רקע
אלתר דרויאנוב
הַ"חַלְבָּן"

בשעה זו אין עוד יראת פוגרום בווארשה: אידיהם עברו בשלום. אבל לפני ימים אחדים, ערב חג הלידה, היה הפחד גדול: נבאו לפוגרום.

מי נבא? מי העביר את השמועה? אחד מעתוני ווארשה בדק ומצא: יהודי חלבן. בכַדֵי חלבו נכנס מבית לבית, בחמשה בעשרה, בעשרים מטבחים לחש בחשאי, בקול מרתת ובפנים מפיקים אימה: “פוגרום קרוב לבוא”. – וצבור, העולה במספרו על כל עם-מונטיניגרו, שלש מאות אלף יהודים פחדו ורהו.

אלו היה החלבן, אשר ראה העתון האמור בחזון, נכנס בכדי חלב מבית לבית ומספר על ישועות ונחמות, הקרובות לבוא, היו דבריו נשכחים ונבלעים תיכף בתוך אוירם של המטבחים; עכשיו “שֶחָכַם” ונבא לימים רעים, לימי שוד וביזה, פרצה נבואתו תיכף מן המטבחים אל הסלוֹנים ומשם אל הרחוב – וכל הלבבות מלאו חרדה.

לחנם טרח אותו עתון. לא חלבן אחד העביר את השמועה, כי אם שלש מאות אלף חלבנים כאחד העבירו אותה. מימות יֶליסַבטגרד וּבַלְטָה, מימות קישינוב והומֶל, מימות “בשורת-החופש” הגדולה השתקע בלבו של כל אדם מישראל “חלבן”, שפניו פני-אימה וקולו קול-מלחשים: “הזהרו, פוגרום קרוב לבוא”…

ורע הדבר מאד, ש“חלבן” זה השתקע בלבנו. אוֹי לאדם, המפחד תמיד. אין מדה ואין קצב לכחו וגבורתו של הפחד. קנא הוא הפחד, את כל האדם יכבוש ולא יתן לשום כח נפשי אחר, לא לרצון ולא לשכל, לסגת את גבולו. מכיון שנתפס אדם לפחד, הרי הוא נשמע ונכנע רק לו בלבד, כל מחשבותיו נוטות מן המסלה הישרה, כל מעשיו – מכשולים ותקלות לעצמו. אין עונשים אותו על מעשיו: מעשיו גופם הם הם ענשו.

ומה שרע עוד מזה. לא אנחנו בלבד אלא גם אחרים כבר יודעים, ש“החלבן” יושב לנו בלבנו ולוחש את לחשו באזננו והנה הם משתמשים בפחדנו ככל אשר יורה אותם לבם הרע, הזב רעל-שנאה וחמת-נקם. העתונות האנטישמית, הדברנים האנטישמים, העסקנים האנטישמים, – וגם הַמְצַוִּים להם וגם הנשמעים להם, – רואים עד כמה נפל פחד הפוגרומים עלינו, ולפיכך אין להם בפיהם אלא דבור אחד: “יהודים, את קומתכם אתם זוקפים? הזהרו, פוגרום קרוב לבוא!”… מי יודע, אם לא “חלבן” נכרי הוא הראשון בכל מקום להעביר את שמועת הפוגרום? הוא ושולחיו בטוחים, שאלפים ורבבות, “חלבנים” משלנו עומדים מוכנים ומזומנים לשרתם ולהביא את השמועה אל המטבחים, משם אל הסלונים ומשם אל השוקים ורחובות.

אוי לו לאדם, שאין בו כח להתגבר על פחדו, – אוי לו מעצמו ואוי לו מאחרים, שפחדו שלו רצוי להם.

העולם 1912

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52820 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!