“דַּע, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בְּאַחַת הָעֲרָבוֹת עֵמֶק רְחַב־יָדַיִם. וְהָיוּ בוֹ נְהָרוֹת וְאִילָנוֹת, וּבְתוֹכוֹ עוֹפוֹת מְשַׁבְּחִים לָאֱלֹהִים הָאֶחָד וְהָאַדִּיר בּוֹרֵא לַיְלָה וָיוֹם. וְהָיוּ בְתוֹךְ כְּלַל הָעוֹפוֹת עוֹרְבִים, וְהָיוּ בַנְעִימִים בַּחַיִּים. וְהָיָה רֹאשׁ עֲלֵיהֶם וּמוֹשֵׁל בֵּינֵיהֶם עוֹרֵב, נוֹהֵג בָּהֶם בְּטוֹבָה וּמְרַחֵם אוֹתָם. חָיוּ עִמּוֹ בְּבִטָּחוֹן וְשַׁלְוָה. וּמִטּוּב הַנְהָגָתָם בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, לֹא הָיָה גַם אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת יָכֹל לָהֶם. קָרָה שֶׁהָרֹאשׁ לָהֶם נִפְטַר לְבֵית־עוֹלָמוֹ, וּבָאָה עָלָיו הַפְּקֻדָּה שֶׁנִּגְזְרָה עַל כָּל הַבְּרוּאִים. הִתְאַבְּלוּ עָלָיו אֵבֶל כָּבֵד. וּלְהוֹסִיף אֶבְלָם לֹא נִמְצָא בָהֶם אֶחָד כָּמוֹהוּ אֲשֶׁר יָקוּם תַּחְתָּיו. נִתְאַסְפוּ כֻלָּם וְנוֹעֲצוּ בֵּינֵיהֶם בִּדְבַר מִי יָקוּם עֲלֵיהֶם שֶׁיְּהֵא עוֹשֶׂה הַיָּשָׁר. בָּחֲרָה עֵדָה מֵהֶם בְּעוֹרֵב וְאָמְרָה: “הִנֵּה זֶה יִצְלַח לִמְלֹךְ עָלֵינוּ”. וַאֲחֵרִים נֶחְלְקוּ עָלָיו וְלֹא חָפְצוּ בוֹ. פָּרַץ בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד וְדִין וּדְבָרִים, וְחָזְקָה מִלְחֶמֶת־הָאֶזְרָחִים בֵּינֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ בָּאוּ לִידֵי הֶסְכֵּם וְעָשׂוּ חוֹזֶה בֵינֵיהֶם לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, וְשֶׁלֹּא יַשְׁכִּים אֶחָד מָחָר לָצֵאת לְחַפֵּשׂ מְזוֹנוֹ אֶלָּא יַמְתִּינוּ עַד לַבֹּקֶר. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר יִתְאַסְּפוּ בְמָקוֹם אֶחָד, וִיצַפּוּ לְכָל עוֹף אֲשֶׁר יַקְדִּים לָעוּף עַל פְּנֵיהֶם. שֶׁאָמְרוּ: “זֶהוּ שֶׁבָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים לִמְשֹׁל בָּנוּ, וְנָשִׂים אוֹתוֹ מֶלֶךְ עָלֵינוּ וְנִמְסֹר לְיָדוֹ עִנְיָנֵנוּ”. נִתְרַצּוּ כֻלָּם בְּכָךְ וְכָרְתוּ בְרִית זֶה עִם זֶה וְהִסְכִּימוּ עַל בְּרִית זוֹ. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ עָלָה בַז. אָמְרוּ לוֹ: “הוֹי אֲבִי־טוֹב, אָנוּ בָחַרְנוּ בְךָ לְמוֹשֵׁל עָלֵינוּ, שֶׁתְּפַקַּח עַל עִנְיָנֵנוֹ”. הִסְכִּים הַבַּז לְמַה שֶּׁאָמְרוּ וְאָמַר לָהֶם: “אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעָלֶּה תִּהְיֶה לָכֶם מֵאִתִּי טוֹבָה רַבָּה”. אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִיטוּ אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, הָיָה בְּכָל יוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְשׁוֹטֵט וְשׁוֹטְטוּ הָעוֹרְבִים, פּוֹרֵשׁ הַצִּדָּה עִם אֶחָד מֵהֶם וּמַכֵּהוּ וְאוֹכֵל מֹחוֹ וְעֵינָיו וְעוֹזֵב אֶת הַשְּׁאָר. לֹא פָסַק מִלַּעֲשׂוֹת כֵּן עִמָּם עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ אֶת הַדָּבָר, וְרָאוּ שֶׁרֻבָּם אָבְדוּ, וְהָיָה בָרוּר לָהֶם שֶׁהֵם אוֹבְדִים. אָמַר זֶה לָזֶה: “כֵּיצַד נַעֲשֶׂה? הֲרֵי רֻבֵּנוּ כְּבָר אָבַדְנוּ, וְלֹא הִתְעוֹרַרְנוּ עַד אֲשֶׁר אָבְדוּ הַגְּדוֹלִים מֵאִתָּנוּ. צָרִיךְ שֶׁנִּשָּׁאֵר לְנַפְשׁוֹתֵינוּ”. כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר נָסוּ מִפָּנָיו וְנָפוֹצוּ מֵעָלָיו”. “וְאַף אָנוּ הָיִינוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יִקְרֶה אוֹתָנוּ כָּזֹאת, וְשֶׁיִּהְיֶה עָלֵינוּ מֶלֶךְ זוּלָתֶךָ. וְאוּלָם אֱלֹהִים עָשָׂה עִמָּנוּ חֶסֶד זֶה, וְהִפְנָה פָנֶיךָ אֵלֵינוּ, וְאָנוּ עַכְשָׁו בְּטוּחִים בְּהַצְלָחָתֵנוּ וּבְאַחְדוּתֵנוּ וּבַבִּטְחָה