רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים:קרית ספר; 1971

“דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה אָדָם מְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וּמַשְׁבִּיעָם, וְהָיָה מְגַדֵּל נְחָשִׁים, וְהָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ בְכָךְ. וְהָיָה אֶצְלוֹ סַל גָּדוֹל, וּבוֹ שְׁלשָׁה נְחָשִׁים, שֶׁלֹּא יָדְעוּ בְנֵי־בֵיתוֹ עַל אוֹדוֹתָם. הָיָה יוֹצֵא בְכָל יוֹם וּמְסוֹבֵב אִתָּם בָּעִיר, וּמַשִּׂיג עַל־יְדֵי כָךְ פַּרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְחוֹזֵר בָּעֶרֶב לְבֵיתוֹ וּמַנִּיחַ אֶת הַנְּחָשִׁים בַּסַּל, בְּסוֹד, וּבַבֹּקֶר נוֹטֵל אוֹתָם וּמְסוֹבֵב בָּהֶם בָּעִיר. וְהָיְתָה זוֹ דַרְכּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן רַב, מִבְּלִי שֶׁיָּדְעוּ בְנֵי־בֵיתוֹ מַה נִּמְצָא בַסַּל. קָרָה מִקְרֶה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחָזַר הַמְלַחֵשׁ לְבֵיתוֹ כְּמִנְהָגוֹ, שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא בְסַל זֶה?” אָמַר לָהּ הַמְלַחֵשׁ: “וּמָה עִסְקֵךְ בָּזֶה. כְּלוּם אֵין פַּרְנָסָתֵךְ בְּשֶׁפַע? הִסְתַּפְּקִי בְמַה שֶּׁחָלַק לָךְ אֱלֹהִים, וְאַל תִּשְׁאֲלִי לְזוּלַת זֶה”. שָׁתְקָה הָאִשָּׁה וְלֹא דִבְּרָה דָבָר, וְאָמְרָה בְלִבָּה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי בוֹדֶקֶת סַל זֶה וְיוֹדַעַת מַה בְּתוֹכוֹ”. שָׁמְרָה הַדָּבָר בְּלִבָּה וְהוֹדִיעָה לִילָדֶיהָ וְעָמְדָה אִתָּם עַל זֶה שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אֶת אֲבִיהֶם עַל דְּבַר הַסַּל, וְלֹא יַרְפּוּ מִמֶּנוּ בִשְׁאֵלוֹתֵיהֶם, שֶׁיַּגִּיד לָהֶם”. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִכְנַס בְּדַעַת הַיְלָדִים שֶׁבְּתוֹכוֹ דְבַר־מָה הַנֶּאֱכָל. הָיוּ הַיְלָדִים מְבַקְשִׁים יוֹם יוֹם מֵאֵת אֲבִיהֶם שֶׁיַּרְאֶה לָהֶם מַה הוּא בַסַּל. וְהָיָה אֲבִיהֶם דּוֹחָם וּמְפַיְּסָם וּמֵנִיא אוֹתָם מִשְּׁאֹל. עָבַר עֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן, כְּשֶׁהֵם בְּמַצָּב זֶה, וְאִמָּם מְעוֹרֶרֶת אוֹתָם לְכָךְ. הִסְכִּימוּ עִמָּהּ שֶׁלֹּא יִטְעֲמוּ אֹכֶל וְלֹא יִשְׁתּוּ מַשְׁקֶה עִם אֲבִיהֶם, עַד שֶׁיְּמַלֵּא בַקָּשָׁתָם וְיִפְתַּח לָהֶם אֶת הַסַּל. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ כָךְ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, בָּא הַמְלַחֵשׁ וְעִמּוֹ מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַמַּאֲכָל והַמַּשְׁקֶה. יָשַׁב וְקָרָא לָהֶם לֶאֱכֹל עִמּוֹ. סֵרְבוּ לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וְהֶרְאוּ לוֹ זַעְפָּם. הִתְחִיל מְפַיְּסָם בִּדְבָרִים יָפִים וְאוֹמֵר לָהֶם: “רְאוּ מַה שֶּׁאַתֶּם חֲפֵצִים וַאֲנִי מְבִיאוֹ לָכֶם, מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ מַלְבּוּשׁ”. אָמְרוּ לוֹ: “אָבִינוּ, אֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתִּפְתַּח סַל זֶה שֶׁנִּרְאֶה מַה בְּתוֹכוֹ, וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ מְמִיתִים אֶת עַצְמֵנוּ”. אָמַר לָהֶם: “יְלָדַי, אֵין טוֹב הוּא לָכֶם, וְאֵין בִּפְתִיחָתוֹ אֶלָּא נֵזֶק לָכֶם”. נִתְרַבָּה זַעַף הַיְלָדִים עוֹד יוֹתֵר. כְּשֶׁרָאָם בְּכָךְ הִתְחִיל מְאַיֵּם עֲלֵיהֶם וּמַזְהִירָם בְּמַכּוֹת, אִם אֵינָם חוֹזְרִים בָּהֶם. אַךְ הֵם לֹא הוֹסִיפוּ אֶלָּא זַעַף עַל זַעְפָּם וְלִדְחֹק בִּשְׁאֵלָתָם. בְּאוֹתָה שָׁעָה כָּעַס עֲלֵיהֶם וְנָטַל מַקֵל לְהַכּוֹתָם בּוֹ. בָּרְחוּ מִלְּפָנָיו אֶל הֶחָצֵר. וְהָיָה הַסַּל שָׁם, שֶׁלֹּא הִסְתִּירוֹ הַמְלַחֵשׁ בְּשׁוּם מָקוֹם. הִנִּיחָה הָאִשָּׁה אֶת הָאִישׁ טָרוּד בַּיְלָדִים, וּפָתְחָה חִישׁ מַהֵר אֶת הַסַּל, לִרְאוֹת מַה בְּתוֹכוֹ. יָצְאוּ הַנְּחָשִׁים מִתּוֹךְ הַסַּל וְנָשְׁכוּ אֶת הָאִשָּׁה