[א]    🔗

אֵין זֹאת אַגָּדָה. זֹאת הִיא אֱמֶת. אֵין זֹאת אַגָּדָה.

זֹאת הִיא אֱמֶת עַל נַעַר אֶחָד עַקְשָׁנִי.

הֲרֵינִי מַתְחִיל כָּךְ.

הָיָה בַּיִת עָנִי.

עֲיָרָה קְטַנָּה וּבַיִת קָטָן וְעָנִי.

כָּאן נוֹלַד לוּאִי.

אִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁל גַּנָּן.

לוּאִי מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים, וְאִמָּא קוֹרֵאת לוֹ שֶׁיָּשׁוּב הבַּיְתָה.

לוּאִי קוֹרֵא, כּוֹתֵב, מְשַׂרְטֵט. הוֹלֵךְ אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר.

מְשַׂחֵק, קוֹרֵא, כּוֹתֵב, מְשַׂרְטֵט וְהוֹלֵךְ אֶל בֵּית-הַסֵּפֶר. הוּא נַעַר עִם כָּל הַנְּעָרִים. הוּא נַעַר כְּכָל שְׁאָר הַנְּעָרִים, אַךְ הוּא יִהְיֶה גָּדוֹל.

לֹא גָּדוֹל בְּקוֹמָה, לֹא גָּבוֹהָ, אֶלָּא מְלֻמָּד גָּדוֹל. מְלֻמָּד מְפֻרְסָם.

יִכְתְּבוּ עָלָיו בָּעִתּוֹנִים. יִכְתְּבוּ עָלָיו סְפָרִים.

יַגִּידוּ:

– הִנֵּה זֶה הַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁל פַּסְטֵר. כָּאן נוֹלַד. הִנֵּה זֹאת הִיא הָעִיר שֶׁל פַּסְטֵר. הִנֵּה בֵּית-הַסֵּפֶר שֶׁבּוֹ לָמַד לוּאִי. הִנֵּה זֶה הַבַּיִת שֶׁבּוֹ חַי לוּאִי פַּסְטֵר הַגָּדוֹל. וְזֶה הַנָּהָר שֶׁבּוֹ הִתְרַחֵץ יַחַד עִם חֲבֵרָיו, שָׂחָה וְדָג דָּגִים.

אָבִיו שֶׁל לוּאִי הָיָה יָתוֹם. שְׁמוֹ הָיָה זַ’אן. וּשְׁמוֹ הַשֵּׁנִי הָיָה ז’וֹזֶף. זַ’אן ז’וֹזֶף פַּסְטֵר הָיָה אָבִיו שֶׁל לוּאִי.

עָנִי הָיָה. בֵּיתוֹ הָיָה קָטָן. וְהָעִיר הָיְתָה קְטַנָּה. וְהַסִּמְטָה צָרָה וַעֲנִיָּה.

אִמּוֹ שֶׁל לוּאִי הָיְתָה בִּתּוֹ שֶל גַּנָּן.

כָּךְ הָיָה.

וְעַכְשָׁו בַּיִת גָּדוֹל בְּפָּרִיס נִקְרָא: בֵּית-הַחוֹלִים שֶׁל לוּאִי פַּסְטֵר. בְּפָּרִיס, בְּעִיר-הַבִּירָה שֶׁל צָרְפַת.

אֵין זֹאת אַגָּדָה, זֹאת הִיא אֱמֶת עַל נַעַר עַקְשָׁנִי, שֶנּוֹלַד בְּבַיִת עָנִי בְּעִיר קְטַנָּה.

יֵשׁ סֵפֶר עָבֶה הַמְסַפֵּר אֵיךְ חַי לוּאִי פַּסְטֵר וּמֶה עָשָׂה.

קָרָאתִי אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה.

יֵשׁ בּוֹ 685 עַמּוּדִים.

אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה הִדְפִּיסוּ עֶשְׂרִים פַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְעַנְיֵן. הָאֲנָשִׁים רוֹצִים לָדַעַת אֵיךְ חַי הַמְלֻמָּד הַגָּדוֹל, מֶה עָשָׂה, וְאֵיךְ עָבַד.

אֵיךְ חַי לוּאִי, אֵיךְ חָיוּ אָבִיו, אָבִיו-זְקֵנוֹ וַאֲבִי-אָבִיו-זְקֵנוֹ.

חֲבָל שֶהַסֵּפֶר צָרְפָתִי; אֲבָל אֶפְשָׁר לְתַרְגֵּם אוֹתוֹ שֶׁכָּל אָדָם יוּכַל לִקְרוֹא וְלָדַעַת.

[ב]    🔗

מַלְכָּהּ שֶׁל צָרְפַת הָיָה אָז נַפּוֹלֵיאוֹן.

הַמַּצְבִּיא נַפּוֹלֵיאוֹן בּוֹנַפַּרְטֶה.

נַפּוֹלֵיאוֹן עָשָׂה מִלְחָמוֹת וְנִצַּח בִּקְרָבוֹת.

אֵלֶּה הָיוּ זְמַנִּים מְאֹד לֹא-שְׁקֵטִים.

אֵלֶּה הָיוּ זְמַנִּים שֶׁל מִלְחָמָה.

נִלְחֲמוּ הַצָּרְפָתִים וְהַגֶּרְמָנִים.

נִלְחֲמוּ רוּסְיָה, אִיטַלְיָה, סְפָרַד.

הָיוּ דְּלֵקוֹת. הָיוּ רָעָב וּמַגֵּפוֹת.

הָעַמִּים נִלְחֲמוּ בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים וּבַיְעָרוֹת.

מִלְחָמָה.

אֶת הָאֶחָד הָרַג כַּדוּר, אֶת הַשֵּׁנִי פָּצַע. אֶת הָאֶחָד הִכְּתָה הַחֶרֶב, אֶת הַשֵּׁנִי רַק פָּצְעָה.

לַצָּבָא יֵשׁ רוֹפְאִים, הֵם מְרַפְּאִים אֶת הַחַיָּלִים.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּצַע מוּבָא אֶל-בֵּית הַחוֹלִים, וְהָרוֹפֵא מְרַפֵּא אוֹתוֹ.

אֲבָל אָז לֹא הָיָה כָּךְ. מִי שֶׁנִּפְצַע בְּיָדוֹ הָיָה מֵת מִפִּצְעוֹ. מִי שֶׁנִּפְצַע בְּרַגְלוֹ הָיָה מֵת מִפִּצְעוֹ. אֲפִלּוּ פֶּצַע קָטָן הָיָה גוֹרֵם לְמִיתָה.

עַד שֶׁבָּא לוּאִי פַּסְטֵר וְלִמֵּד אֶת הָרוֹפְאִים, אֵיךְ צָרִיךְ לַחֲבוֹשׁ פְּצָעִים. עַד שֶׁבָּא לוּאִי וְלִמֵּד לְרַפֵּא אֶת הָאֲנָשִׁים כָּךְ, שֶׁלֹּא יָמוּתוּ מִפְּצָעִים קְטַנִּים.

אַךְ אוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן לֹא הָיָה לוּאִי בָּעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁעוֹד לֹא נוֹלַד. הוּא רַק עָתִיד לִהְיוֹת.

וְאַבָּא שֶׁלּוֹ, זַ’אן ז’וֹזֶף, הָיָה עוֹד חַיָּל צָעִיר בִּצְבָאוֹ שֶׁל נַפּוֹלֵיאוֹן.

חַיָּל אַמִּיץ הָיָה אָבִיו שֶׁל לוּאִי. וְקָשָׁה הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ בַּצָּבָא.

שְׁנָתַיִם נִלְחַם בְּהָרֵי סְפָרַד, שָׁם הָיָה אוֹיְבָהּ שֶׁל סְפָרַד אֶזְפּוֹז אִי מִינָה גִבּוֹר הֶחָיִל.

שְׁנָתַיִם נִלְחַם אָבִיו שֶׁל לוּאִי וְנַעֲשָׂה מְפַקֵּד-כִּתָּה.

גְּדוּדוֹ חוֹזֵר לְצָרְפַת, מְקִימִים אֶת הַחַיִל שֶׁל לַוָאל.

קְרָב: 8,000 צָרְפָתִים, 40,000 אוֹיְבִים. זַ’אן פַּסְטֵר נַעֲשֶׂה סַמָּל. מְקַבֵּל אֶת צְלָב חֵיל הַכָּבוֹד.

קְרָב שֵׁנִי. נֶגֶד חֵילוֹ שֶׁל לַוָאל עוֹלִים 50,000 אַנְשֵׁי צָבָא שֶׁל עַמִּים שׁוֹנִים. הָיוּ שְׁמוֹנַת אֲלָפִים צָרְפָתִים, נִשְׁאֲרוּ רַק מָאתַיִם שִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה חַיָּלִים וּשְׁמוֹנָה קְצִינִים.

276

8 +

–––––

284

8,000

284 –

–––––

7,716

זֶהוּ מִסְפַּר הַהֲרוּגִים: 7,716.

כָּאֵלֶּה הָיוּ הַמִּלְחָמוֹת הָהֵן. כָּזֹאת הָיְתָה הַשָּׁנָה הַהִיא. כָּאֵלֶּה הָיוּ הַזְּמַנִּים.

אַחֲרֵי מִלְחָמוֹת בָּאוֹת שָׁנִים קָשׁוֹת. קָשֶׁה לְקַבֵּל עֲבוֹדָה, קָשֶׁה לְהִשְׂתַּכֵּר, קָשֶׁה לְהַשִּׂיג לֶחֶם וְגַג מֵעַל לָרֹאשׁ.

הִתְהַלֵּךְ אָבִיו שֶׁל לוּאִי לְכָאן וּלְשָׁם, חִפֵּשֹ כָּאן וָשָׁם, נִסָּה בָּזֶה וְנִסָּה בָּזֶה. לֹא אֶרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹת כָּל הֶעָרִים הַצָּרְפָתִיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכּוֹתְבִים אַחֶרֶת וְקוֹרְאִים אַחֶרֶת. אַחֶרֶת הַלָּשׁוֹן הַצָּרְפָתִית, אֲחֵרוֹת הַמִּלִּים הַצָּרְפָתִיּוֹת, אַחֵר הַדִּקְדּוּק.

בָּעֲיָרָה סַאלֶן נַעֲשָׂה זַ’אן פַּסְטֵר בֻּרְסִי, מְעַבֵּד עוֹרוֹת, וְשָׁם נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת זַ’אן סְטֶפַנִי רוֹקִי.

[ג]    🔗

לַבֻּרְסִי הֶעָנִי נוֹלְדָה בַּת. חָיְתָה אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וָמֵתָה.

אַחַר-כָּךְ לֹא הָיוּ יְלָדִים לְזַ’אן פַּסְטֵר וּלְאִשְׁתּוֹ. אַרְבַּע שָׁנִים לֹא הָיוּ לָהֶם יְלָדִים.

אַחַר-כָּךְ נוֹלַד לָהֶם לוּאִי. הַבֵּן הַזֶּה נוֹעַד לִגְדוֹלוֹת.

הָיָה חֹרֶף. הָיָה חֹדֶשׁ דֶּצֶמְבֶּר.

בְּחֶדֶר עָנִי בְּבֵיתוֹ הָאָפֵל שֶׁל הַבֻּרְסִי בָּא לָעוֹלָם לוּאִי פַּסְטֵר הַקָּטָן.

רָשְׁמוּ בְּסִפְרֵי הַלֵּדָה:

“בְּיוֹם 27 בְּדֶצֶמְבֶּר 1822 נוֹלַד וָלָד מִמִּין זָכָר, וְנִקְרָא שְׁמוֹ לוּאִי”.

כַּךְ נִכְתַּב וְנֶחְתַּם בְּסִפְרֵי-הַלֵּדָה בַּמִּשְׂרָד.

נוֹלַד יֶלֶד קָטָן, וְאַבָּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ יִהְיֶה מְלֻמָּד, וְאִמָא אֵינָהּ יוֹדַעַת שֶׁהוּא יִהְיֶה מְלֻמָּד גָּדוֹל וּמְפֻרְסָם, שֶׁיְּגַלֶּה לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֱמֶת חֲדָשָׁה, אֲמִתּוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁאִישׁ לְפָנָיו לֹא יָדַע אוֹתָן.

נוֹלַד צָרְפָתִי קָטָן, שֶׁלְּפָנָיו מְלָכִים יִשְׁתַּחֲווּ.

לוּאִי גָּדֵל וְהוֹלֵךְ. כְּבָר מְדַבֵּר, כְּבָר מְהַלֵּךְ. כְּבָר קוֹרֵא. כְּבָר מְשַׂחֵק עִם הַנְּעָרִים וּמִתְרַחֵץ בַּנָהָר.

יֵשׁ לוֹ חָבֵר טוֹב – זִ’יל.

לוּאִי עוֹשֶׂה הַכֹּל לְאַט, בְּסַבְלָנוּת. הוּא מַקְשִׁיב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהָבִין יָפֶה. כְּשֶׁאֵינוֹ מֵבִין הוּא שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיְּבָאֲרוּ לוֹ.

עַקְשָׁנִי הוּא. אִם לֹא עָלָה בְּיָדוֹ דָּבָר – הוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, וּפַעַם רְבִיעִית וַחֲמִישִׁית. אֵינוֹ מִתְפָּאֵר שֶׁהוּא כְּבָר מֵבִין אוֹ כְּבָר יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת.

וְהוּא טוֹב. הוּא כָּעַס כְּשֶׁהָרְגוּ הַנְּעָרִים עֶפְרוֹנִי.

לוּאִי אוֹהֵב לְשַׂרְטֵט וּלְצַיֵּר. הוּא מִתְאַמֵּץ, מְתַקֵּן הַרְבֵּה פְּעָמִים.

אֲנָשִׁים אוֹמְרִים:

– הוּא יִהְיֶה צַיָּר.

לוּאִי צִיֵּר תְּמוּנָה שֶׁל אִמָּא, כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת אֶל הַשּׁוּק. תְּמוּנָה כָּזֹאת נִקְרֵאת פּוֹרְטְרֶט. עַכְשָׁו הָאֲנָשִׁים מְצַלְּמִים, אַךְ זֶה הָיָה לְפָנִים, בִּזְמַן שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדְעוּ לְצַלֵּם.

גַּם אַבָּא שֶׁלּוֹ אָהַב לְצַיֵּר.

וְאֵלֶּה הַפּוֹרְטְרֶטִים שֶׁצִּיֵּר לוּאִי:

שָׁכֵן חַבְתָּן, הַזָּקֵן גֶּדוֹ.

כָּל מִשְׁפַּחַת רוֹשׁ: מַר רוֹשׁ, בְּנוֹ וּשְׁתֵּי בָּנוֹת: סוֹפְיָה וְלִידִיָּה.

גְּבֶרֶת צְעִירָה בְּשִׂמְלָה לְבָנָה. פּוֹרְטְרֶט שֶׁל נְזִירָה יְשִׁישָׁה. תְּמוּנַת יֶלֶד.

הָאֲנָשִׁים הָיוּ אוֹמְרִים:

– הוּא יִהְיֶה צַיָּר.

מִפְּנֵי שֶׁגַּם הָאָדוֹן הַנּוֹטַרְיוֹן בִּקֵּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ פּוֹרְטְרֶט, וַאֲפִלּוּ הָאָדוֹן רֹאשׁ-הָעִיר.

הַמּוֹרֶה-לְצִיּוּר בְּבֵית-הַסֵּפֶר שֶׁל לוּאִי הָיָה מַר פּוּאֶנְטִירְיֶה.

[ד]    🔗

חֲבֵרוֹ הַטּוֹב שֶׁל לוּאִי הָיָה זִ’יל.

חָבֵר עוֹזֵר. נוֹתֵן עֵצָה טוֹבָה, מְלַמֵּד; אֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַל דְּבָרִים מְבַדְּחִים וְעַל דְּבָרִים חֲשׁוּבִים.

קָשֶׁה לִמְצוֹא חָבֵר טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוּא בּוֹרֵר הַרְבֵּה.

מוּטָב לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת לְבַד, אִם לֹא מָצָא חָבֵר כָּזֶה שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו.

לְבַד אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק, לִקְרוֹא, לְשַׂרְטֵט; לַעֲזוֹר לַהוֹרִים, אוֹ לְשַׂחֵק בַּבַּיִת עִם אָח וְאָחוֹת.

לְלוּאִי יֵשׁ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, אֵין לוֹ אָח.

חָשׁוּב הַדָּבָר, מְאֹד חָשׁוּב, אֵיזֶה חֲבֵרִים יֵשׁ לַנַּעַר, וְחָשׁוּב גַּם אֵיזֶה חֲבֵרִים יֵשׁ לְאַבָּא.

מִישֶׁהוּ יֹאמַר: שָׁכֵן טוֹב. מִישֶׁהוּ אַחֵר יֹאמַר: אוֹרֵחַ נָעִים. עוֹד אַחֵר: חָבֵר. אוֹ: מַכָּר, מַכָּר טוֹב. אוֹ: יָדִיד מִימֵי הַנְּעוּרִים, חָבֵר מִימֵי הַיַּלְדוּת.

שְׁלשָׁה מַכָּרִים טוֹבִים כָּאֵלֶּה הָיוּ לְאָבִיו שֶׁל לוּאִי. הֵם הָיוּ בָּאִים תְּכוּפוֹת אֶל בֵּיתוֹ הֶעָנִי שֶׁל הַבֻּרְסִי.

הָרִאשׁוֹן הָיָה מַר דִּימוֹן, רוֹפֵא צְבָאִי לְשֶׁעָבַר.

הָיָה בָּא לְשׂוֹחֵחַ קְצָת עַל נַפּוֹלֵיאוֹן. הָיוּ מְשׂוֹחֲחִים עַל הַמִּלְחָמָה, עַל קְרָבוֹת, עַל הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּהֶן עָבְרוּ.

וְלוּאִי הַצָעִיר שׁוֹמֵעַ וּמְשַׂרְטֵט. הָרוֹפֵא מְדַבֵּר עַל פְּצָעִים שֶׁאֵינָם נִגְלָדִים. מַה לַּעֲשׂוֹת? פֶּצַע קָטָן וְהָאָדָם מֵת.

רוֹצֶה הָרוֹפֵא לְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה, וְאֵינוֹ יָכוֹל.

יֵשׁ סִפְרֵי מַדָּע וְחָכְמָה, אַךְ גַּם בָּהֶם אֵין לִמְצוֹא עֵצָה.

כָּךְ אוֹמֵר הָרוֹפֵא. כָּךְ הוּא מִתְאוֹנֵן.

לוּאִי מְצַּיֵּר וּמַאֲזִין.

מַכָּרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל אָבִיו הוּא מַר מֶרֶה. הוּא אָהַב לִקְרוֹא, תָּמִיד הָיָה לוֹ סֵפֶר בְּכִיסוֹ.

הוּא מְסַפֵּר עַל צָרְפַת, עַל צָרְפַת הַגְּדוֹלָה כֻּלָּהּ, עַל גְּבוּרָתוֹ שֶׁל חֶבֶל-הָאֲדָמָה בְּצָרְפַת שֶׁבּוֹ נוֹלְדוּ גַּם הוּא וְגַם אָבִיו שֶׁל לוּאִי וְגַם לוּאִי פַּסְטֵר.

– אֲנַחְנוּ תָּמִיד מוּכָנִים, תָּמִיד נֶאֱמָנִים. בִּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ אָנוּ נִלְחָמִים בַּחֶרֶב, וּבִזְמַן שֶׁצָּרִיךְ – בַּעֲבוֹדָה.

קְטַנָּה הִיא פִּנָּה זוֹ שֶׁל אַדְמַת צָרְפַת, אַךְ כְּבוּדָה.

לוּאִי מַאֲזִין וּמְשַׂרְטֵט.

הָאָב שׁוֹמֵעַ, וְלִפְעָמִים גַּם הוּא אוֹמֵר אֵיזֶה דָּבָר, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב לְדַבֵּר הַרְבֵּה.

הַמַּכָּר הַטּוֹב הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל הָאָב הָיָה מַר רוֹמַנֶה.

הוּא הָיָה הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר.

מַר רוֹמַנֶה אָמַר הָרִאשׁוֹן, שֶׁלּוּאִי הַקָּטָן צָרִיךְ לִלְמוֹד, לְהִשְׁתַּלֵּם.

הוּא אָמַר רִאשׁוֹן:

– יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלּוּאִי שֶׁלְּךָ אֵינוֹ לוֹמֵד מִתּוֹךְ קַלּוּת בְּבֵית-הַסֵּפֶר. יֵשׁ כָּאֵלֶּה הַלּוֹמְדִים יָפֶה מִמֶּנּוּ. אֲבָל לוּאִי עַקְשָׁנִי בַּעֲבוֹדָתוֹ. הוּא יַשִּׂיג אֶת חֲבֵרָיו וְיַעֲלֶה עֲלֵיהֶם. הוּא סַבְלָנִי, רוֹצֶה לָדַעַת וּלְהָבִין. צָרִיךְ לְלַמֵּד אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁחֲבָל עַל הַנַּעַר.

מַר רוֹמַנֶה יָדַע. אוֹמְרִים: רָאָה אֶת הַנּוֹלָד. מַר רוֹמַנֶה נִחֵשׁ וּמָצָא.

[ה]    🔗

חָשׁוּב הַדָּבָר אֵיזֶה חָבֵר יֵשׁ לוֹ לַנַּעַר, חָשׁוּב הַדָּבָר אֵיזֶה מוֹרֶה יֵשׁ לוֹ בְּבֵית-הַסֵּפֶר.

הַמּוֹרֶה שֶׁל לוּאִי בְּבֵית-הַסֵּפֶר הָיָה מַר רֶנוֹ.

לוּאִי הוּא עַכְשָׁו תַּלְמִיד, וְאַחַר-כָּךְ יִהְיֶה מְלֻמָּד מְפֻרְסָם. וְהַדָּבָר הַזֶּה יִהְיֶה לְשִׂמְחָה לְבֵית-הַסֵּפֶר וּלְגָאוֹן וְלִתְהִלָּה. לְאַבָּא, לְבֵית-הַסֵּפֶר, לָעִיר וְלַמּוֹרֶה.

לִמּוּדוֹ שֶׁל לוּאִי הָיָה כָּךְ סְתָם, לֹא טוֹב וְלֹא רַע.

בְּהִיסְטוֹרְיָה וּבְגֵיאוֹגְרַפְיָה הָיָה לוֹ מַסְפִּיק.

זְמַנִּים אֲחֵרִים הָיוּ אָז. גַּם הַלִּמּוּדִים הָיוּ אֲחֵרִים. וְהַסְּפָרִים הָיוּ מְעַטִים.

לֹא הָיוּ סְפָרִים עִם תְּמוּנוֹת. קָשֶׁה הָיָה לִלְמוֹד, קָשֶׁה הָיָה לִזְכּוֹר, קָשֶׁה מְאֹד לְהָבִין. הַמּוֹרֶה הִסְבִּיר מְעַט. אָמַר לִקְרוֹא, לִכְתּוֹב, וְנַעַר מִן הַמְּבֻגָּרִים הִשְׁגִּיחַ. נַעַר כָּזֶה נִקְרָא: “מוֹנִיטוֹר”.

בְּבָתֵּי-סֵפֶר עֲשִׁירִים הָיָה טוֹב יוֹתֵר, אַךְ לוּאִי בִּקֵּר בְּבֵית-סֵפֶר עֲמָמִי עָנִי.

מַר רֶנוֹ לֹא הִבְחִין אֵיזֶה תַּלְמִיד יֵשׁ לוֹ בַּכִּתָּה, מִפְּנֵי שֶׁלּוּאִי הָיָה שָׁקֵט וְדִבֵּר מְעַט.

אַחַר-כָּךְ לִמֵּד אוֹתוֹ מוֹרֶה אַחֵר, מַר דַּרְלֵי. הוּא כָּעַס אֲפִלּוּ כְּשֶׁלּוּאִי לֹא הֵבִין יָפֶה וְשָׁאַל.

צָרִיךְ לָדַעַת מַה שֶׁמֻּדְפָּס. לָמָּה לִשְׁאוֹל? צָרִיךְ לִזְכּוֹר שֶׁהַדָּבָר כָּךְ. לֹא לְבַלְבֵּל אֶת הָרֹאשׁ.

כְּנֶגֶד זֶה מַר דּוֹנָה הֶרְאָה לְלוּאִי אֵיךְ צָרִיךְ לְלַמֵּד. וְכַךְ יְלַמֵּד לוּאִי בִּזְמַן שֶׁהוּא עַצְמוֹ כְּבָר יִהְיֶה פְּרוֹפֶסוֹר.

וּמַר רוֹמַנֶה הִסְתַּכֵּל יָפֶה אֵיךְ לוּאִי יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל, אֵיךְ שֶׁהוּא מַקְשִׁיב; הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּבֵית-הַסֵּפֶר וּבַבַּיִת, שׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁהַתַּלְמִיד שׁוֹאֵל אוֹתוֹ.

תַּלְמִיד סַבְלָנִי, מוֹרֶה סַבְלָנִי.

מַר רוֹמָנֶה הִכִּיר יָפֶה אֶת לוּאִי פַּסְטֵר.

עַכְשָׁו יֵשׁ בְּעָרִים שׁוֹנוֹת בָּתֵּי-סֵפֶר טוֹבִים. אֲבָל זֶה הָיָה לְפָנִים. זֶה הָיָה אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה, בִּזְמַן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשׁוֹב עַל לִמּוּדִים. הַהוֹרִים שָׁמְרוּ אָז שֶׁלֹּא יַהַרְגוּ לָהֶם יֶלֶד, שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יִהְיֶה רָעֵב. לְמִי הָיָה פְּנַאי לַחֲשׁוֹב עַל בֵּית-סֵפֶר?

הָיוּ בְּצָרְפַת עָרִים שׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת, אַךְ מַר רוֹמַנֶה יָעַץ לְאָבִיו שֶׁל לוּאִי וּבִקֵּשׁ:

– לִשְׁלוֹחַ אֶת הַנַּעַר לְעִיר-הַבִּירָה. טוֹב שֶׁיִּלְמַד בְּפָּרִיס.

הַדָּבָר לֹא הִצְלִיחַ. וְלֹא טוֹבָה הָיְתָה עֲצָתוֹ שֶׁל מַר רוֹמַנֶה. הָאָב הִכִּיר אֶת בְּנוֹ יוֹתֵר טוֹב.

אַךְ לוּאִי הִתְחִיל לֶאֱהוֹב אֶת הַמּוֹרֶה, וְאַחַר-כָּךְ יִהְיֶה שׁוֹלֵחַ לוֹ אֶת הַסְּפָרִים שֶׁיִּכְתֹּב, וּבְמִכְתָּבִים אֲרֻכִּים יְסַפֵּר לוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה בְּפָּרִיס, וּמָה עוֹשִׂים מְלֻמָּדִים מְפֻרְסָמִים אֲחֵרִים.

[ו]    🔗

הָאָב הִכִּיר אֶת בְּנוֹ טוֹב יוֹתֵר.

הוּא אָמַר:

– פָּרִיס רְחוֹקָה יוֹתֵר מִדַּי.

מִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ אָז מְכוֹנִיּוֹת. אֲפִלּוּ בְּצָרְפַת לֹא הָיוּ. לְפָּרִיס צָרִיךְ הָיָה לִנְסוֹעַ שְׁנֵי יָמִים וּשְׁנֵי לֵילוֹת. סוּסִים הוֹבִילוּ אֶת הָאֲנָשִׁים. וְלָזֶה קָרְאוּ – דֹּאַר.

הָאָב אָמַר שֶׁזֶּה רָחוֹק, וְלוּאִי אוֹהֵב אֶת הַהוֹרִים, אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעִיר. וְשָׁם בְּפַָּרִיס יִהְיֶה בּוֹדֵד.

אֲבָל נוֹסֵעַ זִ’יל. זִ’יל הוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל לוּאִי. וְיִסְעוּ בְּיַחַד.

הָאָב אָמַר:

– קָשֶׁה יִהְיֶה לוֹ שָׁם: הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת אֵינָן שְׁקֵטוֹת. חַיֵּי הָאֲנָשִׁים שָׁם אֲחֵרִים. וּמָה יִּהְיֶה אִם לוּאִי יֶחֱלֶה?

וּמַר רוֹמַנֶה אָמַר: – לוּאִי לֹא יֶחֱלֶה. הוּא יִהְיֶה בָּרִיא. יֵשׁ שָׁם בֵּית-סֵפֶר לְבֶן סְבִיבָתֵנוּ, מַר בַּרְבֶּט הַטּוֹב. הוּא יְטַפֵּל בַּנַּעַר.

הָאָב עוֹד עָמַד עַל דַּעְתּוֹ. הוּא אָמַר:

– מוּעָט הוּא הַכֶּסֶף שֶׁבְּיָדִי. זֶה יָּקָר מִדַּי.

יְשַׁלֵּם מְעַט. מַר בַּרְבֶּט יַעֲזֹר לְלוּאִי בְּעֵצָה. וְהוּא יַעֲזֹר לִנְעָרִים עֲשִׁירִים, שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לִלְמוֹד לְבָד.

– כְּבָר נְסַדֵּר אֶת הַדָּבָר.

– אִם כֵּן טוֹב: יִסַּע.

נוֹבֶמְבֶּר. – קַר. עָצוּב. יוֹרֵד גֶּשֶׁם, וְשֶׁלֶג.

הוֹלְכִים הַנְּעָרִים אֶל הַתַּחֲנָה, אֶל הַדֹּאַר.

זִ’יל מְנַחֵם אֶת לוּאִי:

– אַל תְּפַחֵד. יִהְיֶה טוֹב.

נִפְרָדִים. עוֹלִים. נוֹסְעִים.

נוֹסְעִים יוֹם וָלַיְלָה. רָחוֹק יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִן הַבַּיִת, נוֹסְעִים יוֹם שֵׁנִי וְלַיְלָה שֵׁנִי. לֹא נוֹחַ. צָפוּף. מַחֲנִיק. קָשֶׁה הָיָה אָז לִנְסוֹעַ.

הֵם בְּפַָּרִיס.

סוֹף סוֹף כְּבָר הֵם בְּפָּרִיס.

מִי שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת מֶה הָיָה פַּסְטֵר הַמְלֻמָּד, יִקְרָא אֶת סְפָרָיו; מִי שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת מֶה הָיָה לוּאִי פַּסְטֵר הַבֵּן וְהָאָח, יִקְרָא אֶת מִכְתָּבָיו.

בַּסֵּפֶר כּוֹתֵב הַמְלֻמָּד מַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב, מַה שֶׁיֵּשׁ בְּמֹחוֹ. מִן הַמִּכְתָּב אֶפְשָׁר לָדַעַת מַה הוּא מַרְגִּישׁ, אֵיךְ חַי לִבּוֹ.

אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁמִּכְתָּב הוּא פִסַּת-נְיָר לֹא-חֲשׁוּבָה. לֹא נָכוֹן. אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁמִּכְתָּב אֶפְשָׁר לִזְרוֹק. לֹא נָכוֹן.

הַרְבֵּה מִכְתָּבִים שֶׁל לוּאִי אָבְדוּ: אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה כָּתַב מִפָּרִיס הַבַּיְתָה. יָדוּעַ רַק שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ.

רַק חֹדֶשׁ אֶחָד הָיָה לוּאִי בְּעִיר-הַבִּירָה. וְחָלָה.

אֵין הוּא יָכוֹל לִכְתּוֹב, אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמוֹד. הוּא עָצוּב. מִתְגַּעְגֵּעַ. מַחֲלָה כָּזֹאת נִקְרֵאת: נוֹסְטַלְגִּיָה.

הִתְחִיל מַר בַּרְבֶּט דּוֹאֵג, וְכָתַב לָאָב עַל מַחֲלָתוֹ שֶׁל לוּאִי.

רַק חֹדֶשׁ אֶחָד הָיָה לוּאִי בְּפָּרִיס.

הָאָב בָּא לָקַחַת אוֹתוֹ הַבַּיְתָה.

הָאָב לֹא אָהַב לְדַּבֵּר הַרְבֵּה. הוּא אָמַר רַק:

– בָּאתִי לָקַחַת אוֹתְךָ.

וְשׁוּב דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, וְשׁוּב נְסִיעָה רְחוֹקָה.

חָזְרוּ הַבַּיְתָה.

[ז]    🔗

לֹא כָּעַס הָאָב עַל לוּאִי.

הוּא מַזְכִּיר אֶת חַיָּיו שֶׁלּוֹ.

לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הָיוּ זְמַנִּים קָשִׁים. וּגְדוֹלוֹת וְקָשׁוֹת הָיוּ מִלְחֲמוֹתָיו שֶׁל נַפּוֹלֵיאוֹן.

קָשֶׁה הָיָה לְהִשְׂתַּכֵּר. קָשֶׁה הָיָה לִמְצוֹא גַּג מֵעַל לָרֹאשׁ. וְקָשֶׁה הָיָה גַּם לִלְמוֹד.

הִסְתּוֹבֵב אָבִיו שֶׁל לוּאִי לְכָאן וּלְשָׁם. חִפֵּשׂ פֹּה וָשָׁם, נִסָּה כָּךְ וְכָךְ. וּכְבָר נָשָׂא אֲפִלּוּ אִשָּׁה, וְעוֹד הוּא מְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם.

רַע הָיָה בְּסַאלֶן – נָסַע לְדוֹל. רַע הָיָה בְּדוֹל – נָסַע לְמַרְנוֹ. עַד שֶׁמָּצָא מָקוֹם לְהִשְׂתַּכֵּר בְּאַרְבּוּאָה. מֵאָז הוּא עוֹבֵד שָׁם וְגָר שָׁם.

הָאָב יוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַבֵּן, הַמְּבַקֵּשׁ לוֹ תּוֹרָה, מֻכְרָח לְנַסּוֹת דְּרָכִים שׁוֹנוֹת.

אֵין הוּא כּוֹעֵס עַל לוּאִי.

לֹא הִצְלִיחַ בְּפָּרִיס. טוֹב. יִהְיֶה בְּבֶּזַנְסוֹן. הָעִיר קְטַנָּה, בֵּית-הַסֵּפֶר לֹא לַמְדָּנִי כָּל-כָּךְ כְּמוֹ בְּעִיר-הַבִּירָה. אַךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמוֹד, מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת, יִמְצָא בְּכָל מָקוֹם סֵפֶר וּמוֹרֶה.

וְלוּאִי עַקְשָׁנִי.

רוֹצֶה לָדַעַת מַה כָּתוּב בַּסְּפָרִים וְיוֹתֵר מִזֶּה: לוּאִי רוֹצֶה לְהַכִּיר וְלָדַעַת מַה שֶׁשּׁוּם אָדָם אֵינוֹ מַכִּיר, מַה שֶׁשּׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ יָכוֹל. שׁוּם מְלֻמָּד לא.

נָסַע לוּאִי לְבֵית-סֵפֶר חָדָשׁ, לֹא רָחוֹק. הַדָּבָר הִצְלִיחַ.

הַאִם לָמַד יָפֶה? – כֵּן. הַאִם הָיָה הַתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן בַּכִּתָּה? – לֹא. הַאִם הָיָה אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים? – לֹא.

אַךְ הָיָה אוֹהֵב-עֲבוֹדָה וְעַקְשָׁנִי. וְאִם לֹא הֵבִין אֵיזֶה דָּבָר בְּבֵית-הַסֵּפֶר, הָלַךְ אֶל בֵּית-הַמִּרְקַחַת. כְּשֶׁהַמּוֹרֶה לא הִסְבִּיר הֵיטֵב, הָלַךְ לוּאִי אֶל הָרוֹקֵחַ וּבִקֵּשׁ שֶׁהָאָדוֹן הָרוֹקֵחַ יַסְבִּיר לוֹ שׁוּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהָבִין הֵיטֵב.

כָּתַב מִכְתָּב. וְכָךְ כָּתַב:

– מִי שֶׁהִתְחִיל פַּעַם אַחַת לֶאֱהֹב אֶת הָעֲבוֹדָה, שׁוּב אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִחְיוֹת בְּלִי עֲבוֹדָה.

וְאֶל אֲחוֹתו כָּתַב כָּךְ:

– יֶשְׁנָם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים: רָצוֹן חָזָק, עֲבוֹדָה וְהַצְלָחָה.

כָּתַב לוּאִי הַבַּיְתָה:

– קָנִיתִי בִּשְׁבִיל הָאָחוֹת סֵפֶר מְעַנְיֵן.

אַחַר-כָּךְ יִשְׂתַּכֵּר וְיִכְתּוֹב שֶׁהוּא רוֹצֶה לְשַּׁלֵּם שְׂכַר-לִמּוּד, כְּדֵי שֶׁהַאֲחָיוֹת תִּלְמַדְנָה בְּבֵית-הַסֵּפֶר.

יִכְתּוֹב:

– לֹא יִהְיֶה לִי קָשֶׁה לְשַׁלֵּם. אֲנִי נוֹתֵן שִׁעוּרִים. אֲנִי מִשְׂתַּכֵּר.

הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁלּא יִצְטַעֲרוּ עַל כָּךְ שֶׁהוּא עוֹבֵד הַרְבֵּה: הוּא בָּרִיא, וְיֵשׁ לוֹ פְּנַאי לִקְרִיאָה וְלִמְנוּחָה.

קִבֵּל סֵפֶר מִמַּר דְּרוֹז:

“עֵצָה לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה מְאֻשָּׁר”. וְהוּא מְרֻצֶּה.

הוּא לוֹמֵד, נוֹתֵן שִׁעוּרִים, מִשְׂתַּכֵּר, וְיֵשׁ לוֹ חָבֵר, שַׁארְל.

יֵשׁ לוֹ חֶדֶר מִשֶׁלוֹ.

– יֵשׁ לִי חֶדֶר לְעַצְמִי. שׁוּם אָדָם אֵינוֹ מַפְרִיעַ לִי עַכְשָׁו. אֲנִי יָכוֹל לִהְיוֹת לְבַדִּי. אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמִי מְצֻיָּן.

הַהוֹרִים שְׂמֵחִים שֶׁלּוּאִי יִהְיֶה מוֹרֶה.

מְבַקֵּר אוֹתוֹ הָאָב, כְּשֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הָעוֹרוֹת הַמְעֻבָּדִים אֶל הַיְרִידִים לִמְכִירָה.

[ח]    🔗

אַרְבַּע שָׁנִים מְחַכֶּה לוּאִי עַד שֶׁיִּסַּע שׁוּב לְפָּרִיס.

הוּא לוֹמֵד. מְלַמֵּד אֲחֵרִים. מְשַׁלְּמִים לוֹ. יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף.

הַמִּשְׁפָּחָה אֵינָהּ רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ, יֵשׁ לוֹ יְדִידִים דּוֹרְשֵׁי טוֹב. הַנְּעָרִים מְחַבְּבִים אוֹתוֹ. הוֹרֵיהֶם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ.

הַלִּמּוּד אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ בְּקַלּוּת. אֲבָל עָמַד בַּבְּחִינָה.

הוּא יָכוֹל כְּבָר לִהְיוֹת מוֹרֶה.

לְשֵׁם מַה הוּא רוֹצֶה שׁוּב לִנְסוֹעַ לְפָּרִיס?

הֲרֵי הָיָה שָׁם פַּעַם. וְהָיָה לוֹ רָע שָׁם. אִם כֵּן לָמָּה הוּא רוֹצֶה לִנְסוֹעַ?

עַקְשָׁן.

לוּאִי נִמְצָא שׁוּב בְּפָּרִיס.

כָּל-כָּךְ שָׂמַח שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד וְשׁוּם אִישׁ אֵינוֹ מַפְרִיעַ לוֹ.

וְעַכְשָׁו הוּא גָּר יַחַד עִם צְעִירִים אֲחֵרִים.

כָּל-כָּךְ שָׂמַח עַל שֶׁהוּא מִשְׂתַּכֵּר. עַכְשָׁו הוּא שׁוּב עָנִי, וַאֲפִלּוּ רָעֵב.

הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מוֹרֶה בְּבֵית-סֵפֶר. מַדּוּעַ אֵינוֹ רוֹצֶה?

חָבֵר אוֹמֵר:

– עָמַדְתִּי בַּבְּחִינָה. אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ וּמֵבִין.

וְלוּאִי אוֹמֵר:

– אֲנִי יוֹדֵעַ מְעַט. לֹא טוֹב אֲנִי יוֹדֵעַ. אֵינֶנִּי מֵבִין.

מַה הוּא רוֹצֶה? הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ. הוּא עֲדַיִן מְחַפֵּשׂ.