וּבַשַּׁלְוָה וּבַשָּׁלוֹם בְּמוֹלַדְתֵּנוּ. יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים הָאַדִּיר וְלוֹ הַתְּהִלָּה וְהַתּוֹדָה וְהַשֶּׁבַח הַיָּפֶה. וִיבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת הַמֶּלֶךְ וְאוֹתָנוּ עֲדַת הַנְּתִינִים וְהֶאֱצִיל אשֶׁר רַב לָנוּ וְלוֹ, וְיָשִׁית זְמַן מַלְכוּתוֹ מָלֵא אשֶׁר וּפְעֻלָּתוֹ הַצְלָחָה”. קָם הַמִּשְׁנֶה הַשִּׁשִּׁי וְאָמַר: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ, בְּמַזָּל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וּכְבָר נִמְסַר לָנוּ מִדִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁכָּל מִי שֶמִּתְפַּלֵּל וְצָם וּמְמַלֵּא חוֹבוֹתָיו כְּלַפֵּי הַהוֹרִים וְעוֹשֶׂה הַיָּשָׁר בְּשִׁלְטוֹנוֹ, יִפְגּשׁ אֶת אֱלֹהָיו בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁהוּא מְרֻצֶּה בוֹ. וַהֲרֵי מָשַׁלְתָּ בָנוּ וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהָיָה בָזֶה אשֶׁר בְּכָל אֲשֶׁר פָּנִיתָ. וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים מֵאֱלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לְךָ גְּמוּל יָקָר וְיִתֵּן לְךָ שָׂכָר עַל הֲטִיבְךָ. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁאָמַר אוֹתוֹ חָכָם בְּעִנְיַן מַה שֶּׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים לוֹ מֵאָבְדַן מַזָּלֵנוּ הַטּוֹב בְּהִפָּקֵד מֵאִתָּנוּ הַמֶּלֶךְ וּבְהִמָּצֵא מֶלֶךְ אַחֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְמוֹתוֹ, וְעַל דְּבַר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁתָּקוּם בְּתוֹכֵנוּ אַחֲרָיו, וְהַצָּרָה שֶׁתָּבוֹא עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת. וְאִם אָמְנָם כֵּן הוּא הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, הֲרֵי חוֹבָה עָלֵינוּ שֶׁנַּעְתִּיר נִכְנָעִים אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּנְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ, שֶׁיִּתֵּן לַמֶּלֶךְ בֵּן מְאֻשָּׁר וִישִׁיתֵהוּ יוֹרֵשׁ אֶת הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו. וְאוּלָם אַחֲרֵי כָל זֶה הֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו, תּוֹצְאוֹתָיו הֵן בִּלְתִּי יְדוּעוֹת. וְאִם כָּךְ הוּא, אֵין לוֹ לְאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵאֵת אֱלֹהָיו דָּבָר שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה בְאַחֲרִיתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁנִּזְקוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה קָרוֹב אֵלָיו יוֹתֵר מִתּוֹעַלְתּוֹ, וְהָיָה אָבְדָנוֹ בְמַה שֶּׁהוּא מְבַקְּשׁוֹ, וְיִמְצָא אוֹתוֹ מַה שֶּׁמָּצָא אֶת הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה הַשִּׁשִּׁי אָמַר לַמֶּלֶךְ: “אֵין לוֹ לְאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵאֵת אֱלֹהָיו דָּבָר שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה בְאַחֲרִיתוֹ. מִשּׁוּם שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁנִּזְקוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה קָרוֹב אֵלָיו יוֹתֵר מִתּוֹעַלְתּוֹ, וְהָיָה אָבְדָנוֹ בְמַה שֶּׁהוּא מְבַקְּשׁוֹ, וְיִמְצָא אוֹתוֹ מַה שֶּׁמָּצָא אֶת הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת יְלָדָיו”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וִילָדָיו וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי־בֵיתוֹ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: