיָדוֹ נֵס, בּוֹ אוֹת הַזָּר:

קָדִימָה!

בִּנְאוֹת-הַקֹּר בַּעֲרֹב הַיּוֹם

הוּא מֵת, אַךְ נֶחְמָד יִשְׁכַּב דֹּם;

וּמִשָּׁמַיִם, מְרוֹמֵי-עָל,

כְּכוֹכָב נוֹפֵל חָלַף קוֹל:

קָדִימָה!

1896

וּשְׁלֹשָׁה מְלָכִים כָּרְתוּ בְּרִית,

וּשְׁמָם עַל סְבִיבָם נוֹרָא,

וַתְּהִי שְׁבוּעָתָם: נַכְרִית נִיר

לְיוֹחָנָן בֶּן-הַשְּׂעוֹרָה.

בַּמַּעְדֵּר בָּאוּ וּבָאֵת

וַיּוֹרִידוּהוּ דוּמָה,

וְעַל גַּבּוֹ חָרְשׁוּ: "הִנֵּה מֵת –

הֵם אָמְרוּ – וְאֵין לוֹ תְּקוֹמָה."

וַיְהִי לִתְשׁוּבַת יֶרַח זוֹ,

בִּכְנָפָיו מַלְקוֹשׁ וְיוֹרֶה,

וְלִמְחִתַּת צָרָיו קָם וַיְחִי

יוֹחָנָן בֶּן-הַשְּׂעוֹרָה.

הַקַּיִץ בָּא וְלוֹהֵט כְּאֵשׁ,

וְיוֹחָנָן עוֹשֶׂה חָיִל,

בַּחֲנִית יִתְגַּבֵּר עַל כָּל צָר,

וְאַדַּרְתּוֹ – סִתְרוֹ לָיִל.

הַחֹרֶף בָּא, וַיַּשֵּׁב קֹר –

וַיִּפְּלוּ פְנֵי יוֹחָנָן,

וַתִּכְשַׁל בִּרְכּוֹ, רֹאשׁוֹ שַׁח.

כָּל כֹּחוֹ גָז כֶּעָנָן.

וַיִּדַּל מְאֹד מִיּוֹם אֶל יוֹם,

כִּי זָקַן וְיוֹמוֹ אָתָא:

וּמְשַׂנְאָיו הֶרְאוּ אָז אַךְ אָז

עֶבְרָתָם מַה קָּשָׁתָה:

אֶת שֵׁן הַמְּגֵרָה שִׁלְּחוּ בוֹ,

כִּי אָמְרוּ: יֹאבַד יִשְׁעוֹ;

בַּחֲבָלִים נֶאֱסַר וְהוּבַל כֵּן

כְּאַסִּיר בְּעַד פִּשְׁעוֹ.

וְעַל גַּבּוֹ הָשְׁכַּב, וְדָשׁוּ דוּשׁ

אֶת בְּשָׂרוֹ לְהַצְמִיתוֹ,

וְזָרְקוּ אוֹתוֹ בָּאֲוִיר,

בִּרְצוֹתָם לְהַכְרִיתוֹ.

וְנֶפשׁ צָרָיו אָבְתָה מְאֹד,

כִּי תָבוֹא נַפְשׁוֹ מַיִם,

וַיּוֹרִידוּהוּ חַי פִּי-תְהוֹם:

לַמָּוֶת אוֹ לַחַיִּים.

אַךְ הֵם מָשׁוּהוּ גַם מִשָּׁם

וְיָסְפוּ לְעַנּוֹתוֹ,

כִּי רָאוּ: הוּא בַּחַיִּים עוֹד,

וּבְמַקְלוֹת חָבְטוּ אוֹתוֹ.

וְעַל מוֹקֵד הֹעֲלָה, עַל אֵשׁ,

עַד יִיבַשׁ מֹחַ גְּרָמָיו,

וְהוּרַע לוֹ בַּעֲבֹר הַטְּחוֹן

עַל בְּשָׂרוֹ וְעַל עֲצָמָיו.

וְאַף דָּמָיו מָצוּ וְשָׁכְרוּ בְּגִיל

עַל מִשְׁתֵּה-נְגִינָתָם,

וְכַאֲשֶׁר יוֹסִיפוּ שְׁתֹה,

כֵּן יִגְדַּל גִּיל שִׁירָתָם.

וְכָכָה גָבַר לִפְנֵי אֵל

יוֹחָנָן בֶּן-הַשְּׂעוֹרָה –

אִם תִּטְעַם מֶנּוּ שֶׁמֶץ דָּם,

יָנוּסוּ פַּחְדֵי מוֹרָא,

לָכֵן גַּם פִּינוּ מָלֵא שִׁיר:

וְחָיִיתָ, בֶּן-הַשְּׂעוֹרָה!

וְלֹא יָסוּף נִירְךָ לְעוֹלְמֵי-עַד

מִשְּׁדֵמָה וּמַמְּגוּרָה!

אודיסה, 1897

בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי, לִבָּתִי לֹא פֹה,

בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי עֲלֵי צֵיד הַתּוֹא,

עֲלֵי צֵיד תּוֹא-שָׂדֶה וּדְלֹק אַחֲרֵי צְבִי,

בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי, וְאִם רָחוֹק אֲנִי.

הֱיוּ שָׁלוֹם, הָרַי, וְשָׁלוֹם – כְּנַף-יָם,

אַתְּ, אַדְמַת גִּבּוֹרִים, מוֹלֶדֶת דּוֹר תָּם!

וּבְכָל אֲשֶׁר גַּרְתִּי, וְאִם אוֹסִיף עוֹד סֹב,

גַּבְנוּנֵי-הֲרָרַי הֵן אוֹסִיף אֱהֹב.

הֱיוּ שָׁלוֹם, הָרַי נִשָּׂאִים בָּרוֹם,

הֱיוּ שָׁלוֹם, עֵמֶק יְרַקְרַק וּתְהוֹם,

הֱיֵה שָׁלוֹם, יַעֲרִי עַל שִׂיאִי הָהָר,

הֱיֵה שָׁלוֹם, רַעַם לְאַשְׁדּוֹת הַיְאוֹר!

בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי, לִבָּתִי לֹא פֹה,

בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי עֲלֵי צֵיד הַתּוֹא,

עֲלֵי צֵיד תּוֹא-שָׂדֶה וּדְלֹק אַחֲרֵי צְבִי,

בִּנְאוֹת-הָרִים לִבִּי, וְאִם רָחוֹק אֲנִי.

1897

לִי רְבִיבִים וּתְחִיָּה לַפְּרָחִים בַּצִּיָּה

מִשֹּׁד נַהֲרוֹת אֵיתָן וָיָם,

וּבְחַשְׁרַת הַצְּלָלִים אָלִיטָה הֶעָלִים

הַחוֹלְמִים בְּעֶצֶם יוֹם חָם.

בִּכְנָפַי טַל אוֹרוֹת לְנִצּוֹת נְעוֹרוֹת,

לָרַכּוֹת אַעֲרִיפָה הַטָּל,

בְּהִתְעַטְּפָן בַּצָּמָא אֶל חֵיק הָאֲדָמָה,

עֵת תָּחוּל סְבִיב שִׁמְשָׁהּ בָּעָל.

כִּי, אִם הֲנִיפוֹתִי שׁוֹט בָּרָד בְּהַכּוֹתִי,

יַלְבִּינוּ נְאוֹת דֶּשֶׁא וָכָר,

וְשַׁבְתִּי וְאַמְסֶנּוּ, בִּצְחוֹק אֲשַׁעְשְׁעֶנּוּ,

וְחָדַל הָרַעַם וָסָר.

עַל הָרִים מוּצָקִים אַשְׁלִיגָה מִשְּׁחָקִים,

וְחָרְדוּ אִילָנֵי-עֲנָק,

עַד עַרְשִׂי הִלְבִּינָה, בָּהּ לַיְלָה אָלִינָה

בִּזְרוֹעוֹת סוּפָתִי אֵין-חֹק.

בְּאַרְמְנוֹתַי בַּשְּׁחָקִים יָפֹזּוּ הבְּרָקִים,

וּרְעָמִים יִתְעַנּוּ בָעֹל;

וְרָגַן הָרַעַם, וְשָׁאַג, וְנָהַם,

וְרָעַם – וְנֶחְבָּא הַקּוֹל.

עַל פְּנֵי יָם וְיַבֶּשֶׁת, כְּחֵץ עָף מִקֶּשֶׁת,

יַנְחֵנִי מַנְהִיגִי הָעָז,

אָעוּפָה אַיְשִׁירָה בְּיָם-חַכְלִיל-הַצְּפִירָה

תּוֹךְ גַּלֵּי אַרְגָּמָן וָפָז.

עַל עַרְבוֹת-הַפְּלָאוֹת, עַל מֶרְחַב-גֵּאָיוֹת,

עַל גַּבְנוּן, עַל צוּר וְעַל אֲגָם,

וּבְנַחַל-בְּלִיַּעַל וּבְשֶׁן-סֶלַע יַעַל,

בַּאֲשֶׁר אָנֹכִי הוּא שָׁם.

מִסַּפִּיר-עֲנָנַי אָאִירָה לוֹ פָנַי,

בְּהִפָּרְדוֹ עִם מֵימֵי הַיָּם.

הַשַּׁחַר בַּמְּרוֹמִים כִּי יָבֹא בַדָּמִים,

וּמֻטּוֹת-אֶבְרוֹתָיו בָּאוֹר –

וְהֵעִיב וְעָכַר אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר,

וְאֵשׁ עֵינָיו כִּבְרַק מֶטֶאוֹר;

וְצָלַח וְרָכַב עַל שִׁכְמִי הָרָחָב,

כַּנֶּשֶׁר שֶׁיָּטוּשׂ עַל צוּר

עֵת תָּנוּט הָאָרֶץ בִּמְחִתָּה וָפָרֶץ,

וְרָגְזוּ יְעָרוֹת וָשׁוּר.

וּבֵין-הָעַרְבַּיִם מַרְקִיעַ שָׁמָיִם

כִּי נִתַּק אוֹר שָׁנִי וָדָם,

וְנָפְלָה תַרְדֵּמָה, וּמְנוּחָה נָעֵמָה

וְאַהֲבָה כִּי יֶהְגֶּה לֶב יָם –

קַן-רוּחַ אַרְקִיעַ, אֶאֱסֹף כְּנָפַי, אַרְגִּיעַ,

כְּגוֹזָל תָּם יִשְׁלֶה וָנָם.

בְּנֵזֶר אֵשׁ-פְּלָדוֹת הָעַלְמָה צוֹעָדֶת,

לָהּ קוֹרְאִים “לְבָנָה” בְּנֵי-אִישׁ,

עַל קְוֻצּוֹת תַּלְתַּלִים פְּעָמֶיהָ מַה-קַּלִּים,

וְחָמְקָה וְעָבְרָה לָהּ חִישׁ.

בִּנְתִיבָה נַעֲלָמָה כִּי תִצְעַד בִּדְמָמָה,

וְשָׁמְעוּ אַךְ בְּנֵי-אֱלֹהִים,

וּבְמֶחֱזַת-רָקִיעַ צְבָא-שַׁחַק יַגִּיהַּ,

הַמֵּאִיר בַּלַיְלָה לַצִּים.

מַה-יִּנְעַם לִי רְאוֹתָם בְּגִיל מִצְהֲלוֹתָם,

בְּהִתְעוֹפְפָם כִּדְבוֹרִים, עַם-פָּז.

כְּשִׁבְרֵי רָקִיעַ הַנַּחַל יוֹפִיעַ,

פָּרֹכֶת-אָהֳלִי עֵת גָּז.

בִּנְהַר-מִשְׁקַע-מַיִם – כָּל כּוֹכְבֵי-שָׁמָיִם,

וְנִבַּט הַסַּהַר הַלָּז.

בְּלַהֲבוֹת הוֹדָהּ כֵּס חַמָּה אֶאְפֹּדָה

וְיָרֵחַ בְּזֵר פְּנִינִים וָאֵשׁ.

הֶהָרִים יִשַּׁחוּ, כּוֹכָבִים יִדְעָכוּ,

כִּי אַאֲבִיר אָנֹכִי כַּנֵּס.

מֵרֹאשׁ צוּר אֲנַסֵּר עַד רֹאשׁ הָרֵי-בָתָר,

כַּנֶּשֶׁר עַל פְּני צוּלַת יָם,

וְהָרִים שָׁתוֹתַי אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹתָי,

אֲכַס עֵין הַשֶּׁמֶשׁ הֶחָם.

הַקֶּשֶׁת לִי שַׁעַר-נִצָּחוֹן: בְּסַעַר,

בְּשֶׁלֶג וּבְאֵשׁ אֶחֱלֹף בּוֹ;

וּבְהָמִיר הַצְּבָעִים, יִתְהַפֵּךְ לִרְגָעִים,

וּמַרְאוֹת מַאֲלִיפוֹת דְּמוּת לוֹ.

מִמַּיִם אֶקָּרֵץ, הוֹרָתִי הָאָרֶץ,

שָׁמַיִם – הֵם חָלְצוּ לִי שַׁד,

וּבְלֵב-תְּהוֹם אֶשָּׂגֵב וּבְקִצְבֵי הָרָגֶב,

אֶשְׁתַּנֶּה – וְלֹא אָמוּת לָעַד.

כִּי יֶחְדְּלוּ בְרָקִים, וְיִטְהֲרוּ שְׁחָקִים,

וְיוֹפַע הַחֶרֶס הָעֵר,

וְרוּחוֹת נְעוֹרִים עִם קַרְנֵי הָאוֹרִים

יָקִימוּ אֶת דְּבִיר הָאֲוִיר –

אָנֹכִי אֶתְנַעֵר מִתְּהוֹם יְלֵל-סָעַר,

וְיַחֲלֹף עַל שְׂפָתַי צְחוֹק-רָז,

וּכְנָחָשׁ-בָּרִיחַ מֵחוֹרוֹ, אָגִיחַ

וְאֶהְפֹּךְ הַהֵיכָל הַלָּז.

אודיסה, 1898

לְא–ר ג–ג.

זִכְרִינִי, הַשַּׁחַר עֵת פָּתַח

לַשֶּׁמֶשׁ אֶת הֵיכַל הַכֶּתֶם,

זִכְרִינִי, הַלַּיִל עֵת נָסַךְ

עַל סְבִיבָיו דִּמְיוֹנוֹת הַקָּסֶם;

שְׂבַע תַּעֲנוּג לִבֵּךְ כִּי יָגִיל בִּרְעָדָה,

בַּחֲלוֹם עֶרֶב נֶחְמָד אִם נַפְשֵׁךְ נִלְִכָּדָה,

קוֹל שִׁמְעִי מֵאֵצֶל

הַחֹרֶשׁ הַמֵּצַל:

זִכְרִינִי!

זִכְרִינִי נָא, עֵת מְנָת-חֶבְלִי

גַּם תַּפְרִיד בֵּינֵינוּ לְעוֹלָמִים,

עֵת לִבִּי יִוָּאֵשׁ בְּמַר-אֶבְלִי

בַּגּוֹלָה וּבְאַחֲרִית הַיָּמִים.

זוּ נוּגָה אַהֲבָתִי זִכְרִי, גִּיל אַלְמָוֶת,

שָׁוְא מֶרְחָק שֶׁל יָמִים לְנֶפֶשׁ אוֹהָבֶת!

עַד יַעֲמֹק יַרְגִּיעַ,

לָךְ לִבִּי יַבִּיעַ:

זִכְרִינִי!

זִכְרִינִי, בֵּין רִגְבֵי אֲדָמָה

עֵת לִבִּי, לֵב נִשְׁבָּר, יַרְגִּיעַ,

זִכְרִינִי, עֵת יָנֵץ בִּדְמָמָה

צִיץ עַרְעָר עַל קִבְרִי יוֹפִיעַ.

וְאִם רְאוֹת פָּנַיִךְ לֹא אוֹסִיף לְעוֹלָמִים.

הֵן נַפְשִׁי הַנְּכֵאָה אַךְ לָךְ כָּל הַיָּמִים.

קוֹל שִׁמְעִי בַלָּיִל,

קוֹל קוֹרֵא בְחָיִל:

זִכְרִינִי!

1898

נוּמָה, גֹּלֶם, נוּם, בֵּן נָעִים!

שׁוּר לָרְאִי – בָּרְאִי שְׁנֵי טְלָאִים;

יִגְעֶה אֶחָד, גַּם אָחִיהוּ

יִשָּׂא קוֹל, וְהַקָּטָן לִי הוּא!

שֶׁקֶץ, שֶׁקֶץ, שְׁתֹק וְדֹם

מִצַּעֲקָתְךָ כָּל הַיּוֹם.

נָא הֵרָגַע, בֶּן-טִפּוּחִים!

כָּעֵת מָחָר – מְטַר תַּפּוּחִים,

מָחֳרָתַים – שִׁקְלֵי-קֹדֶשׁ,

בֵּיצֵי-פָז – כַּעֲבֹר הַחֹדֶשׁ;

וְשַׁדַּי יִצְחַק, וּשְׁמֵי-דֹק

יִתְפּוֹצָצוּן מִן הַצְּחוֹק.

וּבְיָדֶיךָ, יְדֵי מְאֻשָּׁרִים,

תִּקַּח, תִּזְרַע מִן הַגְּזָרִים,

וְהָאֲדָמָה תַעְדֶּה אוֹרָה,

וְנַאַסְפֶנָּה לַמַּמְּגוּרָה!

שֶׁקֶץ זֶה אֵין לִבּוֹ שָׂם

לִכְזָבֶיךָ עָבְרוּ יָם!

נָא כַתַּר לִי, שֵׁד מִשַּׁחַת!

עוֹד הַלַּיְלָה בִּשְׁאוֹל-תַּחַת

בִּשְׁמֵי-אֵשׂ וּשְׁמֵי-אַשְׁמַנִּים

עוּף יַגְבִּיהַּ פַּרְפַּר-גַּנִּים,

יֵרֵד, יְכַס עֵינֶיךָ, אַף

יִתְפֹּס מָקוֹם עַל הָאַף;

וּכְנָפַיִם יִשָּׂא מָעְלָה…

וְחָלַמְתָּ בְּחֶזְיוֹן-לַיְלָה

שְׁנֵי לְהָבִים וְהֵם נִצְמָדִים,

וְהָיוּ שְׁאוֹל וָרוֹם לַאֲחָדִים – – –

נָם הוּא; וְאוֹדֶה עַל הַכֹּל

לְאֵלִי, לְשָׁמַי וְלַשְּׁאוֹל!

יֵשׁ שַׁדְמַת זָהָב מְלֵאָה יְבוּל,

וּמֶרְחָב לָהּ, וְאֵין לָהּ גְּבוּל.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

הָרוּחַ בַּמֶּרְחַקִּים נָם,

וְהַרְבֵּה טְחָנוֹת עוֹמְדוֹת שָׁם.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

הָעֶרֶב בָּא בֵּין עָבֵי-דָם,

לַלֶּחֶם קוֹרֵא הֲמוֹן-עָם.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

וּבְחֵיק הַלַּיְלָה סַעַר, וְעוֹד

מִמָּחֳרַת יוֹם זֶה יֵשׁ לַעֲבֹד.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

הָרוּחַ יְטַאטֵא שָׂדוֹת חִישׁ,

וְלֹא יִרְעַב עוֹד לַלֶּחֶם אִישׁ.

טַחֲנִי, טַחֲנָה, טְחָנִי!

לְבֵית אָבִי אוֹרְבָה סוּפַת-אֵל,

וּלְבָבִי יַךְ בִּדְמִי הַלֵּיל;

כָּךְ הֱקִיצוֹתִי מִן-יְלֵל

הַסּוּפָה בְּעוֹדִי יֶלֶד-תֹּם.

בַּעֲרִיסָתְךָ, רָחוֹק מִכָּאן,

אֲמָרַי שְׁמַע, בֵּן רַעֲנָן:

עַל כַּנְפֵי-רוּחַ בָּאִים הֵם בַּחֲלוֹם.

וַיְהִי גַם-לִי שְׂחוֹק מִן-הַחֲלוֹם;

וּבְסַעַר עַז יָשַׁנְתִּי דֹם,

עַד בָּא, כַּאֲשֶׁר בָּא הַיּוֹם,

לֵיל כֶּבֶד-עָב,

הַיּוֹם לַסּוּפָה נַהַם עָז,

וּבְרֶטֶט מִתּוֹך יִרְאָה אָז

הֶאֱזַנְתִּי לָהּ, כְּהַאֲזִין אִישׁ לְמוּסַר-אָב.

וּשְׁמַע, אֵיךְ פָּשַׁט שָׁם הַקְרָב,

וְעֵץ וָעֵץ מְסָרֵב וְרָב:

הוֹי, בְּנִי, סְבִיב עַרְשְׂךָ אַךְ שָׁוְא

הַסַּעַר קוֹצֵף; הַסְכֵּת, שְׁמָע,

לוֹ זָר כָּל-פִּיד, וְזָר לוֹ עֹל.

וּבֵין אִילָנוֹת יִתֶּן-קוֹל:

הֱיֵה מַה-שֶּׁאָתָּה.

וְאִם יָבֹא יוֹם, וְאָבִיךָ בּוֹ

יַזְכִּירְךָ חוֹבַת בָּנִים – בְּנוֹ,

אַל-תֵּפֶן לוֹ, אַל-תִּשְׁמַע לוֹ:

הַסַּעַר סָח לַאֲבִיב-הַיַּעַר, שְׁמָע:

לְבֵית אָבִי אוֹרְבָה סוּפַת-אֵל,

וּלְבָבִי יַךְ כְּלַפֵּי הַלֵּיל

וְיִכְמָהּ…

קָרָאתִי לָךְ זְמוֹרָה, כִּי זְקוּפָה גִזְרָתֵךְ,

כִּי בָךְ בָּחַר אֵל לְיַסְּרֵנִי מִכְּבָר,

כִּי נְסוּכִים עָלַיִךְ בְּלֶכְתֵּךְ גַּעְגּוּעִים,

כְּגַעְגּוּעָיו שׁל זִיסְפוֹן רַךְ בְיֶרַח אֲדָר.

וְאוֹתָךְ אֵינִי מַכִּיר – וְאוּלָם יוֹם יָבֹא,

וְנִשְׁמַע עַל פִּתְחִי בַּסַּעַר קוֹל-דָּפְקֵךְ:

וַאֲנִי אֶפְתַּח פִּתְחִי לְקוֹל-דָּפְקֵךְ,

וְחָזִי הַמַּמְרֶה בִשְׁרִירוּת לְבָבִי

יַךְ כְּהַכּוֹת שָׁדַיִךְ הַמַּמְרִים בְּהֵחָבְקֵךְ.

כִּי אֲנִי מַכִּיר אוֹתָךְ, עֵינַיִךְ מַבְרִיקוֹת כְּנִצָּנִים,

וְחִשְׁקֵךְ לִפְרֹחַ, לִפְרֹחַ, לִפְרֹחַ!

וּמַחְשְׁבוֹת נְעוּרַיִךְ לֹא תֵדַעְנָה מָנוֹחַ,

מְפַרְכְּסוֹת כִּסְבָכִים עַל נַחְשׁוֹל רוֹתֵחַ,

וְאַדִּיר חֶפְצֵךְ כְּחֶפְצִי: לַעֲמֹד בִּפְנֵי סַעַר אֱלוֹהַּ

אוֹ לְהִנָּסֵחַ!

הגבר

בְּשַׁגָּם יָפְיָפִית כָּךְ, בִּרְשׁוּתִי לַשְׁבִּיעֵךְ:

אַל-נָא תָעִירִי אֶת-לִבִּי הֶחָם.

בְּשַׁגָּם יָפְיָפִית כָּךְ, לֹא אוּכַל אַפְרִיעֵךְ,

אִם כַּפֵּךְ בְּכַפִּי תָנוּחַ לָהּ שָׁם.

בְּשַׁגָּם יָפְיָפִית כָּךְ, אִוִּיתִיךְ – כִּי בְעֵינַי

אַךְ הֶפְקֵר עוֹלָמוֹת וְהַיָּפֶה שֶׁבָּם.

בְּשַׁגָּם יָפְיָפִית כָּךְ, עָלַי לְהַכְחִידֵךְ,

וְלֹא תִהְיֶה בָךְ יָדוֹ שֶׁל אַחַד הָעָם.

האשה

בְּשַׁגָּם כֹּה עָצַמְתָּ, בִּרְשׁוּתְךָ לְחָשְׁקֵנִי,

אַךְ יָפְיִי שֶׁלִּי וּבִרְשׁוּתִי לִי קָם.

בְּשַׁגָּם כֹּה עָצַמְתָּ, בִּיכָלְתְּךָ לְאַבְּדֵנִי,

אִם אַךְ לֹא יַכֶּכָּה לְבָבְךָ הֶחָם.

בְּשַׁגָּם כֹּה עָצַמְתָּ, הִשָּׁבְעָה לְתָמְכֵנִי,

כִּי בִלְתְּךָ אֵין לִי גוֹאֲלֵי הַדָּם.

בְּשַׁגָּם כֹּה עָצַמְתָּ, מַפְרִיעָה אֵינֶנִּי,

אִם כַּפְּךָ בְּכַפִּי – תָּנוּחַ לָהּ שָׁם.

קוֹל-בּוֹכִים בָּא בִדְמִי הַלֵּיל.

הָהּ, לוּ יָדַעְתִּי מִי הוּא הַלָּז,

אֵין זֹאת כִּי רוּחַ הוּא הַקּוֹבֵל עַל-הַלֵּיל.

אַךְ אֵין הָרוּחַ קְרוֹבָה כָךְ,

הָרוּחַ קוֹבֵל לַיְלָה לֵיל:

אֵין זֹאת כִּי דָמִי קוֹבֵל מָר,

קוֹל דָּמִי הוּא.

אַךְ אֵין קוֹל דָּמִי זָר כָּל-כָּךְ,

אַךְ דָּמִי שׁוֹקֵט כְּאוֹתוֹ לֵיל,

מֻבְטָחְנִי אֵיזֶה לֵב יְתַנֶּה מָר.

אֶל-נִקְרַת הַצּוּרִים

הַיָּרֵחַ שָׁב.