תַּלְמִיד מְפֻרְסָם שֶׁלּוֹ יִכְתּוֹב עָלָיו פַּעַם כָּךְ:

“מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַמְלֻמָּד דּוֹמָה לְצִפּוֹר. כְּשֶׁהִיא מַתְחִילָה לָעוּף – מִי יְנַחֵשׁ לְאָן תַּגִּיעַ בִּמְעוּפָהּ? גַּם קוֹלוּמְבּוּס, כְּשֶׁהִפְלִיג בַּיָּם, לֹא יָדַע הֵיכָן יַעֲלֶה לַחוֹף”.

הָאָב דּוֹאֵג לִשְׁלוֹם בְּנוֹ. הוּא כּוֹתֵב מִכְתָּב אֶל לוּאִי, לְפָּרִיס:

– אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנַחְנוּ חֲרֵדִים לִבְרִיאוּתְךָ. אַל תַּעֲבוֹד יוֹתֵר מִדַּי. הַאִם אַתָּה לוֹמֵד בַּלֵּילוֹת?

כּוֹתֵב הָאָב לְשַׁארְל:

– הַשְׁגַּח עַל לוּאִי. אַתָּה חֲבֵרוֹ. אַל יִתְעַנֶּה, פֶּן יֶחֱלֶה שׁוּב. הַאִם הוּא אוֹכֵל אֲרוּחַת-צָהֳרַיִם בְּכָל יוֹם? הֲיֵשׁ תַּנּוּר בְּחַדְרוֹ?

יֵשׁ תַּנּוּר, אֲבָל רַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִסִּיקוּ אוֹתוֹ, כְּשֶׁהָיָה קַר.

– לֹא צָרִיךְ לְמַהֵר כָּל-כָּךְ – כּוֹתֵב הַסַּמָּל הַזָּקֵן לִבְנוֹ.

– לֹא הַכֹּל בְּבַת-אֶחָת. כְּדֵי לִהְיוֹת אַלּוּף צָרִיךְ לִהְיוֹת קֹדֶם סֶגֶן-מִשְׁנֶה.

קְצָת קֹר וּקְצָת רָעָב.

אֲבָל יֵשׁ סְפָרִים, הַרְצָאוֹת, מַעְבָּדָה. לוּאִי מַקְשִׁיב, רוֹשֵׁם מַה שֶּׁאוֹמְרִים הַמְלֻמָּדִים, קוֹרֵא בְּעִיּוּן, לְאַט, קוֹרֵא כַּמָּה פְּעָמִים דָּבָר אֶחָד.

הוּא רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ הַכֹּל, רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם.

שַׁארְל מְבַקֵּשׁ:

– נֵלֵךְ אֶל הַתֵּאַטְרוֹן. בּוֹא אֶל הַגָּן. בּוֹא לַאֲרוּחַת-צָהֳרַיִם.

לוּאִי אֵין לוֹ פְּנָאי.

פַּעַם בָּכָה בִּשְׁעַת קְרִיאָה.

דְּמָעוֹת נוֹטְפוֹת מֵעֵינָיו כְּשֶׁהַפְּרוֹפֶסוֹר מַרְצֶּה יָפֶה.

הַסְּטוּדֶנְט הַצָּעִיר רוֹשֵׁם בַּפִּנְקָס. הַפְּרוֹפֶסוֹר יַכִּיר אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהִכִּיר אוֹתוֹ מַר רוֹמַנֶה בְּבֵית-הַסֵּפֶר הַכְּלָלִי, וְיֹאמַר: פַּסְטֵר יִהְיֶה מְלֻמָּד.

אָמַר פַּעַם לָאָב מַר רוֹמַנֶה הַטּוֹב:

– בִּנְךָ יֵשׁ לוֹ בַּנְּשָׁמָה נִיצוֹץ, שֶׁיִּתְלַקַּח פַּעַם לְלֶהָבָה.

כְּבָר מַתְחִיל הַדָּבָר.

לוּאִי פַּסְטֵר – זוֹ אֲבוּקָה שֶׁל מַדָּע. בָּרָק. תַּבְעֵרָה.

לוּאִי פַּסְטֵר – זוֹ עֲלִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁתָּאִיר לַמַּדָּע וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ טִיבוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל, כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מְלֻמָּד גָּדוֹל.

הוּא מֵאִיר דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת.

– רוֹאִים אַתֶּם? לְכָאן הַדֶּרֶךְ. מַה שֶּׁהָיָה אָפֵל – בָּהִיר עַכְשָׁו וּמֵאִיר. עַכְשָׁו כְּבָר קַל לָכֶם. עַכְשָׁו כְּבָר יִהְיֶה לָכֶם קַל.

[ט]    🔗

אֵין הַצָּעִיר יוֹדֵעַ מַה הוּא יִהְיֶה. אֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶה דֶּרֶךְ חַיָּיו.

אֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה הַלֵּב אוֹמֵר לוֹ, מָה הָרָצוֹן מְצַוֶּה לוֹ.

אֵלֶּה עוֹזְרִים לוֹ, וַאֲחֵרִים מַפְרִיעִים לוֹ. אֵלֶּה מַבִּיטִים בְּעַיִן טוֹבָה, וַאֲחֵרִים מַבִּיטִים בְּעַיִן רָעָה וְרוֹצִים שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ בְּמַעֲשָׂיו. וְיֹאמְרוּ: שׁוֹטֶה. אוֹ: חָכָם-בְּעֵינָיו.

דָּרוּשׁ חָבֵר, שֶׁיַּקְשִׁיב וְיַאֲמִין. דָּרוּשׁ חָבֵר צָעִיר, שֶׁיּוֹסִיף אֹמֶץ.

אֲבָל דָּרוּשׁ גַּם חָבֵר גָּדוֹל יוֹתֵר בְּשָׁנִים, שֶׁיַּעֲזוֹר.

לְלוּאִי הָיָה חָבֵר צָעִיר, שַׁארְל.

הָיָה לוֹ חָבֵר זָקֵן, פְּרוֹפֶסוֹר.

הָיָה אָז בְּפָּרִיס מְלֻמָּד זָקֵן, בִּיּוֹ הַמְפֻרְסָם.

בִּיּוֹ בָּדַק אֲבָנִים וּגְבִישִׁים. הוּא הִתְבּוֹנֵן בִּגְבִישִׁים שׁוֹנִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה. יָדַע אֶת סוֹדוֹת הַגְּבִישִׁים, יָדַע אֶת הַמֶּלַח, הַסֻּכָּר, אֶת אֶבֶן-הָעֲנָבִים. אֲבָל לֹא הַכֹּל הֵבִין. לֹא יָדַע הַכֹּל, הַפְּרוֹפֶסוֹר הַזָּקֵן בַּעַל שַׂעֲרוֹת-הַשֵּׂיבָה.

עַד שֶׁיָּבוֹא לוּאִי וְיֹאמַר לוֹ. הוּא הָרִאשׁוֹן יְנַחֵשׁ וְיִמְצָא.

כָּל מַדָּע שׁוֹאֵל: מַדּוּעַ? מַדּוּעַ הַסֻּכָּר נָמֵס בְּמַיִם? מַדּוּעַ עוֹשִׂים מִסֻּכָּר כֹּהֶל?

מַדּוּעַ דְּרוּשִׁים לַלֶּחֶם שְׁמָרִים?

מַדּוּעַ סוֹבְלִים פַּרְפָּרִים וּכְבָשִׂים מִמַּחֲלוֹת?

מַדוּעַ חוֹלֶה הָאָדָם?

הַמְלֻמָּדִים יוֹדְעִים וְאֵינָם יוֹדְעִים. הַמְלֻמָּדִים עוֹשִׂים נִסְיוֹנוֹת וְרוֹצִים לָדַעַת.

יֵשׁ מַדָּעִים שׁוֹנִים – הַמַּדָּע שֶׁל הַגְּבִישִׁים נִקְרָא קְרִיסְטַלּוֹגְרַפְיָה.

הַמַּדָּע שֶׁל הָאֲדָמָה נִקְרָא גֵּיאוֹגְרַפְיָה. הַמַּדָּע שֶׁל הַחַיּוֹת נִקְרָא זוֹאוֹלוֹגְיָה. הַמַּדָּע שֶׁל הָאֲבָנִים נִקְרָא מִינֶרָלוֹגְיָה.

לוֹקְחִים גָּבִישׁ שֶׁל מֶלַח, גַּבְשִׁישׁ קָטֹן אֶחָד שֶׁל סֻכָּר.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמָּרָק בְּלִי מֶלַח לֹא טוֹב הוּא, וְתֵה עִם סֻכָּר – מָתוֹק.

מַדוּעַ הַסֻּכָּר מָתוֹק, וְהַמֶּלַח מָלוּחַ? מַדּוּעַ הֵם נְמַסִּים בְּמַיִם? אֵיזֶה גְּבִישִׁים עוֹד יֶשְׁנָם בָּעוֹלָם?

הַמְלֻמָּדִים כּוֹתְבִים סְפָרִים עָבִים. אֲבָל אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ הַכֹּל כָּךְ, וְלֹא אַחֶרֶת.

וְלֹא יוֹדֵעַ גַּם פְּרוֹפֶסוֹר בִּיּוֹ. אֵין יוֹדְעִים לא הַמְלֻמָּדִים שֶׁל צָרְפַת וְלֹא שֶׁל אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת. אֵין אִישׁ יוֹדֵע.

וְהָיָה גָּבִישׁ אֶחָד מְשֻׁנֶּה. כְּבָר מֵאָה שָׁנָה הִכִּירוּ אוֹתוֹ הַמְלֻמָּדִים. הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ וְהִתְפַּלְּאוּ עָלָיו, שֶׁהוּא שׁוֹנֶה מֵאֲחֵרִים. אַךְ לֹא יָדְעוּ אֵיךְ הוּא בָּנוּי.

עַד שֶׁבָּא לוּאִי פַּסְטֵר, הָאִישׁ שֶׁאָמַר לְעַצְמוֹ: רָצוֹן, עֲבוֹדָה, הַצְלָחָה – וְהוּא עָשָׂה אֶת הַתַּגְלִית.

פַּסְטֵר הַצָּעִיר עָבַד רַק שָׁנָה אַחַת, וְעָשָׂה מַה שֶּׁלֹא הִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת בִּיּוֹ הַמְלֻמָּד וְלֹא שׁוּם אִישׁ אַחֵר.

בִּיּוֹ אֵינוֹ מַאֲמִין לְלוּאִי, אֵינוֹ מַאֲמִין לַדְּבָרִים.

יוֹדֵעַ הוּא שֶׁלּוּאִי אֵינוֹ מְשַׁקֵּר, אַךְ אוּלַי הוּא טוֹעֶה?

– אֲנִי זָקֵן – אוֹמֵר בִּיּוֹ – וְאַתָּה צָעִיר. עָבַדְתִּי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַתָּה עָבַדְתָּ רַק שָׁנָה אֶחָת. אֲנִי וַחֲבֵרַי הַמְלֻמָּדִים בְּחוּץ-לָאָרֶץ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ. אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת, אַתָּה מֻכְרָח לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי.

זֶה יִהְיֶה נִסּוּי מַדָּעִי.

– טוֹב. נִרְאֶה.

שְׁלֹׁשָה יָמִים נִמְשַׁךְ הַנִּסּוּי. וְנִתְבָּרֵר שֶׁהַדָּבָר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לוּאִי.

בִּיּוֹ מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְלוּאִי.

– יַלְדִּי הַטּוֹב שֶׁלִּי. אֶהְיֶה יָדִיד שֶׁלְּךָ.

בְּחָזְקָה פּוֹעֲמִים שְׁנֵי לְבָבוֹת: צָעִיר וְזָקֵן. שְׁנֵי לְבָבוֹת: שֶׁל הַפְּרוֹפֶסוֹר וְהַסְּטוּדֶנְט, שֶׁל הַמּוֹרֶה וְהַתַּלְמִיד.

[י]    🔗

אָדָם אֶחָד עוֹזֵר, אָדָם שֵׁנִי מַפְרִיעַ.

דָּבָר אֶחָד עוֹזֵר לַמְלֻמָּד בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְדָבָר אַחֵר מַפְרִיעַ.

הַאִם עָשָׂה לוּאִי תָּמִיד מַה שֶּׁרָצָה? הַאִם עוֹשֶׂה הוּא עַכְשָׁו מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה?

לֹא. הוּא מֻכְרָח לַעֲמוֹד בַּבְּחִינוֹת, אֵין הוּא יָכוֹל לָשֶׁבֶת בַּמַּעְבָּדָה. הוּא מֻכְרָח לִלְמוֹד דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְעַנְיְנִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה.

– בִּשְׁבִילִי רַק הַגְּבִישִׁים מְעַנְיְנִים וַחֲשׁוּבִים.

לֹא. בַּבְּחִינָה צָרִיךְ לָדַעַת לֹא רַק מַה שֶׁמּוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ.

כּוֹתֵב לוּאִי:

– אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַגְּבִישִׁים. בַּגְּבִישִׁים יֵשׁ פְּלָאוֹת, סוֹדוֹת מֻפְלָאִים.

הוּא כּוֹתֵב לִידִידוֹ:

– הוֹ, שַׁארְל הַיָּקָר, הַלְוַאי שֶׁעָבַדְתָּ אַתָּה עִמִּי יָחַד. יֶשְׁנָם בְּבָתֵּי-הַחֲרשֶׁת בְּחוּץ-לָאָרֶץ גְּבִישִׁים שֶׁלֹּא רָאִיתִי אוֹתָם. אֶסַּע עַד קַצְוֵי עוֹלָם עַד שֶׁאֶמְצָא אוֹתָם.

הוּא יִסַּע, אֲבָל רַק לְאַחַר חָמֵשׁ שָׁנִים. חָמֵשׁ שָׁנִים הוּא מֻכְרָח לְחַכּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁו כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ.

לוּאִי מַתְחִיל עֲבוֹדָה חֲדָשָׁה, חֲשׁוּבָה, וְהִנֵּה פּוֹרֶצֶת בְּפָּרִיס מַהְפֵּכָה. בָּרְחוֹבוֹת מִתְנַהֲלִים קְרָבוֹת וְרַבּוֹת הַהִתְנַגְּשֻׁיּוֹת. לוּאִי רוֹצֶה לִלְמוֹד וְלַעֲבוֹד, אַךְ הוּא מֻכְרָח לָלֶכֶת לַצָּבָא.

יֵשׁ לוֹ מֵאָה פְרַנְקִים שֶׁחָסַךְ לִסְפָרִים, אַךְ הוּא מוֹסֵר אוֹתָם: אֵינוֹ מַשְׁאִיר לְעַצְמוֹ כְּלוּם.

כּוֹתֵב אֵלָיו הָאָב:

– הַדְפֵּס בָּעִתּוֹן, שֶׁבְּנוֹ שֶׁל חַיָּל נַפּוֹלֵיאוֹנִי נָתַן מֵאָה פְרַנְקִים לְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת. עֲרֹךְ הַתְרָמָה לְטוֹבַת הַפְּלִיטִים הַפּוֹלָנִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עָזְרוּ לָנוּ. זֶה יִהְיֶה מַעֲשֶׂה טוֹב. (אַחֲרֵי הַמִּלְחָמוֹת הַנַּפּוֹלִיאוֹנִיּוֹת הָיוּ בְּצָרְפַת הַרְבֵּה פְּלִיטִים פּוֹלָנִים).

סוֹף סוֹף בָּא הַשָּׁלוֹם.

לוּאִי מַתְחִיל עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה.

הוּא מְקַבֵּל מִכְתָּב מֵהַבַּיִת שֶׁאִמּוֹ חָלְתָה, שֶׁיָּבוֹא מִיָּד.

אִמָּא מִסְכֵּנָה, טוֹבָה. מְעַט מִכְתָּבִים נִשְׁאֲרוּ מִמֶּנָּה. לֹא הָיָה לָהּ פְּנַאי לִכְתּוֹב.

הַבַּיִת, הַמֶּשֶׁק, חֶשְׁבּוֹנוֹת וְהָעֶזְרָה לְבַעֲלָהּ מִלְּאוּ אֶת כָּל יָמֶיהָ עֲבוֹדָה.

הִיא מֵתָה בַּעֲבוֹדָתָהּ. כְּשֶׁלּוּאִי בָּא לֹא הָיְתָה עוֹד בַּחַיִּים.

הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁלֹא תִּרְאֶה עוֹד אֶת בְּנָהּ כְּבָר בְּשָׁעָה שֶׁכָּתְבָה אֶת מִכְתָּבָהּ הָאַחֲרוֹן עִם בְּרָכוֹת.

אֶת הַמִּכְתָּב הָאַחֲרוֹן קִבֵּל לוּאִי בְּיַנוּאַר, וְהָאֵם מֵתָה בְּמַאי.

הִיא כָּתְבָה:

– אֲנִי מְאַחֶלֶת לְךָ שָׁנָה שֶׁל אשֶׁר. הַשְׁגַּח עַל בְּרִיאוּתְךָ. אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִהְיוֹת אִתְךָ וּלְהַשְׁגִּיחַ עָלֶיךָ, וַאֲנִי מִתְנַחֶמֶת בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁטּוֹב לְךָ. אַל תִּכָּנַע לַצַּעַר, אִם גַּם יִקְרֶה מַה שֶּׁיִּקְרֶה. הֱיֵה שָׁלוֹם, בְּנִי הַיָּקָר.

כָּךְ כָּתְבָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, וּבְמַאי מֵתָה.

קָשֶׁה לְאַבֵּד אֵם, וְקָשֶׁה לַעֲבוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהַמֹּחַ חוֹשֵׁב:

– מַדּוּעַ לֹא נָסַעְתִּי אֶל אִמָּא לְחַגִּים? הַגְּבִישִׁים יָכְלוּ לְחַכּוֹת. גְּבִישִׁים אֵינָם מֵתִים. סְפָרִים אֵינָם נֶחֱלִים. אִמָּא לֹא תָּשׁוּב עוֹד.

דָּבָר אֶחָד בַּחַיִּים עוֹזֵר, וְדָבָר אַחֵר מַפְרִיעַ.

לוּאִי רוֹצֶה לָשׁוּב אֶל עֲבוֹדָתוֹ, וְהוּא מְקַבֵּל הַזְמָנָה:

– בָּעִיר דִּיז’וֹן דָּרוּשׁ מוֹרֶה. מַר לוּאִי פַּסְטֵר צָרִיךְ לִנְסוֹעַ לָעִיר דִּיז’וֹן, שָׁם יִהְיֶה מוֹרֶה.

כָּזֹאת הִיא הַפְּקֻדָּה שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.

לַשָּׁוְא מְבַקֵּשׁ פְּרוֹפֶסוֹר בִּיּוֹ שֶׁיַּשְׁאִירוּ אֶת לוּאִי בְּפָּרִיס.

הוּא מֻכְרָח לִנְסוֹעַ, צִוּוּ. הַנְּיָר חָתוּם.

[יא]    🔗

לוּאִי רָחוֹק עַכְשָׁו מִפָּרִיס. רָחוֹק מִן הַמַּעְבָּדָה וּמִן הַגְּבִישִׁים. וְרָחוֹק מִן הָאָב.

אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּפָּרִיס, הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּבֶּזַנְסוֹן. שָׁם לָמַד, הוּא מַכִּיר אֶת בֵּית-הַסֵּפֶר הַזֶּה.

בְּיוֹם רִאשׁוֹן יוּכַל לִנְסוֹעַ אֶל אָבִיו וְאֶל אֲחוֹתו. לְאַחַר הַיָּרִיד אַבָּא יְבַקֵּר אֶצְלוֹ.

מִפְּנֵי שֶׁבַּבַּיִת עָצוּב עַכְשָׁו, כְּשֶׁאִמָּא אֵינֶנָּה.

בְּבֶּזַנְסוֹן יֶשְׁנוֹ רוֹמַנֶה הַזָּקֵן וְהַטּוֹב.

אֲבָל לוּאִי קִבֵּל פְּקֻדָּה, וְאֵין עֵצָה כְּנֶגֶד זֶה. נָסַע לְדִיז’וֹן.

הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה דִּיז’וֹן.

– אִם כָּךְ, לֹא אֶעֱשֶׂה כְּלוּם. לָמָּה שָׁלְחוּ אוֹתִי הֵנָּה? מַה נּוֹגֵעַ לִי בֵּית-הַסֵּפֶר הַזֶּה? אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת מוֹרֶה.

כָּךְ הָיָה אוֹמֵר מִישֶׁהוּ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל פַּסְטֵר, אַךְ לֹא לוּאִי פַּסְטֵר.

פַּסְטֵר כָּתַב לְשַׁארְל:

– אֲנִי רוֹצֶה לְלַמֵּד יָפֶה, שֶׁהַנְּעָרִים יָבִינוּ הֵיטֵב. אֲנִי מֻכְרָח לְהָכִין כָּל שִׁעוּר, זֶה דּוֹרֵשׁ הַרְבֵּה זְמָן. כְּשֶׁאֵינֶנִּי מֵכִין אֶת הַהַרְצָאָה אֲנִי מַסְבִּיר רָע, וְהַכִּתָּה אֵינָהּ מַקְשִׁיבָה.

שׁוּב הוּא כּוֹתֵב:

– הַנְּעָרִים שֶׁלִּי עוֹבְדִים בַּהֲבָנָה. אֲבָל יֵשׁ לִי שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים בַּכִּתָּה. זֶה יוֹתֵר מִדַּי, זֶה מַפְרִיעַ. בַּשָּׁעָה הַאַחֲרוֹנָה הֵם עֲיֵפִים, אֵינָם מַקְשִׁיבִים. אֲנִי עוֹשֶׂה אָז נִסּוּיִים.

לוּאִי זוֹכֵר אֶת מוֹרָיו הַטּוֹבִים וְהָרָעִים. הוּא זוֹכֵר אֵיךְ הָרוֹקֵחַ הִסְבִּיר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הֵבִין, זוֹכֵר אֶת מַר דַּרְלֵי וְאֶת מַר דּוֹנָה.

וּבְפָּרִיס בִּיּוֹ הַזָּקֵן וּפְּרוֹפֶסוֹר בַּלַּרְד וְהָרוֹזֵן טֶנַרְד מִשְׁתַּדְּלִים שֶׁפַּסְטֵר יַחֲזוֹר אֶל הַגְּבִישִׁים שֶׁלּוֹ.

מִפְּנֵי שֶׁבְּדִיז’וֹן דָּרוּשׁ אָמְנָם מוֹרֶה, אֲבָל בְּצָרְפַת דָּרוּשׁ מְלֻמָּד כְּמוֹ פַּסְטֵר.

בֵּינָתַיִם הֶחֱלִיטוּ בְּמִשְׂרַד הַחִנּוּךְ אַחֶרֶת. שָׁלְחוּ אֶת פַּסְטֵר לֹא לְפָּרִיס, אֶלָּא לָעִיר סְטְרַסְבּוּר.

אֵין הוּא יוֹדֵעַ, הַצָּעִיר, מַה צָּפוּי לוֹ בַּחַיִּים. אֵין הוּא יוֹדֵעַ, פַּסְטֵר, שֶׁיַּכִּיר שָׁם אֶת הַצְּעִירָה לֹורֶן, שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה.

הִתְאַהֵב בַּצְּעִירָה לוֹרֶן.

כָּתַב אֶל אָבִיהָ:

– אֵין לִי רְכוּשׁ. אָבִי בֻּרְסִי. אֲנִי בָּרִיא. יֵשׁ לִי לֵב טוֹב וַאֲנִי אוֹהֵב לַעֲבוֹד. אֶת עֲבוֹדוֹתַי עַל הַגְּבִישִׁים שִׁבְּחוּ מְלֻמָּדִים. אֲנִי בֵּן עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים.

וְאֶל מַארִי לוֹרֶן כָּתַב:

– אֵין אֲנִי כָּזֶה שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי נַעֲרָה צְעִירָה. אַךְ מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי יָפֶה מְחַבֵּב אוֹתִי. אֵין לִי הֶעָזָה, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְשׂוֹחֵחַ עִם צְעִירוֹת. אֲנִי רוֹחֵשׁ לָךְ הַרְבֵּה חִבָּה.

פַּסְטֵר נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת מַארִי, בִּתּוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר לוֹרֶן.

לַחֲתוּנָה בָּאוּ הָאָב וְהָאָחוֹת.

לוּאִי כָּתַב לְשַׁארְל:

– מַארִי מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינֵי אָבִי וַאֲחוֹתִי. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאֶהְיֶה מְאֻשָּׁר.

וְכָךְ הָיָה. מָרַת מַארִי פַּסְטֵר הָיְתָה חֲבֵרָה נֶאֱמָנָה שֶׁל לוּאִי כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ.

[יב]    🔗

לֹא שְׁקֵטִים הָיוּ הַזְּמַנִּים. אֲנָשִׁים אָמְרוּ שֶׁתִּהְיֶה מִלְחָמָה.

לֹא טוֹב הָיָה לַמְלֻמָּדִים. קָשֶׁה הָיָה לַעֲבוֹד, מִפְּנֵי שֶׁלַּמֶּמְשָׁלָה לֹא הָיָה כֶּסֶף. וְלַמְלֻמָּדִים דְּרוּשׁוֹת מְכוֹנוֹת יְקָרוֹת, זְכוּכִיּוֹת יְקָרוֹת, מְנוֹרוֹת, תַּנּוּרִים לְהַרְתָּחָה, שֻׁלְחָנוֹת וַאֲרוֹנוֹת לִצְלוֹחִיּוֹת וּלְצִנְצָנוֹת, אֲבָקוֹת יְקָרוֹת. צָרִיךְ לִקְנוֹת כֵּלִים שׁוֹנִים, זְכוּכִיּוֹת מַגְדִּילוֹת, שְׁפוֹפָרוֹת, כְּלוּבִים, גִּיגִיּוֹת.

הָיוּ אָז בָּתֵּי-חֲרשֶׁת עֲשִׁירִים, אֲבָל בָּתֵּי-הַסֵּפֶר הָיוּ עֲנִיִּים. אִם לַמְלֻמָּד הָיָה אָב עָשִׁיר, הָיָה קוֹנֶה הַכֹּל בְּעַצְמוֹ בְּעַד כַּסְפּוֹ שֶׁלּוֹ.

כְּשֶׁקִּבֵּל לוּאִי פַּסְטֵר פְּרָס בְּעַד עֲבוֹדוֹתָיו, הוֹצִיא גַּם הוּא מַחֲצִית הַכְּסָפִים לְמַעְבָּדָה. אֲבָל זֶה הָיָה מְעַט מִדָּי.

לֹא טוֹב הָיָה לַמְלֻמָּדִים. בָּתֵּי-הַסֵּפֶר הָיוּ צָרִים. אִם מְלֻמָּד רָצָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ מַעְבָּדָה, הָיָה מֻכְרָח לְחַפֵּשׂ מָקוֹם בְּמַרְתֵּף אוֹ בַּעֲלִיַּת-גַג.

קָשֶׁה הָיָה לַעֲבוֹד כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים אֵינָם חַיִּים בְּשָׁלוֹם, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אִם בְּעוֹד שָׁנָה יִמָּצֵא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא גָּר וְעוֹבֵד בּוֹ עַכְשָׁו.

אָבִיהָ שֶׁל מַארִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל לוּאִי, אַף הוּא עָבַר מֵעִיר לְעִיר. מֵאוֹרְלֵיאַן שָׁלְחוּ אוֹתוֹ אֶל אַנְגּוּלֶם. אַחַר-כָּךְ אֶל דּוּאֶה. מִדּוּאֶה לְטוּלוּז. מִטּוּלוּז אֶל קַהוֹר, מִקַּהוֹר אֶל סְטְרַסְבּוּר.

גַּם פַּסְטֵר מֻכְרָח לַעֲקוֹר לְמָקוֹם אַחֵר.

רָבוּ אָז הָאֲנָשִׁים, לֹא חָיוּ בְּשָׁלוֹם. מִי שֶׁהָיָה אֶתְמוֹל יָדִיד, הַיּוֹם נַעֲשָׂה שׂוֹנֵא. רָבוּ גַּם הַמַּנְהִיגִים.

תָּמִיד כָּךְ, כְּשֶׁהַזְּמַנִּים אֵינָם שְׁקֵטִים.

אַךְ פַּסְטֵר לֹא נִשְׁתַּנָּה. שַארְל הָיָה וְנִשְׁאַר חֲבֵרוֹ. וְכֵן פְּרוֹפֶסוֹר בִּיּוֹ.

בִּיּוֹ הִנֵּהוּ כְּבָר בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה. עָצוּב הוּא, הַמְלֻמָּד הַזָּקֵן, שֶׁיְּדִידוֹ הַצָּעִיר פַּסְטֵר מְרֻחָק. בִּיּוֹ חִפֵּשׂ בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו אֶת הַאֱמֶת עַל הַגְּבִישִׁים, וּפַּסְטֵר בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שְׁנוֹת עֲבוֹדָה הִכִּיר אֶת הַגְּבִישִׁים טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. מַה יּוֹצֵא מִזֶּה שֶׁיֵּשׁ לְבִּיּוֹ אוֹתוֹת-כָּבוֹד וְיֵשׁ לוֹ יְדִידִים שָׂרִים? חָסֵר לוֹ פַּסְטֵר. הוּא רוֹצֶה שֶׁלּוּאִי יִהְיֶה בְּפָּרִיס.

–כְּתוֹב, יְדִידִי הַיָּקָר, אֵיךְ אַתָּה עוֹבֵד. אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת עוֹד, בִּשְׁבִיל לָדַעַת מַה עוֹשִׂים הַצְּעִירִים לְמַעַן הַמַּדָּע הַצָּרְפָתִי. בּוֹא לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלִי לִימֵי הַחֹפֶשׁ. וְיָבוֹא גַּם אָבִיךָ אִתְּךָ.

נוֹסֵעַ הַבֻּרְסִי הַזָּקֵן לְפָּרִיס וְנוֹשֵׂא אִתּוֹ מַתָּנָה: סַל פֵּרוֹת מִגַּנּוֹ שֶׁלּוֹ.

נוֹסֵעַ לוּאִי וְגַם הוּא מֵבִיא מַתָּנָה: קֻפְסָה שֶׁבָּהּ סִדֵּר יָפֶה גְּבִישִׁים מְעַנְיְנִים, יִקְרֵי מְצִיאוּת. בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת קִבֵּל בִּיּוֹ אֶת הָאוֹרְחִים.

אַחַר-כָּךְ כָּתַב לְאָבִיו שֶׁל לוּאִי מִכְתָָּב:

– אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד! עוֹד פַּעַם מוֹדִים אָנוּ, אֲנִי וְאִשְׁתִּי, עַל הַפֵּרוֹת הַטְּעִימִים. אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים שֶׁהֵסַבְנוּ לְיַד שֻׁלְחָן אֶחָד עִם יְדִידֵנוּ וְעִם אָבִיו הֶחָכָם וְהַנִּכְבָּד.

כְּשֶׁקִּבֵּל לוּאִי אַחַר-כָּךְ אוֹת-הִצְטַיְּנוּת בְּעַד תַּגְלִיּוֹתָיו, אָמַר בִּיּוֹ:

– בְּעַד דָּבָר אֶחָד קִבֵּל הָאָב אֶת צְלָב לִגְיוֹן-הַכָּבוֹד מִנַּפּוֹלֵיאוֹן. בְּעַד דָּבָר אַחֵר קִבֵּל הַבֵּן אוֹת-הִצְטַיְּנוּת. אַךְ גַּם זֶה וְגַם זֶה רְאוּיִים הָיוּ לְאוֹתוֹת-הַכָּבוֹד שֶׁקִּבְּלוּ.

וְעוֹד אָמַר:

– אִם לוּאִי יַעֲמִיד עַל שֻׁלְחָנוֹ אֶת הַתַּצְלוּמִים שֶׁל אָבִיו וְשֶׁלִּי, יִהְיוּ אֵלֶּה תַּצְלוּמִים שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁאָהֲבוּ אוֹתוֹ בְּמִדָּה שָׁוָה.

[יג]    🔗

לוּאִי פַּסְטֵר יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה טוֹבָה וּשְׁתֵּי בָּנוֹת חֲמוּדוֹת. לָאַחַת קָרְאוּ בְּשֵׁם סֶסִיל, וְלַשְּׁנִיָּה בְּשֵׁם זַ’אן; מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ הָיָה שֵׁם אִמּוֹ שֶׁל לוּאִי.

יֵשׁ לְפַּסְטֵר דִּירָה נוֹחָה, וְקָרוֹב אֵלֶיהָ נִמְצֵאת הַמַּעְבָּדָה.

הוּא פְּרוֹפֶסוֹר, אֲבָל יֶשׁ לוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ חָפְשִׁיִּים, וְאָז הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ.

יֵשׁ לוֹ חֲבֵרִים. אֵין לוֹ שׂוֹנְאִים; הֵם עֲתִידִים עוֹד לִהְיוֹת.

הוּא יָכוֹל לִחְיוֹת בְּנוֹחִיּוּת וּבְשֶׁקֶט.

אַךְ הַמְלֻמָּד הַגָּדוֹל הַזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְנוּחָה.

מִישֶׁהוּ אַחֵר מְגַלֶּה תַּגְלִית אַחַת, אוֹמֵר לָאֲנָשִׁים אֱמֶת חֲדָשָׁה אַחַת, וּכְבָר הוּא מְפֻרְסָם וְזֶה מַסְפִּיק לוֹ. הוּא נָח. אַךְ פַּסְטֵר אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְנוּחָה.

הוּא כּוֹתֵב לְשַׁארְל:

– כָּל-כָּךְ מְעַט אֲנִי יוֹדֵעַ. אֲנִי רַק מַתְחִיל הַכֹּל. הַזְּמַן מֻעָט כָּל-כָּךְ, מַדּוּעַ מֻכְרָחִים לִישׁוֹן? חֲבָל שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים בְּיַחַד. יַחַד הָיִינוּ מְשַׁנִּים אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם. הָעֲבוֹדָה אֵינָהּ מִתְקַדֶּמֶת יָפֶה. הַשָּׁנָה נִגְמֶרֶת, וַאֲנִי עָשִׂיתִי מְעָט. אִשְׁתִּי כּוֹעֶסֶת שֶׁכָּל הַיּוֹם אֲנִי יוֹשֵׁב בַּמַּעְבָּדָה. בִּיּוֹ גַּם הוּא מְיַעֵץ שֶׁאֶחְדַּל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּיָדִי.

פַּסְטֵר עַקְשָׁן הוּא. קוֹנֶה מְכוֹנוֹת יְקָרוֹת. מְנַסֶּה שׁוּב.

כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד וְהָיָה מְשַׂרְטֵט, גַּם אָז לֹא תָּמִיד הָיָה מַצְּלִיחַ. הָיוּ לוֹ קְשָׁיִים. כְּשֶׁלָּמַד בְּבֵית-הַסֵּפֶר, גַּם אָז הָיָה קָשֶׁה.

הוּא כּוֹתֵב כָּךְ:

– צָרִיךְ לִהְיוֹת מְטֹרָף בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִתְחַלְתִּי לַעֲשׂוֹת. אַךְ אֵינֶנִּי מְאַבֵּד אֶת תִּקְוָתִי.

מִפְּנֵי שֶׁפַּסְטֵר רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת לֹא רַק גְּבִישִׁים, אֶלָּא גַּם צְמָחִים.

הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כָּךְ, שֶׁהָעֵצִים יִהְיוּ כָּאֵלֶּה כְּפִי שֶׁהֵם דְּרוּשִׁים לָנוּ, כְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים שֶׁיִּהְיוּ.

הוּא מַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּךְ, שֶׁבַּעֲלֵי-הַחַיִּים יִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת אֲחֵרִים; שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הָאָדָם; שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֲנָשִׁים חוֹלִים, וְלֹא טִפְּשִׁים.

יֶשְׁנָם בַּמַּיִם וּבָאֲוִיר יְצוּרִים חַיִּים קְטַנִּים, הַמְשַׁנִּים אֶת הַגְּבִישִׁים. יֵשׁ חַשְׁמַל לֹא-יָדוּעַ. יֵשׁ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סוֹדוֹת, כֹּחוֹת לֹא-יְדוּעִים.

פַּסְטֵר מַמְצִיא מִינֵי שְׁעוֹנִים, מַרְאוֹת וּמַגְנֶטִים. מְנַסֶּה וּמְחַפֵּשׂ.

עַל מְלֻמָּדִים גְּדוֹלִים כּוֹתְבִים שֶׁעָשׂוּ דָּבָר זֶה וָזֶה, שֶׁגִּלּוּ תַּגְלִית זוֹ וָזוֹ.

אַךְ הַמְלֻמָּד מְחַפֵּשׂ, הוּא תּוֹעֶה, רוֹצֶה, אַךְ אֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדוֹ. מַתְחִיל וְחָדֵל, עוֹזֵב וְהוֹלֵךְ וְחוֹזֵר. טוֹעֶה וּמְתַקֵּן.

לֹא עָלָה בְּיָדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה שְׁגִיאָה אַחַת קְטַנָּה, אוֹ שֶׁהֶחְסִיר מַשֶּׁהוּ אוֹ שֶׁהִפְרִיעוּ לוֹ.

כְּבָר נִדְמֶה לוֹ שֶׁמָּצָא, שֶׁגִּלָּה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ; אַךְ הוּא רוֹאֶה שֶׁטָּעָה. אוּלַי מָחָר, אוּלַי בְּעוֹד שָׁנָה יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה? אוּלַי מִישֶׁהוּ אַחֵר יְתַקֵּן אֶת שְׁגִיאָתוֹ וְיַכְרִיז:

– אֲנִי יוֹדֵעַ. נִחַשְׁתִּי. מָצָאתִי.

עֶשֶׂר שָׁנִים הִתְעַנָּה פַּסְטֵר. אַרְבָּעָה נִסּוּיִים שֶׁלּוֹ עָלוּ יָפֶה. אַךְ גַּם הַמְּעַט הַזֶּה הָיָה חָשׁוּב.

פְּרוֹפֶסוֹר פּוֹלָנִי כּוֹתֵב כָּךְ:

– “פַּסְטֵר סָלַל אֶת הַדֶּרֶךְ לַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה עַל הַמִּבְנֶה שֶׁל הַתִּרְכּוֹבוֹת הַכִּימִיּוֹת”.

הַמְלֻמָּד מְנַחֵשׁ וּמוֹצֵא, וּמַרְאֶה אֶת הַדֶּרֶךְ לָרַבִּים.

[יד]    🔗

אֲנָשִׁים קוֹנִים סֻכָּר וּמֶלַח, אַךְ אֵין זֶה נוֹגֵעַ לָהֶם שֶׁאֵלֶּה הֵם גְּבִישִׁים.

מַכִּירִים אֶת הֶחָלָב הֶחָמוּץ, אַךְ אֵין חוֹשְׁבִים וְאֵין שׁוֹאֲלִים, מִשּׁוּם מַה חָלָב מַחֲמִיץ?

אוֹכְלִים לֶחֶם. מִפְּנֵי מָה דְּרוּשִׁים שְׁמָרִים לַאֲפִיַּת לֶחֶם? מִפְּנֵי מָה חַלּוֹת וְעוּגוֹת פַּעַם הֵן תּוֹפְחוֹת וְנֶאֱפוֹת יָפֶה, וּפַעַם אַחֶרֶת אֵינָן מַצְלִיחוֹת?

שׁוֹתִים בִּירָה, יַיִן וְיֵין-שָׂרָף. אֵיךְ עוֹשִׂים אוֹתָם?

מִפְּנֵי מָה בָּשָׂר מִתְקַלְקֵל וְנִרְקָב?

מִפְּנֵי מָה אָדָם בָּרִיא יָכוֹל לְהִדַּבֵּק מֵאָדָם חוֹלֶה?

מִפְּנֵי מָה סוֹבְלִים מִמַּחֲלוֹת גַּם פָּרוֹת, סוּסִים וּכְבָשִׁים, תַּרְנְגוֹלוֹת וּפַרְפַּרִים?

מִפְּנֵי מָה בַּזָּהֳמָה שׁוֹרְצוֹת תּוֹלָעִים?

מִפְּנֵי מָה אִשָּׁה אַחַת יוֹלֶדֶת יֶלֶד וְהִיא חַיָּה וּבְרִיאָה, וְאִשָּׁה אַחֶרֶת מֵתָה?

אַף הַיּוֹם עוֹד לֹא כֻּלָּם יוֹדְעִים זֹאת, אוֹ שֶׁיּוֹדְעִים מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשֶּׁהוּ. אֲבָל אָז שׁוּם אִישׁ לֹא יָדַע.

