רקע
שמשון מלצר
פתח אלף
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ספרית הפועלים ויחדיו; 1976

פּוֹלִין הָעֲדִינָה, גַּלִּיצְיָה הַמְּדִינָה

הַדְּגוּלָה בְּתוֹרָה, בִּסְחוֹרָה וּבְנוֹי!

עֲדַיִן חַיָּה אַתְּ בַּלֵּב – וְקִינָה

אֵיךְ אֶשָּׂא עַל הַחַי וְאֶבְכֶּה הִי וָהוֹי?


עֲדַיִן חַיָּה אַתְּ בַּלֵּב – וְלָעַד

שָׁם תִּחְיִי, לֹא תָמוּתִי לְנֵצַח וָעֶד!

עֲדַיִן עוֹמֵד בֵּית־אָבִי כְּעָמַד

וְעַרְשִׂי הַקְּטַנָּה תִּתְנוֹדֵד, תִּתְנוֹדֵד.


עַרְשִׂי הַקְּטַנָּה, עֲשׂוּיָה עֵץ אַלּוֹן,

מִתְנוֹדֶדֶת קַלּוֹת לְקוֹל זֶמֶר עָצוּב.

יוֹשְׁבָה אֲחוֹתִי, מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן

וְשָׁרָה לְאָחִיהָ הַקָּט, הָאָהוּב:


מִתַּחַת לָעֶרֶשׂ עוֹמְדָה גְדִיָּה,

לְבָנָה מִלָּבָן וּצְחוֹרָה מִצָּחוֹר…

אָבִינוּ יָצָא וְהִרְחִיק בִּנְסִיעָה

וְסוֹבֵב שָׁם בַּיַּעַר סָבוֹב וְסָחוֹר.


מִתַּחַת לָעֶרֶשׂ עוֹמְדָה גְדִיָּה,

וּפוֹעָה וְאוֹמֶרֶת מֶה־מֶה וּמֶה־מֶה;

שׁוֹמֵעַ אָבִינוּ אֶת קוֹל הַפְּעִיָּה

וְלִבּוֹ מֵרָחוֹק מְהַמֶּה, מְהַמֶּה…


גִּדְיָה גְדִיָּה, צְחוֹרָה וּלְבָנָה,

אַל תֶּהְמִי, אַל תֶּהְמִי מֶה־מֶה־מֶה כָּךְ עָצוּב!

יִשְׁנִי, הֵרָדְמִי, גְּדִיָּה קְטַנָּה…

בְּקָרוֹב, נֶחְמָדִי, גַּם אָבִינוּ יָשׁוּב.


וּמָה הוּא יָבִיא לָנוּ, אַבָּא הַשָּׁב?

הוּא יָבִיא צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים בְּשַׂקִּיק,

צִמּוּק וְשָׁקֵד לְחַלֵּק בֵּין הַטָּף –

הַלְוַאי וְהַלְוַאי לְכֻלָּם שֶׁיַּסְפִּיק!


וּמָה יָבִיא עוֹד לָנוּ, אַבָּא הַשָּׁב?

הוּא יָבִיא מַטְבְּעוֹת כָּל־מְלוֹא הַנַּרְתִּיק,

שְׂכַר־הַלִּמּוּד לַמְלַמְּדִים שֶׁל הַטָּף –

הַלְוַאי וְהַלְוַאי לְכֻלָּם שֶׁיַּסְפִּיק!


מִתַּחַת לָעֶרֶשׂ עוֹמְדָה גְדִיָּה,

מִלָּבָן לְבָנָה, מִצָּחוֹר צְחוֹרָה;

אָבִינוּ יָצָא וְהִרְחִיק בִּנְסִיעָה,

שֶׁיּוּכַל לְגַדֵּל אֶת בָּנָיו לְתוֹרָה.


יוֹשְׁבָה אֲחוֹתִי, מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן,

וְשָׁרָה לְאָחִיהָ הַקָּט, הָאָהוּב;

עַרְשִׂי הַקְּטַנָּה, עֲשׂוּיָה עֵץ אַלּוֹן,

מִתְנוֹדֶדֶת קַלּוֹת לְקוֹל זֶמֶר עָצוּב.


רֵאשִׁית לֹא אָהַבְתִּי בַּ“חֶדֶר” לֵישֵׁב,

כִּי הָיָה לִי בַּ“חֶדֶר” עָצוּב וְעָגוּם;

בַּבַּיִת הַכֹּל שָׁם מוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב,

וּבַ“חֶדֶר” – שָׁם אֵין לִי מְאוּם וּמְאוּם.


בַּבַּיִת יֵשׁ בַּיִת גָּדוֹל וְנִרְחָב

וְהַרְבֵּה חֲדָרִים, וּפְרוֹזְדוֹר עִם סֻלָּם,

שֶׁבּוֹ כָּל שָׁלָב יֵשׁ מֵעַל־לוֹ שָׁלָב,

וְשָׁלָב הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר מִכֻּלָּם.


אֲנִי לִי עוֹלֶה בַּסֻּלָּם בִּזְחִילָה

לַשָּׁלָב הָעֶלְיוֹן – וַאֲנִי בָּעֲלִיָּה;

וְשָׁם, בַּמָּרוֹם, בִּשְׁבִילִי מַתְחִילָה

מַלְכוּתִי הַגְּדוֹלָה שֶׁל מִשְׂחָק וּפְלִיאָה.


הַשֶּׁמֶשׁ חוֹדֵר בֵּין סִדְקֵי הָרְעָפִים

(כִּי יָשָׁן וְסָדוּק בְּבֵית־אַבָּא הַגָּג),

הָאוֹר מְנַטֵּף נְטָפִים־נְטָפִים

וּמַזְהִיב בֶּחָלָל פַּסְפַּסִּים שֶׁל אָבָק.


הֲרֵינִי חוֹטֵף בְּכַפִּי הָאוֹרָה,

וְאוּלָם הִיא נִמְלֶטֶת, אֵינָהּ חֲטוּפָה;

רַק אֶצְבְּעוֹתַי, מִ“צְּעִירָה”1 לִ“בְכוֹרָה”,

כָּל אַחַת נַעֲשֵׂית וְרֻדָּה וּשְׁקוּפָה…


וְיֵשׁ בָּעֲלִיָּה אוֹצָרוֹת שֶׁל כֵּלִים,

יְשָׁנִים, שְׁבוּרִים, נְקוּבִים וּסְדוּקִים,

הַרְחֵק בַּפִּנּוֹת, בִּמְקוֹמוֹת אֲפֵלִים…

וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם – בַּקְבּוּקִים, בַּקְבּוּקִים!


בָּהֶם יֵשׁ קָטָן וּבָהֶם יֵשׁ גָּדוֹל,

וּבָהֶם יֵשׁ כָּל צֶבַע, תִּפְאֶרֶת גָּוָן:

יָרֹק וְכָחֹל וְתָכֹל וְסָגֹל,

וְהַחוּם, הַוָּרֹד, הָאָדֹם, הַלָּבָן.


קָחֵם, הֲרִימֵם מוּל הָאוֹר הֶחָזָק

וְרָאִיתָ בָּהֶם כָּל יָפֶה וְנֶחְמָד:

עוֹלָם סְגַלְגַּל, כְּחַלְחַל, יְרַקְרָק,

אוֹ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אֲדַמְדַּם, וְרַדְרָד…


וְיֵשׁ לָנוּ רֶפֶת, בָּרֶפֶת – פָּרָה,

וּלְיַד הַפָּרָה שָׁם עוֹמֵד גַּם הַסּוּס;

לְאַט הַפָּרָה מַעֲלָה הַגֵּרָה

וְהַסּוּס מְנַשֵּׁף בְּרֻגְזָה בָּאֵבוּס…


וְיֵשׁ גַּם חָצֵר, בֶּחָצֵר יֵשׁ גִּנָּה,

בַּגִּנָּה בְּפִנָּה – הַשִּׁטָּה הַגְּדוֹלָה;

צִפּוֹר לָהּ בָּנְתָה בְּתוֹכָהּ אֶת קִנָּהּ

וּמִבֵּין עֲנָפֶיהָ הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה.


וּמִן הַגִּנָּה נִכְנָסִים לַמַּרְתֵּף,

שָׁם קָרִיר וְאָפֵל וְכָל קִיר שָׁם רָטֹב;

פּוֹתְחִים אֶת הַבֶּרֶז – מִיָּד מְזַרְזֵף

מֵחָבִית גְּדוֹלָה זֶרֶם יַיִן צָהֹב.


הַיַּיִן עוֹלֶה אֶל חֲדַר הַמְּזִיגָה

וְאָחִי שָם מוֹזְגוֹ לְגוֹיִים הַשּׁוֹתִים –

שׁוֹתִים וּמְקַנְּחִים בְּמִינֵי מְתִיקָה

וְשָׁרִים וְרוֹקְדִים וְלִנְפּוֹל הֵם נוֹטִים…


בַּבַּיִת יֵשׁ אִמָּא, לְאִמָּא סִינָר,

בַּסִּינָר כִּיס אֶחָד, אַךְ גָּדוֹל וְעָמֹק,

וּבוֹ בִּשְׁבִילִי כָּל שָׁעָה מְשֻׁמָּר

וּבִנְיָר מְקֻפָּל דָּבָר טוֹב וּמָתוֹק.


בַּבַּיִת יֵשׁ כֹּל וְהַכֹּל מְעַנְיֵן,

וּבַחֶדֶר לֹא־כְלוּם, שָׁם עָגוּם וְעָצֵב,

לֹא אָח וְלֹא אִמָּא, מְאוּמָה שָׁם אֵין,

לֹא סֻלָּם, לֹא גִּנָּה וְשִׁטָּה וּמַרְתֵּף…


עַל כֵּן לֹא רָצִיתִי בַּבֹּקֶר לָקוּם

וְעַל כֵּן לֹא הָיִיתִי לָלֶכֶת מוּכָן.

אוּלָם לֹא הוֹעִיל לִי מְאוּם וּמְאוּם,

כִּי הִנֵּה בָּא לָקַחַת אוֹתִי רֹאש־דּוּכָן!


רֹאש־דּוּכָן, שׁוֹמֵר הַסֵּדֶר,

כָֹּל־וָכֹל, מוֹשֵׁל הַחֶדֶר,

בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרַיִם –

הוּא תָּמִיד עַל הָרַגְלַיִם.

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


אִם בַּחֹרֶף עֹמֶק־שֶׁלֶג

אִם בַּקַּיִץ גִּשְׁמֵי־פֶּלֶג,

אִם בַּסְּתָו בִּצַת־אַפְסַיִם –

מִי גוֹרֵר הַמַּגָּפַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


אִם נִשְׁאַר בַּבַּיִת יֶלֶד,

אוֹ יַלְדָּה הַמִּתְעַצֶּלֶת,

מִתְפַּנְּקִים בַּעֲצַלְתַּיִם –

מִי לוֹקְחָם עַל הַכְּתֵפַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


אִם הָרַבָּנִית נוֹגֶשֶׂת

אֶת רַבֵּנוּ וְכוֹעֶסֶת,

רִיק וָרֵיק לָהּ בַּסִּירַיִם –

מִי נוֹטֵל חֶלְקוֹ כִּפְלַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


אִם גּוֹרְמִים לָרַבִּי צַעַר –

מִי מוֹתֵחַ אֶת הַנַּעַר

וּמוֹרִיד הַמִּכְנָסַיִם

וְחוֹבֵט בַּאֲחוֹרַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


אִם הַנַּעַר מִתְיַפֵּחַ,

מִצְטָעֵק וּמִצְטָרֵחַ

וְקוֹרֵעַ הַשָּׁמַיִם –

מִי חוֹבְטוֹת בּוֹ הָרַגְלַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


אִם הָאֵם לָבוֹא נֶחְפֶּזֶת

וְצוֹעֶקֶת וְרוֹגֶזֶת

וּפוֹכֶרֶת הַיָּדַיִם –

מִי יוֹרְקִים בּוֹ פַּעֲמַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


מִי מֵשִׁיב תִּינוֹק עַל שֶׁכֶם

אֶל בֵּיתוֹ בִּשְׂכַר פַּת־לֶחֶם

אוֹ בִּשְׂכַר תַּבְשִׁיל שִׁירַיִם

שֶׁל מְעַט גְּרִיסִין וָמָיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


מִי בְּאֵין כּוֹכָב מַגִּיהַּ

מִן הָאֹפֶל קוֹל מַשְׁמִיעַ,

קוֹל בִּכְיָה שׁוֹבֵר מָתְנַיִם –

מִי בּוֹכֶה עַל הַכִּירַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!


בַּחוּץ יוֹרֵד גֶּשֶׁם קַלִּיל וְדַקִּיק

וַאֲנִי בְּכַמָּה לְבוּשִׁים מְעֻטָּף,

וְהָרֹאשׁ־דּוּכָן – הוּא פִתְאֹם בִּי מַחְזִיק

וּמֵנִיף בִּזְרִיזוּת וּמַרְכִּיב עַל הַגָּב.


אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים, כְּלוֹמַר: הוּא הוֹלֵךְ,

וַאֲנִי מְצַעֵק עַל גַּבֵּהוּ רָכוּב:

הַצִּילִי, אִמִּי, מִצָּרָה אֶת בְּנֵךְ,

הוֹי הַצִּילָה, אָבִי, אֶת בִּנְךָ הָאָהוּב!


אוּלָם אֵין שׁוֹמֵעַ קוֹלִי, אֵין גּוֹאֵל,

אֵין פּוֹדֶה אֶת נַפְשִׁי מִיָּגוֹן, מִצָּרָה:

כָּל יֶלֶד קָטָן מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל

אֶל הַ“חֶדֶר” הוֹלֵךְ לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה!


הַבַּיִת רָחוֹק, אַךְ אֲנִי עוֹד צוֹעֵק:

לֹא רוֹצֶה אֶל הַחֶדֶר! אֵינֶנִּי רוֹצֶה!

אוּלָם רֹאשׁ־דּוּכָן – כְּחֵרֵשׁ, הוּא שׁוֹתֵק,

הוּא הוֹלֵךְ בְּבִטְחָה וּבַבֹּץ הוּא חוֹצֶה.


הַבֹּץ עַל הַכְּבִישׁ – כְּשַׁמֶּנֶת דְּלִילָה,

אַךְ צִבְעָהּ לֹא לָבָן, כַּמּוּבָן, רַק אָפוֹר;

טוֹבֵל רֹאשׁ־דּוּכָן בָּהּ טְבִילָה וּטְבִילָה

מַתִּיז נְתָזִים־נְתָזִים לְאָחוֹר.


עָבַר רֹאשׁ־דּוּכָן אֶת הַגֶּשֶׁר, וּפֹה,

בַּמָּקוֹם שֶׁהַבֹּץ בּוֹ עָמֹק בְּיוֹתֵר,

כִּמְעַט שֶׁמַּגִּיעַ לִשְׂפַת מַגָּפוֹ –

הוּא עוֹמֵד וְאֵלַי בְּ“בַת־קוֹל” הוּא אוֹמֵר:


אִם לֹא תִּשְׁתַּתֵּק, אִם מִיָּד לֹא תִשְׁתֹּק,

לֹא תַפְסִיק צִפְצוּפְךָ, צַפְצְפָן הַקָּטָן,

מִיָּד אוֹרִידְךָ מִגַּבִּי וְאֶזְרֹק

לַשַּׁמֶּנֶת הַזֹּאת, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כָּאן.


אֲנִי מִתְבַּהֵל וּמִיָּד מִשְׁתַּתֵּק.

אַךְ מֵרֹב בֶּהָלָה וּמִפַּחַד גָּדוֹל

הֲרֵינִי לוֹפֵת צַוָּארוֹ וְחוֹנֵק…

וַהֲרֵיהוּ אוֹמֵר בְּאוֹתָהּ הַ“בַּת־קוֹל”:


אִם לֹא תֶחֱדַל מִלִּלְפּוֹת וְלַחֲנֹק,

לֹא תַרְפֶּה חִבּוּקְךָ, שֵׁד־מִשַּׁחַת קָטָן,

מִיָּד אוֹרִידְךָ מִגַּבִּי וְאֶזְרֹק

לַשַּׁמֶּנֶת הַזֹּאת, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כָּאן!


עַכְשָׁו הוּא מוֹשֶׁה אֶת רַגְלָיו וְהוֹלֵךְ,

וַאֲנִי עַל גַּבּוֹ, לֹא צוֹעֵק, לֹא חוֹנֵק…

רַק זֶרֶם חָמִים עַל לֶחְיִי מִשְׁתַּפֵּךְ

וּבוֹכֶה לְבָבִי בְּקִרְבִּי וְזוֹעֵק.


פָּנַי רְטֻבִּים, לֹא יָדוּעַ מִמָּה:

מִן הַגֶּשֶׁם הַדַּק הַיּוֹרֵד וְיוֹרֵד?

אוֹ מִן הַנְּטָפִים מֵעֵינִי, מִדִּמְעָה?

וּבוֹכֶה לְבָבִי בְּקִרְבִּי וְרוֹעֵד…


וְכָךְ הֱבִיאוּנִי יוֹם־סְתָו מְגֻנֶּה,

מְבֹהָל וְנָזוּף וְעָזוּב מֵהַכֹּל,

אֶל בֵּית מְלַמְּדִי, “מֹטִי קוֹטְשׁ”2 מְכֻנֶּה,

אֶל בֵּיתוֹ הַכָּפוּף, מָט מִזֹּקֶן לִנְפּוֹל.


מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד;

מִי הוֹרָה לְךָ תּוֹרָה, אָלֶף־בֵּית?

מִי הִיא, מִי, אֵיפֹה הִיא, הַלַּמְדָּנִית?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!


מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי לְךָ לָאֲרוּחָה גְּרִיס שׁוֹפֵת,

גְּרִיץ יָשָׁן עִם עָשָׁן – לְהַקְנִיט?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!


מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי הִיא זֹאת לֶאֱפוֹת הִיא מַפְלֵאת,

הַחַלָּה לֹא עוֹלָה בַּתַבְנִית?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!


מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי מִלָּיו כְּחַלָּף שֶׁל שׁוֹחֵט,

הַלָּשׁוֹן – חֹד קִלְשׁוֹן, פִּי־חֲנִית?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!


מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי נָאֶה בְּיָעֶה מְכַבֵּד?

בַּמָּדוֹךְ, בַּמַּעֲרוֹךְ, בַּמַּטְלִית?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!


מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי צוֹבֵט, מִי חוֹבֵט וּמַכֶּה?

מִי אוֹתְךָ בְּמוֹתְךָ יְבַכֶּה?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!


רִאשׁוֹן לִמְלַמְּדַי,3 “מֹטִי קוֹטְשׁ” מְכֻנֶּה,

שֶׁבֵּיתוֹ הַכָּפוּף מָט מִזֹּקֶן לִנְפּוֹל,

אֵלָיו הֱבִיאוּנִי יוֹם־סְתָו מְגֻנֶּה

לְהַתְחִיל אָלֶף־בֵּית בִּנְעִימָה וּבְקוֹל.


וְכָךְ שָׁם לִמְּדוּ: הַיְלָדִים יְשׁוּבִים

מִסָּבִיב לַקִּירוֹת, עַל גַּבֵּי סַפְסָלִים,

כֻּלָּם מְחַכִּים חָפְשִׁיִּים, עֲזוּבִים,

וְשָׂחִים בַּחֲשַׁאי בְּדִבְרֵי הֲבָלִים:


שֶׁאַבָּא שֶׁל זֶה הוּא גִבּוֹר וְחָזָק,

וְשֶׁאַבָּא שֶׁל זֶה, כְּנֶגְדּוֹ, הוּא עָשִׁיר;

שֶׁאַבָּא שֶׁל זֶה הוּא יוֹתֵר, הוּא עֲנָק,

וְשֶׁאַבָּא שֶׁל זֶה גַם גִּבּוֹר וְגַם “גְּבִיר”.


וְכָךְ הִתְוַכְּחוּ בַּחֲשַׁאי מִסָּבִיב,

עַד הָיְתָה הַלְּחִישָׁה לִצְעָקָה מַחֲרִישָׁה

(קִנֵּא כָּל אֶחָד לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אָבִיו) –

וְרַבֵּנוּ צָעַק: יְהִי שַׁהּ, יְהִי שַׁהּ!


וְשׁוּב שׂוֹחֲחוּ בַּחֲשַׁאי, בִּלְחִישָׁה,

עַד שֶׁבָּא וְהִגִּיעַ הַתּוֹר לְגִשְׁתָּם,

יָרְדוּ וְנִגְּשׁוּ לְרַבָּם חֲמִשָּׁה

וְעָמְדוּ בְּשׁוּרָה סְדוּרָה חֲמִשְׁתָּם.


הָיִיתִי עוֹמֵד מְצַפֶּה כָּךְ בַּתּוֹר,

שֶׁאֶגַּשׁ וְאֶקְרָא בַּסִּדּוּר דְּבֵי־רַב,

אוּלָם בֵּינָתַיִם אֵי־מִי מֵאָחוֹר

מְשָׁכַנִי פִּתְאֹם בְּחָזְקָה בַּ“זָּנָב”.


כִּי אָז, יַקִּירִי, בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים,

הָיָה סֶדֶק עָשׂוּי כְּמוֹ קַו מְאֻנָּךְ

בְּכָל מִכְנְסֵי הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים

(וַאֲפִילוּ שֶׁל יֶלֶד יָפֶה מְחֻנָּךְ),


וְדֶרֶך הַסֶּדֶק הַהוּא הָאָרֹךְ,

שֶׁהָיָה לְכָל יֶלֶד דָּרוּשׁ וְנָחוּץ

כְּדֵי בִּשְׁעַת צֹרֶךְ כִּפְתּוּר לַחֲסוֹךְ,

הַכֻּתֹּנֶת הָיְתָה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת לַחוּץ –


וְזֶה הַ“זָּנָב”. הוּא הָיָה מְפָאֵר

גַּם אוֹתִי, אֲהוּבִי, בִּהְיוֹתִי קְטַנְטָן;

אוּלָם מְמֻשָּׁךְ וּמְשֻׁרְבָּב בְּיוֹתֵר –

הוּא הָיָה לְנוֹשְׂאוֹ לְבוּשָׁה וּלְשָׂטָן…


מִשּׁוּם שֶׁבַּחֶדֶר הָיוּ שׁוֹבָבִים,

שֶׁהָיוּ מִתְקַשִּׁים בִּקְרִיאַת חֲצִי־טְרָ"ף,

וְאֵלֶּה דַוְקָא – הֵם הָיוּ אוֹהֲבִים

לְהַגְבִּיהַּ לְמַעְלָה־לְמַעְלָה זָנָב:


אֶחָד בּוֹ אוֹחֵז בַּחֲשַׁאי מִתְּחִלָּה,

וּפִתְאֹם הוּא מוֹשֵׁךְ מְשִׁיכָה אַמִּיצָה –

מִיָּד מִתְגַּלֶּה כָּל הַשֵּׁת, בִּמְחִילָה,

וְנִקְרָע לִפְעָמִים גַּם פְּתִיל שֶׁל צִיצָה…


וּבְכֵן, מְשָׁכַנִי אֵי מִי בַּ“זָּנָב”,

כַּנָּהוּג לַעֲשׂוֹת שָׁם “שֶׁלֹּא בִּצְדִיָּה”.

וְיַעַן לִבִּי עוֹד בָּכָה וְדָאַב –

הֲרִימוֹתִי מִיָּד אֶת קוֹלִי בִּבְכִיָּה.


בָּכִיתִי הַרְבֵּה וּבָכִיתִי בְּקוֹל

וְהָיָה לִי חָמִים וְנָעִים וּמָתוֹק;

עַל־כֵּן לֹא חָשַׁבְתִּי בִּכְלָל לַחֲדוֹל,

לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לְהַפְסִיק וְלִשְׁתּוֹק.


כְּדֵי לְנַחֵם אֶת הַיֶּלֶד הַקָּט

שֶׁמֻּשַּׁךְ וּמֹרַט בְּחָזְקָה בִּזְנָבוֹ,

קָרָא לִי רַבֵּנוּ בְּרֶמֶז מִיָּד

כִּי אֵלָיו, לַסִּדּוּר הַפָּתוּחַ, אָבוֹא.


וַיְהִי בְּגִשְׁתִּי לָרַבִּי, לַסִּדּוּר,

וּבְקָרְאִי קוֹל־בּוֹכִים אָבָּגָ, דָהָוָ,

נִרְאָה לִי הַכְּתָב מְקֻשָּׁט בְּהִדּוּר,

נִרְאֲתָה לִי כָּל אוֹת הֲדוּרָה וְנָאוָה.


נִרְאָה לִי הַכֹּל מָלֵא זֹהַר, אוֹר רָב,

גַּוְנֵי קֶשֶׁת־הַבְּרִית שֶׁיַּד אֵל מְשִׂימָה

בָּרוֹם, בְּיוֹם גֶּשֶׁם וָשֶׁמֶשׁ יַחְדָּו –

כִּי נִגְלָה הַסִּדּוּר לִי מִבְּעַד לַדִּמְעָה.


עַל־כֵּן גַּם הַיּוֹם, לְאַחַר רֹב יָמִים,

עוֹד חָמִים לִי בַּלֵּב לְמַרְאֵה אוֹת עִבְרִית,

אֶזְכֹּר אֶת הַבְּכִי הַמָּתוֹק, הַנָּעִים,

וְאֶרְאֶה גְּוָנֶיהָ שֶׁל קֶשֶׁת הַבְּרִית.


יֶלֶד, יֶלֶד, שָׂא עֵינַיִם

וּרְאֵה שָׁם אֶת הַקֶּשֶׁת,

הַמְקֻמֶּרֶת בַּשָּׁמַיִם

מִקָּצֶה לִקְצֵה יַבֶּשֶׁת!


אוֹת הַבְּרִית הִיא בֵּין אֱלֹהַּ

וְאָדָם וְחַי עַל אָרֶץ,

הַמַּבּוּל כִּי מִגָּבֹהַּ

וּמִתְּהוֹם לֹא־עוֹד יִתְפָּרֶץ.


טוֹב הוּא, טוֹב הוּא, אֵל שָׁמַיִם,

וּמֵאָז דּוֹרוֹ שֶׁל נֹח

לֹא שִׁלַּח עוֹד אֶת הַמַּיִם,

וּמַרְבֶּה, מַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.


אַךְ בְּיוֹם שֶׁמִּתְגַּדֶּשֶׁת

הַסְּאָה שֶׁל חֵטְא וָמֶרֶד –

הוּא רוֹקֵעַ עַל יַבֶּשֶׁת

אֶת הַקֶּשֶׁת הַמַּזְהֶרֶת:


רַב הָרַע וְרַב הַפָּרֶץ,

רַב הַחֵטְא כְּחֵטְא דּוֹר־נֹחַ!

שׁוּבוּ, כָּל הַחַי עַל אָרֶץ,

שׁוּבוּ! לֹא אוֹסִיף לִסְלוֹחַ!


וְרוֹאֶה בָּשָׂר וָנֶפֶשׁ:

זֹהַר קֶשֶׁת – מִגָּבֹהַּ,

וּמִלְּמַטָּה – רַע וָרֶפֶשׁ,

וְנִכְנָע לִפְנֵי אֱלֹהַּ.


אָז הַקֶּשֶׁת הַמַּבְהֶקֶת

מִטַּשְׁטֶשֶׁת וְנֶעְלֶמֶת,

וְנִמְחָק הַחֵטְא מִנֶּגֶד

מִדַּת דִּין קָשָׁה זוֹעֶמֶת;


וּמִדַּת רַחֲמֵי־שָׁמַיִם

לְכִסֵּא עֶלְיוֹן חוֹזֶרֶת,

וּבְכָל טִפָּה שֶׁל מַיִם

עַל הָאָרֶץ מִזְדַּהֶרֶת.


טוֹב הוּא, טוֹב הוּא אֱלֹהֵינוּ!

הוּא מוֹסִיף, מוֹסִיף לִסְלוֹחַ –

עַד שֶׁשּׁוּב עוֹלֶה חֶטְאֵנוּ

מַעְלָה כִּבְדוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ;


עַד שֶׁשּׁוּב עַד הַשּׁוּלַיִם

הַסְּאָה שָׁם מִתְגַּדֶּשֶׁת…

יֶלֶד, יֶלֶד, שָׂא עֵינַיִם

וּרְאֵה שָׁם אֶת הַקֶּשֶׁת!


אֶזְכֹּר אֶת הַבְּכִי4 הַנָּעִים, הַמָּתוֹק,

שֶׁבָּכִיתִי לְיַד הָרַבִּי בַּסִּדּוּר.

אֶזְכֹּר אֶת הַדַּף הַצָּהֹב־הַיָּרֹק –

וְכַמָּה הוּא יָפֶה בְּעֵינַי וְהָדוּר!


לְמַעְלָה הָיוּ אוֹתִיּוֹת־עֲנָקִים,

אָלֶף־בֵּית גַּמְלוֹנִי, מְעֻרְטָל מִנִּקּוּד, –

דְּרַגּוֹנִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים חֲזָקִים,

מוּכָנִים אֱלֵי־קְרָב וּמְצַפִּים לַפִּקּוּד.


צַוֵּה וְיָרִימוּ סוּסִים רַגְלֵיהֶם

בִּמְשִׁיכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מוֹשְׁכוֹת עֲלֵי שִׁיר,

יָנוּעוּ רוֹכְבִים לְמִקְצַב סוּסֵיהֶם

וְתֵהוֹם וְתִתְמַהּ עֲלֵיהֶם כָּל הָעִיר…


לְמַטָּה מִזֶּה – אוֹתִיּוֹת עֲרוּכוֹת

בְּשׁוּרוֹת כְּפוּלוֹת בְּמִשְׁטָר וּבְחֹק:

זֶה חֵיל־הָרַגְלִים הַצּוֹעֵד בְּטוּחוֹת

וְחָמוּשׁ הוּא יוֹצֵא אֱלֵי דֶרֶךְ רָחוֹק…


פְּלֻגָּה רִאשׁוֹנָה הִיא כֻּלָּהּ קְמוּצָה:

אָבָּבָ גָדָהָ – חַיָּלִים־חַפָּרִים,

בְּרֹאשׁ הַהוֹלְכִים הֵם עוֹבְרִים בִּמְרוּצָה

וּתְלוּיִים לְצִדָּם קְמָצִים־דְּקָרִים…


פְּלֻגָּה שְׁנִיָּה הִיא כֻּלָּהּ פְּתוּחָה:

אַבַּבַ גַדַהַ – מְדַבְּרִים גֶּרְמָנִית…

אַף זוֹ אֱלֵי־קְרָב הִיא כֻּלָּהּ עֲרוּכָה,

לְרַגְלֵי כָּל אֶחָד מוּכָנָה הַחֲנִית…


א בּ ב ג ד ה ו ז

ח ט י כּ כ ך ל מ ם נ ן

ס ע פּ פ ף צ ץ ק ר שׁ שׂ תּ ת


אָ בָּ בָ גָ דָ הָ וָ זָ חָ טָ יָ כָּ כָ ךָ

לָ מָ נָ סָ עָ פָּ פָ צָ קָ רָ שָׁ שָׂ תָּ תָ


אַ בַּ בַ גַּ דַ הַ וַ זַ חַ טַ יַ כַּ כַ ךְ

לַ מַ נַ סַ עַ פַּ פַ צַ קַ רַ שַׁ שַׂ תַּ תַ


אֵ בֵּ בֵ גֵ דֵ הֵ וֵ זֵ חֵ טֵ יֵ כֵּ כֵ ךְ

לֵ מֵ נֵ סֵ עֵ פֵּ פֵ צֵ קֵ רֵ שֵׁ שֵׂ תֵּ תֵ


אֶ בֶּ בֶ גֶ דֶ הֶ וֶ זֶ חֶ טֶ יֶ כֶּ כֶ ךְ

לֶ מֶ נֶ סֶ עֶ פֶּ פֶ צֶ קֶ רֶ שֶׁ שֶׂ תֶּ תֶ


אֻ בֻּ בֻ גֻ דֻ הֻ וֻ זֻ חֻ טֻ יֻ כֻּ כֻ ךְ

לֻ מֻ נֻ סֻ עֻ פֻּ פֻ צֻ קֻ רֻ שֻׁ שֻׂ תֻּ תֻ


אוּ בּוּ בוּ גוּ דוּ הוּ ווּ זוּ חוּ טוּ יוּ כּוּ כוּ

לוּ מוּ נוּ סוּ עוּ פּוּ פוּ צוּ קוּ רוּ שׁוּ שׂוּ תּוּ תוּ


אֹ בֹּ בֹ גֹ דֹ הֹ וֹ זֹ חֹ טֹ יֹ כֹּ כֹ ךְ

לֹ מֹ נֹ סֹ עֹ פֹּ פֹ צֹ קֹ רֹ שֹׁ שֹ תֹּ תֹ


אוֹ בּוֹ בוֹ גוֹ דוֹ הוֹ ווֹ זוֹ חוֹ טוֹ יוֹ כּוֹ כוֹ

לוֹ מוֹ נוֹ סוֹ עוֹ פּוֹ פוֹ צוֹ קוֹ רוֹ שׁוֹ שׂוֹ תּוֹ תוֹ


אִי בִּי בִי גִי דִי הִי וִי זִי חִי טִי יִי כִּי כִי

לִי מִי נִי סִי עִי פִּי פִי צִי קִי רִי שִׁי שִׂי תִּי תִי


אְ בְּ בְ גְ דְ הְ וְ זְ חְ טְ יְ כְּ כְ ךְ

לְ מְ נְ סְ עְ פְּ פְ צְ קְ רְ שְׁ שְׂ תְּ תְ


פְּלֻגָּה שְׁלִישִׁית הִיא כֻּלָּהּ שֶׁל צֵירֶה,

וּפְלֻגָּה רְבִיעִית הִיא פְּלֻגַּת הַסֶּגֹּל:

אֵבֵּבֵ גֵדֵהֵ… אֶבֶּבֶ גֶדֶהֶ

הוֹי מָה רַב הַצָּבָא, הַמַּחֲנֶה מַה גָּדוֹל!


