רקע
יוסף אריכא
סלעי יפו

 

א    🔗

ויכינו להם הדייגים הראשונים סירות-דוגה, הפליגו בים התיכון, ויפרשו רשתות. הדגים הפוחזים לא נזהרו – כי טרם ידעו רע או פחד – וימהרו אל הרשתות, התלבטו בתוכן, השתובבו והתשוטטו להנאתם מסביב ובתוך הרשת…

אבל הנה נימשו פתאום המכמרות מתוך המים והדגים הרגישו בקירבת המות; האויר שם מחנק להם, ולשוא פירכסו והתאמצו, להתחמק ולהימלט – הם הוטלו על חול החוף הלוהט מקרני השמש.

 

ב    🔗

ויוגד הדבר לשר-הים וירגז.

בקצף נורא התרומם ועלה מתוך גלי הים, וימהר אל מישכנות הדייגים, לראות ולהיווכח אם כנים הדברים. כאשר הגיע לכפר הדייגים העריב היום. מחלונות הבתים הדלים נצנצו אורות קלושים. קרב שר-הים בלאט אל אחד הבתים, השקיף בעד החלון, ועיניו נתקלו במראה זה: על הכירה עמד סיר מלא דגים, ואשת הדייג בישלה אותם ועשתה בהם כרצונה.

התמרמר שר-הים ויקרא:

“איך העזו הננסים האלה לחדור לתחום ממשלתי, ולבוז בז?… לא אשקוט ולא אנוח, עד אשר אנקם בהם עוד הערב, ואמחה את זיכרם מתחת השמים!”

זועף וחורש רע צלל בתהום הים.

 

ג    🔗

הגיעה חצות לילה.

כפר הדייגים הקטן שקע בתרדמה עמוקה. מי הים שקטו. ממעל טייל ירח חיוור אשר פרש על פני המים רצועה ארוכה ונוצצת כעין הכסף. אך פתאום התחיל הים סוער ומכה גלים; מתוך בטן התהום הגיח שר-הים ועל כתפיו עמוסים סלעים גדולים. בדומיה ריחף על פני המים, ולאט לאט קרב אל כפר הדייגים לבצע את זממו.

עוד מעט ומכל הכפר לא היה נשאר זכר…

אך בגישתו אל החוף, והנה הופיע פתאום ממרום מלאך לבן-כנפים אשר הרעים בקול:

“עצור שר של הים!”

נבהל שר-הים וישאל:

“מי שלחך?”

“שלוח שולחתי מן השמים; הטרם תדע כי בברוא אלהים את האדם בירך אותו בין השאר לאמר: – “ורדו בדגת הים” – שוב איפוא למקומך, ואל תפריע!”

נאלם שר-הים, נכנע למצוות הבורא, ובלי אומר, השמיט מעל כתפיו את הסלעים אשר נפלו ברעש גדול וישקעו במים סמוך לחוף…

 

ד    🔗

ממחרת היום ההוא, בצאת הדייגים מבתיהם, התפלאו מאד לראות במקום חוף שקט של חול – חוף זרוע סלעים, אשר נחשולי הים השתערו עליהם בזעף ונהם…

ואחד מילדי הדייגים יצא גם הוא להשקיף על פני הפלא שהתחולל בן לילה. הוא הסתכל בגלים המשתערים על פני הסלעים בשצף-קצף, ברעם ונהם, ומרוב התפעלות מחא כף, ויקרא וישנה:

"הביטו וראו הגלים, הסלעים מה יפו – מה יפו!

ויצחקו הגדולים למראה הילד המתפעל, ויכנו את המקום:

“יפו”…

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52820 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!