וְאַף עַכְשָׁו לֹא הַכֹּל רוֹצִים לִלְמוֹד וְלָדַעַת זֹאת.

אַךְ פַּסְטֵר הָיָה עַקְשָׁן בְּחִפּוּשָׂיו וְאָמַר:

–אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת, וְאֵדַע. וְאֵדַע הֵיטֵב, וְהַכֹּל בְּדִיּוּק, בִּיסוֹדִיּוּת, אֶעֱבוֹד וְאֶעֱשֶׂה הַכֹּל בְּעַצְמִי. וְאַחַר-כָּךְ אֲלַמֵּד אֲחֵרִים.

כְּשֶׁהָיָה פַּסְטֵר תַּלְמִיד קָרָא בְּסֵּפֶר שֶׁגַּפְרוּרִים עוֹשִׂים מִזַּרְחָן, וְזַרְחָן אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מֵעֲצָמוֹת. קָרָא גַּם אֵיךְ עוֹשִׂים זֹאת.

הוּא קָנָה עֲצָמוֹת, שָׂרַף אוֹתָן בַּתַּנּוּר, אָסַף, שִׁבֵּר, הֵדַק לַאֲבָקָה, הִנִּיחַ עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, שָׁפַךְ עַל הָאֲבָקָה נוֹזֵל, כְּפִי שֶׁהָיָה כָּתוּב בַּסֵּפֶר.

זֶה הָיָה הַנִּסּוּי הַמַּדָּעִי הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ וְשִׁמְחָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. הוּא הוֹצִיא זַרְחָן, הִכְנִיסוֹ לְתוֹךְ צִנְצֶנֶת. לֹא הִפְסִיד אֶת זְמַנּוֹ לְחִנָּם.

הוּא לָמַד לָדַעַת, שֶׁכָּךְ לֹא טוֹב, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת. נוֹדַע לוֹ שֶׁבְּדֶרֶךְ זוֹ לֹא יִוָּדַע לוֹ כְּלוּם. לָמַד לָדַעַת אֵיךְ צָרִיךְ לַעֲבוֹד.

בְּכָל פַּעַם יְעַרְבֵּב יָפֶה יוֹתֵר וִיבַשֵּׁל יָפֶה יוֹתֵר, מִפַּעַם לְפַעַם יֵדַע יָפֶה יוֹתֵר לִטְרוֹף וְלִשְׁקוֹל. יוֹתֵר וְיוֹתֵר הוּא מֵַכִּיר חֻמְצוֹת וּמְלָחִים, אֲבָקוֹת וּגְבִישִׁים. מִפַּעַם לְפַעַם הוּא רוֹאֶה יוֹתֵר מִבַּעַד לַזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת וְלַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ.

בְּכָל פַּעַם הוּא מֵרִיק בְּיֶתֶר קַלּוּת נוֹזְלִים מִצְּלוֹחִית לִצְלוֹחִית בְּלִי לִשְׁפּוֹךְ, וְאַחַר-כָּךְ הוּא מְפַקֵּק יָפֶה.

הוּא נִזְהָר שֶׁלּא לִשְׁבּוֹר, לְהַחֲזִיר כָּל דָּבָר לִמְקוֹמוֹ; לִזְכּוֹר הֵיכָן הֶעֱמִיד כָּל דָּבָר; לִרְשׁוֹם מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה וּמַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה.

פּוֹעֵל לְיַד מְכוֹנָה מֻכְרָח לְהַשְׁגִּיחַ וְלִהְיוֹת זָהִיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְקַלְקֵל, לְהִפָּגֵעַ אוֹ לְהִפָּצֵעַ. מְלֻמָּד בַּמַּעְבָּדָה אַף הוּא פּוֹעֵל, וּמֻכְרָח עוֹד יוֹתֵר לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִזָּהֵר.

אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כַּמָּה פְּעָמִים נִפְצַע פַּסְטֵר וְנִכְוָה, כַּמָּה פְּעָמִים הָפַךְ אֶת הַצִּנְצֶנֶת וְשָׁפַךְ, כַּמָּה פְּעָמִים הֶעֱמִיד אוֹ הִנִּיחַ אֵיזֶה דָּבָר וְאַחַר-כָּךְ חִפֵּשׂ אוֹתוֹ, כַּמָּה פְּעָמִים הָיָה עָיֵף וּמְנֻמְנָם, וְאָז קַל לִטְעוֹת.

אַךְ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּעוֹד שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה פַּסְטֵר יִבְדּוֹק כְּלָבִים שׁוֹטִים. מִפִּיו שֶׁל כֶּלֶב שׁוֹטֶה, הַמִּתְנַפֵּל וְנוֹשֵׁךְ, יִקַּח רִיר. אֶת הָאֶרֶס הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל כֶּלֶב שׁוֹטֶה יַזְרִיק לְעַכְבָּרִים וְלִשְׁפָנִים.

בַּמַּעְבָּדָה שֶׁלּוֹ יֶאֱסוֹף דָּם שֶׁל חוֹלֶה, וְשֶׁתֶן וּמֻגְלָה מַרְקִיבָה מִפְּצָעִים מְזֹהָמִים.

הַרְבֵּה פְּעָמִים תֹּאמַר לוֹ אִשְׁתּוֹ:

– הֱיֵה זָהִיר. הַשְׁגַּח. אֲנִי כָּל-כָּךְ חֲרֵדָה לְךָ.

וּפַּסְטֵר יַעֲנֶה לָהּ:

– הֲיִי שְׁקֵטָה. אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לִנְהוֹג בְּרַעַל.

פַּסְטֵר בֶּאֱמֶת הִשְׁגִּיחַ יָפֶה וְהָיָה זָהִיר.

[טו]    🔗

הָעִיר לִיל מְיַסֶּדֶת אוּנִיבֶרְסִיטָה חֲדָשָׁה, יֶשְׁנָם שָׁם הַרְבֵּה בָּתֵּי-חֲרֹשֶׂת עֲשִׁירִים. דְּרוּשִׁים אֲנָשִׁים מְלֻמָּדִים, שֶׁיּוּכְלוּ לְלַמֵּד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ מֻכְרָח לִשְׁלוֹחַ לְשָׁם פְּרוֹפֶסוֹר טוֹב.

הַשַּׂר יוֹדֵעַ בְּמִי לִבְחוֹר, שֶׁיְּלַמֵּד יָפֶה וְשֶׁיְּסַדֵּר מַעְבָּדָה טוֹבָה. הוּא בָּחַר בְּפַּסְטֵר וְכָתַב אֵלָיו:

– יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁאֲדוֹנִי יְלַמֵּד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. זוֹ הִיא עֶמְדָּה חֲשׁוּבָה. לְבָתֵּי-הַחֲרשֶׁת דְּרוּשִׁים מְנַהֲלִים בַּעֲלֵי הַכְשָׁרָה.

טוֹב.

פַּסְטֵר אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: –אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים. אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לָעִיר לִיל.

וּכְבָר הוּא מְסַדֵּר בְּמֹחוֹ עַל מַה יְּדַבֵּר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם הַסְּטוּדֶנְטִים, שֶׁיָּבִינוּ אוֹתוֹ, שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ לֶאֱהוֹב אֶת הָעֲבוֹדָה וְאֶת הַלִּמּוּדִים.

מוֹרֶה אֶחָד מַרְצֶה, אַךְ אִישׁ אֵינוֹ מַקְשִׁיב לוֹ. לְאַחֵר מַקְשִׁיבִים, אַךְ שׁוֹכְחִים מַהֵר מַה שֶּׁאָמַר. וְדִבְרֵי מוֹרֶה שְׁלִישִׁי נֶחֱרָתִים בַּזִכָּרוֹן לְכָל יְמֵי הַחַיִּים.

כְּשֶׁהָיָה לוּאִי הַקָּטָן בְּתוֹרוֹ “מוֹנִיטוֹר” בְּבֵית-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי, לָמַד אֵיךְ צָרִיךְ לְדַבֵּר כְּדֵי שֶׁהַחֲבֵרִים יַקְשִׁיבוּ לוֹ וְיֹאהֲבוּ אוֹתוֹ.

בְּבֵית-הַסֵּפֶר בְּבֶּזַנְסוֹן, אֵצֶל מַר בַּרְבֶּט, לָמַד לוּאִי לְהַסְבִּיר כָּךְ, שֶׁכָּל תַּלְמִיד יָבִין אוֹתוֹ יָפֶה.

בְּדִיז’וֹן מָצָא עֵצָה, מַה לַּעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל שֶׁנַּעַר יַקְשִׁיב יָפֶה לַשִּׁעוּר, אֲפִילּוּ בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁהוּא כְּבָר עָיֵף.

לֹא לְחִנָּם שָׁמַע פַּסְטֵר אֶת הַרְצָאוֹתָיו שֶׁל דִּימָה הַמְהֻלָּל, הוּא יוֹדֵעַ כִּי לְהַרְצוֹת צָרִיךְ יָפֶה וּבְצוּרָה מְעַנְיֶנֶת.

בְּלִיל בַּהַרְצָאָה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר כָּךְ:

– אֶתֵּן לָכֶם לְיֶדְכֶם תַּפּוּחַ-אֲדָמָה. עֲשׂוּ לִי מִמֶּנּוּ סֻכָּר. מֵהַסֻּכָּר עָשׂוּ כֹּהֶל. מֵהַכֹּהֶל עֲשׂוּ חֹמֶץ וְאֶתֶר. מִי מִכֶּם שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בַּמַּעְבָּדָה בְּעַצְמוֹ, לְעוֹלָם לֹא יִשְׁכַּח עוֹד.

אָמַר כָּךְ:

–מִי שֶׁלָּמַד גֵּיאוֹגְרַפְיָה רַק מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר, יוֹדֵעַ מְעַט מְאֹד. מִי שֶׁנָּסַע הַרְבֵּה וָרָאָה וְנָגַע בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, הוּא יַכִּיר אֶת כָּל הָעוֹלָם וְיִזְכּוֹר הַכֹּל.

וְעוֹד אָמַר:

–גַּם הַסֵּפֶר דָּרוּשׁ. אָסוּר לוֹמַר: לָמָּה לִי הַלִּמּוּד?

אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁהַמַּגְנֶט מוֹשֵׁךְ אֶת הַמַּחַט. כָּל אֶחָד מִכֶּם רָאָה זֹאת. אַךְ הַמְלֻמָּד הַדֶּנִי אֶרְסְטֶד, שֶׁיָּדַע הַרְבֵּה מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים וְחָשַׁב הַרְבֵּה, אָמַר לְעַצְמוֹ: מַחַט, מַגְנֶט – טוֹב – אֶעֱשֶׂה מִזֶּה טֵלֶגְרָף. וְעָשָׂה.

אוֹמְרִים שֶׁתַּגְלִיוֹת גְּדוֹלוֹת הֵן מִקְרֶה. אַךְ צָרִיךְ לָדַעַת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל לָדַעַת לְנַצֵּל אֶת הַמִּקְרֶה.

פַּסְטֵר אָמַר כָּךְ לַסְּטוּדֶנְטִים:

– הַתֵּיאוֹרְיָה הִיא כְּמוֹ יֶלֶד הַמַּתְחִיל לִחְיוֹת. אַךְ בַּיֶּלֶד יֶשְׁנָם גַרְעִינֵי-כִּשְׁרוֹן לֹא-יְדוּעִים. אוּלַי יִהְיֶה מְלֻמָּד, אוּלַי יִהְיֶה גִבּוֹר. יֶלֶד הוּא תִּקְוָה. נְחַכֶּה שֶׁיִּגְדַּל, נִרְאֶה מַה יֹּאמַר בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה.

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְמוֹד מִתּוֹךְ סֵפֶר, יָכוֹל פַּעַם לְגַלּוֹת תַּגְלִית, וְלוֹמַר דָּבָר שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא אָמַר אוֹתוֹ עֲדַיִן שׁוּם סֵפֶר שֶׁבָּעוֹלָם.

הַרְצָאוֹת, סְפָרִים, מַעְבָּדוֹת, טִיּוּלִים… צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ לְהִסְתַּכֵּל וְאֵיךְ לְהַרְאוֹת. אֶחָד מְבַקֵּר וְרוֹאֶה בֶּאֱמֶת, וְאַחֵר רַק מַבִּיט כְּגֹלֶם וְאֵינוֹ לוֹמֵד כְּלוּם.

פַּסְטֵר בִּקֵּר עִם תַּלְמִידָיו בְּבָתֵּי-חֲרשֶׁת וּבִמְשָׁקִים, בְּעָרִים וּבִכְפָרִים, הֵם הִתְבּוֹנְנוּ וְרָאוּ כָּל דָּבָר מְעַנְיֵן שֶׁהָיָה בְּצָרְפַת.

נָסְעוּ גַּם לְבֶּלְגִּיָּה.

פַּסְטֵר לָמַד לְהִסְתַּכֵּל בְּעַצְמוֹ וּלְהַרְאוֹת לַאֲחֵרִים בִּזְמַן שֶׁחִפֵּשׂ גְּבִישִׁים מְעַנְיְנִים בְּבָתֵּי-הַחֲרשֶׁת בְּלַיְפְּצִיג, בְּוִינָה וּבִפְּרַאג.

הוּא כָּתַב אָז לְאִשְׁתּוֹ:

“אֲנִי עָיֵף מְאֹד”.

טִיּוּל מַדָּעִי מְיַגֵּעַ. טִיּוּל מַדָּעִי הוּא עֲבוֹדָה מְעַנְיֶנֶת, אֲבָל לא מְנוּחָה וּמִשְׂחָק.

[טז]    🔗

מִי שֶׁמֵּיטִיב לִרְאוֹת אֵינוֹ מַרְכִּיב מִשְׁקָפַיִם. אַךְ מִי שֶׁמֵּיטִיב לִרְאוֹת, לֹא הַכֹּל הוּא רוֹאֶה בְּעַיִן לֹא-מְזֻיֶּנֶת.

בְּבָתֵּי-הַחֲרשֶׁת מְיַצְּרִים זְכוּכִיּוֹת מַגְדִּילוֹת. אַחַר-כָּךְ הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת מִיקְרוֹסְקוֹפִּים.

מִיקְרוֹסְקוֹפּ מֻרְכָּב מִשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁל מַתֶּכֶת וּזְכוּכִיּוֹת מַגְדִּילוֹת, שֶׁבְּעֶזְרָתָן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת מַה שֶּׁשּׁוּם אָדָם לֹא רוֹאֶה בְּעַיִן גְּלוּיָה, לֹא בְּמִשְׁקָפַיִם וְלֹא בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת.

עַכְשָׁו יֵשׁ כְּבָר לִמְלֻמָּד בַּמַּעְבָּדָה מִיקְרוֹסְקוֹפִּים שׁוֹנִים.

וַאֲנִי רָאִיתִי בְּפָּרִיס אֶת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ שֶׁבַּמַּעְבָּדָה שֶׁל פַּסְטֵר. מִיקְרוֹסְקוֹפּ קָטָן וְעָלוּב כָּל-כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו לְכָל הַיּוֹתֵר לְתַלְמִידִים בְּבֵית-הַסֵּפֶר, וְלֹא לִמְלֻמָּדִים בַּמַּעְבָּדָה.

הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּמִּיקְרוֹסְקוֹפּ הַזֶּה שֶׁל פַּסְטֵר, וְנִתְעַצַּבְתִּי. כַּמָּה כָּאֲבוּ בְּוַדַּאי עֵינָיו, כַּמָּה הָיָה מֻכְרָח לְהִתְיַגֵּעַ וּלְהִתְעַנּוֹת הָאָדָם הַגָּדוֹל הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא כָּפוּף עַל גַּבֵּי הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ הַזֶּה.

כְּשֶׁמֵּת אָדָם גָּדוֹל, מְאַסְּפִים לְזִכָּרוֹן דְּבָרִים שׁוֹנִים שֶׁהִנִּיחַ.

אֲנָשִׁים מְאַסְּפִים מִכְתָּבִים, אֵלֶּה שֶׁכָּתַב וְאֵלֶּה שֶׁקִּבֵּל. כָּל פִסַּת-נְיָר שֶׁלּוֹ, כָּל שִׂרְטוּט שֶׁלּוֹ יֵשׁ לָהֶם עֵרֶךְ.

הִנֵּה הַשֻּׁלְחָן שֶׁלְּיָדוֹ יָשַׁב וְעָבַד. הַמַּקֵּל שֶׁעָלָיו נִשְׁעַן. הִנֵּה מַחְבֶּרֶת שֶׁלּוֹ, סֵפֶר-לִמּוּד, תְּעוּדָה מִבֵּית-הַסֵּפֶר.

כָּל זֶה חָשׁוּב, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה מַרְאֶה אֵיךְ חַי הָאָדָם הַגָּדוֹל, מֶה הָיָה לוֹ, מָה אָהַב, אֵיךְ נִלְחַם.

בַּמִּיקְרוֹסְקוֹפּ הַקָּטָן וְהֶעָלוּב הַזֶּה הָיָה פַּסְטֵר מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה בַּמַּיִּם, בֶּחָלָב וּבַיַּיִן מִינִים שׁוֹנִים שֶׁל כַּדְרוּרִים, מְתָגִים, אַבְקָקִים, גַּבְשִׁישִׁים וְּגְלִילוֹנִים, מַחֲרוֹזוֹת, אֶשְׁכּוֹלוֹת וְשַׁרְשָׁרוֹת קְטַנְטַנִּים.

מַה זֶה? הַאִם חַיִּים הֵם? מַה טִּיבָם? מֵאַיִן הֵם בָּאִים?

אֲחָדִים מֵהֶם מִתְנוֹעֲעִים, קוֹפְצִים, שׂוֹחִים, רוֹדְפִים זֶה אֶת זֶה, מְשַׂחֲקִים, מִסְתּוֹבְבִים. וַאֲחֵרִים אֵינָם נָעִים כְּלָל.

מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל: מַה זֶּה? וְיֹאמַר לְעַצְמוֹ: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. וְסוֹף דָּבָר.

אַךְ פַּסְטֵר עַקְשָׁן הוּא. אִם הוּא שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: מַה זֶּה? מַדּוּעַ? לָמָּה? – הֲרֵי הוּא מֻכְרָח לִמְצוֹא תְּשׁוּבָה.

פַּסְטֵר הִתְחִיל לְצַיֵּר. שׁוּב הוּא מְצַיֵּר.

עַכְשָׁו אֵינוֹ מְצַיֵּר עוֹד לֹא אֶת אִמּוֹ וְלֹא אֶת הַחַבְתָּן גֶּדוֹ וְלֹא אֶת סוֹפְיָה רוֹשׁ, אֵינוֹ מְצַיֵּר אֶת אָבִיו וְלֹא אֶת שַׁארְל.

פַּסְטֵר מְצַיֵּר אֶת הַכַּדְרוּרִים וְהַמְּתָגִים וְהַשַּׁרְשָׁרוֹת וְהַזַּלְזַלִּים שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתָם מִתַּחַת לַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ בַּמַּיִם וּבֶחָלָב וּבַיַּיִּן. בַּאֲחָדִים מֵהֶם נִתְקָלִים תְּכוּפוֹת, וַאֲחֵרִים נְדִירִים הֵם. הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָם זְמַן רָב. אֵינָם, אַךְ הִנֵּה הֵם נִמְצָאִים שׁוּב – – מַכָּרִים נוֹשָׁנִים, אַךְ קְצָת אֲחֵרִים, קְטַנִּים, כְּחוּשִׁים. וְהַיּוֹם הֵם שׁוּב אֲחֵרִים, גְּדוֹלִים. אֲחֵרִים אֵלֶּה שֶׁבְּחָלָב חָמוּץ, וַאֲחֵרִים אֵלֶּה הַנִּרְאִים בְּבִּירָה מְקֻלְקֶלֶת.

פַּסְטֵר כְּבָר מַכִּיר כַּדְרוּרִים וּמְתָגִים בְּרִיאִים וּמַכִּיר חוֹלִים, עַלִּיזִים וַעֲצוּבִים. הוּא אוֹהֵב אוֹתָם כְּמוֹ יְלָדִים, כְּמוֹ גְּבִישִׁים, כְּמוֹ אֶת שַׁארְל, כְּמוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ הַקָּטָן שֶׁלּוֹ.

מָה אַתֶּם? מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? אֵיךְ אַתֶּם חַיִּים, יְדִידַי הָאֲהוּבִים? אוּלַי קַר לָכֶם? אוּלַי רְעֵבִים אַתֶּם? שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, בַּעֲלֵי-חַיִּים מֻפְלָאִים!

אוֹמֵר פַּסְטֵר:

הַכַּדְרוּרִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה חַיִּים וְעוֹבְדִים. הַכַּדְרוּרִים וְהַמְּתָגִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם תַּחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ, חֲשׁוּבִים כָּל-כָּךְ לָאָדָם, בְּדִיּוּק כְּמוֹ סוּס, כְּמוֹ פָּרָה, כְּמוֹ לֶחֶם, כְּמוֹ אֲוִיר, כְּמוֹ אֵשׁ.

אוֹמֵר פַּסְטֵר:

–הֲרֵי הֵם כַּמַּחֲרֵשָׁה הַחוֹרֶשֶׁת, כַּחֶרֶב הַהוֹרֶגֶת. הֵם כָּאֵשׁ הַמְחַמֶּמֶת, כַּבָּרָק הַפּוֹגֵעַ. הֵם כְּמוֹ רַעַל. הֵם כְּמוֹ תְּרוּפָה.

הֲיָכוֹל לַהֲרוֹג אֶת הָאָדָם מַשֶּׁהוּ קְטַנְטַנְטוֹן כָּזֶה, אַבְקָק כָּזֶה, נְקֻדֹּנֶת כָּזֹאת, לֹא-כְלוּמוֹן כָּזֶה?

הַאִם יָצָא פַּסְטֵר מִדַּעְתּוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁיִּזְרוֹק אֲפוּנָה, וְהָאֲפוּנוֹנֶת הַזֹּאת תַּהֲרוֹס בַּיִת?

[יז]    🔗

עַל קִיר בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת שֶׁל פָּרִיס קָבוּעַ לוּחַ.

וְעַל הַלּוּחַ כָּתוּב:

פֹּה הָיְתָה הַמַּעְבָּדָה שֶׁל פַּסְטֵר.

שְׁנַת 1857. תְּסִיסָה.

שְׁנַת 1860. רִבּוּי-מֵעַצְמוֹ.

שְׁנַת 1865. מַחֲלוֹת הַיַּיִן וְהַבִּירָה.

שְׁנַת 1868. הַמַּחֲלוֹת שֶׁל תּוֹלְעֵי הַמֶּשִׁי.

שְׁנַת 1881. רְעָלִים וְהַרְכָּבוֹת.

שְׁנַת 1885. מְנִיעַת הַכַּלֶּבֶת.

הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת אֵינָהּ מַסְבִּירָה הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁהָיָה. וְהָיָה לֹא כָּךְ.

אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מָתַי מְלֻמָּד גָּדוֹל מַתְחִיל, וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵע מָתַי הוּא גּוֹמֵר אֶת עֲבוֹדָתוֹ. מִפְּנֵי שֶׁלּא הַיָּדַיִם בִּלְבַד עוֹבְדוֹת, אֶלָּא גַּם הָרֹאשׁ, הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ.

הָאֲנָשִׁים יוֹדְעִים מָתַי רָשַׁם שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה אוֹ אַחֵר, אַךְ אֵינָם יוֹדְעִים כַּמָּה זְמַן עָרַךְ אֶת תָּכְנִיתוֹ, כַּמָּה הִרְבָּה מַחֲשָׁבוֹת, הִתְעַנָּה, כַּמָּה פְּעָמִים הִתְחִיל, כַּמָּה פְּעָמִים לֹא הִצְלִיחַ, וְאָמַר בְּעַקְשָׁנוּת:

– אֲנִי מֻכְרָח לָדַעַת. אֲנִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת.

אֵין הוּא רוֹצֶה לֶאֱכוֹל, אֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְנוּחָה. אֵינוֹ יָרֵא מִפְּנֵי שׁוּם אָדָם. אָסוּר לוֹ אֲפִילוּ לַחֲלוֹת.

אֲנָשִׁים אוֹמְרִים: – עַקְשָׁן. כְּמוֹ כְּסִיל.

וְהוּא חוֹשֵׁב: –אוּלַי כָּךְ? אוּלַי לְנַסּוֹת בְּאֹפֶן אַחֵר? אוּלַי לְהַתְחִיל אַחֶרֶת?

נִשְׁאַר דַּף שֶׁעָלָיו כָּתַב פַּסְטֵר:

–כְּבָר אֲנִי יוֹדֵעַ. רָאִיתִי תַּחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ.

וּלְאַחַר כַּמָּה יָמִים הֶעֱבִיר עַל זֶה קַו וְכָתַב:

–שְׁגִיאָה. טָעוּת. לֹא!

מֵת לוֹ יֶלֶד. זַ’אן אֵינָהּ חַיָּה עוֹד.

הוּא כּוֹתֵב לְאָבִיו מִכְתָּב:

–הַקְּטַנָּה הַמִּסְכֵּנָה שֶׁלִּי. טוֹבָה כָּל-כָּךְ. עַלִּיזָה כָּל-כָּךְ. הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה לְאִמָּא שֶׁלָּהּ וְלִי וּלְכֻלָּנוּ.

וּמִיַּד אַחַר-כָּךְ הוּא כוֹתֵב לְשַׁארְל:

–אֲנִי עוֹבֵד עַל הַתְּסִיסָה. זֶה חָשׁוּב. זֶה קָשׁוּר בַּסּוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל חַיִּים וָמָוֶת.

וְשׁוּב לְאַחַר חֹדֶשׁ הוּא כּוֹתֵב לְאָבִיו:

– הִתְחַלְתִּי עֲבוֹדָה עַל הַסּוֹד הַמַּעֲצִיב שֶׁל הַמָּוֶת.

מֵת לוֹ יֶלֶד; אַךְ אֵין לוֹ פְּנַאי לִבְכּוֹת.

הוּא מֻכְרָח לַעֲבוֹד.

וּלְהִלָּחֵם לְמַעַן הָאֱמֶת.

מִפְּנֵי שֶׁבְּסִפְרֵי הַמְלֻמָּדִים יֵשׁ שְׁגִיאוֹת וּשְׁטֻיּוֹת.

מִפְּנֵי שֶׁהַמְלֻמָּדִים יוֹדְעִים מְעַט כָּל-כָּךְ, וּבֵינָתַיִם הָאֲנָשִׁים סוֹבְלִים מִמַּחֲלוֹת.

מֵת לוֹ יֶלֶד, יָמוּתוּ עוֹד שְׁנָיִם. יִפְרוֹץ בְּבֶכִי.

אַךְ פַּסְטֵר עַקְשָׁן הוּא. שׁוּב וְשׁוּב יִשְׁאַל:

– מִפְּנֵי מָה יְלָדִים מֵתִים? מִפְּנֵי מָה אֵין פְּצָעִים מַגְלִידִים, מַה זֹּאת מַגֵּפָה?

אוּלַי הַכַּדּוּרִים, הַמַּחֲרוֹזוֹת, הַשַּׁרְשָׁרוֹת וְהָאַבְקָקִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה מְפִיצִים מַחֲלוֹת?

[יח]    🔗

טוֹב הָיָה לְפַּסְטֵר בְּלִיל. הָיְתָה לוֹ מַעְבָּדָה נוֹחָה, שֶׁסִּדֵּר אוֹתָהּ כְּפִי שֶׁרָצָה.

מָצָא בֵּית-חֲרשֶׁת שֶׁבּוֹ הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת נִסּוּיִים כִּרְצוֹנוֹ. בַּעַל בֵּית-הַחֲרשֶׁת הֶעָשִׁיר עַצְמוֹ בִּקֵּשׁ שֶׁפַּסְטֵר יִבְדּוֹק, מַדּוּעַ הַתְּסִיסָה שֶׁל הַסֻּכָּר וְהַכֹּהֶל פַּעַם הִיא מַצְלִיחָה יָפֶה וּבְפַעַם אַחֶרֶת הַכֹּל מִתְקַלְקֵל וְהוֹלֵךְ לְאִבּוּד, וּבֵית-הַחֲרשֶׁת אֵינוֹ מַרְוִיחַ, אֶלָא מַפְסִיד.

פַּסְטֵר אוֹמֵר אֶל הַסְּטוּדֶנְטִים:

– אֶתֵּן לָכֶם לְיֶדְכֶם תַּפּוּחַ-אֲדָמָה. עֲשׂוּ מִמֶּנּוּ סֻכָּר. מֵהַסֻּכָּר עֲשׂוּ כֹּהֶל, חֹמֶץ וְאֶתֶר.

תַּעֲשֶׂה זֹאת הַתְּסִיסָה.

אַךְ יֶשְׁנָן מַחֲלוֹת אוֹ שִׁגְעוֹנוֹת אֵצֶל הַסֻּכָּר, הַחֹמֶץ וְהַיָּיִן.

מִשְׁתַּדְּלִים הַפּוֹעֲלִים, מִשְׁתַּדֵּל הַכִּימַאי. אַךְ אֵין הַדָּבָר עוֹלֶה בְּיָדָם. הָיָה טוֹב, וְעַכְשָׁו רָע. מִפְּנֵי מָה?

אֵין אֵלֶּה שִׁגְעוֹנוֹת. זוֹ הִיא מַחֲלָה לֹא-יְדוּעָה, אוֹמֵר פַּסְטֵר, וְהוּא בּוֹדֵק, כְּמוֹ רוֹפֵא, אֶת כָּל בֵּית-הַחֲרשֶׁת.

הוּא בּוֹדֵק אֶת הַמְּכוֹנוֹת וְאֶת הַגִּיגִיּוֹת. בּוֹדֵק, מְדַפֵּק, מְרַחְרֵחַ אֶת הֶחָבִיוֹת וְאֶת הַחֲבִיּוֹנוֹת. מְרַחְרֵחַ וְטוֹעֵם בַּלָשׁוֹן אִם זֶה מָתוֹק אוֹ מָר.

אוּלַי קַר מִדַּי? אוּלַי חַם מִדַּי? אוּלַי הַמַּיִם מְזֹהָמִים? אוּלַי אָבָק? אוּלַי נִמְשְׁכָה הַתְּסִיסָה יוֹתֵר מִדַּי, אוֹ מְעַט מִדָּי?

וְזֶה מַהוּ? הַכְּתָמִים הָאֵלֶּה, הַקֶּצֶף הַזֶּה? מַה טִּיבָן שֶׁל הַחֲתִיכוֹת הַקָּשׁוֹת הָאֵלֶּה בֶּחָבִיּוֹת?

–אֵינִי יוֹדֵעַ, אוֹמֵר בַּעַל בֵּית-הַחֲרשֶׁת.

–יִתֵּן לִי אֲדוֹנִי, אֶרְאֶה תַּחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ.

שׁוֹלְחִים לוֹ מִן הַכְּפָר חָלָב וְחֶמְאָה. מִפְּנֵי שֶׁגַּם הֵם לִפְעָמִים מִשְׁתַּגְּעִים וְנֶחֱלִים.

וְתַחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ נִרְאִים בָּהֶם בְּדִיּוּק אוֹתָם הַכַּדְרוּרִים וְהַחוּטָנִים, הַמַּחֲרוֹזוֹת וְהַשַּׁרְשָׁרוֹת הַקְּטַנְטַנּוֹת, פַּעַם כָּאֵלֶּה וּפַעַם כָּאֵלֶּה.

מְצַוִּים עַל פַּסְטֵר לַעֲבוֹר לְפָּרִיס. שׁוּב הַפְרָעָה בַּבְּדִיקוֹת.

אוֹמֵר פַּסְטֵר לְאִשְׁתּוֹ:

– אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים.

מְצַוִּים עָלָיו לְהִתְעַסֵּק בְּבָתֵּי הָאוּנִיבֶרְסִיטָה.

הַמֶּמְשָׁלָה יֵשׁ לָהּ עַכְשָׁו כֶּסֶף, וְהַבָּתִּים נוֹשָׁנִים.

צָרִיךְ לְשַׁפֵּץ גַּגּוֹת, רְצָפוֹת, מַדְרֵגוֹת, לְתַקֵּן חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת. צָרִיךְ לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם פּוֹעֲלִים, לַעֲמוֹד עַל הַשָּׂכָר וּלְהַשְׁגִּיחַ עַל הָעֲבוֹדָה.

שׁוּב חֲבֵרִים חֲדָשִׁים וְתַלְמִידִים חֲדָשִׁים.

אֵין פְּנַאי בִּשְׁבִיל הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ.

אַךְ כָּל דָּבָר לִמּוּד הוּא. מָה וְאֵיךְ עוֹשֶׂה הַנַּגָּר? אֵיזֶה שְׁמָשׁוֹת זוֹלוֹת הֵן וַחֲזָקוֹת? מְלֻמָּד מֻכְרָח לָדַעַת הַכֹּל וּלְהַכִּיר גַּם זְכוּכִית וְגַם עֵץ וְגַם בַּרְזֶל.

פַּסְטֵר קִבֵּל מִכְתָּב מִתַּלְמִיד מֻכְשָׁר אֶחָד, פּוֹל. פּוֹל דַּלִימְיֶה הַצָּעִיר. הוּא רוֹצֶה לַעֲבוֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּפָּרִיס, אֲבָל שָׁלְחוּ אוֹתוֹ לְבֵית-סֵפֶר בְּשׁוֹמוֹן.

–מִפְּנֵי מָה עָשׂוּ לִי זֹאת? יְבַקֵּשׁ אֲדוֹנִי אֶת הַשָּׂר. אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּפָּרִיס.

פַּסְטֵר כּוֹתֵב לְפּוֹל:

– אִי-הָרָצוֹן שֶׁל אֲדוֹנִי אֵינוֹ נָאֶה לִמְלֻמָּד. הַפְּקֻדָּה אוּלַי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת, אַךְ הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל אֲדוֹנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת עַכְשָׁו הַכִּתָּה שֶׁמָּסְרוּ לוֹ, הַלִּמּוּד וְהִתְקַדְּמוּת הַתַּלְמִידִים. לֹא לַחֲשׁוֹב עַל שׁוּם דָּבָר, רַק לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִידִים שֶׁהֻטְּלוּ עָלָיו.

פּוֹל דַלִּימְיֶה כָּתַב בִּתְשׁוּבָתוֹ:

– מְאֹד מְאֹד אֲנִי מַעֲרִיץ אֶת עֲצַת אֲדוֹנִי. אֲנִי מַקְדִּישׁ אֶת כָּל זְמַנִּי לַתַּלְמִידִים. הַמַּעְבָּדָה לְפִיסִיקָה הָיְתָה בְּמַצָּב עָלוּב. כְּבָר תִּקַּנְתִּי זֹאת. עַכְשָׁו טוֹב יוֹתֵר. בֵּית-הַסֵּפֶר מִתְפַּתֵּחַ.

[יט]    🔗

פַּסְטֵר סִדֵּר לוֹ מַעְבָּדָה בַּעֲלִיַּת-הַגַּג.

צָפוּף כָּאן וְחַם בַּקַּיִץ. וְהַקֹּר מֵצִיק בַּחֹרֶף.

הוּא לְבַדּוֹ. אֵין לוֹ אֲפִילוּ נַעַר לְעֶזְרָה. לְבַד מֻכְרָח הוּא לְסַדֵּר, לְבַד הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הַתַּנּוּר וְשׁוֹטֵף אֶת הַצְּלוֹחִיוֹת.

אַךְ אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. הוּא יַתְחִיל לֶאֱהוֹב אֶת עֲלִיַּת-הַגַּג שֶׁלּוֹ. מָקוֹם שָׁקֵט כָּאן. אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא נוֹחַ.

בִּזְּמַן שֶׁהָיָה נַעַר צָעִיר רָצָה כָּל-כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶדֶר מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ לוֹ שׁוּם אָדָם.

–נַעֲבוֹד בְּיַחַד – בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ בִּיּוֹ הַזָּקֵן.

אַךְ פַּסְטֵר מֵכִין תָּכְנִיּוֹת חֲדָשׁוֹת.

– הַגְּבִישִׁים מְעַנְיְנִים וַחֲשׁוּבִים. אַךְ יֶשְׁנָם גַּם סוֹדוֹת חֲשׁוּבִים אֲחֵרִים.

–אֲנִי יוֹדֵעַ, אַתָּה רוֹצֶה לִבְדּוֹק אֶת הַמַּתְסִיסִים – אוֹמֵר בִּיּוֹ בְּאִי-רָצוֹן.

–כֵּן, אֶת הַמַּתְסִיסִים. אַךְ לֹא רַק זֶה. אֲנִי מֻכְרָח לָדַעַת, מֵאַיִן בָּאִים כָּל בַּעֲלֵי-הַחַיִּים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ שֶׁבַּמַּיִם, בֶּחָלָב, בַּבָּשָׂר,בַּשֶׁתֶן, בַּדָּם. אֲנִי רוֹצֶה לִבְדּוֹק אֶת חַיֵּיהֶם.

–הַנַּח – בִּקֵשׁ בִּיּוֹ – עֲשֵׂה הָלְאָה בִּמְנוּחָה מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בַּתְּחִלָּה.

לֹא, אָדָם גָּדוֹל אֵינוֹ רוֹצֶה בִּמְנוּחָה.

אָדָם גָּדוֹל אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְנוּחָה.

חַיָּיו שֶׁל פַּסְטֵר מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ, כַּמָּה קָשֶׁה לִמְצוֹא אֱמֶת חֲדָשָׁה.

אַךְ לִמְצוֹא אֱמֶת חֲדָשָׁה זֶה מְעָט. צָרִיךְ שֶׁהָאֲנָשִׁים יַתְחִילוּ לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת, שֶׁיַּאֲמִינוּ בָּהּ, שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם שֶׁכָּךְ הַדָּבָר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אִישׁ הַמֵּעֵז לוֹמַר אַחֶרֶת.

לְבַשֵּׂר אֲמִתּוֹת חֲדָשׁוֹת, הֲרֵי זֶה לְשָׁרֵשׁ שְׁגִיאוֹת יְשָׁנוֹת. לְבַשֵּׂר אֲמִתּוֹת חֲדָשׁוֹת, הֲרֵי זֶה לְשָׁרֵשׁ מִשְׁפָּטִים קְדוּמִים.

אֱמֶת חֲדָשָׁה יֵשׁ לָהּ שׂוֹנְאִים.

אֶחָד שׂוֹנֵא, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲשׁוֹב: יִהְיֶה כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה. שׂוֹנֵא שֵׁנִי חָכָם-בְּעֵינָיו: הוּא אָמַר לֹא כָּךְ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהוֹדוֹת בִּשְׁגִיאָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ. הַשְּׁלִישִׁי מִתְקַנֵּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בְּיָדוֹ עָלָה הַדָּבָר הַזֶּה. הָרְבִיעִי מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, וְהוּא צוֹעֵק בְּקוֹל, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנָשִׁים יַחְשְׁבוּ שֶׁגַּם הוּא מְלֻמָּד.

שׂוֹנְאָהּ שֶׁל אֱמֶת חֲדָשָׁה צוֹעֵק בְּקוֹל וּמִתְקוֹטֵט, אוֹ שֶׁהוּא מַרְבֶּה דְּבָרִים רָעִים בַּסֵּתֶר, בְּקֶרֶן-זָוִית. כָּאן וְשָׁם, מִזֶּה לָזֶה, כָּךְ וְלֹא כָּךְ. לִפְעָמִים הוּא מַעֲמִיד אֲפִילוּ פְּנֵי יָדִיד. מַרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא עוֹזֵר. בַּפָּנִים הוּא אוֹמֵר אַחֶרֶת, וְשֶׁלֹּא בַּפָּנִים דָּבָר אַחֵר.

לֹא כָּל אָדָם נִלְחָם בְּיּוֹשֶׁר וּבְגָלוּי.

פַּסְטֵר אֵינוֹ אוֹהֵב לְהִתְקוֹטֵט וְלָרִיב, אֲבָל לְהִלָּחֵם הוּא מֻכְרָח.

פַּעַם הֵצִיקוּ לוֹ יוֹתֵר מִדַּי. הִתְחִיל כּוֹעֵס.

אִם אֵין הֵם רוֹאִים אֶת הַיְצוּרִים הַקְּטַנְטַנִּים, הוּא יַרְאֶה לָהֶם גְּדוֹלִים. אִם אֵינָם רוֹצִים לְחַפֵּשׂ תַּחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ, יִרְאוּ בָּעַיִן הַגְּלוּיָה.

עַכְשָׁו יִמְצָא תּוֹעֶלֶת בְּהֶכֵּרוּתוֹ עִם הַנַּגָּר.

הוּא צִוָּה לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי צוּרוֹת עֲנָקִיּוֹת שֶׁל גְּבִישִׁים, שְׁתֵּי חֲטִיבוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל עֵץ.

נָשָׂא וְהִכְנִיס לַאֲסֵפַת הַמְלֻמָּדִים. הִנִּיחַ.

– הֲרוֹאִים אַתֶּם עַכְשָׁו? – שָׁאַל בְּכַעַס. – אִם מְבִינִים אַתֶּם בַּמֶּה אַתֶּם עוֹסְקִים, הֵיכָן מַצְפּוּנְכֶם? וְאִם אֵינְכֶם מְבִינִים, לָמָּה אַתֶּם מִתְעָרְבִים?

וְתַלְמִיד שֶׁלּוֹ, חֲבֵרוֹ הַצָּעִיר דִּיקְלוֹ, אָמַר אַחַר-כָּךְ:

– אֶת גָּלְמֵי-הָעֵץ הָאֵלֶּה צָרִיךְ הָיָה לְהַשְׁלִיךְ לָהֶם בְּרֹאשָׁם!

פַּסְטֵר פָּרַץ בִּצְחוֹק.

מִפְּנֵי מָה אֵין סֵפֶר בְּשֵׁם: “הַשַּׁקְרָנִים הַגְּדוֹלִים וּמְזַיְּפֵי הַמַּדָּע”?

[כ]    🔗

קָרָאתִי סֵפֶר יָשָׁן הַמְסַפֵּר אֵיךְ הֶאֱכִילוּ יְלָדִים קְטַנִּים בְּבָתֵּי-הַחוֹלִים בְּיָמָיו שֶׁל פַּסְטֵר.

אִם יֶלֶד בָּכָה, הוֹצִיאָה הַמְטַפֶּלֶת מִכִּיס בִּגְדָהּ פְּרוּסַת-לֶחֶם, נָגְסָה מִן הַלֶּחֶם בְּשִׁנֶּיהָ וּבְרֻקָּה, אַחַר-כָּךְ עָטְפָה בְּקֶרַע שֶׁל מַטְלִית, טָבְלָה בְּמַיִם מְסֻכָּרִים, מִעֲכָה בְּיָדָהּ הַמְלֻכְלֶכֶת וְנָתְנָה לַתִּינוֹק לִמְצוֹץ.

הַיְלָדִים הָיוּ מוֹסִיפִים לַחֲלוֹת וְהָיוּ מֵתִים. וְהָרוֹפְאִים לֹא יָדְעוּ מַה לַעֲשׂוֹת.

הָיוּ נוֹתְנִים תְּרוּפוֹת שׁוֹנוֹת. כָּל אֶחָד יָעַץ דָּבָר אַחֵר.

הַמְלֻמָּדִים נָתְנוּ עֵצוֹת וְהִרְבּוּ דְבָרִים. הָרוֹפְאִים הִתְפַּלְּאוּ וְהִתְיָעֲצוּ. וְהַיְלָדִים הָיוּ מֵתִים.

עַד שֶׁיָּבוֹא פַּסְטֵר וְיֹאמַר, אֵיךְ צָרִיךְ לְהַרְתִּיחַ חָלָב. הָאֹפֶן שֶׁלּוֹ, הָאֹפֶן הַמְחֻכָּם שֶׁלּוֹ שֶׁל הַרְתָּחַת הֶחָלָב, נִקְרָא – פִּסְטוּר.

פִּסְטוּר, מִפְּנֵי שֶׁפַּסְטֵר צִוָּה לַעֲשׂוֹת כָּךְ.

קָרָאתִי סֵפֶר נוֹשָׁן הַמְסַפֵּר אֵיךְ הָיוּ מְרַפְּאִים אָז חוֹלִים. מֻדְפָּס בּוֹ, שֶׁאָסוּר לִרְחוֹץ אֶת הַחוֹלֶה, אָסוּר לְהַחֲלִיף לַחוֹלֶה אֶת הַכֻּתֹּנֶת הַלֹּא-נְקִיָּה, אָסוּר לִפְתּוֹחַ אֶת הַחַלּוֹן. וְאָסוּר הָיָה לָתֵת לַחוֹלֶה מַיִם לִשְׁתִיָּה.

וּבְבֵית-הַחוֹלִים, בְּאוּלָם אָפֵל וּמְלֻכְלָךְ, הָיוּ שׁוֹכְבִים יַחַד חוֹלִים בְּכָל הַמַּחֲלוֹת.

הָיָה מֵת בָּחוּר צָעִיר וְחָזָק, הָיְתָה מֵתָה אִשָּׁה, אֵם וּבְנָהּ. הָיוּ מֵתִים בְּטִיפוּס, בָּחֳלִירַע, הָיוּ מֵתִים מִפֶּצַע לֹא-רְצִינִי.

תִּהְיֶה מִלְחָמָה. פַּסְטֵר יִרְאֶה אֵיךְ מִשִּׁלְשׁוּל מֵתִים גְּדוּדִים שְׁלֵמִים שֶׁל חַיָּלִים.

יֶשְׁנָן שְׁגִיאוֹת מֻדְפָּסוֹת, שְׁטֻיּוֹת וּשְׁקָרִים מֻדְפָּסִים.

מִישֶׁהוּ כּוֹתֵב: אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ וְאֵינֶנִּי מֵבִין.

מִישֶׁהוּ אַחֵר יִכְתּוֹב: עֲדַיִן אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, אַךְ אֲנִי בּוֹדֵק, מְנַסֶּה. שְׁלִישִׁי יִכְתּוֹב: כָּךְ נִדְמֶה לִי, אַךְ אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶל-נָכוֹן.

אָדָם אֶחָד אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ לוֹ וְהוּא יוֹדֶה בִּשְׁגִיאָתוֹ, וַאֲפִילוּ יֹאמַר תּוֹדָה. וְאַחֵר חָכָם בְּעֵינָיו, בְּשׁוּם פָּנִים לֹא יוֹדֶה שֶׁטָּעָה.

כָּךְ הַדָּבָר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת.

בִּיּוֹ הַזָּקֵן אָמַר: אֵינֶנִּי מַאֲמִין. אַךְ פַּסְטֵר הַצָּעִיר הֶרְאָה לוֹ תַּחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ מַה שֶּׁהִצְלִיחַ לְגַלּוֹת.

בִּיּוֹ לֹא הִתְקַנֵּא, לֹא הָיָה חָכָם-בְּעֵינָיו. הוּא אָמַר: “תִּהְיֶה חָבֵר לִי, אֶהְיֶה לְךָ לְעֵזֶר”.

וְגַם עָזַר, אַף-עַל-פִּי שֶׁפַּסְטֵר כְּבָר עָשָׂה מַשֶּׁהוּ אַחֵר וְעִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. הוּא עָבַד עַל כָּךְ, שֶׁבַּסְּפָרִים הַמְלֻמָּדִים יִכְתְּבוּ רַק דִּבְרֵי אֱמֶת.

בְּמָקוֹם אֶחָד מֻדְפָּס מַתְכּוֹן נוֹשָׁן כָּזֶה:

– שִׂים בְּסִיר כֻּתֹּנֶת לֹא-נְקִיָּה וַחֲתִיכַת גְּבִינָה, וְיִוָּלְדוּ עַכְבָּרִים.

זוֹהִי שְׁגִיאָה.

הָעַכְבָּרִים בָּאִים אֶל הַגְּבִינָה וּבוֹנִים שָׁם קֵן. מִגְּבִינָה בִּלְבַד אֵין עַכְבָּרִים נוֹלָדִים. לֹא מִדִּירָה מְלֻכְלֶכֶת נוֹלָדִים תּוֹלָעִים וּזְבוּבִים וְכִנִּים, אֶלָּא בְּדִירָה מְלֻכְלֶכֶת מִתְרַבִּים הָעַכְבָּרִים. הַזְּבוּבִים מְטִילִים בֵּיצִים, אִם אֵין מְכַסִּים בִּפְנֵיהֶם אֶת הַבָּשָׂר אוֹ הַגְּבִינָה. וּבְרֹאשׁ מְלֻכְלָךְ מַסְפִּיקָה כִּנָּה אַחַת בִּשְׁבִיל לְהוֹלִיד עֶשֶׂר אוֹ מֵאָה.

וְגַם תּוֹלַעַת אֵינָהּ נוֹלֶדֶת מִן הָאַגָּס, וְלֹא מִן הַתַּפּוּחַ וְלֹא מִן הַשָּׁזִיף, אֶלָּא מִבֵּיצָה שֶׁהֵטִילָה אוֹתָהּ תּוֹלַעַת אַחֶרֶת, בְּדִיּוּק כְּמוֹתָהּ.

וּבָאֲוִיר מְרַחֲפִים אַלְפֵי בֵּיצִים קְטַנְטַנּוֹת, זְרָעִים, נְבָטִים, בַּעֲלֵי-חַיִּים זְעַרְעָרִים שֶׁאֵין הָעַיִן הַגְּלוּיָה רוֹאָה אוֹתָם. מִילְיַארְדִּים שֶׁל בַּעֲלֵי-חַיִּים.

פַּסְטֵר כְּבָר יוֹדֵעַ עַל כָּךְ, אַךְ עוֹד שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה יֵאָבֵק.

מִפְּנֵי שֶׁזְּמַן רַב כָּל-כָּךְ נִמְשְׁכָה מִלְחֶמֶת הַמְלֻמָּדִים בַּשְּׁאֵלָה, אִם יֵשׁ רִבּוּי-מֵעַצְמוֹ, אִם בַּעַל-חַיִּים נוֹלָד מֵעַצְמוֹ.

[כא]    🔗

פַּסְטֵר קוֹרֵא, כּוֹתֵב, מִסְתַּכֵּל בַּמִּיקְרוֹסְקוֹפּ הַקָּטָן שֶׁלּוֹ, מְשַׂרְטֵט וּמְחַשֵּׁב.

פַּסְטֵר שׁוֹקֵל, מוֹדֵד, מְבַשֵּׁל, מְחַמֵּם, שׁוֹפֵךְ אֲבָקוֹת שׁוֹנוֹת, מֵרִיק נוֹזְלִים וּמַיִם מִצְּלוֹחִית אֶל צְלוֹחִית, מִשְּׁפוֹפֶרֶת אֶל שְׁפוֹפֶרֶת, מִבַּקְבּוּק אֶל בַּקְבּוּק. מְעַרְבֵּב וּמְחַמֵּם.

נַגָּר יַעֲשֶׂה לוֹ קֻפְסָאוֹת וּכְלוּבִים. הוּא יִלְמַד לְהַתִּיךְ וּלְהַלְחִים זְכוּכִית. יִלְמַד לִסְגּוֹר כֵּלִים כָּךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה צֹרֶךְ בִּפְקָק, שֶׁלֹּא יַחְדּוֹר שׁוּם אַבְקָק אֶל הַנּוֹזֵל.

הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין בְּכָל פַּעַם טוֹב יוֹתֵר וְהַרְבֵּה יוֹתֵר.

עַל לוּחַ-הַזִּכָּרוֹן בַּבַּיִת שֶׁבּוֹ הָיְתָה בַּעֲלִיַּת-הַגָּג הַמַּעְבָּדָה שֶׁלּוֹ יִהְיֶה פַּעַם כָּתוּב:

פֹּה הָיְתָה הַמַּעְבָּדָה שֶׁל פַּסְטֵר.

שְׁנַת 1860. רִבּוּי-מֵעַצְמוֹ.

כֵּן, אָז הִתְחִיל. אַךְ לֹא שָׁנָה אַחַת לָמַד פַּסְטֵר בַּבַּיִת הַזֶּה וְכָתַב וְלִמֵּד אֲחֵרִים, אֶלָּא שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה.

בְּזָהֳמָה, בְּאָבָק, בְּמַיִם עֲכוּרִים יֶשְׁנָם בַּעֲלֵי-חַיִּים קְטַנְטַנִּים. מֵאַיִן הֵם בָּאִים? מִן הָאֲוִיר.

בָּעִיר יֵשׁ אֲוִיר מְזֹהָם. פַּסְטֵר בּוֹדֵק אֶת אֲוִיר הָרְחוֹב, אֲוִיר הַחֶדֶר וַאֲוִיר הַמַּרְתֵּף.

הוּא תּוֹפֵס אֶת הַחַיּוֹנִים הַזְּעִירִים בְּתוֹךְ בַּקְבּוּק יַחַד עִם הָאֲוִיר. הוּא הֵכִין מַבְחֵנוֹת עִם שְׁפוֹפָרוֹת אֲרֻכּוֹת כָּל-כָּךְ, שֶׁהָאָבָק לֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הַמַּבְחֵנָה. אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לָתֵת לְבַעֲלֵי-הַחַיִּים הַזְּעִירִים לְהִכָּנֵס לַמַּבְחֵנָה. אֶפְשָׁר לַהֲרוֹג אוֹתָם עַל-יְדֵי בִּשּׁוּל. אֶפְשָׁר לְחַמֵּם אֶת הַנּוֹזֵל, וּבַמַּיִם הַחַיּוֹנִים הַלָּלוּ גּוֹוְעִים, וְלָאֲחֵרִים אֵין זֶה מַזִּיק.

יֶשְׁנָם חַיּוֹנִים מוֹעִילִים וְחָרוּצִים. הֵם הֵם הָעוֹשִׂים כֹּהֶל, בִּירָה, יַיִן, הֵם הָעוֹשִׂים כָּךְ שֶׁהַלֶּחֶם יִהְיֶה טָעִים. וְחַיּוֹנִים אֲחֵרִים מְקַלְקְלִים וּמַפְרִיעִים. בִּגְלָלָם הַיַּיִן מַחֲמִיץ, הַחֶמְאָה מַמְרִירָה וְהַבָּצֵק אֵינוֹ תּוֹפֵחַ.

הַחַיּוֹנִים מְאַלְּחִים פְּצָעִים וְאֶת דָּמוֹ שֶׁל הָאָדָם. הֵם הַגּוֹרְמִים מַחֲלוֹת מִדַּבְּקוֹת.

בְּזָהֳמָה, בְּאָבָק, בְּמַיִם עֲכוּרִים וּבַאֲוִיר מְקֻלְקָל נִמְצָאִים חַיוֹנִים קְטַנְטַנִּים.

אֶפְשָׁר לִתְפּוֹס אוֹתָם בְּתוֹךְ מַבְחֵנָה, אֶפְשָׁר לִזְרוֹעַ אוֹתָם כְּמוֹ תְּבוּאָה, אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹל אוֹתָם כְּמוֹ תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה, אֶפְשָׁר לְגַדֵּל אוֹתָם כְּמוֹ דָּגִים. אֶפְשָׁר לְהַדְגִּיר אוֹתָם כְּמוֹ תַּרְנְגֹלֶת עַל בֵּיצִים. הֵם יִתְרַבּוּ כְּפִטְרִיּוֹת. אַךְ הַפִּטְרִיּוֹת הָאֵלֶּה תִּתְרַבֶּינָה לְמִלְיוֹנִים.

פַּסְטֵר כְּבַר יוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, אַךְ צָרִיךְ שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ. גַּם בַּעַל בֵּית-הַחֲרשֶׁת, גַּם הָאִכָּר, גַּם מְגַדֵּל-הַכְּבָשִׂים וְהָרוֹפֵא וְהָאֲנָשִׁים.

כָּל תַּלְמִיד מֻכְרָח לָדַעַת, וְהָאוֹפֶה וְהַבֻּרְסִי, כָּל פּוֹעֵל, אִשָּׁה וָיֶלֶד.

מִפְּנֵי שֶׁלְּכָל אֶחָד דְּרוּשִׁים אֲוִיר נָקִי וּמַיִם נְקִיִּים. חָבִית נְקִיָּה וּדְלִי. וְכֻתָּנְתּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם מֻכְרָחָה לִהְיוֹת נְקִיָּה.

צָרִיךְ לִכְתּוֹב עַל כָּךְ בִּסְפָרִים וּבְעִתּוֹנִים, שֶׁתֵּדַע עַל-כָּךְ פָּרִיס כֻּלָּהּ, צָרְפַת כֻּלָּהּ, כָּל הָעַמִּים כֻּלָּם שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

כָּל זֶה לֹא יַעֲשֶׂה אִישׁ אֶחָד.

צָרִיךְ לְלַמֵּד אֶת הַמּוֹרִים. צָרִיךְ לְיַסֵּד מַעְבָּדוֹת. כָּל בֵּית-סֵפֶר מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִיקְרוֹסְקוֹפּ. קַל לִלְמוֹד לְהִסְתַּכֵּל בְּמִיקְרוֹסְקוֹפּ. דָּרוּשׁ רָצוֹן חָזָק וּדְרוּשָׁה עַקְשָׁנוּת בָּעֲבוֹדָה.

פַּסְטֵר יוֹדֵעַ עַל כָּךְ. הוּא מַרְגִּישׁ וְרוֹצֶה, וּמַאֲמִין.

אַךְ מַה יּוֹצֵא מִזֶּה, כְּשֶׁלֹּא מַאֲמִינִים לוֹ עֲדַיִן אֲפִלּוּ הַמְלֻמָּדִים? לֹא כֻּלָּם. מַה לַעֲשׂוֹת?

[כב]    🔗

יֵשׁ עַכְשָׁו לְפַּסְטֵר שְׁנֵי אוֹיְבִים בְּנֶפֶשׁ. אֶחָד מְלֻמָּד מֵהָעִיר רוּאֶן, הַשֵּׁנִי מֵהָעִיר טוּלוּז. יִהְיוּ עוֹד אֲחֵרִים בְּצָרְפַת וּבְחוּץ-לָאָרֶץ. כְּמוֹ כְּלָבִים רָעִים יִהְיוּ מִתְנַפְּלִים עָלָיו וְחוֹרְצִים לָשׁוֹן.

כּוֹתֵב לוּאִי לְאָבִיו:

– יֹאמְרוּ מַה שֶּׁעוֹלֶה עַל לִבָּם. אֵינֶנִּי מֵשִׁיב אֲפִלּוּ. חֲבָל עַל הַזְּמַן. יֵשׁ לִי אֱמֶת לְעַצְמִי. הֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ עוֹשִׂים נִסּוּיִים מַדָּעִיִּים. זוֹהִי אֳמָנוּת קָשָׁה. הַרְבֵּה צָרִיךְ לַחֲשׁוֹב וְלִקְרוֹא, הַרְבֵּה צָרִיךְ לָשֶׁבֶת בַּמַּעְבָּדָה וּלְנַסּוֹת. הֵם אֵינָם אוֹהֲבִים זֹאת.

הוּא כּוֹתֵב לְשַׁארְל:

– אֲנִי נוֹסֵע לֶהָרִים. דָּרוּשׁ לִי לִבְדִיקָה אֲוִיר הֲרָרִי נָקִי. אֲנִי כּוֹתֵב סֵפֶר בִּשְׁאֵלַת הָרִבּוּי-מֵעַצְמוֹ.

לְאִשְׁתּוֹ אָמַר: - אֲנִי נוֹסֵעַ.

נָסַע לְאַרְבּוּאָה.

בַּזָּהֳמָה, בָּאָבָק, בַּאֲוִיר יֶשְׁנָם בַּעֲלֵי-חַיִּים קְטַנִּים. קְטַנְטַנִּים, אַךְ חֲזָקִים. רַק הָאֵשׁ מְכַלָּה אוֹתָם. כָּל-כָּךְ קְטַנִּים הֵם, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִרְאוֹתָם בְּלִי מִיקְרוֹסְקוֹפּ.

הֵם חַיִּים בַּאֲוִיר שֶׁבּוֹ אָנוּ נוֹשְׁמִים, נִמְצָאִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, נִמְצָאִים עַל הַלְּבוּשׁ, עַל הַיָּדַיִם, בַּפֶּה, עַל הָעוֹר.

יֶשְׁנָם חַיּוֹנִים מוֹעִילִים וְיֶשְׁנָם חַיּוֹנִים מַזִּיקִים.

פַּסְטֵר אוֹמֵר:

–אֲנִי מֻכְרָח לְהַכִּיר אוֹתָם וְלִרְאוֹתָם.

פַּסְטֵר עַקְשָׁן הוּא.

תּוֹפֵס אֲוִיר בִּצְלוֹחִיּוֹת מִזְּכוּכִית דַּקָּה. הַצְּלוֹחִיּוֹת הַכַּדּוּרִיּוֹת הָאֵלֶּה נִקְרָאוֹת אַבִּיקִים.

מִתְהַלֵּךְ פַּסְטֵר עִם הָאַבִּיקִים הַלָּלוּ בְּפַָּרִיס בַּבֹּקֶר, בָּעֶרֶב וּבַלַּיְלָה. תּוֹפֵס אֲוִיר אֶל צְלוֹחִיּוֹת עִם נוֹזְלִים: מִחוּץ לָעִיר, בַּיַּעַר, גָּבוֹהַּ עַל הַמִּגְדָּל, בַּמַרְתֵּף.

הוּא יֵלֵךְ אֶל בֵּית-הַחוֹלִים, בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹכְבִים בּוֹ הַחוֹלִים בָּחֳלִירַע.

–אֵינְכֶם מַאֲמִינִים שֶׁהַחַיּוֹנִים הַלָּלוּ נִמְצָאִים בַּאֲוִיר? אֶעֱשֶׂה נִסָּיוֹן. מֻכְרָחִים אַתֶּם לְהִוָּכֵחַ וּלְהַאֲמִין. הַתְּסִיסָה, הָרְקִיבָה וְהַמַּחֲלוֹת – עֲבוֹדָתָם הֵן. מֻכְרָחִים אַתֶּם לִרְאוֹת וּלְהַאֲמִין.

כְּבַר הָיוּ אָז בָּעוֹלָם כַּדּוּרִים פּוֹרְחִים. אֲוִירוֹנִים עֲדַיִן לֹא הָיוּ.

פַּסְטֵר בִּקֵּשׁ:

– רוֹצֶה אֲנִי לָטוּס גָּבוֹהַּ בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ.

הוּא אוֹמֵר:

– גָבוֹהַּ לְמַעְלָה אֵין אָבָק. אִם אֶהְיֶה גָּבוֹהַּ בְּכַדּוּר וְאֶתְפּוֹס שָׁם אֲוִיר לְאַבִּיק עִם מַיִם, לֹא אֶמְצָא כְּלוּם בַּמַּיִם. הַנּוֹזֵל יִהְיֶה שָׁקוּף. כְּלוּם לֹא יִוָּלֵד בּוֹ.

אַךְ הַזְּכוּכִית צְרִיכָה לִהְיוֹת נְקִיָּה. אֶת הָאַבִּיק אֶפְתַּח לֹא בַּיָד, אֶלָּא בְּבַרְזְלִיל. לֹא בִּפְקָק אֶסְגּוֹר אֶת הָאַבִּיק, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְאֻבָּק. אֶת הַזְּכוּכִית עַצְמָהּ אַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְאַלְחִים.

וְלֹא מַיִם יִהְיוּ בָּאַבִּיק הַזֶּה, אֶלָּא נוֹזֵל. אֶשְׁפּוֹךְ לְתוֹךְ הָאַבִּיק עִם הַמַּיִם אֲבָקוֹת וּגְבִישִׁים, מִפְּנֵי שֶׁבָּזֶה נִזּוֹנִים הַחַיּוֹנִים. דָּרוּשׁ לָהֶם מָזוֹן, שֶׁיִּגְדְּלוּ וְשֶׁיִּתְרַבּוּ, שֶׁיִּוָּלְדוּ.

לֹא נִתַּן לְפַּסְטֵר לָטוּס בְּכַדּוּר פּוֹרֵחַ. וְהוּא מָצָא לוֹ עֵצָה אַחֶרֶת. נָסַע לְאַרְבּוּאָה.

[כג]    🔗

פַּסְטֵר נָסַע לְאַרְבּוּאָה.

כָּאן, לְיַד בֵּית-הַמְּלָאכָה לְעִבּוּד עוֹרוֹת שֶׁל אָבִיו, פָּתַח וְסָגַר עֶשְׂרִים אַבִּיקִים. שָׁבַר וְהֵסִיר אֶת רֹאשׁ הַזְּכוּכִית, נִכְנַס לָאַבִּיק אֲוִיר; תֵּכֶף וּמִיָּד חִמֵּם בִּמְכוֹנַת-כֹּהֶל אֶת הַצַּוָּאר הַדַּק שֶׁל הַזְּכוּכִית וְהִלְחִים.

הִדְבִּיק פְּתָקִים עִם כְּתֹבֶת, הֵיכָן לָקַח אֶת הָאֲוִיר. בְּאֵיזֶה יוֹם וּבְאֵיזוֹ שָׁעָה.

כָּךְ הוּא כּוֹתֵב עַכְשָׁו עַל כָּל הָאַבִּיקִים, וְכָךְ יִהְיֶה נוֹהֵג כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה נִסְיוֹנוֹת בְּפַרְפְּרֵי הַמֶּשִׁי, בִּכְלָבִים, בְּפָרוֹת, בִּכְבָשִׁים. תָּמִיד יִכְתּוֹב הֵיכָן עָשָׂה, מֶה עָשָׂה, בְּאֵיזֶה יוֹם וּבְאֵיזוֹ שָׁעָה. בְּדִיּוּק כָּךְ יִרְשֹׁם הַכֹּל בִּדְבַר הַחוֹלִים.

עָלָה עַל הַר גָּבוֹהַּ מָאתַיִם קוֹמוֹת. כָּאן פָּתַח שׁוּב וְהִלְחִים עוֹד עֶשְׂרִים אַבִּיקִים מִזְּכוּכִית דַּקָּה.

עַל הָהָר יֵשׁ פֻּנְדָּק. בַּפֻּנְדָּק הָאֲוִיר מְזֹהָם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ.

בַּפֻּנְדָּק פָּתַח פַּסְטֵר וְהִלְחִים שְׁלוֹשָׁה-עָשָׂר אַבִּיקִים.

אַחַר-כָּךְ עָלָה עוֹד יוֹתֵר גָּבוֹהַּ.

כָּאן יֵשׁ כְּבָר רַק קֶרַח וְשֶׁלֶג. אֵין אָבָק.

אֵין שׁוּם אָדָם. יֶשְׁנוֹ רַק אִישׁ אֶחָד, לוּאִי פַּסְטֵר.

רַק הוּא הָאֶחָד אוּלַי יֵשׁ לוֹ חַיּוֹנִים עַל הַיָּד וְעַל הַלְּבוּשׁ. וְהָאַבִּיקִים שֶׁלּוֹ נִתְלַכְלְכוּ בַּדֶּרֶךְ.

פַּסְטֵר הִדְלִיק אֶת מְכוֹנַת-הַכֹּהֶל. אֶת הַבַּרְזְלִיל הִלְבִּין בָּאֵשׁ. בַּבַּרְזְלִיל שָׁבַר אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל הָאַבִּיק, הֶחֱזִיק מְעַט עַד שֶׁהָאֲוִיר יִכָּנֵס. הִלְחִים וְסָגַר אֶת עֶשְׂרִים הָאַבִּיקִים הָאַחֲרוֹנִים.

יַחַד הָיוּ 20 + 13 +20 + 20 = 73. מַדּוּעַ מִסְפָּר זֶה? אֵינִי יוֹדֵעַ. אוּלַי לָקַח מֵאָה, אַךְ נִשְׁבְּרוּ בַּדֶּרֶךְ? הַדֶּרֶךְ לֹא הָיְתָה קַלָּה. פַּסְטֵר יָשַׁב יָמִים שְׁלֵמִים בַּמַּעְבָּדָה. לֹא יָדַע לְהַלֵּךְ בְּהָרֵי-קֶרַח.

פַּסְטֵר שָׁב אֶל בֵּית-הַמְּלָאכָה לְעִבּוּד עוֹרוֹת, אֶל אָבִיו.

עַל מָה דִּבֵּר עִם אָבִיו הַזָּקֵן?

מָה אָמַר הָאָב, מָה אָמַר הַבֵּן?

אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים.

עַל מֶה חָשַׁב לוּאִי בְּשָׁכְבוֹ בַּמִּטָּה בְּאוֹתוֹ בַּיִת שֶׁבּוֹ אָמְרָה לוֹ אִמָּא פְּעָמִים רַבּוֹת כָּל-כָּךְ:

– לֵיל מְנוּחָה.

פָּגַשׁ אֶת זִ’יל.

זִ’יל, חֲבֵרוֹ מִבֵּית-הַסֵּפֶר הָעֲמָמִי. יַחַד הָיוּ מְשַׂחֲקִים בְּבֵית-הַמְּלָאכָה לְעוֹרוֹת. יַחַד הָיוּ רוֹדְפִים זֶה אֶת זֶה בֶּחָצֵר, יַחַד נָסְעוּ לְפָּרִיס כְּשֶׁהָיוּ עוֹד יְלָדִים.

חֲבָל שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים עַל מָה דִּבְּרוּ.

חֲבָל שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֶת שִׂיחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל לוּאִי עִם אָבִיו, בְּשָׁעָה שֶׁלְּאַחַר שׁוּבוֹ מִן הַנְּסִיעָה הַקָּשָׁה בֶּהָרִים סִדֵּר אֶת הָאַבִּיקִים שֶׁלּוֹ עִם הָאֲוִיר הַנָּקִי וְהַמְזֹהָם. בִּזְהִירוּת, שֶׁלֹּא יִשָּׁבְרוּ. בִּזְהִירוּת, שֶׁהַפְּתָקִים הַמֻּדְבָּקִים לא יִפְּלוּ.

מִפְּנֵי שֶׁבָּאַבִּיקִים הַלָּלוּ יֵשׁ הוֹכָחָה לָאֱמֶת.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ עַל מָה דִּבֵּר הָאָב עִם בְּנוֹ הַמְלֻמָּד.

לא יָדַע לוּאִי הַמִּסְכֵּן כִּי זֹאת הִיא שִׂיחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה עִם אָבִיו. יִרְאֶה אוֹתוֹ עוֹד פַּעַם, אֲבָל כְּבָר בַּאֲרוֹן-הַמֵּתִים.

סוֹפְרִים כּוֹתְבִים עַל אֵלֶּה שֶׁכְּבָר מֵתוּ. הֵם בּוֹדִים מִלִּבָּם שִׂיחוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁלָּהֶם. כּוֹתְבִים מַה חוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, מָה אָמְרוּ, מָה הִרְגִּישׁוּ.

אֲנִי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כָּךְ. קָשֶׁה לָדַעַת אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְרִגְשׁוֹתָיו שֶׁל אָדָם גָּדוֹל.

אֲנִי יוֹדֵעַ רַק מַה שֶּׁפַּסְטֵר כָּתַב בִּסְפָרִים וּבְמִכְתָּבִים.

[כד]    🔗

חֹדֶשׁ אַפְּרִיל, אָבִיב.

הָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה. אוּלָם-הַחָכְמָה שֶׁל הַסּוֹרְבּוֹן.

יוֹשְׁבִים פְּרוֹפֶסוֹרִים, דּוֹקְטוֹרִים, סְטוּדֶנְטִים. מְחַכִּים.

פַּסְטֵר צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל נְסִיעָתוֹ.

מְחַכִּים. מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מַתְחִיל?

יוֹשְׁבִים צְעִירִים וּזְקֵנִים, מְפֻרְסָמִים וּבִלְתִּי-נוֹדָעִים. בָּאוּ גְּבָרוֹת סַקְרָנִיּוֹת וַאֲדוֹנִים עֲשִׁירִים. נִמְצָא כֹּמֶר וְגֶנֶרָל. יֵשׁ שַׂר, יֵשׁ שַׁגְרִיר, יֵשׁ סֶנָטוֹר.

מֵהֶם רְצִינִיִים וּמְרֻכָּזִים וּמֵהֶם צוֹחֲקִים וּמִתְבַּדְּחִים.

– רְאֵה נָא, שָׁם יוֹשֵׁב רוֹזֵן. וְשָׁם סוֹפֵר מְפֻרְסָם. בָּאָה מָרַת סַאנְד. בָּאָה מַתִּילְדָה. בָּא גַּם יְדִידוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר.

מְחַכִּים. לָמָּה אֵינוֹ מַתְחִיל?

– מַה זֶּה רִבּוּי-מֵעַצְמוֹ? – מַה זֶּה נוֹגֵעַ לְמִי שֶׁהוּא? – עַל מָה רָבִים? – בִּשְׁבִיל מָה טִפֵּס עַל הֶהָרִים?

– פַּסְטֵר מְלֻמָּד גָּדוֹל הוּא, אוֹ שֶׁמָּא הוּא מְשַׁקֵּר וּמְרַמֶּה?

נִכְנַס לוּאִי פַּסְטֵר. מֵכִין אֶת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ. מַעֲמִיד עַל הַשֻּׁלְחָן אַבִּיקִים, שְׁפוֹפָרוֹת, צְלוֹחִיּוֹת. מַתְחִיל לְדַבֵּר.

מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר הוּא מַרְאֶה.

נְאוּמוֹ זֶה שֶׁל פַּסְטֵר רָשׁוּם. הַנְּאוּם הַזֶּה חָשׁוּב.

זוֹהִי תְּעוּדָה הִיסְטוֹרִית. חֲבָל שֶׁסִּפְרִי זֶה קָטָן הוּא, וְלֹא הַרְבֵּה אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַעְתִּיק מִן הַנְּאוּם הַזֶּה.

פַּסְטֵר אָמַר:

– הֲרֵי כָּאן צְלוֹחִית, וּבָהּ נוֹזֵל נָקִי לְגַמְרֵי. אִם אָשִׂים תַּחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ טִפָּה מִן הַנּוֹזֵל הַזֶּה, לא אֶרְאֶה בָּהּ אֲפִילוּ חַיְדַּק אֶחָד. הִרְתַּחְתִּי אֶת הַנּוֹזֵל הַזֶּה וְהָרַגְתִּי אֶת הַנְּבָטִים. אַךְ מָחָר יִהְיוּ אַלְפֵי חַיְדַּקִּים. – מֵאַיִן? מִן הָאֲוִיר.

אַךְ כָּאן, בַּנוֹזֵל הַמֻּרְתָּח הַזֶּה, כְּבָר לֹא יִהְיֶה שׁוּם דָּבָר. לֹא מָחָר, לֹא בְּעוֹד יוֹמַיִם, לֹא בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים, לֹא בְּעוֹד אַרְבָּעָה, לֹא לְאַחַר חֹדֶשׁ, וְלֹא לְאַחַר שָׁנָה וְלֹא לְאַחַר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹש אוֹ אַרְבַּע שָׁנִים – כְּלוּם לֹא יִוָּלֵד. אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַנִּסּוּי הַזֶּה לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים. אֶת הָאֲוִיר לָקַחְתִּי עַל הַר נָקִי מְכֻסֶּה קֶרַח.

פַּסְטֵר דִּבֵּר הַרְבֵּה וְגָמַר כָּךְ:

– אֵין בָּעוֹלָם רִבּוּי-מֵעַצְמוֹ. כָּל מַה שֶּׁחַי נוֹלַד מֵחָי, כָּל בַּעַל-חַיִּים, וַאֲפִלּוּ הַקְּטַנְטַן בְּיוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ הוֹרִים הַדּוֹמִים לוֹ. מִי שֶׁאוֹמֵר לֹא כָּךְ – לֹא עָשָׂה הֵיטֵב אֶת נִסּוּיָיו, עָשָׂה שְׁגִיאָה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ, אוֹ שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִמָּנֵעַ מִמֶּנָּה.

בִּשְׁלֹש-עֶשְׂרֵה צְלוֹחִיּוֹת הַמְמֻלָּאוֹת אֲוִיר מִן הַפֻּנְדָּק הַמְלֻכְלָךְ הָיוּ מַיִם מְקֻלְקָלִים.

מִתּוֹךְ עֶשְׂרִים הַצְּלוֹחִיּוֹת הַמְמֻלָּאוֹת אֲַוִיר מֵהַר-הַקֶּרַח – רַק בְּאַחַת נִמְצָאִים חַיְדַּקִּים. מֵאַיִן בָּאוּ?

מִשַּׂעֲרוֹתָיו שֶׁל פַּסְטֵר, מִבְּגָדָיו שֶׁל פַּסְטֵר. אוּלַי לֹא נִזְהַר וְנָגַע בְּיָדוֹ בַּמָּיִם.

פַּסְטֵר אָמַר:

– אֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הַנִּסּוּי הַזֶּה לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים.

כֵּן, אַרְבַּע שָׁנִים יָשַׁב בַּמַּעְבָּדָה. מֵאָה וְאֶלֶף פְּעָמִים חָזַר וְהֶחֱלִיף אֶת אָפְנֵי הַבְּדִיקָה, עָבַד זְמַן רַב, בְּכֹבֶד-רֹאשׁ וּבִזְהִירוּת.

אַךְ מִתְנַגְּדָיו וְשׂוֹנְאָיו גַּם הֵם הִתְהַלְּכוּ בֶּהָרִים. הִתְפָּאֲרוּ:

–אֲנִי הָיִיתִי עוֹד יוֹתֵר גָּבוֹהַּ. אֲנִי הָיִיתִי בְּאִי.

וּמַה בְּכָךְ? הָיוּ, אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. עָשׂוּ שְׁגִיאוֹת. לֹא תִּקְּנוּ אֶת שְׁגִיאוֹתֵיהֶם.

פַּסְטֵר נִצַּח בַּמַּאֲבָק, שֶׁאֵלָיו הִתְכּוֹנֵן כְּבָר בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה זַרְחָן, וּבְשָׁעָה שֶׁצִּיֵּר אֶת תְּמוּנַת אִמּוֹ וְתִקֵּן כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה, עַד שֶׁנֶּעֶשְׂתָה דּוֹמָה.

פַּסְטֵר אָמַר אֱמֶת שֶׁבְּנֵי-הָאָדָם לֹא יָדְעוּ אוֹתָהּ. פַּסְטֵר מָצָא אֱמֶת, שֶׁהָאֲנָשִׁים חִפְּשׂוּ אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה.

[כה]    🔗

הַסֵּפֶר הַצָּרְפָתִי הַגָּדוֹל עַל חַיָּיו שֶׁל פַּסְטֵר יֵשׁ בּוֹ 685 עַמּוּדִים.

אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת, כַּמָּה פְּעָמִים דִּבֵּר פַּסְטֵר עִם הַקֵּיסָר הַצָּרְפָתִי. קָשֶׁה לְחַפֵּשׂ וְלַהֲפוֹךְ בְּדַפָּיו שֶׁל סֵפֶר עָבֶה כָּל-כָּךְ.

אַךְ יֵשׁ עֵצָה לְכָךְ: בְּסוֹף הַסֵּפֶר רָשׁוּם עַל מָה מְדֻבָּר בְּכָל עַמּוּד.

וַאֲנִי רוֹאֶה:

עַמּוּד 124 – שִׂיחָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל פַּסְטֵר עִם הַקֵּיסָר. עַמּוּד 159 – שִׂיחָה בְּאַרְמוֹן הַקֵּיסָר. עַמּוּד 205 – מִכְתָבוֹ שֶׁל פַּסְטֵר אֶל הַקֵּיסָר. עַמּוּד 218 – הִתְיָעֲצוּת מְלֻמָּדִים בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.

אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת אִם פַּסְטֵר הָיָה מְאֻשָּׁר. הַאִם הָיָה אָב מְאֻשָּׁר?

הֲרֵינִי מְחַפֵּשׂ:

עַמּוּד 101 – מוֹת זַ’אן.

עַמּוּד 145 – מוֹת אָבִיו שֶׁל פַּסְטֵר.

עַמּוּד 154 – מוֹת קַמִּיל.

עַמּוּד 166 – מוֹת סֶסִיל.

כְּשֶׁמֵּת הָאָב כָּתַב פַּסְטֵר אֶל בִּתּוֹ:

–סֶסִיל הַיְקָרָה! סַבָּא מֵת בְּיוֹם הַסְּעֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּךְ. אוּלַי הָיְתָה בְּלִבִּי הַרְגָּשָׁה שֶׁל מַה שֶּׁיָּבוֹא, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמֵּךְ שֶׁתִּתְפַּלְּלִי לִבְרִיאוּתוֹ. כַּמָּה טוֹב שֶׁרָאָה אֶתְכֶן לִפְנֵי זְמַן לא רַב, נָשַׁק וְהִכִּיר אֶת קַמִיל הַקְּטַנָּה וְהַחֲבִיבָה. נַזְכִּיר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֶת סַבָּא מֵאַרְבּוּאָה.

הוּא לֹא יָדַע שֶׁבְּקָרוֹב כָּל-כָּךְ גַּם קַמִּיל וְסֶסִיל תֵּלַכְנָה לְעוֹלַם הָאֱמֶת, לְהִתְאַחֵד עִם סַבָּא לָנֶצַח.

סֶסִיל הָיְתָה בַּת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה כְּשֶׁחָלְתָה בְּטִיפוּס.

פַּסְטֵר הָיָה רָחוֹק. שָׁלַח אוֹתוֹ הַשַּׂר, שֶׁיַּצִּיל אֶת תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי, שֶׁיְּרַפֵּא אֶת הַפַּרְפָּרִים.

אֵין הוּא יָכוֹל לִנְסוֹעַ אֶל יַלְדָּתוֹ שֶׁלּוֹ הַחוֹלָה, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזוֹב אֶת הָעֲבוֹדָה. זוֹהִי עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה.

הַמֶּשִׁי הוּא עָשְׁרָהּ שֶׁל צָרְפַת. הַפַּרְפָּרִים הָאֵלֶּה מְפַרְנְסִים אַלְפֵי מִשְׁפָּחוֹת. מֶשִׁי הוּא לֶחֶם לְיַלְדֵי צָרְפַת.

מָרַת פַּסְטֵר יוֹדַעַת זֹאת וּמְבִינָה. לוּאִי שֶׁלָּהּ אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲזוֹב אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ. לוּאִי שֶׁלָּהּ הוּא חַיָּל, הוּא נִלְחָם בַּמַּגֵּפָה.

עַכְשָׁו יֵשׁ מַגֵּפַת פַּרְפָּרִים.

אַךְ תָּבוֹא הַשָּׁעָה וְהוּא יַתְחִיל בְּמִלְחָמָה לְמַעַן בְּרִיאוּתוֹ וְחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם.

פַּסְטֵר נָסַע אֶל סֶסִיל הַחוֹלָה, אֲבָל רַק לִשְׁלֹשָה יָמִים. אַחַר-כָּךְ חָזַר אֶל הַמַּעְבָּדָה. בְּשָׁעָה שֶׁנָּסַע מִן הַבַּיִת בִּקֵּשׁ מִן הָרוֹפֵא שֶׁיִּכְתּוֹב תְּכוּפוֹת מַה מַּצָּבָהּ שֶׁל סֶסִיל.

– סֶסִיל כְּבָר יוֹשֶׁבֶת בַּכֻּרְסָה, מְחַיֶּכֶת לְאִמָּא שֶׁלָּהּ. וּמִבְּעַד לַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ מְחַיֶּכֶת אֵלֶיהָ הַשֶּׁמֶשׁ – כּוֹתֵב הָרוֹפֵא. – אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיֶה טוֹב. מָרַת פַּסְטֵר עוֹשָׂה מַה שֶּׁבְּכֹחָהּ. אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים שְׁנֵינוּ. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהַמַּחֲלָה תִּגָּמֵר בְּכִי-טוֹב.

לֹא הוֹעִילוּ הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֵם, וּמְעַט יָכְלוּ לַעֲזוֹר הָרוֹפְאִים. מֵתוּ אָז יְלָדִים רַבִּים. שְׁנֵי יָמִים אַחַר-כָּךְ כְּבָר לֹא הָיְתָה סֶסִיל בַּחַיִּים. לֹא נִפְרְדָה מֵאָבִיהָ.

וְלֹא נִפְרַד מִבְּנוֹ גַּם הַבֻּרְסִי הַזָּקֵן. הָעֲבוֹדָה אֵינָהּ יוֹדַעַת רַחֲמִים.

קַמִיל הָיְתָה בַּת שְׁנָתַיִם כְּשֶׁהִנִּיחוּ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ אֲרוֹן-הַמֵּתִים.

כּוֹתֵב אָז פַּסְטֵר מִכְתָּב, שֶׁהוּא קָשֶׁה לַהֲבָנָה בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁלֹּא קָרְאוּ אֶת סִפְרֵי הַפִילוֹסוֹפִים.

הוּא כּוֹתֵב כָּךְ:

– כָּל הַפִילוֹסוֹפְיָה שֶׁלִּי נוֹבַעַת מִן הַלֵּב, וְלֹא מִן הַשֵּׂכֶל. כְּשֶׁמְּאַבְּדִים יֶלֶד אָהוּב, הַהַרְגָּשׁוֹת פּוֹנוֹת אֶל עֵבֶר הַנֶּצַח. הַנִּסְיוֹנוֹת מְשַׁנִּים אֶת רַעְיוֹנוֹתֵינוּ. כָּל הַטֶּבַע, מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, שׁוֹנֶה מִמַּה שֶּׁאֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים, מִמַּה שֶּׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים.

[כו]    🔗

מִפְּנֵי מָה כּוֹעֲסִים עַל פַּסְטֵר? מִפְּנֵי מָה אֵין אוֹהֲבִים אוֹתוֹ? יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה יְדִידִים, אַךְ מִשּׁוּם מָה יֵשׁ לוֹ אוֹיְבִים?

מִפְּנֵי שֶׁאֲחֵרִים גַּם הֵם רוֹצִים לִהְיוֹת מְפֻרְסָמִים.

וְיֶשְׁנָם בְּפַָּרִיס בָּנִים שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹרִים, שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתֵּי-חֲרשֶׁת עֲשִׁירִים, שֶׁל שַׁגְרִירִים, שֶׁל פְּקִידִים גְּדוֹלִים.

–מַה הוּא חוֹשֵׁב לוֹ, בְּנָם שֶׁל הַבֻּרְסִי וְהַגַּנֶּנֶת?

יוֹתֵר מִדַּי הוּא מִתְגַּדֵּל, זֶה מְגַדֵּל-הַתּוֹלָעִים וְצַיַּד-הָאֲוִיר.

קִבֵּל אוֹת-הִצְטַיְּנוּת. עוֹמְדִים לִבְחוֹר אוֹתוֹ לָאֲקַדֶמְיָה. הַקֵּיסָר הִזְמִין אוֹתוֹ לָאַרְמוֹן לְשִׂיחָה.

פַּסְטֵר וַדַּאי יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מִשְׂרָה טוֹבָה, דִּירָה נוֹחָה לְעַצְמוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ.

אַךְ לֹא כָּךְ הָיָה. פַּסְטֵר בִּקֵּשׁ רַק שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר לוֹ לָבוֹא אֶל בֵּית-הַחוֹלִים, לִבְדּוֹק אֶת הֶחֳלִירַע וְאֶת הַטִּיפוּס.

–דְּרוּשָׁה לָזֶה הֶעָזָה, אֶפְשָׁר לְהִדַּבֵּק – אוֹמֵר אַנְרִי סֶן-קְלֶר דֶּוִיל.

וְהַחוֹבָה? – שׁוֹאֵל פַּסְטֵר.

יַזְמִינוּ אוֹתוֹ בְּעוֹד שָׁנָה לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. יַעַרְכוּ צַיִד בִּשְׁבִיל אוֹרְחִים מִחוּץ-לָאָרֶץ. יִהְיוּ הַשַּׁגְרִיר שֶׁל רוּסְיָה וְהַשַּׁגְרִיר שֶׁל פְּרוּסְיָה.

הַקֵּיסָר יַרְאֶה לָהֶם אֶת הַמְלֻמָּדִים הַצָּרְפָתִיִּים. הוּא מַאֲמִין שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מִלְחָמָה, אִם חוּץ-לָאָרֶץ יֵדְעוּ אֵיזֶה מְשׁוֹרְרִים, צַיָּרִים, תּוֹכְנִים, רוֹפְאִים וְשַׂחֲקָנִים יֵשׁ לָהּ לְצָרְפַת.

וֶרְיֶה יְסַפֵּר אֵיזֶה כּוֹכָב חָדָשׁ רָאָה בַּשָּׁמַיִם. לוֹנְזֶ’ה יַגִּיד אֵיךְ הַדָּם סוֹבֵב בָּאָדָם. פַּסְטֵר יַסְבִּיר אֵיךְ צָרִיךְ לִבְדּוֹק יַיִן, אֲוִיר וָדָם, יַרְאֶה מִיקְרוֹסְקוֹפּ וְאֶת הַחַיּוֹנִים שֶׁלּוֹ.

הָאוֹרְחִים שׁוֹתִים יַיִן טוֹב, וּפַסְטֵר מְבַקֵּשׁ יַיִן מְקֻלְקָל.

יַיִן כָּזֶה אֵין אֶצְלֵנוּ – אוֹמֵר שַׂר-הַמַּשְׁקִים.

לִבְסוֹף מָצְאוּ שִׁבְעָה בַּקְבּוּקִים מְלֵאִים יַיִן מְקֻלְקָל, וְהַמְשָׁרֵת מַכְנִיס אוֹתָם בְּסַל לְחַדְרוֹ שֶׁל פַּסְטֵר.

הָאוֹרְחִים צוֹחֲקִים:

–אוֹ-הוֹ, סַל מָלֵא יַיִן! הַמְלֻמָּדִים אוֹהֲבִים, כַּנִּרְאֶה, לִלְגּוֹם יָפֶה. כַּנִּרְאֶה מִשּׁוּם כָּךְ טִפֵּס פַּסְטֵר וְעָלָה עַל הַר גָּבוֹהַּ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁם הָיָה בֵּית-מַרְזֵחַ.

פַּסְטֵר כָּתַב מִכְתָּב לַקֵּיסָר.

בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ בְּעִנְיַן מַעְבָּדוֹת בִּשְׁבִיל הַמְלֻמָּדִים. בִּקֵּשׁ שֶׁלִּמְלֻמָּד יִהְיוּ עוֹזְרִים צְעִירִים. זְקֵנִים וּצְעִירִים יַעַבְדוּ יַחְדָּו. הַצָּעִיר יִלְמַד לַעֲשׂוֹת נִסּוּיִים וּבְדִיקוֹת בִּזְהִירוּת וּבְדִיּוּק.

בִּקֵּשׁ בְּעִנְיַן עִתּוֹן מַדָּעִי, שֶׁלִּמְלֻמָּד צָעִיר יִהְיֶה הֵיכָן לְהַדְפִּיס תֵּאוּרִים שֶׁל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, מַה לֹּא הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ, אֵיזֶה שְׁגִיאוֹת עָשָׂה. אֵין זֶה מַסְפִּיק שֶׁמְּתָאֲרִים אֶת הָעֲבוֹדָה כְּשֶׁהִיא כְּבָר גְּמוּרָה.

בִּקֵּשׁ גַּם מַעְבָּדָה לְעַצְמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבַּעֲלִיַּת-הַגָּג וּבַמַּחְסָן הַקָּטָן שֶׁהוּא עוֹבֵד שָׁם עַכְשָׁו הוּא מְאַבֵּד הַרְבֵּה זְמַן.

בִּקֵּשׁ מָקוֹם לַעֲבוֹדָה בִּשְׁבִיל כָּל הַמְלֻמָּדִים בְּצָרְפַת.

בִּשְׁבִיל כָּךְ דְּרוּשִׁים כְּסָפִים. אַךְ צָרְפַת מַפְסִידָה בְּלִי הֶרֶף: 12.000.000 פְרַנְק עוֹלָה לָהּ הַמַּגֵּפָה שֶׁל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי.

עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה עוֹלָה מַגֵּפַת הַפָּרוֹת וְהַכְּבָשִׂים.

וְכַמָּה יַיִן הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, וְשֵׁכָר, וּבִּירָה.

מֵתִים יְלָדִים. מֵתוֹת אִמָּהוֹת וּמֵתִים אָבוֹת. נִשְׁאָרִים יְתוֹמִים.

בְּלִי מַעְבָּדוֹת וּמְלֻמָּדִים צָרְפַת תִּהְיֶה עֲנִיָּה וְטִפְּשָׁה. וְתַפְסִיד בַּמִּלְחָמָה.

חֲבֵרָיו שֶׁל פַּסְטֵר אָמְרוּ שֶׁהַקֵּיסָר יִכְעַס. לֹא. הוּא לֹא נִפְגַּע.

אַךְ כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מִדָּי. בְּעוֹד שְׁנָתַיִם עֲתִידָה הָיְתָה לִפְרוֹץ מִלְחָמָה נוֹרָאָה.

הַאִם רוֹצֶה פַּסְטֵר לְהַרְוִיחַ? הַאִם הוּא מְחַפֵּשׂ גְּדֻלָּה לְעַצְמוֹ? לֹא, פַּסְטֵר אֶבְיוֹן הוּא. אֲחוֹתוֹ הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֻּרְסִי בְּאַרְבּוּאָה. אַךְ הוּא אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מִן הַקֵּיסָר כְּלוּם, לֹא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחְתּוֹ.

[כז]    🔗

הַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה נוֹתֶנֶת לָאָדָם דְּבַשׁ. הַפַּרְפָּרִים נוֹתְנִים לָאָדָם מֶשִׁי. אֶת הַמֶּשִׁי הַזֶּה מוֹכֶרֶת צָרְפַת בְּעַד 100 מִילְיוֹן פְרַנְק.

בָּאָה מַגֵּפָה. הַפַּרְפָּרִים חוֹלִים. אֵין מֶשִׁי. אֵין מַה לִמְכּוֹר. מָה לַעֲשׂוֹת?

הַכְּפָר הַצָּרְפָתִי הָיָה עָשִׁיר.

לְכָל בַּעַל-מֶשֶׁק הָיָה בַּיִת קָטָן, וּלְיַד הַבַּיִת גִּנָּה.

הָאֲדָמָה מַצְמִיחָה לֶחֶם, הַפָּרָה נוֹתֶנֶת חָלָב, בַּגָּן בְּשֵׁלִים הַפֵּרוֹת. יֵשׁ פְּרָחִים וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה, סֶלֶק, גֶּזֶר, בָּצָל, כְּרוּב.

וְהַתּוּת, עֵץ הַזָּהָב, מֵזִין אֶת תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי. אֶת הַמֶּשִׁי מוֹכְרִים, וּבַכֶּסֶף קוֹנִים כָּל מַה שֶּׁדָּרוּשׁ לַחַיִּים: נְעָלִים, כּוֹבַע, נֵפְט, אֵת, מֶלַח, סוּס. וּבַכֶּסֶף מְשַׁלְּמִים מִסִּים.

עַכְשָׁו אֵין פְּקָעוֹת שֶׁל מֶשִׁי. בַּצֹּרֶת, מַגֵּפַת הַפַּרְפָּרִים וְהַתּוֹלָעִים. מַה לַּעֲשׂוֹת?

צָרִיךְ לִמְכּוֹר אֶת גַּרְעִינֵי הַתְּבוּאָה, וְלַיְלָדִים יֶחֱסַר הַלֶּחֶם. צָרִיךְ לִמְכּוֹר אֶת הַפָּרָה, וְלֹא יִהְיֶה חָלָב. הַכְּפָר רָעֵב. אֵין בַּמֶּה לִקְנוֹת תְּרוּפָה אִם מִישֶׁהוּ נֶחֱלָה. מַה לַּעֲשׂוֹת?

– הַצִּילוּ – כּוֹתְבִים אֲנָשִׁים לְפָּרִיס. – הַצִּילוּ – כּוֹתְבִים לַקֵּיסָר. – אֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְשַׁלֵּם אֶת הַמִּסִּים.

הַקֵּיסָר שׁוֹלֵחַ לְסִין, לְיַפָּן, שֶׁיָּבִיאוּ בֵּיצִים בְּרִיאוֹת, זְרָעִים בְּרִיאִים שֶׁל פַּרְפָּרִים. וְאֵין זֶה מוֹעִיל.

מִתְעַשְּׁרִים רַק הַסּוֹחֲרִים בַּזְּרָעִים הַלָּלוּ שֶׁל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי. הֵם דּוֹרְשִׁים מְחִיר יָקָר, כָּל אֶחָד מְשַׁבֵּחַ אֶת שֶׁלּוֹ, כָּל אֶחָד מַבְטִיחַ, כָּל אֶחָד מְהַלֵּל אֶת סְחוֹרָתוֹ.

בְּעַד זְרָעִים תֻּרְכִּיִּים, יְוָנִיִּים, קַוְקָזִיִּים, הֵם דּוֹרְשִׁים שֶׁיְּשַׁלְּמוּ הַרְבֵּה, אַךְ מַבְטִיחִים:

– בְּעוֹד שָׁנָה יִהְיֶה כְּבָר טוֹב. בְּעוֹד שָׁנָה תִּרְאוּ. תִּוָּלַדְנָה תּוֹלְעֵי-מֶשִׁי בְּרִיאוֹת.

אֲבָל עוֹבֶרֶת שָׁנָה, עוֹבְרוֹת חָמֵשׁ שָׁנִים. וְהַמַּגֵּפָה וְהַבַּצֹּרֶת נִמְשָׁכוֹת עוֹד. מַה לַּעֲשׂוֹת?

הַתּוֹלָעִים וְהַפַּרְפָּרִים אֵינָם רוֹצִים לֶאֱכוֹל, אֵינָם גְּדֵלִים, אֵינָם עוֹבְדִים, גּוֹוְעִים. מַה לַּעֲשׂוֹת? מַדּוּעַ הַדָּבָר כָּךְ?

אַגְרוֹנוֹם מְלֻמָּד אֶחָד אוֹמֵר: עַל עֲלֵי הַתּוּת צָרִיךְ לְפַזֵּר סֻכָּר. אַחֵר אוֹמֵר: צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ עַל הֶעָלִים יָיִן. שְׁלִישִׁי אוֹמֵר: תְּרוּפָה לַמַּגֵּפָה הַזֹּאת – פִּיחַ. רְבִיעִי אוֹמֵר – זֶפֶת. לְכָל אֶחָד נִדְמֶה שֶׁמָּצָא אֶת הַתְּרוּפָה.

תֵּאֲרוּ אֶת הַמַּחֲלָה הַזֹּאת. כְּלוּם לֹא מוֹעִיל.

הַמְלֻמָּדִים נוֹעָדִים בָּאֲקַדֶמְיָה, מְנִידִים רָאשֵׁיהֶם, וְהָאִכָּרִים רְעֵבִים.

– הַצִּילוּ – הֵם מִתְחַנְּנִים.

שָׁלְחוּ מִכְתָּב לַשָּׂרִים וְלַסֶּנַט. וְעַל הַמִּכְתָּב הַזֶּה חָתְמוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִכָּרִים.

הַפַּרְפָּרִים מְטִילִים בֵּיצִים בַּסְּתָו.

רָאִיתִי אֶת הַבֵּיצִים הַלָּלוּ שֶׁל פַּרְפְּרֵי הַמֶּשִׁי. הֵן נִרְאוֹת כְּמוֹ זְרָעִים.

הַזְּרָעִים הָאֵלֶה מוּטָלִים כָּל הַחֹרֶף. בַּחֹרֶף כְּלוּם לֹא מִתְרַחֵשׁ. וְרַק בָּאָבִיב מִתְבַּקְּעוֹת תּוֹלָעִים וְאוֹכְלוֹת אֶת עֲלֵי הַתּוּת. אַרְבַּע פְּעָמִים מִשְׁתַּנָּה הַתּוֹלַעַת, מִתְחַלֶּפֶת לְגֹלֶם בִּפְקַעַת.

רָאִיתִי אֶת תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי הָאֵלֶּה וְאֶת הַפְּקָעוֹת.

הַמְלֻמָּדִים כְּבָר תֵּאֲרוּ אֶת הַמַּחֲלָה הַזֹּאת, הָאֲקַדֶמְיָה נָתְנָה לָהֶם פְּרָסִים. מְנַסִּים כָּךְ וְכָךְ. מְנַסִּים כָּאן וְשָׁם. – אֲבָל אֵיךְ לְרַפֵּא, אִם לֹא יוֹדְעִים מֵאַיִן בָּא הַנֶּגֶף, מִפְּנֵי מַה יֵשׁ מַגֵּפָה, מַחֲלָה וּמָוֶת?

צָרִיךְ לִשְׁלוֹחַ לְשָׁם אֶת פַּסְטֵר.

אַךְ פַּסְטֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִנְסוֹעַ.

[כח]    🔗

פַּסְטֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִנְסוֹעַ.

הוּא כָּתַב כָּךְ:

– אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל עָלַי אֶת הָעֲבוֹדָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת. נָעִים לִי מְאֹד שֶׁאֲדוֹנִי נוֹתֵן בִּי אֶת אֱמוּנוֹ. אַךְ אֵינֶנִּי מֵבִין בָּזֶה. אֲנִי מֻדְאָג; בְּעַצְמִי אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי תּוֹלַעַת-מֶשִׁי.

אַךְ כָּתְבוּ וְעָנוּ לוֹ:

– זֶה עִנְיָן חָשׁוּב. עָנְיָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה גָּדוֹל כָּל-כָּךְ, שֶׁקָּשֶׁה לְתָאֲרוֹ בְּמִלִּים. סוֹבֶלֶת אַרְצֵנוּ הַמִּסְכֵּנָה. סוֹבֵל עַמֵּנוּ הַמִּסְכֵּן.

מִפְּנֵי מָה פַּסְטֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִנְסוֹעַ?

מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כִּי צָרִיךְ לִמְצוֹא אֱמֶת חֲדָשָׁה עַל הַמַּחֲלָה הַמּוּזָרָה הַזֹּאת. יוֹדֵעַ הוּא שֶׁקָּשֶׁה לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהָאֱמֶת מִסְתַּתֶּרֶת.

הוּא הָיָה צָעִיר. חִפֵּשׂ. הִתְרוֹצֵץ בָּעוֹלָם לִמְצוֹא גְּבִישִׁים חֲדָשִׁים. הָאֲנָשִׁים עָזְרוּ לוֹ מְעַט, וְהַרְבֵּה הִפְרִיעוּ.

הָיָה צָעִיר. חִפֵּשׂ. רָדַף בָּעוֹלָם אַחֲרֵי אֱמֶת חֲדָשָׁה עַל הַתְּסִיסָה.

הוּא כָּתַב אָז לְאִשְׁתּוֹ:

– אֲנִי מְיֻגָּע מְאֹד.

אַךְ אָז הָיָה עוֹד צָעִיר. רָדַף אַחֲרֵי אֱמֶת חֲדָשָׁה עַל רִבּוּי-מֵעַצְמוֹ. עָלָה עַל הַר גָּבוֹהַּ מְכֻסֶּה קֶרַח. וְשָׁם חִפֵּשׂ וּבִקֵּשׁ.

מִפְּנֵי מָה פַּסְטֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִנְסוֹעַ?

מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יַאֲמִינוּ לוֹ כְּשֶׁיִּמְצָא אֶת הָאֱמֶת?

כְּבָר אוֹמְרִים:

– שָׁלְחוּ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת תְּכוּנוֹת הַסֻּכָּר, הַכֹּהֶל וְהֶחָלָב. פַּסְטֵר זֶה אֵינוֹ בּוֹטַנִּיקָן (מְלֻמָּד בְּתוֹרַת הַצּוֹמֵחַ), לֹא אַגְרוֹנוֹם (מְלֻמָּד בְּתוֹרַת הַחַקְלָאוּת) וְלֹא זוֹאוֹלוֹג (מְלֻמָּד בְּתוֹרַת הֶחָי). מַה יּוֹעִיל כָּאן כִּימַאי? כָּאן אֵין גְּבִישִׁים. – הוּא יֹאמַר שֶׁיֵּשׁ נְבָטִים בָּאֲוִיר. צָרִיךְ יִּהְיֶה אֵפוֹא לְהַחֲלִיף אֶת הָאֲוִיר? אַךְ אֵיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת?

פַּסְטֵר יוֹדֵע שֶׁתִּהְיֶה שׁוּב מַחֲלֹקֶת. וַהֲרֵי הַמַּחֲלוֹקוֹת הָהֵן עֲדַיִן לֹא נִגְמְרוּ.

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁתִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת, שֶׁיִּהְיֶה מַאֲבָק, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיַּכִּיר אֶת הַגָּרוּעַ שֶׁבָּאוֹיְבִים: אֶת הַסּוֹחֵר בְּזַרְעֵי הַפַּרְפָּרִים. הַסּוֹחֵר יִמְכּוֹר בֵּיצִים נְגוּעוֹת. יִגְוְעוּ אֲנָשִׁים, תֵּחָרֵב הָאָרֶץ, וּבִלְבַד שֶׁהוּא יַרְוִיחַ.

מִפְּנֵי מָה פַּסְטֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לִנְסוֹעַ?

אוּלַי יֵשׁ לוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁמַּחֲלַת-פַּרְפָּרִים זוֹ תַּפְרִיעַ לוֹ לְהִפָּרֵד מֵאָבִיו, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת בִּתּוֹ בִּזְמַן שֶׁתִּהְיֶה חוֹלָה?

בְכָל נִסּוּי צָרִיךְ לְחַכּוֹת זְמַן אָרֹךְ וּבְסַבְלָנוּת. כָּאן בַּחֹרֶף לֹא מִתְהַוֶּה כְּלוּם. כָּל הָעֲבוֹדָה הִיא בִּשְׁנֵי חָדְשֵׁי הַקַּיִץ. צָרִיךְ לְמַהֵר. וְלִמְלֻמָּד אָסוּר לְמַהֵר וּלְהֵחָפֵז. וְצָרִיךְ לְהֵחָפֵז, מִפְּנֵי שֶׁאֲנָשִׁים מְחַכִּים בְּקֹצֶר-רוּחַ לְהַצָּלָה.

וְשָׁם, בַּכְּפָר, אֵין מַעְבָּדָה. אֵין אֲפִלּוּ מָקוֹם לָגוּר בּוֹ, בִּשְׁבִיל לְהִנָּפֵשׁ.

אוּלַי פַּסְטֵר יוֹדֵעַ שֶׁיֶּחֱלֶה וְיִסַּע בְּחָלְיוֹ?

מִפְּנֵי שֶׁאִם יַתְחִיל בַּעֲבוֹדָה – לֹא יַנִּיחַ אוֹתָהּ.

מִפְּנֵי מָה לִבְסוֹף הוּא רוֹצֶה לִנְסוֹעַ וְיִסַּע?

מִשּׁוּם שֶׁהוּא עַקְשָׁן וְרוֹצֶה לָדַעַת מַה שֶּׁאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא עִקֵּשׁ וְרוֹצֶה לְהָבִין מַה שֶּׁאֵין שׁוּם אָדָם מֵבִין.

וּמַה בְּכָךְ שֶׁיִּתָּקֵל בִּשְׁגִיאָה? בְּחִידָה? בְּסוֹד? בְּשֶׁקֶר? בִּמְרִיבוֹת? מַה בְּכָךְ שֶׁאֶחָד יֹאמַר דָּבָר זֶה וְאַחֵר יֹאמַר דָּבָר אַחֵר? שֶׁאֶחָד יֹאמַר כָּךְ וְאַחֵר יֹאמַר לֹא כָּךְ?

פַּסְטֵר יַעֲשֶׂה אֶלֶף נִסּוּיִים. וּלְבַסּוֹף יִלְמַד וְיֵדַע בְּעַצְמוֹ, וְגַם לַאֲחֵרִים יַעֲזוֹר.

חוֹלִים פַּרְפָּרִים, חוֹלוֹת בְּהֵמוֹת וְחוֹלִים אֲנָשִׁים. פַּסְטֵר יְגַלֶּה אֶת הַמַּגֵּפָה. הוּא עַקְשָׁן, הוּא יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא אוֹתָהּ.

[כט]    🔗

פַּסְטֵר הִתְחִיל כָּךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ:

בְּהַקְשָׁבָה שָׁמַע וְרָשַׁם מַה שֶּׁאוֹמְרִים הַמְלֻמָּדִים.

בְּעִיּוּן קָרָא מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַמְלֻמָּדִים בְּכָל הָעוֹלָם.

קָרָא סְפָרִים חֲדָשִׁים וִישָׁנִים. קָרָא סְפָרִים שֶׁל אֲנָשִׁים מְלֻמָּדִים שֶׁחָיוּ בִּזְמַנּוֹ, וְשֶׁל אֵלֶּה שֶׁכְּבָר מֵתוּ.

קָרָא אֶת סִפְרֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁאֲנָשִׁים מַכִּירִים וְזוֹכְרִים אוֹתָם, וְאֶת סִפְרֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁאֲנָשִׁים שָׁכְחוּ אוֹתָם.

מַה הַמְלֻמָּדִים הָאֵלֶּה יָדְעוּ? מֶה חָשְׁבוּ? אֵיזֶה נִסּוּיִים וּבְדִיקוֹת עָשׂוּ?

מַה לֹּא עָלָה בְּיָדָם וּמַדּוּעַ?

אִם מְלֻמָּד כּוֹתֵב בְּסִפְרוֹ שֶׁרָאָה מַשֶּׁהוּ, פַּסְטֵר רוֹצֶה גַּם הוּא לִרְאוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. אִם עָשָׂה נִסּוּיִים, פַּסְטֵר מֻכְרָח לַחֲזוֹר עֲלֵיהֶם. הֲתִהְיֶינָה תּוֹצְאוֹת הַנִּסּוּי בְּדִיּוּק כָּךְ? אוּלַי צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ קְצָת, אוּלַי אָז יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר?

אִם מִישֶׁהוּ כּוֹתֵב בְּסִפְרוֹ שֶׁרָאָה מַשֶּׁהוּ, וּפַּסְטֵר אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הוּא שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: מִפְּנֵי מָה אֵינִי רוֹאֶה? מִי טָעָה? הֵיכָן הַטָּעוּת?

אִם מִישֶׁהוּ כּוֹתֵב שֶׁעָשָׂה מַשֶּׁהוּ, וּפַּסְטֵר אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הוּא מֻכְרָח לְנַסּוֹת בְּעַקְשָׁנוּת פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית.

פַּסְטֵר קָרָא וְרָשַׁם בְּמַחְבֶּרֶת וְעַל דַּפִּים, בְּעֵט וּבְעִפָּרוֹן. כָּתַב מַה שֶּׁמָּצָא בַּסְּפָרִים, וּמָה שֶׁנִּרְאָה לוֹ לְעַצְמוֹ. הוּא שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ:

– אוּלַי זֶה? אוּלַי כָּךְ? צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת. צָרִיךְ כָּךְ לְנַסּוֹת. צָרִיךְ לִרְאוֹת.

מִפְּנֵי שֶׁבְּעַצְמוֹ עֲדַיִן לֹא רָאָה תּוֹלַעַת-מֶשִׁי. לֹא אֶת הַזְּרָעִים, לֹא אֶת הַזְּחָלִים וְהַגְּלָמִים וְלֹא אֶת הַפַּרְפָּר. אַךְ הִכִּיר אוֹתָם מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים.

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נָסַע פַּסְטֵר לְבַדּוֹ אֶל הַכְּפָר. לָקַח אֶת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ, לָקַח סְפָרִים. לָקַח אֶת הַמַּחְבָּרוֹת. נוֹסֵעַ.

הוּא נוֹסֵעַ מִכְּפָר אֶל כְּפָר. רוֹשֵׁם. כָּאן הַמַּגֵּפָה הִתְחִילָה מִכְּבָר. כָּאן כָּל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי גָּוְעוּ. כָּאן הֵם רַק חוֹלִים. פֹּה קָנוּ זְרָעִים כָּאֵלֶּה, וּפֹה אֲחֵרִים. פֹּה כָּאֵלֶּה הֵם עֲצֵי הַתּוּת, פֹּה כָּזֹאת הָאֲדָמָה וְכָאֵלֶּה הַמַּיִם. כָּאן כָּךְ נִסּוּ לְרַפֵּא וְכָאן אַחֶרֶת.

אָבִיו שֶׁל פַּסְטֵר הָיָה בֻּרְסִי טוֹב, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא הָיָה מְלֻמָּד.

כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם וְהוּא רוֹאֶה. כָּל אָדָם מְלֻמָּד וּבִלְתִּי-מְלֻמָּד חוֹשֵׁב וּמְנַסֶּה. אִם אֵין הוּא מְלֻמָּד, הֲרֵי הוּא מִסְתַּכֵּל הַרְבֵּה וְשׁוֹקֵל בְּדַעְתּוֹ זְמַן רַב, וְאוּלַי יִרְאֶה דָּבָר שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲפִלּוּ מְלֻמָּד לֹא יִרְאֶה אוֹתוֹ. וּשְׁגִיאוֹת אֶפְשָׁר תָּמִיד לְתַקֵּן.

בִּזְמַן שֶׁפַּסְטֵר הָיָה מִתְבּוֹנֵן בְּבָתֵּי-הַחֲרשֶׁת, הָיָה שׁוֹאֵל עַל דְּבָרִים שׁוֹנִים אֶת הַפּוֹעֲלִים. וְלֹא רַק אֶת בַּעֲלֵי בָּתֵּי-הַחֲרשֶׁת וְאֶת הַכִּימָאִים.

לִפְעָמִים דָּבָר שְׁטוּתִי וּפַשְׁטָנִי מוֹעִיל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לְהוֹלִיד רַעְיוֹן חָדָשׁ, לְהָעִיר אֶת תְּשׂוּמַת-הַלֵּב.

רַק הַשֶּׁקֶר מַפְרִיעַ וּמַטְעֶה.

שֵׁשׁ פְּעָמִים הִתְחִיל פַּסְטֵר. שֵׁשׁ פְּעָמִים תִּקֵּן אֶת הָעֲבוֹדָה בִּדְבַר תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי. עַקְשָׁן. הוּא יֵדַע. הוּא מֻכְרָח לָדַעַת.

פַּעַם הוּא שָׂמֵחַ, וּפַעַם הוּא עָצוּב; אַךְ תָּמִיד לֹא-שָׁקֵט. הוּא עָצוּב וְלֹא-שָׁקֵט כְּשֶׁדָּבָר אֵינוֹ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ, הוּא שָׂמֵחַ וְלֹא-שָׁקֵט כְּשֶׁהַדָּבָר עָלָה בְּיָדוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהִצְלִיחַ עַכְשָׁו וְכָאן, אוּלַי לֹא יַצְלִיחַ מָחָר וְשָׁם?

מַדּוּעַ נָסַע פַּסְטֵר לְבַדּוֹ? רָצוּ לָתֵת לוֹ תַּלְמִידִים וְעוֹזְרִים; מִפְּנֵי שֶׁהָעִנְיָן הָיָה חָשׁוּב. אַךְ תַּלְמִיד יָכוֹל הָיָה לִשְׁאוֹל, וְהוּא עַצְמוֹ עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם.

הוּא מֻכְרָח לְהַכִּיר בְּעַצְמוֹ אֶת הַיְצוּרִים הַמּוּזָרִים הַלָּלוּ. הוּא מֻכְרָח לִלְמוֹד וּלְהַכִּיר, וְרַק אַחַר-כָּךְ יֹאמַר מַה צָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת. כְּמוֹ מַצְבִּיא הַמְתַכְנֵן אֶת תָּכְנִית הַקְּרָב, שֶׁתָּבִיא אֶת הַנִּצָּחוֹן.

[ל]    🔗

מִישֶׁהוּ עוֹזֵר, וּמִישֶׁהוּ אַחֵר מַפְרִיעַ. מַשֶּׁהוּ עוֹזֵר, וּמַשֶּׁהוּ אַחֵר מַפְרִיעַ לַמְלֻמָּד.

אוּלַי מִשּׁוּם זֶה פַּסְטֵר פָּחַד כָּל-כָּךְ לָגֶשֶׁת אֶל הָעֲבוֹדָה עַל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ הַרְגָּשָׁה שֶׁזֶּה יִהְיֶה בִּשְׁבִילוֹ נִסָּיוֹן קָשֶׁה?

אַךְ בָּא אֶל הַכְּפָר – בָּא מוֹת אָבִיו וּקְבוּרָתוֹ.

הוּא חוֹזֵר שׁוּב אֶל הַזְּחָלִים וְאֶל הַפַּרְפָּרִים, וְהִנֵּה מֵתִים עָלָיו יְלָדָיו. יַלְדָּה אַחַת וְהַשְּׁנִיָּה.

וּכְבָר קָרוֹב הוּא לְנִצָּחוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עַצְמוֹ נוֹפֵל לְמִשְׁכָּב.

הֲיוֹדַעַת אַתְּ, צָרְפַת הַמִּסְכֵּנָה, מַה צָּפוּי לָךְ?

עֶשֶׂר שָׁנִים יִהְיֶה פַּסְטֵר מְחַפֵּשׂ וּבוֹדֵק. יַפְסִיק וְיַתְחִיל אֶת עֲבוֹדָתוֹ, יִהְיֶה תּוֹעֶה וְטוֹעֶה.

קַל הָיָה לִטְעוֹת.

שֶׁכֵּן הֵיכָן נְעוּצָה הַמַּגֵּפָה? בְּבֵיצֵי הַזֶּרַע, אוֹ שֶׁמָּא בַּזַּחַל? בַּצָּעִיר אוֹ בַּזָּקֵן, בְּזֶה הָרִאשׁוֹן, אוֹ בָּרְבִיעִי? בַּפְּקַעַת אוֹ בַּפַּרְפָּר? בָּאֲוִיר, אוֹ שֶׁמָּא בַּעֲלֵי הַתּוּת?

חִפֵּשׂ פַּסְטֵר תַּחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ, הִבִּיט בָּעַיִן הַגְּלוּיָה, הִתְבּוֹנֵן אֵיךְ נוֹלָדוֹת תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי, אֵיךְ הֵן מִתְהַלְּכוֹת, אֵיךְ הֵן אוֹכְלוֹת, אֵיךְ הֵן גְּדֵלוֹת, אֵיךְ הֵן מִתְחַלְּפוֹת וְאֵיךְ הֵן טוֹווֹת, אֵיךְ נוֹלָד הַפַּרְפָּר וְאֵיךְ הוּא מְרַחֵף?

מְקוֹם-עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל פַּסְטֵר אֵינוֹ עוֹד הַמַּעְבָּדָה הַשְּׁקֵטָה, אֶלָּא מִכְלָאוֹת שֶׁל תּוֹלְעֵי-מֶשִׁי וּפַרְפָּרִים בְּרִיאִים, וּבֵית-מַרְפֵּא שֶׁל תּוֹלָעִים וּפַרְפָּרִים חוֹלִים.

לִטְעוֹת קַל, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְמַהֵר. לֹא טוֹב לְמַהֵר בְּשׁוּם עֲבוֹדָה מַדָּעִית.

בֵּינָתַיִם, בַּעֲבוֹדָה עַל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי, מַה שֶּׁלֹּא עוֹשִׂים מַהֵר – רַק בְּעוֹד שָׁנָה אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִרְאוֹת שֵׁנִית. מִפְּנֵי שֶׁבַּחֹרֶף יֶשְׁנָם רַק זְרָעִים – בֵּיצֵי הַתּוֹלָעִים; וְכָאן לֹא מִתְהַוֶּה כְּלוּם.

צָרִיךְ לְחַכּוֹת וְקָשֶׁה לְחַכּוֹת, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה עַצְמְךָ רוֹצֶה לָדַעַת, וַאֲנָשִׁים מְחַכִּים לְמַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לָהֶם, מְחַכִּים לְהַצָּלָה. פַּסְטֵר – הוּא תִּקְוָתָם הָאַחֲרוֹנָה.

לְפִיכָךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָבְשׁוּ הַדְּמָעוֹת וְעוֹד כּוֹאֲבוֹת הָעֵינַיִם, כְּבָר בּוֹדֵק פַּסְטֵר תַּחַת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע שָׁעוֹת פַּרְפָּר אֶחָד. לְחוּד אֶת הָרֹאשׁ, לְחוּד אֶת הָרַגְלַיִם, הַכְּנָפַיִם, מַה שֶּׁעָלָיו, מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ וּמַה שֶּׁמִּסְּבִיבוֹ. אֶת הָאֲוִיר, הָאֲדָמָה, אֶת הַמַּיִם וַעֲלֵי הַתּוּת.

פַּסְטֵר חִפֵּשׂ מַחֲלָה אַחַת, וְגִלָּה אוֹתָהּ. עַכְשָׁו הוּא רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ גַּם מַחֲלָה שְׁנִיָּה שֶׁל הַפַּרְפָּרִים. מַחֲלָה אַחַת נְעוּצָה בַּבֵּיצָה שֶׁל הָאֵם, הַשְּׁנִיָּה בַּמָּזוֹן הַנָּגּוּעַ.

נִצָּחוֹן! הַדָּבָר הוּא כָּךְ, כְּפִי שֶׁאָמַר פַּסְטֵר.

