רקע
יצחק ברקמן
הַמִּכְתָּב (ספור)
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: בתוך: ביבליותיקה לילדים ונערים [18]; ‫ורשה: מקרא; 1910

שְׁמוּאֵל הָיָה נַעַר טוֹב, אַךְ פְּזוּר נֶפֶשׁ תָּמִיד; כַּאֲשֶׁר עָשָׁה אֵיזֶה דָבָר, הָיָה מֹחוֹ חוֹשֵׁב עַל דָבָר אַחֵר, וְלֹא פַעַם וּשְׁתַּיִם קָרָה לוֹ, שֶׁאָזְנָיו לֹא שָׁמְעוּ מַה שֶׁדִבֵּר בְּפִיו. פַּעַם שָׁלַח מִכְתָּב לְסָבָתוֹ הַיּוֹשֶׁבֶת בְּעִיר רְחוֹקָה. הַמִּכְתָּב לִכְשֶׁעַצְמוֹ הָיָה יָפֶה מְאֹד. הוּא כָתַב בּוֹ מֵחַיֵּי הַכְּפָר שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ אֲבוֹתָיו, כֵּיצַד הוּא לוֹמֵד, וּבַמֶּה הוּא מְבַלֶּה אֶת שַׁעְתּוֹ הַפְּנוּיָה מִלִּמּוּדִים. כְשֶׁנִגְמַר הַכֹּל, קִפֵּל אֶת גִּלְיוֹן הַמִּכְתָּב לְשִׂימוֹ בְּמַעֲטָפָה, וּבְהֵיסַח-הַדַּעַת שָׂם בָּהּ, בִּמְקום הַמִּכְתָּב, גִּלְּיוֹן אַחֵר, חָלִק מִכָּל עֲבָרָיו, וְהַמִּכְתָּב עַצְמוֹ נִשְׁאַר בֵּין דַפֵּי אֵיזֶה סֵפֶר. הַגִּלָּיוֹן הֶחָלָק שֶׁל שְׁמוּאֵל הִגִּיעַ לְעִיר מוֹשַׁב סָבַתוֹ, אַחֲרֵי נְדוּדִים רַבִּים בַּדֶרֶךְ הָרְחוֹקָה, וְהָיָה מֻנָּח בְּתִיק נוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים בֵּין אִגְרוֹת וּמִכְתָּבִים וְהַזְמָנוֹת וְהַמְחָאוֹת שׁוֹנִים. הַמִּכְתָּבִים הִתְחִילוּ לְפַטְפֵּט בֵּינֵיהֶם: – לְאָן נוֹשְׂאִים אוֹתְךָ? – שָׁאַל הַגִּלָּיוֹן הֶחָלָק אֶת שְׁכֵנוֹ, מִכְתָּב יַפֶה, שֶׁכְתָבְתּוֹ הָיְתָה נִדְפֶסֶת עַל מַעֲטָפָה יְקָרָה. – הַכְּתֹבֶת שֶׁלִּי עַצְמָהּ מְעִידָה עָלַי וְעַל שַׁלְשֶׁלֶת הַיּוֹחְסִין שֶׁלִּי, עָנָה הַמִּכְתָּב הַמָּלֵא בְגַאֲוָה – וּמִצְטָעֵר אֲנִי שֶׁנִּסְפַּחְתִּי אֶל מִכְתָּבִים מְלֻכְלָכִים, בְּמַעֲטָפוֹת פְּשׁוּטוֹת וְגַסּוֹת כָּל כָּךְ. הֲרוֹאֶה אַתָּה אֶת זֶה שֶׁבְּצִדִּי הַשְׂמָאלִי, חָתוּם הוּא בַחֲתִימַת יָדוֹ שֶׁל אֵיזֶה חַיָּל; וְהַנְּיָר – לוּ רָאִיתָ אֶת הַנְּיָר הַפָּשׁוּט! וְאֶת הָאוֹתִיּוֹת הָעֲקוּמוֹת! יְתֵדוֹת – וְתוּ לֹא! – בַּמֶּה אֲנִי אָשֵׁם, עָנָה הַמִּכְתָּב שֶׁל הַחַיָּל, שֶׁשָׂמוּנִי בְשׁוּרָה אַחַת עִם יַחְסָן שֶׁכְּמוֹתְךּ?!