קוֹל עַל אַשְׁדּוֹת מַיִם שָׁר;

הוֹי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי,

פִּסְגַּת אַהֲבָתֵךְ

וְעִמְקֵי כְאֵבֵךְ הָעָז,

מְקוֹר אָשְׁרִי הָרָב –

¹

לְפָנִים בְּרֶדֶת שְׁאוֹל אִישׁ-חַיִל מִן הַיְּוָנִים,

וְעָשׂוּ צַלְמוֹ לוֹ, וְהֵבִיאוּ לְפוֹקִידָה,²

וְנָתְנוּ בְהֵיכַל אֵל תַּבְנִיתוֹ לְהַעֲמִידָהּ

בְּמִקְדַּשׁ אֶרֶץ זוֹ אֲפוּדַת בְּרָקִים לְבָנִים.

וְעֵת ישְׁפֹּךְ אוֹרוֹ לֵיל עַל אִיֵּי-יָם וּשְׂפוֹתָם

הַמְּפִיקִים נֹגַהּ-זִיו וְעַל לְשׁוֹנוֹת-יָם שְׁמֵמִים,

וְשָׁמַע צֵל וְצֵל מֵרָמוֹת-הַר שִׁיר-אֵימִים

שֶׁשָּׁר יָם-סָלָמִיס עַל גַּבֵּי מַצֵּבוֹתָם.

אֲנִי אָמוּתָה שָׂב, שְׂבַע יָמִים וּשְׂבַע תּוּגָה,

וְשָׂמוּ בְאָרוֹן צַר גְּוִיָּתִי הָעֲנֻגָּה

וְנָתְנוּ כֶסֶף מְחִיר בְּעַד מָקוֹם, הֶסְפֵּד וְנֵרוֹת.

וְאוּלָם גַּם אֲנִי חָלַמְתִּי חֲלוֹמוֹתַי

לְקֵץ מְלֵא-הוֹד בָּאוֹר עַל קִדּוּשׁ-שֵׁם, כַּאֲבוֹתַי,

עוֹד צָעִיר ִ– וְיִבְכּוּ לִי גִבּוֹרִים, בְּתוּלוֹת נְעָרוֹת.

פיכטֶנגרונד, 1929

אֲנִי כָּאן, אִינֶזִילְיָה,

בַּצֹּהַר שֶׁלָּךְ,

עוֹטֶפֶת סֶוִילְיָה

שֵׁנָה וּמַחְשָׁךְ,

נִצָּב לוּט-אַדֶּרֶת,

נֶאְדָּרִי-בָעֹז,

אֶל מוּל הַגְּזוֹזְטֶרֶת

עִם סְיָף וְקַתְרוֹס.

נָמָה אַתְּ? וְאָעַר

אוֹתָךְ בַּקַּתְרוֹס,

יָקִיץ לְבֶן-הַשָּׂעַר –

בַּחֶרֶב יִקְרֹס.

אֲנִי כָּאן, אִינֶזִילְיָה,

בַּצֹּהַר שֶׁלָּךְ,

עוֹטֶפֶת סֶוִילְיָה

שֵׁנָה וּמַחְשָׁךְ.

30.5.37

בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו בְּעַד יָמִים וְלֵילוֹת,

בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו בְּעַד קְשָׁתוֹת הַשָּׁנִים,

בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו בָּאֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת

שֶׁל לְבָבִי, בְּגַלֵּי-צְחוֹק שַׁטְפָנִים,

וּבְעַרְפִלֵּי דְמָעוֹת מִמֶּנּוּ הִתְחַמָּקְתִּי,

נֶחְפַָּז אֶל עָל בְּסִכּוּיֵי תִקְווֹת,

וּמַטָּה טָס וְנִמְהָר מְאֹד

בְּעַד מַחְשַׁךְ-הָעֲנָקִים שֶׁל זַעֲווֹת-תְּהוֹם

מִפְּנֵי צַעֲדֵי-הָאוֹן בָּאִים בָּאִים אַחֲרַָי.

אֲבָל בְּלִי הִזְדַָּרֵז

וּבְשֶׁקֶט לֹא יֵדַע הַסֵּס,

בְּפַחַז מָתוּן וְהֶתְמֵד מָלֵא-הוֹד

הָלְמוּ הַצְּעָדִים, וְהַקּוֹל לְעוֹלָם

מַתְמִיד וְעוֹלֶה עַל קוֹלָם:

“הַכֹּל יִבְגֹּד בְּךָ, הַבּוֹגֵד בִּי בָּגוֹד!”

חָזַרְתִּי כְּנִדָּח

עַל אֶשְׁנַבֵּי לְבָבוֹת מַאְדִּימֵי מָסָךְ,

סוּג חֲסָדִים מְלַפְּפִים כֻּלּוֹ

(אַף אִם יָדַעְתִּי כִּי כֻלִּי לָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ,

אֵין כְּפַחְדִּי מִָשְׁלוֹ:

אִם הוּא שֶׁלִּי, אֵין לִי עוֹד עַל פָּנָיו מְאוּם),

וְאִם אֶשְׁנָב קָטָן יַרְחִיב פִּתְחוֹ לִי, כְּלוּם

לֹא יִסְגְּרֶנּוּ שׁוּב עֲיָם רוּחוֹ, כִּי לִי קָרְבָה?

אֵין פַּחַד נֵָס מָהִיר כְּאַהֲבָה רוֹדְפָה.

בְּמֶרְחַקֵּי הַיְקוּם אֲנִי בָרַחְתִּי,

הִרְגַּזְתִּי אַבּוּלֵי-הַפָּז אֲשֶׁר לַכּוֹכָבִים,

דָּפוֹק עַל בְּרִיחֵיהֶם הַמְצַלְצְלִים וְיַסְתִּירוּנִי;

מִתְמַרְמֵר עַל צִרְצוּרִים עֲרֵבִים

וְעַל פִּטְפּוּטֵי-כֶסֶף שֶׁל אוּלָם הַלְּבָנָה הַחִוֵּר,

אָמַרְתִּי לַצְּפִירָה: חוּשִׁי! וְלָעֶרֶב: מַהֵר!

וְיַצְפִּינוּנִי צְעִירֵי הַפְּרָחִים שֶׁבִּשְׁמֵי-רֹם

מִפְּנֵי אוֹתוֹ אוֹהֵב אָיֹם!

כַּסֵּנִי בִּצְעִיפְךָ הֶעָמוּם, פֶּן יִרְאֵנִי!

נִסִּיתִי כָּל מְשָׁרְתָיו, אַךְ כְּדֵי

לִרְאוֹת כִּי בָגְדוּ בִּי וְנֶאֱמָנִים הֵם לוֹ,

וְאֶת זַלְזְלָם בִּי מִתּוֹךְ אֱמוּנָם בּוֹ,

יָשְׁרָם זֶה הַבּוֹגֵד וְֶאֱמוּנָה רְמִיָּה.

וָאֶתְחַנַּן אֶל כָּל הַקַּל: חָנֵּנִי הַקַּלּוּת!

דָּבַקְתִּי בְרַעְמָתוֹ הַשּׁוֹרֶקֶת שֶׁל כָּל רוּחַ וָרוּחַ;

אוּלָם, בֵּין שֶׁטִּאטְאוּ בְשֶׁטֶף

מֶרְחַב עֲרָבוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת-עָל,

בֵּין שֶׁגִּלְגְּלוּ גְרוּפֵי רְעָמִים

אֶת מֶרְכַּבְתּוֹ בַּמָּרוֹם

וּבְרָקִים מְרַחֲפִים סָבִיב לְפַרְסוֹתָם –

אֵין פַּחַד נָס מָהִיר כְּאַהֲבָה רוֹדְפָה.

אֲבָל בְּלִי הִזְדָּרֵז,

וּבְשֶׁקֶט לֹא יֵדַע הַסֵּס,

בְּפַחַז מָתוּן וְהֶתְמֵד מָלֵא-הוֹד

דְּלָקוּנִי הַצְּעָדִים לְעוֹלָם,

וְקוֹל הָעוֹלֶה עַל קוֹלָם:

“כְּלוּם לֹא יָגֵן עָלֶיךָ, כִּי לֹא גַנּוֹתָ עָלָי!”

חָדַלְתִּי מֵחַפֵּשׂ בִּפְנֵי אִישׁ וְנַעֲרָה

אֶת סוֹד נְדוּדַי הַנּוֹרָא;

אֲבָל בִּפְנֵיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת לִי נִדְמָה,

שֶׁיֵּשׁ דְּבַר-מֶָה מֵעֵין תְּשׁוּבָה – דְּבַר-מֶָה.

לְפָחוֹת הֵם שֶׁלִּי, וַדַּאי כִּי הֵם שֶׁלִּי!

פָּנִיתִי אֲלֵיהֶם זָהִיר בְּמַעֲשָׂי;

אוּלָם, אַךְ אוֹרָה עֵינָם הַצְּעִירָה

עִם נִצְנוּץ הַמַּעֲנֶה כַּצְּפִירָה,

וַיִּשָּׂאֵם מַלְאָכָם מִמֶּנִּי בִּשְׂעָרָה.

"הוֹי, יַלְדֵי טֶבַע, הַכְנִיסוּנִי-נָא

בְּסִיעַתְכֶם הָעֲדִינָה,

וְאֶדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמְכֶם שָׂפָה אֶל שָׂפָה,

אֲלַטֶּפְכֶם מִלְּטִיפוֹתָי,

נִשְׁתּוֹלְלָה

בַּתַּלְתַּלִּים שֶׁל הַגְּבִירָה-אִמֵּנוּ הַתּוֹעִים,

בַּכֵּרָה נְחוֹלְלָה,

נָסֵב אִתָּהּ בְּהֵיכָל קִירוֹתָיו רוּחוֹת

תַּחַת תְּכֵלֶת אַפִּרְיוֹן,

כְּמוֹכֶם, הַתְּמִימִים, אֶשְׁתֶּה

מִתּוֹךְ אַגָּן

אוֹר דִּמְעוֹתָיו שֶׁל שַׁחַר-רֹם."

וַיַּעֲשׂוּ כְּחִנּוּנִי.

בְּסִיעָתָם הָעֲדִינָה נִכְנַסְתִּי גַם אֲנִי,

פָּתַחְתִּי סְגוֹר תַּעֲלוּמוֹת הַטֶּבַע,

אָז בַּנְתִּי כָּל בִּטּוּיֵי-פִתְאֹם

עַל פְּנֵי הַרַקִיעַ הָעַקְשָׁנִים,

אָז בַּנְתִּי לֵדַת עֲנָנִים

רְבוּצוֹת קֶצֶף-יָם נוֹשֵׁם פְּרָאוּת.

וְעִם כָּל נוֹלָד וּמֵת

צַצְתִּי וְקָמַלְתִּי גַּם אֲנִי; וְהֵם הֵם הַיּוֹצְרִים

הֲלָךְ-נַפְשִׁי לִנְהִי אוֹ לֵאלֹהַי,

אִתָּם גַּם מְשׂוֹשִׂי, אִתָּם גַּם צַעֲרִי.

נֶעֱצַבְתִּי עִם עֶרֶב עֲרִירִי

מַדְלִיק אֲלִיתוֹתָיו הַמַּזְהִירוֹת

סָבִיב קֳדָשָׁיו הַמֵּתִים שֶׁל הַיּוֹם;

אֶצְחַק עִם שַׁחַר לִי יַקְסִים;

עִם תְּקוּפָה וּתְקוּפָה חוֹגֵג וְנֶעֱצָב,

אֲנִי וְהַשָּׁמַיִם בָּכִינוּ יַחְדָּו,

וְדִמְעָתָם הַמְּתוּקָה נִמְלְחָה בְּדִמְעַת-בֶּן-תְּמוּתָה שֶׁלִּי,

אֶל דְּפִיקוֹת אֲדֻמּוֹת שֶׁל לֵב שְׁקִיעַת חַמָּה

גִּמַּשְׁתִּי אֶת לִבִּי שֶׁלִּי לִדְפֹּק עִמָּהּ

כְּדֵי לְחַלֵּק אֶת חֻמִּי וְחֻמָּהּ.

אֲבָל לֹא זֶה, לֹא זֶה הֵקֵל כְּאֵבִי, כְּאֵב-אָדָם.

לַשָּׁוְא רֻטְּבָה בְדִמְעִי לְחִי-רֹם אֲפֹרָה,

כִּי אֵין אַָנוּ יוֹדְעִים מַה-יֵּשׁ בְּפִי אַחִים:

אֲנִי וְכָל-הַיֵּשׁ; נַפְשִׁי – בְּקוֹל הֲגִיגָהּ,

וְהֵם – קוֹלָם הַנִּיד, הֵם נִיבָם – דְּמָמָה.

הַטֶּבַע אֵם-חוֹרֶגֶת אֻמְלָלָה, בַּמֶּה תִשְׁבֹּר צְמָאִי,

וּבִרְצוֹתָהּ לְהֵיטִיב לִי,

תַּשִּׁיל צְעִיף-שָׁמֶיהָ הַתָּכֹל, וְלִי

תְגַל שְׁדֵי-עֶדְנָתָהּ, כִּי מֵעוֹלָם

עוֹד לֹא בֵרַךְ חֲלָבָם

בַּצֹּרֶת-פִּי.

הִנֵּה הִנֵּה בְּלִי הִזְדָּרֵז,

וּבְשֶׁקֶט לֹא יֵדַע הַסֵּס,

בְּפַחַד מָתוּן וְהֶתְמֵד מָלֵא-הוֹד,

הַלְמוּת רַגְלַיִם לְעוֹלָם

וְקוֹל עוֹלֶה, מָהִיר מִקּוֹלָם:

“כְּלוּם לֹא יְרַצֶּךָּ, אַתָּה שֶׁלֹּא רִצִּיתָ אוֹתִי.”

עָרֹם אֲחַכֶּה לְמַכַּת אַהֲבָתְךָ הַנַּעֲלָה.

אֶחָד אֶחָד פָּרַקְתָּ מֵעָלַי מַדָּי

וַתַּשְׁלִיכֵנִי עַל בִּרְכָּי –

אֲנִי חָלַשְׁתִּי מְאֹד.

יָשַׁנְתִּי, לִכְאוֹרָה, וֶהֱקִיצוֹתִי מַקְשֶׁה לִרְאוֹת,

וְהִנֵּה עָרֹם הֻצַּגְתִּי בִשְׁנָתִי.

בְּעֶצֶם שִׁפְעַת כֹּחוֹת עֲלוּמַי

זִעְזַעְתִּי עַמּוּדֵי כָל שְׁעוֹתַי

סָחַבְתִּי אֶת חַיַּי עָלָי; אָיֹם, כְּסוּי רְבָבִים

אֲנִי עוֹמֵד בְּתוֹךְ אֲבַק שְׁנוֹתַי הַנֶּעֱרָמוֹת,

נְעוּרַי הַמְרֻסָּקִים מוּטָלִים מֵתִים תַּחַת הָעִיִּים.

יָמַי רִשְׁרְשׁוּ וְכָלוּ בֶּעָשָׁן,

הִתְנַפְּחוּ וְהִתְפַּקְּעוּ כְּבוּעוֹת שֶׁמֶשׁ בְּמוֹ אוּבָל.

רְאֵה, הִנֵּה גַם חֲלוֹם מֵחוֹלֵם נִגְזָל,

וְנֵבֶל מִפּוֹרֵט עָלָיו.

גַּם שֵׁרוּת שִׁירָתִי הַפּוֹרְחוֹת, בָּן אֲנִי

נִפְנַפְתִּי הָאָרֶץ כְּצָמִיד עַל זְרוֹעִי,

הֵן מִתְפָּרְקוֹת – פְּתִילִים דַּקִּים מִדָּי

לָאָרֶץ הַכְּבֵדָה בְּיִסּוּרִים קָשִׁים.

הוֹי, כְּלוּם אַהֲבָתְךָ אֵינָהּ אַךְ עֵשֶׂב רָע,

עַל-אַף הָאַרְגָּמָן בּוֹ אֶת פְּרָחָיו תִּקְרָע,

וְאֵינְךָ סוֹבֵל שֵׁנִי יַעֲלֶה מִבַּלְעָדֶיךָ?

הוֹי, כְּלוּם נֶחֱרָצָה,

צַיַּר אֵין-סוֹף-הַכֹּל,

נֶחֱרָצָה – כִּי כָל עֵץ אֲשֶׁר בּוֹ תְּצַיֵּר

תַּקְדִּים לִגְחֹל?

אִבִּי שִׁחֵת אֵת רְבִיבוֹ הַמְהַבְהֵב בֶּעָפָר,

וְלִבִּי דוֹמֶה כַּיּוֹם לְמִזְרָקָה סְדוּקָה.

בָּהּ נִרְפְּשׁוּ שִׁיר דְּמָעַי הַנּוֹטְפִים בְּלִי-קֵץ

מִשְּׂעִפַּי הַלַּחִים

עַל-פְּנֵי עַנְפֵי רוּחִי הַנֶּאֱנָחִים.

כָּךְ הַדָּבָר, וּמַה-יִּהְיֶה?

אִם כֹּה מַר בְּשַׂר הַפְּרִי, מַה-טַּעַם קְלִפָּתוֹ?

קָשֶׁה לִי לְנַחֵשׁ מַה-זְּמָן יוֹצֵר בְּעַרְפִלָּיו.

אֲבָל מִזְּמָן לִזְמָן קוֹל חֲצוֹצְרָה בָּא שָׁם,

מֵרֹם גַּגּוֹת-הַנֵּצַח הַנִּסְתָּרִים,

לְרֶגַע קַל יְנַעֲרוּ הָעֲרָפֶל, וְשׁוּב

לְאַט יְכַס עַל בֻּרְגָּסִים מוּאָרִים לְמֶחֱצָה,

וְאוּלָם לֹא יַקְדִּים עַד יוֹפַע לְעֵינַי

הוּא הַקּוֹרֵא אֵלָי, כֻּלּוֹ עָטוּף בִּלְבוּשׁ

סִגְלָה קְדוּרָה, עֲטוּר כְּלִיל בְּרוֹשִׁים,

אֲנִי יוֹדֵעַ שְׁמוֹ, אָבִין שְׂפַת הַחֲצוֹצְרוֹת.

מַה-לֵּב אָדָם וּמַה-מּוֹתוֹ זֶה, כִּי יְבוּל

שָׂדֶיךָ בּוֹ תַרְבֶּה, כְּלוּם תְּזַבֵּל כָּל גְּבוּל

כְּרָמֶיךָ בְּמַק-קְבָרוֹת?

עַתָּה שָׁתוּ עָלַי

הֲמוֹן קוֹלוֹת – רוֹדְפַי,

כִּתְּרוּנִי כַּהֲמוֹת הַיָּם סְבִיבִי.

"הַאֵין אַרְצְךָ נֶאֱלָחָה,

בֶּתֶר עַל בֶּתֶר חֲתוּכָה?

רְאֵה: הַכֹּל בּוֹרֵחַ מִפָּנֶיךָ, כִּי בָרַחְתָּ מִפָּנָי,

יְצִיר מוּזָר, עָלוּב וּבָטֵל!

עַל שׁוּם מָה יְבַכֶּרְךָ גּוֹרָלְךָ עַל-כֹּל?

וְאֵין מִלְבַדִּי עוֹשֶׂה הַרְבֵּה מִכְּלוּם (הוּא סָח).

אַהֲבַת-אָדָם דּוֹרֶשֶׁת זְכוּת-אָדָם,

אֵיפֹה אַתָּה זְכוּתְךָ שֶׁלָּךְ?

חֲרֶרֶת-הַטִּיט הַמְזֹהָמָה בַחֲרָרוֹת הֶחָי,

אֲהָהּ, לֹא יָדַעְתָּ עַד כֹּה

כַּמָּה אֵינְךָ רָאוּי לְאַהֲבָה.

וּמִי יִרְצֶה לֶאֱהָבְךָ, הַנִּקְלֶה בֶּחָי,

וּמִלְּבַדִּי מִבַּלְעָדָי?

וְכָל אֲשֶׁר יָדִי לָקְחָה מִמֶּךָּ, לֹא נָטַלְתִּי

כְּדֵי לְהָרַע-לָךְ,

וְאַךְ כְּדֵי שֶׁתְּחַפְּשֵׂם בִּזְרוֹעוֹתַי שֶׁלִּי,

אֲשֶׁר טָעִיתָ כִּטְעוֹת תִּינוֹק

וַתִּתְיָאֵשׁ מֵהֶם, אֲנִי תִכַּנְתִּי פֹה;

אַךְ קוּם, תְּפֹס בְּכַפִּי וּבוֹא!"

פָּסַק קוֹל הַצְּעָדִים נִכְחִי.

וְכִי סוֹף-סוֹף זֶה-חָשְׁכִּי

אַךְ צֵל מִיָּדוֹ, הַנְּטוּיָה לִלְטִיפוֹת?

"הוֹי, רָפֶה, עִוֵּר וְטִפֵּשׁ,

אֲנִי הוּא אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ,

דָּחִיתָ אֶת הָאַהֲבָה, כִּי דְחִיתַנִי מְאֹד!"

תל-אביב, 1.4.38

צָר כָּל-הָעוֹלָם, בָּרָאתָ בְּכֹחֲךָ וּבְרֹב-אוֹנְךָ!

בַּחַיִּים נָפַחְתָּ רוּחַ מֵרָקִיעַ מִמְּעוֹנְךָ,

אֶרֶץ לְאָדָם קָבַעְתָּ בַּעֲדִי-גוֹן, כִּרְצוֹנְךָ;

וּנְסִיכִים יָצַרְתָּ בְּצֶלֶם וּמְלָכִים תַּבְנִית-גְּאוֹנְךָ.

אֵל יָחִיד! אַתָּה יָצַרְתָּ כָּל-צוּרוֹת הַחַי – כֻּלָּן.

לִי מָגֵן הֱיֵה, חָנֵּנִי כֹּחַ וְאֶגְבַּר עַל שָׂטָן,

שְׁמָר-לִי (עַד אֶרְאֶה הַמָּוֶת) לַהַב-אַהֲבָה אֵיתָן;

מָחֳלָן – סַלְחָן, מְחֵה פֶשַׁע, סֵבֶל לִי מֵאָז הוּכָן!

מֶלֶךְ-כְּפִיר הַשָּׂשׂ אֶל חֶרֶב, אֶל מָגֵן וְאֶל חֲנִית,

וּמַלְכָּה לָהּ לְחָיַיִם – אֹדֶם, שַׂעֲרָהּ – אַכְטִיס,

אֵיךְ אַרְהִיב נַפְשִׁי וְאָעַר שִׁיר לָהֶם בֹּו גִיל אַכְנִיס?

אַךְ הָאִישׁ בּוֹ הִתְבּוֹנָנוּ דְבַשׁ וְחָלָב יִטְעַם – יָשִׂישׂ.

עַל תָּמָר שִׁירָה נָעִירָה, הִיא לָעַד בְּעֵין-שׁוֹרָה,

וַאֲנִי כְבָר אִמְרֵי שֶׁפֶר, כְּלִיל נָתַתִּי בְּרֹאשׁ טְהוֹרָה.

קוּלְמוֹסִי-עֵטִי טָבַלְתִּי בָּאֲגַם עֵינָהּ שְׁחוֹרֶָה,

בֹּא, שִׁירִי, בְּכָל-לֵב כְּלַהַב מְמֹרָט יָפֶה, נוֹרָא!

לַמְַּלָּכה אָעִירָה זֶמֶר: לִי גוֹרָל קָשֶׁה חֻתָּךְ:

לְהַלֵּל לֵיל שְׁמוּרוֹתֶיהָ, עַפְעַפֶּיהָ, שַׂעַר רַךְ,

וּפְנִינֵי-חָלָב שִׁנֶּיהָ, שִׂפְתוֹתֶיהָ – אֹדֶם לַח;

אֶפֶס גַּם פַּטִּישׁ-עוֹפֶרֶת סֶלַע יְפוֹצֵץ כִּי יַךְ.

לִי נָחוּץ כָּל-אוֹן הָאֹמֶר, לֵב יוֹקֵד, כִּנּוֹר-רֹן רָב,

חִזָּיוֹן – וְתַרְעִים רַעַם אִמְרָתִי, תִּזַּל כַּצָּו,

אֲרוֹמֵם אֶת טָרִיאֵל¹, כִּי אוֹשִׁיבֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָב.

גִּבּוֹרַי שְׁלֹשָׁה, וְדֶרֶךְ רַק אַחַת, אֶחָד הַקָּו.

נֵעָשֶׂה כֻּלָּנוּ אֶגֶד, נִבְכֶּה לוֹ לְטָרִיאֵל,

שֶׁיָּקַד בִּיקוֹד הָאַהַב, כְּאֵב הִסְתִּיר וְלֹא חִלֵּל;

וַאֲנִי מְטֹעַן חֵץ-צָעַר, רוּסְטְאָבֶלֵי הַמְשׁוֹרֵר,

אַגָּדוֹת עָלָיו סִפֵּרוּ חֲרַזְתִּין פְּנִינֵי-הַלֵּל.

תֶּאֱהַב – הוֹפַע כַּשֶּׁמֶשׁ רַב הַנֹּגַהּ, רַב הָאוֹר!

קוּם חֲזָק, אֱמָץ בְּתִפְאֶרֶת הוֹד כְּסֵמֶל דּוֹר וָדוֹר,

לֵב נָדִיב, חָכָם, רַב-סֵבֶל, הָרִאשׁוֹן בַּכֹּל, בַּתּוֹר;

אֶפֶס אִם כָּל זֶה חָסַרְתָּ, כְּלוּם אַתָּה אַבִּיר-גִּבּוֹר?

אַהֲבָה – סוֹד-הַסּוֹדוֹת אַתְּ! חֲלוֹמוֹ שֶׁל מְאֻשָּׁר!

קִרְבַת-נֶפֶשׁ הִיא אֵינֶנָּה אַךְ אַוָּה אוֹ לַהַב זָר!

אַהֲבָה יֵשׁ וְתַאֲוָה יֵשׁ; בֵּין הַשְׁתַּיִם תְּהוֹם נֻקָּר.

מַה בֵּין זוֹ לְזוֹ תָבִינָה, אִם אֶת אִמְרָתִי תִּשְׁמָר.

רִגְשְׁךָ קַיָּם כִּי יֶהִי, לֹא תָתוּר אַחַר אַוָּה,

אִם תִּרְחָק מִמֶּנָּה תוּכַל קוּם בַּלַּהַט לֹא כָבָה,

וּבֶאֱמוּנָה מַתְמֶדֶת לָהּ לָשֵׂאת בָּאַהֲבָה;

כִּי פִגּוּל גַּסּוּת-הַיֵּצֶר, מַדּוּחֵי אֵשׁ-תַּאֲוָה!

אַל תֹּאמַר בְּפֶה צָבוּעַ לָרְמִיָּה: זֶה רֶגֶשׁ רַךְ!

זוֹ הַיּוֹם, מָחָר אַחֶרֶת; אַךְ גַּם זוֹ סוֹפָהּ – תִּשְׁכָּח.

כָּךְ דַּרְכּוֹ מֵאָז שֶׁל נֹעַר, דּוֹר נָלוֹז וַהֲפַכְפָּךְ.

עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאנוּ לַמּוֹאֵס מַדּוּחַ-כְּרָךְ.

אִם אָהַבְתָּ, מַכְאוֹבֶיךָ תִּשָּׂאֵמוֹ עֵר בַּלֵּיל,

דְּמוּת אֲהוּבָתְךָ בְּלִבֶּךָ, בִּקְטַנּוּת יוֹם יוֹם תָּהֵל,

חֶרֶשׁ תִּתְהוֹלֵל, תֵּבְךְּ חֶרֶשׁ, כַּנִּרְדָּף בְּשַׁלְהֶבֶת-אֵל,

אַל תִּירָא מֵרוֹזְנֵי-אֶרֶץ – מִפָּנֶיהָ תִבָּהֵל.

אִם אָהַבְתָּ, אַנְחוֹתֶיךָ לֹא תָבֹאנָה בַּקָּהָל,

אֶת אַהֲבָתְךָ תַּסְתִּירָה וְלֹא יַכִּירוּ בְרֶמֶז-קַל,

וּמִלַּעַז הַצִּילֶנָּה, סִמָּנֶיהָ אַל תְּגַל,

כִּי תִתְגַּעְגַּע עָלֶיהָ, כְּאֶל מָשׂוֹשֹ אֶל כְּאֵב תִּצְהָל.

הַמְשׁוֹרֵר מִכְּפָר רוּסְטְאֶבַי לַמַּלְכָּה שׁוּב שִׁיר אֶבְרָא,

לַמְפַקֶּדֶת עַל רָב חַיִל בַּמְצָרֵי-שְׁאוֹל לָהּ אֶקְרָא,

כִּי נַפְשִׁי עָיְפָה, אֵין צֳרִי שֶׁל קְסָמִים לִי לְעֶזְרָה,

תְּנִי תְרוּפָה לִי וְנִרְפֵּאתִי, אוֹ שְׁנַת-עַד בְּקַרְקַע קָרָה.

אַגָּדוֹת אִירַאן, בִּגְרוּזְיָה יֵדָעוּן זָקֵן וָטָף,

וּפְנִינִים מִנֶּגֶב בָּאוּ, מַבְרִיקוֹת מִכַּף אֶל כָּף,

צְרַרְתִּין, קְבַעְתִּין בְּמִסְגֶּרֶת חֲרוּזִים טְבוּעִים עַל דַּף,

כְּדֵי שֶׁהֵמַּלְכָּה תָּקֵל לִי נֵטֶל צַעֲרִי הָרָב.

הֵן עֵינֶיהָ סִנְוְרוּנִי – תְּחָנֵּנִי בַּמֶּבָּט,

חוֹלֵה אַהֲבָה אֵתָעָה וּבַעֲרָבוֹת אֶדַּד,

יִשָּׂרֵף גּוּפִי לְאֵפֶר; וְלוּ רוּחִי בְּגִיל יִסְעַד.

גִּבּוֹרַי שְׁלשָׁה – בַּסֵּפֶר אִישׁ אִישׁ אֶל שִׁבְחוֹ יִחַדְּ.

נִגְזְרָה גְזֵרָה – קַבְּלֶנָּה בְּלִי תְלוּנָה, כִּי הִיא שׂוּמָה:

יַחֲרֹש אִכָּר שָׂדֵהוּ. רֵד, חַיָּל, בַּמִּלְחָמָה!

שְׂכַר אוֹהֵב לַהֶבֶת-רֶגֶשׁ, שִׁלּוּמֶיהָ – כָּל קִסְמָהּ.

רֶגֶשׁ זָר – יַעֲרִיכֶנּוּ; וְזֶה שֶׁלּוֹ קָדוֹשׁ – כִּשְׁמָהּ.

הַשִּׁירָה – מַתְּנַת שָׁמַיִם, וְחָכְמָה הִיא עֶלְיוֹנָה.

קֶסֶם מִסְתּוֹרִין בְּאֹמֶר-הַמְשׁוֹרֵר, בַּמַּנְגִּינָה.

אֹזֶן-עֵר נֶהֱנֵית מִקֶּצֶב זֶרֶם רָן, סָח בִּנְגִינָה,

רֹחַב שְׂעִפִּים בְּמִסְגֶּרֶת – זוֹ שִׁירָה וְזֶה חִנָּהּ.

בַּמֶּרְחָק זֶה יַעַבְרֶנּוּ יִבָּחֵן כֹּחוֹ שֶׁל סוּס.

בַּמִּשְׂחָק הוּא הַמְנַצֵּחַ שֶׁכִּוֵּן כַּדּוּר לָטוּס,

וְאַתָּה, נְבוֹן אִמְרֵי-שֶׁפֶר, בְּלֹם בָּתֶּיךָ כְּסוּס תָּפוּס,

אִם חַלָּשׁ הַשִּׁיר וְאֵין כֹּחַ לוֹ בָעֹל שֶׁל הֶחָרוּז.

צֵא וּרְאֵה פַּיְּטָן אִישׁ רוּחַ אִם כֹּחוֹ שֶׁלּוֹ כְּבָר תָּשׁ,

אֶגֶד חֲרוּזָיו צוֹלֵעַ, בַּמְּלִיצָה הוּא דַל וָרָשׁ,

יֶחְדַּל, יַפְסִיק הַשִּׁיר, וְלוּ יִתְנֶעָר, וּמֵחָדָשׁ,

כְּאוֹתוֹ כַּדּוּר פּוֹרֵחַ, אֶל הַמַּטָּרָה יִגַּשׁ.

כְּלוּם פַּיְּטָן מִי שֶׁהִצְלִיחַ וּבְמִקְרֶה פִּלֵּט חָרוּז?

[וּבַחֲלוֹמוֹ כַּפַּיִם לוֹ מֹחֲאִים, כָּבוֹד וּכְרוּז]

בְּחָרוּז נִלְעָג יָטִיחַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת, חִדְלוֹת עֱזוּז,

וּמַרְעִים: “הִנֵּה שִׁיר פֶּלֶא!” פֶּרֶד מִמְּקוֹמוֹ יָזוּז?

יֵש עוֹד מִין פַּיְּטָן – וְאֵלֶּה כִּשְׁרוֹנָם אֵינוֹ נוֹצֵץ,

אֹמֶר לָמוֹ וְלֹא יַכְרִיעַ לֵב-אָדָם כְּזֶה הַחֵץ,

הוּא צַיָּד וְלֹא צִמֵּחַ עוֹד שְׂפָמוֹ, וּבְתוֹךְ הָעֵץ

יִתְחַבֵּא מֵחַיַּת-פֶּרֶא, בְּצֵיד-פְּחַָדִים לִבּוֹ עָלֵץ.

מִין שְׁלִישִׁי – מַנְעִים בַּזֶּמֶר: הַקְדָּשׁוֹת לַבַּחוּרוֹת,

שִׁיר לִידִיד עַל מִשְׁתֵּה יָיִן, חִדּוּדוֹ עוֹקֵץ מָרוֹת,

שִׁיר נָעִים הוּא לָאָזְנַיִם בְּנִיב שָׁקוּף סָח בְּרוּרוֹת;

אַךְ רַק בְּסִפּוּר מְלֵא-הֶדֶר יִתְגַּלֶּה פַּיְּטַן-דּוֹרוֹת.

שְׂבַע מַכְאוֹב, אַךְ לֻמַּד-צַעַר רוּחַ לוֹ עֶלְיוֹן וָרָם,

יַעֲבֹד אֶת הַנִּבְחֶרֶת, לִקְטַנּוֹת לִבּוֹ לֹא שָׂם,

בַּתְּהִלָּה שֶׁלָּהּ וְשֶׁבַח צָר הוּא יְצִירוֹת עוֹלָם,

כָּל מֵיתְרֵי נִבְלוֹ יָרִיעוּ, יְרוֹמְמֶנָּה עַל כֻּלָּם.

מִי אֲנִי עַכְשָׁו תֵּדָעוּ: נֶאֱמָן לָהּ לָאַחַת,

וּמִפְעַל פַּיְּטָן בְּיָדַי הוּא, אֵין בּוֹ פְגָם וְאֵין חֲתַת.

כָּל חַיַּי שֶׁלִּי בְּיָדֶיהָ, וְהִיא כְפַנְתֵּר אַכְזָר תִּשְׁלַט,

אֶעֶנְדֶנָּה שִׁיר הַשֶּׁבַח וּתְהִלָּה לְעוֹלְמֵי עַד.

שִׁיר לָאַהֲבָה שִׁירִי לִי, לֵב-טְהוֹרִים לָהּ יֶחֱרָד.

אֵין מִלָּה אוֹתָהּ תַּבִּיעַ, אַךְ הַמַּנְגִּינָה בִּלְבָד.

מַה נִּפְלָא גוֹרַל פַּיְּטָן! הוּא יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עַד,

אַךְ נָכוֹנוּ לוֹ גַם פֶּגַע רָע, וּמֵעֶלְבּוֹן יִפְחָד.

אַהֲבָה, מִי מַשִּׂיגָיִךְ? הָאוֹהֵב אַךְ הוּא יַשִּׂיג!

הֶחָכָם לְשׁוֹנוֹ אִלֶּמֶת, אֹזֶן יֵט וְלֹא יַסִּיק.

גַּם בְּטֻמְאָתוֹ שָׁקוּעַ, בַּעַל-תַּאֲוָה וָתִיק,

עַל אַהֲבָה טְהוֹרָה יִתְגַּעְגַּע כְּעַל חֲלוֹם רָחוֹק, עַתִּיק.

כִּי כָל הָאוֹהֵב מְטֹרָף הוּא! הוּא “מַגְ’נוּן” בִּלְשׁוֹן עֲרָב,

מַעֲרִיץ שֶׁלּאֹ הִצְלִיחַ: הוּא יִטֹּר יִשְׂטֹם יֶאֱיַב.

אִם אוֹהֵב אַתָּה, תָּקוּם שׁוּב רוּחֲךָ כִּי עָל תִּשְׁאַף,

אֶפֶס בָּאַוָּה שָׁקוּעַ יֵהָפֵךְ עָפָר מְתֹעָב.

"בִּפְרוֹטְרוֹט לְךָ אַגִּידָה הַמּוֹצְאוֹת אוֹתִי כַּסָּעַר,

שְׁמַע אַתָּה וּכְרֵה אָזְנַיִם, הַעֲמֵק חֲקֹר וּדְעֵה.

הֵן יִחַלְתִּי לְבוֹאֶךָ בְּתוּגָה רַבָּה וָצַעַר;

כִּי נִמְאַס עָלַי הַגַּחַר, וָאֶרְכַּב אֶל הַשָּׂדֶה.

דֶּרֶךְ חֲרוּלִים וָשַׁיִת עַל רֻכְסֵי הָהָר נִשֵּׂאתִי,

וְהִנֵּה נְמֵרָה מוֹפַעַת וְאַחֲרֶיהָ בָּא אֲרִי,

כְּזוּג נֶאֱהָבִים הַשְּׁנַיִם לִי נִדְמוּ וְנֶהֱנֵיתִי;

אַךְ הָפַךְ שִׂנְאָה הָאַהַב; וָאֶכְעַס, כִּי חָרָה לִי.

הִתְעַקְּלָה רַכּוֹת, נִלְחֶצֶת אֶל הַלַּיִשׁ רַב-הַכֹּחַ.

לֹא גָרַעְתִּי מֵהֶם עַיִן, דֹּם עָמַדְתִּי – פִּתְאֹם

פָּעֲרוּ לֹעָם הַשְּׁנַיִם, מַתְחִילִים בִּקְרָב לִצְוֹחַ.

שׁוּר, וְהַנְּמֵרָה נִרְתַּעַת, הִדְבִּיקָה הַכְּפִיר בְּחֹם.

שׁוּב הֵם מִתְלַטְּפִים בְּלֶטֶף וְשׁוּב רֻתְּקוּ בִקְרָב שֶׁל מָוֶת,

זֶה אֶת זוֹ מַכִּים בְּטֶלֶף; אֵין לָדַעַת: צְחוֹק אוֹ קְרָב.

הַנְּמֵרָה הִיא מִתְחַמֶּקֶת בְּעָרְמַת נָשִׁים כּוֹזֶבֶת;

קֶם וְהִפִּילָהּ הַלַּיִשׁ עַל הָאָרֶץ בְּכַעַס רָב.

לַחַיָּה אֲזַי קָרָאתִי. 'אֲבָל אֵין זֶה דֶרֶךְ גֶּבֶר

פֶּצַע לְהוֹסִיף עַל פֶּצַע לִידִידָה תִּפֹּל בַּמְּרִי!'

מִן הַנָּדָן חֻטַּף הַלַּהַב בְּאֹמֶץ לֵב – וְלוֹ לַשֶּׁבֶר;

בְּרַק סֵיפִי – וְהַגֻּלְגֹּלֶת רְצוּצָה. מֵת הָאֲרִי.

אָז סֵיפִי זָרַקְתִּי, חַשְׁתִּי אֶל אוֹתָהּ נְמֵרָה זְהַבְהֶבֶת,

כִּי אָמַרְתִּי: אֶשָּׁקֶנָּה, כְּאִשָּׁה לִבִּי לָקְחָה;

אֶפֶס בִּנְהִימָה קִדְּמַתְנִי, בְּכַפָּהּ לִבִּי חוֹצֶבֶת;

בְּזַעְמִי אָז מִגַּרְתִּיהָ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְשַׁכְּכָהּ.

בְּזַעְמָהּ הִיא מִשְׂתָּעֶרֶת, מַכְאִיבָה בְּצִפָּרְנֶיהָ.

חִבַּטְתִּיהָ אָז בָּאָרֶץ. הִיא מֵתָה. לִבִּי יָגִיל;

אַךְ יָמִים עָבְרוּ זָכַרְתִּי, תַּמָּתִי, בּוֹאִי אֵלֶיהָ,

וְהִתְכַּוֵּץ לִבִּי מִצָּעַר. דִּמְעוֹתַי רְאֵה, אַבְטַנְדִּיל.

כְּגַלּוֹת לְאָח גִּלִּיתִי, מַה קָּשִׁים חַיַּי בָּאָרֶץ,

מַה מְאֹד אֲנִי נִלְאֵיתִי, אֵיךְ הָפַכְתִּי מִתְבּוֹדֵד;

הַחַיִּים, בְּעֵינַי אַךְ הָבֶל, שָׁוְא אֶשָּׂא עֵינַי אֶל קָרֶץ!

הָאַבִּיר גָּמַר, הַנַּעַר – וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ."

תל-אביב, יוני 1939

יָשָׁר בְּתֶלֶם צַָר זוֹרֵעַ שֶׁפִי בָּא,

סָבָא שֶׁלּוֹ, אָבִיו שֶׁלּוֹ – זוֹ דֶרֶךְ הָלְכוּ בָּהּ,

וְהַגַּרְעִין נוֹצֵץ כַּפָּז בְּחָפְנוֹ שֶׁלּוֹ.

יִשְׁכַּב בָּאָרֶץ, בָּהּ, כִּי זֶהוּ גוֹרָלוֹ.

מְקוֹם תּוֹלַעַת שָׁם עִוֶּרֶת לָהּ תַּחְפֹּר,

הוּא שָׁם יָמוּת, אַךְ שׁוּב בְּמוֹעֲדוֹ נֵעוֹר.

נַפְשִׁי דַרְכָּהּ לָהּ אַךְ זֶה שֶׁל גַּרְעִין הַפָּז:

מַחְשָׁךְ תֵּרֵד, קָמָה בְמַאֲמַר הָרָז,

גַּם אַתְּ, אַרְצִי שֶׁלִּי (אַרְצִי וְגַם עַמִּי),

תָּמוּתִי אַתְּ וְהוּא, תִּישָׁנִי וְתִדְמִי.

רֵאשִׁית חָכְמָה הִיא זֹאת, וּבְיַעַן כָּךְ הַדִּין;

אֵין דֶּרֶךְ לְכָל חַי אַך דֶּרֶךְ הַגַּרְעִין.

תל-אביב, 23.6.39

(מן הפואֶמה השבֶדית “פְרִיטְיוֹף”)

וַיְהִי נָע וַיְהִי נָד בִּישִׁימוֹן שֶׁל יַמִּים,

הִתְעוֹפֵף-טָס כַּגַּז שֶׁל צַיָּד,

וּלְאַנְשֵׁי גְדוּדוֹ שָׁם שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט;¹

זֶהוּ חֹק לַוִּיקִינְגִים לָעַד:

"לֹא תִישַׁן בָּאֳנִי, לֹא תַצִּיעַ בַּחוּץ,

כִּי לַפֶּתַח צוֹרֵר יֶאֱרָב.

עַל מָגֵן תְּנַמְנֵם וְהַחֶרֶב בַּיָּד,

וּלְרֹאשְׁךָ הָרָקִיעַ גַּג-רָב.

"מִצְעָרָה הִיא הַקַּת לַמַּקֶּבֶת שֶׁל טוֹר²,

וְהַסַּיִף שֶׁל פְרֵי³ לֹא אָרֹךְ –

הִכָּנֵס כַּסּוּפָה בְּמַעַרְכוֹת הַשּׂוֹנֵא,

וְלֹא יֶחְסַר כְּלוּם הַפֶּלֶד שֶׁלָּךְ.

"וּבַסַּעַר, בֶּעָז מִפְרָשֶׂיךָ קוּם פְּרֹשׂ,

עַל הַשְּׁאוֹל הַסּוֹעֵר אַךְ הֵידָד!

רַק מוּג לֵב הַמְקַפְּלָם" אִם לִבּוֹ בוֹ נָפַל,

וּמוּטָב לוֹ יִטְבַּע וּמִיָּד.

"תַּעֲזֹב הָאִשָּׁה עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה,

לוּ גַם פְרֵיאָה – לֹא תֵרֵד בַּצִּי!

הָרָעָה בַּפְּחָתִים הִיא גְמוּמִית לְחִי-חֵן,

חֲרָמוֹת – מַחְלְפוֹת שְׂעַר-צְבִי.

"אוֹדִין⁴ יַיִן יִשְׁתֶּה, וְהַיַּיִן מֻתָּר;

אַךְ כָּל עוֹד שֶׁדַּעְתְּךָ צְלוּלָה,

כִּי כּוֹשֵׁל בַּשָּׂדֶה שֶׁבַע יִפֹּל וְקָם,

אַךְ אָבוּד הַנּוֹפֵל בַּצּוּלָה.

"כִּי תִפְגַּע בָּאֳנִי אֲשֶׁר כְּנַעֲנִי בוֹ,

יְשַׁלֵּם לְךָ מֶכֶס וָמָס!

אַתָּה – מֶלֶךְ הַיָּם, וְהוּא עֶבֶד רְוָחִים: –

בַּרְזִלְּךָ לֹא נוֹפֵל מִן הַפָּז.

"וּבַצִּים הַשָּׁלָל תְּחַלֵּק בַּגּוֹרָל,

לֹא תִּרְגַּז אִם יִשְׂחַק, אִם יִבְגֹּד;

אֶפֶס מֶלֶךְ-הַיָּם הוּא לֹא יַחֲלֹק עַד,

הוּא חֶלְקוֹ זֶה שֶׁלּוֹ – הַכָּבוֹד.

"וִיקִינְג בְּוִיקִינְג פָּגַע! קְרָב פָּרַץ, קוּם וּרְחַץ

בְּדָמִים הַמָּגֵן זֶה הַגֵּא!

הַנָּסוֹג יִבָּדֵל מִקִּרְבֶּךָ – וּבוֹ

הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה!

"כִּי נִצַּחְתָּ – חֲמֹל! מִי שֶׁנֶּשֶׁק אֵין לוֹ,

מִתְחַנֵּן – כְּבַָר אֵינֶנּוּ אוֹיֵב;

בַּת וַלְהַלָה ⁵ תְּחִנָּה, הֵעָתֵר לַחִוְרָה!

מְנֻוָּל הַמַּקְשִׁיחַ הַלֵּב.

"פְּרָס לַוִּיקִינְג פְּצָעָיו, וְכֻלָּם הֵם לוֹ נוֹי,

עַל לִבּוֹ, עַל פָּנָיו בְּיִחוּד;

תֵּן לַדָּם וְיָזוּב כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא,

כִּי רַךְ-לֵב לֹא יָבֹא לִי בַגְּדוּד."

תל-אביב, 29.6.39

¹

אִיֵּי יָוָן, אִיֵּי יָוָן!

שַָׁם סַפְּפוֹ² בְאַהֲבָה אֻכְּלָה,

שָׁם מְקוֹר חָכְמַת שָׁלוֹם וּקְרָב,

שָׁם דֵּילוֹס צָץ³ וּפֶבּ עָלָה!

וְקַיִץ-עַד עוֹד מְקַשְּׁטָם;

אַךְ גָּז הַכֹּל מִלְבַד שִׁמְשָׁם.

שִׁירַת אִישׁ-כִיאוֹס⁴ וְאִישׁ-תֵּיאוֹס,⁵

כִּנּוֹר אַהֲבָה, קַתְרוֹס גִּבּוֹר,

אַךְ בַּנֵּכָר שָׁם תְּהִלָּתָם,

מוֹלַדְתָּם כִּי בָם תִּכְפֹּר:

מַנְגִּינָתָם בַּיָּם פָּרְחָה,

לֹא עַל חוֹפֵי “אִיֵּי-בְרָכָה”.⁶

הָהָר מַשְׁקִיף עַל מָרָתוֹן,⁷

וּמָרָתוֹן מַשְׁקִיף לַיָּם;

יָוָן תָּשׁוּב לִהְיוֹת חָפְשִׁית

כֵּן בַּחֲלוֹם רָאִיתִי שָׁם;

כִּי עַל יַד קֶבֶר הַפַּרְסִים

אֵיךְ עֶבֶד אֶת עַצְמִי אָשִׂים.

יָשַׁב לוֹ מֶלֶךְ עַל רֹאשׁ צוּר,⁸

הִשְׁקִיף עַל סָלָמִיס⁹ בַּת-יָם,

וּלְרַגְלָיו אַלְפֵי סְפִינוֹת,

וַעֲמָמִים – שֶׁלּוֹ כֻלָּם!

בִּבְקֹעַ יוֹם, מָנָה אוֹתָם;

אַךְ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ – וְאַיָּם?

אַיָּם כֻּלָּם? אֵיפֹה גַם אַתְּ,

אַרְצִי? עַל פְּנֵי חוֹפֵךְ שׁוֹתֵק

נָדַם מִזְמוֹר הַגִּבּוֹרִים,

כִּי אֵין לֵב הַגִּבּוֹר דּוֹפֵק!

וּכְלוּם נִבְלֵךְ, כְּלִי-אֵל מֵאָז,

בְּיָדִי יִפֹּל, בִּידֵי לֹא-עָז?

דָּבָר נָעִים הוּא לְהַרְגִּישׁ

כִּי גַם תּוֹךְ עַם רְתוּק-כְּבָלָיו,

יֵשׁ תְּכַסֶּה פָּנַי כְּלִמַּת-

אוֹהֵב אַרְצוֹ, בְּשׁוֹרְרִי עָלָיו.

כִּי הַמְשׁוֹרֵר מַה יַּעַשׂ פֹּה?

יֵבוֹשׁ מֵעָם, יֵבְךְּ עַל אַרְצוֹ.

הַאִם עָלֵינוּ אַךְ קוֹנֵן

וְהִכָּלֵם?! – אָבוֹת אֵינָם.

הָשִׁיבִי, אֶרֶץ, מֵחֵיקֵךְ

מֵתֵי אַשְׁפַּרְטָה,¹⁰ שִׁיר הֲמוֹנָם,

מִשְּׁלֹש-מֵאוֹת¹¹ – שְׁלֹשָׁה, וְדֵי

חַדֵּשׁ אֶת יוֹם תֶּרְמוֹפִּילֵי!

אֵיכָה, אֵין קוֹל? הַכֹּל נָדַם?

לֹא כִי! הִנֵּה קוֹל הַמֵּתִים;

כְּקוֹל רָחוֹק שֶׁל אֲשֵׁדָה

עוֹנִים: "יָקוּם רֹאשׁ חַי מִמְּתִים,

לוּ רַק אֶחָד – וּבֹא נָבוֹא!"

אַךְ כָּל הַחַי אֵין הֶגֶה בוֹ.

לַשָּׁוְא, קוּם גַּע בְּמֵיתָר חָדָשׁ,

מַלֵּא יֵין-סַמוֹס¹² מְלֹא הַכּוֹס!

עֲזֹב הַקְרָב לְחֵיל תּוּרְכִּים

וּשְׁפֹךְ מִדַּם עִנְּבֵי-כִיאוֹס!

וּשְׁמַע! לְקוֹל קְרִיאַת שְׁפָלִים

שִׁכּוֹר¹³ מַה יַּעַן, עַז-פָּנִים!

לָכֶם מְחוֹל פִּירוּס¹⁴ עַד הַיּוֹם,

וּגְדוּדֵי-פִּירוּס¹⁵ הֵם אַיָּם?

מִשְּׁנֵי לְקָחִים מַה תִּשְׁכְּחוּ

הַטּוֹב וְהַגַּבְרִי שֶׁבָּם?

הָאוֹתִיּוֹת קַדְמוֹס¹⁶ נָתַן

כְּלוּם עֲבָדִים בָּהֶן חָנַן?

מַלֵּא יֵין-סַמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

לְנוֹשֵׂא אַחֵר הֵלֵּב יִחַדְּ –

בָּזֶה נִקְדַּשׁ אֲנַקְרֵיאוֹן,

הַלָּה עָבַד אֶת פּוֹלִיקְרַט¹⁷ –

עָרִיץ, אַךְ אָז לְכֵס עָלוּ

רַק בְּנֵי-אַרְצֵנוּ וּמָשְׁלוּ.

וְעָרִיצָהּ שֶׁל כֶרְסוֹנֶס –

יְדִיד-הַדְּרוֹר, עִזּוּז וָטוֹב,

אוֹתוֹ עָרִיץ – מִילְטִיאַדֶס.¹⁸

וּלְוַאי זָכִינוּ שׁוּב, עַכְשָׁו,

לְתַקִּיף כָּזֶה! וּכְלוּם עָלָיו

לֹא שִׂישׂ נָשִׂישׂ וְלִכְבָלָיו?