הָאֲנָשִׁים אֵינָם מַאֲמִינִים. הֵם דּוֹרְשִׁים הוֹכָחוֹת:

– אִם דְּבָרֶיךָ נְכוֹנִים, תֵּן זְרָעִים בְּרִיאִים.

פַּסְטֵר יֵשׁ לוֹ אַרְבָּעָה סוּגִים שֶׁל בֵּיצֵי זְרָעִים, וְהוּא אוֹמֵר:

– מִן הַבֵּיצִים הַלָּלוּ יִוָּלְדוּ זְחָלִים בְּרִיאִים. מִן הַבֵּיצִים הָהֵן יִוָּלְדוּ זְחָלִים נְגוּעִים בַּמַּחֲלָה הָרִאשׁוֹנָה. אֵלֶּה מִן הַסּוּג הַשְּׁלִישִׁי יִהְיוּ נְגוּעִים בַּמַּחֲלָה הַשְּׁנִיָּה, וּמִן הַסּוּג הָרְבִיעִי יִהְיוּ נְגוּעִים בִּשְׁתֵּי הַמַּחֲלוֹת.

זֹאת כָּתַב פַּסְטֵר עַל טַבְלָאוֹת. וְכָךְ הָיָה.

פַּסְטֵר רָצָה שֶׁכָּל בַּעַל-מֶשֶׁק יִהְיֶה לוֹ מִיקְרוֹסְקוֹפּ וּבְעַצְמוֹ יִבְדֹּק אֶת בֵּיצֵי הַזֶּרַע. אַךְ דָּבָר זֶה לֹא עָלָה בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיג.

אֲבָל הִזְמִינוּ אוֹתוֹ אֶל מֶשֶׁק גָּדוֹל שֶׁבּוֹ הֶעֱמִידוּ שִׁבְעִים מִיקְרוֹסְקוֹפִּים, וְשָׁם יָשְׁבוּ שִׁבְעִים נָשִׁים וּבָדְקוּ אֶת הַזְּרָעִים שֶׁל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי. כָּל יוֹם בָּדְקוּ שָׁם 40,000 זְרָעִים, בִּשְׁבִיל לְהַשְׁאִיר אֶת הַבְּרִיאִים, וְאֶת הַחוֹלִים לְהַשְׁלִיךְ.

כָּךְ אָמַר פַּסְטֵר וְכָךְ עָשׂוּ. כָּךְ עָשׂוּ בְּצָרְפַת וְכָךְ עָשׂוּ בְּחוּץ-לָאָרֶץ.

לֹא. לְכַתְּחִלָּה לֹא עָשׂוּ כָּךְ. הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת כָּךְ רַק לְאַחַר שֶׁפַּסְטֵר גָּמַר אֶת בְּדִיקוֹתָיו.

וְהַדָּבָר הַזֶּה הָיָה כְּבָר לְאַחַר מַחֲלָתוֹ.

[לא]    🔗

יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים הָאוֹהֲבִים לָקַחַת, וְהֵם עַצְמָם נוֹתְנִים מְעָט. יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים הַנּוֹתְנִים הַרְבֵּה, אַךְ לוֹקְחִים מְעָט.

פַּסְטֵר רָצָה לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל לַעֲבוֹד וּלְהָבִיא תּוֹעֶלֶת.

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

– אִם יוֹם אֶחָד אֵינֶנִּי עוֹבֵד, נִדְמֶה לִי שֶׁגָּנַבְתִּי מַשֶּׁהוּ.

הָיָה אוֹמֵר:

– צָרִיךְ לְמַהֵר.

אָמַר:

– חֲבָל לִי לָמוּת, הָיִיתִי רוֹצֶה לְהָבִיא יוֹתֵר תּוֹעֶלֶת לְאַרְצִי.

רַק פַּעַם אַחַת בִּימֵי מִלְחָמָה אָמַר:

– מְאֻשָּׁרִים אֵלֶּה שֶׁכְּבָר מֵתוּ.

פַּסְטֵר אֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲלוֹת. כָּזֹאת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ.

אִמּוֹ לֹא שָׁכְבָה חוֹלָה מֵעוֹלָם. עָבְדָה עַד שְׁעָתָהּ הָאַחֲרוֹנָה. וְכָךְ גַּם הָאָב. שְׁנֵיהֶם בִּקְּשׁוּ לְהִפָּרֵד מֵעַל לוּאִי, אַךְ לֹא הִסְפִּיקוּ.

יֵשׁ שְׂדֵה קְרָב. וְיֵשׁ שְׂדֵה עֲבוֹדָה. חַיָּל נוֹפֵל פָּצוּעַ אוֹ הָרוּג. הָרוֹבֶה בְּיָדוֹ. שְׂדֵה הַקְּרָב שֶׁל פַּסְטֵר הָיְתָה הַמַּעְבָּדָה. נִשְׁקוֹ הָיָה הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ.

פַּסְטֵר חָלָה. הָיָה לוֹ חֹם. בִּקְּשָׁה אִשְׁתּוֹ:

– הִשָּׁאֵר בַּבַּיִת.

אַךְ הָיְתָה יְשִׁיבָה מַדָּעִית חֲשׁוּבָה. אִשְׁתּוֹ הוֹלִיכָה אוֹתוֹ. חִכְּתָה. פַּסְטֵר חָזַר מְיֻגָּע. נָפַל לְמִשְׁכָּב.

שִׁתּוּק. הוּא יָכוֹל לָמוּת מִזֶּה. כָּךְ מֵתָה אִמָּא שֶׁלּוֹ. בָּאָה הַתְקָפַת שִׁתּוּק, וַחֲסָל.

פַּסְטֵר גּוּפוֹ קַר, עֵינָיו עֲצוּמוֹת. הַיָּד חָסְרַת תְּנוּעָה. הַאִם עוֹד יִתְעוֹרֵר?

נוֹרָא הָיָה הַשָּׁבוּעַ.

הָרוֹפְאִים הִתְפַּלְּאוּ שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי.

אַךְ פִּתְאֹם בָּאָה הֲטָבָה. הוּא נִרְדַּם בְּשַׁלְוָה. הַכָּרָתוֹ חָזְרָה. הוּא יִחְיֶה.

מַה יִּהְיֶה בַּלַּיְלָה? מָה יִּהְיֶה בַּבֹּקֶר? מָרַת פַּסְטֵר וְדוֹקְטוֹר גּוֹדֶלְיֶה נִמְצָאִים כָּל הַזְּמַן לְיַד הַחוֹלֶה. בַּלַּיְלָה שׁוֹמְרִים הַתַּלְמִידִים: רוֹלֶן, דֶּוִיל, זֶ’רְוֶז, דִּידוֹ, בֶּרְטִין, לַאמִי, דִּיקְלוֹ.

דְּרוּשָׁה לוֹ מְנוּחָה. אַךְ פַּסְטֵר אֵינוֹ נִשְׁמָע לִפְקֻדַּת הָרוֹפֵא. הוּא מַכְתִּיב סֵפֶר חָדָשׁ עַל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי. הוּא מְפַחֵד שֶׁמָּא לֹא יַסְפִּיק.

דְּרוּשָׁה לוֹ מְנוּחָה. אַךְ פַּסְטֵר עוֹשֶׂה תָּכְנִיּוֹת לַעֲבוֹדָה חֲדָשָׁה.

עָבָר חֹדֶשׁ. הוּא קָם מִמִּטָּתוֹ. מַתְחִיל לִקְרוֹא. קוֹרֵא כְּבָר בְּעַצְמוֹ.

עוֹד חֹדֶשׁ. טוֹב לוֹ כְּבָר יוֹתֵר. הוּא מֵנִיעַ אֶת הַיָּד. הוֹלֵךְ בְּעַצְמוֹ.

הוּא רוֹצֶה לִנְסוֹעַ אֶל הַכְּפָר, אֶל פַּרְפָּרָיו.

מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ:

– חַכֵּה קְצָת, אִי-אֶפְשָׁר. שׁוּב תֶּחֱלֶה.

אַךְ פַּסְטֵר עַקְשָׁן הוּא.

כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן בִּזְבֵּז. אֵין כָּאן בְּפָּרִיס שׁוּם דָּבָר לַעֲשׂוֹת. בּוֹנִים מַעְבָּדָה חֲדָשָׁה. יָשׁוּב כְּשֶׁתִּהְיֶה כְּבָר מוּכָנָה.

נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ אֶל קְרוֹן הָרַכֶּבֶת. נָסַע.

הִתְעַיֵּף בַּנְּסִיעָה.

הַדִּירָה הָיְתָה לֹא-נוֹחָה וְקָרָה.

פַּסְטֵר לֹא לָמַד עֲדַיִן לְהִתְהַלֵּךְ לְאַחַר מַחֲלָתוֹ.

נָפַל. נִפְגַּע. הוּא כּוֹתֵב בְּמִכְתָּב:

“לֹא שָׁבַרְתִּי אֶת הָרֶגֶל. הַפְּצָעִים מַכְאִיבִים, אַךְ לֹא מְסֻכָּנִים. אֲנִי כְּבָר מֵנִיעַ אֶת הָרֶגֶל, אַךְ לְאַט מְאֹד. מְעַנֶּה אוֹתִי רַק זֶה, שֶׁבַּלַּיְלָה אֵינִי יָכוֹל לִישׁוֹן. וְרַק לִפְנוֹת בֹּקֶר אֲנִי נִרְדָּם לִשְׁתֵּי שָׁעוֹת”.

פַּסְטֵר הָיוּ לוֹ תַּלְמִידִים מֻכְשָׁרִים. הֵם עָבְדוּ. עָשׂוּ מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת.

עַל מַה חוֹשֵׁב מְלֻמָּד גָּדוֹל בְּלֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה?

[לב]    🔗

מִלְחָמָה. “הַשָּׁנָה הַנּוֹרָאָה”.

צָרְפַת נוֹחֶלֶת מַפָּלוֹת. הַצָּבָא בּוֹרֵחַ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לִירוֹת. הַקֵּיסָר בַּשִּׁבְיָה.

מַגֵּפָה. חֻרְבָּן. רָעָב. פְּרָעוֹת. נְדוּדִים וָסֵבֶל. דְּלֵקוֹת.

הַגֶּרְמָנִים מַפְגִּיזִים אֶת פָּרִיס.

צָרְפַת נַחֲלָה מַפָּלָה. אֵיךְ לְהַצִּיל אוֹתָהּ? מָה יִּהְיֶה עַכְשָׁו? מַה לַעֲשׂוֹת?

בָּתֵּי-הַסֵּפֶר סְגוּרִים. בְּכָל מָקוֹם בָּתֵּי-חוֹלִים. הַתַּלְמִידִים הַמְלֻמָּדִים בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב.

מֵתִים חוֹלִים וּפְצוּעִים.

פָּרִיס אֵין לָהּ מַה לֶּאֱכוֹל. אֵין לֶחֶם לַחוֹלִים. אֵין חָלָב לַיְלָדִים.

שְׁתֵּי פְּעָמִים יִתְאַסְּפוּ עוֹד הַמְלֻמָּדִים, אַךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רַק לַחֲצִי שָׁעָה, וְהַיְשִׁיבָה הַשְּׁנִיָּה נִמְשְׁכָה רַק חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת.

הַגֶּרְמָנִים יוֹרִים אֶל בָּתֵּי-הַחוֹלִים.

רוֹפֵא צְבָאִי עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם חֲמִשָׁה-עָשָׂר קִטּוּעִים. קִטּוּעַ הוּא נִתּוּחַ קָשֶׁה: הָרוֹפֵא קוֹטֵעַ יָד פְּצוּעָה, קוֹטֵעַ רֶגֶל. אַךְ לֹא יַצִּיל אֶת הַפָּצוּעַ, מִפְּנֵי שֶׁתִּהְיֶה הַרְעָלַת דָּם, תִּהְיֶה דַּלֶּקֶת וּמָוֶת.

פַּסְטֵר נִמְצָא בְּאַרְבּוּאָה אֵצֶל אֲחוֹתו וּבַעֲלָהּ. בַּעֲלָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ עוֹבֵד בְּבֵית-הַמְּלָאכָה לְעִבּוּד עוֹרוֹת שֶׁל הָאָב, שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בַּחַיִּים.

מְאֻשָּׁר הָאָב, שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִרְאוֹת כָּל זֹאת. הַחַיָּל הַזָּקֵן לא הִגִּיעַ לִרְאוֹת אֶת הַמַּפָּלָה. הַסַּמָּל הַנַּפּוֹלֵיאוֹנִי הַזָּקֵן, הַמְצֻיָּן בִּצְלָב שֶׁל לִגְיוֹן הַכָּבוֹד.

בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ – הַפְּרוּסִים!

פַּסְטֵר רוֹאֶה בְּבֵית הַמְּלָאכָה לְעוֹרוֹת: הִנֵּה הַתְּסִיסָה שֶׁלּוֹ.

הוּא מִסְתַּכֵּל אֵיךְ הָאָחוֹת אוֹפָה לֶחֶם. הַבָּצֵק תּוֹפֵחַ. אֵלֶּה הֵם שְׁמָרִים. חַיּוֹנִים קְטַנִּים.

פַּסְטֵר מוֹצִיא אֶת הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. הוּא רוֹצֶה לַעֲבוֹד, אַךְ אֵינוֹ יָכוֹל.

הוּא יוֹצֵא לָרְחוֹב. קָצִין גֶּרְמָנִי יָרָה וְהָרַג בְּלִי מִשְׁפָּט אֶת שַׁארְל דִּיקְרֶה וְאֶת אָבִיו אַנְטוּאַן. בְּשֶׁל מָה? בְּשֶׁל לֹא-כְלוּם. כָּךְ רָצָה.

אוֹמְרִים שֶׁהַגֶּנֶרַל בַּזֶן בָּגַד בְּצָרְפַת. אוֹמְרִים שֶׁהַגֶּנֶרַל בּוּרְבַּקִי שָׂם קֵץ לְחַיָּיו.

הוּא כָּתַב: לִנְהוֹג בְּצָבָא – הֲרֵי זֶה עִנּוּי. וְיָרָה בְּעַצְמוֹ.

פַּסְטֵר מְנַסֶּה לִכְתּוֹב, אַךְ אֵינוֹ יָכוֹל.

הוּא כּוֹתֵב:

– אִישׁ אֵינוֹ עוֹזֵר לָנוּ. גּוֹרָלֵנוּ נוֹרָא, אַךְ מוּטָב לִי לִהְיוֹת צָרְפָתִי, וְלֹא פְּרוּסִי.

רְצוּיִים לִי יוֹתֵר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלָּנוּ מִגַּאֲוָתָם הַחַמְסָנִית שֶׁלָּהֶם. כָּל עֲבוֹדָה שֶׁלִּי, עַד לַיּוֹם הָאַחֲרוֹן בְּחַיַּי, תִהְיֶה מְסֻמֶּנֶת בַּכְּתֹבֶת: בּוּז לַפְּרוּסִים. נְקָמָה! נְקָמָה!

פַּסְטֵר נִזְכַּר בַּעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ בִּסְטְרַסְבּוּר, כְּשֶׁהָיָה צָעִיר. אָז רָצָה לְשַׁנּוֹת לא רַק גְּבִישִׁים, אֶלָּא גַּם צְמָחִים וְחַיּוֹת. שֶׁיִּהְיוּ אֲחֵרִים. שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תָּאִיר כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הָאָדָם שֶׁתָּאִיר. שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֲנָשִׁים רָעִים, לֹא חוֹלִים וְלֹא טִפְּשִׁים. כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה סוֹדוֹת יֵשׁ וְכֹחוֹת לֹא-יְדוּעִים.

הוּא כָּתַב אָז לְשַׁארְל:

– כָּל-כָּךְ מְעַט אֲנִי יוֹדֵעַ. חֲבָל שֶׁאֵין אָנוּ עוֹבְדִים יַחְדָּו. בְּיַחַד הָיִינוּ מְשַׁנִּים אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם. צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁאֲנִי הִתְחַלְתִּי לַעֲשׂוֹת.

מִפְּנֵי מָה אֵין סֵפֶר עַל שִׁגְעוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים?

[לג]    🔗

טוֹב שֶׁסִּפְרִי זֶה עַל פַּסְטֵר קָטָן הוּא, וְלֹא אֶכְתּוֹב בּוֹ בִּמְפֹרָט. כַּמָּה נוֹרָאָה הָיְתָה הַשָּׁנָה הַהִיא, כַּמָּה נוֹרָאָה הָיְתָה הַמִּלְחָמָה הַהִיא.

לֹא טוֹב שֶׁהַסֵּפֶר הַזֶּה עַל פַּסְטֵר קָטָן הוּא, וְלֹא אֲסַפֵּר בּוֹ כַּמָּה קָשֶׁה נֶאֱבַק הַמְלֻמָּד הַגָּדוֹל לְמַעַן נִצְחוֹן הָאֱמֶת.

הַמִּלְחָמָה קָשָׁה לְכָל אָדָם. מִפְּנֵי שֶׁגַּם הוּא סוֹבֵל וְגַם מִשְׁפַּחְתּוֹ סוֹבֶלֶת. הַמִּלְחָמָה קָשָׁה לַחַיָּל, אַךְ כַּמָּה קָשָׁה הִיא לַמַּצְבִּיא. הַמַּצְבִּיא אַחֲרַאי לַכֹּל וּלְכֻלָּם.

וּפַּסְטֵר הוּא מַצְבִּיא לֹא שֶׁל הַחַיָּלִים בִּלְבַד, אֶלָּא מַצְבִּיאָם שֶׁל הַצָּבָא וְשֶׁל הַנָּשִׁים וְשֶׁל הַזְּקֵנִים וְהַיְלָדִים. מַצְבִּיאָן שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת. מִפְּנֵי שֶׁהַמְלֻמָּד אַחֲרַאי לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

כּוֹעֲסִים עַל פַּסְטֵר הָרוֹפְאִים בְּצָרְפַת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּקוֹל עַל כָּךְ שֶׁבְּבָתֵּי-הַחוֹלִים יֵשׁ אִלּוּחִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ מֵתִים הַחוֹלִים, הַפְּצוּעִים וְהַנָּשִׁים הַיּוֹלְדוֹת. הָרוֹפְאִים אֵינָם מְלַמְּדִים אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהַלִּכְלוּךְ הוּא הַמֵּבִיא אֶת הַמַּחֲלוֹת.

רַק כִּשְׁנָתַיִם לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הִכְתִּירָה הָאוּנִיבֶרְסִיטָה הַגֶּרְמָנִית בְּבּוֹן אֶת פַּסְטֵר בְּתוֹאַר Vir clarissimus.

פֵּרוּשׁ הַדָּבָר:

– הָאִישׁ הַמְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר.

חֲמִשִּׁים פְּרוֹפֶסוֹרִים גֶּרְמָנִים הֶעֱנִיקוּ לוֹ אֶת הַתֹּאַר דּוֹקְטוֹר. שָׁלְחוּ תְּעוּדָה עִם חֲתִימוֹת.

תְּעוּדוֹת חֲגִיגִיּוֹת כּוֹתְבִים הַמְלֻמָּדִים בְּלָטִינִית.

לְפַּסְטֵר גָּרְמָה הַתְּעוּדָה הַזֹּאת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שִׂמְחָה רַבָּה.

אַךְ עַכְשָׁו אֵין הוּא רוֹצֶה בִּתְעוּדָה זוֹ. מִפְּנֵי שֶׁעַל אוֹתוֹ נְיָר עַצְמוֹ נִמְצֵאת חֲתִימָתוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי, זֶה שֶׁשִּׁקֵּר וְרִמָּה.

בִּזְמַן שֶׁהַקֵּיסָר וִילְהֶלְם הִתְחִיל בַּמִּלְחָמָה, אָמַר שֶׁיִּלָּחֵם רַק בַּקֵּיסָר הַצָּרְפָתִי. וְעַכְשָׁו הוּא מְצַוֶּה לִירוֹת לַמַּעְבָּדוֹת וּלְבָתֵּי-הַסֵּפֶר, לְסִפְרִיּוֹת וּלְבָתֵּי-חוֹלִים.

וּבֵית-אֻלְפָּנָא – הוּא מִקְדַּשׁ הַמַּדָּע, וְהַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי פָּגַע בּוֹ וְחִלְּלוֹ.

פַּסְטֵר שָׁלַח בַּחֲזָרָה אֶת הַתְּעוּדָה, וְכָתַב אֶל הָרֶקְטוֹר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁעַל אוֹתוֹ נְיָר עַצְמוֹ יִהְיֶה כָּתוּב שְׁמוֹ לְצַד שְׁמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר וִילְהֶלְם.

נִתְכַּנְסוּ הַמְלֻמָּדִים בְּבּוֹן וְכָתְבוּ לוֹ בַּחֲזָרָה: פַּסְטֵר פָּגַע בִּכְבוֹד שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַקֵּיסָר, וּלְפִיכָךְ הֵם מַבִּיעִים לוֹ אֶת בּוּזָם.

שָׁלְחוּ לְפַּסְטֵר אוֹתָהּ אִגֶּרֶת עַצְמָהּ בְּגֶרְמָנִית וּבְצָרְפָתִית. בָּאִגֶּרֶת הַגֶּרְמָנִית כָּתְבוּ: אֲנַחְנוּ מַבִּיעִים אֶת בּוּזֵנוּ הֶעָמֹק. וּבָאִגֶּרֶת הַצָּרְפָתִית רַק – בּוּזֵנוּ.

פַּסְטֵר עָנָה כָּךְ לַמְלֻמָּדִים בְּבּוֹן:

אַתֶּם כּוֹתְבִים שֶׁקָּדוֹשׁ הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר; אֲנִי כָּתַבְתִּי שֶׁקְּדוֹשִׁים הֵם חֻקֵּי הַמַּדָּע וְהָאֱנוֹשׁוּת. אַךְ יֵשׁ בָּאִגֶּרֶת שֶׁלָּכֶם שְׁגִיאָה אַחַת, וְאֶת זוֹ מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְתַקֵּן. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם הַבּוּז שֶׁלָּכֶם רָגִיל הוּא אוֹ עָמֹק, מִפְּנֵי שֶׁכָּאן כָּתוּב אַחֶרֶת וְשָׁם אַחֶרֶת.

פַּסְטֵר לֹא אָמַר, שֶׁהַבּוּז שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ נוֹגֵעַ לוֹ כְּלָל. הוּא רַק הִתְבַּדַּח, הֵתֵל בָּהֶם. בְּדִיחָה מַכְאִיבָה כָּזֹאת נִקְרֵאת אִירוֹנְיָה, לַעַג.

עֶשְׂרִים שָׁנָה לְאַחַר הַמְאֹרָע הַזֶּה תִּרְצֶה הָאֲקָדֶמְיָה בְּבֶּרְלִין לִשְׁלוֹחַ לוֹ אוֹת-הִצְטַיְּנוּת שֶׁל הַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי. פַּסְטֵר יַעֲנֶה בְּתוֹדָה:

אֵינֶנִּי רוֹצֶה.

הוּא יֹאמַר:

– הַמַּדָּע אֵין לוֹ מוֹלֶדֶת, אֲבָל הַמְלֻמָּדִים יֵשׁ לָהֶם מוֹלֶדֶת.

[לד]    🔗

פַּסְטֵר נִצַּח בַּמִּלְחָמָה עַל הָאֱמֶת.

אַחֲרֵי מַחֲלָּתוֹ הוּא בַּעַל-מוּם, הוֹלֵךְ בְּקשִׁי, אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית הוּא מֵנִיעַ בְּקשִׁי, נֶחְלַשׁ מְאֹד. אַךְ נִצַּח.

הַמִּלְחָמָה תִּהְיֶה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה. נִשְׁקוֹ שֶׁל פַּסְטֵר בְּמִלְחָמָה זוֹ הוּא הַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ. שְׂדֵה הַקְּרָב הִיא הַמַּעְבָּדָה, אֲסֵפוֹת, וַעַד הָאֲקָדֶמְיָה לְמַדָּעִים, כִּנּוּסִים מַדָּעִיִּים.

הַגֶּנֶרַל בּוּרְבַּקִי נָחַל מַפָּלָה בְּמִלְחֶמֶת הַתּוֹתָחִים וְהָרוֹבִים. הוּא שָׁלַח לְשַׂר הַמִּלְחָמָה מִבְרָק: לִנְהוֹג בְּצָבָא הֲרֵי זֶה עִנּוּי. וְיָרָה בְּעַצְמוֹ. הוּא לֹא יַצִּיל אֶת צָרְפַת. אֵין הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מְנֻצָּח.

וּבִצְבָאוֹ שֶׁל הַגֶּנֶרַל הַזֶּה מְשָּׁרֵת בְּנוֹ שֶׁל פַּסְטֵר. הַבָּחוּר הוּא בֶּן שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה. בֵּן יָחִיד.

הֵיכָן הוּא? מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ כּוֹתֵב? אוּלַי חוֹלֶה הוּא? אוּלַי פָּצוּעַ? אוּלַי הָרוּג?

פַּסְטֵר נוֹסֵעַ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ. בַּפַּעַם הַיְחִידָה הַזֹּאת הוּא מְחַפֵּשׂ לֹא אֱמֶת מַדָּעִית, אֶלָּא אֶת בְּנוֹ. לֹא חַיּוֹנִים מִתַּחַת לַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ וְסוֹדוֹת הַטֶּבַע אֶלָּא אֶת בְּנוֹ, וְאֶת הַסּוֹד הָאָפֵל – הֵיכָן נִמְצָא בְּנוֹ וּמַה שְּׁלוֹמוֹ, וְאִם הוּא חַי.

חֹרֶף. יָנוּאַר. הַשָּׁעָה אַרְבַּע. עֶרֶב. כְּבָר חשֶׁךְ. שֶׁלֶג.

פַּסְטֵר אֵינוֹ רוֹצֶה לְחַכּוֹת. הוּא לֹא יְחַכֶּה עַד הַבֹּקֶר. אוּלַי הָעֶזְרָה דְּרוּשָׁה לִבְנוֹ מִיָד? אוּלַי יָבוֹא מְאֻחָר מִדַּי?

הוּא נִפְרַד מִזִּ’יל. זִ’יל – חֲבֵר יַלְדוּתוֹ וַחֲבֵר שַׁעֲשׁוּעָיו. אָז לֹא יָדְעוּ שֶׁהֵם נִפְרָדִים לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם.

אִשְׁתּוֹ רוֹצָה גַּם הִיא לִנְסוֹעַ. טוֹב. יִסְּעוּ יַחַד: הָאֵם וְהָאָב.

לָנִים בְּפֻנְדָּק בַּדֶּרֶךְ. פַּסְטֵר אֵינוֹ שׁוֹאֵל עַל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי. אֵין הוּא נִכְנָס בִּדְבָרִים עִם הָאִכָּרִים עַל עֲלֵי הַתּוּת וְעַל הַפַּרְפָּרִים.

הֵיכָן נִמְצָא בְּנוֹ? מֶה עָלָה עַכְשָׁו בְּגוֹרָלוֹ? הֵיכָן זַ’אן?

נוֹסְעִים דֶּרֶךְ יְעָרוֹת, דֶּרֶךְ שָׂדוֹת. הִגִּיעוּ לָעִיר סֶנְסוֹ. כָּאן שָׁאַל פַּסְטֵר וְנוֹדַע לוֹ. הַגְּדוּד שֶׁבּוֹ שֵׁרֵת זַ’אן הָיוּ בּוֹ 1200 חַיָּלִים. נִשְׁאֲרוּ שְׁלוֹשׁ-מֵאוֹת.

– וְזַ’אן פַּסְטֵר? רַב-טוּרַאי פַּסְטֵר?

לֹא יוֹדְעִים. לֹא מַכִּירִים אוֹתוֹ. לֹא שָׁמְעוּ.

עַכְשָׁו קָשֶׁה לְחַפֵּשׂ וְלִמְצוֹא אֲפִילּוּ מְפַקֵּד-גְּדוּד. הַצָּבָא הוֹלֵךְ וְנָסוֹג. אֵין מַצְבִּיא. רָעָב. אֲנָשִׁים מוּטָלִים בַּבִּיבִים שֶׁלְּצִדֵּי הַדְּרָכִים וְעַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.

נוֹסְעִים. הַיָּרֵחַ מֵאִיר. בֵּית-חוֹלִים. אוּלַי כָּאן? לֹא. אֵינֶנּוּ, וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ.

סוֹף סוֹף.

הָרַב-טוּרַאי פַּסְטֵר חַי – אוֹמֵר חַיָּל אֶחָד. נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא פָּצוּעַ. אֶתְמוֹל הָיָה בְּשָׁפוּאָה. לַנּוּ יַחַד. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא נִמְצָא עַכְשָׁו. אִם הוּא פָּצוּעַ אוֹ חוֹלֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ.

אַךְ פַּסְטֵר עַקְשָׁן הוּא. נוֹסֵעַ הַלְאָה. מְחַפֵּשׂ. עַד שֶׁמָּצָא אֶת בְּנוֹ – אֶת יְחִידוֹ.

הֲרֵינִי גּוֹמֵר כָּךְ:

אִלּוּ עָסַק פַּסְטֵר בְּנִסְיוֹנוֹת מַדָּעִיִּים, לֹא הָיָה נוֹסֵע לְבַקֵּשׁ אֶת בְּנוֹ. לֹא הָיָה עוֹזֵב אֶת עֲבוֹדָתוֹ. אַךְ הוּא לֹא יָכֹל לִקְרוֹא, לִכְתּוֹב אוֹ לַעֲבוֹד בִּימֵי הַתְּבוּסָה הַלְּאֻמִּית.

אוֹמְרִים עַל כָּךְ: הַמַּפָּלוֹת שָׁבְרוּ אוֹתוֹ, הוּא כָּרַע תַּחַת מַשָּׂא הָאֲסוֹנוֹת.

אַךְ הָאָדָם הַגָּדוֹל יָקוּם שׁוּב וִייַשֵּׁר אֶת קוֹמָתוֹ וְיוֹסִיף לְמַלֵּא אֶת יֵעוּד חַיָּיו.

בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים לֹא עָשָׂה פַּסְטֵר כְּלוּם. לֹא קָרָא, שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל מָה יִקְרָא? לֹא כָּתַב, שֶׁכֵּן בִּשְׁבִיל מִי יִכְתּוֹב? לֹא הָיָה יָכוֹל לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בַּמַּעְבָּדָה, בִּזְמַן שֶׁבְּבֵיתוֹ וּבְמוֹלַדְתּוֹ הָיְתָה דְּלֵקָה.

[לה]    🔗

לְאַחַר הַמִּלְחָמָה בַּגֶרְמָנִים הִתְחִילָה מִלְחָמָה פְּנִימִית. אֵלֶּה רָצוּ שֶׁיִּהְיֶה קֵיסָר, וַאֲחֵרִים – שֶׁיִּהְיֶה נָשִׂיא. צָרְפָתִים נִלְחֲמוּ בְּצָרְפָתִים.

מִי יָכוֹל הָיָה לַחֲשׁוֹב אוֹתָהּ שָׁעָה עַל בָּתֵּי-סֵפֶר, עַל מַעְבָּדוֹת וְעַל לִמּוּדִים? לְשׁוּם אִישׁ לֹא הָיָה פְּנַאי לְכָךְ.

הַמֶּמְשָׁלָה הָאִיטַלְקִית בִּקְּשָׁה שֶׁפַּסְטֵר יָבוֹא לְעִיר אִיטַלְקִית, לְמִילָנוֹ.

יִתְּנוּ לוֹ מַעְבָּדָה וּמִיקְרוֹסְקוֹפִּים. הָעִיר שְׁקֵטָה. יִהְיֶה פְּרוֹפֶסוֹר בְּאוּנִיבֶרְסִיטָה. הַסְּטוּדֶנְטִים יֹאהֲבוּ אוֹתוֹ. יִהְיוּ לוֹ חֲבֵרִים נְעִימִים. תִּהְיֶה לוֹ דִּירָה נוֹחָה.

פַּסְטֵר כָּתַב: לֹא.

בִּקְּשָׁה אוֹתוֹ עִיר אַחֶרֶת, שֶׁיָּבוֹא וִילַמֵּד סְטוּדֶנְטִים אִיטַלְקִים, פַּסְטֵר אוֹמֵר: לֹא.

כָּתַב מִכְתָּב לְמַר טוֹסְקָנֶלִי:

– תּוֹדָה. מִכָּל לִבִּי אֲנִי אוֹמֵר תּוֹדָה. אֶזְכּוֹר אֶת יְדִידוּתְכֶם. אַךְ אֵינֶנִּי יָכוֹל לְקַבֵּל מִזָּרִים דָּבָר שֶׁלֹּא יְכוֹלָה לָתֵת לִי צָרְפַת הַמִּסְכֵּנָה שֶׁלִּי.

צָרְפַת לֹא יָכְלָה לָתֵת לוֹ כְּלוּם.

– אֵינֶנִּי יָכוֹל לִהְיוֹת כְּפָלִיט הַבּוֹרֵחַ מִשְּׂדֵה הַמַּעֲרָכָה – רָשַׁם פַּסְטֵר.

פַּסְטֵר נוֹסֵעַ אֶל תַּלְמִידוֹ דִּיקְלוֹ. יַעַבְדוּ יַחְדָּו.

יְגַדְּלוּ יַחַד פַּרְפָּרִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלְּאַחַר הַמִּלְחָמָה לֹא יַחְסְרוּ עוֹד לְשׁוּם אִישׁ זְרָעִים, בֵּיצִים בְּרִיאוֹת שֶׁל תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי.

פַּסְטֵר יִבְדּוֹק אֶת הַבִּירָה.

יֵשׁ מְלֻמָּדִים הַסְּבוּרִים שֶׁלֹּא נָאֶה לִכְתּוֹב עַל דְּבָרִים רְגִילִים. בְּסֵפֶר שֶׁל מְלֻמָּד רַק חֲמִשָּׁה עַמּוּדִים נִכְתְּבוּ עַל בִּירָה. פַּסְטֵר כָּתַב עַל כָּךְ סֵפֶר גָּדוֹל, וַאֲפִילוּ שְׁנֵי סְפָרִים. הוּא יִבְדּוֹק אֶת תְּסִיסַת הַבִּירָה וְיִכְתּוֹב עַל כָּךְ.

צָרִיךְ לַעֲבוֹד.

צָרִיךְ לְתַקֵּן מַה שֶּׁאֲחֵרִים קִלְקְלוּ.

פַּסְטֵר רוֹצֶה שֶׁהַמַּדָּע יְשָׁרֵת אֶת הָאָדָם.

שֶׁיֵּדַע בַּעַל בֵּית-הַחֲרשֶׁת כִּי עָשְׁרוֹ תָּלוּי בִּבְדִיקוֹת הַמְלֻמָּדִים. שֶׁיֵּדַע הָאִכָּר כִּי הַזְּבָלִים שֶׁלּוֹ, הַפַּרְפָּרִים הַבְּרִיאִים, הַסּוּסִים, הַפָּרוֹת וְהַכְּבָשִׁים הַבְּרִיאִים הֵם פְּרִי הַבְּדִיקוֹת שֶׁל הַמְלֻמָּדִים.

שֶׁיֵּדְעוּ הָרוֹפְאִים כִּי בְּדִיקַת הַחוֹלֶה חֲשׁוּבָה, אַךְ בְּדִיּוּק כָּךְ חֲשׁוּבָה מַעְבַּדְתּוֹ שֶׁל הַמְלֻמָּד. שֶׁתֵּדַע הָאֵם אֵיךְ לְטַפֵּל בַּיֶּלֶד בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא.

פַּסְטֵר, בִּזְמַן שֶׁהוּא בּוֹדֵק אֶת הַמַּתְסִיסִים, רוֹצֶה לִבְדּוֹק מָה הֵם חַיִּים וָמָוֶת, בְּרִיאוּת וּמַחֲלָה, תְּסִיסָה, רִקָּבוֹן, מַגֵּפָה.

פַּסְטֵר רוֹצֶה שֶׁצָּרְפַת תִּהְיֶה חֲזָקָה וַעֲשִׁירָה.

הַאִם רַק צָרְפַת בִּלְבַד?

לֹא. כָּל הָעַמִּים וְהָאֻמּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

כָּל מַה שֶׁיְּגַלֶּה יְסַפֵּר לְכָל אָדָם בְּקוֹל, שׁוּם דָּבָר לֹא יַעְלִים, בְּעַד שׁוּם דָּבָר לֹא יִדְרוֹשׁ תַּשְׁלוּם.

בִּזְּמַן שֶׁפַּסְטֵר בִּקֵּר בְּבָתֵּי-הַחֲרשֶׁת הָיוּ הַבְּעָלִים מִתְיָרְאִים לְהַרְאוֹת לוֹ הַכֹּל, לֹא רָצוּ שֶׁאֲחֵרִים יַּעֲשׂוּ מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים. בַּעַל בֵּית-חֲרשֶׁת רוֹצֶה לָדַעַת הַכֹּל בְּעַצְמוֹ. הוּא רוֹצֶה שֶׁרַק הַבִּירָה שֶׁלּוֹ תִּהְיֶה טוֹבָה, רַק יֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְרַק הַסֻּכָּר שֶׁלּוֹ.

מְגַדֵּל-הַבְּהֵמוֹת רוֹצֶה שֶׁרַק לוֹ לְבַדּוֹ יִהְיוּ פָּרוֹת בְּרִיאוֹת, חָלָב וּכְבָשִׁים וָצֶמֶר. הַסּוֹחֲרִים לֹא רָצוּ שֶׁפַּסְטֵר יְלַמֵּד אֶת כֻּלָּם אֵיךְ לְגַדֵּל תּוֹלְעֵי-מֶשִׁי בְּרִיאוֹת.

וּפַסְטֵר לִמֵּד לֹא רַק אֶת הַצָּרְפָתִים, אֶלָּא גַּם אֶת הָאַנְגְּלִים, הָאִיטַלְקִים, הַפּוֹלָנִים, הַשְּׁוֶדִים, הָרוּסִים, הַגֶּרְמָנִים, וְאַחַר-כָּךְ אֶת קַנָּדָה הָאֲמֵרִיקָנִית וְאֶת מָרוֹקוֹ הָאַפְרִיקָנִית.

פַּסְטֵר אָמַר:

– אֲנִי יוֹדֵעַ. מָצָאתִי. הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה. עַכְשָׁו כְּבָר כֻּלָּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת זֹאת. עַכְשָׁו כְּבָר לְכֻלָּם יִהְיֶה קַל.

[לו]    🔗

הָיִיתִי פַּעַם בָּרְאִינוֹעַ.

הֶרְאוּ סֶרֶט. הֶרְאוּ סֶרֶט אֲמִתִּי, אֵיךְ מְלֻמָּדִים הוֹלְכִים עַל פְּנֵי הָהָר הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. הֶהָרִים הַלָּלוּ נִקְרָאִים הַהִימַלָּאִים.

שׁוּם אִישׁ לֹא הָיָה שָׁם עֲדַיִן. שׁוּם אִישׁ לֹא הָיָה כָּל-כָּךְ גָּבוֹהַּ. – אוֹמְרִים: מֵעוֹלָם לֹא דָּרְכָה שָׁם רֶגֶל אָדָם.

חוֹקְרִים נוֹעָזִים מְחַפְּשִׂים דֶּרֶךְ לְעַצְמָם, מְחַפְּשִׂים דֶּרֶךְ לְכָל בְּנֵי-הָאָדָם.

וְהַקֹּר גָּדוֹל שָׁם יוֹתֵר מִבְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם. וְרוּחוֹת יֶשְׁנָן שָׁם, שֶׁכְּמוֹתָן אֵין בְּשׁוּם מָקוֹם בָּעוֹלָם.

בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה קָשֶׁה לָלֶכֶת בְּשָׁעָה שֶׁרוּחַ סְעָרָה נוֹשֶׁבֶת. עַל קֶרַח יָשָׁר אִישׁ מִתְהַפֵּךְ. וְשָׁם, בַּהִימַלָּאִים, צָרִיךְ עַל פְּנֵי הַקֶּרַח לְטַפֵּס בְּהַר נִצָּב כְּחוֹמָה.

מִלְמַעְלָה נוֹפְלִים גּוּשִׁים שֶׁל קֶרַח. הַשֶּׁלֶג יָכוֹל לְכַסּוֹת וְלִקְבּוֹר אֶת הַחוֹקְרִים. הֵם עֲלוּלִים לִמְצוֹא אֶת מוֹתָם בִּתְהוֹם.

צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּעַל אֹמֶץ כְּגִבּוֹר, אַךְ גַּם זָהִיר מְאֹד צָרִיךְ לִהְיוֹת.