… לֹא בִרְצוֹנִי הַטּוֹב נָפַלְתִּי בִשְׁכֵנוּתֶךָ.. וְגַם זֶה יָדוּעַ לִי: כִּי רַק מַעֲטָפָתְךָ יָפַה, וְאוּלַי גַּם הַגִּלָיוֹן הַמֻּנַּח בָּהּ – חָלָק וּמַבְהִיק, אֲבָל – הַתֹּכֶן, כַּמָּה שֶׁקֶר וַחֲנוּפָה וּדְבָרִים בְּטֵלִים!.. – נָבָל שֶׁכָּזֶה! הִתְקָצֵּף הַמִּכְתָּב הַמָּלֵא – גַּם חֻצְפָּתְךָ מְעִידָה עָלֶיךָ: מִי וּמָה אַתָּה. כִּי… בְּרֶגַע הַזֶה הוּצָא הַמִּכְתָּב הַגַּאְוְתָן בִידֵי נוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים וְנִמְסַר לִידֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף שֶׁל אֵיזֶה הֵיכָל: – יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ! הִתְלוֹצֵץ מִכְתָּבוֹ שֶׁל הַחַיָּל – רָוַח לָנוּ קְצָת; כַּרְסָן אֶחָד פָּחוּת… לוּ יָדַע שׁוֹטֶה יָהִיר זֶה אֶת הַכָּתוּב בִּי!… נֶאֲנָח הַמִּכְתָּב הַמְּלֻכְלָךְ – וּמַה כָּתוּב בָּךְ? שְׁאָלָהוּ הַגִּלָּיוּן הֶחָלָק שֶׁל שְׁמוּאֵל. – אוֹתִי כָּתַב חַיָּל הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בַּמַּחַנָּה, הִתְחִיל הַמִּכְתָּב לְסַפֵּר, – זֶה אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁהוּא עוֹבֵד וְלֹא רָאָה אֶת-אִמּוֹ הָאֲהוּבָה לוֹ!… הוּא מְתַנֶּה אֶת צָרוֹתָיו שֶׁסָּבַל בְמֶשֶׁךְ הַזְמָן הַזֶה וּמְבַשְׂרֶנֶה, שֶׁבְּקָרוֹב, בְּעוֹד חֹדֶשׁ יָמִים – יָשׁוּב אֵלֶיהָ, אֶל אִמּוֹ הַזְקֵנָה וְהַבּוֹדֵדָה! כָּכָה פִּטְפְּטוּ לָהֶם הַמִּכְתָּבִים שָׁעוֹת אֲחָדוֹת. נוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים רָץ, עָיֵף וְנִקְפָּא, חָזַר עַל הַפְּתָחִים וְחִלֵּק לְכָל אִישׁ אֶת שֶׁלוֹ. וְהִנֵּה הִגִּיעַ תּוֹר “מִכְתָּבוֹ” שֶׁל שְׁמוּאֵל. הַנּוֹשֵׂא הוֹצִיאוֹ מִתִּיקוֹ וּמְסָרוֹ לַשּׁוֹעֵר, הַשּׁוֹעֵר – לַמְּשָׁרֶתֶת, הַמְּשָׁרֶתֶת – לְאִמָּה, וְהָאִמָּא – לְסַבְתָא, שֶׁיָּשְׁבָה עַל יַד הַחַלּוֹן וְסָרְגָה לָהּ פִּזְמְקָאוֹת. הַזְקֵנָה שָׂמָה אֶת מִשְׁקָפֶיהָ עַל חָטְמָהּ, פָּתְחָה בִּזְהִירוּת רַבָּה אֶת הַמַּעֲטָפָה וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ אֶת “הַמִּכְתָּב”… – טְפוּ! יָרְקָה הַסַּבְתָא שָׁלֹש פְּעָמִים! אֵיזֶה הֶדְיוֹט נוֹעַז לְהָתֵל בִּי כָּכָה? – הֵן עַד יוֹם הָרִאשׁוֹן לְאַפְּרִיל עוֹד חֹדֶשׁ יָמִים…

המלצות קוראים
תגיות