מַלֵּא יֵין-סַמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

עַל שְׂפַת פַּרְגָּה,¹⁹ עַל צוּר סוּלִי²⁰

עוֹד יֵשׁ מִשְּׁיָר דֹּרוֹת הַגּוֹי

יֻלַּד לַדּוֹרִיּוֹת,²¹ וְלֹא מִבְּלִי

כָּל זֶרַע עוֹד יָחוּשׁ לָבוֹא –

דַּם צֶאֱצָאֵי הֵֶרַקְלֶס בּוֹ!

אֵין דְּרוֹר לָכֶם מִידֵי פְרַנְקִים,²²

אֲשֶׁר מַלְכָּם קוֹנֶה-מוֹכֵר;

סֵיפֵי-יָוָן, גְּדוּדֵי-יָוָן –

בָּם עַם יְקַו לְהִשְׁתַּחְרֵר;

אַךְ אוֹן-תּוּרְכִּים, תֹּךְ אִיטַלְקִים

שִׁלְטְכֶם יִרְעַץ, אִם גַּם אַלִּים!

מַלֵּא יֵין-סַמוֹס מְלֹא הַכּוֹס!

בְּתוּלוֹתֵיכֶם בַּצֵּל חָלוֹת –

רוֹאֶה אֲנִי בְרַק עֵינֵי-שְׁחוֹר;

אוּלָם לִרְאוֹת הַנִּלְהָבוֹת

עֵינַי שֶׁלִּי דֹמְעוֹת; הַאִם

שַׁד זֶה יָנִיק הָעֲבָדִים?!

שִׂימֵנִי עַל שִׂיא שֵׁישׁ-סוּנְיוּם²³,

שָׁם אֵין בִּלְתִּי וְהַמִּשְׁבַָּרִים

שׁוֹמְעִים קוֹל-שְׁנֵינוּ הַחוֹלֵף;

אָמוּת בְּשִׁיר כַּבַּרְבּוּרִים.

לֹא! אֶרֶץ-עֲבָדִים לֹא לִי!

יֵין-סַמוֹס זֶה – נַפֵּץ הַכְּלִי!

¹

(גָּזֶלָה²)

לִבִּי אִם תִּקַּח תּוּרְכִּית-שִׁירַז³ זֹאת,

בְּעַד שׁוּמָה אַחַת שְׁחוֹרָה

שֶׁעַל לֶחְיָהּ, אֲנִי אֶתֵּן לָהּ

אֶת סָמַרְקַנְד וְאֶת בּוּכָרָה.

שַׂר הַמַּשְׁקִים, הַרֵק הַיֶּתֶר!

וּכְלוּם נִמְצָא בִתְחוּם גַּן-עֵדֶן

גַּן הַדּוֹמֶה לְמוּסַלָּה⁴ אוֹ

שְׂפַת רוֹקְנַבַּד הַמְאֻשָּׁרָה?

הוֹי, הַשָּׁרוֹת קַלּוֹת-הָרֶגֶל,

מֵהֶן בִּלְבּוּל בְּלֵב חַכְמֵי-אֶרֶץ,

הֵן סַבְלָנוּת הַלֵּב תְּבַזֵּזְנָה,

כְּבַזֵּז תּוּרְכִּים⁵ אֶת הַכֵּרָה.

יִפְעַת אֲהוּבָתִי לָהּ צֹרֶךְ

אֵין בְּמַתְּנוֹת שָׁוְא לָהּ אַגִּישָׁה:

בְּלִי תַמְרוּקִים, שָׂרָק וָכֹחַל

הִיא הַיָּפָה בִּבְנוֹת דּוֹרָהּ.

זַמֵּר רַקְדָנִיּוֹת וָיָיִן,

וְאַל תִּפְתֹּר חִידוֹת הֶחָלֶד:

אִישׁ לֹא הִתִּיר וְלֹא יַתִּירָה

הַקֶּשֶׁר הַקַּיָּם וְנוֹרָא.

אוֹן חֲמוּדוֹת יוֹסֵף רָאִיתִי,

וָאָבִין – הַגְּזֵרָה מַכְרַעַת,

כִּי לֹא יָכְלָה עֲמֹד זוּלֵיכָה

בְּתֻמָּתָהּ וּבְטָהֳרָהּ.

אַתְּ בִּי גוֹעֶרֶת; אַךְ שָׂשׂוֹן לִי

(סְלָחָה לִי אֵל) אוֹתָהּ שְׂפַת קָצֶף,

יָאָה לְאֹדֶם שִׂפְתוֹתַיִךְ

גַּם הַנְּאָצָה זוֹ הַמָּרָה.

וּבְכֵן הַט אָזְנְךָ לִי, רֵעַ –

לְנֶפֶשׁ צְעִירָה, לָעֶלֶם,

עֵצָה, זָקֵן חָכָם יַבִּיעַ,

מִכָּל יָקָר הֵן יְקָרָה.

חֲרֹז, חַאפֶז, כִּפְנִינֵי פֶלֶא

טוּרֵי נִגּוּן שֶׁל הַגָּזֶלָה,

וְכָעֲנָק שֶׁל כּוֹכְבֵי-בֹקֶר

שִׁמְךָ יָהֵל לְתִפְאָרָה.

(גָּזֵלָה)

דַּל גּוֹרָלִי כְּבַד סֵבֶל,

תָּלוּל מַעֲלֵה שְׁבִילִי,

אֲנִי מְאֹד נְקַלּוֹתִי

בְּעֵינַי גֵא אֱוִילִי.

אַךְ בְּתַלְתַּלִּים כִּי אֶגַּע

תְּשׁוּקָתִי גוֹבֶרֶת,

בְּגַאֲוָה אָז אֶזְדַּקֵּפָה

אֶשְׁכַּח עַבְדוּת, כְּבָלִי.

מַה יֵּעָשׂ בַּשָּׁמַיִם –

עֵינַי אַתָּה שְׁאָלָה;

רְגָעַי אֶמְנֶה עַד שַׁחַר

עַל פִּי כֹּכְבֵי לֵילִי.

בְּתוֹדָה מִלֵּב וָקֶרֶב

אֶשַּׁק אֶת שְׂפוֹת הַסֵּפֶל –

פֹּה לְסוֹד גָּדוֹל מַפְתֵּחַ

וְיָם חָכְמָה צְלוּלִי.

וְעוֹד תּוֹדָה אַכִּירָה

לְיָדַי חַסְרוֹת הַכֹּחַ,

לְדַכֵּא עֲנִיֵּי-אֶרֶץ

לֹא בְכֹחִי וְחֵילִי.

וְעֵת בְּשִׁירַי רוֹמַמְתִּי,

שִׁבַּחְתִּי מוֹכְרֵי-יָיִן,

גְּמוּל עֲמָלָם בַּקֹּדֶשׁ

בְּצֶדֶק – זֶה כְּלִילִי.

אַתָּה הֵן לֹא תְּרִימֵנִי

אֶבְיוֹן וְדַל מֵאֵפֶר,

וְאִם גַּם יִזְּלוּ כַּדֶּמַע

אִזְמָרַגְדַּי שֶׁלִּי!

בְּגֵיא זֶה כִּי דָם אוֹרִידָה

בִּבְכִי, אַל תּוֹכִיחֵנִי…

גּוֹרַל פִּכְּחִים מַר כְּצַעַר

עִזֵּי מוּשְׁק¹. וְלוּ יְהִי

רֹאשׁ חַאפֶז כֶּבֶד-יַיִן,

אַךְ לִי תִּקְוָה נִשְׁקֶפֶת

מֵרֹאשׁ אַחֵר מְלֵא רֶגֶשׁ

וּמִשְׁפַּט חֶסֶד לִי.

(גָּזֶלָה)

יוֹסֵף הָאָבוּד שׁוּב יַגִּיעַ

אֶל כְּנָעַן, רַק אַל תִּצְטָעֵר!

בֵּית הָאֲבֵלִים יְקַשְּׁטוּהוּ

וַרְדֵי-נוֹי, אַךְ אַל תִּצְטָעֵר!

לִבִּי הַנּוּגֶה, אַל תִּבְכָּיָה,

מַהֵר יַעַבְרוּ יְמֵי-דֶלֶף,

וְשָׂגְבָה הַחָכְמָה עַל כָּל שֶׁגַע

וְתִמְהוֹן-לֵב – אַל תִּצְטָעֵר!

וְיָקִים הַָאָבִיב עַל כָּרֶיךָ

כִּסְאוֹ בִּפְרִיחָה מְחֻדֶּשֶׁת,

בְּרֹאשְׁךָ, הַזָּמִיר, כְּלִיל הַוֶּרֶד

יָאִיר בְּאוֹר – אַל תִּצְטָעֵר!

קַוֵּה! כִּי הַסּוֹד, לֹא יָדַעְתָּ,

אוּלַי שָׁם, מֵעֵבֶר לַקֶּלַע,

אוֹצַר שְׂמָחוֹת לֹא חִכִּיתָ

יוֹפִיעַ לָךְ – אַל תִּצְטָעֵר!

הַיּוֹם אִם נֶהְפַּךְ לְפִגְעֵנוּ

גַּלְגַּל גּוֹרָלֵנוּ, הֵן הוּא

עוֹדֶנּוּ סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ, וְאֵין

הֶפְסֵד נֶצַח – אַל תִּצְטָעֵר!

וּבַעֲלוֹתְךָ אֶל הַכַּעְבָּה,

חוֹצֶה הַמִּדְבַָּר, וּבַדֶּרֶךְ

יִפְצַע קוֹץ דּוֹקֵר אֶת רַגְלֶיךָ

לַכְאִיב מְאֹד – אַל תִּצְטָעֵר!

לִבִּי, אִם תַּהֲרֹס סוּפַת-תֹּהוּ

אָשְׁיוֹת הַחַיִּים בְּמוֹ רֶגַע –

אַל תִּירָא אוֹקְיָנוֹס, כִּי נֹחַ

קַבַּרְנִיטְךָ – אַל תִּצְטָעֵר!

רַבּוֹת סַכָּנוֹת עַל הַדֶּרֶךְ,

וְהַמַּטָּרָה בְּמוֹ אֹפֶל –

אַךְ אֵין שְׁבִיל לְלֹא סוֹף, וְיִמַּס גַּם

הָאֵד הַזֶּה – אַל תִּצְטָעֵר!

מְאֹד מַר לַנֶּפֶשׁ מֵעֹצֶר

פְּרִידָה וְהַקִּנְאָה הָאוֹכֶלֶת.

חוֹתֵךְ כָּל גּוֹרָל הֲפַכְפַּךְ הוּא

יוֹדֵעַ כֹּל – אַל תִּצְטָעֵר!

חַאפֶז, אִם אַתָּה בְּמוֹ עֶרֶב

עָגוּם בְּפִנָּה מְיֻתֶּמֶת

עוֹשֶׂה תְפִלָּתְךָ אוֹ שׁוֹקֵעַ

בְּקוּרְאַן-קֹדֶשׁ – אַל תִּצְטָעֵר!

¹

Ʃϵ γνωςίζω άπό την χώψη

הִכַּרְתִּיךָ עַל פִּי חֹד הַחֶרֶב,

אִבְחָתָהּ הָאֲיֻמָּה,

הִכַּרְתִּיךְ עַל פִּי הוֹד מַרְאַיִךְ

חָשׁ-סוֹבֵב הָאֲדָמָה.

אַתְּ חֻצַּבְתְּ מֵעַצְמוֹת הַקֹּדֶשׁ

שֶׁל בְּנֵי הֶלַס; צְעִירוּת

אַתְּ חִדַּשְׁתְּ, גְּבוּרָתֵךְ מִקֶּדֶם,

שָׁלוֹם רָב, שָׁלוֹם, חֵרוּת!

הִסְתַּתַּרְתְּ בִּפְנִים מִסְתָּרַיִךְ

מָרַת נֶפֶשׁ נַעֲנָה,

לְפֶה אֶחָד כִּי כָלוֹת עֵינַיִךְ,

שֶׁיֹּאמַר לָךְ: “שׁוּבִי נָא…”

"וַתָּמָת הִיא וַיִּקְבְּרֶנָּה יַעֲקֹב

בַּדֶּרֶךְ שָׁם…" וְעַל מַצַּבְתָּהּ אֵין

כָּל-שֵׁם, כָּל-סִמָּן, כָּל-תָּו אָיִן;

אוֹר דַּל בַּלַּיְלָה יֵשׁ דּוֹלֵק בְּחֵן,

וְחִוְרַת-מִסְתּוֹרִין פֵּרְשָׂה כְּנָפֶיהָ

עַל הַכִּפָּה הַמַּלְבִּינָה בַּצֵּל.

בַּאֲפֵלָה קַלָּה אֶקְרַב אֵלֶיהָ

וּבְרֶטֶט אֶשַּׁק לֶעָפָר, לַחוֹל;

בְּאֶבֶן לְבָנָה זֹה, חֵן-נָשִׁים עָלֶיהָ,

הַנְּעִימָה בַּמִּלִּים, בַּיְקוּם – רָחֵל!

1933

הוֹי, שֵׁיח' גָּדוֹל, הוֹי, דְּרוּז סָב וְעִזּוּז!

אַתָּה רוֹאֶה הַכֹּל; מִדְבָּרִיּוֹת גּוֹלָן,

אֶת הַכִּנֶרֶת וְאֶת גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן כֻּלָּן

וְאֶת בֵּית-אֵל עִיר הַתָּנָ"ךְ הִיא לוּז.

עַל הַלְּבָנוֹן זוֹרֵחַ כְּעֵין בּוּרְנוּס,

מַלְבִּין מִשְׁיוֹ הַרְחֵק עַל הַר הַתְּכֵלֶת,

וּמְשְׁיחִי שְׁפַל-הָרוּחַ בְּחֹם תַּמּוּז

גַּם הוּא שָׁאַף אוֹתְךָ – מְשׂוֹשׂ גַּמֶּלֶת.

לְרַגְלֵי חֵיל-טְבֶרְיָה הָאָפֹר

יָשֵׁן הַגִּינוֹסָר בְּחֵיק-סְלָעִים,

סָבִיב שָׁרָב, זֹהַר לוֹהֵט וְאוֹר,

סֶרֶג צַבָּרִים מְאֹד עַתִּיקִים, רָעִים:

עַל דֶּרֶךְ-נַצֶּרֶת לוּטַת אֲבַק הַשְּׁחוֹר

מִבַּלְעָדֶיךָ אֵין מַשִּׁיב פֹּה קֹר נָעִים.

27.11.33

בִּבְאֵרוֹת עֲמֻקּוֹת הַמַּיִם קָרִים,

כְּכָל שֶׁקָּרִים הֵם, כֵּן הֵם טְהוֹרִים.

רוֹעֶה, אִם רַשְׁלָן הוּא, יֵשְׁתְּ מִן הַבִּצָּה,

יַשְׁקְ בַּבִּצָּה גַּם לָעֵדֶר שֶׁלּוֹ,

אַךְ הַטּוֹב לְתוֹךְ בְּאֵר יַשְׁקִיעַ דָּלְיוֹ;

מְשִׁיחָה לִמְשִׁיחָה יְהַדֵּק אַמִּיצָה.

יַהֲלוֹם כִּי אָבַד בְּלֵיל אֲפֵלָה,

לְבַקְשׁוֹ יֵצֵא עֶבֶד לְאוֹר הַפְּתִילָה;

אַךְ יָפֶה הוּא כּוֹבֵר בַּאֲבַק מִשְׁעוֹלִים,

וְכָפָה אֶת כַּפּוֹ עַל הַנֵר, פֶּן תִּפְגַּע

בּוֹ רוּחַ נוֹשֶׁבֶת וְאֹפֶל… וְדַע:

שׁוֹב יָשׁוּב וּבְיָדוֹ הַיַּהֲלוֹם, לַטְּרַקְלִין.

חֲלֹמוֹת אַהֲבַת-אֲבִיבִי,

חֲלֹמוֹת טֶרֶם אוֹר-יוֹמָם,

הִתְגּוֹדְדוּ עָלַי וּסְבִיבִי

כְּעֶדְרֵי צְבָאִים עַל אֲגָם.

צְלִיל קַל בַּסְּבָךְ רַק יִשָּׁמֵעַ –

כָּל יִפְעָה זׂה הָעֵרָה,

כָּל הַמַּחֲנֶה הַזָּע וּמְלֵא הָאשֶׁר

טָס כַּבָּרָק הַיַּעְרָה!

קְצֵה-גְבוּל הָאָרֶץ.

רַק חוֹפֵי-מַיִם שׁוֹמְמִים, מֵאֵין יוֹשֵׁב,

וְעַד הַקֹּטֶב רַחֲבֵי אוֹקְיָנוֹס.

מַתָּרָה – מְצוּדַת הוֹלַנְדִּים. חֲפִירוֹת,

חוֹמוֹת וְשַׁעַר בָּן. וְדֶרֶךְ עוֹטַת צֵל

תּוֹך יַעַר שֶל אֱגוֹזוֹת-קוֹקוֹס, בֵּינֵיהֶן –

צְרִיפֵי הַסִּינְגָלֶזִים. מִיָּמִין

בְּרַק חֹרֶב חָם שֶׁל חוֹל יָבֵשׁ וְיָם…

כֵּף דּוֹנְדְרָה בְּתוֹךְ צֵל עַתִּיקֵי תֹמֶר.

פֹּה קְצַת קָרִיר, וְרֵיחַ הַמּוּסוֹן מָתוֹק,

וְתַחַת הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁל מָלוֹן עַל כְּלוֹנְסָאוֹת

קוֹל רַעַשׁ מַיִם: בְּהִסְתּוֹבְבָם

יְשַׁפְשְׁפוּ הָאֲבָנִים, רוֹתְחִים בְּקֶצֶף מֶשִׁי…

מִכָּאן וָהָלָאה – נוֹף

נִשְׁכָּח מֵאֱלֹהִים. הַגּ’וּנְגְלִים הַנְּמוּכִים

כֻּלָּם תְּלָלִים חַסְרֵי גְבוּלִים. אָבָק לָבָן

מְסַמֵּא עָיִן… מַחֲלִיפִים אֶת הַסּוּסִים.

טַף מִתְגּוֹדֵד וְקַבְּצָנִים… וְשׁוּב

אֲנִי מַבִּיט עַל כְּבִישׁ לֻבַּן בָּאֵשׁ,

עַל חוֹפֵי הָאוֹקְיָנוֹס. יוֹנְקֵי-דְבַשׁ

עוֹטִים-נוֹצוֹת יְרַקְרַק-כְּחוֹל יָנוּחוּ

עַל חוּטֵי טֶלֶגְרַף זְהַבְהַבִּים…

לָגוּנָה אֵצֶל רַנָּה כְּעֵין הַסַּפִּיר.

הַשְּׁקִיטָנִים יַאְדִּימוּ וַרְדִּיִּים.

רֵמִים מְנַמְנְמִים בְּתוֹךְ בִּצּוֹת, וַעֲלֵיהֶם

עוֹמְדוֹת וּמַלְבִּינוֹת הָאֲנָפוֹת,

זִמְזוּם זְבוּבִים מִתְנוֹצְצִים, מִמַּעַל

קוֹפִים גְּדוֹלִים מְעַגְּלֵי עָיִן…

וְשׁוּב יִשּׁוּב עָנִי.

כַעֲשָׂרָה צְרִיפִים דַּלִּים. תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוֹס

בְּזֹהַר הַשְּׁקִיעָה – כְּתָמִים וְרֻדִּים

שֶׁל מִפְרָשִׂים נָחִים. מֵאֲחוֹרֵי הַגּ’וּנְגְלִים,

הָרֵי לִילָךְ… בַּלַיְלָה הַיָּרֵחַ

מַבִּיט בַּחַלֹּנוֹת… דַּיּוֹת-בְּרָמִינִים

כְּעֵין הַקַּהְוָה… רֹאשָׁן חַרְסִינָה

בְּתוֹךְ שָׁמַיִם כְּחֻלִּים וּטְהוֹרִים

אַחֲרֵי דָגָה עוֹקְבוֹת בַּכְּרִית…

עוֹד פַּעַם דֶּרֶךְ:

אֲגַם מֵי-תְכֵלֶת תּוֹךּ טַבַּעַת

שֶל מֶלַח לְבַנְבַּן וּסְבָךְ וְיָעַר.

הַכֹל פִּרְאִי נָאֶה, כִּבְגַן-עֵדֶן.

בּוֹלְטִים חוֹחֵי שִׁטָּה מְסוֹכְכִים

עַלֵי מִשְׁבֶּצֶת שֶׁל צַמֶּרֶת עֲנֻגָּה מְאֹד.

הַצַּבָּר יוֹצֵק אֹדֶם בִּפְרָחָיו,

וְגִזְעֵי אֵפֶר תּוֹךְ עֲבִי-לִיאָנוֹת,

כְּאֵשׁ לוֹהֲטוֹת כּוֹסוֹת הַחֲבַצֶּלֶת הַזּוֹחֶלֶת.

מְרַפְרֵף הָמוֹן שֶׁל פַּרְפָּרִים… בַּכָּר

כְּגֹלֶם נָח עֲנָק שָׁחֹם – נָחָשׁ-עֲנָק….

הִנֵּה הוּא מִתְפַּתֵּל לְאַט – זוֹחֵל וְאֵינוֹ.

קְרוֹנוֹת-צְמָדִים נִרְאִים, גַּגֵּי-הַקַּשׁ

יוֹצְאִים-בּוֹלְטִים – וַאֲרֻכִּים

מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, מַטֶּה נָעוּץ

בְּגַב הָעֲגָלִים הַנִּרְתָּמִים.

“מֶק, מֶק!” קוֹרֵא נֶהָג עָרֹם-עֶרְיָה

עִם גּוּף שָׁחוֹר נֶחְמָד. הִנֵּה נִגְלוּ

חוֹלוֹת. דְּקָלִים בִּשְׁמֵי הַכְּחוֹל יָנִיעוּ

כַּפּוֹתֵיהֶם. אוֹמְרִים שִׁירָה

תַּרְנְגוֹלֵי הַגּ’וּנְגְלִים – קוֹל מוּזָר, קוֹל חַד,

כְּפִרְחֵי-הַתַּרְנְגוֹל שֶׁלָּנוּ. בַּמְּרוֹמִים

עָגִים עוּגוֹת נְשָׁרִים, רוֹחֵף הַפֶּרֶס

חַד-רְאוּת. חַרְטוֹמָנִים וְחוֹלִיִּים רָצִים

בְּנֹעַם-חֵן עַל עֵשֶׂב; עַל עֵצִים

יוֹשְׁבִים בַּעֲטָרוֹת תֻּכִּיִּים. פִּתְאֹם

בָּא-רָץ כְּעֵין קוֹרָה תִּמְסָח, הַמָּיְמָה

נָפַל-שָׁאַן – וַתִּתְפּוֹצֵץ הַדָּגָה הַזְּעִירָה

כִּבְיַד אֲבַק-שְׂרֵפָה!

לְעִתִים נִפְגֹּשׁ כָּאן אֶת הַפִּיל:

עוֹמֵד לוֹ נִים-לֹא-נִים בַּכָּר כֹּחם הַשָּׁמֶשׁ;

יׁש גַּם פַּנְתֵּר – הוּא לַקְּקָן, וּבְעֵת

יְשַׁסַּע כֶּלֶב, יֹאכַל רַק לִבּוֹ;

מְצוּיִים חֲזִירֵי-בָּר, דֻּבִּים מְשֻׁרְבְּבֵי-שָׂפָה,

וְיֵשׁ חֲזִיר-סָמָר – נֶחְפָּז אֶל מַשְׁאַבִּים,

מְסַמֵּר אֶת זִיפָיו, מְאֹד עַסְקָנִי,

זוֹעֵף, מֻטְרָד כֻּלּוֹ…

מִכָּאן,

מִן הַגּ’וּנְגְלִים הָאֵל, מִן הַחוֹפִים הָהֵם

וְעַד הַקֹטֶב – יָם גָּלוּי-רָחָב.

27.11.33

מָה הָרַעַשׁ? וּמִנַּיִן?

מָה הַגַּעַשׁ הָאָיֹם?

קוֹל פָּרִים אֶל מַאֲכֶלֶת,

קוֹל חַיּוֹת רָעוֹת בַּקְּרָב?

לֹא! כִּי בָא חֵיל בּוּקוֹבַלוֹס,

אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ,

הוּא נִלְחָם בֵּין קֶרָסָבוֹן

וּפַרְבַּר הָעִיר הָרָב.

יְרִיּוֹת כַּהֲמוֹן הַגֶּשֶׁם

כַּדּוּרִים מִתְפּוֹצְצִים.

קוֹל שֶׁל בַּחוּרָה צְהַבְהֶבֶת

מֵחַלּוֹן שֶׁל דֶּלֶת בָּא:

"הֶרֶף, וַאֲנִי מִן הַקָּטֶל,

מִכַּדּוּר, מִן הַיְרִיּוֹת!

תֵּן לוֹ לָאָבָק לִשְׁקֹעַ,

וְיִנָּדֵף אֵד הַבָּרוּד,

כְּדֵי לִמְנוֹת אֶת לוֹחֲמֵינוּ,

כְּדֵי לָדַעַת מִי נֻצַּח!"

"שְׁלָשׁ-פְּעָמִים מָנוּ הַתּוּרְכִּים,

שׁוּר: אַרְבַּע מֵאוֹת חָלָל,

וּכְשֶׁמָּנוּ אֶת לוֹחֲמֵינוּ –

לֹא נֶעְדְּרוּ אַךְ שְׁלשָׁה.

30.12.40

כְּלוּם שְׂדוֹתֵינוּ כְּבָר לַתּוּרְכִּים,

וְקֹדֶם לָאַלְבָּנִים הָיוּ,

סָטֶרְגְּיוֹס הֵן חַי עוֹדֶנּוּ,

וְלֹא יִשָּׂא פְּנֵי כָל פֶּחָה.

עַד שֶׁבֶּהָרִים הַשֶּׁלֶג

לֹא נִכְרַע לַתּוּרְכִּים – לֹא!

חֲלוּצִים, עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת

עַל קַו זְאֵב שֶׁשָּׁם יִדְגָּר!

מְתִים מֵעִיר הָיוּ לְעֶבֶד;

נִקְרוֹת-צוּר בִּישִׁימוֹן-סֶלַע

לְגִבּוֹרֵינוּ – תְּחוּם שֶׁל קָרֶת.

טוֹב לִחְיוֹת עִם חַיּוֹת פֶּרֶא

מִלִּחְיוֹת פֹּה עִם הַתּוּרְכִּים.

30.12.40