צַעַד אֶחָד לא זָהִיר – וְאָבָדְתָּ.

וְהֵם הוֹלְכִים לְלֹא פַּחַד וְעוֹד מְצַלְּמִים בַּיָּדַיִם הַקְּפוּאוֹת. מִסְתַּכְּלִים וְרוֹשְׁמִים מַה שֶּׁהֵם רוֹאִים, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים יֵדְעוּ מַה שֶׁהֵם רָאוּ.

אֲנִי יוֹשֵׁב בָּרְאִינוֹעַ. שִׁלַּמְתִּי זְהוּבוֹן אֶחָד וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּאוּלָם מֻסָּק וְחַם וְעַל סַפְסָל נוֹחַ. וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ עַל כָּךְ שֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּנוֹחִיּוּת בַּתְּמוּנוֹת שֶׁל הֶהָרִים הַלָּלוּ שֶׁרֹאשָׁם בַּשָּׁמַיִם, וּמִתְבּוֹנֵן בְּעִנּוּיֵיהֶם וּבְמִלְחַמְתָּם שֶׁל הַגִּבּוֹרִים.

הַתְּמוּנוֹת אֵינָן בְּרוּרוֹת בְּיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁהַחוֹקְרִים כְּבָר לֹא הָיָה לָהֶם כֹּח לְסוֹבֵב אֶת הַמַּצְלֵמוֹת בִּשְׁבִיל לְצַלֵּם הֵיטֵב.

אַחַר-כָּךְ הַתְּמוּנוֹת כְּבָר אֵינָן מִתְנוֹעֲעוֹת. כְּבָר נִרְאִים עַל הַבַּד צִלּוּמִים רְגִילִים, הָרִים, קֶרַח וָשֶׁלֶג.

וּכְבָר נִרְאִים הַקְּבָרִים שֶׁל אֶחָד וְעוֹד אֶחָד מִן הַחֲבֵרִים, שֶׁתָּעוּ וּמֵתוּ בְּרָעָב וּבְקֹר.

אַחַר-כָּךְ כְּבָר נִרְאוּ עַל הַבַּד רַק כְּתוֹבוֹת. זֶהוּ הַיּוֹמָן שֶׁל מִשְׁלַחַת הַחֲקִירָה. לְאֶחָד מִן הַחוֹקְרִים הִסְפִּיק הַכֹּחַ בִּשְׁבִיל לִכְתּוֹב יוֹמָן בְּיָדוֹ הַקְּפוּאָה.

וַאֲנִי יוֹשֵׁב בָּאוּלָם הַמֻּסָּק, וְעָצוּב אֲנִי עַל שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַגִּישׁ לָהֶם עֶזְרָה. וַאֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם גִבּוֹרִים כָּאֵלֶּה.

וְסָמוּךְ אֵלַי יוֹשְׁבִים אֵיזֶה אָדוֹן וְאֵיזוֹ גְּבֶרֶת. הֵם מִתְבַּדְחִים, צוֹחֲקִים.

אוֹמְרִים: סֶרֶט מְכֹעָר. רַק כְּתוֹבוֹת בִּלְבַד, לֹא שׁוּם דָּבָר מְעַנְיֵן. חֲבָל עַל הַזְּהוּבוֹן.

כַּמָּה זֶה מַרְגִּיז וּמַכְאִיב!

לוּאִי פַּסְטֵר כָּתַב 230 סְפָרִים. מְתֹאֶרֶת בָּהֶם עֲבוֹדַת כָּל חַיָּיו הַקָּשִׁים שֶׁל הָאִישׁ הַגָּדוֹל. אֵלֶּה הֵם סְפָרִים מַדָּעִיִּים. אֲפִלּוּ לִקְרוֹא אוֹתָם קָשֶׁה, וְהוּא אֶת כֻּלָם בְּעַצְמוֹ כָּתַב. וּבְעַצְמוֹ עָשָׂה כָּל מַה שֶּׁכְּתָב, בָּדַק, נִסָּה, חִפֵּשׂ.

טוֹב שֶׁדַּי בְּאָדָם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה יוֹדֵעַ וְאוֹמֵר מַה לַּעֲשׂוֹת וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת.

עַכְשָׁו כְּבָר יִהְיֶה קַל לַאֲחֵרִים, עַכְשָׁו כְּבָר כָּל אֶחָד יֵדַע. כָּל אָדָם פָּשׁוּט יוּכַל לִקְנוֹת לוֹ סֵפֶר עַל גִּלּוּיָיו שֶׁל פַּסְטֵר.

אַךְ רַע כְּשֶׁהָאָדָם הַפָּשׁוּט עַצְלָן וְחָכָם בְּעֵינָיו וְאֵין לוֹ סַבְלָנוּת. אֵין הוּא רוֹצֶה לִקְרוֹא כְּלוּם. אֵין הוּא רוֹצֶה אֲפִלּוּ לָדַעַת וְלִזְכּוֹר מִי גִּלָּה אֶת הָאֱמֶת, מִי לִמֵּד אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים, לְמִי יָאֶה הַכָּבוֹד.

אָדָם כָּזֶה נִדְמֶה לוֹ, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַמְלֻמָּד אֵינָהּ דָּבָר גָּדוֹל כְּלָל, שֶׁכָּל זֶה נַעֲשָׂה מַהֵר וּבְקַלּוּת.

אָדָם כָּזֶה יֹאמַר אוּלַי:

פַּרְפָּרִים חוֹלִים? תּוֹלָעִים חוֹלוֹת? מַה זֶּה חָשׁוּב? זֶה מְשַׁעֲמֵם. זֶה לֹא מְעַנְיֵן. לָמָּה לִקְרוֹא זֹאת?

[לז]    🔗

אָמְרוּ שֶׁלּוּאִי פַּסְטֵר לֹא הָיָה אָדָם טוֹב. שֶׁהָיָה לֹא טוֹב כְּלַפֵּי הוֹרָיו, כְּלַפֵּי אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. שֶׁהָיָה לֹא טוֹב כְּלַפֵּי חֲבֵרוֹ וְתַלְמִידוֹ.

אֵין זֶה נָכוֹן. הוּא הָיָה טוֹב אֲלֵיהֶם וְאָהַב אֶת כֻּלָּם.

אֱמֶת הִיא רַק זֹאת, שֶׁקָּשֶׁה לִהְיוֹת אִמּוֹ, אָבִיו, אִשְׁתּוֹ, יְדִידוֹ אוֹ תַּלְמִידוֹ שֶׁל אִישׁ גָּדוֹל.

נֶפֶשׁ לֹא-שְׁקֵטָה יֵשׁ לוֹ לְאָדָם גָּדוֹל. חֲרֵדִים לוֹ הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר, וְהוּא כְּעָשׂוּי לְלֹא-חָת וַחֲסַר סַבְלָנוּת. הַדְּרָכִים שֶׁלּוֹ קָשׁוֹת הֵן וּכְבֵדוֹת, וְהָעֲבוֹדָה גְּדוֹלָה, וּגְדוֹלָה הַמַּטָּרָה.

אֵין הוּא קוֹבֵעַ אֶת הַמַּטָּרָה לְפִי גֹּדֶל הַכֹּחַ, אֶלָּא מְאַמֵּץ אֶת כֹּחוֹ לְפִי גֹּדֶל הַמַּטָּרָה.

מַנְהִיג וּמַצְבִּיא לְגַיִס שָׁלֵם שֶׁל מְלֻמָּדִים נִלְחָם לְשֵׁם מָחָר טוֹב יוֹתֵר בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים.

הוּא יְנַצַּח, אוֹ יֹאבַד.

הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁלּוּאִי פַּסְטֵר כַּעֲסָן הוּא. בְּשֶׁל דָּבָר שֶׁל-מַה-בְּכָךְ הוּא כּוֹעֵס וּמִתְקוֹטֵט.

אַף אֲנִי הֶאֱמַנְתִּי בְּכָךְ. כָּתַבְתִּי סֵפֶר עַל פַּסְטֵר, “הַכַּעֲסָן הַגָּדוֹל”.

אֲבָל אַחַר-כָּךְ קָרָאתִי אֶת תּוֹלְדוֹת חַיָּיו. קָרָאתִי שָׁלשׁ פְּעָמִים, חָמֵשׁ פְּעָמִים. וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֵין זוֹ אֱמֶת.

פַּסְטֵר הָיָה רַק עַקְשָׁנִי, אַךְ לֹא אִישׁ מָדוֹן, לֹא כַּעֲסָן.

הוּא הָיָה אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת בְּפָנָיו שֶׁל אָדָם, וְהָאֲנָשִׁים אֵינָם אוֹהֲבִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הָיָה כּוֹעֵס בְּשָׁעָה שֶׁהִפְרִיעוּ לוֹ. עַל הָאֱמֶת נִלְחַם. לְלֹא רַחֲמִים הָיָה מְבַעֵר אֶת הַמִּשְׁפָּטִים-הַקְּדוּמִים וְאֶת הַשְּׁגִיאוֹת.

וְלָכֵן הִשְׁלַכְתִּי אֶל הַתַּנּוּר וְשָׂרַפְתִּי אֶת מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי קֹדֶם. פַּסְטֵר לֹא הָיָה כַּעֲסָן, אֶלָּא אָדָם עַקְשָׁנִי. רָצָה לָדַעַת, רָצָה לְהָבִין, רָצָה לְהוֹכִיחַ וּלְלַמֵּד.

הוּא לֹא וִתֵּר מֵעוֹלָם, רָצָה שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ עוֹשִׂים כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר. מֻכְרָחִים לְפַסְטֵר אֶת הֶחָלָב, מֻכְרָחִים לְרַפֵּא אֶת הַנְּשׁוּכִים מִכְּלָבִים שׁוֹטִים בְּבֵית-חוֹלִים פַּסְטֵרָאִי.

הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁפַּסְטֵר אֲפִלּוּ עַל כְּבוֹדָם שֶׁל אֲנָשִׁים זְקֵנִים אֵינוֹ חָס, שֶׁבֵּאלֹהִים אֵינוֹ מַאֲמִין, שֶׁהוּא מְעַנֶּה בַּעֲלֵי-חַיִּים, שֶׁהוּא חָכָם-בְּעֵינָיו.

זֶהוּ שֶׁקֶר.

שֶׁקֶר כָּזֶה נִקְרָא דִּבָּה רָעָה.

פַּסְטֵר אָמַר:

– אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים, רַבּוֹתַי, לְהִסְתַּכֵּל מִבַּעַד לְמִיקְרוֹסְקוֹפּ. אֵין לְךָ חֵשֶׁק לַעֲבוֹד, אָדוֹן קוֹלֶן. אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל לְהִוָּכֵחַ שֶׁאַתָּה מְפַטְפֵּט שְׁטֻיּוֹת, אָדוֹן קוֹלֶן.

כָּךְ צָעַק פַּסְטֵר בִּישִׁיבָה מַדָּעִית.

– תֵּן אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת, אָדוֹן קוֹלֶן. הֵיכָן הַתַּרְנְגֹלֶת? הַרְאֵה אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁלְּךָ, אָדוֹן קוֹלֶן!

מַצְחִיק הָיָה הָעִנְיָן בְּאוֹתָהּ תַּרְנְגֹלֶת, שֶׁהִבְטִיחוּ לְהַרְאוֹתָהּ לוֹ: הוֹכָחָה שֶׁפַּסְטֵר טוֹעֶה.

אַךְ תַּרְנְגֹלֶת לֹא הָיְתָה.

– תֵּן אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת, אָדוֹן קוֹלֶן. הֵיכָן הַתַּרְנְגֹלֶת?

– הַלּוּל הָיָה פָּתוּחַ. כֶּלֶב אָכַל אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת, שִׁקֵּר אוֹיְבוֹ שֶׁל פַּסְטֵר.

זוֹ הָיְתָה הַתַּרְנְגֹלֶת הַהִיסטְוֹרִית שֶׁל שַׁקְרָן נִבְזֶה.

הַדָּבָר הַזֶּה, אִם מַר קוֹלֶן הָיָה זָקֵן אוֹ צָעִיר, כְּלָל לא הָיָה חָשׁוּב לְפַּסְטֵר. אַל יְדַבְּרוּ דְּבָרִים סְתָם, אַל יְשַׁקְּרוּ, אַל יְפַטְפְּטוּ כְּכָל הָעוֹלֶה עַל לְשׁוֹנָם, אַל יְדַבְּרוּ דִּבְרֵי רוּחַ.

מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ אָסוּר לִמְלֻמָּדִים לְהִתְנַהֵג. צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת נִסּוּיִים בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים, שָׁנָה לְאַחַר שָׁנָה, וְרַק אָז מֻתָּר לוֹמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ.

פַּסְטֵר מַאֲמִין בֵּאלֹהִים, אוֹהֵב אֶת הָאֲנָשִׁים וְאֶת בַּעֲלֵי-הַחַיִּים, אֵינוֹ חָכָם-בְּעֵינָיו, וּמְכַבֵּד אֶת הָאֲחֵרִים.

הָיוּ אוֹמְרִים עוֹד, שֶׁפַּסְטֵר חוֹנֵף. שֶׁהוּא אוֹמֵר מַה שֶּׁרוֹצֶה הַכֹּמֶר שֶׁיֹּאמַר, מַה שֶּׁרוֹצִים הַשַּׂר וְהַקֵּיסָר.

זֶהוּ שֶׁקֶר! מִי שֶׁיִּקְרָא בְּעִיּוּן, וְלֹא פַּעַם, אֶלָּא חָמֵשׁ פְּעָמִים וְעֶשֶׂר פְּעָמִים, אֶת הַסֵּפֶר עַל לוּאִי הַגָּדוֹל וְהָעַקְשָׁנִי, הוּא יִרְאֶה וְיִוָּכַח לָדַעַת, שֶׁפַּסְטֵר אוֹמֵר רַק מַה שֶּׁרָאָה בְּעַצְמוֹ וּבְעַצְמוֹ בָּחַן וּבָדַק, שֶׁהוּא אוֹמֵר רַק מַה וְרַק כְּמוֹ שֶׁמְּצַוִּים לוֹ הָאֱמֶת וְהַמַּצְפּוּן.

[לח]    🔗

הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁפַּסְטֵר חָכָם-בְּעֵינָיו וְשֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּמְחֲאוּ לוֹ כָּף.

כֵּן, פַּסְטֵר יֵשׁ לוֹ יְדִידִים נֶאֱמָנִים בְּצָרְפַת וּבְחוּץ-לָאָרֶץ. יֵשׁ לוֹ תַּלְמִידִים הַמְכַבְּדִים אוֹתוֹ וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ; הֵם מוּכָנִים לָבוֹא בִּשְׁבִילוֹ בָּאֵשׁ וּבַמָּיִם.

כָּל אֵלֶּה מָחֲאוּ לוֹ כַּף בְּכָל כֹּחָם בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר יָפֶה וְהָיָה מְנַצֵּחַ בַּיְּשִׁיבוֹת הַמַּדָּעִיּוֹת. וְהָיָה מְדַבֵּר כָּךְ, שֶׁהָיָה מַפְלִיא, מַפְחִיד, מַדְהִים, הָיָה מְשַׁכְנֵעַ וְשׁוֹבֶה אֶת לִבָּם שֶׁל הַמְשֻׁכְנָעִים.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ מוֹחֲאִים לוֹ כַּף מְלֻמָּדִים וְדוֹקְטוֹרִים, הִכּוּ כַּף אֶל כַּף הָאִכָּרִים הָעֲנָוִים מִן הַכְּפָר, שֶׁהַתּוֹלָעִים נוֹתְנוֹת לָהֶם שׁוּב מֶשִׁי, הַפָּרוֹת חָדְלוּ מִלַּחֲלוֹת וְהֵן שׁוֹפְעוֹת חָלָב, וְהַכְּבָשִׁים הַבְּרִיאוֹת מְסַפְּקוֹת צֶמֶר. מַגִּישִׁים לוֹ תְּשׁוּרוֹת בַּעֲלֵי בָּתֵּי-הַחֲרשֶׁת, שֶׁאֵין תּוֹצַרְתָּם מִתְקַלְקֶלֶת עוֹד, וְהֵם מִשְׂתַּכְּרִים אֵפוֹא מִילְיוֹנִים. רַק פַּסְטֵר נִשְׁאַר עָנִי כְּשֶׁהָיָה.

מוֹחֲאִים לוֹ כַּף בְּעִיר-הַבִּירָה וּבָעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל צָרְפַת, בְּלוֹנְדוֹן, בְּזֶ’נֶוָה וּבְטוּרִינוֹ, בְּאֶדִינְבּוּרְג הָאַנְגְלִית וּבְמִילָנוֹ הָאִיטַלְקִית.

מְקַבְּלִים בִּתְשׁוּאוֹת בְּכָל מָקוֹם אֶת הָאֲמִתּוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל פַּסְטֵר, אֶת הַמַּדָּע הַמְנַצֵּחַ שֶׁל צָרְפַת, אֶת תְּהִלָּתָהּ הַנִּצְחִית שֶׁל מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל הַמְלֻמָּד הַגָּדוֹל.

זֶהוּ נִצָּחוֹן מְשַׂמֵּחַ, אַךְ גַּם מְיַגֵּעַ מְאֹד. הַמְנַצֵּחַ הוּא אָדָם הַזָּקוּק לִמְנוּחָה.

הַכֹּל רוֹצִים לִרְאוֹת אֶת פַּסְטֵר, לָתֵת לוֹ יָד, לוֹמַר לוֹ דָּבָר. אַךְ הוּא מְיֻגָּע.

רָאִיתִי טַיָּסִים לְאַחַר נִצְחוֹנָם. רָאִיתִי מִתְחָרִים מְבֻגָּרִים וּצְעִירִים לְאַחַר נִצְחוֹנָם.

הֵם מְחַכִּים בְּקֹצֶר-רוּחַ.

– יוֹם הַתַּחֲרוּת יָבוֹא בְּעוֹד חֹדֶשׁ, בְּעוֹד שָׁבוּעַ, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים, מָחָר… הוּא יַתְחִיל בְּעוֹד חָמֵשׁ שָׁעוֹת, בְּעוֹד שָׁעָה… מַתְחִיל! מַה תִּהְיֶה הַתּוֹצָאָה? מֻכְרָח לִהְיוֹת טוֹב, אַךְ מַה יִּהְיֶה כְּשֶׁיִּגָּמֵר רַע?

מִי מִתְהַלֵּל וּמַכְרִיז בְּקוֹל עַל מַעֲשָׂיו? מִי שֶׁלֹּא עָשָׂה הַרְבֵּה. מִי שֶׁאוֹהֵב לַעֲשׂוֹת הַכֹּל קַל וּמַהֵר וְרוֹצֶה שֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ עַל כָּךְ.

פַּסְטֵר עָשָׂה הַרְבֵּה. הוּא מֵבִין מַה קָּשֶׁה הַמִּבְחָן שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲמוֹד בּוֹ. וְהוּא יוֹדֵעַ, שֶׁרַבִּים הָרוֹצִים שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ מֵאֵלֶּה הָרוֹצִים שֶׁיַּצְלִיחַ.

הוּא אוֹהֵב אֶת הַמַּאֲבָק, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַנִּצָּחוֹן וְאֶת הַמַּאֲמָץ הַקּוֹדֵם לוֹ. הוּא אוֹהֵב אֶת הָאֱמֶת.

אוֹמְרִים לוֹ אֲנָשִׁים:

– עַכְשָׁו יָכוֹל אַתָּה לָנוּחַ.

– רַק עַכְשָׁו אֶתְמַסֵּר בֶּאֱמֶת לָעֲבוֹדָה – מֵשִׁיב פַּסְטֵר.

יֵשׁ לוֹ כְּבָר רַעְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים, וַחֲדָשׁוֹת הַתָּכְנִיּוֹת שֶׁהוּא מְתַּכֵּן.

[לט]    🔗

פַּסְטֵר אֵינוֹ מִתְעַקֵּשׁ עַל שְׁטֻיּוֹת. הַיְנוּ-הַךְ לוֹ אִם הַחַיּוֹנִים שֶׁמִּתַחַת לַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ בַּעֲלֵי-חַיִּים הֵם אוֹ צְמָחִים. יִתְוַכְּחוּ עַל כָּךְ אֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּנַאי וְרָצוֹן לְכָךְ. הַיְנוּ-הַךְ לוֹ אִם יִקְרְאוּ לָהֶם מִיקְרוֹבִּים אוֹ בַּקְטֶרְיוֹת אוֹ בַּצִּילִים אוֹ חַיְדַּקִּים. אֵין זֶה חָשׁוּב לוֹ אֵיךְ קוֹרְאִים לָהֶם.

הוּא אֶת הַחַיּוֹנִים הָאֵלֶּה מַכִּיר, הוּא מְגַדֵּל אוֹתָם כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה.

אֵלֶּה חַסְרֵי תְּנוּעָה הֵם, וַאֲחֵרִים מִתְנוֹעֲעִים, אֵלֶּה נוֹשְׁמִים בָּאֲוִיר, אֲחֵרִים גּוֹוְעִים בָּאֲוִיר.

פַּסְטֵר יוֹדֵעַ מָה הֵם אוֹכְלִים וְאֵיךְ הֵם נֶחֱלִים. הוּא יוֹדֵעַ אֵיךְ הֵם מִתְגּוֹנְנִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁקֶפֶת לָהֶם סַכָּנָה.

הוּא יוֹדֵעַ לַהֲרוֹג אוֹתָם אוֹ לְהַתִּישָׁם וּלְיַשְּׁנָם. יוֹדֵעַ לְתַרְבֵּת חַיּוֹנִים הַמַּרְעִילִים בְּאַרְסָם כְּמוֹ נָחָשׁ. הוּא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת אֶת הָאוֹיֵב לְאוֹהֵב וּלְמָגִנּוֹ שֶׁל הָאָדָם. הַחַיּוֹנִים הַמְּתֻרְבָּתִים יִהְיוּ מָגִנִּים בִּפְנֵי הַמַּגֵּפָה. רַעַל, אֶרֶס, שֶׁבּוֹ מִדַּבְּקִים, יִהְיֶה לִתְרוּפָה הַשּׁוֹמֶרֶת בִּפְנֵי הַמַּגֵּפָה.

יֶשְׁנָהּ מַחֲלָה הַנִּקְרֵאת אַדֶּמֶת. הַיֶּלֶד הַחוֹלֶה בְּאַדֶּמֶת יֵשׁ לוֹ חֹם, נַזֶּלֶת, שִׁעוּל, וְעַל הָעוֹר יֵשׁ לוֹ כְּתָמִים אֲדֻמִּים. הַכְּתַמְתָּמִים הָאֲדֻמִּים מוֹפִיעִים תְּחִלָּה עַל הַפָּנִים.

עַכְשָׁו כְּבָר הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁתְּחִלָּה עַל הַפָּנִים, וְרַק אַחַר-כָּךְ עַל הַגּוּף, עַל הַיָּדַיִם וְעַל הָרַגְלַיִם.

אוּלָם קָרָאתִי בְּעִתּוֹן רְפוּאִי יָשָׁן, אֵיךְ הַמְלֻמָּדִים בָּדְקוּ בַּיָּמִים הָהֵם אֶת הַמַּחֲלָה הַזֹּאת.

יָשַׁב הָרוֹפֵא יוֹמָם וָלַיְלָה לְיַד הַחוֹלֶה וְרָשַׁם:

– שָׁעָה אַחַת בַּלָּיְלָה. הוֹפִיעוּ שְׁנֵי כְּתָמִים חֲדָשִׁים עַל הַמֵּצַח. אַחַת וְחָמֵשׁ דַּקּוֹת. הוֹפִיעוּ שְׁלֹשָׁה כְּתַמְתָּמִים חֲדָשִׁים עַל הַלֶּחִי הַשְּׂמָאלִית. אַחַת וְעֶשֶׂר דַּקּוֹת: שְׁלשָׁה כְּתַמְתָּמִים חֲדָשִׁים.

קָרָאתִי בְּעִתּוֹן רְפוּאִי יָשָׁן, שֶׁבִּשְׁבִיל לָדַעַת אֵיךְ יֶלֶד קָטָן גָּדֵל הָיוּ שׁוֹקְלִים אוֹתוֹ בְּכָל חֲצִי שָׁעָה.

הַהוֹכָחָה לַאֲמִתּוֹ שֶׁל הַמְלֻמָּד כְּלוּלָה בִּדְבָרָיו אֵלֶּה:

– רָאִיתִי. עַכְשָׁו הַכֹּל יְכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ. עַכְשָׁו הַכֹּל יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ. אִם יַעֲשׂוּ אֶת הַנִּסּוּי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי, יִרְאוּ מָחָר תּוֹצָאָה זוֹ, וּבְעוֹד שָׁבוּעַ זוֹ וְזוֹ. וּבְעוֹד חֹדֶשׁ עוֹד אַחֶרֶת.

פַּסְטֵר אָמַר בִּישִׁיבָה מַדָּעִית:

– אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי אֵילִים. רוֹאִים אַתֶּם? – כֵּן.

– הֲרֵי כָּאן מִיקְרוֹסְקוֹפּ. רוֹאִים אַתֶּם? – כֵּן.

– הֲרֵי כָּאן שְׁתֵּי צְלוֹחִיוֹת, שְׁנֵי בַּקְבּוּקִים. רוֹאִים אַתֶּם? – כֵּן.

– בַּצְּלוֹחִיּוֹת יֶשְׁנָם חַיּוֹנִים. מִי שֶׁרוֹצֶה יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹתָם מִתַּחַת לַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ.

בִּצְלוֹחִית אַחַת יֶשְׁנָם חַיּוֹנִים אַרְסִיִּים. אִם אֶפְצַע אַיִל וְאֶשְׁפּוֹךְ עַל הַפֶּצַע מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ הַצְּלוֹחִית – הָאַיִל יֶחֱלֶה. אִם אֶשְׁפּוֹךְ עַל הַפֶּצַע אֶת הַנּוֹזֵל עִם הַחַיּוֹנִים הַמְּתֻרְבָּתִים אוֹ עִם הַמָּחְלָשִׁים – הָאַיִל יִהְיֶה בָּרִיא וְלֹא יִדַּבֵּק כְּבָר לְעוֹלָם.

וְקָרָה כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר פַּסְטֵר. עַכְשָׁו אוֹמְרִים:

– פַּסְטֵר הֵבִיא הוֹכָחָה מַעֲשִׂית לַאֲמִתּוֹ הַמַּדָּעִית.

אָמַר לְפַּסְטֵר יָדִיד וָתִיק:

– חֲבָל עַל בְּרִיאוּתְךָ וְעַל זְמַנְּךָ וּמְנוּחָתְךָ בִּשְׁבִיל לְהָשִׁיב עַל פִּטְפוּטָם שֶׁל הַמִּתְנַגְּדִים. יַעֲשׂוּ אַף הֵם אֶת הַנִּסּוּיִים שֶׁאַתָּה עָשִׂיתָ, וּבְדַיְקָנוּת כְּמוֹ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתָם! – מָצָאתָ דֶּרֶךְ שֶׁהַיַּיִן לֹא יִתְקַלְקֵל, שֶׁהֶחָלָב וְהַבָּשָׂר לֹא יִתְקַלְקְלוּ. יִצּוּר הַבִּירָה וְהַחֹמֶץ הוּטַב הוֹדוֹת לְתַגְלִיּוֹתֶיךָ.

נִלְחַמְתָּ בְּמַחֲלַת תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי וְנִצַּחְתָּ. עַכְשָׁו תְּגַלֶּה אֶת סוֹדוֹת הַמַּחֲלוֹת שֶׁבָּאֲוִיר. הַתַּלְמִידִים יַעַזְרוּ עַל יָדְךָ.

וְאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים הוֹסִיף:

– לָמָּה אֲדוֹנִי מְאַבֵּד אֶת הַמְּנוּחָה, אֶת זְמַנּוֹ וְאֶת בְּרִיאוּתוֹ, בְּמִלְחָמוֹת עִם הַמִּתְנַגְּדִים? מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בָּזֶה?

אֲבָל אֵיךְ יָכוֹל פַּסְטֵר שֶׁלֹּא לִכְעוֹס, כְּשֶׁמִּתְנַגְּדָיו מְשַׁקְּרִים? כַּעַס כָּזֶה נִקְרָא כַּעַס קָדוֹשׁ. זַעַם קָדוֹשׁ בַּהֲגָנַת הָאֱמֶת הַמַּדָּעִית.

[מ]    🔗

הָאִכָּר בַּכְּפָר עָשִׁיר: יֵשׁ לוֹ פָּרוֹת, כְּבָשִׂים, סוּסִים, חֲזִירִים וְתַרְנְגוֹלוֹת.

פִּתְאוֹם בָּאָה מַגֵּפָה. הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת מֵתִים. עֲנִיּוּת. מִפְּנֵי מָה?

יֶשְׁנָם כָּרֵי-דֶּשֶׁא מְקֻלָּלִים, מְכֻשָּׁפִים, יֶשְׁנָם מְקוֹמוֹת-מִרְעֶה מֻרְעָלִים. יֶשְׁנָם הָרִים נְגוּעִים. מִפְּנֵי מָה?

מַה לַּעֲשׂוֹת? מִי יוֹשִיעַ?

לְמַחֲלָה אַחַת קָרְאוּ הָאֲנָשִׁים בְּשֵׁם: פַּחֶמֶת. (הַשְּׁנִיָּה: כּוֹלֶרָה שֶׁל הַתַּרְנְגוֹלוֹת, הַשְּׁלִישִׁית: סַפַּחַת הַחֲזִירִים.)

דַּם הַבְּהֵמוֹת הַחוֹלוֹת בְּפַחֶמֶת הָפַךְ לִהְיוֹת שָׁחוֹר כְּפֶחָם.

הָיוּ גַּם שֵׁמוֹת אֲחֵרִים לְמַחֲלָה זוֹ, אַךְ מַה נֶּחָמָה יֵשׁ בָּזֶה, אִם אִישׁ לֹא יֵדַע לְרַפֵּא אוֹתָהּ? הַמַּגֵּפָה הִתְפַּשְּׁטָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּצָרְפַת וּבְכָל הָעוֹלָם.

בַּאֲמֵרִיקָה מֵתוּ מִילְיוֹן חֲזִירִים. בְּרוּסְיָה בְּנָפָה אַחַת בִּלְבַד, בְּנוֹבְגוֹרוֹד, גָּוְעוּ 56,000 שְׁוָרִים, פָּרוֹת וְאֵילִים, וּמֵהֶם נִדְבְּקוּ וּמֵתוּ 528 אֲנָשִׁים.

פַּסְטֵר נִגַּשׁ לָעֲבוֹדָה. בָּאוֹת שֵׁשׁ שָׁנִים חֲדָשׁוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה וּמַאֲבָק.

רַק שֵׁשׁ שָׁנִים. מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר מָצָא דֶּרֶךְ לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים. כְּבָר הוּא מַכִּיר אֶת הַמַּגֵּפָה.

הוּא יוֹדֵעַ אֶת מַחֲלוֹת הַפַּרְפַּר. הוּא מָרַח אֶת עֲלֵי הַתּוּת בְּדַבְּקָנִים, כְּמוֹ שֶׁאֲחֵרִים מוֹרְחִים אֶת הַלֶּחֶם בְּחֶמְאָה. הוּא יוֹדֵעַ מֵאַיִן בָּאִים כָּרֵי-הַדֶּשֶׁא הַמְקֻלָּלִים. יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשְׁנָן שְׁתֵּי מַחֲלוֹת שׁוֹנוֹת: גַּם פַּחֶמֶת וְגַם הַרְעָלַת-דָּם.

שׁוֹנִים הֵם הַחַיּוֹנִים וְשׁוֹנוֹת הַהִדַּבְּקֻיּוֹת.

פַּסְטֵר כּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ:

– אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵימָתַי אָבוֹא לְפָּרִיס. אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת הָעֲבוֹדָה. שִׁלְחִי לִי 1,000 פְרַנְק, מִפְּנֵי שֶׁחֲזִירִים עוֹלִים בְּיֹקֶר. אֲנִי בּוֹדֵק וְעוֹשֶׂה נִסּוּיִים.

פַּסְטֵר יוֹדֵעַ שֶׁדְּרוּשִׁים לַחַיִּים: אֲוִיר נָקִי, מַיִם נְקִיִּים וְדֶשֶׁא נָקִי. אָסוּר לִקְבּוֹר אֶת הַפְּגָרִים, צָרִיךְ לִשְׂרוֹף אוֹתָם, שֶׁלֹּא יָפִיצוּ אֶת הַמַּגֵּפָה.

אִם כְּבָר יֶשְׁנָהּ הַמַּגֵּפָה, צָרִיךְ לְהַרְכִּיב חַיּוֹנִים מְתֻרְבָּתִים לַבְּהֵמוֹת הַבְּרִיאוֹת, שֶׁתִּהְיֶינָה מְחֻסָּנוֹת, שֶׁלֹּא תִּדַּבַּקְנָה וְשֶׁלֹּא תֶּחֱלֶינָה.

לֹא אִכְפַּת אִם הַמַּחֲלָה נִקְרֵאת פַּחֶמֶת אוֹ דָּם שָׁחוֹר, אִם נְכַנֶּה אוֹתָהּ נֶגֶף אוֹ מַגֵּפָה, אִם נֹאמַר: חַיּוֹנִים, בַּקְטֶרְיוֹת, מִיקְרוֹבִּים אוֹ חַיְדַּקִים.

רַק עוֹד שֵׁשׁ שָׁנִים בִּלְבַד שֶׁל עֲבוֹדָה לְלֹא-לֵאוּת, וּפַּסְטֵר יֹאמַר: הִנֵּה 25 אֵילִים מֻרְכָּבִים וְהִנֵּה 25 אֵילִים לֹא-מֻרְכָּבִים. רוֹאִים אַתֶּם? הִנֵּה אֲנִי לוֹקֵחַ אֵת הַמַּזְרֵק. רוֹאִים אַתֶּם?

הַשּׂוֹנְאִים אֵינָם רוֹצִים שֶׁהַדָּבָר יַצְלִיחַ.

הֵם אוֹמְרִים:

– עַרְבֵּב יָפֶה אֶת הַנּוֹזֵל עִם הַחַיּוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ יוֹתֵר דַּבְּקָנִים.

– טוֹב, הֲרֵינִי מְעַרְבֵּב, רוֹאִים אַתֶּם?

– אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ מְעַט מִדַּי מִן הַמְדַבֵּק. עֲשֵׂה דָּבָר זֶה עַצְמוֹ בְּפָרוֹת.

פַּסְטֵר יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶה הַתּוֹצָאָה. הוּא בָּטוּחַ. אַךְ צָרִיךְ לְחַכּוֹת חֹדֶשׁ שָׁלֵם. מַה יִּהְיֶה אִם הַנִּסּוּי לֹא יַצְלִיחַ בִּשְׁלֵמוּת?

בַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי הַנִּסּוּי לֹא יָשַׁן אֲפִילּוּ רֶגַע אֶחָד.

אַחַר-כָּךְ כָּתְבָה מָרַת פַּסְטֵר אֶל הַיְלָדִים:

– שִׂמְחָה שׁוֹרָה אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת וּבַמַּעְבָּדָה. שִׂישׂוּ, יְלָדַי הַיְקָרִים שֶׁלִּי. הַבְּהֵמוֹת הַמֻּרְכָּבוֹת בְּרִיאוֹת הֵן. הָאֲחֵרוֹת מֵתוּ.

אֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים:

– מִפְּנֵי מַה תַּרְנְגֹלֶת אֵינָהּ חוֹלָה בְּפַחֶמֶת?

פַּסְטֵר עוֹבֵד עַל כָּךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה. וְהוּא כְּבָר יוֹדֵע שֶׁאֶפְשָׁר לְנַגֵּעַ גַּם תַּרְנְגֹלֶת, אִם יַחֲזִיקוּ אוֹתָהּ בְּמַיִם קָרִים.

דָּמָהּ שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת חַם מְאֹד, וְהַחַיּוֹן שֶׁל הַפַּחֶמֶת אֵינוֹ אוֹהֵב זֹאת.

פַּסְטֵר עָשָׂה תַּגְלִית חֲשׁוּבָה חֲדָשָׁה.

הַמִּתְנַגְּדִים רוֹאִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לוֹ.

– נָגִיד כָּךְ. אֲבָל פַּסְטֵר אֵינוֹ רִאשׁוֹן. הָיְתָה כְּבָר לְפָנָיו הַרְכָּבַת אֲבַעְבּוּעוֹת. הַמְלֻמָּד הַגֶּרְמָנִי קוֹךְ אַף הוּא מְגַדֵּל דַּבְּקָנִים.

אָמְנָם, כֵּן. בְּדַם הַחוֹלִים בְּפַחֶמֶת יֶשְׁנָם חַיּוֹנִים. אֲבָל כְּבָר כָּתַב עַל כָּךְ דֶּלָפוֹן בִּזְמַן שֶׁפַּסְטֵר הָיָה רַק בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה, וְקוֹךְ עֲדַיִן לֹא נוֹלַד.

כֵּן, זֶה נָכוֹן – דֶּלָפוֹן רָאָה אֶת הַחַיּוֹנִים הַלָּלוּ, אַךְ לֹא הֵבִין וְלֹא-כְלוּם. וּבְכֵן מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּכָךְ שֶׁרָאָה?

[מא]    🔗

קָשִׁים חַיָּיו שֶׁל אָדָם גָּדוֹל, אַךְ נֶהְדָּרִים. חַיִּים כָּאֵלֶּה הֵם כְּאַגָּדָה, כְּאַגָּדָה מֻפְלָאָה, כַּיָּפָה שֶׁבְּכָל הָאַגָּדוֹת.

יֶשְׁנָן שְׁתֵּי מַחֲלוֹת. אַחַת הִיא זִהוּם. הַאֶצְבַּע כּוֹאֶבֶת. הָאֶצְבַּע מָאְדֶּמֶת, מֻדְלֶקֶת, צָבָה וְכוֹאֶבֶת. אֵין זוֹ אֲפִלּוּ מַחֲלָה, אֶלָּא הַפְרָעָה מְצִיקָה. הַמַּחֲלָה הַשְּׁנִיָּה הִיא דַּלֶּקֶת הָעֶצֶם. הָעֶצֶם נִרְקֶבֶת. יֵשׁ חֹם. צָרִיךְ לִקְטוֹעַ אֶת הַיָּד אוֹ הָרֶגֶל. הָאָדָם מֵת.

פַּסְטֵר בּוֹדֵק מִתַּחַת לַמִּיקְרוֹסְקוֹפּ וּמַרְכִּיב אֶת הַחַיּוֹנִים שֶׁל הָאֶצְבַּע וְשֶׁל הַיָּד וְהוּא אוֹמֵר: מָצָאתִי אוֹתָם הַחַיּוֹנִים עַצְמָם. הֲרֵי זוֹ אוֹתָהּ מַחֲלָה עַצְמָהּ. כָּאן הַדְבָּקַת הָעוֹר, וְכָאן הַדְבָּקַת הָעֶצֶם.

צוֹחֲקִים לוֹ. אוֹמְרִים:

– פַּסְטֵר אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו. הוּא קוֹבֵעַ שֶׁהַפוּרוּנְקוּל הַתָּמִים וְהַדַּלֶּקֶת הַמְסֻכֶּנֶת שֶׁל מֹחַ-הָעֶצֶם הֵם הַיְנוּ-הָךְ.

וּפַּסְטֵר מֵשִׁיב: אֵין זֶה נוֹגֵעַ לִי כְּלָל, אֵיךְ אַתֶּם קוֹרְאִים לְכָךְ.

מַלְעִיגִים עַל פַּסְטֵר:

– בַּשַּׁל-הַבִּירָה. רוֹפֵא-הָאֱלִיל. כִּימַאי. רוֹפֵא-הַתּוֹלָעִים. מְשֻׁגָּע.

אַךְ הָיָה כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁפַּסְטֵר אָמַר. הוּא נִצַּח.

הָרוֹפְאִים מִתְיָעֲצִים בַּיְשִׁיבוֹת, מַה לַּעֲשׂוֹת נֶגֶד זֶה שֶׁכָּל-כָּךְ הַרְבֵּה נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן. שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע נָשִׁים יָלְדוּ, וּמֵהֶן מֵתוּ שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע. מֵאָה נָשִׁים חָלוּ, שְׁלֹשִים מֵתוּ. מַה לַּעֲשׂוֹת?

פַּסְטֵר אוֹמֵר:

– אֲנִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. צָרִיךְ לִרְחוֹץ אֶת הַיָּדַיִם, צָרִיךְ לְהַרְתִּיחַ בְּמַּיִם חַמִּים אֶת הַמַּגָּבוֹת וְאֶת חֹמֶר הַחֲבִישָׁה. צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְטֶרִילִיזַצְיָה, עִקּוּר. הַיָּדַיִם הַמְלֻכְלָכוֹת שֶׁלָּכֶם וְהַחֲלוּקִים הַמְלֻכְלְכָים הוֹרְגִים אִמָּהוֹת וְתִינוֹקוֹת.

צָחֲקוּ לוֹ:

– אָדוֹן פַּסְטֵר, אֶת הַחַיְדַּק הַמְנַגֵּעַ הַזֶּה לְעוֹלָם לֹא נִמְצָא.

פַּסְטֵר קָם. נִגָּשׁ אֶל הַלּוּחַ, נוֹטֵל גִּיר, מְשַׂרְטֵט:

– הִנֵּה, חַיְדַּק הַפְּנִינִים. כְּבָר מָצָאתִי.

וְכָךְ הָיָה. הוּא נִצַּח.

אִם כֶּלֶב שׁוֹטֶה נוֹשֵׁךְ אָדָם, הָאָדָם מֵת.

פַּסְטֵר אָמַר:

– צָרִיךְ לְהַזְרִיק לַנָּשׁוּךְ 14 פַּעַם מִתַּחַת לָעוֹר מֹחַ שֶׁל שָׁפָן שׁוֹטֶה, וְאָז יַחֲלִים.

הֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ:

– אַתָּה מַרְעִיל, אַתָּה רוֹצֵחַ.

עָנָה: אֵינֶנִּי רוֹצֵחַ. אֲנִי יוֹדֵעַ לְרַפֵּא כַּלֶּבֶת.

וּבֶאֱמֶת יָדַע. הוּא נִצַּח.

הַמְלֻמָּדִים הֵגֵנּוּ עַל עַצְמָם, בְּאָמְרָם: מֵעוֹלָם לֹא הָיָה כָּךְ עַד עַכְשָׁו. פַּסְטֵר הָיָה עוֹנֶה: לֹא הָיָה, אַךְ עַכְשָׁו הוֹיֶה וְגַם יִהְיֶה.

הַמְלֻמָּדִים קָבְעוּ: תָּמִיד עַד עַכְשָׁו הָיָה כָּךְ. פַּסְטֵר הָיָה עוֹנֶה: וְעַכְשָׁו יִהְיֶה אַחֶרֶת.

הַמְלֻמָּדִים הִתְעַקְּשׁוּ, שֶׁהֵם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ כְּבָר יָדְעוּ כָּל זֹאת מִקֹּדֶם. וּפַּסְטֵר לֹא הִכְחִישׁ זֹאת, אֲבָל הוֹסִיף: לא הֵיטֵב יְדַעְתֶּם.

הַמְלֻמָּדִים שִׁבְּחוּ אֶת עַצְמָם, שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ עַל כָּךְ 300 סְפָרִים. וּפַּסְטֵר עוֹנֶה: אַךְ אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת שֶׁלִּי, יוֹדֵעַ אַחֶרֶת וְטוֹב יוֹתֵר. הָיוּ אוֹמְרִים, שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת. פַּסְטֵר הִצְהִיר: אֲנִי יוֹדֵעַ, אֲנִי מֵבִין וְיָכוֹל.

פַּסְטֵר עָשָׂה נִסּוּיִים עַקְשָׁנִיִּים, הָיָה מֵבִיא הוֹכָחוֹת לַאֲמִתּוֹתָיו.

קָשִׁים חַיָּיו שֶׁל אָדָם גָּדוֹל, אַךְ נֶהְדָּרִים. כְּמוֹ אַגָּדָה נִפְלָאָה. כְּמוֹ הַיָּפָה שֶׁבָּאַגָּדוֹת.

אִם כֶּלֶב שׁוֹטֶה נוֹשֵׁךְ כֶּלֶב אַחֵר, הוֹרְגִים אֶת שְׁנֵי הַכְּלָבִים. דָּבָר זֶה עַצְמוֹ הָיוּ עוֹשִׂים לְפָנִים לָאָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה. הָיוּ הוֹרְגִים, מְמִיתִים. מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה מְסֻכָּן, וְהָיָה עָלוּל בִּשְׁעַת הַתְקָפָה שֶׁל הַכַּלֶּבֶת לִנְשׁוֹךְ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

כָּךְ הָיוּ נוֹהֲגִים לִפְנֵי זְמַן לא רַב, לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה.

אַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאֶמְצָעִים אֲחֵרִים. רִפְּאוּ בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן. שָׂרְפוּ בְּבַרְזֶל מְלֹהָט אֶת פְּצָעָיו שֶׁל הַנָּשׁוּךְ.

פַּסְטֵר זוֹכֵר זֹאת מִימֵי יַלְדוּתוֹ. הוּא הָיָה עֲדַיִן יֶלֶד בִּזְמַן שֶׁבְּאַרְבּוּאָה נָשַׁךְ כֶּלֶב שׁוֹטֶה אֶת מַר נִיקוֹל.

לְיַד בֵּית-הַמְּלָאכָה לְעוֹרוֹת שֶׁל אָבִיו הָיְתָה מַפָּחָה. הַנַּפָּח צָרַב בְּבַרְזֶל אָדֹם וּמְלֹהָט אֶת פְּצָעָיו שֶׁל מַר נִיקוֹל הַטּוֹב.

כַּלֶּבֶת הִיא מַחֲלָה נוֹרָאָה.

כָּתַב פַּסְטֵר לְזִ’יל, חֲבֵרוֹ זִ’יל:

– לְדַאֲבוֹנִי, לֹא אָבוֹא לְאַרְבּוּאָה לְחַג הַפַּסְחָא. אֵין לִי פְּנַאי לִמְנוּחָה. יֵשׁ לִי מֵאָה כְּלָבִים שׁוֹטִים בַּמַעְבָּדָה. צְפוּיִים לִי עוֹד כַּמָּה חֳדָשִׁים שֶׁל עֲבוֹדָה.

מַזְמִינִים אוֹתוֹ עַכְשָׁו מִמְּקוֹמוֹת שׁוֹנִים וְקוֹרְאִים: הַצִּילָה. כּוֹתְבִים מֵאֲמֵרִיקָה וּמֵאַנְגְלִיָה: הַצֵּל נְשׁוּכֵי כְּלָבִים שׁוֹטִים.

פַּסְטֵר כּוֹתֵב וְעוֹנֶה: בְּעוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים. לֹא עַכְשָׁו. עוֹד יֵשׁ לִי סְפֵקוֹת. הַתְּרוּפָה עֲדַיִן לֹא מוּכָנָה.

כּוֹתֵב מֶלֶךְ בְּרָזִיל:

– הַצֵּל אֲנָשִׁים נְשׁוּכִים.

פַּסְטֵר כּוֹתֵב וּמֵשִׁיב:

– טוֹב. אָבוֹא. אִם יֵשׁ לָכֶם שָׁם אֵיזֶה רוֹצֵחַ שֶׁנִּדּוֹן לְמָוֶת, אָבוֹא וְאֶעֱשֶׂה אֶת הַנִּסּוּי הָרִאשׁוֹן בְּאָדָם.

כּוֹתֵב פַּסְטֵר לִבְנוֹ:

– אֲנִי מִתְיָרֵא לַעֲשׂוֹת נִסּוּיִים בַּאֲנָשִׁים נְשׁוּכִים.

פַּסְטֵר מִתְיָרֵא. אֵינוֹ רוֹצֶה. אַךְ הוּא מֻכְרָח.

הָאָדָם הַנָּשׁוּךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁאוֹתוֹ רִפֵּא הָיָה יוֹסֵי הַקָּטָן. הָאֶלְזַסִּי הַקָּטָן יוֹסֵי. פַּסְטֵר רִפֵּא אוֹתוֹ וְהֶחֱלִימוֹ.

זֶה הָיָה נִצְחוֹנוֹ, וְנִקְמָתוֹ בְּמִתְנַגְּדָיו.

[מב]    🔗

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נוֹרָאָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה הִטִּיל הַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי עַל הַצָּרְפָתִים לְשַׁלֵּם מִילְיַארְדִים פְרַנְקִים דְּמֵי-עֲנוּשִׁין.

עֹנֶשׁ כָּזֶה עַל מִלְחָמָה שֶׁנָּחֲלוּ בָּהּ מַפָּלָה נִקְרָא קוֹנְטְרִיבּוּצְיָה.

תַּגְלִיּוֹתָיו שֶׁל פַּסְטֵר הֵבִיאוּ לְצָרְפַת מִילְיַארְדִים.

פַּסְטֵר הֶחֱזִיר לְצָרְפַת אֶת הַהֶפְסֵדִים שֶׁהִפְסִידָה בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נוֹרָאָה שֶׁל הַמִּלְחָמָה כָּבַשׁ הַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי חֵלֶק מֵאֶרֶץ הַצָּרְפָתִים. הוּא תָּפַס אֶת אֶלְזַס. פַּסְטֵר נִשְׁבַּע אָז לְהִנָּקֵם מִמֶּנּוּ.

עַכְשָׁו הִגִּיעָה שְׁעַת הַנְּקָמָה.

הָאָדָם הָרִאשׁוֹן מִתְּחִלַּת הָעוֹלָם שֶׁהִצִּילוּ אוֹתוֹ מִן הַכַּלֶּבֶת הָיָה אֶלְזַסִּי קָטָן. לֹא בְּאוֹתוֹ הָרוֹצֵחַ שֶׁנִּדּוֹן לַמָּוֶת בִּבְּרָזִיל הָרְחוֹקָה, אֶלָא בָּאֶלְזַסִּי הַקָּטָן יוֹסֵי עָשָׂה פַּסְטֵר אֶת נִסּוּיוֹ, וְהִצִּיל אוֹתוֹ.

יוֹסֵי נוֹלַד בְּאֶלְזַס, שֶׁנִתְפְּסָה עַל-יְדֵי הַגֶּרְמָנִים, וְשָׁם הָלַךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר. בַּדֶּרֶךְ לְבֵית-הַסֵּפֶר נְשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה.

יוֹסֵי הָיָה בֶּן עֶשֶׂר. אִמּוֹ הֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל פַּסְטֵר. הִתְחַנְּנָה לְפָנָיו שֶׁיַּצִּילוֹ.

פַּסְטֵר הִתְחִיל בַּהַזְרָקוֹת.

מָרַת פַּסְטֵר כָּתְבָה אֶל בִּתָּהּ:

– אַבָּא שֶׁלָּכֶם אֵינוֹ יָשֵׁן בַּלֵּילוֹת.

וּפַּסְטֵר כָּתַב אַחַר-כָּךְ אֶל בְּנוֹ:

– יוֹסֵי הַקָּטָן בָּרִיא. מָחָר הַיּוֹם הַשְּׁלשִׁים לָרִפּוּי.

שְׁלשִׁים לֵילוֹת אֲרֻכִּים לֹא יָשֵׁן פַּסְטֵר, שְׁלשִׁים לֵילוֹת יָשֵׁן בְּשַׁלְוָה יוֹסֵי הַקָּטָן.

הַדָּבָר הִצְלִיחַ. נִצָּחוֹן. פַּסְטֵר הִצִּיל אֶת אָחִיו הַקָּטָן מֵחֶבֶל-הָאָרֶץ הַגָּזוּל.

הֵבִיאוּ אֶל פַּסְטֵר מִן הַכְּפָר נַעַר – גִבּוֹר. הוּא הֵגֵן עַל חֲבוּרָה שֶׁל יְלָדִים, אַךְ בְּעַצְמוֹ נֻשַּׁךְ עַל-יְדֵי כֶּלֶב שׁוֹטֶה. פַּסְטֵר רִפֵּא אוֹתוֹ וְהֶחֱלִימוֹ, וְאַחַר-כָּךְ כָּתַב מִכְתָּב:

“נַעֲרִי הַיָּקָר, קִבַּלְתִּי אֶת כָּל מִכְתָּבֶיךָ. הַיְדִיעָה שֶׁאַתָּה בָּרִיא שִׂמְּחָה אוֹתִי מְאֹד. אִשְׁתִּי מוֹדָה לְךָ עַל שֶׁזָּכַרְתָּ לִדְרוֹשׁ בִּשְׁלוֹמָהּ. הִיא, אֲנִי, וְכָל הַמַּעְבָּדָה, מְאַחֲלִים לְךָ רֹב טוֹבָה. אַתָּה כְּבָר כּוֹתֵב עַכְשָׁו טוֹב יוֹתֵר מִשֶּׁכָּתַבְתָּ קֹדֶם. לְאֵיזֶה בֵּית-סֵפֶר אַתָּה הוֹלֵךְ? מִי מְלַמֵּד אוֹתְךָ? הֲיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁיּוֹסֵי הַקָּטָן, זֶה שֶׁהִזְרַקְתִּי לוֹ רִאשׁוֹן, כּוֹתֵב אֵלַי תְּכוּפוֹת? אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא רַק בֶּן עֶשֶׂר, הוּא מִתְקַדֵּם בַּלִּמּוּדִים יוֹתֵר מִמְּךָ. הִשְׁתַּדֵּל כָּל כַּמָּה שֶׁאַתָּה יָכוֹל. דְּרשׁ בִּשְלוֹמוֹ שֶׁל מַר פֶּרוֹט. בְּלִי עֶזְרָתוֹ לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לִנְסוֹעַ לְפָּרִיס. הָיִיתָ נֶחֱלֶה בְּכַלֶּבֶת, וְזֶהוּ מָוֶת בָּטוּחַ. אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַסִּיר תּוֹדָה לוֹ. לְהִתְרָאוֹת. הֱיֵה בָּרִיא”.

פַּסְטֵר הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ פְּנַאי בִּשְׁבִיל כְּתִיבַת מִכְתָּבִים לַנְּעָרִים שֶׁרִפֵּא אוֹתָם.

הֵבִיאוּ מֵאֲמֵרִיקָה אַרְבָּעָה יְלָדִים נְשׁוּכֵי כְּלָבִים שׁוֹטִים. הַיַּלְדָּה הִיא בַּת חָמֵשׁ. הִיא יוֹדַעַת שֶׁנָּשַׁךְ אוֹתָהּ כֶּלֶב. אַחַר-כָּךְ, בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, הִסִּיעוּ אוֹתָהּ בָּאֳנִיָּה לְאֵיזֶה אָדוֹן פַּסְטֵר. הוּא יְרַפֵּא אוֹתָהּ. הַקְּטַנָּה מְפַחֶדֶת. זֶה יַכְאִיב. לָמָּה לְרַפֵּא אוֹתָהּ, וַהֲרֵי הִיא בְּרִיאָה? הַפֶּצַע הַקָּטָן כְּבָר נִגְלַד.

הִגִּיעָה לְצָרְפַת. הוֹשִׁיבוּ אוֹתָהּ בְּחֶדֶר גָּדוֹל. הַקְּטַנָּה מִתְפַּלְּאָה. לְמָה וְלָמָּה הִיא מְחַכָּה? כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים פֹּה. לְמָה הֵם מְחַכִּים? אוּלַי גַּם הֵם נְשׁוּכֵי כְּלָבִים שׁוֹטִים?

הַקְּטַנָּה אֵינָהּ מְבִינָה וְלֹא-כְלוּם, הִיא מְפַחֶדֶת שֶׁזֶּה יַכְאִיב.

בָּא אָדוֹן זָקֵן. זֶהוּ מַר פַּסְטֵר. הַקְּטַנָּה מִתְיָרְאָה מִפְּנֵי הָרוֹפֵא הַזֶּה.

וּבְכֵן מָה? לֹא-כְלוּם. דָּקְרוּ אוֹתָהּ דְּקִירָה קַלָּה בְּמַחַט. בִּכְלָל לֹא הִכְאִיב. הָאֲמֵרִיקָנִית הַקְּטַנָּה מְהַרְהֶרֶת:

– בִּשְׁבִיל זֶה אֵפוֹא נָסַעְתִּי זְמַן רַב כָּל-כָּךְ, רָחוֹק כָּל-כָּךְ שֶׁיִּדְקְרוּ דְּקִירָה קַלָּה בְּמַחַט?

הַקֵּיסָר הָרוּסִי שָׁלַח תִּשְׁעָה-עָשָׂר אִכָּרִים מִסְּמוֹלֶנְסְק, מָקוֹם קַר מְאֹד. מֵתוּ רַק שְׁלֹשָה. מֵתוּ מִפִּצְעֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁנָּשְׁכוּ אוֹתָם זְאֵבִים שׁוֹטִים. אַךְ שִׁשָּׁה-עָשָׂר חָזְרוּ לְרוּסְיָה בְּרִיאִים. פַּסְטֵר רִפֵּא אוֹתָם.

הַקֵּיסָר הָרוּסִי הֶעֱנִיק לְפַּסְטֵר אוֹת-הִצְטַיְּנוּת, וּבִשְׁבִיל הַמַּעְבָּדָה שֶׁלּוֹ שָׁלַח 100,000 פְרַנְק.

כְּבָר לְמֵאוֹת רַבּוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים הִזְרִיק פַּסְטֵר. כְּבָר אֶפְשָׁר עַכְשָׁו לֹא לְפַחֵד מִפְּנֵי כֶּלֶב שׁוֹטֶה, כְּבָר אֶפְשָׁר לֹא לְפַחֵד מִפְּנֵי אָדָם שֶׁנָּשַׁךְ אוֹתוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה.

אַךְ פַּסְטֵר עָיֵף וְיָגֵע מִן הָעֲבוֹדָה.

מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ הָרוֹפֵא גְּרַנְשֶׁה:

– יָנוּחַ אֲדוֹנִי.

מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ הָרוֹפֵא וִילְמֶן:

– יָנוּחַ מַר. אֲדוֹנִי עָבַד לְמַעְלָה מִכֹּחוֹ. אֲדוֹנִי רָאוּי לִמְנוּחָה. יִסַּע מַר לִשְׁהוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם. יִתְחַמֵּם מַר בַּחַמָּה.

מַזְמִין אוֹתוֹ עָשִׁיר אֶחָד לְאַרְמוֹן-מְלָכִים עַל שְׂפַת הַיָּם.

פַּסְטֵר נָסַע עִם אִשְׁתּוֹ, עִם בִּתּוֹ וְעִם נְכָדָיו אֶל שְׂפַת הַיָּם הַדְּרוֹמִי, אֶל הָאַרְמוֹן הַנֶּהְדָּר.

אַךְ בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים אֵין שֶׁמֶשׁ וּמְנוּחָה.

לֹא מַרְשִׁים זֹאת לֹא הָאֲדָמָה וְלֹא הַשָּׁמַיִם, וְלֹא הַיָּם.

בָּא רַעַשׁ, רְעִידַת-אֲדָמָה. אָסוֹן נוֹרָא. הָאַרְמוֹן הִתְחִיל לְהִתְמוֹטֵט. פַּסְטֵר וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ מֻכְרָחִים לִבְרוֹחַ בַּלַּיְלָה.

חַיֵּיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים הֵם כְּמוֹ אַגָּדָה, כְּמוֹ אַגָּדָה קָשָׁה.

[מג]    🔗

אַרְבָּעָה-עָשָׂר בְּיוּלִי – הוּא יוֹם חַג לַצָּרְפָתִים.

אַרְבָּעָה-עָשָׂר בְּיוּלִי – הוּא חַג לְאֻמִּי גָּדוֹל. חַג הַחֹפֶשׁ.

יוֹם הַשִּׂמְחָה וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים. בַּבַּיִת וּבִרְחוֹבוֹת הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת.

הַתִּזְמֹרֶת מְנַגֶּנֶת. הָאֲנָשִׁים שׁוֹכְחִים מַה הֵם עֶצֶב וְיָגוֹן. רוֹקְדִים וְשָׁרִים. שָׁכְחוּ מִי כּוֹעֵס עַל מִי. הַיּוֹם הַכֹּל אַחִים וַאֲחָיוֹת. כֻּלָּם בְּנֵי עַם אֶחָד וְאֶרֶץ אַחַת. זֶהוּ חַג הַפִּיּוּס וְהַשָּׁלוֹם.

כָּךְ בְּפַּרִיס, כָּךְ בֶּעָרִים הַצָּרְפָתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַקְּטַנּוֹת.

יוֹם הַחַג הַלְּאֻמִּי. הָעִיר הַקְּטַנָּה דּוֹל. הָעִיר שֶׁבָּהּ נוֹלַד פַּסְטֵר. הִזְמִינוּ אֶת פַּסְטֵר. הוּא בָּא.

הִצִּיבוּ בָּרְחָבָה מַצֶּבֶת-זִכָּרוֹן. לֹא לַמִּלְחָמָה, אֶלָא יָד לַשָּׁלוֹם, לָאַחְדוּת וְלָרֵעוּת.

הִזְמִינוּ אֶת פַּסְטֵר לְדוֹל. כָּאן בְּבַיִת קָטָן זֶה נוֹלַד בְּנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל בֻּרְסִי, לוּאִי, בְּנָם שֶׁל זַ’אן-ז’וֹזֶף פַּסְטֵר וְזַ’אן רוֹקִי. יְחִי. יְחִי!

עַל הַבַּיִת הַקָּטָן בִּ“רְחוֹב-הַבֻּרְסִיּיִם” הֶעָנִי בְּדוֹל קָבְעוּ לוּחַ, שֶׁכָּאן נוֹלַד הַמְלֻמָּד הַגָּדוֹל שֶׁנִּצַּח אֶת הַמַּגֵּפָה.

יְחִי, יְחִי!

הָאִמָּהוֹת מַרְאוֹת אוֹתוֹ לַיְלָדִים:

– רוֹאֶה אַתָּה? זֶהוּ. זְכוֹר.

חֲבַל שֶׁהַסֵּפֶר הַזֶּה קָטָן. אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַעְתִּיק כָּאן אֶת כָּל נְאוּמוֹ שֶׁל פַּסְטֵר מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַצָּרְפָתִי הֶעָבֶה עַל חַיָּיו.

אוּלַי מִישֶׁהוּ יְתַרְגֵּם אֶת הַסֵּפֶר הַצָּרְפָתִי הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְהַכֹּל יוּכְלוּ לִקְרוֹא אֶת נְאוּמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל פַּסְטֵר.

פַּסְטֵר עוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּיִת שֶׁבּוֹ נוֹלַד לִפְנֵי הַרְבֵּה-הַרְבֵּה זְמַן. וְהוּא אוֹמֵר:

– אָהַבְתִּי אֶת בֵּית הוֹרַי וְאֶת הַלִּמּוּדִים.

הוּא אוֹמֵר:

– אָהַבְתִּי אֶת הַמַּדָּע וְאֶת חוּג מִשְׁפַּחְתִּי.

וְכֵן:

– אַבָּא שֶׁלִּי, אִמָּא שֶׁלִּי! אֵינְכֶם עוֹד בַּחַיִּים, חֲיִיתֶם חַיִּים שֶׁל צְנִיעוּת בַּבַּיִת הַקָּטָן הַזֶּה. נְתַתֶּם לִי הַכֹּל.

הוּא אוֹמֵר כָּךְ:

– אִמִּי שֶׁלִּי. אֵשֶׁת הַחַיִל! נָתַתְּ לִי אַהֲבָה וְהִתְלַהֲבוּת. לִמַּדְתְּ אוֹתִי לֶאֱהוֹב אֶת הַלִּמּוּדִים וְאֶת הַמּוֹלֶדֶת.

– אַתָּה, אַבָּא, בָּעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה שֶׁלְּךָ הָיִיתָ דֻּגְמָה שֶׁל סַבְלָנוּת וְהַתְמָדָה. נָתַתָּ לִי כֹּחַ וְעַקְשָׁנוּת. לִמַּדְתָּ אוֹתִי, אָבִי, לֶאֱהוֹב אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וְעִנְיָנִים גְּדוֹלִים.

– לִמַּדְתָּ אוֹתִי לִקְרוֹא, לִמַּדְתַּנִי לְכַבֵּד אֶת צָרְפַת וְלֶאֱהוֹב אוֹתָהּ.

הוּא אוֹמֵר:

– הֱיוּ בְּרוּכִים שְׁנֵיכֶם, הוֹרִים יְקָרִים, עַל מַה שֶּׁהֲיִיתֶם. לִפְנֵי הַבַּיִת הַזֶּה, שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתִּי, אֲנִי מְכַבֵּד הַיּוֹם אֶת זִכְרְכֶם.

כּוֹתֵב תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל לוּאִי פַּסְטֵר בָּדַק וּמָצָא מַה שֶּׁהָיָה רָשׁוּם בַּנְּיָרוֹת הַמִּשְׂרָדִיִּים הַיְשָׁנִים, וְהָיָה כָּךְ:

לִפְנֵי יָמִים רַבִּים, רַבִּים מְאֹד, חַי בִּכְפָר אֶחָד אִכָּר מְשֻׁעְבָּד. שְׁמוֹ הָיָה דֶּנִיס פַּסְטֵר. בְּנוֹ נִקְרָא בַּשֵּׁם קְלוֹדְיוּס.

כְּשֶׁנָּשָׂא קְלוֹדְיוּס אִשָּׁה, אָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ לַחְתּוֹם, וְסִמְּנוּ צְלַבְלָב בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶת הַשֵּׁם וְשֵׁם-הַמִּשְׁפָּחָה.

לוּאִי לֹא הָיָה עֲדַיִן בָּעוֹלָם.

קְלוֹדְיוּס הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל אָדוֹן גָּדוֹל. הָיָה טוֹחֵן. הוּא נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת זַ’אן בֶּל. בִּשְׁעַת הַחֲתֻנָּה צָרִיךְ הָיָה לַחְתּוֹם עַל נְיָר, שֶׁהֵם מַבְטִיחִים וְנִשְׁבָּעִים לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וּבֶאֱמוּנָה. אַךְ הַהוֹרִים לֹא יָדְעוּ לַחְתּוֹם עַל הַנְּיָר הָרִשְׁמִי. לֹא הָיוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן לִמּוּדִים בִּשְׁבִיל הָעֲנִיִּים.

קְלוֹדְיוּס הָיוּ לוֹ שְׁמוֹנָה יְלָדִים, וְהַצָּעִיר בַּבָּנִים נִקְרָא בַּשֵּׁם סְטֶפַן.

לוּאִי לֹא הָיָה עֲדַיִן בָּעוֹלָם.

סְטֶפַן פַּסְטֵר עָנִי הָיָה, הַרְבֵּה יְלָדִים הָיוּ לוֹ. הַנַּעַר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ שְׁמוֹ הָיָה זַ’אן אַנְרִי.

זַ’אן אַנְרִי פָּדָה אֶת עַצְמוֹ מִן הָעַבְדוּת, שִׁלֵּם בְּעַד הַחֹפֶשׁ אַרְבַּע מַטְבְּעוֹת שֶׁל זָהָב.

זַ’אן אַנְרִי נָשָׂא אִשָּׁה שְׁתֵּי פְּעָמִים. אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה מֵתָה כְּשֶׁהָיְתָה בַּת עֶשְׂרִים. הִיא הִנִּיחָה בֵּן. שְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַבֵּן הָיָה זַ’אן וּשְׁמוֹ הַשֵּׁנִי ז’וֹזֶף. לוּאִי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, עָתִיד הָיָה עוֹד לְהִוָּלֵד.

יָתוֹם הָיָה זַ’אן ז’וֹזֶף. רַק הִתְחִיל לְדַבֵּר וּלְהַלֵּךְ – מֵתָה עָלָיו אִמּוֹ. גִּדְּלָה אוֹתוֹ סָבְתָא. אַחַר-כָּךְ דּוֹדָה טוֹבָה.

עַל מִשְׁפַּחַת אִמּוֹ שֶׁל לוּאִי יָדוּעַ שֶׁהָיוּ אוֹהֲבֵי עֲבוֹדָה וְאָהֲבוּ מְאֹד זֶה אֶת זֶה.

אִם שָׁכֵן רָצָה לוֹמַר שֶׁבַּעַל אֵינוֹ מִתְקוֹטֵט עִם אִשְׁתּוֹ, שֶׁאָח אֵינוֹ רָב עִם אָחִיו, אֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ דָּבָר רַע וְאֵינוֹ מֵרִים עָלָיו יָד, הָיָה אוֹמֵר:

– הֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה כְּמוֹ מִשְׁפַּחַת רוֹקִי.

מִמִּשְׁפָּחוֹת כָּאֵלֶּה יָצְאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁל לוּאִי פַּסְטֵר, שֶׁלָּהֶם הוֹדָה הַמְלֻמָּד הַגָּדוֹל עַל כָּל מַה שֶּׁנָּתְנוּ לוֹ.

[מד]    🔗

רוֹצֶה אֲנִי לְסַיֵּם אֶת הַסֵּפֶר בַּמִּלִּים שֶׁאָמַר פַּסְטֵר בִּישִׁיבָה מַדָּעִית:

הוּא אָמַר כָּךְ:

– בְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֶשְׁנָם שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם: מְלֻמָּד, שֶׁהוּא לְפִי טִבְעוֹ נְיָר חָלָק, וּבְעֶזְרַת הַהִסְתַּכְּלוּת, הַנִּסָּיוֹן וְהַמַּחֲשָׁבָה הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְנַשֵּׂא אֶל גָּבְהֵי הַיְדִיעָה; וְגַם אָדָם רָגִישׁ, אִישׁ הַמָּסֹרֶת, הָאֱמוּנָה וְהַסְּפֵקוֹת, אִישׁ הָרֶגֶשׁ, הַמְבַכֶּה אֶת יְלָדָיו, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹכִיחַ שֶׁעוֹד יִתְרָאֶה אִתָּם, אַךְ הוּא מַאֲמִין בְּכָךְ וּמְקַוֶּה, אָדָם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָמוּת כְּמוֹ תּוֹלַעַת, אָדָם הָאוֹמֵר לְעַצְמוֹ שֶׁהַכֹּחַ הַטָּמוּן בּוֹ יוֹסִיף לְהִתְקַיֵּם. שְִׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם הָאֶחָד שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, אַךְ אוֹי לוֹ לָזֶה, שֶׁעִם אִי-הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַמַּדָּע הָאֱנוֹשִׁי רוֹצֶה הוּא לְהַגְבִּיל אֶת עַצְמוֹ לְאֶחָד מֵהֶם.

פַּסְטֵר אָמַר עוֹד כָּךְ:

– אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַנּוֹשֵׂא בְּנַפְשׁוֹ אֶת הָאֱלֹהִים, אֶת חֲזוֹן הַיֹּפִי, חֲזוֹן הָאֳמָנוּת, אַהֲבַת הַמַּדָּע וְאַהֲבַת הַמּוֹלֶדֶת.

מֵעוֹלָם וּלְעוֹלָם אֵלֶּה הֵם הַמַּעְיָנוֹת הַחַיִּים שֶׁל רַעְיוֹנוֹת נַעֲלִים וְשֶׁל מַעֲשִׂים גְּדוֹלִים. כֻּלָּם מַזְהִירִים בְּזֹהַר הָאֵינְסוֹף וְהַנֵּצַח.

עַל הַסּוֹפֵר, עַל הַסֵּפֶר וְעַל הַתַּרְגּוּם    🔗

יַאנוּשׁ קוֹרְצַ’ק הוּא שְׁמוֹ הַסִּפְרוּתִי שֶׁל דּוֹקטוֹר הֶנְרִיק גוֹלְדְשְׁמִיט. אָבִיו יוֹסֵף הָיָה עוֹרֵךְ-דִּין בְּוַארְשָׁה, וְאָבִי-אָבִיו הִירְשׁ הָיָה רוֹפֵא בַּעֲיָרָה שֶׁלְּיַד לוּבְּלִין, בְּפּוֹלִין. גַּם הֶנְרִיק (כָּךְ נִקְרָא עַל שֵׁם סָבוֹ הִירְשׁ) לָמַד רְפוּאָה, גָּמַר אֶת לִמּוּדָיו בִּשְׁנַת 1903 וְרֵאשִׁית עֲבוֹדָתוֹ הָיְתָה בְּבֵית-חוֹלִים לִילָדִים בְּוַארְשָׁה. אַחַר-כָּךְ, בִּתְקוּפוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל חַיָּיו, הָיָה גַּם רוֹפֵא צְבָאִי, בְּשָׁלוֹשׁ מִלְחָמוֹת שׁוֹנוֹת.

אַךְ עִקַּר פִּרְסוּמוֹ שֶׁל קוֹרְצַ’ק בָּא לוֹ מִן הַסְּפָרִים שֶׁכָּתַב מֵחַיַּי הַיְלָדִים – בִּשְׁבִיל הַמְבֻגָּרִים וּבִשְׁבִיל הַיְּלָדִים עַצְמָם. רֻבָּם תֻּרְגְּמוּ לְעִבְרִית וְתוּכְלוּ לִמְצוֹא אוֹתָם בַּסִּפְרִיּוֹת (אִם כִּי בְּתַרְגּוּמִים מְיֻשָּׁנִים בְּמִקְצָת). בִּשְׁבִיל הַיְלָדִים: “הַמֶּלֶךְ מַתְיָא הָרִאשׁוֹן”; “הַמֶּלֶךְ מַתְיָא בָּאִי הַשּׁוֹמֵם”; “דְזֶ’ק הַקָּטָן”; “יוֹתָם הַקּוֹסֵם”; “יֶלֶד הַטְּרַקְלִין”. וּמִבֵּין הַ“כְּתָבִים הַפֶּדָגוֹגִיִּים” שֶׁל קוֹרְצַ’ק, שֶׁנּוֹעֲדוּ לִמְבֻגָּרִים, תּוּכְלוּ לִקְרוֹא גַּם אַתֶּם וְלֵהָנוֹת הַרְבֵּה מִ“כְּלָלֵי הַחַיִּים” וּמִ“פֶּדָגוֹגְיָה מְבַדַּחַת”.

בִּשְׁנַת 1934 בִּקֵּר קוֹרְצַ’ק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשָׁהָה בָּהּ שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, וּבִשְׁנַת 1936 בָּא בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה וְשָׁהָה בָּאָרֶץ שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת. הוּא בָּא לִרְאוֹת יְלָדִים יְהוּדִיִּים הַגְּדֵלִים בְּאַרְצָם, בִּתְנָאִים טוֹבִים וּבְחֹפֶשׁ, וְרָצָה לִלְמוֹד מִשִּׁטוֹת הַחִנּוּךְ בַּקְּבוּצוֹת וּבַקִּבּוּצִים. אַךְ לְהִשָּׁאֵר כָּאן לֹא יָכֹל. חַיָּב הָיָה לַחֲזוֹר אֶל הַיְלָדִים שֶׁלּוֹ בְּ“בֵית הַיְתוֹמִים” בְּוַארְשָׁה. הֵם הָיוּ זְקוּקִים לוֹ יוֹתֵר.

בִּימֵי מִלְחֶמֶת-הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, יְמֵי הַשּׁוֹאָה, נִשְׁאַר קוֹרְצַ’ק עִם חֲנִיכָיו סָגוּר בַּגֶּטוֹ שֶׁל וַארְשָׁה, וּבְכָל כֹּחוֹ הִתְאַמֵּץ לְכַלְכֵּל אוֹתָם וְלִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם; עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, וְעַד יוֹמָם הָאַחֲרוֹן: בְּיוֹם רְבִיעִי, כ“ב בְּאָב שְׁנַת תש”ב (חֲמִשָּׁה בְּאוֹגוּסְט 1942), הוּצְאוּ כָּל הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת מִ“בֵּית הַיְתוֹמִים” הַיְּהוּדִי וְהוּבְלוּ בְּסַךְ אֶל מְקוֹם-הָרִכּוּז, בִּשְׁבִיל לְהִשָּׁלַח אֶל מַחֲנֵה-הַהַשְׁמָדָה טְרֶבְּלִינְקָה. וּבְרֹאשׁ הַתַּהֲלוּכָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת צָעֲדוּ יַאנוּשׁ קוֹרְצַ’ק בֶּן הַשִּׁשִּׁים וְאַרְבַּע, וְהָעוֹזֶרֶת הַנֶּאֱמָנָה שֶׁלּוֹ, הַמְחַנֶכֶת סְטֶפָה וִילְצִ’ינְסְקָה.

*

יַאנוּשׁ קוֹרְצַ’ק נוֹלַד בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּיוּלִי 1878, וְהַשָּׁנָה הַזֹּאת, שְׁנַת 1978, הִיא שְׁנַת-הַמֵּאָה לְהֻלַּדְתּוֹ. עַל-כֵּן הֻכְרְזָה הַשָּׁנָה הַזֹּאת כִּ“שְׁנַת קוֹרְצַ’ק” – לְעִיּוּן בְּתוֹרָתוֹ וְלִקְרִיאָה בִּסְפָרָיו שֶׁל הָאִישׁ הַמֻּפְלָא, שֶׁפָּעַל בְּכָל יְמֵי חַיָּיו כְּרוֹפֵא וּמְחַנֵּךְ וְסוֹפֵר לְמַעַן הֲרָמַת כְּבוֹדָם שֶׁל הַיְלָדִים וּלְמַעַן הֲבָנַת חַיֵּיהֶם, וּבַעֲבוֹדָתוֹ הַזֹּאת שִׁמֵּשׁ מוֹפֵת וְסוֹלֵל-דֶרֶךְ לְמוֹרִים וְלִמְחַנְּכִים רַבִּים.

*

גִּבּוֹרוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר “הַנַּעַר הָעַקְשָׁנִי” הוּא לוּאִי פַּסְטֵר, הַמְלֻמָּד הַצָּרְפָתִי הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר חָקַר וּבָדַק וְנִסָּה וְהִתְבּוֹנֵן הַרְבֵּה, בְּהַתְמָדָה וּבְעַקְשָׁנוּת רַבָּה, וְהִצְלִיחַ לְשַׁחְרֵר אֶת תּוֹלְעֵי-הַמֶּשִׁי וְהַכְּבָשִׂים וְהַפָּרוֹת וְאַף אֶת בְּנֵי הָאָדָם מִמַּחֲלוֹת קָשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת; אַךְ גַּם מְחַבֵּר הַסֵּפֶר הַזֶּה עַל לוּאִי פַּסְטֵר הָיָה נַעַר עַקְשָׁנִי כָּזֶה. אַף הוּא חָקַר וּבָדַק וְנִסָּה וְהִתְבּוֹנֵן הַרְבֵּה וּבְהַתְמָדָה רַבָּה, בִּשְׁבִיל לְשַׁחְרֵר אֶת הַיֶּלֶד מִבְּדִידוּתוֹ וּמֵחֹסֶר-הַהֲבָנָה אֵלָיו מִצַּד הַמְבֻגָּרִים. קוֹרְצַ’ק הִשְׂכִּיל לְתָאֵר כָּל-כָּךְ יָפֶה אֶת דֶּרֶךְ חַיָּיו וּמַאֲבָקוֹ שֶׁל פַּסְטֵר, מִפְּנֵי שֶׁבְּדוֹמֶה לְפַּסְטֵר חַי וְנֶאֱבַק גַּם הוּא.

*

“הַנַּעַר הָעַקְשָׁנִי” נִכְתַּב בִּשְׁנַת 1937 וְתֻרְגַּם וּפֻרְסַם לָרִאשׁוֹנָה בְּהֶמְשֵׁכִים בְּ“דָבָר לִילָדִים” בִּשְׁנַת תש"ג (1943), וְאַחַר-כָּךְ נִדְפַּס כַּמָּה פְּעָמִים בְּצוּרַת סֵפֶר. וְעַתָּה תֻּרְגַּם מֵחָדָשׁ. הַאִם הָיָה הַתַּרְגּוּם הַקּוֹדֵם רַע? לֹא, הוּא הָיָה טוֹב – בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ מֵאָז הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית נִשְׁתַּנְּתָה הַרְבֵּה, וְהַרְבֵּה מִלִּים נִתְחַדְּשׁוּ בָּהּ (לְמָשָׁל: כָּל הַמִּלִּים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ עַל-יְדֵי צַהַ"ל). שֶׁכֵּן כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל לָשׁוֹן: הַכּוֹתְבִים בָּהּ וְהַמְתַרְגְּמִים בָּהּ הוֹלְכִים וּמִזְדַּקְּנִים, וְהִיא עַצְמָהּ נַעֲשֵׂית צְעִירָה וְרַעֲנָנָה וְיָפָה יוֹתֵר מִשָּׁנָה לְשָׁנָה.

שמשון מלצר

ירושלים, תשל"ח.