מֵהֶם שֶׁחַרְבָּם תְּלוּיָה אַחֲרֵיהֶם:

אֻבֻּבֻ גֻדֻהֻ וֻזֻחֻ טֻיֻכֻּ

מֵהֶם הַנּוֹשְׂאִים אֶת רוֹבָם לִפְנֵיהֶם:

לוּ מוּ נוּ, סוּ עוּ פּוּ, פוּ צוּ קוּ, רוּ שׁוּ שׂוּ…


מֵהֶם שֶׁתָּלוּ בְּחֹד־רֹאשׁ כּוֹבָעָם:

אֹבֹּבֹ גֹדֹהֹ וֹזֹחֹ טֹיֹכֹּ

מֵהֶם הַנּוֹשְׂאִים כּוֹבָעָם עַל רוֹבָם:

לוֹ מוֹ נוֹ, סוֹ עוֹ פּוֹ, פוֹ צוֹ קוֹ, רוֹ שׁוֹ שׂוֹ…


הִנֵּה הַתִּזְמֹרֶת בָּאָה אַחֲרֵיהֶם,

כָּל נוֹשְׂאֵי הַתֻּפִּים הַקְּטַנִּים: בִּבִגִ

וְכָל הַנּוֹשְׂאִים חֲצוֹצְרוֹת בִּידֵיהֶם:

כִּי כִי לִי, מִי נִי סִי, עִי פִּי פִי, צִי קִי רִי.


וְעוֹד לְתוֹסֶפֶת, בִּדְפוּס־שֶׁל־גַּמָּד,

אְ בְּ בְ, גְ דְ הְ – אוֹתִיּוֹת עִם שְׁוָא:

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל רֶגֶל אַחַת

מְדַלְּגִים וְרָצִים הֵם אַחַר הַצָּבָא…


עָבַר הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל לְלֹא שׁוּב,

רַק אֶשְׁמַע מֵרָחוֹק חֲצוֹצְרוֹת הַתְּקִיעָה

וְקוֹל הַמַּקְלוֹת עַל תֻּפִּים בַּתִּפּוּף…

הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, נִגְמְרָה הַקְּרִיאָה!


נִגְמְרָה הַקְּרִיאָה? הוֹי, צָרָה צְרוּרָה!

עוֹד נָתוּן בְּיָדוֹ שֶׁל רַבִּי הַפִּקּוּד…

הִנֵּה יְפַקֵּד: לַחֲזֹר בַּשּׁוּרָה! –

וְהוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו וְחוֹזֵר כָּל הַגְּדוּד!


הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו – וְאַחֲרַי הוּא רוֹדֵף…

כָּל אֶחָד לִי אוֹיֵב: תָתָּשָׂ שָׁרָקָ

צוֹעֵק הוּא אֵלַי בְּחֵמָה וְזוֹעֵף…

וְרוֹעֵד בִּי לִבִּי מִפְּנֵי קוֹל הַצְּעָקָה.


תִתִּ! – גּוֹעֲרִים בְּקוֹל גַּס הַתֻּפִּים,

וְעוֹנוֹת כְּנֶגְדָּם חֲצוֹצְרוֹת: תִי תִּי שִׁי!

עָזְרֵנִי, אֵלִי, כִּי אוֹיְבַי מְרֻבִּים

וַאֲנִי עוֹד קָטָן וְחַלָּשׁ וִיחִידִי…


הַיּוֹם מַאֲפִיל, הַסּוּפָה מְיַלֶּלֶת,

רוּחוֹת בַּגַּלְגַּל סוֹבְבוֹת.

לָקַחַת הַבַּיְתָה מַהֵר אֶת הַיֶּלֶד

בָּאִים אִמָּהוֹת וְאָבוֹת.


וְעָב אֱלֵי עָב מִתְקָרְבָה, מִתְחַבֶּרֶת,

הַיּוֹם מַחֲשִׁיךְ וְיוֹרֵד…

אֲנַחְנוּ – עֵדָה קְטַנָּה הַנִּשְׁאֶרֶת,

קָרֵב זֶה אֶל זֶה וְרוֹעֵד.


הָאֵשׁ בַּכִּירָה מִתְלַבָּה, מִתְלַקַּחַת,

הָעֵץ מְפַצְפֵּץ וּבוֹעֵר.

רַבֵּנוּ אוֹסֵף אֶת כֻּלָּנוּ בְּיַחַד,

בְּקוֹל דְּמָמָה מְסַפֵּר:


בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה, שָׁעָה שֶׁהַיֶּלֶד

שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה וְיָשֵׁן;

וְשֶׁקֶט סָבִיב וְנִרְדָּם כָּל הַחֶלֶד,

רַק אוּד בַּתַּנּוּר עוֹד עָשֵׁן,


רַק גֵּץ מִתְעוֹרֵר וְקוֹפֵץ וּמַגִּיהַּ

וְרֶשֶׁף לוֹחֵשׁ לְרִשְׁפּוֹן, –

עוֹלָה הַנְּשָׁמָה לַמָּרוֹם, לָרָקִיעַ,

לִמְסוֹר אֶת הַדִּין־וְחֶשְׁבּוֹן…


וְיָד גְּדוֹלָה שָׁם כּוֹתְבָה בְּגַחֶלֶת

בְּסֵפֶר שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה,

כָּל מַה שֶּׁסִּפְּרָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד

אוֹ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה.


רֵאשִׁית, אִם שָׁמְעוּ בְּקוֹל אַבָּא וְאִמָּא,

קִיְּמוּ הַמִּצְוָה שֶׁל “כַּבֵּד” –

חָלִילָה אִם שֶׁקֶר בְּפִיךָ תָּשִׂימָה,

כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ וָעֵד!


שֵׁנִית, אִם בְּחֵשֶׁק הָלְכוּ אֶל הַחֶדֶר,

בְּחֵשֶׁק הָגוּ בַּתּוֹרָה;

וְכֵן מַעֲשֵׂי כָּל הַיּוֹם, כָּךְ כְּסֵדֶר –

וְרַק הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה!


דָּבָר וְדָבָר נִכְתָּבִים בְּגַחֶלֶת,

בְּסֵפֶר שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה,

כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה כָּל הַיּוֹם זֶה הַיֶּלֶד

וְזוֹ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה…


בִּזְמַן שֶׁעוֹלָה הַנְּשָׁמָה לַשָּׁמַיִם

לִמְסוֹר חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַיּוֹם,

יוֹרֵד מֵרָקִיעַ צְחוֹר־כְּנָפַיִם –

מַלְאָךְ הַיָּפֶה כַּחֲלוֹם.


יוֹרֵד הַמַּלְאָךְ אֶל עַרְשׂוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד,

עוֹמֵד וְשׁוֹמֵר כָּל הַלֵּיל…

לָכֵן בְּשָׁכְבָהּ כָּל יַלְדָּה מִתְפַּלֶּלֶת,

כָּל יֶלֶד קָטָן מִתְפַּלֵּל:


הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל־רָע

יְבָרֵךְ אֶת־הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָּהֶם שְׁמִי

וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק

וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

אָמֵן.


בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בִּזְמַן שֶׁהַיֶּלֶד

פּוֹקֵחַ עֵינָיו לַחַמָּה,

חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ אֶל רְקִיעַ הַתְּכֵלֶת,

חוֹזְרָה מִמָּרוֹם הַנְּשָׁמָה.


זַכָּה וּטְהוֹרָה מִמָּרוֹם הִיא חוֹזֶרֶת,

כְּאוֹר הַחַמָּה הַזּוֹהֵר…

עַל כֵּן כָּל יַלְדָּה מִשְׁנָתָהּ מִתְעוֹרֶרֶת,

כָּל יֶלֶד נֵעוֹר – הוּא אוֹמֵר:


מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ

מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם

שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה.

רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ!

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה

מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.

אֶשְׁמַע בְּקוֹל אַבָּא, אֶשְׁמַע בְּקוֹל אִמָּא.

בְּרָכוֹת וְהַצְלָחוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשִׁי.

אָמֵן סֶלָה.


הָעֶרֶב יָרַד אֶל הַחֶדֶר פְּנִימָה

הָרוּחַ חָדַל וְנָדַם;

בָּזֶה אַחַר זֶה בָּאִים אַבָּא וְאִמָּא

הַבַּיְתָה לָקַחַת יַלְדָּם.


בַּיוֹם הַשֵּׁנִי5 לֹא מָשְׁכוּ בַּזָּנָב

וְתִינוֹק לֹא בָּכָה וְתִינוֹק לֹא צָחַק;

הַגֶּשֶׁם יָרַד וְטָרַד וְשָׁטַף,

וְדָפַק בְּאַלְפֵי אֶצְבָּעוֹת עַל הַגָּג.


אוּלַי זֶה מַבּוּל מִשָּׁמַיִם נוֹפֵל,

כִּי גָדְלָה הָרָעָה וְהִכְרִיעַ הַחֵטְא?

רַבֵּנוּ יוֹשֵׁב וּבָאוֹר הָאָפֵל

מְלַמֵּד הוּא אוֹתִי אֶת הָאָלֶף־וּבֵית.


הַגֶּשֶׁם גּוֹבֵר וְשׁוֹטֵף וְנִגָּר;

עַל זְגוּגִית הַחַלּוֹן – זַרְזִיפִים־זַרְזִיפִים,

יוֹרְדִים בְּמֵרוֹץ מְזֻגְזָג וְנִמְהָר

וְעַל סַף הַחַלּוֹן מִבִּפְנִים מַרְעִיפִים.


אוּלַי זֶה מַבּוּל מִשָּׁמַיִם שֻׁפַּךְ,

כִּי גָדְלָה הָרָעָה וְהִכְרִיעַ הַחֵטְא? –

רַבֵּנוּ מוֹלִיךְ הַמַּחֲוֶה בִּמְהֻפָּךְ,

מִן הַתָּו וְהַשִּׁין אֶל הָאָלֶף־וּבֵית…


עֵינִי הָאַחַת מַבִּיטָה בַּשּׁוּרוֹת,

וְעֵינִי הָאַחֶרֶת מַבֶּטֶת לַחוּץ,

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַכִּירֵן בְּרוּרוֹת

וְאַחַר הַמַּחֲוֶה שֶׁל רַבֵּנוּ אָרוּץ…


הַגֶּשֶׁם פּוֹסֵק. וּבַחוּץ – שְׁלוּלִיּוֹת,

וְרוֹקְדוֹת בָּן טִפּוֹת, עִגוּלִים בָּן חָגִים…

קוֹפְצוֹת מִתּוֹכָן אוֹתִיּוֹת־אוֹתִיּוֹת,

וְרַבֵּנוּ שׁוֹלֶה אוֹת לְאוֹת כְּדָגִים…


הָאָלֶף הִיא דָג בַּעַל שְנֵי סְנַפִּירִים,

וְהַגִּימֶל זָנָב לוֹ לִשְׁנַיִם פָּסוּק…

הַוָּאו וְהַזַּיִן – הֱיוּ זְהִירִים!

הֵם דָּגִים־שֶׁל־טְרֵפָה וְאוֹתָם אֵין לָדוּג!


הַנּוּן הָאָרֹךְ – דָּג־נָחָשׁ, תַּנִּינָן,

הַבּוֹלֵעַ דָּגִים מִקְּטַנָּם וּגְדוֹלָם;

הַסָּמֶךְ – אֵינֶנּוּ אֶלָּא לִוְיָתָן

הַכָּרוּךְ מִסָּבִיב־מִסָּבִיב לָעוֹלָם…


רַבֵּנוּ שׁוֹלֶה וְשׁוֹלֶה הַדָּגִים…

הוּא צָרִיךְ הַמַּחֲוֶה־הַחַכָּה רַק לִפְשׁוֹט

לְתוֹךְ הַשְּׁלוּלִית שֶׁגַּלִּים בָּהּ חָגִים…

וְאוּלַי לֹא חַכָּה הִיא, אֶלָּא זֶה מָשׁוֹט?


וְאָנוּ שָׁטִים בְּנָהָר?… בְּוַדַּאי!

וַאֲנִי פֹּה מַפְלִיג וּמַרְחִיק עַד אֵין סוֹף…

אוּלָם לְרַבֵּנוּ עֲדַיִן לֹא דַי,

וַאֲנִי מִתְרַחֵק עוֹד יוֹתֵר מִן הַחוֹף…


מַרְאֶה הַמַּחֲוֶה־הַמָּשׁוֹט בַּאֲלַכְסוֹן:

אַבַּבֶ גֵדֵהִ… תִיתִּשֶׂ שֶׁרַקָ…

אֲהָהּ, מִתְקָרֵב, מִתְקָרֵב הָאָסוֹן!

בָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ, פַּטִּישׁ בָּרַקָּה!


הִנֵּה זֶה יוֹרֵד הַמָּשׁוֹט בִּמְאֻנָּךְ:

אָלָאַ לַאֵלֵ מֵבֶּמֶ מִיבִּימִ…

הוּא צָף וְעוֹלֶה… וְיוֹרֵד אַחַר כָּךְ…

הַצִּילִינִי! אֲנִי פֹּה טוֹבֵעַ, אִמִּי!


אוּלָם לֹא טָבַעְתִּי… הִגַּעְתִּי לַחוֹף,

וְאִם־כִּי מְעֻיָּף וְרָטֹב מִיגִיעָה;

מֵאָז נֶעֶשְׂתָה לִי כָּל אוֹת חָבֵר טוֹב

וּפִתְאֹם נִתְגַּלָּה לִי גַם סוֹד הַקְּרִיאָה.


פִּתְאֹם לִי נִגְלָה סוֹד צֵרוּף אוֹתִיּוֹת

וְצֵרוּף אוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת לְמִלִּים;

הִתְחַלְתִּי לְאַט כְּבֶן־בַּיִת לִהְיוֹת

בַּסִּדּוּר, בַּדְּפוּסִים שֶׁלְּכָל הַגִּילִים:


לְמִן הַ“מַּה־טֹּבוֹ” וְהַ“יְהִי כְּבוֹד” –

כָּל אוֹת גְּדוֹלָה וּשְׁמֵנָה כְּמוֹ פָּר,

וְעַד לַקְּטַנּוֹת וּקְטַנֵּי־הַקְּטַנּוֹת

בְּ“יִגְדַּל אֱלֹהִים” וּבְ“טַל וּמָטָר”.


אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, יֶלֶד תִּפְאֶרֶת,

קָמֶץ עִם אָלֶף – מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?

– קָמֶץ אָלֶף אָ,

קָמֶץ אָלֶף אָ!


אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, נַחַת שֶׁל אַבָּא,

אֵיךְ קוֹרְאִים לְבֵית זוֹ – אֵין נְקֻדָּה בָּהּ?

– בֵּית זוֹ זוֹהִי בֵית,

בֵּית זוֹ זוֹהִי בֵית!


אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, יֶלֶד שֶׁל חֶמֶד,

בֵּית זוֹ עִם חִירֶק – מַה זֶּה הַצֶּמֶד?

– חִירֶק־בֵית הוּא בִי,

חִירֶק־בֵית הוּא בִי!


אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, נֵזֶר שֶׁל אִמָּא,

אֵיךְ תִּקְרָא אִם יוּד עוֹד אֶל הַבִ נָשִׂימָה?

– בִ עִם יוּד הוּא בִי,

בִ עִם יוּד הוּא בִי!


אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, יֶלֶד תִּפְאֶרֶת,

נוּן וּמְלָאפוּם לָהּ – מָה הִיא אוֹמֶרֶת?

– נוּן־מְלָאפוּם הוּא נוּ,

נוּן־מְלָאפוּם הוּא נוּ!


אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, 'מוֹר בְּלִי פַּחַד,

מַה שֶּׁלָּמַדְתָּ – אֶת הַכֹּל בְּיַחַד!

– אָ־בִי־נוּ, אָ־בִי־נוּ!


אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, 'מוֹר לִי עוֹד פַּעַם,

אֶת הַכֹּל בְּיַחַד, אַךְ בְּקוֹל וּבְטַעַם!

– אָ־בִי־נוּ,

אָבִינוּ!


אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן!

הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ,

וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה

לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל,

לִשְׁמוֹעַ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד,

לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת

וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ

בְּאַהֲבָה!


גֶּשֶׁם גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם רָע,

הִפָּסֵק נָא בִּמְהֵרָה!


בִּמְהֵרָה נְשֹׁב וּנְשֹׁב,

רוּחַ פּוּחַ, רוּחַ טוֹב!


נֶשֶׁב נֶשֶׁב, נֶשֶׁב ק­ֹר,

הָבָה לָנוּ אֶת הַכְּפוֹר!


אֵפֶר כְּפוֹר עַל עֵץ וָגָג,

עַל הָאָרֶץ – גֶּלֶד דָּק!


גֶּלֶד גֶּלֶד, גֶּלֶד דֹּק –

הִפָּרֵקָה פְּרִיק וּפְרוֹק!


אַבָּא אַבָּא, אַבָּא טוֹב,

שֶׁלֶג שֶׁלֶג תֵּן לָרֹב!


שֶׁלֶג שֶׁלֶג, שֶׁלֶג צַח,

מִשָּׁמַיִם יִשָּׁפַךְ!


יִשָּׁפֵךְ כְּמוֹ פְּלוּמָה

מִן הַכֶּסֶת הַפְּרוּמָה,


וִיכַסֶּה אֶת כָּל הָעִיר בְּסָדִין לָבָן, בָּהִיר…
דֶּרֶךְ־גְּרָר יִהְיֶה מַהֵר –

וְנֵלֶךְ לְהִתְגָּרֵר!


חֹרֶף חֹרֶף, חֹרֶף בָּא,

מַלְבִּינָה תֵּבֵל רַבָּה!


שֶׁלֶג שֶׁלֶג, שֶׁלֶג צַח

עַל כָּל גַּג וְעַל כָּל סְכָךְ,


עַל כָּל סְבָךְ וְכָל עָנָף,

עַל חוּטֵי הַטֶּלֶגְרָף…


חֹרֶף חֹרֶף, חֹרֶף בָּא,

הַנָּהָר הִנֵּה נִקְפָּא,


קֶרַח יְרַקְרַק מַבְרִיק,

מִי פַּרְסָה לוֹ – הוּא יַחְלִיק!


זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ, אוֹתוֹ הָעַמּוּד,

חֲצִי דַף יְחִידִי בַּסִּדּוּר דְּבֵי־רַב,

מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר – לֹא נוֹי וְקִשּׁוּט,

לֹא צִפּוֹר וְלֹא צִיץ, רַק נְיָר צְהַבְהַב…


נְיָר הַסּוֹפֵג, צְהַבְהַב־יְרַקְרַק

וּמָלֵא כְּתָמִים וּקְמָטִים בַּקְּצָווֹת…

אֲהָהּ, כַּמָּה דֶמַע בִּנְיָר זֶה נִסְפַּג

וְנִבְלַע בְּתוֹכוֹ וְהִרְוָה בּוֹ כָּל אוֹת!


עַל כֵּן אֹהֲבֶנּוּ לְנֵצַח וָעֶד,

הָעַמּוּד הַפָּשׁוּט, הַשּׁוּרוֹת הַפְּשׁוּטוֹת.

כִּי לִי הוּא הָיָה “סֵפֶר אָלֶף־וּבֵית”

וְ“אַלְפוֹן” לְאַלְפֵי אֲלָפִים פְּעוּטוֹת;


כִּי לִי הוּא הָיָה כִּתָּה אָלֶף כֻּלָּהּ

וְקִפֵּל בִּקְצוֹתָיו שְׁנָתַיִם שֶׁל “גָּן”…

אֶזְכֹּר אֶת הַחֶדֶר בְּטַף מְמֻלָּא,

רְטֻבִּים הַכְּתָלִים, וְצִנָּה וְעָשָׁן.


לַחִים הָעֵצִים וְאֵינָם בּוֹעֲרִים

וְעוֹד קַר עַל־גַּב חוֹר הַכִּירָה הַפָּרוּר,

וּבָאֲרֻבָּה הָרוּחוֹת סוֹעֲרִים

וְדוֹפְקִים רְעָפִים עַל הַגַּג הַשָּׁבוּר…


רַבֵּנוּ דוֹרֵשׁ: נָא אֱמֹר בְּקוֹל רָם!

וַאֲנִי שָׁם עוֹמֵד וְקוֹרֵא קוֹל גָּדוֹל.

רַבֵּנוּ חוֹזֵר וְדוֹרֵשׁ: בְּקוֹל רָם!

וַאֲנִי מֵרִים קוֹל כָּל־כַּמָּה שֶׁיָּכוֹל…


רַבֵּנוּ זוֹעֵף: פִּתְחֵי־פִיךָ הַרְחֵב,

וֶאֱמֹר, יֶלֶד טוֹב, בְּקוֹל רָם עוֹד יוֹתֵר!

אוּלָם שָׂהֲדִי בַּשָּׁמַיִם־יוֹשֵׁב,

שֶׁיּוֹתֵר לֹא יָכֹלְתִּי, בִּגְלַל הַסַּנְטֵר…


הָיִיתִי קָטָן, בֶּן אַרְבַּע וּמְעָט,

וְגָבַהְתִּי בְּרֹאשׁ רַק מֵעַל לַשֻּׁלְחָן,

עַל כֵּן בְּעָמְדִי – סַנְטְרִי שָׁם נִצְמַד

אֶל טַבְלַת הַשֻּׁלְחָן וְעָלֶיהָ נִשְׁעָן…


עַל כֵּן בִּהְיוֹתִי שָׁם קוֹרֵא וְשׁוֹקֵד

לְהַרְחִיב פִּתְחֵי פִי – הַשֻּׁלְחָן הִתְקוֹמֵם:

נִתְקַל בַּטַּבְלָה סַנְטְרִי הַיּוֹרֵד,

וְרֹאשִׁי, כָּל רֹאשִׁי, בַּקְּרִיאָה הִתְרוֹמֵם…


נַסֵּה, יַקִּירִי, לַעֲשׂוֹת כָּךְ וּבְדֹק,

וּרְאֵה אִם אֶפְשָׁר פִּתְחֵי־פֶה לְהַרְחִיב:

הַצְמֵד הַסַּנְטֵר לַשֻּׁלְחָן וַהֲדֹק

וְדַבֵּר – אִם עוֹלָם לֹא יִרְקֹד מִסָּבִיב!


רוֹקֵד הָעוֹלָם – וַאֲנִי בְּקוֹל רָם!

וְרַבֵּנוּ הוֹלֵךְ לְפָנַי בַּמַּחֲוֶה:

"בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם…

בָּ־בָּרוּךְ… בָּ־בָּרוּךְ אוֹ־אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה…"


מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עוֹד קָטָן וְסָמוּךְ

סַנְטְרִי עַל הַדַּף – אֲנִי כָּךְ מְגַמְגֵּם:

"בָּרוּךְ גּוֹ־גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם… בָּ־בָּרוּךְ

עוֹ־עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית… בָּ־בָּרוּךְ מְרַחֵם…


בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּ־הַבְּ־הַבְּרִיּוֹת,

בָּ־בָּרוּך מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו…"

בָּרוּךְ שֶׁיְּהוּדִי כָּךְ לִמְּדַנִי לִהְיוֹת

וּבָרוּךְ שֶׁפָּקַד “בְּקוֹל רָם!” עַל הַטָּף!


בָּרוּךְ זֶה הַקּוֹל! הוּא רוֹנֵן וְהוֹלֵךְ

וּמְצַלְצֵל בְּאָזְנַי וְאֵינֶנּוּ עוֹבֵר;

כְּמֶלֶךְ עַל כָּל הַקּוֹלוֹת הוּא מוֹלֵךְ

וּמֵעַל לְכֻלָּם הוּא עוֹלֶה וְגוֹבר!


מִסָּבִיב לְבֵית רַבֵּנוּ יֵשׁ גָּדֵר,

וּבְתוֹךְ גְּדֵר רַבֵּנוּ יֵשׁ חָצֵר,

וּבְתוֹךְ חֲצַר רַבֵּנוּ מִי פּוֹחֵז?

מִי זֶה שֶׁעָלָיו רַבֵּנוּ לֹא כּוֹעֵס?

זוֹ הָעֵז, זוֹ הָעֵז!


הִיא לוֹעֶסֶת, עֵז רַבֵּנוּ, וּמְצִיצָה,

וּזְקָנָהּ הִיא לִקְרָאתֵנוּ מַקְפִּיצָה;

אִם הִלְקָה תַלְמִיד רַבֵּנוּ, הוּא בּוֹכֶה,

לִתְשׁוּבָה מִפִּי עִזֵּנוּ הוּא זוֹכֶה:

מֶה־מֶה־מֶה, מֶה־מֶה־מֶה!

מַה לּוֹעֶסֶת עֵז רַבֵּנוּ לִבְלִי־סוֹף?

מִמֵּיטַב אֲרוּחוֹתֵינוּ, מִן הַטּוֹב!

פַּת וָלֶפֶת שֶׁהֵבֵאנוּ בַּכִּיסִים –

הִיא אוֹכֶלֶת מִיָּדֵינוּ, עֵז־עֵזִּים,

הוֹי נִסִּים, הוֹי נִסִּים!


וּבִשְׂכַר זֶה עֵז רַבֵּנוּ, עֵז הָרַב,

הִיא נוֹתֶנֶת לְרַבֵּנוּ טִיף חָלָב,

בֶּחָלָב מַלְבִּין רַבֵּנוּ מֵי הַגְּרִיס,

וְלַחְמוֹ, שְׁיָר לַחְמֵנוּ, בָּם מַכְנִיס –

וּמַגְרִיס, וּמַגְרִיס!


כִּי זָקֵן הוּא זֶה רַבֵּנוּ, הוֹי זָקֵן,

וּבַפֶּה, הוֹי לֹא עָלֵינוּ, אֵין לוֹ שֵׁן;

לֶחֶם נִקּוּדִים עַל־כֵּן הוּא כָּךְ מֵמֵס

וִיהַפְּכֶנּוּ, וִירַכְּכֶנּוּ – וְלוֹעֵס,

עַל פִּי נֵס, עַל פִּי נֵס!


כָּךְ כָּל־יוֹם אוֹכֵל רַבֵּנוּ הַגְּרִיסִים,

כָּךְ כָּל־יוֹם נִזּוֹן רַבֵּנוּ בְּנִסִּים.

כָּךְ כָּל־יוֹם מַשְׁרֶה רַבֵּנוּ וּבוֹחֵשׁ –

וְכָל־יוֹם בְּבֵית רַבֵּנוּ מִתְרַחֵשׁ

נֵס הָעֵז, נֵס הָעֵז!


יוֹם וָיוֹם בִּשְׁקֹעַ שֶׁמֶשׁ

וְקָרוֹב לָבוֹא הָאֶמֶשׁ


הַחַלּוֹן זָרוּחַ הֶדֶר,

תַּמָּה הַמְּלָאכָה בַּחֶדֶר –


מִתְכַּנֵּס כָּל קְהָלֵנוּ

מִסָּבִיב לְכֵס רַבֵּנוּ,


מִצְטוֹפֵף בַּחֲצִי־הַגֹּרֶן:

“מָה אוֹמְרִים עַל מֵי צִפֹּרֶן?” –


קוֹל רַבֵּנוּ רַךְ נוֹבֵעַ –

“כָּל אֶחָד וַדַּאי יוֹדֵעַ!”


“עַל נְטִילַת יָדַיִם!” –

קוֹל גָּדוֹל מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם.


מְרֻצֶּה מִזֶּה רַבֵּנוּ,

“וְעַל לֶחֶם?” יִשְׁאָלֵנוּ.


וְעוֹנִים לוֹ בְּמַקְהֶלֶת,

יַחַד כָּל יַלְדָּה וָיֶלֶד,


קוֹל גָּדוֹל מְאֹד יִתְפָּרֶץ:

“הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ!”


וְשׁוֹאֵל רַבֵּנוּ הָלְאָה,

וְעוֹלֶה קוֹלוֹ לְמַעְלָה:


"וְעַל פְּרִי כְּגוֹן תַּפּוּחַ

אוֹ אַגָּס, תֵּדְעוּ בָּטוּחַ?"


מַעֲנֵנוּ לְמוֹצֵץ:

“בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ!”


"וְעַל צְנוֹן, צְנוֹנִית־רֹאשׁ־חֹדֶשׁ,

שֶׁקּוֹנִים בַּשּׁוּק בַּגֹּדֶשׁ,


עַל תַּפּוּחַ־אֲדָמָה?"

“בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה!”


"עַל בֵּיצָה, עַל דָּג־מָלחַ6

עִם רָקִיק רַק לְקִנּוּחַ,


אוֹ עַל מַיִם – מִי זוֹכְרוֹ?"

“שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ!”


"דַּיְסַת סֹלֶת אוֹ כֻּסֶּמֶת –

מַה בְּרָכָה הִיא הַמַּתְאֶמֶת?"


וְעוֹנִים כָּל הַגְּרוֹנוֹת:

“בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת!”


"וּלְאַחַר שֶׁכְּבָר אָכַלְתָּ

וְשָׂבַעְתָּ וְחָדַלְתָּ,


וְשָׁתִיתָ וְהוֹתַרְתָּ –

עוֹד אֵיזוֹ בְּרָכָה אָמַרְתָּ?"


"בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת

וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָא


לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי.

בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים!"


"וְעַל רַעַם אוֹ עַל סַעַר –

מַה בְּרָכָה אוֹמֵר הַנַּעַר


עֵת פִּתְאֹם יִשְׁמַע קוֹלָם?"

“שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם!”


"וּפִתְאֹם כְּשֶׁמַּבְקִיעַ

הַבָּרָק אֶת הָרָקִיעַ,


אוֹ נִרְאֶה כּוֹכַב־שָׁבִיט?"

“עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית!”


הַבְּרָכָה הִנֵּה נִשְׁלָמָה,

הַמְּלָאכָה בַּחֶדֶר תַּמָּה.


הַחַמָּה הִנֵּה דּוֹעֶכֶת –

עֵת הַבַּיְתָה כְּבָר לָלֶכֶת!


כָל אָדָם, גָּדוֹל אוֹ יָלֶד,

יֵשׁ כּוֹכָב לוֹ בָּרָקִיעַ,

וּמִיּוֹם שֶׁבּוֹ יִוָּלֶד

הוּא מֵאִיר לוֹ וּמַגִּיהַּ.


שׁוּם אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ

אֵיזֶה מִכּוֹכְבֵי שָׁמַיִם

כּוֹכָבוֹ הוּא, לוֹ נוֹגֵהַּ

וְרוֹמֵז לוֹ לָעֵינַיִם.


וְאוּלָם לִכְשֶׁמַּגִּיעַ

לָאָדָם יוֹמוֹ לָלֶכֶת –

וְנָפַל מִן הָרָקִיעַ

כּוֹכָבוֹ כְּבַשַּׁלֶּכֶת.


וְעַל־כֵּן עֵת מִשָּׁמַיִם

טָס כּוֹכָב וְאָץ לִשְקוֹעַ,

חִישׁ עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם

וֶאֱמֹר בְּקוֹל גָּבֹהַּ:


זֶה הַכּוֹכָב לֹא שֶׁלִּי הוּא,

לֹא שֶׁל אָבִי וְאִמִּי הוּא,

לֹא שֶׁל אָחִי וַאֲחוֹתִי הוּא

וְלֹא מִשֶּׁל כָּל מִשְׁפַּחְתִּי –

לֹא חֲזִיתִיו, לֹא חֲמִיתִיו וְלֹא רְאִיתִיהוּ.

אָמֵן סֶלָה!


  1. צעירה” – האצבע הקטנה, הזרת; “בכורה” – האצבע הגדולה, הבוהן; “ראש־דוכן” – ריש־דוכנא, “בּעהעלפער” או “בעלפער”, הוא סגנו ועוזרו של ה“מלמד” בחדר, וגם שליח להביא את הקטנים אל החדר ולהשיבם הביתה, ובשעת צורךְ היה הוא גם המלקה אותם.  ↩

  2. מוטי קוטש” – כךְ היה קרוי בפי כל, שלא בפניו. מוטי – מרדכי; קוטש – לא ידעתי בדיוק מה פירושו. אולי שורש וגזע, על שום שהיה גוץ ונטוע תמיד במקומו. גריץ – מרק דליל.  ↩

  3. גביר” – עשיר; “יהי שה” – יהי שקט, הס!; “חצי־טרף” – חצי ידיעת הקריאה. ומקור המלה “טרף” לא יכולתי לברר.  ↩

  4. אֶזְכֹּר אֶת הַבְּכִי:דראגונים” – חיילים רוכבים; “שֵיר” – שיר, רסן־הסוס; “מדברים גרמנית” – כךְ היו הילדים אומרים: כשמדברים יידיש ומטילים בכל מקום פתח תחת הקמץ, יוצאת גרמנית.  ↩

  5. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי:המחוה” – ה“טייטל”, קנה־הלימודים שבו מחוה (מראה) הרבי את מקום הקריאה בסידור למתחילים; “מה טוֹבוּ” ו“יהי כבוד” – מודפסים בסידור באותיות גדולות, ובהם ראשית הקריאה; “יגדל אלוהים” אותיותיו קטנות יותר, ו“טל ומטר” – אותיותיו קטנטנות.  ↩

  6. “דָּג־מָלחַ” – במקור האות למ“ד הפוכה על קודקודה ואינה מנוקדת; יש לשער שצ”ל “דָּג־מָלוּחַ” (הערת פב"י).  ↩

המלצות קוראים
תגיות