וְהָרְגוּ רֵאשִׁית כֹּל אוֹתָהּ. אַחַר־כָּךְ שׁוֹטְטוּ בֶחָצֵר וְהָרְגוּ גָדוֹל וְקָטָן מִלְּבַד אֶת הַמְלַחֵשׁ עַל הַנְּחָשִׁים. עָזַב הַמְלַחֵשׁ אֶת הֶחָצֵר וְיָצָא“. וְאִם אַתָּה מִתְבּוֹנֵן לַאֲמִתּוּת, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, תֵּדַע שֶׁאַל לוֹ לְאָדָם לְאַחֵל לְעַצְמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה חָפֵץ, אֶלָּא יְהֵא מְרֻצֶּה בְּמַה שֶּׁקָּצַב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְחָפֵץ. וַהֲרֵי אַתָּה הַמֶּלֶךְ עִם שֶׁפַע יְדִיעָתְךָ וְטִיב בִּינָתְךָ, נָתַן לְךָ אֱלֹהִים נַחַת־רוּחַ בְּהִוָּלֵד בֵּן לְךָ לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ וְשִׂמַּח אֶת לִבְּךָ. וְאָנוּ שׁוֹאֲלִים מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁיָּשִׁית אוֹתוֹ מִן הַמּוֹשְׁלִים הָעוֹשִׂים צֶדֶק הָרְצוּיִים לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְלַנְּתִינִים”. קָם הַמִּשְׁנֶה הַשְּׁבִיעִי וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, כְּבָר יָדַעְתָּ וְהִתְבּוֹנַנְתָּ לַאֲמִתּוּת שֶׁהִזְכִּירוּ אַחַי הַמִּשְׁנִים הָאֵלֶּה, הַמְלֻמָּדִים וְהַחֲכָמִים וּמַה שֶׁדִּבְּרוּ בוֹ לִפְנֵי כְבוֹדְךָ הַמֶּלֶךְ, וּמַה שֶׁתֵּאֲרוּ מִיָּשְׁרְךָ וּמִנְהָגְךָ הַיָּפֶה, בְּמַה שֶׁנִּבְדַּלְתָּ בּוֹ מִזּוּלָתְךָ מִן הַמְּלָכִים, וּמַה שֶּׁנָּתַן לְךָ יִתְרוֹן מַעֲלָה עֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ גַם מִן הַמֻּטָּל עָלֵינוּ, הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי אֹמַר: הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הִפְלָה לְךָ חַסְדּוֹ וְנָתַן לְךָ הַצְלָחָה בַמַּלְכוּת בְּרַחֲמָיו, וְעָזַר לָנוּ וּלְךָ בְּמַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְהוֹדוֹת עָלָיו. וְאֵין כָּל זֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי מְצִיאוּתְךָ. וְכָל עוֹד אַתָּה קַיָּם בְּתוֹכֵנוּ אֵין אָנוּ מְפַחֲדִים מִפְּנֵי עָרִיצוּת, וְאֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁים מִפְּנֵי עֹשֶׁק, וְלֹא יוּכַל אַף אֶחָד לְהִתְעַמֵּר בָּנוּ גַּם אִם חַלָּשִׁים הִנֵּנוּ. וּכְבָר אָמְרוּ: הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לַנְּתִינִים הוּא שֶׁיִּהְיֶה מַלְכָּם עוֹשֶׂה־הַצֶּדֶק, וְהָרָע בְּיוֹתֵר לָהֶם הוּא כְּשֶׁמַּלְכָּם עָרִיץ. וְאָמְרוּ עוֹד: בִּכְפִיפָה אַחַת עִם אֲרָיוֹת טוֹרְפִים וְלֹא בִכְפִיפָה אַחַת עִם הַמּוֹשֵׁל הֶעָרִיץ. וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל כָּךְ תְּפִלָּה תָמִיד בַּאֲשֶׁר עָשָׂה חֶסֶד עִמָּנוּ בִמְצִיאוּתְךָ, וְחוֹנֵן אוֹתְךָ בֵן זֶה מְבֹרָךְ, לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ וְאַחֲרֵי בּוֹאֲךָ בַּיָּמִים, שֶׁכֵּן הַמַּתָּנָה הַנַּעֲלָה בְיוֹתֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא בֵן עוֹשֶׂה־הַיָּשָׁר. וּכְבָר אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵין לוֹ וָלָד אֵין לוֹ שְׁאֵרִית וְלֹא זֵכֶר. וְאַתָּה בְיֹשֶׁר צִדְקְךָ וּמַחֲשַׁבְתְּךָ הַטּוֹבָה עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, נִתַּן לְךָ בֵּן מְאֻשָּׁר זֶה. וּבָא אֵלֶיךָ בֵן מְבֹרָךְ זֶה מַתַּת־חֶסֶד מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לָנוּ וּלְךָ בִגְלַל טוּב־מִנְהָגְךָ וִיפִי שִׂבְרְךָ, שֶׁהָיִיתָ בָהֶם לְמוֹפֵת וּלְמָשָׁל, כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ לְמָשָׁל הָעַכָּבִישׁ וְהָרוּחַ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִּפּוּר הָעַכָּבִישׁ וְהָרוּחַ?”
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאוֹתוֹ מֶלֶךְ אָמַר לוּ: “וּמַה סִּפּוּר הָעַכָּבִישׁ וְהָרוּחַ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:

המלצות קוראים
תגיות