"דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת פֶּלֶג־מַיִם. וְהָיוּ בוֹ מִקְצַת דָּגִים. וְקָרָה לוֹ לְאוֹתוֹ פֶלֶג שֶׁדָּלְלוּ מֵימָיו, וְהָיָה הוֹלְכִים וַחֲרֵבִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ מִן הַמַּיִם מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לָהֶם, וְקָרְבוּ לָמוּת. אָמְרוּ: “מַה הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֵעִנְיָנֵינוּ? וְכֵיצַד נְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה? וּמִי הוּא שֶׁנִּשְׁאַל בַּעֲצָתוֹ לְהַצָּלָתֵנוּ?” קָם דָּג מֵהֶם, וְהָיָה הַגָּדוֹל בָּהֶם לְבִינָה וּלְשָׁנִים, וְאָמַר: “אֵין לָנוּ תַחְבּוּלָה לְהַצָּלָתֵנוּ אֶלָּא בְבַקָּשָׁתֵנוּ מֵאֱלֹהִים. וְאוּלָם נִשְׁאַל עֵצָה מִן הַסַּרְטָן, שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בְּתוֹכֵנוּ. הָבוּ אֵפוֹא נִפְנֶה אֵלָיו, שֶׁנִּרְאֶה מַה תִּהְיֶה עֲצָתוֹ, שֶׁהוּא הָרַב בָּנוּ לִידִיעָה בַדְּבָרִים לַאֲמִתָּם”. מָצְאָה עֲצָתוֹ חֵן בְּעֵינֵיהֶם וּבָאוּ אֶל הַסַּרְטָן וּמְצָאוּהוּ רוֹבֵץ בִּמְנוּחָה בְּחוֹרוֹ, מִבְּלִי לָדַעַת מַה שֶּׁהֵם שְׁרוּיִים בּוֹ. נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, כְּלוּם אֵין עִנְיָנֵנוּ מַעֲסִיק אוֹתְךָ, בְּעוֹד אַתָּה הֶחָכָם בְּתוֹכֵנוּ וְהָרֹאשׁ לָנוּ?” אָמַר לָהֶם הַסַּרְטָן לֵאמֹר: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם. מַה הוּא אֲשֶׁר בָּא עֲלֵיכֶם, וּמָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים?” סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרָם וּמַה פֻּרְעָנוּת בָּאָה עֲלֵיהֶם מֵעִנְיַן הַמַּיִם שֶׁדָּלְלוּ, וְשֶׁאִם יֶחֶרְבוּ תָּבוֹא עֲלֵיהֶם כְּלָיָה. הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “וּבָאנוּ אֵלֶיךָ מְצַפִּים לַעֲצָתֶךָ, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה בוֹ הַצָּלָה לָנוּ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה הַגָּדוֹל בָּנוּ וּנְבוֹן־הַדַּעַת בְּכֻלָּנוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְכִּין רֹאשׁוֹ זְמַן מְמֻשָּׁךְ, אַחַר־כָּךְ אָמַר: “אֵין סָפֵק שֶׁחַסְרֵי שֵׂכֶל אַתֶּם בְּהִתְיָאַשְׁכֶם מֵרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאַחֲרָיוּתוֹ לִמְזוֹנוֹת בְּרוּאָיו כֻּלָּם. כְּלוּם אִי־אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאֱלֹהִים זָן וּמְפַרְנֵס אֶת עוֹבְדָיו בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, וְקָצַב מְזוֹנוֹתֵיהֶם לִפְנֵי שֶׁבָּרָא דָבָר מִן הַדְּבָרִים, וְשָׁת אֶת זְמַן חַיֶּיהָ לְכָל בְּרִיָּה קָצוּב, וּמְנַת מְזוֹנָהּ. וְכֵיצַד זֶה נִטֹּל עַל עַצְמֵנוּ דָּבָר שֶׁהוּא רָשׁוּם בַּתַּעֲלוּמָה? עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא שֶׁאֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר לְבַקֵּשׁ מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְצָרִיךְ שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יְשַׁפֵּר קְרָבָיו עִם אֱלֹהָיו בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי וְיִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיְּחַלְּצַנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִן הָרָעוֹת, שֶׁאֵין אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מַכְזִיב תִּקְוַת הַנִּשְׁעָן עָלָיו, וְאֵינוֹ מֵשִׁיב בַּקָּשַׁת הַמַּעְתִּיר לוֹ. וּכְשֶׁאָנוּ מְתַקְּנִים דְּרָכֵינוּ, יִהְיֶה נָכוֹן מַצָּבֵנוּ וְיַגִּיעַ לָנוּ טוֹב וָחֶסֶד. וּכְשֶׁיָּבוֹא הַחֹרֶף וְתוּצַף אַרְצֵנוּ עַל־יְדֵי תְפִלַּת הַכָּשֵׁר שֶׁבָּנוּ, לֹא יַהֲרֹס עוֹד אֶת הַטּוֹב זֶה אֲשֶׁר בָּנָה אוֹתוֹ. עֲצָתִי הִיא אֵפוֹא שֶׁנַּאֲרִיךְ רוּחֵנוּ וּנְצַפֶּה לַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂנּוּ אֱלֹהִים אִתָּנוּ. וְאִם יַגִּיעַ אֵלֵינוּ הַמָּוֶת כַּנָּהוּג, הִנֵּה יָנוּחַ לָנוּ. וְאִם יַגִּיעַ לָנוּ מַה שֶּׁמַּצְרִיךְ לִבְרֹחַ, נִבְרַח וְנִסַּע מֵאַרְצֵנוּ אֶל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים”. עָנוּ כָל הַדָּגִים פֶּה אֶחָד: “אֶמֶת דִּבַּרְתָּ, אֲדוֹנֵנוּ, יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב בַּעֲדֵנוּ”. פָּנוּ וְהָלְכוּ כָל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ. לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים מוּעָטִים, עַד שֶׁהֵבִיא לָהֶם אֱלֹהִים מָטָר חָזָק עַד שֶׁנִּמְלָא חֲלַל הַפֶּלֶג יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בָרִאשׁוֹנָה. “וְכָזֹאת אֲנַחְנוּ, הַמֶּלֶךְ, מִתְיָאֲשִׁים הָיִינוּ מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה לְךָ וָלָד. וּמֵאַחַר שֶׁעָשָׂה אֱלֹהִים חֶסֶד עִמָּנוּ וְעִמְךָ בְּיֶלֶד מְבֹרָךְ זֶה, הֲרֵי נִשְׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁיָּשִׁית אוֹתוֹ יֶלֶד מְבֹרָךְ, וְשֶׁתִּרְאֶה בוֹ נַחַת־רוּחַ, וִישִׁיתֵהוּ מוֹשֵׁל תַּחְתֶּיךָ, עוֹשֶׂה־הַיָּשָׁר, וִיחוֹנֵן אוֹתָנוּ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחוֹנֵן אוֹתָנוּ מִמְּךָ. שֶׁאֵין אֱלֹהִים שָׂם לְאַל תִּקְוַת הַפּוֹנִים אֵלָיו. וְלֹא יֵאוֹת לְשׁוּם אָדָם לְהִתְיָאֵשׁ מֵרַחֲמֵי אֱלֹהִים”. קָם הַמִּשְֹנֶה הַשֵּׁנִי וְנָתַן שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, וְהֶחֱזִיר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם”. אָמַר אוֹתוֹ מִשְׁנֶה: “אֵין הַמֶּלֶךְ נִקְרָא בְשֵׁם מֶלֶךְ, אֶלָּא בְתִתּוֹ מַתּוֹת וּבַעֲשׂוֹתוֹ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וְנָהַג בִּנְדִיבוּת וּבְטוֹבָה עִם נְתִינָיו בַּהֲקִימוֹ אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ בֵין בְּנֵי־הָאָדָם, וּבְשָׁפְטוֹ אוֹתָם בְּצֶדֶק אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְאֵינוֹ שׁוֹפֵךְ דְּמֵיהֶם, וּמֵסִיר נֵזֶק מֵעֲלֵיהֶם, וְשֶׁיִּהְיֶה מְתֹאָר כְּאָדָם שֶׁאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָעֲנִיִּים שֶׁבָּהֶם וְעוֹזֵר לָרָמִים בָּהֶם וְלַשְּׁפָלִים, וְנוֹתֵן לָהֶם אֶת הַמַּגִּיעַ לָהֶם. עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם מְבָרְכִים אוֹתוֹ וּמְצַיְּתִים לִפְקֻדָּתוֹ. וַהֲרֵי אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמֶּלֶךְ שֶׁזֶּה תָאֳרוֹ, אָהוּב עַל הַנְּתִינִים וְזוֹכֶה בָעוֹלָם הַזֶּה לְמַּעֲלָה הָרָמָה שֶׁבָּהּ, וּלְכָבוֹד שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא וְלִרְצוֹנוֹ שֶׁל בּוֹרְאוֹ. וַהֲרֵי אָנוּ, חֲבוּרַת עֲבָדֶיךָ מוֹדִים בַּדָּבָר, הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁתֵּאַרְנוּ נִמְצָא בְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ‘הַטּוֹב בַּדְּבָרִים הוּא שֶׁיְּהֵא מֶלֶךְ מוֹשֵׁל בִּנְתִינִים נוֹהֵג בְּיֹשֶר, וְרוֹפְאוֹ מֻמְחֶה וְהַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ בָּקִי וְנוֹהֵג לְפִי יְדִיעָתוֹ’. וְאָנוּ עַכְשָׁו נֶהֱנִים מִן הָאֹשֶר הַזֶּה. וְאוּלָם לִפְנֵי כֵן נָפַלְנוּ לְתוֹךְ יֵאוּשׁ, שֶׁלֹּא נִמְצָא בֵן לְךָ אֲשֶׁר יִירַשׁ מַלְכוּתְךָ. אַךְ אֱלֹהִים יְרוֹמַם שְׁמוֹ, לֹא הִכְזִיב תִּקְוָתְךָ וְקִבֵּל תְּפִלָּתְךָ בִּגְלַל מַחֲשַׁבְתְּךָ הַטּוֹבָה עָלָיו וְהַשְׁלִיכְךָ יְהָבְךָ עָלָיו, וְהָיְתָה תִקְוָתְךָ הַיָּפָה בַתִּקְווֹת. וּכְבָר נַעֲשָׂה עִמְּךָ מַה שֶּׁהָיָה עִם הָעוֹרֵב וְהַנָּחָשׁ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּר הָעוֹרֵב וְהַנָּחָשׁ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: