“זמן” – מחצית שנת הלימודים ב“חדר” מאחר חג הסוכות ועד לפני הפסח, או מאחר הפסח ועד “הימים הנוראים”. חופש־הקיץ הגדול לא היה, ורק ימי הפסח והימים שבין ראש־השנה ועד אחר שׂמחת־תורה היו חפשיים מלימודים ונקראו “בין הזמנים”, והם ימי המעבר מכיתה לכיתה ומ“חדר” ל“חדר” וזמן חילופי הרבי. ספר זה כולל רק “זמן” אחד: ראשיתו בסתיו, רובו בחורף וסופו – חג הפסח.

השירים שהם גופי הזכרונות כתובים כולם בצורה אחידה: ארבּע שורות, בחריזה זכרית פשוטה, שנגינתה מלרע, וברשימה שבסוף הספר סומנו בשם “פרק”. ואילו ה“זמר”, שהוא הרחבה לפרט שבפרק, או ה“שיר” וה“למד”, המכילים כל אחד עניין בפני עצמו שיש לו שייכות למסופר לפניו או לאחריו – כתובים במשקלים ובאפני־חריזה שונים, כחוליות מקשרות ומקשטות. רובם מיוסדים על דברים שהיו מסופרים ב“חדר” או בבית, והם משותפים כמעט לכל הילדים מאותו זמן ומהמקום ההוא.

קְרָא, בְּנִי, בְּזֶה הַסֵּפֶר,

קְרָא וְגַם לוֹ הַאֲמֵן,

כִּי אֵין זֶה קֹבֶץ אִמְרֵי־שֶׁפֶר –

הַכֹּל אֱמֶת, הַכֹּל אָמֵן.

הַכֹּל אֱמֶת וְאֵין פֹּה שֶׁקֶר

וְלֹא דִמְיוֹן שִׁירִי כּוֹזֵב;

וְלֹא חֶשְׁבּוֹן, שִׁקּוּל וָחֵקֶר

מַה כֵּן, מַה לֹּא פֹּה יִכָּתֵב.

תֵּאַרְתִּי הַיָּמִים הַהֵמָּה,

לֹא אַגָּדָה וְלֹא בְּדָיָה:

הַלֵּב אוֹמֵר, הָעֵט בְּדֶמַע

כּוֹתֵב הַכֹּל כְּשֶׁהָיָה.

וְלֹא הִרְבֵּיתִי חֵן וָיֹפִי

וְלֹא מָלַצְתִּי בַּשָּׂפָה –

יַלְדוּת, אִם גַּם נִמְצָא בָּהּ דֹּפִי,

הִיא לְעוֹלָם יַלְדוּת יָפָה.

פתיחה: פּוֹלִין הָעֲדִינָה

פּוֹלִין הָעֲדִינָה, גַּלִּיצְיָה הַמְּדִינָה

הַדְּגוּלָה בְּתוֹרָה, בִּסְחוֹרָה וּבְנוֹי!

עֲדַיִן חַיָּה אַתְּ בַּלֵּב – וְקִינָה

אֵיךְ אֶשָּׂא עַל הַחַי וְאֶבְכֶּה הִי וָהוֹי?

עֲדַיִן חַיָּה אַתְּ בַּלֵּב – וְלָעַד

שָׁם תִּחְיִי, לֹא תָמוּתִי לְנֵצַח וָעֶד!

עֲדַיִן עוֹמֵד בֵּית־אָבִי כְּעָמַד

וְעַרְשִׂי הַקְּטַנָּה תִּתְנוֹדֵד, תִּתְנוֹדֵד.

עַרְשִׂי הַקְּטַנָּה, עֲשׂוּיָה עֵץ אַלּוֹן,

מִתְנוֹדֶדֶת קַלּוֹת לְקוֹל זֶמֶר עָצוּב.

יוֹשְׁבָה אֲחוֹתִי, מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן

וְשָׁרָה לְאָחִיהָ הַקָּט, הָאָהוּב:

מִתַּחַת לָעֶרֶשׂ עוֹמְדָה גְדִיָּה,

לְבָנָה מִלָּבָן וּצְחוֹרָה מִצָּחוֹר…

אָבִינוּ יָצָא וְהִרְחִיק בִּנְסִיעָה

וְסוֹבֵב שָׁם בַּיַּעַר סָבוֹב וְסָחוֹר.

מִתַּחַת לָעֶרֶשׂ עוֹמְדָה גְדִיָּה,

וּפוֹעָה וְאוֹמֶרֶת מֶה־מֶה וּמֶה־מֶה;

שׁוֹמֵעַ אָבִינוּ אֶת קוֹל הַפְּעִיָּה

וְלִבּוֹ מֵרָחוֹק מְהַמֶּה, מְהַמֶּה…

גִּדְיָה גְדִיָּה, צְחוֹרָה וּלְבָנָה,

אַל תֶּהְמִי, אַל תֶּהְמִי מֶה־מֶה־מֶה כָּךְ עָצוּב!

יִשְׁנִי, הֵרָדְמִי, גְּדִיָּה קְטַנָּה…

בְּקָרוֹב, נֶחְמָדִי, גַּם אָבִינוּ יָשׁוּב.

וּמָה הוּא יָבִיא לָנוּ, אַבָּא הַשָּׁב?

הוּא יָבִיא צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים בְּשַׂקִּיק,

צִמּוּק וְשָׁקֵד לְחַלֵּק בֵּין הַטָּף –

הַלְוַאי וְהַלְוַאי לְכֻלָּם שֶׁיַּסְפִּיק!

וּמָה יָבִיא עוֹד לָנוּ, אַבָּא הַשָּׁב?

הוּא יָבִיא מַטְבְּעוֹת כָּל־מְלוֹא הַנַּרְתִּיק,

שְׂכַר־הַלִּמּוּד לַמְלַמְּדִים שֶׁל הַטָּף –

הַלְוַאי וְהַלְוַאי לְכֻלָּם שֶׁיַּסְפִּיק!

מִתַּחַת לָעֶרֶשׂ עוֹמְדָה גְדִיָּה,

מִלָּבָן לְבָנָה, מִצָּחוֹר צְחוֹרָה;

אָבִינוּ יָצָא וְהִרְחִיק בִּנְסִיעָה,

שֶׁיּוּכַל לְגַדֵּל אֶת בָּנָיו לְתוֹרָה.

יוֹשְׁבָה אֲחוֹתִי, מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן,

וְשָׁרָה לְאָחִיהָ הַקָּט, הָאָהוּב;

עַרְשִׂי הַקְּטַנָּה, עֲשׂוּיָה עֵץ אַלּוֹן,

מִתְנוֹדֶדֶת קַלּוֹת לְקוֹל זֶמֶר עָצוּב.

פרק א: רֵאשִׁית לֹא אָהַבְתִּי

רֵאשִׁית לֹא אָהַבְתִּי בַּ“חֶדֶר” לֵישֵׁב,

כִּי הָיָה לִי בַּ“חֶדֶר” עָצוּב וְעָגוּם;

בַּבַּיִת הַכֹּל שָׁם מוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב,

וּבַ“חֶדֶר” – שָׁם אֵין לִי מְאוּם וּמְאוּם.

בַּבַּיִת יֵשׁ בַּיִת גָּדוֹל וְנִרְחָב

וְהַרְבֵּה חֲדָרִים, וּפְרוֹזְדוֹר עִם סֻלָּם,

שֶׁבּוֹ כָּל שָׁלָב יֵשׁ מֵעַל־לוֹ שָׁלָב,

וְשָׁלָב הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

אֲנִי לִי עוֹלֶה בַּסֻּלָּם בִּזְחִילָה

לַשָּׁלָב הָעֶלְיוֹן – וַאֲנִי בָּעֲלִיָּה;

וְשָׁם, בַּמָּרוֹם, בִּשְׁבִילִי מַתְחִילָה

מַלְכוּתִי הַגְּדוֹלָה שֶׁל מִשְׂחָק וּפְלִיאָה.

הַשֶּׁמֶשׁ חוֹדֵר בֵּין סִדְקֵי הָרְעָפִים

(כִּי יָשָׁן וְסָדוּק בְּבֵית־אַבָּא הַגָּג),

הָאוֹר מְנַטֵּף נְטָפִים־נְטָפִים

וּמַזְהִיב בֶּחָלָל פַּסְפַּסִּים שֶׁל אָבָק.

הֲרֵינִי חוֹטֵף בְּכַפִּי הָאוֹרָה,

וְאוּלָם הִיא נִמְלֶטֶת, אֵינָהּ חֲטוּפָה;

רַק אֶצְבְּעוֹתַי, מִ“צְּעִירָה”¹ לִ“בְכוֹרָה”,

כָּל אַחַת נַעֲשֵׂית וְרֻדָּה וּשְׁקוּפָה…

וְיֵשׁ בָּעֲלִיָּה אוֹצָרוֹת שֶׁל כֵּלִים,

יְשָׁנִים, שְׁבוּרִים, נְקוּבִים וּסְדוּקִים,

הַרְחֵק בַּפִּנּוֹת, בִּמְקוֹמוֹת אֲפֵלִים…

וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם – בַּקְבּוּקִים, בַּקְבּוּקִים!

בָּהֶם יֵשׁ קָטָן וּבָהֶם יֵשׁ גָּדוֹל,

וּבָהֶם יֵשׁ כָּל צֶבַע, תִּפְאֶרֶת גָּוָן:

יָרֹק וְכָחֹל וְתָכֹל וְסָגֹל,

וְהַחוּם, הַוָּרֹד, הָאָדֹם, הַלָּבָן.

קָחֵם, הֲרִימֵם מוּל הָאוֹר הֶחָזָק

וְרָאִיתָ בָּהֶם כָּל יָפֶה וְנֶחְמָד:

עוֹלָם סְגַלְגַּל, כְּחַלְחַל, יְרַקְרָק,

אוֹ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אֲדַמְדַּם, וְרַדְרָד…

וְיֵשׁ לָנוּ רֶפֶת, בָּרֶפֶת – פָּרָה,

וּלְיַד הַפָּרָה שָׁם עוֹמֵד גַּם הַסּוּס;

לְאַט הַפָּרָה מַעֲלָה הַגֵּרָה

וְהַסּוּס מְנַשֵּׁף בְּרֻגְזָה בָּאֵבוּס…

וְיֵשׁ גַּם חָצֵר, בֶּחָצֵר יֵשׁ גִּנָּה,

בַּגִּנָּה בְּפִנָּה – הַשִּׁטָּה הַגְּדוֹלָה;

צִפּוֹר לָהּ בָּנְתָה בְּתוֹכָהּ אֶת קִנָּהּ

וּמִבֵּין עֲנָפֶיהָ הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה.

וּמִן הַגִּנָּה נִכְנָסִים לַמַּרְתֵּף,

שָׁם קָרִיר וְאָפֵל וְכָל קִיר שָׁם רָטֹב;

פּוֹתְחִים אֶת הַבֶּרֶז – מִיָּד מְזַרְזֵף

מֵחָבִית גְּדוֹלָה זֶרֶם יַיִן צָהֹב.

הַיַּיִן עוֹלֶה אֶל חֲדַר הַמְּזִיגָה

וְאָחִי שָם מוֹזְגוֹ לְגוֹיִים הַשּׁוֹתִים –

שׁוֹתִים וּמְקַנְּחִים בְּמִינֵי מְתִיקָה

וְשָׁרִים וְרוֹקְדִים וְלִנְפּוֹל הֵם נוֹטִים…

בַּבַּיִת יֵשׁ אִמָּא, לְאִמָּא סִינָר,

בַּסִּינָר כִּיס אֶחָד, אַךְ גָּדוֹל וְעָמֹק,

וּבוֹ בִּשְׁבִילִי כָּל שָׁעָה מְשֻׁמָּר

וּבִנְיָר מְקֻפָּל דָּבָר טוֹב וּמָתוֹק.

בַּבַּיִת יֵשׁ כֹּל וְהַכֹּל מְעַנְיֵן,

וּבַחֶדֶר לֹא־כְלוּם, שָׁם עָגוּם וְעָצֵב,

לֹא אָח וְלֹא אִמָּא, מְאוּמָה שָׁם אֵין,

לֹא סֻלָּם, לֹא גִּנָּה וְשִׁטָּה וּמַרְתֵּף…

עַל כֵּן לֹא רָצִיתִי בַּבֹּקֶר לָקוּם

וְעַל כֵּן לֹא הָיִיתִי לָלֶכֶת מוּכָן.

אוּלָם לֹא הוֹעִיל לִי מְאוּם וּמְאוּם,

כִּי הִנֵּה בָּא לָקַחַת אוֹתִי רֹאש־דּוּכָן!

זמר: רֹאשׁ דוּכָן

רֹאש־דּוּכָן, שׁוֹמֵר הַסֵּדֶר,

כָֹּל־וָכֹל, מוֹשֵׁל הַחֶדֶר,

בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרַיִם –

הוּא תָּמִיד עַל הָרַגְלַיִם.

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

אִם בַּחֹרֶף עֹמֶק־שֶׁלֶג

אִם בַּקַּיִץ גִּשְׁמֵי־פֶּלֶג,

אִם בַּסְּתָו בִּצַת־אַפְסַיִם –

מִי גוֹרֵר הַמַּגָּפַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

אִם נִשְׁאַר בַּבַּיִת יֶלֶד,

אוֹ יַלְדָּה הַמִּתְעַצֶּלֶת,

מִתְפַּנְּקִים בַּעֲצַלְתַּיִם –

מִי לוֹקְחָם עַל הַכְּתֵפַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

אִם הָרַבָּנִית נוֹגֶשֶׂת

אֶת רַבֵּנוּ וְכוֹעֶסֶת,

רִיק וָרֵיק לָהּ בַּסִּירַיִם –

מִי נוֹטֵל חֶלְקוֹ כִּפְלַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

אִם גּוֹרְמִים לָרַבִּי צַעַר –

מִי מוֹתֵחַ אֶת הַנַּעַר

וּמוֹרִיד הַמִּכְנָסַיִם

וְחוֹבֵט בַּאֲחוֹרַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

אִם הַנַּעַר מִתְיַפֵּחַ,

מִצְטָעֵק וּמִצְטָרֵחַ

וְקוֹרֵעַ הַשָּׁמַיִם –

מִי חוֹבְטוֹת בּוֹ הָרַגְלַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

אִם הָאֵם לָבוֹא נֶחְפֶּזֶת

וְצוֹעֶקֶת וְרוֹגֶזֶת

וּפוֹכֶרֶת הַיָּדַיִם –

מִי יוֹרְקִים בּוֹ פַּעֲמַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

מִי מֵשִׁיב תִּינוֹק עַל שֶׁכֶם

אֶל בֵּיתוֹ בִּשְׂכַר פַּת־לֶחֶם

אוֹ בִּשְׂכַר תַּבְשִׁיל שִׁירַיִם

שֶׁל מְעַט גְּרִיסִין וָמָיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

מִי בְּאֵין כּוֹכָב מַגִּיהַּ

מִן הָאֹפֶל קוֹל מַשְׁמִיעַ,

קוֹל בִּכְיָה שׁוֹבֵר מָתְנַיִם –

מִי בּוֹכֶה עַל הַכִּירַיִם?

רֹאשׁ־דּוּכָן, רֹאשׁ־דּוּכָן,

הוּא לְכָל דָּבָר מוּכָן!

פרק ב: בַּחוּץ יוֹרֵד גֶּשֶׁם

בַּחוּץ יוֹרֵד גֶּשֶׁם קַלִּיל וְדַקִּיק

וַאֲנִי בְּכַמָּה לְבוּשִׁים מְעֻטָּף,

וְהָרֹאשׁ־דּוּכָן – הוּא פִתְאֹם בִּי מַחְזִיק

וּמֵנִיף בִּזְרִיזוּת וּמַרְכִּיב עַל הַגָּב.

אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים, כְּלוֹמַר: הוּא הוֹלֵךְ,

וַאֲנִי מְצַעֵק עַל גַּבֵּהוּ רָכוּב:

הַצִּילִי, אִמִּי, מִצָּרָה אֶת בְּנֵךְ,

הוֹי הַצִּילָה, אָבִי, אֶת בִּנְךָ הָאָהוּב!

אוּלָם אֵין שׁוֹמֵעַ קוֹלִי, אֵין גּוֹאֵל,

אֵין פּוֹדֶה אֶת נַפְשִׁי מִיָּגוֹן, מִצָּרָה:

כָּל יֶלֶד קָטָן מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל

אֶל הַ“חֶדֶר” הוֹלֵךְ לַהֲגוֹת בַּתּוֹרָה!

הַבַּיִת רָחוֹק, אַךְ אֲנִי עוֹד צוֹעֵק:

לֹא רוֹצֶה אֶל הַחֶדֶר! אֵינֶנִּי רוֹצֶה!

אוּלָם רֹאשׁ־דּוּכָן – כְּחֵרֵשׁ, הוּא שׁוֹתֵק,

הוּא הוֹלֵךְ בְּבִטְחָה וּבַבֹּץ הוּא חוֹצֶה.

הַבֹּץ עַל הַכְּבִישׁ – כְּשַׁמֶּנֶת דְּלִילָה,

אַךְ צִבְעָהּ לֹא לָבָן, כַּמּוּבָן, רַק אָפוֹר;

טוֹבֵל רֹאשׁ־דּוּכָן בָּהּ טְבִילָה וּטְבִילָה

מַתִּיז נְתָזִים־נְתָזִים לְאָחוֹר.

עָבַר רֹאשׁ־דּוּכָן אֶת הַגֶּשֶׁר, וּפֹה,

בַּמָּקוֹם שֶׁהַבֹּץ בּוֹ עָמֹק בְּיוֹתֵר,

כִּמְעַט שֶׁמַּגִּיעַ לִשְׂפַת מַגָּפוֹ –

הוּא עוֹמֵד וְאֵלַי בְּ“בַת־קוֹל” הוּא אוֹמֵר:

אִם לֹא תִּשְׁתַּתֵּק, אִם מִיָּד לֹא תִשְׁתֹּק,

לֹא תַפְסִיק צִפְצוּפְךָ, צַפְצְפָן הַקָּטָן,

מִיָּד אוֹרִידְךָ מִגַּבִּי וְאֶזְרֹק

לַשַּׁמֶּנֶת הַזֹּאת, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כָּאן.

אֲנִי מִתְבַּהֵל וּמִיָּד מִשְׁתַּתֵּק.

אַךְ מֵרֹב בֶּהָלָה וּמִפַּחַד גָּדוֹל

הֲרֵינִי לוֹפֵת צַוָּארוֹ וְחוֹנֵק…

וַהֲרֵיהוּ אוֹמֵר בְּאוֹתָהּ הַ“בַּת־קוֹל”:

אִם לֹא תֶחֱדַל מִלִּלְפּוֹת וְלַחֲנֹק,

לֹא תַרְפֶּה חִבּוּקְךָ, שֵׁד־מִשַּׁחַת קָטָן,

מִיָּד אוֹרִידְךָ מִגַּבִּי וְאֶזְרֹק

לַשַּׁמֶּנֶת הַזֹּאת, בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כָּאן!

עַכְשָׁו הוּא מוֹשֶׁה אֶת רַגְלָיו וְהוֹלֵךְ,

וַאֲנִי עַל גַּבּוֹ, לֹא צוֹעֵק, לֹא חוֹנֵק…

רַק זֶרֶם חָמִים עַל לֶחְיִי מִשְׁתַּפֵּךְ

וּבוֹכֶה לְבָבִי בְּקִרְבִּי וְזוֹעֵק.

פָּנַי רְטֻבִּים, לֹא יָדוּעַ מִמָּה:

מִן הַגֶּשֶׁם הַדַּק הַיּוֹרֵד וְיוֹרֵד?

אוֹ מִן הַנְּטָפִים מֵעֵינִי, מִדִּמְעָה?

וּבוֹכֶה לְבָבִי בְּקִרְבִּי וְרוֹעֵד…

וְכָךְ הֱבִיאוּנִי יוֹם־סְתָו מְגֻנֶּה,

מְבֹהָל וְנָזוּף וְעָזוּב מֵהַכֹּל,

אֶל בֵּית מְלַמְּדִי, “מֹטִי קוֹטְשׁ”² מְכֻנֶּה,

אֶל בֵּיתוֹ הַכָּפוּף, מָט מִזֹּקֶן לִנְפּוֹל.

זֶמֶר: מֹטִי קוֹטְשׁ

מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד;

מִי הוֹרָה לְךָ תּוֹרָה, אָלֶף־בֵּית?

מִי הִיא, מִי, אֵיפֹה הִיא, הַלַּמְדָּנִית?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!

מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי לְךָ לָאֲרוּחָה גְּרִיס שׁוֹפֵת,

גְּרִיץ יָשָׁן עִם עָשָׁן – לְהַקְנִיט?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!

מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי הִיא זֹאת לֶאֱפוֹת הִיא מַפְלֵאת,

הַחַלָּה לֹא עוֹלָה בַּתַבְנִית?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!

מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי מִלָּיו כְּחַלָּף שֶׁל שׁוֹחֵט,

הַלָּשׁוֹן – חֹד קִלְשׁוֹן, פִּי־חֲנִית?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!

מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי נָאֶה בְּיָעֶה מְכַבֵּד?

בַּמָּדוֹךְ, בַּמַּעֲרוֹךְ, בַּמַּטְלִית?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!

מֹטִי קוֹטְשׁ, מֹטִי קוֹטְשׁ, מְלַמֵּד!

מִי צוֹבֵט, מִי חוֹבֵט וּמַכֶּה?

מִי אוֹתְךָ בְּמוֹתְךָ יְבַכֶּה?

אוֹי אוֹי אוֹי, אֵשֶׁת נוֹי, הָרַבָּנִית!

פרק ג: רִאשׁוֹן לִמְלַמְּדַי

רִאשׁוֹן לִמְלַמְּדַי,³ “מֹטִי קוֹטְשׁ” מְכֻנֶּה,

שֶׁבֵּיתוֹ הַכָּפוּף מָט מִזֹּקֶן לִנְפּוֹל,

אֵלָיו הֱבִיאוּנִי יוֹם־סְתָו מְגֻנֶּה

לְהַתְחִיל אָלֶף־בֵּית בִּנְעִימָה וּבְקוֹל.

וְכָךְ שָׁם לִמְּדוּ: הַיְלָדִים יְשׁוּבִים

מִסָּבִיב לַקִּירוֹת, עַל גַּבֵּי סַפְסָלִים,

כֻּלָּם מְחַכִּים חָפְשִׁיִּים, עֲזוּבִים,

וְשָׂחִים בַּחֲשַׁאי בְּדִבְרֵי הֲבָלִים:

שֶׁאַבָּא שֶׁל זֶה הוּא גִבּוֹר וְחָזָק,

וְשֶׁאַבָּא שֶׁל זֶה, כְּנֶגְדּוֹ, הוּא עָשִׁיר;

שֶׁאַבָּא שֶׁל זֶה הוּא יוֹתֵר, הוּא עֲנָק,

וְשֶׁאַבָּא שֶׁל זֶה גַם גִּבּוֹר וְגַם “גְּבִיר”.

וְכָךְ הִתְוַכְּחוּ בַּחֲשַׁאי מִסָּבִיב,

עַד הָיְתָה הַלְּחִישָׁה לִצְעָקָה מַחֲרִישָׁה

(קִנֵּא כָּל אֶחָד לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אָבִיו) –

וְרַבֵּנוּ צָעַק: יְהִי שַׁהּ, יְהִי שַׁהּ!

וְשׁוּב שׂוֹחֲחוּ בַּחֲשַׁאי, בִּלְחִישָׁה,

עַד שֶׁבָּא וְהִגִּיעַ הַתּוֹר לְגִשְׁתָּם,

יָרְדוּ וְנִגְּשׁוּ לְרַבָּם חֲמִשָּׁה

וְעָמְדוּ בְּשׁוּרָה סְדוּרָה חֲמִשְׁתָּם.

הָיִיתִי עוֹמֵד מְצַפֶּה כָּךְ בַּתּוֹר,

שֶׁאֶגַּשׁ וְאֶקְרָא בַּסִּדּוּר דְּבֵי־רַב,

אוּלָם בֵּינָתַיִם אֵי־מִי מֵאָחוֹר

מְשָׁכַנִי פִּתְאֹם בְּחָזְקָה בַּ“זָּנָב”.

כִּי אָז, יַקִּירִי, בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים,

הָיָה סֶדֶק עָשׂוּי כְּמוֹ קַו מְאֻנָּךְ

בְּכָל מִכְנְסֵי הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים

(וַאֲפִילוּ שֶׁל יֶלֶד יָפֶה מְחֻנָּךְ),

וְדֶרֶך הַסֶּדֶק הַהוּא הָאָרֹךְ,

שֶׁהָיָה לְכָל יֶלֶד דָּרוּשׁ וְנָחוּץ

כְּדֵי בִּשְׁעַת צֹרֶךְ כִּפְתּוּר לַחֲסוֹךְ,

הַכֻּתֹּנֶת הָיְתָה מִשְׁתַּרְבֶּבֶת לַחוּץ –

וְזֶה הַ“זָּנָב”. הוּא הָיָה מְפָאֵר

גַּם אוֹתִי, אֲהוּבִי, בִּהְיוֹתִי קְטַנְטָן;

אוּלָם מְמֻשָּׁךְ וּמְשֻׁרְבָּב בְּיוֹתֵר –

הוּא הָיָה לְנוֹשְׂאוֹ לְבוּשָׁה וּלְשָׂטָן…

מִשּׁוּם שֶׁבַּחֶדֶר הָיוּ שׁוֹבָבִים,

שֶׁהָיוּ מִתְקַשִּׁים בִּקְרִיאַת חֲצִי־טְרָ"ף,

וְאֵלֶּה דַוְקָא – הֵם הָיוּ אוֹהֲבִים

לְהַגְבִּיהַּ לְמַעְלָה־לְמַעְלָה זָנָב:

אֶחָד בּוֹ אוֹחֵז בַּחֲשַׁאי מִתְּחִלָּה,

וּפִתְאֹם הוּא מוֹשֵׁךְ מְשִׁיכָה אַמִּיצָה –

מִיָּד מִתְגַּלֶּה כָּל הַשֵּׁת, בִּמְחִילָה,

וְנִקְרָע לִפְעָמִים גַּם פְּתִיל שֶׁל צִיצָה…

וּבְכֵן, מְשָׁכַנִי אֵי מִי בַּ“זָּנָב”,

כַּנָּהוּג לַעֲשׂוֹת שָׁם “שֶׁלֹּא בִּצְדִיָּה”.

וְיַעַן לִבִּי עוֹד בָּכָה וְדָאַב –

הֲרִימוֹתִי מִיָּד אֶת קוֹלִי בִּבְכִיָּה.

בָּכִיתִי הַרְבֵּה וּבָכִיתִי בְּקוֹל

וְהָיָה לִי חָמִים וְנָעִים וּמָתוֹק;

עַל־כֵּן לֹא חָשַׁבְתִּי בִּכְלָל לַחֲדוֹל,

לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לְהַפְסִיק וְלִשְׁתּוֹק.

כְּדֵי לְנַחֵם אֶת הַיֶּלֶד הַקָּט

שֶׁמֻּשַּׁךְ וּמֹרַט בְּחָזְקָה בִּזְנָבוֹ,

קָרָא לִי רַבֵּנוּ בְּרֶמֶז מִיָּד

כִּי אֵלָיו, לַסִּדּוּר הַפָּתוּחַ, אָבוֹא.

וַיְהִי בְּגִשְׁתִּי לָרַבִּי, לַסִּדּוּר,

וּבְקָרְאִי קוֹל־בּוֹכִים אָבָּגָ, דָהָוָ,

נִרְאָה לִי הַכְּתָב מְקֻשָּׁט בְּהִדּוּר,

נִרְאֲתָה לִי כָּל אוֹת הֲדוּרָה וְנָאוָה.

נִרְאָה לִי הַכֹּל מָלֵא זֹהַר, אוֹר רָב,

גַּוְנֵי קֶשֶׁת־הַבְּרִית שֶׁיַּד אֵל מְשִׂימָה

בָּרוֹם, בְּיוֹם גֶּשֶׁם וָשֶׁמֶשׁ יַחְדָּו –

כִּי נִגְלָה הַסִּדּוּר לִי מִבְּעַד לַדִּמְעָה.

עַל־כֵּן גַּם הַיּוֹם, לְאַחַר רֹב יָמִים,

עוֹד חָמִים לִי בַּלֵּב לְמַרְאֵה אוֹת עִבְרִית,

אֶזְכֹּר אֶת הַבְּכִי הַמָּתוֹק, הַנָּעִים,

וְאֶרְאֶה גְּוָנֶיהָ שֶׁל קֶשֶׁת הַבְּרִית.

לֶמֶד: יֶלֶד יֶלֶד

יֶלֶד, יֶלֶד, שָׂא עֵינַיִם

וּרְאֵה שָׁם אֶת הַקֶּשֶׁת,

הַמְקֻמֶּרֶת בַּשָּׁמַיִם

מִקָּצֶה לִקְצֵה יַבֶּשֶׁת!

אוֹת הַבְּרִית הִיא בֵּין אֱלֹהַּ

וְאָדָם וְחַי עַל אָרֶץ,

הַמַּבּוּל כִּי מִגָּבֹהַּ

וּמִתְּהוֹם לֹא־עוֹד יִתְפָּרֶץ.

טוֹב הוּא, טוֹב הוּא, אֵל שָׁמַיִם,

וּמֵאָז דּוֹרוֹ שֶׁל נֹח

לֹא שִׁלַּח עוֹד אֶת הַמַּיִם,

וּמַרְבֶּה, מַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.

אַךְ בְּיוֹם שֶׁמִּתְגַּדֶּשֶׁת

הַסְּאָה שֶׁל חֵטְא וָמֶרֶד –

הוּא רוֹקֵעַ עַל יַבֶּשֶׁת

אֶת הַקֶּשֶׁת הַמַּזְהֶרֶת:

רַב הָרַע וְרַב הַפָּרֶץ,

רַב הַחֵטְא כְּחֵטְא דּוֹר־נֹחַ!

שׁוּבוּ, כָּל הַחַי עַל אָרֶץ,

שׁוּבוּ! לֹא אוֹסִיף לִסְלוֹחַ!

וְרוֹאֶה בָּשָׂר וָנֶפֶשׁ:

זֹהַר קֶשֶׁת – מִגָּבֹהַּ,

וּמִלְּמַטָּה – רַע וָרֶפֶשׁ,

וְנִכְנָע לִפְנֵי אֱלֹהַּ.

אָז הַקֶּשֶׁת הַמַּבְהֶקֶת

מִטַּשְׁטֶשֶׁת וְנֶעְלֶמֶת,

וְנִמְחָק הַחֵטְא מִנֶּגֶד

מִדַּת דִּין קָשָׁה זוֹעֶמֶת;

וּמִדַּת רַחֲמֵי־שָׁמַיִם

לְכִסֵּא עֶלְיוֹן חוֹזֶרֶת,

וּבְכָל טִפָּה שֶׁל מַיִם

עַל הָאָרֶץ מִזְדַּהֶרֶת.

טוֹב הוּא, טוֹב הוּא אֱלֹהֵינוּ!

הוּא מוֹסִיף, מוֹסִיף לִסְלוֹחַ –

עַד שֶׁשּׁוּב עוֹלֶה חֶטְאֵנוּ

מַעְלָה כִּבְדוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ;

עַד שֶׁשּׁוּב עַד הַשּׁוּלַיִם

הַסְּאָה שָׁם מִתְגַּדֶּשֶׁת…

יֶלֶד, יֶלֶד, שָׂא עֵינַיִם

וּרְאֵה שָׁם אֶת הַקֶּשֶׁת!

פרק ד: אֶזְכֹּר אֶת הַבְּכִי

אֶזְכֹּר אֶת הַבְּכִי⁴ הַנָּעִים, הַמָּתוֹק,

שֶׁבָּכִיתִי לְיַד הָרַבִּי בַּסִּדּוּר.

אֶזְכֹּר אֶת הַדַּף הַצָּהֹב־הַיָּרֹק –

וְכַמָּה הוּא יָפֶה בְּעֵינַי וְהָדוּר!

לְמַעְלָה הָיוּ אוֹתִיּוֹת־עֲנָקִים,

אָלֶף־בֵּית גַּמְלוֹנִי, מְעֻרְטָל מִנִּקּוּד, –

דְּרַגּוֹנִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים חֲזָקִים,

מוּכָנִים אֱלֵי־קְרָב וּמְצַפִּים לַפִּקּוּד.

צַוֵּה וְיָרִימוּ סוּסִים רַגְלֵיהֶם

בִּמְשִׁיכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מוֹשְׁכוֹת עֲלֵי שִׁיר,

יָנוּעוּ רוֹכְבִים לְמִקְצַב סוּסֵיהֶם

וְתֵהוֹם וְתִתְמַהּ עֲלֵיהֶם כָּל הָעִיר…

לְמַטָּה מִזֶּה – אוֹתִיּוֹת עֲרוּכוֹת

בְּשׁוּרוֹת כְּפוּלוֹת בְּמִשְׁטָר וּבְחֹק:

זֶה חֵיל־הָרַגְלִים הַצּוֹעֵד בְּטוּחוֹת

וְחָמוּשׁ הוּא יוֹצֵא אֱלֵי דֶרֶךְ רָחוֹק…

פְּלֻגָּה רִאשׁוֹנָה הִיא כֻּלָּהּ קְמוּצָה:

אָבָּבָ גָדָהָ – חַיָּלִים־חַפָּרִים,

בְּרֹאשׁ הַהוֹלְכִים הֵם עוֹבְרִים בִּמְרוּצָה

וּתְלוּיִים לְצִדָּם קְמָצִים־דְּקָרִים…

פְּלֻגָּה שְׁנִיָּה הִיא כֻּלָּהּ פְּתוּחָה:

אַבַּבַ גַדַהַ – מְדַבְּרִים גֶּרְמָנִית…

אַף זוֹ אֱלֵי־קְרָב הִיא כֻּלָּהּ עֲרוּכָה,

לְרַגְלֵי כָּל אֶחָד מוּכָנָה הַחֲנִית…

א בּ ב ג ד ה ו ז

ח ט י כּ כ ך ל מ ם נ ן

ס ע פּ פ ף צ ץ ק ר שׁ שׂ תּ ת

אָ בָּ בָ גָ דָ הָ וָ זָ חָ טָ יָ כָּ כָ ךָ

לָ מָ נָ סָ עָ פָּ פָ צָ קָ רָ שָׁ שָׂ תָּ תָ

אַ בַּ בַ גַּ דַ הַ וַ זַ חַ טַ יַ כַּ כַ ךְ

לַ מַ נַ סַ עַ פַּ פַ צַ קַ רַ שַׁ שַׂ תַּ תַ

אֵ בֵּ בֵ גֵ דֵ הֵ וֵ זֵ חֵ טֵ יֵ כֵּ כֵ ךְ

לֵ מֵ נֵ סֵ עֵ פֵּ פֵ צֵ קֵ רֵ שֵׁ שֵׂ תֵּ תֵ

אֶ בֶּ בֶ גֶ דֶ הֶ וֶ זֶ חֶ טֶ יֶ כֶּ כֶ ךְ

לֶ מֶ נֶ סֶ עֶ פֶּ פֶ צֶ קֶ רֶ שֶׁ שֶׂ תֶּ תֶ

אֻ בֻּ בֻ גֻ דֻ הֻ וֻ זֻ חֻ טֻ יֻ כֻּ כֻ ךְ

לֻ מֻ נֻ סֻ עֻ פֻּ פֻ צֻ קֻ רֻ שֻׁ שֻׂ תֻּ תֻ

אוּ בּוּ בוּ גוּ דוּ הוּ ווּ זוּ חוּ טוּ יוּ כּוּ כוּ

לוּ מוּ נוּ סוּ עוּ פּוּ פוּ צוּ קוּ רוּ שׁוּ שׂוּ תּוּ תוּ

אֹ בֹּ בֹ גֹ דֹ הֹ וֹ זֹ חֹ טֹ יֹ כֹּ כֹ ךְ

לֹ מֹ נֹ סֹ עֹ פֹּ פֹ צֹ קֹ רֹ שֹׁ שֹ תֹּ תֹ

אוֹ בּוֹ בוֹ גוֹ דוֹ הוֹ ווֹ זוֹ חוֹ טוֹ יוֹ כּוֹ כוֹ

לוֹ מוֹ נוֹ סוֹ עוֹ פּוֹ פוֹ צוֹ קוֹ רוֹ שׁוֹ שׂוֹ תּוֹ תוֹ

אִי בִּי בִי גִי דִי הִי וִי זִי חִי טִי יִי כִּי כִי

לִי מִי נִי סִי עִי פִּי פִי צִי קִי רִי שִׁי שִׂי תִּי תִי

אְ בְּ בְ גְ דְ הְ וְ זְ חְ טְ יְ כְּ כְ ךְ

לְ מְ נְ סְ עְ פְּ פְ צְ קְ רְ שְׁ שְׂ תְּ תְ

פְּלֻגָּה שְׁלִישִׁית הִיא כֻּלָּהּ שֶׁל צֵירֶה,

וּפְלֻגָּה רְבִיעִית הִיא פְּלֻגַּת הַסֶּגֹּל:

אֵבֵּבֵ גֵדֵהֵ… אֶבֶּבֶ גֶדֶהֶ –

הוֹי מָה רַב הַצָּבָא, הַמַּחֲנֶה מַה גָּדוֹל!

מֵהֶם שֶׁחַרְבָּם תְּלוּיָה אַחֲרֵיהֶם:

אֻבֻּבֻ גֻדֻהֻ וֻזֻחֻ טֻיֻכֻּ…

מֵהֶם הַנּוֹשְׂאִים אֶת רוֹבָם לִפְנֵיהֶם:

לוּ מוּ נוּ, סוּ עוּ פּוּ, פוּ צוּ קוּ, רוּ שׁוּ שׂוּ…

מֵהֶם שֶׁתָּלוּ בְּחֹד־רֹאשׁ כּוֹבָעָם:

אֹבֹּבֹ גֹדֹהֹ וֹזֹחֹ טֹיֹכֹּ…

מֵהֶם הַנּוֹשְׂאִים כּוֹבָעָם עַל רוֹבָם:

לוֹ מוֹ נוֹ, סוֹ עוֹ פּוֹ, פוֹ צוֹ קוֹ, רוֹ שׁוֹ שׂוֹ…

הִנֵּה הַתִּזְמֹרֶת בָּאָה אַחֲרֵיהֶם,

כָּל נוֹשְׂאֵי הַתֻּפִּים הַקְּטַנִּים: בִּבִגִ…

וְכָל הַנּוֹשְׂאִים חֲצוֹצְרוֹת בִּידֵיהֶם:

כִּי כִי לִי, מִי נִי סִי, עִי פִּי פִי, צִי קִי רִי.

וְעוֹד לְתוֹסֶפֶת, בִּדְפוּס־שֶׁל־גַּמָּד,

אְ בְּ בְ, גְ דְ הְ – אוֹתִיּוֹת עִם שְׁוָא:

יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל רֶגֶל אַחַת

מְדַלְּגִים וְרָצִים הֵם אַחַר הַצָּבָא…

עָבַר הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל לְלֹא שׁוּב,

רַק אֶשְׁמַע מֵרָחוֹק חֲצוֹצְרוֹת הַתְּקִיעָה

וְקוֹל הַמַּקְלוֹת עַל תֻּפִּים בַּתִּפּוּף…

הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, נִגְמְרָה הַקְּרִיאָה!

נִגְמְרָה הַקְּרִיאָה? הוֹי, צָרָה צְרוּרָה!

עוֹד נָתוּן בְּיָדוֹ שֶׁל רַבִּי הַפִּקּוּד…

הִנֵּה יְפַקֵּד: לַחֲזֹר בַּשּׁוּרָה! –

וְהוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו וְחוֹזֵר כָּל הַגְּדוּד!

הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו – וְאַחֲרַי הוּא רוֹדֵף…

כָּל אֶחָד לִי אוֹיֵב: תָתָּשָׂ שָׁרָקָ –

צוֹעֵק הוּא אֵלַי בְּחֵמָה וְזוֹעֵף…

וְרוֹעֵד בִּי לִבִּי מִפְּנֵי קוֹל הַצְּעָקָה.

תִתִּ! – גּוֹעֲרִים בְּקוֹל גַּס הַתֻּפִּים,

וְעוֹנוֹת כְּנֶגְדָּם חֲצוֹצְרוֹת: תִי תִּי שִׁי!

עָזְרֵנִי, אֵלִי, כִּי אוֹיְבַי מְרֻבִּים

וַאֲנִי עוֹד קָטָן וְחַלָּשׁ וִיחִידִי…

שיר: הַיּוֹם מַאֲפִיל

הַיּוֹם מַאֲפִיל, הַסּוּפָה מְיַלֶּלֶת,

רוּחוֹת בַּגַּלְגַּל סוֹבְבוֹת.

לָקַחַת הַבַּיְתָה מַהֵר אֶת הַיֶּלֶד

בָּאִים אִמָּהוֹת וְאָבוֹת.

וְעָב אֱלֵי עָב מִתְקָרְבָה, מִתְחַבֶּרֶת,

הַיּוֹם מַחֲשִׁיךְ וְיוֹרֵד…

אֲנַחְנוּ – עֵדָה קְטַנָּה הַנִּשְׁאֶרֶת,

קָרֵב זֶה אֶל זֶה וְרוֹעֵד.

הָאֵשׁ בַּכִּירָה מִתְלַבָּה, מִתְלַקַּחַת,

הָעֵץ מְפַצְפֵּץ וּבוֹעֵר.

רַבֵּנוּ אוֹסֵף אֶת כֻּלָּנוּ בְּיַחַד,

בְּקוֹל דְּמָמָה מְסַפֵּר:

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה, שָׁעָה שֶׁהַיֶּלֶד

שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה וְיָשֵׁן;

וְשֶׁקֶט סָבִיב וְנִרְדָּם כָּל הַחֶלֶד,

רַק אוּד בַּתַּנּוּר עוֹד עָשֵׁן,

רַק גֵּץ מִתְעוֹרֵר וְקוֹפֵץ וּמַגִּיהַּ

וְרֶשֶׁף לוֹחֵשׁ לְרִשְׁפּוֹן, –

עוֹלָה הַנְּשָׁמָה לַמָּרוֹם, לָרָקִיעַ,

לִמְסוֹר אֶת הַדִּין־וְחֶשְׁבּוֹן…

וְיָד גְּדוֹלָה שָׁם כּוֹתְבָה בְּגַחֶלֶת

בְּסֵפֶר שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה,

כָּל מַה שֶּׁסִּפְּרָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד

אוֹ שֶׁל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה.

רֵאשִׁית, אִם שָׁמְעוּ בְּקוֹל אַבָּא וְאִמָּא,

קִיְּמוּ הַמִּצְוָה שֶׁל “כַּבֵּד” –

חָלִילָה אִם שֶׁקֶר בְּפִיךָ תָּשִׂימָה,

כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ וָעֵד!

שֵׁנִית, אִם בְּחֵשֶׁק הָלְכוּ אֶל הַחֶדֶר,

בְּחֵשֶׁק הָגוּ בַּתּוֹרָה;

וְכֵן מַעֲשֵׂי כָּל הַיּוֹם, כָּךְ כְּסֵדֶר –

וְרַק הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה!

דָּבָר וְדָבָר נִכְתָּבִים בְּגַחֶלֶת,

בְּסֵפֶר שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה,

כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה כָּל הַיּוֹם זֶה הַיֶּלֶד

וְזוֹ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה…

בִּזְמַן שֶׁעוֹלָה הַנְּשָׁמָה לַשָּׁמַיִם

לִמְסוֹר חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַיּוֹם,

יוֹרֵד מֵרָקִיעַ צְחוֹר־כְּנָפַיִם –

מַלְאָךְ הַיָּפֶה כַּחֲלוֹם.

יוֹרֵד הַמַּלְאָךְ אֶל עַרְשׂוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד,

עוֹמֵד וְשׁוֹמֵר כָּל הַלֵּיל…

לָכֵן בְּשָׁכְבָהּ כָּל יַלְדָּה מִתְפַּלֶּלֶת,

כָּל יֶלֶד קָטָן מִתְפַּלֵּל:

הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל־רָע

יְבָרֵךְ אֶת־הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָּהֶם שְׁמִי

וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק

וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

אָמֵן.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בִּזְמַן שֶׁהַיֶּלֶד

פּוֹקֵחַ עֵינָיו לַחַמָּה,

חוֹזֵר הַמַּלְאָךְ אֶל רְקִיעַ הַתְּכֵלֶת,

חוֹזְרָה מִמָּרוֹם הַנְּשָׁמָה.

זַכָּה וּטְהוֹרָה מִמָּרוֹם הִיא חוֹזֶרֶת,

כְּאוֹר הַחַמָּה הַזּוֹהֵר…

עַל כֵּן כָּל יַלְדָּה מִשְׁנָתָהּ מִתְעוֹרֶרֶת,

כָּל יֶלֶד נֵעוֹר – הוּא אוֹמֵר:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ

מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם

שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה.

רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ!

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה

מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב.

אֶשְׁמַע בְּקוֹל אַבָּא, אֶשְׁמַע בְּקוֹל אִמָּא.

בְּרָכוֹת וְהַצְלָחוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשִׁי.

אָמֵן סֶלָה.

הָעֶרֶב יָרַד אֶל הַחֶדֶר פְּנִימָה

הָרוּחַ חָדַל וְנָדַם;

בָּזֶה אַחַר זֶה בָּאִים אַבָּא וְאִמָּא

הַבַּיְתָה לָקַחַת יַלְדָּם.

פרק ה: בַּיוֹם הַשֵּׁנִי

בַּיוֹם הַשֵּׁנִי⁵ לֹא מָשְׁכוּ בַּזָּנָב

וְתִינוֹק לֹא בָּכָה וְתִינוֹק לֹא צָחַק;

הַגֶּשֶׁם יָרַד וְטָרַד וְשָׁטַף,

וְדָפַק בְּאַלְפֵי אֶצְבָּעוֹת עַל הַגָּג.

אוּלַי זֶה מַבּוּל מִשָּׁמַיִם נוֹפֵל,

כִּי גָדְלָה הָרָעָה וְהִכְרִיעַ הַחֵטְא?

רַבֵּנוּ יוֹשֵׁב וּבָאוֹר הָאָפֵל

מְלַמֵּד הוּא אוֹתִי אֶת הָאָלֶף־וּבֵית.

הַגֶּשֶׁם גּוֹבֵר וְשׁוֹטֵף וְנִגָּר;

עַל זְגוּגִית הַחַלּוֹן – זַרְזִיפִים־זַרְזִיפִים,

יוֹרְדִים בְּמֵרוֹץ מְזֻגְזָג וְנִמְהָר

וְעַל סַף הַחַלּוֹן מִבִּפְנִים מַרְעִיפִים.

אוּלַי זֶה מַבּוּל מִשָּׁמַיִם שֻׁפַּךְ,

כִּי גָדְלָה הָרָעָה וְהִכְרִיעַ הַחֵטְא? –

רַבֵּנוּ מוֹלִיךְ הַמַּחֲוֶה בִּמְהֻפָּךְ,

מִן הַתָּו וְהַשִּׁין אֶל הָאָלֶף־וּבֵית…

עֵינִי הָאַחַת מַבִּיטָה בַּשּׁוּרוֹת,

וְעֵינִי הָאַחֶרֶת מַבֶּטֶת לַחוּץ,

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַכִּירֵן בְּרוּרוֹת

וְאַחַר הַמַּחֲוֶה שֶׁל רַבֵּנוּ אָרוּץ…

הַגֶּשֶׁם פּוֹסֵק. וּבַחוּץ – שְׁלוּלִיּוֹת,

וְרוֹקְדוֹת בָּן טִפּוֹת, עִגוּלִים בָּן חָגִים…

קוֹפְצוֹת מִתּוֹכָן אוֹתִיּוֹת־אוֹתִיּוֹת,

וְרַבֵּנוּ שׁוֹלֶה אוֹת לְאוֹת כְּדָגִים…

הָאָלֶף הִיא דָג בַּעַל שְנֵי סְנַפִּירִים,

וְהַגִּימֶל זָנָב לוֹ לִשְׁנַיִם פָּסוּק…

הַוָּאו וְהַזַּיִן – הֱיוּ זְהִירִים!

הֵם דָּגִים־שֶׁל־טְרֵפָה וְאוֹתָם אֵין לָדוּג!

הַנּוּן הָאָרֹךְ – דָּג־נָחָשׁ, תַּנִּינָן,

הַבּוֹלֵעַ דָּגִים מִקְּטַנָּם וּגְדוֹלָם;

הַסָּמֶךְ – אֵינֶנּוּ אֶלָּא לִוְיָתָן

הַכָּרוּךְ מִסָּבִיב־מִסָּבִיב לָעוֹלָם…

רַבֵּנוּ שׁוֹלֶה וְשׁוֹלֶה הַדָּגִים…

הוּא צָרִיךְ הַמַּחֲוֶה־הַחַכָּה רַק לִפְשׁוֹט

לְתוֹךְ הַשְּׁלוּלִית שֶׁגַּלִּים בָּהּ חָגִים…

וְאוּלַי לֹא חַכָּה הִיא, אֶלָּא זֶה מָשׁוֹט?

וְאָנוּ שָׁטִים בְּנָהָר?… בְּוַדַּאי!

וַאֲנִי פֹּה מַפְלִיג וּמַרְחִיק עַד אֵין סוֹף…

אוּלָם לְרַבֵּנוּ עֲדַיִן לֹא דַי,

וַאֲנִי מִתְרַחֵק עוֹד יוֹתֵר מִן הַחוֹף…

מַרְאֶה הַמַּחֲוֶה־הַמָּשׁוֹט בַּאֲלַכְסוֹן:

אַבַּבֶ גֵדֵהִ… תִיתִּשֶׂ שֶׁרַקָ…

אֲהָהּ, מִתְקָרֵב, מִתְקָרֵב הָאָסוֹן!

בָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ, פַּטִּישׁ בָּרַקָּה!

הִנֵּה זֶה יוֹרֵד הַמָּשׁוֹט בִּמְאֻנָּךְ:

אָלָאַ לַאֵלֵ מֵבֶּמֶ מִיבִּימִ…

הוּא צָף וְעוֹלֶה… וְיוֹרֵד אַחַר כָּךְ…

הַצִּילִינִי! אֲנִי פֹּה טוֹבֵעַ, אִמִּי!

אוּלָם לֹא טָבַעְתִּי… הִגַּעְתִּי לַחוֹף,

וְאִם־כִּי מְעֻיָּף וְרָטֹב מִיגִיעָה;

מֵאָז נֶעֶשְׂתָה לִי כָּל אוֹת חָבֵר טוֹב

וּפִתְאֹם נִתְגַּלָּה לִי גַם סוֹד הַקְּרִיאָה.

פִּתְאֹם לִי נִגְלָה סוֹד צֵרוּף אוֹתִיּוֹת

וְצֵרוּף אוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת לְמִלִּים;

הִתְחַלְתִּי לְאַט כְּבֶן־בַּיִת לִהְיוֹת

בַּסִּדּוּר, בַּדְּפוּסִים שֶׁלְּכָל הַגִּילִים:

לְמִן הַ“מַּה־טֹּבוֹ” וְהַ“יְהִי כְּבוֹד” –

כָּל אוֹת גְּדוֹלָה וּשְׁמֵנָה כְּמוֹ פָּר,

וְעַד לַקְּטַנּוֹת וּקְטַנֵּי־הַקְּטַנּוֹת

בְּ“יִגְדַּל אֱלֹהִים” וּבְ“טַל וּמָטָר”.

לֶמֶד: אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד

אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, יֶלֶד תִּפְאֶרֶת,

קָמֶץ עִם אָלֶף – מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת?

– קָמֶץ אָלֶף אָ,

קָמֶץ אָלֶף אָ!

אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, נַחַת שֶׁל אַבָּא,

אֵיךְ קוֹרְאִים לְבֵית זוֹ – אֵין נְקֻדָּה בָּהּ?

– בֵּית זוֹ זוֹהִי בֵית,

בֵּית זוֹ זוֹהִי בֵית!

אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, יֶלֶד שֶׁל חֶמֶד,

בֵּית זוֹ עִם חִירֶק – מַה זֶּה הַצֶּמֶד?

– חִירֶק־בֵית הוּא בִי,

חִירֶק־בֵית הוּא בִי!

אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, נֵזֶר שֶׁל אִמָּא,

אֵיךְ תִּקְרָא אִם יוּד עוֹד אֶל הַבִ נָשִׂימָה?

– בִ עִם יוּד הוּא בִי,

בִ עִם יוּד הוּא בִי!

אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, יֶלֶד תִּפְאֶרֶת,

נוּן וּמְלָאפוּם לָהּ – מָה הִיא אוֹמֶרֶת?

– נוּן־מְלָאפוּם הוּא נוּ,

נוּן־מְלָאפוּם הוּא נוּ!

אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, 'מוֹר בְּלִי פַּחַד,

מַה שֶּׁלָּמַדְתָּ – אֶת הַכֹּל בְּיַחַד!

– אָ־בִי־נוּ, אָ־בִי־נוּ!

אֱמֹר נָא לִי יֶלֶד, 'מוֹר לִי עוֹד פַּעַם,

אֶת הַכֹּל בְּיַחַד, אַךְ בְּקוֹל וּבְטַעַם!

– אָ־בִי־נוּ,

אָבִינוּ!

אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן!

הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ,

וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה

לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל,

לִשְׁמוֹעַ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד,

לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת

וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ

בְּאַהֲבָה!

זֶמֶר: גֶּשֶׁם גֶּשֶׁם

גֶּשֶׁם גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם רָע,

הִפָּסֵק נָא בִּמְהֵרָה!

בִּמְהֵרָה נְשֹׁב וּנְשֹׁב,

רוּחַ פּוּחַ, רוּחַ טוֹב!

נֶשֶׁב נֶשֶׁב, נֶשֶׁב ק­ֹר,

הָבָה לָנוּ אֶת הַכְּפוֹר!

אֵפֶר כְּפוֹר עַל עֵץ וָגָג,

עַל הָאָרֶץ – גֶּלֶד דָּק!

גֶּלֶד גֶּלֶד, גֶּלֶד דֹּק –

הִפָּרֵקָה פְּרִיק וּפְרוֹק!

אַבָּא אַבָּא, אַבָּא טוֹב,

שֶׁלֶג שֶׁלֶג תֵּן לָרֹב!

שֶׁלֶג שֶׁלֶג, שֶׁלֶג צַח,

מִשָּׁמַיִם יִשָּׁפַךְ!

יִשָּׁפֵךְ כְּמוֹ פְּלוּמָה

מִן הַכֶּסֶת הַפְּרוּמָה,

וִיכַסֶּה אֶת כָּל הָעִיר בְּסָדִין לָבָן, בָּהִיר…
דֶּרֶךְ־גְּרָר יִהְיֶה מַהֵר –

וְנֵלֶךְ לְהִתְגָּרֵר!

חֹרֶף חֹרֶף, חֹרֶף בָּא,

מַלְבִּינָה תֵּבֵל רַבָּה!

שֶׁלֶג שֶׁלֶג, שֶׁלֶג צַח

עַל כָּל גַּג וְעַל כָּל סְכָךְ,

עַל כָּל סְבָךְ וְכָל עָנָף,

עַל חוּטֵי הַטֶּלֶגְרָף…

חֹרֶף חֹרֶף, חֹרֶף בָּא,

הַנָּהָר הִנֵּה נִקְפָּא,

קֶרַח יְרַקְרַק מַבְרִיק,

מִי פַּרְסָה לוֹ – הוּא יַחְלִיק!

פרק ו: זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ

זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ, אוֹתוֹ הָעַמּוּד,

חֲצִי דַף יְחִידִי בַּסִּדּוּר דְּבֵי־רַב,

מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר – לֹא נוֹי וְקִשּׁוּט,

לֹא צִפּוֹר וְלֹא צִיץ, רַק נְיָר צְהַבְהַב…

נְיָר הַסּוֹפֵג, צְהַבְהַב־יְרַקְרַק

וּמָלֵא כְּתָמִים וּקְמָטִים בַּקְּצָווֹת…

אֲהָהּ, כַּמָּה דֶמַע בִּנְיָר זֶה נִסְפַּג

וְנִבְלַע בְּתוֹכוֹ וְהִרְוָה בּוֹ כָּל אוֹת!

עַל כֵּן אֹהֲבֶנּוּ לְנֵצַח וָעֶד,

הָעַמּוּד הַפָּשׁוּט, הַשּׁוּרוֹת הַפְּשׁוּטוֹת.

כִּי לִי הוּא הָיָה “סֵפֶר אָלֶף־וּבֵית”

וְ“אַלְפוֹן” לְאַלְפֵי אֲלָפִים פְּעוּטוֹת;

כִּי לִי הוּא הָיָה כִּתָּה אָלֶף כֻּלָּהּ

וְקִפֵּל בִּקְצוֹתָיו שְׁנָתַיִם שֶׁל “גָּן”…

אֶזְכֹּר אֶת הַחֶדֶר בְּטַף מְמֻלָּא,

רְטֻבִּים הַכְּתָלִים, וְצִנָּה וְעָשָׁן.

לַחִים הָעֵצִים וְאֵינָם בּוֹעֲרִים

וְעוֹד קַר עַל־גַּב חוֹר הַכִּירָה הַפָּרוּר,

וּבָאֲרֻבָּה הָרוּחוֹת סוֹעֲרִים

וְדוֹפְקִים רְעָפִים עַל הַגַּג הַשָּׁבוּר…

רַבֵּנוּ דוֹרֵשׁ: נָא אֱמֹר בְּקוֹל רָם!

וַאֲנִי שָׁם עוֹמֵד וְקוֹרֵא קוֹל גָּדוֹל.

רַבֵּנוּ חוֹזֵר וְדוֹרֵשׁ: בְּקוֹל רָם!

וַאֲנִי מֵרִים קוֹל כָּל־כַּמָּה שֶׁיָּכוֹל…

רַבֵּנוּ זוֹעֵף: פִּתְחֵי־פִיךָ הַרְחֵב,

וֶאֱמֹר, יֶלֶד טוֹב, בְּקוֹל רָם עוֹד יוֹתֵר!

אוּלָם שָׂהֲדִי בַּשָּׁמַיִם־יוֹשֵׁב,

שֶׁיּוֹתֵר לֹא יָכֹלְתִּי, בִּגְלַל הַסַּנְטֵר…

הָיִיתִי קָטָן, בֶּן אַרְבַּע וּמְעָט,

וְגָבַהְתִּי בְּרֹאשׁ רַק מֵעַל לַשֻּׁלְחָן,

עַל כֵּן בְּעָמְדִי – סַנְטְרִי שָׁם נִצְמַד

אֶל טַבְלַת הַשֻּׁלְחָן וְעָלֶיהָ נִשְׁעָן…

עַל כֵּן בִּהְיוֹתִי שָׁם קוֹרֵא וְשׁוֹקֵד

לְהַרְחִיב פִּתְחֵי פִי – הַשֻּׁלְחָן הִתְקוֹמֵם:

נִתְקַל בַּטַּבְלָה סַנְטְרִי הַיּוֹרֵד,

וְרֹאשִׁי, כָּל רֹאשִׁי, בַּקְּרִיאָה הִתְרוֹמֵם…

נַסֵּה, יַקִּירִי, לַעֲשׂוֹת כָּךְ וּבְדֹק,

וּרְאֵה אִם אֶפְשָׁר פִּתְחֵי־פֶה לְהַרְחִיב:

הַצְמֵד הַסַּנְטֵר לַשֻּׁלְחָן וַהֲדֹק

וְדַבֵּר – אִם עוֹלָם לֹא יִרְקֹד מִסָּבִיב!

רוֹקֵד הָעוֹלָם – וַאֲנִי בְּקוֹל רָם!

וְרַבֵּנוּ הוֹלֵךְ לְפָנַי בַּמַּחֲוֶה:

"בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם…

בָּ־בָּרוּךְ… בָּ־בָּרוּךְ אוֹ־אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה…"

מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עוֹד קָטָן וְסָמוּךְ

סַנְטְרִי עַל הַדַּף – אֲנִי כָּךְ מְגַמְגֵּם:

"בָּרוּךְ גּוֹ־גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם… בָּ־בָּרוּךְ

עוֹ־עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית… בָּ־בָּרוּךְ מְרַחֵם…

בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּ־הַבְּ־הַבְּרִיּוֹת,

בָּ־בָּרוּך מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו…"

בָּרוּךְ שֶׁיְּהוּדִי כָּךְ לִמְּדַנִי לִהְיוֹת

וּבָרוּךְ שֶׁפָּקַד “בְּקוֹל רָם!” עַל הַטָּף!

בָּרוּךְ זֶה הַקּוֹל! הוּא רוֹנֵן וְהוֹלֵךְ

וּמְצַלְצֵל בְּאָזְנַי וְאֵינֶנּוּ עוֹבֵר;

כְּמֶלֶךְ עַל כָּל הַקּוֹלוֹת הוּא מוֹלֵךְ

וּמֵעַל לְכֻלָּם הוּא עוֹלֶה וְגוֹבר!

זֶמֶר: מִסָּבִיב לְבֵית רַבֵּנוּ

מִסָּבִיב לְבֵית רַבֵּנוּ יֵשׁ גָּדֵר,

וּבְתוֹךְ גְּדֵר רַבֵּנוּ יֵשׁ חָצֵר,

וּבְתוֹךְ חֲצַר רַבֵּנוּ מִי פּוֹחֵז?

מִי זֶה שֶׁעָלָיו רַבֵּנוּ לֹא כּוֹעֵס?

זוֹ הָעֵז, זוֹ הָעֵז!

הִיא לוֹעֶסֶת, עֵז רַבֵּנוּ, וּמְצִיצָה,

וּזְקָנָהּ הִיא לִקְרָאתֵנוּ מַקְפִּיצָה;

אִם הִלְקָה תַלְמִיד רַבֵּנוּ, הוּא בּוֹכֶה,

לִתְשׁוּבָה מִפִּי עִזֵּנוּ הוּא זוֹכֶה:

מֶה־מֶה־מֶה, מֶה־מֶה־מֶה!

מַה לּוֹעֶסֶת עֵז רַבֵּנוּ לִבְלִי־סוֹף?

מִמֵּיטַב אֲרוּחוֹתֵינוּ, מִן הַטּוֹב!

פַּת וָלֶפֶת שֶׁהֵבֵאנוּ בַּכִּיסִים –

הִיא אוֹכֶלֶת מִיָּדֵינוּ, עֵז־עֵזִּים,

הוֹי נִסִּים, הוֹי נִסִּים!

וּבִשְׂכַר זֶה עֵז רַבֵּנוּ, עֵז הָרַב,

הִיא נוֹתֶנֶת לְרַבֵּנוּ טִיף חָלָב,

בֶּחָלָב מַלְבִּין רַבֵּנוּ מֵי הַגְּרִיס,

וְלַחְמוֹ, שְׁיָר לַחְמֵנוּ, בָּם מַכְנִיס –

וּמַגְרִיס, וּמַגְרִיס!

כִּי זָקֵן הוּא זֶה רַבֵּנוּ, הוֹי זָקֵן,

וּבַפֶּה, הוֹי לֹא עָלֵינוּ, אֵין לוֹ שֵׁן;

לֶחֶם נִקּוּדִים עַל־כֵּן הוּא כָּךְ מֵמֵס

וִיהַפְּכֶנּוּ, וִירַכְּכֶנּוּ – וְלוֹעֵס,

עַל פִּי נֵס, עַל פִּי נֵס!

כָּךְ כָּל־יוֹם אוֹכֵל רַבֵּנוּ הַגְּרִיסִים,

כָּךְ כָּל־יוֹם נִזּוֹן רַבֵּנוּ בְּנִסִּים.

כָּךְ כָּל־יוֹם מַשְׁרֶה רַבֵּנוּ וּבוֹחֵשׁ –

וְכָל־יוֹם בְּבֵית רַבֵּנוּ מִתְרַחֵשׁ

נֵס הָעֵז, נֵס הָעֵז!

שִׁיר: יוֹם וָיוֹם בִּשְׁקֹעַ שֶׁמֶשׁ

יוֹם וָיוֹם בִּשְׁקֹעַ שֶׁמֶשׁ

וְקָרוֹב לָבוֹא הָאֶמֶשׁ

הַחַלּוֹן זָרוּחַ הֶדֶר,

תַּמָּה הַמְּלָאכָה בַּחֶדֶר –

מִתְכַּנֵּס כָּל קְהָלֵנוּ

מִסָּבִיב לְכֵס רַבֵּנוּ,

מִצְטוֹפֵף בַּחֲצִי־הַגֹּרֶן:

“מָה אוֹמְרִים עַל מֵי צִפֹּרֶן?” –

קוֹל רַבֵּנוּ רַךְ נוֹבֵעַ –

“כָּל אֶחָד וַדַּאי יוֹדֵעַ!”

“עַל נְטִילַת יָדַיִם!” –

קוֹל גָּדוֹל מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם.

מְרֻצֶּה מִזֶּה רַבֵּנוּ,

“וְעַל לֶחֶם?” יִשְׁאָלֵנוּ.

וְעוֹנִים לוֹ בְּמַקְהֶלֶת,

יַחַד כָּל יַלְדָּה וָיֶלֶד,

קוֹל גָּדוֹל מְאֹד יִתְפָּרֶץ:

“הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ!”

וְשׁוֹאֵל רַבֵּנוּ הָלְאָה,

וְעוֹלֶה קוֹלוֹ לְמַעְלָה:

"וְעַל פְּרִי כְּגוֹן תַּפּוּחַ

אוֹ אַגָּס, תֵּדְעוּ בָּטוּחַ?"

מַעֲנֵנוּ לְמוֹצֵץ:

“בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ!”

"וְעַל צְנוֹן, צְנוֹנִית־רֹאשׁ־חֹדֶשׁ,

שֶׁקּוֹנִים בַּשּׁוּק בַּגֹּדֶשׁ,

עַל תַּפּוּחַ־אֲדָמָה?"

“בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה!”

"עַל בֵּיצָה, עַל דָּג־מָלחַ⁶

עִם רָקִיק רַק לְקִנּוּחַ,

אוֹ עַל מַיִם – מִי זוֹכְרוֹ?"

“שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ!”

"דַּיְסַת סֹלֶת אוֹ כֻּסֶּמֶת –

מַה בְּרָכָה הִיא הַמַּתְאֶמֶת?"

וְעוֹנִים כָּל הַגְּרוֹנוֹת:

“בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת!”

"וּלְאַחַר שֶׁכְּבָר אָכַלְתָּ

וְשָׂבַעְתָּ וְחָדַלְתָּ,

וְשָׁתִיתָ וְהוֹתַרְתָּ –

עוֹד אֵיזוֹ בְּרָכָה אָמַרְתָּ?"

"בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת

וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָא

לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי.

בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים!"

"וְעַל רַעַם אוֹ עַל סַעַר –

מַה בְּרָכָה אוֹמֵר הַנַּעַר

עֵת פִּתְאֹם יִשְׁמַע קוֹלָם?"

“שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם!”

"וּפִתְאֹם כְּשֶׁמַּבְקִיעַ

הַבָּרָק אֶת הָרָקִיעַ,

אוֹ נִרְאֶה כּוֹכַב־שָׁבִיט?"

“עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית!”

הַבְּרָכָה הִנֵּה נִשְׁלָמָה,

הַמְּלָאכָה בַּחֶדֶר תַּמָּה.

הַחַמָּה הִנֵּה דּוֹעֶכֶת –

עֵת הַבַּיְתָה כְּבָר לָלֶכֶת!

לֶמֶד: כָּל אָדָם

כָּל אָדָם, גָּדוֹל אוֹ יָלֶד,

יֵשׁ כּוֹכָב לוֹ בָּרָקִיעַ,

וּמִיּוֹם שֶׁבּוֹ יִוָּלֶד

הוּא מֵאִיר לוֹ וּמַגִּיהַּ.

שׁוּם אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ

אֵיזֶה מִכּוֹכְבֵי שָׁמַיִם

כּוֹכָבוֹ הוּא, לוֹ נוֹגֵהַּ

וְרוֹמֵז לוֹ לָעֵינַיִם.

וְאוּלָם לִכְשֶׁמַּגִּיעַ

לָאָדָם יוֹמוֹ לָלֶכֶת –

וְנָפַל מִן הָרָקִיעַ

כּוֹכָבוֹ כְּבַשַּׁלֶּכֶת.

וְעַל־כֵּן עֵת מִשָּׁמַיִם

טָס כּוֹכָב וְאָץ לִשְקוֹעַ,

חִישׁ עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם

וֶאֱמֹר בְּקוֹל גָּבֹהַּ:

זֶה הַכּוֹכָב לֹא שֶׁלִּי הוּא,

לֹא שֶׁל אָבִי וְאִמִּי הוּא,

לֹא שֶׁל אָחִי וַאֲחוֹתִי הוּא

וְלֹא מִשֶּׁל כָּל מִשְׁפַּחְתִּי –

לֹא חֲזִיתִיו, לֹא חֲמִיתִיו וְלֹא רְאִיתִיהוּ.

אָמֵן סֶלָה!

פרק ז: הַחֹרֶף הִגִּיעַ

הַחֹרֶף הִגִּיעַ¹ לָבָן וּבָהִיר

וְהַשֶּׁלֶג יוֹרֵד וְנוֹפֵל בִּפְתִיתִים,

וְהוּא מְכַסֶּה וְעוֹטֵף אֶת הָעִיר

בִּכְסוּת לֹבֶן… בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הָעִתִּים!

בָּרוּךְ מִי שֶׁגַּם אֶת חַדְרֵנוּ שִׁנָּה

וְהֵטִיל בְּשִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן זְהוֹרִים,

וְהֵן הִצְטַיְּרוּ וְדוֹמוֹת לְגִנָּה

עִם עָלִים וְצִיצִים שֶׁכֻּלָּם צְחוֹרִים.

וְאֵשׁ בַּכִּירָה וְהַ“טַּס” מִשְׁתַּלְהֵב,

וּבַחֶדֶר עוֹלָה חֲמִימוּת מְתוּקָה;

רַבֵּנוּ חוֹתֵךְ גֶּזֶר־עֵץ וְחוֹטֵב

אֶת הַדְּפוּס לִיצִיקַת סְבִיבוֹנֵי חֲנֻכָּה.

כִּי אָלֶף־חֲנֻכָּה מָחֳרָתַיִם הוּא כְּבָר

וְרַבֵּנוּ יוֹצֵק כָּל שָׁנָה וּמֵכִין

לְכָל תַּלְמִידָיו סְבִיבוֹנִים שֶׁל אָבָר

עִם אַרְבַּע כְּנָפַיִם: נוּן גִּימֶל הֵא שִׁין.

זֶמֶר: נוּן גִּימֶל הֵא שִׁין

נוּן גִּימֶל הֵא שִׁין² הֵם רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת:

נֵס גָּדוֹל הָיָה שָׁם – זֹאת יוֹדֵעַ תִּינוֹק!

וְאַף עַל פִּי כֵן אָזְנֵיהֶם קְשֵׁבוֹת

לַסִּפּוּר הַיָּדוּעַ כָּל כָּךְ וּמָתוֹק:

בִּימֵי חֲנֻכָּה יְהוּדִים מַדְלִיקִים

בְּכָל עֶרֶב נֵרוֹת בִּמְנוֹרָה,

כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בְּאוֹרָם מַבְהִיקִים

כְּנֵרוֹת הַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה.

כָּזֹאת שֶׁהָיְתָה לְפָנִים־לְפָנִים

בִּירוּשָׁלַיִם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ;

כֻּלָּהּ שֶׁל זָהָב, עִם פְּרָחִים וְקָנִים,

וְהַכֹּל בָּהּ נוֹצֵץ וְחָדָשׁ…

אַחַר שֶׁהָרַס אֶל מִקְדַּשׁ־אֲדֹנָי

ׁ הָאוֹיֵב וְטִמְּאוֹ, הָרָשָׁע,

וּבָאוּ בְּנֵי מַתִּתְיָה חַשְׁמוֹנָאי

וְשָׁבְרוּ אֶת יָדוֹ הַקָּשָׁה –

מִיָּד מִהֲרוּ לַהֵיכָל לְהַדְלִיק

הַנֵּרוֹת בִּמְנוֹרַת הַמָּאוֹר,

אוּלָם לֹא נִמְצָא לָהֶם שֶׁמֶן מַסְפִּיק,

רַק אָסוּךְ יְחִידִי הַטָּהוֹר.

אָסוּךְ יְחִידִי הֶחָתוּם בְּחוֹתַם

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו…

מִלְּאוּ הַנֵּרוֹת וְהִדְלִיקוּ אוֹתָם

וְעָלָה אוֹר זָרוּעַ וָרָב.

וְנֵס שָׁם הָיָה בִּמְנוֹרַת אֱלֹהִים,

כִּי אָסוּךְ שֶׁהוּכַן רַק לְלֵיל

הִסְפִּיק לְיָמִים לִשְׁמוֹנָה תְּמִימִים

וְלֵילוֹת שְׁמוֹנָה הוּא הֵהֵל…

מֵאָז מַדְלִיקִים כָּל יְמֵי חֲנֻכָּה

בְּכָל עֶרֶב נֵרוֹת בַּמְּנוֹרָה,

לְזֵכֶר אוֹתָהּ הַתְּשׁוּעָה, הַפֻּרְקָן,

וְהַנֵּס בַּמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה…

וְאָלֶף־חֲנֻכָּה מָחֳרָתַיִם הוּא כְּבָר

וְרַבֵּנוּ חוֹתֵךְ וְיוֹצֵק וּמֵכִין

לְכָל תַּלְמִידָיו סְבִיבוֹנִים שֶׁל אָבָר

עִם אַרְבַּע כְּנָפַיִם: נוּן גִּימֶל הֵא שִׁין.

נוּן גִּימֶל הֵא שִׁין הֵם רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת:

נֵס גָּדוֹל הָיָה שָׁם – זֹאת יוֹדֵעַ תִּינוֹק!

וְאַף עַל פִּי כֵן אָזְנֵיהֶם קְשֵׁבוֹת

לַסִפּוּר הַיָּשָׁן וְחָדָשׁ וּמָתוֹק!

נוּן גִּימֶל הֵא שִׁין– הֲתֵדְעוּ, נְעָרִים?

זֶה נָטְקִי גַנָּב הַפּוֹתֵחַ שְׁעָרִים;

וְאֵין לְךָ שַׁעַר וְאֵין לְךָ פֶּתַח

שֶׁהוּא בִּפְנֵי נָטְקִי גַנָּב יִהְיֶה בֶּטַח!

זֶה נָטְקִי גַנָּב שֶׁנִתְפַּס אָז בַּלֵיל

וְנִסְגַּר עַד הַבֹּקֶר בְּסֹהַר אָפֵל,

וְשָׁם הוּא הֻכָּה בְּבַרְזֶל מַכּוֹת־רֶצַח,

מַכּוֹת שֶׁוַּדַּאי לֹא יִשְׁכַּח עוֹד לָנֶצַח!

זֶה נָטְקִי גַנָּב שֶׁהוּבַל לְאוֹר יוֹם,

יָדָיו רְתוּקוֹת וְיָחֵף וְעָרֹם;

הוּבַל עַל־יְדֵי הַזַּ’נְדַּר הַגָּבֹהַּ,

שֶׁעַל קַסְדָּתוֹ הַנּוֹצָה לָהּ תִּנּוֹעַ.

זֶה נָטְקִי גַנָּב שֶׁנִּדּוֹן לְמַאֲסָר,

וְאַף עַל פִּי כֵן מִדַּרְכּוֹ הוּא לֹא סָר;

אֶתְמוֹל רַק יָצָא לַחָפְשִׁי מִן הַכֶּלֶא,

הַיּוֹם הוּא חוֹזֵר וְגוֹנֵב, וְלֹא יֵלֶא.

זֶה נָטְקִי גַנָּב הַסּוֹרֵר וּמוֹרֶה,

שֶׁלַּיְלָה וָלַיְלָה הַנֵּס לוֹ קוֹרֶה;

וְאִם לֹא יִקְרֶה לוֹ הַנֵּס אֶחָד לַיְלָה,

אֲבוֹי לְאִמּוֹ וְאוֹי־אוֹי לָהּ וּוַי לָהּ.

כִּי אִם לֹא יִקְרֶה לוֹ בַּלַּיְלָה הַנֵּס,

אָז נָטְקִי לָשֶׁבֶת שֵׁנִית יִכָּנֵס;

וְהִיא לוֹ כָּל יוֹם הַבִּרְיָה מְבַשֶּׁלֶת

וְסִיר מְרֹקָן חֲזָרָה מְקַבֶּלֶת.

וְנָטְקִי בִּפְנִים, הַפָּנִים בַּשְׂבָכָה,

הָאֵם מִבַּחוּץ לוֹ אוֹמְרָה בַּאֲנָחָה:

הוֹי נָטְקִי בְּנִי, מִי יִפְתַּח לְךָ ֹשַעַר?

וּלְוַאי שְׁכָלְתִּיךָ בְּעוֹד אַתָּה נַעַר!

בַּחֶדֶר, עוֹד יֶלֶד, סֵרַבְתָּ לִלְמוֹד,

בְּמַחַט וָחוּט לֹא אָהַבְתָּ לַעֲבוֹד;

אֶת אַבָּא הוֹרַדְתָּ בְּעֶצֶב לַקֶּבֶר,

לְאִמָּא יָגוֹן רַק הֵבֵאתָ וָשֶׁבֶר.

הוֹי נָטְקִי, הוֹי נָטְקִי, הוֹי נָטְקִי גַנָּב!

מַדּוּעַ מִדֶּרֶךְ הָרַע אֵינְךָ שָׁב?

בִּקְצֵה מִטְפַּחְתָּהּ הִיא עֵינָהּ מְנַגֶּבֶת,

כִּי אֵם הִיא וּבְנָהּ הַגַּנָּב הִיא אוֹהֶבֶת.

וְנָטְקִי עוֹנֶה לָהּ: הוֹי אִמָּא שֶׁלִּי!

וּמָה אַשְׁמָתִי שֶׁכָּזֶה מַזָּלִי?!

כָּזֶה מַזָּלִי וְכָזֹאת פַּרְנָסָה לִי,

וּמָה אֶעֱשֶׂה, אִם הַנֵּס לֹא קָרָה לִי?

הֵן לַיְלָה וָלַיְלָה קוֹרֶה לִי הַנֵּס;

אִם פַּעַם אַחַת אֶכָּשֵׁל, אֶתָּפֵס –

אָז אַל תִּכְעֲסִי, כִּי גַם לִי מַר וָרַע לִי,

וְאַל נָא תִבְכִּי, רַק עָלַי הִתְפַּלָּלִי!

וְאִמָּא הוֹלֶכֶת הַבַּיְתָה לְאַט,

וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת, דּוֹרֶשֶׁת כִּמְעַט,

"יוֹשֵׁב בַּמָרוֹם, נָא הַשְׁקִיפָה לְמַטָּה!

אִם זֶה הַמַּזָּל שֶׁלְּנָטְקִי נָתַתָּ –

עֲזֹר לוֹ, עֲשֵׂה לוֹ כָּל לַיְלָה הַנֵּס,

שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל וְשֶׁלֹּא יִתָּפֵס…"

הוֹרִידָה מִטְפַּחַת, ראֹשָׁה הִיא כּוֹפֶפֶת,

אֵין עַיִן רוֹאָה דִמְעָתָהּ הַנּוֹטֶפֶת.

פרק ח: סָמוּךְ לְבֵיתוֹ

סָמוּךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ שֻׁטַַּח

הַנָּהָר הַקָּפוּא כְּשָׂדֶה הָרָחָב;

הַשֶָּׁלֶג פָּרוּשׂ עוֹד חָדָש וְהוּא צַח

כִּי רַגְלֵי נְעָרִים לֹא דָרְכוּ עוֹד עָלָיו.

אוּלָם בְּעוֹד יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יֵצֵא

כָּל קְהַל הַנְּעָרִים מֵחַדְרֵי כָּל הָעִיר

לִבְדּוֹק אֶת הַקֶּרַח הַדַּק בַּקָּצֶה –

הוּא חָזָק וְאֶפְשָׁר עָלָיו פָּר לְהַעֲבִיר!

מַהֵר יִסְתַּמֵּן שָׁם שְׁבִיל חֲלִיקָה,

כִּזְכוּכִית מַבְהִיקָה וְכִרְאִי מְלֻטָּשׁ,

וְכָל שֶׁפַּרְסָה לוֹ – תְּהֵא מַבְרִיקָה

עַל עֲקֵב מַגָּפוֹ בְּבָרָק מְחֻדָּשׁ.

וּבְנֵי הַחֻמָּשׁ, נַעֲרֵי הַגְּמָרָא,

שָׁם יַחְלִיקוּ בָּזֶה אַחַר זֶה בְּמָעוּף

עַל שְׁתֵּי הַפְּרָסוֹת חֲלִיקָה יְשָׁרָה

עִם סִיּוּם חֶלְזוֹנִי, מְעֻגָּל בְּסִבּוּב…

אוּלָם הַקְּטַנִּים, כָּל יַלְדֵי אָלֶף־בֵּית

מֵחַדְרוֹ שֶׁל רַ' מֹטִי, הַחֶסֶד עָלָיו,

הָהֵם מַחְלִיקִים, בִּמְחִילָה, עַל הַשֵּׁת:

זֶה יוֹשֵׁב, זֶה דוֹחֵף מֵאָחוֹר בּוֹ בַּגָּב…

אֲבָל מֵאַחַר שֶׁהָרְאֵינוּ לִזְכּוֹר,

שֶׁהַשֶּׁלֶג נִצְבָּר בֵּין מִכְנָס לְמִכְנָס

וּבָא לַמְּקוֹמוֹת הַצְּנוּעִים, וְהַקֹּר

כְּמִין רֶגֶשׁ רָטֹב אֶל הַגּוּף הוּא נִכְנָס –

הִתְחַלְנוּ מִיָּד מִדֻּגְמַת וְתִיקִין

לוֹמְדִים פֶּרֶק גָּדוֹל בְּמִשְׁנַת חֲלִיקָה:

בַּמֶּה מַחְלִיקִין? בַּמָּה אֵין מַחְלִיקִין?

הוֹ, מִשְׁנַת יְלָדִים יְשָׁנָה־עַתִּיקָה!

תָּנוּ: מַחְלִיקִין עַל־גַּב גֶּזֶר שֶׁל עֵץ

(מֵאוֹתָם הָעוֹמְדִים לְיִבּוּשׁ בֵּין הַקִּיר

וּבֵין הַתַּנּוּר וּבְקוֹל מְפַצְפֵּץ

תּוֹסְסִים הֵם שָׁעָה שֶׁבָּאִים לְהַבְעִיר);

בְּתוֹךְ עֲרֵבָה; וְעַל דַּף עֲרִיכָה;

עַל־גַּב דֹּפֶן תֵּבָה; וְלִמּוּד־שֶׁל־חָבִית;

וְעַל הַשְּׁרַפְרָף; וְסֻלַּם־הַמְּלִיחָה.

וְאוֹסְרָה בְּכָל אֵלֶּה גַם הָרַבָּנִית…

וְאֵין מַחְלִיקִין בַּמְּעִיל בִּמְעֻטָּף,

בֵּין קָצָר, בֵּין אָרֹךְ וּמֻגְבָּהּ מֵאָחוֹר;

אֶלָּא מַפְשִׁילִין הַמְּעִיל עַל הַגָּב,

לְשָׁמְרוֹ מֵרְטִיבוּת מְעִידָה וּמֵחוֹר.

וְאֵין מַחְלִיקִין בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָה,

שֶׁהַשְׁנַיִם יוֹשְׁבִין וְאֶחָד הַדּוֹחֵף;

וְאִם קָשְׁרוּ חֶבֶל – הוֹלֵךְ בְּרֹאשָׁהּ

שֶׁל מִגְרֶרֶת־הַדְּחָק וּבַחֶבֶל סוֹחֵב.

וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים

וּמַחְלִיק עַל הַקֶּרַח בְּלֹא שׁוּם מַכְשִׁיר

סוֹפוֹ בָּא לַחֶדֶר הֶחָם־הֶחָמִים

וְהַשֶּׁלֶג בַּחֵלֶק הַהוּא לוֹ מַפְשִׁיר,

וּמִשֶּׁהוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ – בָּא הַקֹּר

וְהוֹפֵךְ מִכְנָסָיו לְמִין פַּח הַמֵּצִיק,

וִיהֵא כְּבָר יוֹדֵעַ וַדַּאי וְיִזְכֹּר,

שֶׁאָסוּר וְאָסוּר עַל הַשֵּׁת לְהַחְלִיק!

לָמַדְנוּ מִשְׁנָה זוֹ כָּל יוֹם בְּיוֹמוֹ,

בֵּין לִמּוּד לְלִמּוּד, בֵּין קְרִיאָה לִקְרִיאָה

(עָזַבְנוּ אֶחָד וְאֶחָד מְקוֹמוֹ

בַּתֵּרוּץ הַיָּדוּעַ מֵאָז: “לִיצִיאָה”).

לָמַדְנוּ מִשְׁנָה זוֹ שָׁבוּעַ תָּמִים,

וּבְיוֹתֵר בָּהּ עָסַקְנוּ עַרְבֵי־שַׁבָּתוֹת,

מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כָּךְ כְּבִשְׁאָר הַיָּמִים

בָּם שֻׁחְרַרְנוּ מֻקְדָּם כְּבִשְׁתַּיִם שָׁעוֹת.

אֶזְכֹּר הַשָּׁעוֹת שֶׁל יְמוֹת־הַשִּׁשִּי,

שֶׁהַקֹּר בָּן דּוֹקֵר וּבוֹעֵר כְּמוֹ אֵשׁ.

אֶשְׁמַע עוֹד עַתָּה אֶת דָּפְקִי, הַקִּישִׁי

יָד אֶל יָד, וּמַגָּף אֶל מַגָּף מִתְנַקֵּשׁ.

אֶשְׁמַע עוֹד עַתָּה צְוִיחָה עַלִּיזָה

מִפִּיּוֹת יְלָדִים, מִפִּיּוֹת נְעָרִים;

אֶרְאֶה עוֹד עַתָּה תְּנוּעָה זְרִיזָה

וּלְחָיַיִם סוֹמְקוֹת וְעֵינֵי זְהָרִים.

וְשֶׁמֶשׁ שֶׁל חֹרֶף פּוֹנֶה וְנוֹטֶה

לַמַּעֲרָב וּמַבְעִיר שִׁפּוּעֵי הַשְּׁחָקִים…

אֶרְאֶה – וְלִבִּי בִּי בּוֹכֶה, הַפּוֹתֶה,

לַיַּלְדוּת שֶׁנוֹתְרָה בְּאוֹתָם מֶרְחַקִּים.

לֶמֶד:הֲיָדַעְתָּ לָמָּה?

הֲיָדַעְתָּ לָמָּה וּמַדּוּעַ

מִתְלַקֵּחַ שָׁמָה, בַּשִׁפּוּעַ,

הָרָקִיעַ קֹדֶם שֶׁשׁוֹקַעַת

הַחַמָּה, וְאֹדֶם אֵשׁ וָלַהַט

מִשְׁתַּפֵּךְ בְּלַהַב עַד אַפְסַיִם

וְדוֹלְקִים בְּזַעַף הַשָּׁמַיִם?

שָׁם בִּפְאַת רָקִיעַ, בַּשִּׁפּוּעַ,

אֵי הַיְקוֹד מַבְקִיעַ, בְּיָדוּעַ –

שָׁם הַגֵּיהִנָּם הוּא, בּוֹר־הָרֶשַׁע,

כָּל רָשָׁע בְּשָׁם הוּא, כָּל בַּר־פֶּשַׁע,

וּבְאֵשׁ לַהֶבֶת כֻּלָּם יַחַד

הֵם נִצְלִים בְּצֶוֶת בַּקַּלַּחַת!

תַּחַת הַקַּלַּחַת יֵשׁ תַּנּוּר שָׁם,

וּכְשֶמִּתְלַקַּחַת אֵשׁ־הָאוּר שָׁם –

אֵשׁ זוֹ מִתְפַּשֶּטֶת בַּשָּׁמַיִם,

וְאוֹתָם מַלְהֶטֶת עַד אַפְסַיִם.

יוֹם־יוֹם, עֶרֶב־עֶרֶב, כֻּלָּם יַחַד

כָּךְ נִצְלִים בְּקֶרֶב הַקַּלַּחַת.

יוֹם־יוֹם, לַיְלָה־לַיְלָה, מְלַחֶשֶׁת

אֵשׁ זוֹ, וְלֹא דַי לָהּ עַד לֵיל שֵׁשֶׁת,

וְלֹא דַי לָהּ לַהַב לָרְשָׁעִים עוֹד…

אַךְ יֵשׁ גַּם בַּזַּעַף רַחֲמִים עוֹד,

וְחֶמְלָה בִּיקוֹד־אֵשׁ לֹא נִשְׂרֶפֶת…

עֶרֶב ֹשַבַּת־קֹדֶשׁ מִתְכַּנֶפֶת

זוֹ לַהֶבֶת־תֹּפֶת הַמְלֻקַּחַת

וּפוֹסְקָה מִשְּׁרוֹף אֶת יוֹשְׁבֵי־שָׁחַת.

שֶׁלֶו בַּמָּרוֹם גַּם, בָּרָקִיעַ,

וְהַגֵּיהִנֹּם גַּם אָז מַרְגִּיעַ.

אַךְ יוֹם שַׁבַּת־קֹדֶשׁ רַק בַּסּוֹף הוּא –

גֶּחָלִים בְּגֹדֶשׁ יֶאֱסֹפוּ

וּבָהֶן הָאוּר שָׁם שׁוּב יַדְלִיקוּ,

וְאֶת הַתַּנּוּר שָׁם שׁוּב יַסִּיקוּ…

וּבְאֵשׁ לַהֶבֶת בַּקַּלַּחַת,

שׁוּב נִצְלִים בְּצֶוֶת כֻּלָּם יָחַד,

שׁוּב נִשְׁפָּךְ הַלַּהַב עַד אַפְסַיִם

וְדוֹלְקִים בְּזַעַף הַשָּׁמָיִם.

פרק ט: בְּעֶרֶב שַׁבָּת

בְּעֶרֶב שַׁבָּת מְהַלְּכִים הָאַחִים

עִם הַגִּיס לַתְּפִלָּה בְּבֵית הֶרְשִׁיל מֵאִיר.

הַשֶּׁלֶג גָּבַהּ בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,

מָעֳרָם מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל כְּמוֹ קִיר;

אוּלָם בְּמִקְצָת הוּא עָכֹר וּמְלֻכְלָךְ –

לִכְלְכוּהוּ גוֹיִים בַּיָּרִיד שֶׁל אֶתְמוֹל.

הַלְוַאי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִשָּׁפַךְ

מְעַט שֶׁלֶג חָדָשׁ וִיחַדֵּשׁ אֶת הַכֹּל!

לִכְבוֹד נַעֲלִי צֻחְצְחָה בְּ“שָׁחוֹר”

וְעַל־גַּב הַשָּׁחוֹר בְּמִשְׁחָה שְׁמֵנָה,

וְהִיא לָהּ צוֹעֶדֶת בְּשֶׁלֶג צָחוֹר

וְחוֹרְקָה וְשׁוֹרְקָה, אַךְ נִדְבֶּקֶת אֵינָהּ.

חוֹרֶקֶת, שׁוֹרֶקֶת כָּל נַעַל בְּשִׁיר

וְהַהֶבֶל קוֹפֵא בָּאֲוִיר כְּהִלָּה –

אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְבֵית הֶרְשִׁיל מֵאִיר,

הָאַחִים וְהַגִּיס מְהַלְּכִים לַתְּפִלָּה.

נוֹשֵֹא כָּל אֶחָד לוֹ סִדּוּר מִשֶּׁלּוֹ,

וַאֲנִי סִדּוּרִי הַגָּדוֹל, הָרָחָב:

“אוֹרָה וְשִׂמְחָה” – וּׁשְׁמוֹ יָאֶה־לוֹ,

כִּי מֵאִיר וּמְשַׂמֵּחַ עֵינַיִם כָּל דָּף.

הִנֵּה הוּא, הִנֵּה הַ“לְּכוּ נְרַנְּנָה”,

יְדִידִי הַוָּתִיק מִשֻּׁלְחַן הָרַבִּי;

הַהוּא שֶׁהֵיטֵב לְשׁוֹנִי שָׁנְנָה,

וְעַתָּה כָּל מִלָּה לִי חוֹמֶקֶת מִפִּי.

עַתָּה לִי צוֹחֶקֶת כָּל אוֹת וּנְקֻדָּה,

וְכֻלָּן מִצְטָרְפוֹת לִי חָלָק וְיָשָׁר –

מָשָׁל לְמִגְרֶרֶת בְּדֶרֶךְ גְּלוּדָה

הַמְמַהֶרֶת לָרֶדֶת בִּיעָף מִן הָהָר…

אָמְנָם, לְאַחַר הַ“לְּכוּ” הַיָּדִיד

בָּא הַ“שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ” – וְהַלָּה

מַכָּר לִי בִּלְבַד, אִם אֶפְשָׁר כָּךְ לַגִּיד,

אַךְ גַּם בּוֹ הַקְּרִיאָה יְשָׁרָה וְקַלָּה.

וְכֵן בִּשְׁאָר הַפְּרָקִים הַיָּפִים,

שֶׁכֻּלָּם בְּנִגּוּן אֲמוּרִים וּגְמוּרִים –

מַהֵר הֵם עוֹבְרִים, מַחְלִיקִים וְעָפִים,

לְמָשָׁל – עַל הַקֶּרַח עֲדַת בַּחוּרִים…

וְגַם הַסְּבִיבָה שֶׁכָּל אִישׁ מִסְתּוֹבֵב

בִּקְרִיאַת “לְכָה דוֹדִי” בְּעֵינַי מְשׁוּלָה

לְזֶה הַסִּבּוּב שֶׁבָּחוּר מְסוֹבֵב

בַּחֲלָק עַל עָקֵב בִּכְפִיפָה עֲגֻלָּה…

אוּלָם הַקְּרִיאָה בִּ“כְגַוְנָא דְאִנּוּן”

חֲדָשָׁה וְקָשָׁה וְשִׁנַּי תְּרוֹצֵץ,

וְהִיא מְשׁוּלָה בְּעֵינַי לְגַבְנוּן

שֶׁעָלָיו מַחְלִיקִים עַל־גַּב גֶּזֶר־שֶׁל־עֵץ…

“בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם!” –

מִשּׁוּם־כֵּן בְּשִׁמְחָה אֶעֱנֶה לַ“בָּרְכוּ”;

וְכָאן שׁוּב נִמְזַג קוֹלוֹלִי בְּקוֹלָם

שֶׁל רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁגָּבְרוּ וְאָרְכוּ.

כִּי כָאן, בִּתְפִלַּת הַמַּעֲרִיב הַפְּשׁוּטָה,

אֲנִי שׁוּב בְּבֵיתִי, בְּחֶבְרַת יְדִידִים,

וְשׁוּב הַקְּרִיאָה חֲלָקָה וּרְהוּטָה

וְנוֹטְפוֹת הַמִּלִּים כְּטִפּוֹת מִגְּלִידִים…

…אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים,

בִּתְבוּנָה מְשַׁנֶּה הָעִתִּים וּמַחֲלִיף

הַזְּמַנִּים וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים

בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ… סָבִיב,

בַּחוּץ, בֶּאֱמֶת נִשְׁתַּנּוּ הָעִתִּים.

כִּי הָעֶרֶב יָרַד וְהַקֹּר נִתְרוֹפֵף,

הַשֶּׁלֶג יוֹרֵד לְאִטּוֹ בְּפִתִּים

וּבְשַׁלְוָה גְדוֹלָה מִתְעוֹפֵף, מִתְעוֹפֵף…

וְגַם הַצְּעָדִים אֵין שׁוֹמֵעַ קוֹלָם,

כִּי הַכֹּל נִתְרַכֵּךְ, נִתְרַפֵּד פְּלוּמָה –

יוֹרֶדֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה לָעוֹלָם,

שְׁבוּסָה שִׁלְגָּגִים, מְכֻסָּה הִינוּמָה…

זֶמֶר: שַׁבָּת הִיא מַלְכָּה

שַׁבָּת הִיא מַלְכָּה, אֱלֹהֵינוּ הוּא מֶלֶךְ,

וְכָל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּנֵי־מְלָכִים;

וְכָל יְהוּדִי מִבֵּית־כְּנֶסֶת כִּי יֵלֶךְ

בְּלֵיל הַשַּׁבָּת בְּאַחַת הַדְּרָכִים –

הוֹלֵךְ וּמְלַוֵּהוּ מַלְאָךְ מֵרָקִיעַ,

אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ;

וְעֵת אֶל בֵּיתוֹ עִמָּהֶם רַק יַגִּיעַ –

יִפְנֶה אֲלֵיהֶם וְיַרְנִין אֶת קוֹלוֹ:

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם

מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן

מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!

בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם

מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם

מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן

מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא!

פרק י: שַבָּת עִם אוֹר־בֹּקֶר

שַבָּת עִם אוֹר־בֹּקֶר אָפוֹר וּמֻעָט

הַגּוֹיָה מַדְלִיקָה הָעֵצִים בַּתַּנּוּר;

מוּכָן שָׁם הַכֹּל מִבְּעוֹד־יוֹם וּמְיֻעָד:

הָעֵצִים וְהַנְּיָר, מְעַט נֵפְט וְגַפְרוּר.

הִנֵּה הִיא נִכְנֶסֶת לַחֶדֶר בַּלָּאט

(בַּפַּרְוָה הָרְחָבָה הִיא נִדְמֵית לְדֻבָּה),

יוֹצֶקֶת, מַדְלֶקֶת הַדֶּשֶׁן יִלְהַט

וְרוֹעֶמֶת הָרוּחַ שֶׁבָּאֲרֻבָּה.

מִיָּד לְבָתִּים אֲחֵרִים הִיא יוֹצֵאת

לְהַסִּיק הַתַּנּוּר, אַךְ תָּבוֹא חֲזָרָה,

לִשְׁמוֹר שֶׁהָאֵשׁ תִּתְלַקַּח וּתְלַהֵט

וּפְרוּסָה שֶׁל חַלָּה לְקַבֵּל בִּשְׂכָרָהּ.

עֵצִים שֶׁיָּבְשׁוּ לַחֲצָאִין מַפְצִיצִים

וְאוֹכֶלֶת הָאֵשׁ אֶת גִּזְרֵי הָאַלּוֹן;

הַחֹם מִתְפַּשֵׁט. וְאוֹתָם הַצִּיצִים

שֶׁהִפְרִיחַ הַכְּפוֹר עַל שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן

כְּגַן דִּמְיוֹנִי שֶׁל צִמְחֵי פְּלָאִים

וּפְרָחִים מְשֻׁנִּים בְּעַנְפֵי הַשָּׁרָךְ –

לְאַט וּלְאַט נְמוֹגִים, נִבְלָעִים,

וְאֶשְׁנָב עֲגַלְגַּל אֶל הַחוּץ בָּם נִפְתָּח.

וּבוֹ בָּאֶשְׁנָב הָעוֹלָם לִי נִשְׁקָף

וְכֻלּוֹ הוּא חָדָשׁ וְכֻלּוֹ הוּא צָחוֹר;

עֲדַת הָעוֹרְבִים אַדִּירֵי הַכָּנָף

מַגְבִּירָה עוֹד הַלֹּבֶן בִּמְעַט הַשָּׁחוֹר…

כַּשֶּׁלֶג הַזֶּה הַבָּהִיר – בְּהִירָה

כֻּתָּנְתִּי שֶׁקִּבַּלְתִּי עַתָּה לְהַחֲלִיף;

אִמְרָה שֶׁל שָׁנִי צַוְּארוֹנָהּ מַכְתִּירָה,

בֵּית־חָזָהּ וְשַׁרְווּלִיּוֹתֶיהָ סָבִיב…

כֻּתֹּנֶת יַלְדוּת לִכְבוֹדָהּ שֶׁל שַׁבָּת,

מַה־בָּרָה, מַה־קָּרָה וּמְרַעֲנֶנֶת הָיִית!

אָחוֹת תְּפָרָתֵךְ בְּיָדֶיהָ מִבַּד

וְכִבְּסָה, גִּהֲצָה, וְעַל כֵּן כֹּה יָפִית!

שָׁבוּעַ שָׁלֵם, בַּיָּמִים, בַּלֵּילוֹת,

לֹא הֻחְלַפְתְּ, לֹא הוּמַרְתְּ, לֹא הוּסַרְתְּ מִן הַגּוּף;

וְאִם גַּם הָיוּ בָּךְ הַשַּׁרְווּלִיּוֹת

בְּסוֹפוֹ שֶׁל שָׁבוּעַ נִקְשׁוֹת מִשִּׁפְשׁוּף –

הִנֵּה בְּשַׁבָּת אַתְּ זָרַחְתְּ בַּשָּׁנִי

שֶׁבְּכָל אִמְרוֹתַיִךְ סָחוֹר וְסָחוֹר

בְּשׁוּל הַצַּוָאר, הַשַּׁרְווּל… וַאֲנִי

מִצְטָעֵר בֶּאֱמֶת שֶׁפָּסְקוּ כָּךְ לִתְפּוֹר!

וְאַל נָא יֹאמְרוּ לִי יוֹדְעֵי־כָּל־דָּבָר:

זֶה סִגְנוֹן הַשָּׁאוּל מֵהַלָּז אוֹ הַזֶּה;

קַוֵּי הַשָּׁנִי מִסָּבִיב לַצַּוָּאר,

בְּשׁוּלֵי הַשַּׁרְווּל וְעַל בֵּית־הֶחָזֶה –

אֲנִי בָּם רוֹאֶה גִנּוּנֵי הַמַּלְכוּת

שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל: צְמִידִים וְרָבִיד;

וְלֹא מִזָּרִים הֵם, אֶלָּא בְּפַשְׁטוּת

שְׁאוּלִים מִשָּׁאוּל וּמְסוּרִים מִדָּוִד!

וְעַל הַכֻּתֹּנֶת הַזֹּאת – “אֲדָמוֹן”

הַכּוֹלֵל גּוּפִיָּה וּמִכְנָס גַּם יַחְדָּו,

חָלָק וְסָגוּר מִן הַצַּד הַקַּדְמוֹן,

אַךְ כָּפוּל וְנִרְכָּס שׁוּרוֹתַיִם בַּגָּב.

עַל הָ“אֲדָמוֹן” בָּא אַרְבַּע־הַכְּנָפוֹת,

בִּכְנָפָיו טוֹבוֹת־קֶשֶׁר אַרְבַּע צִיצִיּוֹת;

בִּשְׁמַע, לְוַיֹּאמֶר, הָיוּ נִשְׁלָפוֹת

וְנָשְׁקוּ בָּן, נָשְׁקוּ בִּחִבָּה הַפִּיּוֹת…

מֵעַל לִשְׁלָֹשְׁתָּם בִּתְנוּעָה מְהִירָה

אַעֲלֶה וְהֵיטֵב אֶתְעַטֵּף בִּמְעִילִי;

הֲלֹא הַשַּׁבָּת הִיא שַׁבָּת שֶׁל שִׁירָה

וּמְצַפָּה בְּעוֹד בֹּקֶר מִצְוָה בִּשְׁבִילִי:

לָצֵאת בְּאוֹר בֹּקֶר בָּהִיר וּמַבְהִיק

וּלְפַזֵּר הַדַּיְסָה לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף –

הִנֵּה הֵן דּופְקוֹת בַּחַלּוֹן פִּיק־פִּיק־פִּיק

וּמְבַקְשׁוֹת רַחֲמִים בְּיוֹם קֹר וְרָעָב.

זמר: בַּחַלּוֹן גִּנָּה פּוֹרַחַת

בַּחַלּוֹן גִּנָּה פּוֹרַחַת, עַל חַלּוֹן צִפּוֹר טוֹפַחַת

בַּכָּנָף וּבַמַּקּוֹר.

הִיא טוֹפַחַת וְאוֹמֶרֶת: הַקָּרָה בַּחוּץ בּוֹעֶרֶת,

אֵיךְ אֶשָּׁא רָעָב וָקֹר?

הוֹי צִפּוֹר, צִפּוֹר נֶחְמֶדֶת! אוֹי לִי, וַי לִי, אַתְּ רוֹעֶדֶת!

נָא חֲבִי לִי רֶגַע קָט!

רַק אֶלְבַּשׁ עַל הַכֻּתֹּנֶת פַּרְוָתִי, צִפּוֹר קְטַנְטֹנֶת,

הוֹשִׁיעֵךְ אָרוּץ מִיָּד!

הִנֵּה אִמָּא מְפוֹרֶרֶת פִּי־תַנּוּר וְהִיא גוֹרֶרֶת

מִבִּפְנִים אֶת הַפָּרוּר;

בַּפָּרוּר דַּיְסָה מַהְבֶּלֶת – אֶת חֶלְקֵךְ אַתְּ מְקַבֶּלֶת,

אַלְקִיטֵך פֵּרוּר־פֵּרוּר.

כָּל פֵּרוּר כִּזְרַע הַגַּד הוּא – אֲבוֹתַיִךְ מָן לָקָטוּ

בַּמִּדְבָּר לַאֲבוֹתַי, –

מָן עַל־כֵּן גַּם לָךְ אַחְזִירָה… יַחַד “אָז יָשִׁיר” נָשִׁירָה,

אָז נָשִׁירָה לַאדֹנָי!

פרק י"א: שַׁבָּת בֵּין עַרְבַּיִם

שַׁבָּת בֵּין עַרְבַּיִם.³ אֲנִי וְאִמִּי

לְבַדֵּנוּ יוֹשְׁבִים זֶה אֶל זוֹ סְמוּכִים

בַּחֲדַר הַמְּזִיגָה הַנִּקְרָא הַ“קִּדְמִי”

וּשְׁנֵינוּ קוֹרְאִים בְּקוֹלוֹת נְמוּכִים.

אֲנַחְנוּ יוֹשְבִים בְּסָמוּךְ לַתַּנּוּר

וְקוֹרְאִים בְּ“קָרְבַּן הַמִּנְחָה” הֶעָבֶה –

מַקְשֶׁבֶת אִמִּי לְקוֹלוֹ הַבָּרוּר

שֶׁל הַבֵּן הַקּוֹרֵא וּבְאֶצְבַּע מְחַוֶּה.

בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ

יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד

הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ

עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה

נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:

בַּחוּץ יוֹרֵד שֶׁלֶג מֻרְדָּף וּבָהוּל,

מְהַלֵּךְ עַל־כַּנְפֵי הָרוּחוֹת וְנוֹקֵשׁ

עַל־גַּב זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹן הַכָּפוּל –

וְהַקֹּר מְלַהֵט בְּוַדַּאי כְּמוֹ אֵשׁ.

“תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים…”

הוֹ הֵיכָן הוּא עַכְשָׁו שְׁמוּאֵל בַּעֲלָהּ?

בְּיַעַר בֶּרְזַ’ן, בֵּין הָרִים, בֵּין זָרִים,

לְהָבִיא לֶחֶם לַטָּף, וּבָשָׂר וְחַלָּה…

הָלַךְ, הָעַקְשָׁן, לֹא רָצָה לְהַנְמִיךְ

אֶת עַצְמוֹ לְשָׁרֵת אֶת דּוֹדוֹ הַנָּגִיד –

הָלַךְ בֵּין זָרִים – אֶל פּוֹנִינְסְקִי נָסִיךְ,

לֹא נִסְּתָה גַּם אֲפִילוּ לוֹ “לֹא” לְהַגִּיד.

כֻּלָּם, גַּם אָחִיו גַּם גִּיסוֹ, הֵם יָכְלוּ

לְהַרְכִּין אֶת רֹאשָׁם אֶל הַגְּבִיר שִׁמְשׁוֹן קְלֵין,

כֻּלָּם הֵם יוֹשְׁבִים בְּטִירוֹת וְאָכְלוּ

מִכָּל טוּב הַחַוּוֹת – וְרַק לוֹ מְאוּם אֵין…

"הָרִים הַגְּבוֹהִים לַיְּעֵלִים… לַיְּעֵלִים…

סְלָעִים מַחֲסֶה לַשְּׁפַנִּים… לַשְּׁפַנִּים…"

חֶלְקוֹ מֵעוֹלָם בַּיְגֵעִים, בָּעֲמֵלִים,

לֹא יָשַׁב מֵעוֹלָם יְשִׁיבַת שַׁאֲנַנִּים.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יֵצֵא לְפָעֳלוֹ

וְלַעֲבוֹדָתוֹ עֲדֵי עֶרֶב אָפֵל,

יָסֹב אֶת הַיַּעַר, יָמֹד בְּשָׁעֳלוֹ –

וּבָעֶרֶב עַל־גַּב פִּנְקָסָיו הוּא עָמֵל…

וְגַם אֶת הַבֵּן הַגָּדוֹל אֶת מֵאִיר

אֶל הַיַּעַר לָקַח לְלַמְּדוֹ הָאֻמְנוּת,

אִם כִּי מְדַבְּרִים נִכְבָּדוֹת בּוֹ בָּעִיר,

שִׁדּוּכִים הֲגוּנִים, מְזוֹנוֹת וַחֲנוּת.

“לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ… בְּעִתּוֹ…”

וְכָאָב כֵּן בְּנוֹ “נֶאֱמָן” בַּיְעָרוֹת…

גַּם הוּא מִשְׂתַּכֵּר בִּיגִיעָה אֶת פִּתּוֹ

וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וּמְשַׁלֵּם הַשְּׁטָרוֹת.

שִׁטְרֵי הַתַּשְׁלוּם לְבָתֵּי מִשְׂרָפוֹת

בְּעַד בִּירָה לְבֵית־הַמְּזִיגָה, בְּעַד יַ"שׁ.

מִשּׁוּם שֶׁפְּרוּטוֹת הַפִּדְיוֹן נִשְׂרָפוֹת

בְּכָל יוֹם לְצָרְכֵי פַּרְנָסָה כְּמוֹ קַשׁ…

"וַדַּאי, אִם הַבַּיִת מָלֵא יְלָדִים

וְהַרְבֵּה בּוֹ פִּיּוֹת הַצְּרִיכִים לֶאֱכוֹל –

יוֹצְאִים הַבָּנִים וְנָעִים־וְנָדִים

וּבוֹרֵחַ כָּל מִי שֶׁלִבְרוֹחַ יָכוֹל…"

עַל־כֵּן בָּרַח הוּא, הַיָּקָר בַּבָּנִים,

זֶה הַנַּעַר משֶׁה, שֶׁזָּהָב לְבָבוֹ…

שָׁנִים זֶה שָׁלֹש לֹא רָאַתּוּ פָּנִים –

וְאוּלַי זֶה הַפֶּסַח הַבַּיְתָה יָבוֹא?

אַחַר חַג הַפֶּסַח, מִסְכֵּן, יִצְטָרֵךְ

מִתּוֹרָה וּמֵחֶדֶר שְׁלֹמֹה לְהִפָּרֵד,

יִהְיֶה לְ“אָדָם”, כִּבְיָכוֹל – הוּא יֵלֵךְ

לַעֲבוֹד בַּחֲנוּת וְלִהְיוֹת “מְשָׁרֵת”…

הַנַּעַר הַטּוֹב, הָרַחוּם… אַף־עַל־גַּב

שֶׁיָּדוֹ לֹא תָמִיד לַעֲזוֹר נְכוֹנָה,

לִבּוֹ בּוֹ תָּמִים, בֶּאֱמֶת, לֵב זָהָב

וְנַפְשׁוֹ בּוֹ תַּמָּה וּכְשֵׁרָה כְּיוֹנָה…

וּמוּצִי – קַלְמָן־מָרְדְּכַי הַקָּטָן

הוּא יָרֹק וְרָזֶה וְיָבֵשׁ כִּשְׁבַב־עֵץ,

שִׁנָּיו מַשְׁחִירוֹת וְנוֹשְׁרוֹת לְאִטָּן,

מִתְגַּנֵּב לְפִנָּה וְיוֹשֵׁב וּמוֹצֵץ…

הַלְוַאי, רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה

כִּנְבוּאַת הַשְּׁכֵנוֹת הַנִּבְּאוֹת לָהּ לֵאמֹר:

הַנַּעַר הַזֶּה יִהְיֶה גֶבֶר יָפֶה

רָם־קוֹמָה, רְחַב־גֶּרֶם, גָּדוֹל וְגִבּוֹר…

שִׁפְרָה, הֵן גַּם הִיא יְרַקְרֶקֶת, גָּדְלָה

וְהָיְתָה נַעֲרָה גְבוֹהָה, עֲנֻגָּה…

כַּלָּה הִיא מַמָּשׁ… לַעֲזוֹר גַּם חָדְלָה –

שֶׁיִּשְׁלַח אֱלֹהִים לָהּ מַהֵר בֶּן־זוּגָהּ!

פִּתְאֹם, לְאוֹר־יוֹם, נֶעֱלֶמֶת מִכָּאן…

וְהֵיכָן הִיא? עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַמַּרְאָה.

עוֹשָׂה הַשְׂעָרוֹת… לְלַטְּפָן, לְסָרְקָן…

וְלָרְאִי אֶת עֵינֶיהָ־יוֹנִים הִיא מַרְאָה…

לָכֵן פֵיגִי־רֶחֶל, יָפָה וּבְרִיאָה,

שֶׁעֵינֶיהָ כִּשְׁנֵי כּוֹכָבִים מַזְהִירוֹת,

עוֹזֶרֶת בְּכָל מְלָאכָה וַעֲשִׂיָּה

וְיָדֶיהָ לְכָל עֲבוֹדָה מְהִירוֹת.

הֲרֵי עוֹד יַלְדָּה הִיא… בָּנוֹת בְּגִילָהּ

עוֹד תּוֹפְרוֹת סִינָרִים לַבֻּבּוֹת הַיָּפוֹת –

הְיא כָּל עֲבוֹדָה כְּשֵׁרָה בִּשְׁבִילָהּ,

מִשְּׁטִיפַת הַכֵּלִים לִשְּׁטִיפַת רְצָפוֹת…

מַמָּשׁ כְּמַלְכָּה… הִיא וּבֶּרְצִי בַּעֲלָהּ,

הֶחָתָן הַיָּקָר לָהּ כְּבֵן וְאָהוּב.

גָּרִים בִּשְׁכֵנוּת… וְאוּלָם מַה דַּלָּה

וְקָשָׁה פַּת־לַחְמָם, גּוֹרָלָם מֶה עָצוּב…

בִּשְׁבִיל לְהַעֲלִים אֶת עָנְיָהּ מִשְׁכֵנִים

וּמַרְאֵה הַדַּלּוּת מֵעֵינָם לְהָסִיר,

הִנִּיחָה, מַלְכָּה, שְׁבָבִים עֲשֵׁנִים

בַּכִּירָה וְשָׁפְתָה מְעַט מַיִם בַּסִּיר…

אוּלָם כְּלוּם קוֹבֶלֶת הִיא עַל פַּרְנָסָה?

מִסְתַּפֶּקֶת בִּדְלִיל שֶׁל גְּרִיסִים לְלַחְמָהּ;

רַק אַל נָא, אֵלִי, תְּבִיאָהּ בְּמַסָּה,

וּפָקְדֶנָּה, אֵלִי, אַל תִּסְגֹּר אֶת רַחְמָהּ…

אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּסָמוּךְ לַתַּנּוּר,

רַק אֲנִי וְאִמִּי, רַק אֲנַחְנוּ בִּלְבָד;

נוֹטֶפֶת דִּמְעָה בֵּין דַּפֵּי הַסִּדּוּר

וְחוֹבֶקֶת הָאֵם אֶת הַיֶּלֶד בְּיָד:

בְּנִי יַקִּירִי, הֵן הָיִיתָ יָכוֹל

לִהְיוֹת בֵּן לְמַלְכָּה, וְלֹא לִי, בֵּן יָקָר!

הָרוּחַ נָדַם. וְהָעֶרֶב, כָּחֹל,

מִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן אֶל הַחֶדֶר הַקָּר.

תְּפִלָּה: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב,

זֶה הַיּוֹם שַׁבַּת־קֹדֶשׁ מַגִּיעַ לַסּוֹף.

זֶה הַיּוֹם שַׁבַּת־קֹדֶשׁ פּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ,

הַשָּׁבוּעַ הַבָּא לִקְרָאתֵנוּ בָּרֵךְ!

שֶׁיִּהְיֶה הַשָּׁבוּעַ הַבָּא לִבְרָכָה,

לִבְרִיאוּת, לְשָׁלוֹם, לְמַזַּל־הַצְלָחָה.

שֶׁתִּהְיֶה פַּרְנָסָה מְצוּיָה בְּכָבוֹד,

וְשֶׁלֹּא תַצְרִיכֵנוּ לִדְאוֹג וְלִלְווֹת.

וְשֶּׁלֹּא תַצְרִיכֵנוּ לִידֵי אֲנָשִׁים,

וְלִידֵי חַסְדֵיהֶם הַמָּרִים וְקָשִׁים.

בַּשָּׁעָה הַלָּזֹאת מוֹצָאֵי מְנוּחָה,

הוֹי פְּתַח אֶת יָדְךָ הַמְּלֵאָה וּבְרוּכָה,

וְהַשְׁפַּע לָנוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְכָל טוֹב,

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב,

וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מַעֲלָה אֶת הַנֵּר

תַּעֲלֶה מַזָּלוֹ שֶׁל עַמְךָ שֶׁיָּאֵר.

אָמֵן!

פרק י"כ: קָנִיתִי חָבֵר לִי

קָנִיתִי חָבֵר לִי יוֹדֵע סִפּוּר –

בִּנְגִיסָה מִתַּפּוּחַ אָדֹם קְנִיתִיו;

שְׁמוֹ לֹא אֶזְכֹּר, אַךְ אֶזְכֹּר בְּבֵרוּר

רַק אֶת זֹאת שֶׁהָיָה מְיֻתָּם מֵאָבִיו.

אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ הוּא אָהַב לְסַפֵּר

עַל מֵתִים הַבָּאִים בַּלֵּילוֹת לְבֵיתָם –

בָּאִים עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם לְדַבֵּר,

וְאֵינָם נוֹדָעִים בְּבוֹאָם וּבְצֵאתָם…

"הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת בְּלִי שְׁרִיקָה,

הוּא נִכְנָס וְכֻלּוֹ בְּלָבָן מְעֻטָּף,

וְהָאֲפֵלָה מִלָּבְנוֹ מַבְהִיקָה…

הוּא נִצָּב לוֹ בַּפֶּתַח, עוֹמֵד עַל הַסָּף,

אֵינֶנּוּ נִכְנָס אֶל הַחֶדֶר בִּפְנִים,

לֹא יָנוּד, לֹא יָזוּז לֹא לְשָׁם, לֹא הֲלוֹם…

וְכֹל שֶׁבַּבַּיִת – כֻּלָּם יְשֵׁנִים

וְרוֹאִים אֶת הַמֵּת בִּשְׁנָתָם בַּחֲלוֹם…

רוֹאֶה כָּל אֶחָד אֶת הַמֵּת וְשׁוֹמְעוֹ,

וְרוֹצֶה לַעֲנוֹת – אַךְ אֵינֶנּוּ יָכוֹל…

וְכָךְ הוּא בַּפֶַּתַח עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ,

עַד יִבְקַע בַּחַלּוֹן אוֹר־הַשַּׁחַר כָּחֹל…

פִּתְאֹם נִשְׁמָע קוֹל תַּרְנְגוֹל קוּקוּרֵיק –

וְהַמֵּת נֶעֱלָם וְחוֹמֵק כְּמוֹ צֵל…

מַהֵר הוּא חוֹזֵר אֶל הַקֶּבֶר הָרֵיק,

וְאוּלָם הוּא יָבוֹא… הוּא יָבוֹא בְּעוֹד לֵיל…"

הָיִיתִי קָטָן, לֹא הֵבַנְתִּי הֵיטֵב

אֶת כָּל מַה שֶּׁסִּפֵּר חֲבֵרִי הַגָּדוֹל;

אוּלָם דְּבָרָיו נִכְנְסוּ אֶל הַלֵּב,

וְהַלֵּב – הוּא צָבַר וְשָׁמַר עַל הַכֹּל.

שָׁמַר כָּל סִפּוּר שֶׁנִּשְׁלַם וְנִגְמַר

וְכָל קֶטַע־סִפּוּר שֶׁנִּשְׁאַר מְיֻתָּם,

כָּל רֶטֶט קָרִיר־וְחָמִים שֶׁעָבַר

אֶת הַגָּב, אֶת הַגּוּף הַקָּטָן וְהַתָּם…

מֵאָז כְּבָר שָׁמַעְתִּי הַרְבֵּה אַגָּדוֹת

וְקָרָאתִי אוֹתָן בִּסְפָרִים שְׁלֵמִים;

אוּלָם בְּכֻלָּן – הֵן אֶפְשָׁר לְהוֹדוֹת –

אֵין הַמֶּתֶק הַהוּא וְאוֹֹתָם הָאֵימִים.

כֻּלָּן נִזּוֹנוֹת מֵאוֹתוֹ הַסִּפּוּר,

מֵהָרַעַד הַהוּא, מֵאוֹתָהּ צִפִּיָּה, –

כֻּלָּן הֵן הֶמְשֵׁךְ לְסִפּוּר לֹא־גָמוּר

עַל חַיִּים שֶׁהָלְכוּ וְשָׁבִים לִתְחִיָּה.

לָמֶד: ליְלָה לַיְלָה

לַיְלָה לַיְלָה מִתְכַּנֶּסֶת

בַּחֲצוֹת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת

כָּל עֲדַת בֵּית־הָעוֹלָם;

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ הִיא נִקְהֶלֶת,

בְּצִבּוּר הִיא מִתְפַּלֶּלֶת,

אַךְ בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.

אַךְ הַכֹּל בְּקוֹל שֶׁל לַחַשׁ,

קוֹל הֶמְיָה דַקָּה, קוֹל רַחַשׁ,

נִיד וָנִיעַ, נִיעַ־נִיד…

זךְ¹ בָּהִיר בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת,

כָּל טַלִּית אוֹרָה פּוֹרֶשֶׂת,

נֵר־תָּמִיד מַחְוִיר, מַרְעִיד.

הָעֵדָה כֻּלָּהּ עוֹמֶדֶת

בִּתְפִלָּה וּמִתְנוֹדֶדֶת –

עַם מֵתִים בְּטַלִּיּוֹת…

וּבְבוֹא הַזְּמַן יִפְתָּחוּ

הָאָרוֹן וְגַם יִקָּחוּ

הַתּוֹרָה לָ“עֲלִיּוֹת”.

וְשַׁמָּשׁ מִשּׁוֹכְנֵי־קֶבֶר

לַעֲלוֹת קוֹרֵא לְגֶבֶר:

– “יַעֲמֹד, פְּלוֹנִי כֹּהֵן!”

הַנִּקְרָא עוֹלֶה לַסֵּפֶר,

וְאוֹמֵר “בָּרְכוּ!” קוֹל שֶׁפֶר,

הַקָּהָל עֹונֶה “אָמֵן!”

מְבָרֵךְ כֹּהֵן לַגֶּמֶר

וְקוֹרְאִים מִן הָאַלְמֶמֶר:

– “יַעֲמֹד פְּלוֹנִי לֵוִי!”

הַנִּקְרָא עוֹלֶה לַסֵּפֶר,

מְבָרֵךְ גַּם הוּא קוֹל שֶׁפֶר,

וְ“אָמֵן” עוֹנִים סָבִיב.

מְבָרֵךְ לֵוִי לַגֶּמֶר

וְקוֹרְאִים מִן הָאַלְמֶמֶר:

– “יַעֲמֹד, רַבִּי פְּלוֹנִי!”

וְהַמֵּת אֲשֶׁר נִקְרָא לוֹ

מִזְדָּרֵז, עוֹלֶה לְמַעְלָה,

מְבָרֵךְ – “אָמֵן!” עוֹנִים…

אַךְ אֲבוֹי לַחַי בֶּן־חַיִל

לֹא יִירָא מִפַּחַד לַיִל,

אֶת לִבּוֹ עָרַב עָרוֹב

הָעֵדָה עֵת מִתְפַּלֶּלֶת

הַתּוֹרָה עֵת מְגֹלֶלֶת

לַעֲבוֹר שָׁם מִקָּרוֹב!

כִּי פִתְאֹם יִשְׁמַע שָׁמוֹעַ

מִבִּפְנִים בָּא קוֹל גָּבוֹהַּ

וְקוֹרֵא לוֹ: “יַעֲמֹד!”

וּמִיָּד גַּם יָד נִשְׁלַחַת,

יָד שֶׁל מֵת, אוֹתוֹ לָקַחַת..

זֶה הָאִישׁ אָבַד אָבוֹד!

כִּי הַיָּד אוֹתוֹ מַכְנֶסֶת

עַל כָּרְחוֹ אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת,

אֶל עֲדַת עוֹלַם־אֱמֶת;

אֶל חַיָּיו בָּא בָא הַגֶּמֶר!

בֹּקֶר אֵצֶל הָאַלְמֶמֶר

יִמָּצֵא מוּטָל וָמֵת…

פרק י"ג: כָּל יֶלֶד יְהוּדִי

כָּל יֶלֶד יְהוּדִי שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה,²

הוּא מַכְעִיס וּמַרְגִּיז אֶת הַסָּמֶךְ־וּמֵם,

עַל־כֵּן הוּא שׁוֹלֵחַ, שָׂטָן מְרֻשָּׁע,

אֶת לִילִית לְגָזְלוֹ מֵחֵיקָהּ שֶׁל הָאֵם.

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה אוֹרֶבֶת לִילִית,

וְעִמָּהּ הַשֵּׁדִים, הָרוּחוֹת, טְפוּ־טְפוּ־טְפוּ,

צוֹפִים לִשְׁעַת־כּשֶׁר, שָׁעָה אַפְלוּלִית,

שֶׁהַיֶּלֶד מֵחֵיק יוֹלַדְתּוֹ יַחַטְפוּ.

אוּלָם הַשֵּׁדִים, הָרוּחוֹת, כָּל הַכַּת,

מַזִּיקִים, מְחַבְּלִים, מְשָׁרְתֵי הַשָּׂטָן,

אֵינָם יְכוֹלִים לוֹ, לָרַךְ הַנּוֹלָד,

וְאֵינָם מַזִּיקִים לַתִּינוֹק הַקָּטָן –

אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲבוֹר אֶת הַסָּף,

כָּל־זְמַן שֶׁבַּפֶּתַח יֶשְׁנָהּ מְזוּזָה

שֶׁשֵּׁם אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ בָּהּ נִכְתַּב –

וְעוֹמְדִים הֵם בַּחוּץ וְנַפְשָׁם רְגוּזָה…

וּמִי מִבִּפְנִים? שָׁם אוֹרְחִים גְּדוֹלִים

וְאוֹרְחוֹת בְּיוֹתֵר־בְּיוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת;

מִתּוֹךְ מְעָרַת־הַמַּכְפֵּלָה הֵם עוֹלִים

לְבַקֵּר תִּינוֹקִים, תִּינוֹקוֹת אֲהוּבוֹת:

שָׂרָה וְרִבְקָה וְלֵאָה וְחַוָּה

מִתְיַצְּבוֹת וְעוֹמְדוֹת מִסָּבִיב לַמִּטָּה,

צוֹפוֹת בַּיּוֹלֶדֶת בְּרֹב אַהֲבָה…

וְלִילִית – הִיא בַּחוּץ, הִיא וְכָל הַכִּתָּה.

אָדָם, אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב –

מְחַיְּכִים עַל־גַּבֵּי הָעֲרִיסָה הַזְּעִירָה…

בָּאִים גַּם סִינַי, סַנְסִינַי, סַמַּנְגְּלוֹף,

הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, מְמֻנֵּי הַשְּׁמִירָה.

וְהִיא, רַק לִילִית, מִבַּחוּץ, מִבַּחוּץ…

וְיוֹדַעַת לִילִית: סָמֶךְ־מֵם הוּא כּוֹעֵס!

סָבִיב אֶת הַבַּיִת תָּסוֹב וְתָרוּץ,

אוּלַי פֶּתַח אַחֵר הִיא תִמְצָא לִכָּנֵס.

אוּלָם עַל כָּל פֶּתַח וָדֶלֶת תּוֹלִים

הַ“שְּׁמִירָה לְיוֹלֶדֶת” וּבָהּ הַשֵּׁמוֹת

שֶׁל כָּל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַגְּדוֹלִים –

וְנִרְעֶדֶת לִילִית, נֶאֱחֶזֶת אֵימוֹת…

וְהִיא מְנַסָּה לְהַחֲלִיף אֶת הַשֵּׁם,

לִכָּנֵס כְּאוֹרַחַת תַּמָּה וּכְשֵׁרָה,

וְכָךְ לַתִּינוֹק לְהַזִּיק אוֹ לָאֵם –

וְאוּלָם הִיא נִרְתַּעַת מִשָּׁם בִּמְהֵרָה,

מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוֹתֶיהָ כֻּלָּם הַוָּאו־טֵית

הִיא רוֹאָה רְשׁוּמִים עַל־גַּבֵּי הַמַּשְׁקוֹף –

שֶׁפַּעַם אֻלְּצָה לְגַלּוֹת וְלָתֵת

אֶת כֻּלָּם לְאֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוֹב.

אֲבָל אִם תִּינוֹק זֶה הוּא נַעַר, זָכָר,

שֶׁתּוֹרָה הוּא יִלְמַד וּמִצְווֹת יְקַיֵּם,

בָּאִים הַמְחַבְּלִים גַּם בַּבֹּקֶר מָחָר

וְשֵׁנִית מִתְאַמְּצִים לְגָזְלוֹ מִן הָאֵם.

וְסַ"ם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הַמְחַבֵּל,

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם – הוּא טוֹעֵן וְרוֹטֵן –

הֵן זֶה הַתִּינוֹק הוּא עֲדַיִן עָרֵל,

מִפְּנֵי מָה בּוֹ לִנְגּוֹעַ אֵינְךָ לִי נוֹתֵן?"

עַל־כֵּן מְאַסְּפִים שָׁם בְּבֵית הַתִּינוֹק

אֶת יַלְדֵי אָלֶף־בֵּית לִ“קְרִיאַת שְׁמַע”;

בָּאִים הַיְלָדִים הַכְּשֵׁרִים שָׁם לִצְעוֹק

בְּאָזְנֵי הַתִּינוֹק, שֶׁיַּאֲזִין וְיִשְׁמַע:

כִּי יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן;

וְכִי בֶּן יִשְׂרָאֵל הוּא, וּ“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”! –

וּמִן הַקְּרִיאוֹת הַבּוֹקְעוֹת בְּרַעֲמָן

סָמֶךְ־מֵם מִתְבַּלְבֵּל, מִתְעַרְבֵּב, מִתְבַּהֵל…

וּמִן הַקּוֹלוֹת הָעוֹלִים בַּתְּפִלָּה

שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, מֵהֲבֵל הַפִּיּוֹת,

נֶחְרֶדֶת לִילִית, וְעִמָּה כַּת דִּילָהּ,

וְיוֹרֶדֶת עִמָּהּ אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת!

וְכָל הַיְלָדִים מְקַבְּלִים דֻּבְשָׁנִים

וּמִינֵי מְתִיקָה אֲחֵרִים לִלְעִיסָה,

וְעוֹד יִזְכְּרוּ רֹב יָמִים וְשָׁנִים

הַדֻּבְשָׁן שֶׁחָטְפוּ אָז מִתּוֹךְ הָעֲרִיסָה.

זֶמֶר: אֵצֶל הַבַּדָּד

אֵצֶל הַבַּדָּד בַּבַּיִת,³

בְּבִנְיָן נוֹטֶה לְמַיִט,

מִבִּפְנִים בְּבֵית־הַבַּד,

מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב

מַקִּישִׁים שָׁם לִבְלִי־הֶרֶף

פַּטִּישִׁים חַד מוּל אֶחָד.

עַל כִּירַיִם מִתְרַחֶשֶׁת

גְּרוּּסָה דַּיְסַת הַפֶּשֶׁת

בְּאַגָּן רְחַב־מִדָּה.

מִתְרַחֶשֶׁת הַדַּיֶּסֶת

וּמַהְבֶּלֶת הִיא נִדְחֶסֶת

וּמֻכְנֶסֶת לַבְּדִידָה.

וּמַקִּישׁ פַּטִּישׁ עַל יֶתֶד

וְעוֹנֶה הַכֹּל בְּרֶטֶט

וְרוֹעֵד כָּל בֵּית־הַבַּד;

וְהַשֶּׁמֶן זַךְ וָפֶלִאי

אַט נִגָּר אֶל תּוֹךְ הַכֶּלִי,

מְמַלֵּא לָגִין וָכַד…

אֵצֶל הַבַּדָּד בַּבַּיִת

בַּבִּנְיָן הַשָּׁח לְמַיִט

בְּסָמוּךְ אֶל בֵּית־הַבַּד,

כָּל שָׁנָה בִּנְפוֹל הַשֶּׁלֶג,

כָּל שָׁנָה בִּקְפוֹא הַפֶּלֶג

לְמַזָּל נוֹלֶדֶת בַּת.

הַשָּׁנִים נָקְפוּ, עָבָרוּ,

הַבָּנוֹת גָּדְלוּ, בָּגָרוּ,

אַךְ אֵין בֵּן עוֹד, אֵין עוֹד בֵּן…

הַבַּדָּד נוֹשֵׂא עֵינַיִם:

הָבָה בֵּן, אָב בַּשָּׁמַיִם!

וְאִשְׁתּוֹ עוֹנָה: אָמֵן!

עוֹד שָׁנָה עוֹבְרָה בְּדֶלֶג,

שֶׁלֶג רַד, קָפָא הַפֶּלֶג,

לַבַּדֶּדֶת בֵּן נוֹלָד!

וְעוֹמְסִים אֶת הַטַּפְלַיָא

מִן הַחֶדֶר – הַיָא, הַיָא! –

וְנוֹסְעִים אֶל בֵּית־הַבַּד!

אֶל פַּרְסָה פַּרְסָה דוֹֹפֶקֶת,

הַמִּזְחֶלֶת קַל מַחְלֶקֶת

וְצוֹחֶקֶת הַחַמָּה.

הָרַבִּי עִם הַטַּפְלַיָא

מֻסָּעִים פֹּה – הַיָא, הַיָא! –

יַחַד לִ“קְרִיאַת־שְׁמַע”!

הַטַּפְלַיָא מִתְעַמֶּדֶת

בְּחַדְרָהּ שֶל הַיּוֹלֶדֶת

אֵצֶל מִטָּתָהּ סָבִיב.

וְקוֹרֵא קוֹל רָם רַבֵּנוּ,

וְעוֹנֶה לוֹ קְהָלֵנוּ,

רַעַם שֶׁל קוֹלוֹת מֵשִׁיב:

אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!

יְיָ אֱלֹהֵינוּ,

יְיָ אֶחָד!

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ

לְעוֹלָם וָעֶד!

אֵצֶל הַבַּדָּד בַּבַּיִת

בַּבִּנְיָן הַשָּׁח לְמַיִט

בְּסָמוּךְ אֶל בֵּית־הַבַּד,

כָּל שָׁנָה בִּנְפוֹל הַשֶּׁלֶג,

כָּל שָׁנָה בִּקְפוֹא הַפֶּלֶג

מֵעַכְשָׁו כְּבָר בֵּן נוֹלָד!

שִׁיר: לָבָן הָעוֹלָם

לָבָן הָעוֹלָם וְצָחוֹר מִן הַשֶּׁלֶג,

גַּגּוֹת יְשֵׁנִים וְהוֹזִים.

עוֹרֵב מְהַלֵּךְ עַל הַלֹּבֶן בְּדֶלֶג

וְכָל עִקְּבוֹתָיו – מַחֲרוֹזִים.

עוֹרְבִים מְקַרְקְרִים בְּרַק־רָע מִן הַשַּׁחַר.

טוֹפְחוֹת כַּנְפֵיהֶם הַשְּׁחוֹרוֹת…

הַגַּן בֶּחָצֵר מְעֻטָּף כֻּלּוֹ צַחַר,

כָּל עֵץ מְלֻבָּשׁ צְחוֹרוֹת.

כָּל עֵץ מִתְכּוֹפֵף, מִשְׁתּוֹחֵחַ מִכֹּבֶד

הָעֹמֶס הַצַּח וְהָרָב;

נִשָּׂא בָּאֲוִיר אֲבַק־שֶׁלֶג – נִשֹּׁבֶת

שֶׁרוּחַ נִשֵּׁב מֵעָנָף.

עָנָף שֶׁהִכְבִּיד עָלָיו כֶּפֶף וָקֹעַר

זָקַף אֶת עַצְמוֹ וְיִשֵּׁר, –

הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת נִזְרוֹ רַב־הַזֹּהַר,

זֵרָה וּבִזֵּק וּפִזֵּר…

וּבַדֶרֶךְ הַמִּגְרֶרֶת קַלִּילָה־קַלָּה עוֹבֶרֶת,

צִיל שֶׁל פַּעֲמוֹן…

בָּאֲוִיר הַקַּר מַבְהֶקֶת אֶבֶן־זֹהַר וּבָרֶקֶת

הֲמוֹנֵי־הָמוֹן…

וּבַחֶדֶר שָׁם רַבֵּנוּ בְּשִׂמְחָה הוּא מְבַשְּׂרֵנוּ:

“חֲמִשָּׁה־עָשָׂר!”

יוֹם הַדִּין לָָאִילָנוֹת הוּא וּבַיּוֹם הַזֶּה יִשְׁפֹּטוּ

הַמַּלְאָךְ הַשָּׂר.

כָּל עֵץ וְכָל שִׂיחַ, כָּל צִיץ וְכָל פֶּרַח

מַלְאָךְ מְמֻנֶּה יֵשׁ עָלָיו,

וְהוּא מְשַׁמְּרוֹ עֵת מִתַּחַת לְקֶרַח

וָשֶׁלֶג יִישַַׁן וְיֶחֱרָף…

וְזֶה הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁגִּיחַ עָלֵיהוּ

מַכֶּה עַל רֹאשׁוֹ בָּאָבִיב:

"הַשֶּׁלֶג מַפְשִׁיר וְהַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּה הוּא

נוֹגֵחַ בְּקֶרֶן שֶׁל זִיו!

הָקִיצָה, נִרְדָּם, עֵת לִנְבּוֹט וְלִצְמוֹחַ!

עָצֵל, עַד מָתַי תִּתְעַצָּל?!

הִגִּיעָה שָׁעָה לְהוֹרִיק וְלִפְרוֹחַ,

יְנַק וַחֲזַק וּגְדָל!"

וְזֶה הַמַּלְאָךְ שֶׁל הָעֵץ אוֹ הַשִּׂיחַ

פַּטְרוֹן הוּא לַצֶּמַח וָשָׂר;

וְהוּא הַנָּדוֹן כְּפַטְרוֹן וּמַשְׁגִּיחַ –

בִּשְׁבָט בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר…

וְאִם הוּא הָיָה בִּשְׁקִידָה מְפַקֵּחַ,

קִיֵּם אֶת מִצְוַת אֵל קוֹנוֹ,

פּוֹסְקִין לוֹ לָעֵץ “כֹּה לֶחָי!” – וְשָׂמֵחַ

הָעֵץ וְעִמּוֹ פַּטְרוֹנוֹ.

וְאִם הוּא הִשְׁגִּיחַ, שָׁקַד לְהַצְמִיחַ,

רַק עֵץ הִתְעַצֵּל עַד אֵין קֵץ,

פּוֹסְקִין לוֹ לָעֵץ;⁴ "לֹא תוֹסִיף לְהַשְׁבִּיחַ,

עֲדֵי תִּכָּרֵת, תִּקָּצֵץ…"

אַךְ אִם הַמַּלְאָךְ לֹא שָׁקַד עַל הַפֶּרַח,

הָאֵץ לֹא הֵאִיץ בּוֹ בָּעֵץ,

שָׁכַח לְהַבְקִיעַ לַצִּיץ חוֹר בַּקֶּרַח

וְגַם לֹא זֵרְזוֹ לְהָנֵץ,

אוֹ גַם לֹא הִפְרִיחַ בַּזְּמַן אֶת הַשִּׂיחַ,

זִלְזֵל בְּזַלְזַל מִתְחַדֵּשׁ –

פּוֹסְקִין לוֹ לַשָּׂר: “עַל סַפְסָל לְהַנִּיחַ!” –

וּצְלִיף בִּרְצוּעָה מִשֶּׁל אֵשׁ…

עַל כֵּן עֵץ וָשִׂיחַ עָטוּף כֻּלּוֹ צַחַר

כִּבְיוֹם הַכִּפּוּר, יוֹם הַדִּין…

עַל כֵּן הָעוֹרְבִים מְקַרְקְרִים מִן הַשַּׁחַר,

זַלְזַל וְעָנָף רוֹעֲדִין…

רְצוּעַת הַשּׁוֹט מַצְלֶפֶת, הַמִּגְרֶרֶת חִישׁ חוֹלֶפֶת,

צִיל שֶׁל פַּעֲמוֹן…

בָּאֲוִיר הַזַּךְ נוֹצֶצֶת אֶבֶן זֹהַר וְקוֹרֶצֶת

הֲמוֹֹנֵי־הָמוֹן…

וּבַבַּיִת בְּצַלַּחַת מַתָּנָה הִנֵּה מֻנַּחַת:

“חֲמִשָּׁה־עָשָׂר”…

חָרוּבִים כִּנְדָן שֶל חֶרֶב, וּשְׁקֵדִים מְרִירֵי־קֶרֶב

וְתָמָר…

תָּמָר וְשָׁקֵד וְחָרוּב – כֻּלָּם יַחַד

פֵּרוֹת מֵאַדְמַת יִשְׂרָאֵל,

וְשָׁם בְּיוֹם זֶה הַשְּׁקֵדָה כְּבָר פּוֹרַחַת,

אָבִיב בְּיוֹם זֶה שָׁם יָחֵל.

עֲלֵי לֹבֶן־פֶּרַח דְּבוֹרִים שָׁם יָהִימוּ,

וְרַב שָׁם כָּל טוֹב וְכָל טוּב…

וְזֶה הֶחָרוּב שָׁם מַאֲכָל לָעִזִּים הוּא,

כֵּן כֵּן, תִּינוֹקִי הָאָהוּב!

זֶמֶר: תַּרְנְגוֹל הֹדִּי

תַּרְנְגוֹל, תַּרְנְגוֹל,

תַּרְנְגוֹל הֹדִּי רַב־הוֹד,

מִתְאַפֵּק, מִסְתַּמֵּק,

אַף הָאַף אָדֹם מְאֹד!

אַךְ הַאִם יֵשׁ בִּפְנִים

טִפַּת־שֵׂכֶל בַּקָּדְקֹד?

הֲתוּכַל, לְמָשָׁל,

לִי לוֹמַר מִיָּד בָּרוּר

וּוַדַּאי, אֵימָתַי

הַשָּׁנָה יָחוּל הַפּוּר?

מִתְעַכֵּב, מִזְדַּקֵּף

תַּרְנְגוֹל הֹדִּי בַּר־הוֹד,

מִתְאַפֵּק, מִסְתַּמֵּק,

מִתְנַפֵּחַ עַד מְאֹד;

מְנֻפָּח, פֻּח־פֻּח־פָּח,

הוּא פּוֹלֵט בְּרֹב כָּבוֹד:

בַּאֲדָר, בַּאֲדָר –

זֶה יָדוּעַ וּבָרוּר!

בַּאֲדָר! בַּאֲדָר –

בְּוַדַּאי יִפֹּל הַפּוּר!

חַה־חַה־חָה, יֵשׁ לְךָ!

תַּרְנְגוֹל הֹֹדִּי וּבוּר!

בַּאֲדָר? זֶה דָבָר

שֶׁמִּזְּמַן הוּא כְּבָר בָּרוּר!

מִי אוֹ מָה לֹא שָׁמַע

שֶׁאֲדָר הוּא זְמַן הַפּוּר?

בַּאֲדָר, לִי תֹאמַר?

זֶה יַצִּיב וְגַם אֱמֶת!

בַּאֲדָר, בַּאֲדָר!

אַךְ בְּאָלֶף אוֹ בְּבֵית?

מִתְאַפֵּק, מִתְעַמֵּק

תַּרְנְגוֹל הֹדִּי בַּר־הוֹד,

מְנֻפָּח, מְפֻחְפָּח,

הוּא עוֹנֶה זוֹעֵף מְאֹד:

אָלֶף… בֵּית?… אָלֶף בֵּית –

זֶה אַתָּה צָרִיךְ לִלְמוֹד!

הִסְתַּלֵּק, יֶלֶד רֵיק,

לֵךְ לַחֶדֶר, אֶל הָרַב!

אַל תַּעֲמֹד, לֵךְ לִלְמוֹד,

לַמְּגִלָּה הַזְּמַן עוֹד רַב!

פרק י"ד: הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת⁵ חַמָּה וְיָפָה

וּמַבְהֶקֶת עַל לֹבֶן הַשֶּׁלֶג הַצַּח;

טִפּוֹת נִתָּקוֹת מִן הַגַּג בַּשָּׂפָה

וְנוֹפְלוֹת בְּתִפּוּף: תַּכְתַּכְתָּךְ, תַּכְתַּכְתָּךְ!

“נֵרוֹת” תְּלוּיִים בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַגַּג

מְנַטְּפִים־מְנַטְּפִים וְנוֹפְלִים לְבַסּוֹף;

כָּל עֵץ וְכָל שִׂיחַ וְכָל עָנָף דַּק

מַזִּילִים דִּמְעָתָם: טִפְטִפְטוֹף וְטִפְטוֹף!

תַּכְתָּךְ, תַּכְתַּכְתָּךְ – גַּם הַשֶּׁמֶן נִשְׁפָּךְ

זַךְ־זָקוּק מִבַּקְבּוּק לְגוּמַת הַלִּישָׁה:

לָשִׁים הַבָּצֵק שֶׁיִּהְיֶה טוֹב וָרַךְ

לַעֲשׂוֹת בּוֹ “כִּיסִים־שֶל־הָמָן” כַּדְּרִישָׁה.

טִפְטִיף וְטִפְטוֹף – גַּם הַדְּבַשׁ מְנַטֵּף

זַךְ־זָהֹב עַל פְּסִיגֵי אֱגוֹזִים רְסוּקִים:

עוֹשִׂים אֶת הַ“נּוּנְט”, בּוֹחֲשִׁים בּוֹ הֵיטֵב

וְרוֹקְעִים וְחוֹתְכִים רִבּוּעִים מְתוּקִים.

בַּחֶדֶר רַבֵּנוּ טוֹרֵחַ זָרִיז

בֶּעֱלִי הַמַּכְתֵּשׁ, בַּסַּכִּין הַיָּשָׁן,

חוֹטֵב וּמַקְצִיעַ כָּפִיס עִם כָּפִיס

וְדוֹפֵק מַסְמְרִים וּמֵכִין רַעֲשָׁן.

מִסְּלִיל שֶׁל חוּטִים הוּא עוֹשֶׂה גַלְגִּלָּה

וְחוֹתֵךְ מִסָּבִיב לָהּ שִׁנַּיִם חַדּוֹת,

והוּא מְסַפֵּר סִפּוּרֵי הַמְּגִלָּה

וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם סִפּוּרֵי אַגָּדוֹת.

עַל אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ, וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה –

מִפְּנֵי מָה לְהַרְאוֹת אֶת יָפְיָהּ לֹא שָׂמְחָה

וּמִן הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הִסְתַּלְּקָה?

רַק מִפְּנֵי שֶׁבַּמֵּצַח לָהּ קֶרֶן צָמְחָה!

וְעַל הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בְּפָשׁוּט,

שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה כָּךְ אַחֲרֶיהָ כָּרוּךְ –

מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה יְרַקְרֶקֶת וְחוּט

חֵן וָחֶסֶד הָיָה עַל פָּנֶיהָ מָשׁוּךְ…

(אָמְנָם לֹא הֵבַנְתִּי עֲדַיִן הֵיטֵב

אֵיזֶה חוּט וּמַה יֹּפִי בְּעוֹר יְרַקְרַק,

אוּלָם אֲהַבְתִּיהָ מֵאָז בְּכָל לֵב,

לְבָבִי הַתָּמִים לְאַהֲבָה בָּהּ דָּבַק).

עַל חוּר וְכַרְפַּס וְחַבְלֵי אַרְגָּמָן

וְגָבִיעַ גָּדוֹל וּשְׁתִיָּה לֹא כַּדָּת…

עַל זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ הָרָעָה שֶל הָמָן,

וַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו שֶׁל הָמָן בֶּן־הַמְדָּת.

מַדּוּעַ וַיְזָתָא הָיָה לֹא־חָכָם,

מָה הֶבְדֵּל בֵּין פּוּרִים לְפוּרִים־שֶׁל־שׁוּשָׁן –

עוֹד רַב הַסִּפּוּר וַעֲדַיִן לֹא תַם,

אוּלָם תַּם וְנִשְׁלַם וְנִגְמַר הָרַעֲשָׁן.

הַיּוֹם יִקְרְאוּ הַמְּגִלָּה בְּכָל קְלוֹז

וְיַזְכִּירוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים אֶת הָמָן –

צָרִיךְ לְהַרְעִישׁ לְזִכְרוֹ בְּכָל עֹז

וְלִרְקוֹעַ בְּרֶגֶל בָּעֵת וּבַזְּמָן.

צָרִיךְ בָּרַגְלַיִם לִרְקוֹעַ חָזָק,

וְאִם יֵשׁ רַעֲשָׁן – לְהַרְעִישׁ רַעַשׁ רָב,

שָׁעָה שֶׁקּוֹרְאִים בִּמְהִירוּת הַבָּזָק

וּבְלֹא נְשִׁימָה אֶת עֲשֶׂרֶת בָּנָיו.

צָרִיךְ לְהַרְעִישׁ וְלִרְקוֹעַ, לִדְפּוֹק

וּלְהַרְעִים לְזִכְרוֹ וּלְקַלֵּל וְלָקוֹב,

עֲדֵי יִתְהַפֵּךְ שָׁם בַּקֶּבֶר עָמֹק

וְיִשְׁמַע אֶת הַשִּׁיר “שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב”!

עוֹד רַב הַסִּפּוּר, אַךְ רַבֵּנוּ נֶחְפָּז.

הוּא עָתִיד לְבַקֵּר בְּבָתִּים הֲדוּרִים

(בַּעֲלֵי הַבָּתִּים – תַּלְמִידָיו הֵם מֵאָז!)

לֶאֱסוֹף מִכֻּלָּם אֶת דְּמֵי־הַפּוּרִים.

מֵהֶם שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָעוֹת בִּמְזֻמָּן,

וּמֵהֶם שֶׁנּוֹתְנִים לִקְרַאת פֶּסַח בֵּיצִים,

כֻּלָּם מַסְכִּימִים שֶׁלָּמְדוּ אֶצְלוֹ “זְמָן”,

וּלְהוֹדוֹת שֶׁיּוֹתֵר… הֵֵם אֵינָם חֲפֵצִים.

קָצְרָה גַם הַנֶּפֶשׁ שֶׁל רֹאשׁ־הַדּוּכָן

וְגַם הוּא מְקַצֵּר, וְגַם הוּא מְמַהֵר,

כִּי בֵין שַׂחְקָנֵי־הַפּוּרִים: מְמוּכָן,

'חַשְׁוֵרוֹשׁ וּוַשְׁתִּי וּמָרְדְּכַי, הוּא… אֶסְתֵּר!

אֶסְתֵּר הַיָּפָה עִם חוּט חֵן יְרַקְרָק…

לְהַצִּיג אוֹתָךְ כָּךְ אֵיךְ הוּהַן, אֵיךְ הוֹעָז?

אוּלָם בָּא פּוּרִים וּמַתְחִיל הַמִּשְׂחָק –

נַטֶּה אֹזֶן, נִשְׁמַע דִּבּוּרָם הַמְחֹרָז!

שִׁיר: מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי

מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב,

וְהָמָן הָאֲגָגִי עוֹבֵר וְרוֹאֶה וְזוֹעֵף.

מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי מִצְווֹת אֱלֹהָיו הוּא שׁוֹמֵר,

וְהָמָן הָאֲגָגִי כְּמוֹ תַרְנְגוֹל מִתְעַבֵּר.

מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בִּמְנוּחָה וְשׁוֹתֵק,

וְהָמָן הָאֲגָגִי רַק בְּקשִׁי הוּא עוֹד מִתְאַפֵּק.

"מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי – בַּבֹּקֶר אֶתְלֵהוּ עַל עֵץ

(כָּךְ הָמָן הָאֲגָגִי אוֹמֵר אֶל עַצְמוֹ) וִיהִי קֵץ!

מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי – הַפַּעַם הַקֵּץ לוֹ אָשִׂים!"

וְעֵץ לוֹ הֵכִין אֲגָגִי גָּבֹהַּ אַמּוֹת חֲמִשִּׁים!

שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה

בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי!

הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת הַיְּהוּדִים חָפֵץ

וַיִּתְלוּ אוֹתוֹ־עַצְמוֹ עַל הָעֵץ!

הָמָן הָיָה צָרָה

וַיְהִי לְכַפָּרָה!

זֶמֶר: בַּלַּיְלָה הַהוּא

בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ,

סִפְרֵי זִכְרוֹנוֹת קָרְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,

וַיְהִי שָׁם כָּתוּב כִּי שׁוֹמְרֵי סַף הַמֶּלֶךְ

בִּקְשׁוּ יָד לִשְׁלוֹחַ בְּנֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ.

שָׁמַע וְתָמַהּ וְשָׁאַל אָז הַמֶּלֶךְ:

וּמַה נַּעֲשָׂה לַמַּצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ?

עָנוּ וְאָמְרוּ סָרִיסָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ:

דָּבָר לֹא נַעֲשָׂה לַמַּצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל בֶּחָצֵר שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

בַּבֹּקֶר, כְּאוֹר, מִי זֶה בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ?

הָמָן בֶּן־אֲגָג חֲבִיבוֹ שֶל הַמֶּלֶךְ!

וַיֹּאמֶר: יָבוֹא! – וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ.

וַיִּפֶן אֶל הָמָן וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ?

חָשַׁב לוֹ הָמָן בְּשָׁמְעוֹ דְבַר הַמֶּלֶךְ:

וּמִי וְאֵיזֶהוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ?

הֵן זֶה אָנֹכִי, חֲבִיבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ!

וַיַּעַן הָמָן: זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ

יָבִיאוּ לְבוּשׁ שֶׁלָּבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ

וְסוּס שֶׁנִּתַּן בְּרֹאשׁוֹ זֵר הַמֶּלֶךְ,

יִקַּח אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס שַׂר הַמֶּלֶךְ

וְחִישׁ הוּא יַלְבִּישׁ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ,

וְגַם יַרְכִּיבוֹ עַל סוּסוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ

וְרָץ לְפָנָיו בִּרְחוֹבוֹת עִיר הַמֶּלֶךְ

וְשָׁר וְהִכְרִיז כְּכָרוֹז שֶׁל הַמֶּלֶךְ:

כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ!

עָנָה לְהָמָן וְאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:

מַהֵר, קַח הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

וְכָל שֶׁדִּבַּרְתָּ בְּאֹזֶן הַמֶּלֶךְ

עֲשֵׂה לְמָרְדְּכַי שֶׁבְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ!

כִּי זֶה מָרְדְּכַי הוּא הִצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ

וְהוּא, לֹא אַחֵר, הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ!

עָשָׂה אֲגָגִי כִּדְבָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

לָקַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

הִלְבִּישׁ אֶת מָרְדְּכַי שֶׁבְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ,

הִרְכִּיב וְהוֹבִיל בִּרְחוֹבוֹת עִיר הַמֶּלֶךְ

וְשָׁר לְפָנָיו כְּכָרוֹז שֶׁל הַמֶּלֶךְ:

כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ!

לֶמֶד: וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ

וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ שֶל הָמָן אִישׁ־אֲגָג

לְמַעְלָה עָמְדָה עִם בִּתָּהּ עַל הַגָּג,

לְמַעְלָה עָמְדָה עַל הַגַּג וַתַּשְׁקֵף:

לְמַטָּה הָמוֹן מִתְהוֹלֵל מִתְקָרֵב.
וְזֶרֶשׁ אָמְרָה אֶל בִּתָּהּ: "אֲגָגִית,

הֵן אַתְּ מֵיטִיבָה אַתְּ, בִּתִּי, לְהַבִּיט,

וְאֵין בְּעֵינַיִךְ לְקוּת וּתְבַלּוּל –

מָה רָץ הֶהָמוֹן מִתְהוֹלֵל וּבָהוּל?"

אָמְרָה לָהּ לְזֶרֶשׁ בִּתָּהּ אֲגָגִית:

"אַבִּיט וְאֶרְאֶה וּלְאִמָּא אַגִּיד.

אָדָם שָׁם רוֹכֵב עַל גַּב סוּס הַמַּלְכוּת,

רָבִיד בַּצַּוָּאר… בִּלְבוּשׁ מֶלֶךְ קָשׁוּט…

וְעוֹד שָׁם אָדָם, הַלָּבוּשׁ כְּמוֹ שָׂר,

וְהוּא רָץ לְפָנָיו כְּכָרוֹז וְהוּא שָׁר:

'כָּכָה יֵעָשֶׂה – הוּא מַכְרִיז אֲמָרוֹ –

לָאִישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ!'"

וְזֶרֶשׁ אָמְרָה לְבִתָּהּ: "אֲגָגִית,

בָּרוּךְ יִהְיֶה פִּיךְ שֶׁכָּל זֶה לִי הִגִּיד!

הָאִישׁ הָרוֹכֵב בְּוַדַּאי הוּא הָמָן,

הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ זֶה מִזְּמָן!

הָאִישׁ הַמּוֹלִיךְ אֶת הַסּוּס וּמַכְרִיז –

וַדַּאי הוּא מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הַמַּרְגִּיז!

עִמְדִי פֹּה, בִּתִּי, וְהַמְתִּינִי מְעַט,

אָרוּצָה לְרֶגַע, אָשׁוּבָה מִיָּד…"

וְזֶרֶשׁ קָפְצָה קַלַּת־רֶגֶל כִּצְבִי

לְמַטָּה הַבַּיְתָה, דָּבָר לְהָבִיא.

וְזֶרֶשׁ חָזְרָה וְהֵבִיאָה הַגְּרָף,

כִּוְּנָה וְשָׁפְכָה עַל רֹאשׁוֹ וּפָנָיו

שֶׁל זֶה הַמַּכְרִיז וּמוֹלִיךְ אֶת הַסּוּס…

וּמַה שֶּׁהָיָה שָׁם אֹמַר בְּחָרוּז:

מִיָּד לְאַחַר שֶׁהַפֶּרֶשׁ נִשְׁפַּךְ –

הַכֹּל לָהּ לְזֶרֶשׁ לְפֶתַע נֶהְפַּךְ:

כִּי זֶה הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס הוּא מָרְדְּכַי,

וְזֶה הַמּוֹלִיךְ – הוּא הָמָן בְּוַדַּאי…

וְהָאֲגָגִית בַּת־הָמָן אִישׁ־אֲגָג

מֵרֹב הַחֶרְפָּה הִתְנַפְּלָה מִן הַגָּג!

זמר: אָבִינוּ הַמֶּלֶךְ

אָבִינוּ הַמֶּלֶךְ,⁶ לִבִּי בִּי צוֹהֵל;

בְּכָל אֲשֶׁר אֵלֶךְ הֲרֵינִי נוֹפֵל.

זָקָן יֵשׁ אָרֹךְ לִי, אִשָּׁה לִי חוֹלָה;

בְּוַי־לִי וְאוֹךְ־לִי תִּתֵּן אֶת קוֹלָהּ.

הַיּוֹם חַג פּוּרִים וּמָחָר יַחֲלֹף,

תְּנָה לִי פְּרוּטָה, הַשְׁלִיכֵנִי לָרְחוֹב.

אָבִינוּ הַמֶּלֶךְ, לִבִּי עָלַי טוֹב,

מָחָר פּוּרִים יֵלֶךְ, יִפְרַח לוֹ כְּעוֹף!

מְזֹג לִי כּוֹס יַיִן, מְזֹג לִי כּוֹס יַ"שׁ,

אֱמֹר לִי “לְחַיִּים” וְתֵן הָמָנְטַשׁ!

הֲרֵינִי קַבְּצָן, וּמָה עוֹד לִי נָחוּץ?

זְרֹק לִי פְּרוּטָה, הַשְׁלִיכֵנִי לַחוּץ!

פרק ט"ו: לְאַט הִתְרַגַּלְתִּי

לְאַט הִתְרַגַּלְתִּי לַחֶדֶר¹ וּלְמַה

שֶׁהָיָה בְּתוֹכוֹ מְמֻלָּא וְגָדוּשׁ;

תָּפַסְתִּי מָקוֹם בַּסַּפְסָל בָּרָמָה

וְהִתְחַלְתִּי עַצְמִי כְּבֶן־בַּיִת לָחוּשׁ.

הִכַּרְתִּי כָּל יֶלֶד בְּשֵׁם וְכִנּוּי

וְהִכַּרְתִּי כָּל קְרִי וְכָל בְּכִי בְּקוֹלוֹ;

הִתְחַלְתִּי מַבְחִין בֵּין אָהוּב וְשָׂנאוּי,

בֵּין עָשִׁיר וְעָנִי, בֵּין יוֹדֵעַ וָלֹא.

לָמַדְתִּי לִדְחוֹף דּוֹחֲפִי בַּמַּרְפֵּק

וְלִשְׂרוֹט אֶת שׂוֹרְטִי שְׂרִיטוֹת בַּפָּנִים,

לָמַדְתִּי כִּי עֵת לְחַבֵּק, לֵאָבֵק,

עֵת לִכְנוֹס וְגַם עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים.

נַעֲשֵׂיתִי תּוֹשָׁב בִּקְהִלַּת הַיְּהוּדִים

בִּזְכֻיּוֹת מְלֵאוֹת, בְּחוֹבוֹת מְלֵאוֹת;

לָמַדְתִּי כִּי מַעֲשִׂים וּדְרָכִים חֲסוּדִים

וְקָנִיתִי תּוֹרָה וְקָנִיתִי דֵעוֹת:

מָתַי לְנַשֵּׁק הַמְּזוּזָה וּמָתַי

לְנַשֵּׁק הַצִּיצִית בְּאַרְבַּע־הַכְּנָפוֹת,

וְאֵיךְ לְהַגִּיעַ עַד אֶל הַ“שַּׁדַּי”

שֶׁהָיָה שָׁם חָקוּק אוֹתִיּוֹת מַה־יָּפוֹת.

וּמָה הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גּוֹי וִיהוּדִי –

הוֹ תּוֹרָה גְדוֹלָה, עֲמֻקָּה מִנִּי־תְהוֹם!

רַק מַה שֶּׁהִשַּׂגְתִּי בִּימֵי קַטְנוּתִי –

זֶה בִּלְבַד בָּהּ נוֹדַע לִי מֵאָז עַד הַיּוֹם!

הֲרֵינִי יוֹשֵׁב לִי שֵׁנִית שָׁם עַכְשָׁו

וּמַבִּיט וְרוֹאֶה שָׁם הֲמוֹן עִנְיָנִים:

הַחֶדֶר מָלֵא (בְּלִי־עֵין־הָרָע) טָף –

כִּשְׁלשָׁה וְאוּלַי אַרְבָּעָה מִנְיָנִים.

וְהֵם נִבְדָּלִים בַּיְדִיעָה, בַּגִּילִים:

מִיַּלְדֵי חֲצִי־טְרָף – לְיַלְדֵי טְרָף־שָׁלֵם,

אוֹתָם הַיּוֹדְעִים אֶת “סוֹפֵי־הַמִּלִּים”

וְ“רָצִים” בִּקְרִיאָה וְצָרִיךְ “לְכָלְאֵם”…

מֵהֶם שֶׁיּוּכְלוּ בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב

לְהַתְחִיל עוֹד לִפְנֵי חַג־הַפֶּסַח חֻמָּשׁ,

וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ הַ“זְּמַן” אֶל הַסּוֹף

יַעַבְרוּ לִמְלַמֵּד וּלְחֶדֶר חָדָשׁ.

אִתָּם כְּבָר רַבֵּנוּ כָּל יוֹם מְשַׁנֵּן

כָּל אוֹתוֹ הַדּוּשִׂיחַ לִפְנֵי “וַיִּקְרָא”;

אֶחָד – “הַשּׁוֹאֵל” – אֶת קוֹלוֹ מְחַנֵּן

וְעוֹנֶה לוֹ בְּנֶגֶן “בַּחוּר־הַמִּקְרָא”:

– מַה לּוֹמֵד אַתָּה, יֶלֶד?

– חֻמָּשׁ!

– מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל חֻמָּשׁ?

– חֲמִשָּׁה!

– מַה חֲמִשָּׁה?

חֲמִשָּׁה כְּעָכִים בִּפְרוּטָה?

– לֹא!

חֲמִשָּׁה חֻמָּשִׁים יֵשׁ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה!

– וּמַה שְּׁמוֹתֵיהֶם?

– “בְּרֵאשִׁית” – הֲרֵי אֶחָד,

“שְׁמוֹת” – הֲרֵי שְׁנַיִם,

“וַיִּקְרָא” – הֲרֵי שְׁלשָׁה,

“בַּמִּדְבָּר” – הֲרֵי אַרְבָּעָה,

“דְּבָרִים” – הֲרֵי חֲמִשָּׁה!

– אֵיזֶה חֻמָּשׁ אַתָּה לוֹמֵד?

– הַשְּׁלִישִׁי!

– מַה שְּׁמוֹ?

– “וַיִּקְרָא”!

– מַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל “וַיִּקְרָא”?

– הוּא קָרָא.

– מִי קָרָא?

הַשַּׁמָּשׁ לִסְלִיחוֹת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת?

– לֹא!

אֱלֹהִים קָרָא אֶל משֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד

לְלַמְּדוֹ אֶת תּוֹרַת־הַכֹּהֲנִים.

מִפְּנֵי שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת טְהוֹרִים

וְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים,

יָבוֹאוּ טְהוֹרִים וְיַעַסְקוּ בְּטָהֳרוֹת!

– וְאֵיךְ נִקְרְאוּ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל?

– צֹאן קָדָשִׁים!

וְאִמְרוּ כֻּלְּכֶם: מֶה! מֶה! מֶה!

מֵהֶם הַלּוֹמְדִים וְאֵינָם יְכוֹלִים

עוֹד לִקְרוֹא לְאַחַר אַרְבָּעָה “זְמַנִּים”;

בְּנֵי חָמֵשׁ־שֵׁשׁ, נְעָרִים גְּדוֹלִים –

וְעוֹדָם “זוֹחֲלִים” בַּקְּרִיאָה כִּקְטַנִּים.

לָהֶם לֹֹא נִגְלָה סוֹד צֵרוּף הָ“עִבְרִי”,

לֹֹא הֵאִיר אֶת הָרֹאשׁ, לֹא בִּקַּע כְּבָרָק;

עַל כֵּן עוֹד יַתְמִידוּ בְּלֶמֶד הַקְּרִי

בְּכִתַּת הַקְּטַנִּים שֶׁל “מַקְרִי הַדַּרְדָּק”.

גַּם הֵם, בְּקָרוֹב, הֵם יַתְחִילוּ חֻמָּשׁ

וּלְחֶדֶר אַחֵר יַעַבְרוּ אַחַר־כָּךְ.

"אוּלָם לְתוֹרָה, לְלִמּוּד שֶׁל מַמָּשׁ,

לְעוֹלָם לֹא יַגִּיעוּ" – רַבֵּנוּ נֶאֱנָח.

"כִּי יֵשׁ – כָּךְ מַסְבִּיר זֹאת רַבֵּנוּ בַּלָּאט –

שֶׁתִּינוֹק לֹא שָׁכַח אֶת תּוֹרַת הַמַּלְאָךְ,

תּוֹרָה שֶׁלָּמַד עוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַד, –

וְיִהְיֶה זֶה הַיֶּלֶד עִלּוּי אַחַר־כָּךְ.

וְיֵשׁ שֶׁשָּׁכַח – וְלָזֶה יֵשׁ עֵצָה:

לְלַמֵּד, לְהַזְכִּיר, לְהַחֲזִיר הָאֲבֵדָה;

אַךְ יֵשׁ שֶׁבְּבֶטֶן אִמּוֹ לֹא רָצָה,

לֹא לָמַד, לֹא שָׁכַח – וּלְעוֹלָם לֹא יֵדַע!

לֶמֶד: בִּזְמַן שֶׁשָּׁמוּר

בִּזְמַן שֶׁשָּׁמוּר² עוֹד בַּבֶּטֶן הַיֶּלֶד,

סָגוּר עוֹד בְּרֶחֶם אִמּוֹ,

יוֹרֵד אֵלָיו חֶרֶשׁ מַלְאָךְ מִשָּׁמַיִם

וְהוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ.

וְנֵר הוּא מַדְלִיק לוֹ מִמַּעַל לַמֵּצַח –

מָה עָז וְחָזָק זֶה הָאוֹר!

מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ הוּא זוֹרֵחַ,

מֵאִיר, מְגַלֶּה כָּל מִסְתּוֹר.

וְכָל הַמִּקְרָא הַמַּלְאָךְ אָז מַקְרִיא לוֹ,

מַשְׁנֶה לוֹ מִשְׁנָה וּגְמָרָא;

וְכָל סְתוּמָה לְפָנָיו מִתְפָּרֶשֶׁת,

נִגְלִים לוֹ רָזֵי הַתּוֹרָה.

אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הָרֶגַע

וּבָא לָעוֹלָם הַתִּינוֹק,

סוֹטְרוֹ הַמַּלְאָךְ אֶל מִתַּחַת לַחֹטֶם,

עַל פִּיו הַסָּגוּר, הֶעָנֹג.

וְהוּא מְכַבֶּה אֶת הַנֵּר שֶׁמִּמַּעַל

לַמֵּצַח הַקָּט, הַקָּמוּט,

וְכָל שֶׁלָמַּד שָׁם בַּבֶּטֶן – שָׁכוּחַ,

מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד.

וְכָל שֶׁרָאָה אָז בָּאוֹר מִתְעַרְפֵּל לוֹ,

וְכָל מְפֹרָשׁ לוֹ נִסְתָּם,

וְרָז בְּתוֹךְ רָז הַתּוֹרָה שׁוּב מַסְתֶּרֶת,

עָמֹק הַתַּלְמוּד מִנִּי יָם.

צָרִיךְ לְהַתְחִיל וְלִקְרוֹת שׁוּב מֵאָלֶף,

לִשְׁנוֹת שׁוּב מֵ“אֲבֵדָתֹו”,

עַד נֵר הַתּוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ שׁוּב יָהֵל לוֹ

וְשׁוּב הוּא יִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ.

וְיֵשׁ רְאָיָה בְּרוּרָה וּמְפֹרֶשֶׁת

שֶׁכָּךְ הַדָּבָר וְרַק כָּךְ:

הִנֵּה הַגּוּמָה שֶׁמִּתַּחַת לַחֹטֶם –

סִמָּן לִסְטִירַת הַמַּלְאָךְ!

פרק ט"ז: יֵשׁ בֵּין הַיְלָדִים

יֵשׁ בֵּין הַיְלָדִים³ יְלָדוֹת קְטַנּוֹת

הַלּוֹמְדוֹת אָלֶף־בֵּית בַּסִּדּוּר שֶׁל הָרַב,

וְכָל הַיְלָדִים בִּשְׁמוֹת־גְּנַאי מְכַנּוֹת,

וְיוֹדְעוֹת בִּשְׁעַת־כַּעַס לִסְרוֹט אֶת הָאַף.

הַלָּלוּ דִינָן דִּין בָּנִים בְּדִיּוּק

וְתִהְיֶה כָּל אַחַת מִפְּנִינִים יְקָרָה,

תִּלְמַדְנָה חֻמָּשׁ עִם רַשִּׁ“י וּ”פָסוּק",

וְאוּלַי גַּם תַּגַּעְנָה לִלְמוֹד גְּמָרָא.

תִּהְיֶה כָּל אַחַת אֵשֶׁת חַיִל וָחֵן,

בְּקִיאָה בְּסִדּוּר וּמַחֲזוֹר כִּבְתוֹךְ

בֵּיתָהּ, וּבְעֶזְרַת הַנָּשִׁים הִיא לָכֵן

תַּעֲזֹר לַשְּׁכֵנוֹת הַדַּפִּים לַהֲפוֹךְ.

אוּלָם גַּם יֶשְׁנָן נְעָרוֹת גְּדוֹלוֹת,

בַּחוּרוֹת־שֶׁל־כַּלָּה הַלּוֹמְדוֹת עוֹד קְרִיאָה

מֵהָרַבָּנִית – בַּחֲשַׁאי הֵן עוֹלוֹת,

בַּחֲשַׁאי הֵן יוֹרְדוֹת וְחוֹמְקוֹת לַיְצִיאָה.

לְמַעְלָה בְּסֵתֶר קִיטוֹן הָאָפֵל

הֵן קוֹרְאוֹת בַּסִּדּוּר לְאִטָּן־לְאִטָּן,

בְּקוֹל חֲלוּשָׁה מְרֻסָּק וְכוֹשֵׁל –

הָהּ! לָהֶן הָ“עִבְרִי” בְּקַלּוּת לֹא נִתָּן!

עַל כֵּן מִלְמַעְלָה יוֹרְדוֹת הֵן מִיָּד

לַמַּרְתֵּף שֶׁל “קָרְבַּן הַמִּנְחָה” הֶעָבֶה,

וְשָׁם הֵן קוֹרְאוֹת בַּתְּחִנָּה בִּלְשׁוֹן־טַיְטְשׁ –

וְגַם שָׁם מִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת הַמַּחֲוֶה:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דוּ הַאר פוּן דֶר ווֶעלְט,

דוּ בִּיסְט אַין אַלמַאכטִִיגֶר גָאט אוּנ דוּ ווֵיסְט

דָאךְ ווֹאיל אַז מִיר זַיינֶען בְּלוּט אוּנ פְלֵיישׁ

אוּנ מִיר הָאבִּין קַיין כֹּחַ מְצָרֵף צוּ זַיין

דִי הֵיילִיגֶע שֵׁמוֹת אוּנ אַלֶע כַּוָּנוֹת

פוּן אַלֶע תְּפִלּוֹת אוּנ אַלֶע בְּרָכוֹת,

דְרוּם זָאל טוּן זַיין דֶר ווִילִין פַר דִיר,

עֶס זָאל זַיין גִירֶכִינְט פַר דִיר מַיין גִיבֶּעט…

לָהֶן הָ“עִבְרִי” בְּקַלּוּת לֹא עָלָה…

הֵן בִּ“צְאֶינָה וּרְאֶינָה” תִּקְרֶאנָה מְעַט,

תִּהְיֶה כָּל אַחַת בְּקָרוֹב לְכַלָּה

וְאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ כַּמִּצְוָה וְכַדָּת;

תִּהְיֶה אֵם טוֹבָה, בְּבָנִים תְּבֹרַךְ,

וְהוֹאִיל וְתוֹרָה הִיא מֵיטַב הַסְּחוֹרָה –

הָאֵם אֶת בָּנֶיהָ לַחֶדֶר תִּשְׁלַח

וְהָהֵם יִלְמְדוּ וְיֵדְעוּ כְּבָר תּוֹרָה!

לָהֶם הִיא תִהְיֶה בְּקַלּוּת נְתוּנָה,

כִּי סוֹף־סוֹף לַבָּנִים רַק נִתְּנוּ לִמּוּדִים;

וְהֵם יַחַרְזוּ בְּלָשׁוֹן שְׁנוּנָה

וְיַחְזִירוּ לַכֹּל חֲרוּזֵי־חִדּוּדִים!

אֵלֶּה הֵם שִׁירֵי הַהֶדֶר⁴

שֶׁשַּׁרְנוּם כָּל יוֹם וָיוֹם,

עֵת יָצָא רַק מִן הַחֶדֶר

מֹטִי קוֹטְשׁ, זִכְרוֹ שָׁלוֹם:

אַבְרָהָם הָיָה בֶּן תֶּרַַח

וְאָחִיהוּ שֶל נָחוֹר,

הִתְכּוֹפֵף נָא וּבְפֶה רַךְ

תִּשָּׁקֵנִי בָּ – –!

בִּנְיָמִין יֵשׁ לוֹ אַמְתַּחַת,

וְרַבֵּנוּ מְנַחֵשׁ,

וְעַל כֵּן תָּמִיד הַ – –

מְאָדָּם אֶצְלוֹ כָּאֵשׁ!

גָּד גְּדוּד הוּא יְגוּדֶנּוּ,

לוֹ זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד,

הֲתָעִיף עֵינְךָ אֵינֶנּוּ,

וַיַּחֲנוּ בְּחוֹר־גֻּדְגֹּד!

וֶרֶד וֶרֶד, בַּת תִּפְאֶרֶת,

רֵיזֶל, רוֹיזֶה, רוֹזָה, רוֹט,

הִיא לוֹמֶדֶת וְחוֹזֶרֶת,

לֹא יוֹדַעַת סִימַן־אוֹת!

זְבוּלוּן, שְׂמַח בְּצֵאתֶךָ,

אַךְ זְכֹר שֶׁיֵּשׁ לִגְמוֹר –

כִּי מִיָּד יֵצֵא אֵלֶיךָ

מֹטִי קוֹטְשׁ עִם הַחֲגוֹר!

חָנָא, חָנָא בַּר־בַּר־חָנָא,

עַל הַגַּג בַּרְבּוּר פָּרַח, –

לֹא יוֹדֵעַ מַה נִּשְׁתַּנָּה,

מֹטִי קוֹטְשׁ נוֹתֵן לוֹ… טְרָךְ!

יוֹסֵי, יוֹסֵי, בֶּן־הַחֶמֶד,

הוּא יוֹסֵף הַבֵּן־פּוֹרָת! –

חַבּוּרוֹת בַּמֵּצַח צֶמֶד

וְכֻלּוֹ הוּא מְמֹרָט!

נַפְתָּלִי, תֵּן אִמְרֵי שֶׁפֶר,

הַשְׁמִיעֵנִי אֶת קוֹלֵךְ,

מִן הַסֶּדֶק שֶׁבַּתֶּפֶר

קוֹל שׁוֹפָר גָּדוֹל הוֹלֵךְ!

אֵלֶּה הֵם דִּבְרֵי הַזֶּמֶר,

שִׁיר־קִנְתּוּר וְשֵׁם־גִּנּוּי,

לִי – שִׁמְחָה, לְךָ – הַמֶּמֶר,

צַעַר, כַּעַס וְעִנּוּי!

פרק י"ז: וְשׁוּב יוֹרֵד גֶּשֶׁם

וְשׁוּב יוֹרֵד גֶּשֶׁם⁵ דַּקִּיק וְקַלִּיל,

רֹאשׁ־דּוּכָן עַל גַּבּוֹ נוֹשְׂאֵנִי רָכוּב, –

הַפַּעַם הַזֹּאת לֹא בִּבְכִי, רַק בְּגִיל,

כִּי הַדֶּרֶךְ עַכְשָׁו לִי יָקָר וְאָהוּב.

וְאֵין הוּא נוֹשְׂאֵנִי עַכְשָׁו עַל גַּבּוֹ

כְּכִבְשָׂה עֲקֻדָּה לַשּׁוֹחֵט, לַחַלָּף –

הֲרֵינִי הוֹלֵךְ כְּתַלְמִיד אֶל רַבּוֹ,

כְּיִצְחָק שֶׁכָּתוּב בּוֹ “וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו”…

הֲרֵינִי בָּחוּר שֶׁיּוֹדֵע קְרִיאָה

וְעוֹמֵד לְהַתְחִיל גַּם חֻמָּשׁ בְּקָרוֹב,

וְאֵין לִי הַחֶדֶר בְּגֶדֶר פְּלִיאָה –

וּמְעַט גַּם הִתְחַלְתִּי אוֹתוֹ לֶאֱהוֹב.

הַבֹּץ עַל הַכְּבִישׁ כַּשְּׁלוּלִית הַדַּקָּה,

רֹאשׁ־דּוּכָנִי מְהַלֵּךְ וּנְתָזִים הוּא מַתִּיז;

הַדֶּרֶךְ מִתַּחַת לַבֹּץ חֲלָקָה

וְעַל־כֵּן הוּא פּוֹסֵעַ זָהִיר וְזָרִיז.

הַשֶּׁלֶג נָמֵס מִסָּבִיב וּמַפְשִׁיר,

בָּאֲוִיר מִתְנַפְנֶפֶת כְּנַף הָאָבִיב;

זַרְזִיף אֶל זַרְזִיף נֶחְפָּזִים בְּקוֹל שִׁיר

וְיוֹרְדִים בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים אֶל הַבִּיב.

בִּיבֵי הַגְּשָׁמִים בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים

מוֹבִילִים אֶת הַמַּיִם אֶל תּוֹךְ הַנָּהָר;

עַל־כֵּן בַּנָּהָר כָּךְ מֵימָיו נִשְׁפָּכִים

אֶל מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר בְּזֶרֶם נִסְעָר.

וְרֹב נְעָרִים מֵחֶדְרֵי כָּל הָעִיר

שָׁם עוֹמְדִים מֵעֶבְרֵי הַנָּהָר לְהַבִּיט,

אֵיךְ גַּל רוֹדֵף גַּל וְנוֹשֵׂא עָלָיו סִיר,

עֲרֵבָה שְׁבוּרָה וְלִמּוּד־שֶׁל־חָבִית.

וְשָׁם הַ“שְּׁקָצִים” מַשְׁלִיכִים חֲבָלִים

וּמוֹטוֹת אֲרֻכִּים שֶׁקִּצָּם מְסֻמָּר,

לִתְפּוֹס מִן הַבָּא וְנִשָּׂא בַּגַּלִּים

וְלִזְכּוֹת בַּהֶפְקֵר מִשִּׁטְפּוֹ שֶׁל נָהָר.

הַגֶּשֶׁר הַיּוֹם עוֹד אֵיתָן הוּא נִצָּב

וְהַזֶּרֶם רַגְלֵי עַמּוּדָיו הוּא שׁוֹטֵף;

אוּלָם לְמָחָר הוּא יִלְפֹּת עַמּוּדָיו

בְּרֹאשָׁם וִינִיעֵם מוֹסְדוֹתָם לְרוֹפֵף.

הַמַּיִם יִגְאוּ, יִנָּשְׂאוּ אֱלֵי־רוֹם,

יַעֲלוּ בַּחוֹמָה, יַעַבְרוּ הָאָפִיק,

הַזֶּרֶם יַגְבִּיהַּ הַגֶּשֶׁר פִּתְאֹם

וִיפָרְקֶנּוּ לְפֶתַע פָּרוֹק וּפָרִיק!

הַגֶּשֶׁר, הַגֶּשֶׁר… הַגֶּשֶׁר הַזֶּה –

הַאֵין זֶה אוֹתוֹ גֶשֶׁר־בַּרְזֶל שֶׁעָלָיו

סִפֵּר הָרַבִּי? מַה־נִּפְלָא הַמַּחֲזֶה!

הַיְּהוּדִים… הַגּוֹיִים… אַךְ הוֹלְכִים לֹא יַחְדָּו…

כָּל גּוֹי – כְּמִין טֶמְקוֹ זַבְּלוֹטְנִי, צוֹעֵד

גַּס־כָּבֵד וְשָׁמֵן עַל־גַּב גֶּשֶׁר־בַּרְזֶל…

וְכָל יְהוּדִי – כְּרַבֵּנוּ רוֹעֵד

בְּדָרְכוֹ בִּזְהִירוּת, אַךְ אֵינֶנּוּ נוֹפֵל…

אִם כִּי, כַּיָּדוּעַ, הַגֶּשֶׁר עָשׂוּי

מִשֵּׁמוֹת־שֶׁל סִדּוּר, מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ…

וְטֶמְקוֹ זַבְּלוֹטְנִי – גִּשְׁרוֹ לוֹ בָּנוּי

מִבַּרְזֶל, הוּא צוֹעֵד לוֹ יָשָׁר, כְּבַכְּבִישׁ…

כָּל צַעַד וָצַעַד – טַלַּפְּ וְטַלּוֹפְּ!

וּפִתְאֹם וְהַגֶּשֶׁר יִנּוֹעַ תַּחְתָּיו…

פִּתְאֹם וְהַכֹּל מִתְנוֹעֵעַ… וְהוֹפְּ! –

כָּךְ הוּרַדְתִּי בַּבַּיִת יָשָׁר עַל הַסָּף.

שִׁיר: כְּשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ

כְּשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּּ הַגּוֹאֵל, וְנָהֲרוּ אֵלֵיהוּ כָּל עַמְמֵי תֵבֵל.

וְנָהֲרוּ אֵלֵיהוּ בָּעֵמֶק וּבָהָר,

וּבַשָּׂדֶה, בַּיַּעַר, וְעַל־פְּנֵי נָהָר.

וְהַנָּהָר עָמֹק הוּא, וְהַנָּהָר רָחָב,

וּשְׁנַיִם מַעְבְּרֵי־גֶּשֶׁר מְגֻשָּׁרִים עָלָיו.

אֶחָד מִשֶּׁל בַּרְזֶל הוּא, אֶחָד מִשֶּׁל נְיָר,

וְהַנָּהָר עָמֹק הוּא, רָחָב־רָחָב יִנְהַר…

רָבִים כָּל עַמְמַיָּא, רָבִים בְּיִשְׂרָאֵל:

מִשֶּׁל נְיָר לָכֶם הוּא, וְלָנוּ שֶׁל בַּרְזֶל!

וְדוֹחֲקִים בְּתֹקֶף, דּוֹחֵק כָּל עָם וָעָם:

לְשֶׁל נְיָר אַתֵּמָה, אַתֶּם לְכוּ לְשָׁם!

וּבוֹעֲטִים בְּרֶגֶל: לְגֶשֶׁר הַנְּיָר! –

וְהַנָּהָר עָמֹק הוּא, רָחָב־רָחָב יִנְהַר…

וְהֵם הוֹלְכִים לָבֶטַח עַל גֶּשֶׁר הַבַּרְזֶל,

וּמַבִּיטִים בְּלַעַג לְעֵבֶר יִשְׂרָאֵל.

וְצוֹחֲקִים בְּקֶלֶס עַל יִשְׂרָאֵל הַקָּט,

שֶׁדִּחֲקוּם בְּכֹחַ, בְּעֹז, בְּחֹזֶק־יָד,

וְהִכְרִיחוּם לָלֶכֶת בְּגֶשֶׁר הַנְּיָר –

וְהַנָּהָר עָמֹק הוּא, רָחָב־רָחָב יִנְהַר…

פִּתְאוֹם נִקְרָע הַגֶּשֶׁר, הַגֶּשֶׁר שֶׁל בַּרְזֶל,

וְעֵרֶב־רַב הָרֶשַׁע לְמַטָּה הוּא נוֹפֵל.

נוֹפֵל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם, לִתְהוֹם רַבָּה יָשָׁר, –

וְהַנָּהָר עָמֹק הוּא, רָחָב־רָחָב יִנְהַר…

וְיִשְׂרָאֵל בְּרַעַד לְאַט לְאַט צוֹעֵד,

הַגֶּשֶׁר עִם כָּל צַעַד נָד־נָד וּמִתְנוֹֹדֵד.

וְהַנָּהָר עָמֹק הוּא, רָחָב־רָחָב נוֹהֵר…

עוֹד צַעַד וְעוֹד שַׁעַל – וְיִשְׂרָאֵל עוֹבֵר.

עוֹד צַעַד וְעוֹד שַׁעַל – וְיִשְׂרָאֵל עָבַר!

וּמֵעַכְשָׁו הַדֶּרֶךְ מוֹבִיל יָשָׁר־יָשָׁר,

וְהוּא הוֹלֵךְ לָבֶטַח לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל…

כְּשֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ הַגּוֹאֵל!

זֶמֶר: יוֹם עָנָן

יוֹם עָנָן לִפְנֵי הַגֶּשֶׁם עֵת יַחְשִׁיכוּ הַשָּׁמַיִם,

וְיִרְדֹּף בְּכֹבֶד נֶשֶׁם רוּחַ עַז עָבֵי הַמַּיִם;

וְיַכֶּה קוֹל רָם הָרַעַם וּבָרָק יִבְקַע רָקִיעַ –

מִי מַרְעִים שָׁם פַּעַם פַּעַם וְשָׁמַיִם מִי מַבְקִיעַ? אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

רֶכֶב אֵשׁ לוֹ, סוּסֵי לַהַב, שׁוֹט אָרֹךְ לוֹ – אֵשׁ לוֹהֶטֶת;

הוּא מַצְלִיף סוּסָיו בְּזַעַף וּפַרְסָה בְּעֹז בּוֹעֶטֶת.

בַּעַט־לַהַט הֹלֶם פַּעַם, וְגַלְגַּל עַל הָרָקִיעַ –

הֵמָּה הֵם קוֹלוֹת הָרַעַם; שׁוֹט מַצְלִיף – בָּרָק מַבְקִיעַ!

כָּךְ נוֹסֵעַ הַַנָּבִיא,

כָּךְ נוֹסֵעַ הַַנָּבִיא!

בִּמְעֻמָּד הוּא כָּךְ נוֹסֵע; הָאַדֶּרֶת מִתְבַּדֶּרֶת,

וְהָרוּחַ לוֹ פּוֹרֵעַ לֹבֶן שֵׂיבָתוֹ תִּפְאֶרֶת.

יָד אַחַת מוֹשְכוֹת אוֹחֶזֶת, יָד אַחַת בַּשּׁוֹט מַצְלֶפֶת –

כִּי הַדֶּרֶךְ לוֹ נֶחְפֶּזֶת וְנַפְשׁוֹ מְאֹד נִכְסֶפֶת

הַמָּשִׁיחַ לְהָבִיא,

הַמָּשִׁיחַ לְהָבִיא!

זֶמֶר: פֶסַח, פֶּסַח בָּא אֵלֵינוּ

פֶסַח, פֶּסַח בָּא אֵלֵינוּ

וְלַזְּמַן הִגִּיעַ קֵץ;

נִגְמְרוּ כְּבָר לִמּוּדֵינוּ,

בָּאָה עֵת לְהִתְרוֹצֵץ!

בּוֹאוּ וְנֵצֵא הַחוּצָה

וְנָשִׁיר בְּלֵב הָרְחוֹב!

כָּל הַיּוֹם בָּטֵל נָרוּצָה,

כַּמָּה זֶה נָעִים וָטוֹב!

פֶּסַח בָּא, פֶּסַח בָּא,

הַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה רַבָּה!

מַה־נִּשְׁתַּנָּה כְּבָר יָדַעְנוּ,

הַקֻּשְׁיוֹת – מִזְּמַן־מִזְּמָן;

גַּם קִדּוּשׁ עַל־פֶּה שִׁנַּנּוּ,

מָרָנָן וְרַבָּנָן!

יַקְנְהָ"ז גַּם הֲכִינוֹנוּ

דֵּי אָכוֹל וְדֵי הוֹתֵר.

יְהוּדִים טוֹבִים כָּמוֹנוּ

לֹא הָיוּ וְאֵין יוֹתֵר!

פֶּסַח בָּא, פֶּסַח בָּא,

הַחֶדְוָה תִּהְיֶה רַבָּה!

בַּמַּצָּה טָעוֹם טָעַמְנוּ

וּפֵרַקְנוּ פֵּרוּקִים!

מִן הַיַּיִן גַּם לָגַמְנוּ –

יַחַד עִם הַצִּמּוּקִים!

אֶת הַקֶּרֶשׁ כְּבָר לָקַחְנוּ

וְהִסְמַכְנוּ אֶל הַקִּיר,

אַךְ אֱגוֹז עוֹד לֹא הִרְוַחנוּ –

שִׁירוּ שִׁירוּ, שִׁירוּ שִׁיר!

פֶּסַח פֶּסַח¹, פֶּסַח בָּא,

הַגְּדֻלָּה תִּהְיֶה רַבָּה!

פרק י"ח: הוֹ פֶּסַח הַטּוֹב

הוֹ פֶּסַח הַטּוֹב² וְגָדוֹל בִּימֵי חָג,

הַיָּקָר, הָאָהוּב בִּימוֹת כָּל הַחַגִּים!

שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹל צַעַדְךָ מִמֶּרְחָק,

דִּלּוּגְךָ עַל הָרִים וְשָׂדוֹת מֻשְׁלָגִים.

צִפִּינוּ לְךָ מִ“שִּׂמְחַת־הַתּוֹרָה”

בְּתִשְׁרֵי, מִשָּׁעָה שֶׁפֹּרְקָה הַסֻּכָּה:

בְּךָ לֹא הָיָה לֹא־מְאוּם מִמּוֹרָא

שֶׁל “יָמִים נוֹרָאִים”, רַק חֶדְוָה מְתוּקָה

מִיּוֹם שֶׁנִּשְׁמַע בְּחֶשְׁוָן עַל הַגָּג

בָּרַוָּז מְגַעְגֵּעַ בְּקוֹל גַּעְגּוּעִים,

יָדַעְנוּ: קוֹל פֶּסַח הוּא, בָּא מִמֶּרְחָק,

נַעֲשׂוּ הַיָּמִים מְשׁוּכִים וּכְמוּהִים.

אוּלָם גַּם יָדַעְנוּ בָּרוּר וּמְבֹרָר,

שֶׁאֵלֶיךָ מוֹשֵׁךְ וּמְקָרְבֵנוּ כָּל יוֹם;

אַתָּה שָׁם רָמַזְתָּ מֵעֵבֶר לָהָר

כַּכּוֹכָב הָרָחוֹק, כַּתִּקְוָה, כַּחֲלוֹם.

לְרֵיחַ שֻׁמָּן מִטַּגֵּן בְּכִסְלֵו

וּלְטַעַם גַּן־עֵדֶן הַבָּא מִשְּׁוִיסָק,

בִּימֵי חֲנֻכָּה עוֹד הַפֶּסַח לִבְלֵב

וְנָתַן אֶת רֵיחוֹ הַנָּעִים מִמֶּרְחָק.

בְּכֹחַ הַפֶּסַח הַבָּא וְצוֹעֵד,

וְכָל יוֹם מְקָרְבוֹ עוֹד אֵלֵינוּ מְעָט,

נָשָׂאנוּ קוֹרוֹ וּכְפוֹרוֹ שֶׁל טֵבֵת,

אֶת לֵילוֹ הָעֲנָק עִם יוֹמוֹ הַגַּמָּד.

בִּשְׁבָט עָמַד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַמָּשׁ

וּמֵעֵבֶר לַדֶּלֶת הֵצִיץ בַּחֲרַכִּים:

סֻלַּק הֶחָמֵץ וְנִפְרַשׂ נְיָר חָדָשׁ

בַּחֲדַר־הַשֵּׁנָה לְחִמּוּץ הַסְּלָקִים.

חִמּוּץ הַסְּלָקִים, עֲבוֹדָה קְדוֹשָׁה!

עוֹד אֶרְאֶה כָּל אַחַת, אַחְיוֹתַי וְאִמִּי,

סִינָר לְמָתְנֶיהָ, צָנִיף לְרֹאשָׁהּ…

עוֹד אֶרְאֶה וְאוֹדֶה עַל הַחֶסֶד עִמִּי!

כִּי חֶסֶד גָּדוֹל נַעֲשָׂה אָז עִמִּי,

שֶׁהֻרְשֵׁיתִי לָבוֹא אֶל הַחֶדֶר הַזֶּה,

לָשֶׁבֶת בַּצַּד, מִמּוּלָהּ שֶׁל אִמִּי,

וְלִרְאוֹת בַּמַּעֲשֶׂה הַנִּקְדָּשׁ הַנַּעֲשֶׂה:

אֵיךְ סֶלֶק בְּדֶלֶג בַּכַּף מִסְתּוֹבֵב

וְחוֹתֵךְ הַסַּכִּין בּוֹ זָרִיז־מְזֹרָז,

סָבִיב וְסָבִיב, עַד שֶׁהוּא מִתְקַלֵּף

וְקוֹפֵץ אֶל הַמַּיִם וְנֶתֶז נִתָּז;

וְיָד מְהַפֶּכֶת אוֹתוֹ בְּשִׁפְשׁוּף

וְשׁוֹטֶפֶת הֵיטֵב וּבוֹדְקָה הַקְּלִיפָה,

וְאִם אֵין בּוֹ פְּחֶתֶת – הַסֶּלֶק בָּא שׁוּב

אֶל הַדְּלִי הָאַחֵר לִטְבִילָה וּשְׁטִיפָה;

עָלָה מִן הַדְּלִי מְטֹהָר וּבוֹהֵק,

כֻּלּוֹ צַח וְאָדֹם וְנוֹטֵף רְסִיסִים –

פּוֹגֵעַ שֵׁנִית בּוֹ סַכִּין וּבוֹתֵק

לִבְתָרִים וּמְגַלֶּה צִיּוּרִים פְּסִיסִים.

אוּלָם לֹא הִסְפִּיקָה הָעַיִן לָשִׂישׂ

עַל יְפִי הַפַּסִּים – וְהַבֶּתֶר נוֹפֵל

לְעֹמֶק חָבִית אֲפֵלָה וּמַתִּיז

רְסִיסִים אֱלֵי־עָל וְרָגִיז הוּא קוֹבֵל:

וִיהֵא שֶׁצָּרִיךְ קְלִפָּתֵנוּ לִקְלוֹף,

לְגַלּוֹת אֶת יְפִי כֻּתָּנְתֵּנוּ פַּסִּים;

וִיהֵא שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁפְשֵׁף וְלִשְׁטוֹף –

אַךְ לְמַאי לְהַשְׁלִיךְ וּבָאֹפֶל לָשִׂים?

עַל כָּךְ שְׁכֶנְתּוֹ שֶׁבַּחֲבִיּוֹנָה,

חֲטִיבָה מְגֻדֶּלֶת, עוֹנָה מַסְמִיקָה:

לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח אֲנִי נְכוֹנָה

גַּם בָּאֹפֶל לִשְׁכַּב וְלִסְבּוֹל בִּשְׁתִיקָה…

אוּלָם הַלָּזֶה – הוּא מוֹסִיף עוֹד לִכְעוֹס

וְאֵינֶנּוּ פּוֹסֵק מִלִּרְגּוֹז וּלְהַרְגִּיז;

וְכָךְ הוּא מַתְחִיל לְהַחְמִיץ וְלִתְסוֹס,

וְאֶת כָּל שְׁכֵנָיו הוּא מַחְמִיץ וּמַתְסִיס…

וְכָךְ שָׁם יִהְיוּ תּוֹסְסִים בֶּחָבִית,

בְּסָמוּךְ לַתַּנּוּר, מְכֻסִּים כִּסּוּי־בַּד,

מַחֲצִית שֶׁל שְׁבָט, כָּל אֲדָר וּמַחֲצִית

שֶׁל נִיסָן. אָז יוּסַר לוֹט הַבַּד, וְתַרְוָד

יוּבָא וִישֻׁקַּע בֶּחָבִית עַד עָמֹק

וִישֻׁפַּךְ בּוֹ בַּסִּיר הַפִּסְחִי לִשְׁפּוֹתוֹ –

הוֹ חֹמֶץ בֶּן־סֶלֶק, חָמוּץ־וּמָתוֹק,

לֹא טָעַמְתִּי מֵאָז עוֹד טָעִים כְּמוֹתוֹ!

הוֹ חֹמֶץ אֲחִי־יַיִן! לִגְמוֹעַ, לִשְׁתּוֹת!

מַה־יָפֶה אָז עָלָה מַעֲשֵׂה הַהַחְמָצָה!

וְלִי עוֹד הֻתַּר גַּם לִשְׁרוֹת וְלִפְתּוֹת

וְלִצְבּוֹעַ בַּסֶּלֶק וָרֹד הַמַּצָּה…

עַל־כֵּן בַּשֵּׁנִית עַל הַחֶסֶד אוֹדֶה

שֶׁנַּעֲשָׂה אָז עִמִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁל שְׁבָט.

אָמְנָם, לֹא חִנָּם (מִתְוַדֶּה וּמוֹדֶה!) –

רַק בִּתְנַאי הַבְטָחָה בְּעִנְיָן מְיֻחָד:

בִּתְנַאי הַבְטָחָה שֶׁאֶחְדַּל לְהִתְיַדֵּד

וּלְשַׂחֵק כָּל הַיוֹם בֶּחָתוּל הַבָּרֹד!

מִשּׁוּם שֶׁבָּחוּר שֶׁגָּמַר אָלֶף־בֵּית

וְקוֹרֵא מִ“מַּה־טֹּבוּ” וְעַד “יְהִי כְבוֹד” –

אָסוּר לוֹ, אָסוּר־וְאָסוּר, לְשַׂחֵק

בְּחָתוּל, וַאֲפִילוּ בָּרֹד וְנֶחְמָד;

שֶׁכָּל הַמְשַׂחֵק בְּחָתוּל – מֹחוֹ רֵיק

וְשׁוֹכֵחַ אֶת כָּל הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד…

זֶמֶר: חָתוּל, כַּיָּדוּעַ

חָתוּל, כַּיָּדוּעַ³, בַּעַל חַי הוּא צָנוּעַ,

שָׁלֵו וְכָנוּעַ, עָנָו בְּעַמּוֹ –

אִם רַק לֹא תַּחְבֹּט לוֹ, בָּעוֹר לֹא תִּצְבֹּט לוֹ

וְזִיף לֹא תִּמְרֹט לוֹ מִתּוֹךְ שְׂפָמוֹ.

רָחוּץ וְנָקִי הוּא, בְּסֵדֶר בָּקִי הוּא,

מַעֲשֵׂהוּ חֻקִּי הוּא, דַּרְכּוֹ תְּמִימָה.

חָלָב תֵּן לוֹ נֵטֶף, בָּשָׂר יִקַּח חֶטֶף,

וְאִם תּוֹסִיף לֶטֶף – יוֹדֶה בִּנְהִימָה.

אַךְ נַס נָא וְגַע בּוֹ הֵיטֵב לְרָעָה בּוֹ,

שִׂים יָד וּפְגַע בּוֹ בְּעֵץ אוֹ בְּשׁוֹט –

אִם לֹא יִזְעָמֶךָ, אִם לֹא יִנְהָמֶךָ,

אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ שָׂרֶטֶת יִשְׂרוֹט!

חָתוּל, זֹאת, מוּדַעַת, חַיָּה בַּעֲלַת־דַּעַת,

קוֹלָהּ לֹא מַשְׁמַעַת, שׂוֹנֵאת מְהוּמָה;

בְּנַחַת נִכְנֶסֶת, קַלּוֹת הִיא מַפְרֶסֶת,

כַּפָּהּ כְּמוֹ כֶּסֶת – נוֹצָה וּפְלוּמָה!

אוּלָם גַּם מוּדַעַת: בְּכַף זוֹ מֻצְנַעַת

צִפֹּרֶן קוֹרַעַת, שׂוֹרֶטֶת עַד דָּם;

וְאוֹי לוֹ לַיֶּלֶד שֶׁהִיא מִתְנַפֶּלֶת

עָלָיו וְנוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ נָקָם!

חַיָּה מְתוּקָה הִיא! רַכָּה, עֲנֻגָּה הִיא

וּמְפֻנָּקָה הִיא, אַךְ תֹּךְ בְּתוֹכָהּ:

אוֹרֶבֶת בְּשֶׁקֶט, תּוֹפֶסֶת, חוֹנֶקֶת,

אוֹכְלָה, מִתְלַקֶּקֶת – וּפִיהָ מוֹחָה…

חָתוּל לִכְאוֹרָה הוּא צַדִּיק, בַּר־מוֹרָא הוּא,

יוֹדֵעַ־תּוֹרָה הוּא, מִצְווֹת מְשַׁמֵּר…

אַךְ מִי לֹא יוֹדֵעַ? חַמְסָן הוּא, פּוֹרֵעַ!

דּוֹרֵס וְקוֹרֵעַ – אָחִיו שֶׁל נָמֵר!

טוּבוֹ כְּמוֹ חֶדֶק! נִשְׁקָף לוֹ הַצֶּדֶק

מִבַּעַד לַסֶּדֶק הַדַּק בַּבָּבָה!…

טוֹרֵף מְסֻכָּן הוּא! אַשְׁרֵינוּ, טוֹב לָנוּ

שֶׁלּוֹ לֹא נִתָּנוּ זִכְרֵי־מַחְשָׁבָה!

חַלָּשׁ בּוֹ הַמֹּחַ… לִזְכּוֹר אֵין לוֹ כֹּחַ,

מֻכְרָח הוּא לִשְׁכּוֹחַ כָּל מַה שֶּׁחוֹשֵׁב!

בָּזֶה, כַּיָּדוּעַ, מֻסְבָּר רַק מַדּוּעַ

טוֹרֵף זֶה פָּרוּעַ אֵינֶנּוּ טוֹרֵף.

הִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב לוֹ רָבוּץ וְאוֹסֵף לוֹ

כַּפָּיו וְחוֹשֵׁב לוֹ – יָדַעְתָּ בַּמֶּה?

רוֹצֶה הוּא עָלֶיךָ לִקְפּוֹץ וּפָנֶיךָ

לִשְׂרוֹט וְעֵינֶיךָ לִנְקוֹר וּלְסַמֵּא!

דּוֹמֵם, אַךְ זוֹמֵם הוּא! נוֹהֵם, כִּי זוֹעֵם הוּא!

הִנֵּה מִתְרוֹמֵם הוּא וְתֵכֶף קוֹפֵץ,

צִפֹּרֶן שׁוֹלֵחַ וְלֹעַ פּוֹתֵחַ…

אוּלָם הוּא שׁוֹכֵחַ וְשׁוּב הוּא רוֹבֵץ…

פרק י"ט: הוֹ פֶּסַח הַחַג הַנָּעִים

הוֹ פֶּסַח, הַחַג הַנָּעִים, הַמָּתוֹק,

שֶׁקִּוִּיתִי לְךָ כָּל הַחֹרֶף כֻּלּוֹ!

הֵבֵאתָ הַבַּיְתָה מִיַּעַר רָחוֹק

אֶת אָבִי הַ“נֶּאֱמָן” מְשֻׁחְרָר מֵעֻלּוֹ.

הוּא חֹרֶף שָׁלֵם הִתְהַלֵּךְ בַּיְעָרוֹת

שֶׁל פּוֹנִינְסְקִי־נָסִיךְ מִסָּבִיב לְבֶּרְזַ’ן,

רָשַׁם בַּפִּנְקָס בְּיָדַיִם קָרוֹת

וְחִשְׁבֵּן עֲרֵמוֹת הָעֵצִים מִכָּל זָן,

הִשְׁכִּין שְׁלוֹמִים בֵּין גּוֹיִים גְּדוֹלִים

הַחוֹטְבִים הָעֵצִים וּבְיָדָם הַקַּרְדֹּם –

וּבֹקֶר וָעֶרֶב הָיוּ בּוֹ עוֹלִים

גַּעְגּוּעִים לִילָדָיו, לְבֵיתוֹ, לִמְעַט חֹם.

עַתָּה, לִפְנֵי פֶּסַח, הַבַּיְתָה הוּא שָׁב,

וְהֵבִיא מַטְבְּעוֹת כָּל מְלוֹא הַנַּרְתִּיק;

כָּל חוֹב מְיֻשָּׁן אָז שֻׁלַּם וְהוּשַׁב –

הַלְוַאי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיַּסְפִּיק!

עַל־כֵּן קֹדֶם כֹּל הִזְדָּרֵז וְשָׁלַח

לִמְלַמְּדֵי הַבָּנִים וְהַבַּת הַקְּטַנָּה,

לָזֶה כָּךְ וְכָךְ וְלָזֶה כָּךְ וְכָךְ –

בְּתוֹסֶפֶת שֶׁל מַשֶּׁהוּ עוֹד מַתָּנָה:

לְרֹאשׁ הַמְלַמְּדִים בִּמְלַמְּדֵי מְקוֹמוֹ,

רַ' שְׁנֵיאוּר הַמְלַמֵּד, בַּעַל דִּקְדּוּק וְתַנַּ"ךְ,

שְׂכַר הַלִּמּוּד שֶׁל אָחִינוּ שְׁלֹמֹה

בְּעַד רֶבַע שָׁנָה – כְּתָרִים כָּךְ וְכָךְ.

אוּלָם מֵאַחַר שֶׁלִּמֵּד יְשַׁעְיָה

בְּנִגּוּן מְלַבֵּב, בְּמִין זֶמֶר־שֶׁל־רֹן,

וְהִסְבִּיר הַהֶבְדֵּל בֵּין “הָיָה לִ”וְהָיָה" –

הוּא קִבֵּל שְׂכָרוֹ בְּתוֹסֶפֶת שֶׁל קְרוֹן!

לִקְהָת מְלַמֵּד, הַשֵּׁנִי בָּעֲיָרָה,

שֶׁלִּמֵּד הַחֻמָּשׁ לְאָחִינוּ קַלְמָן

(אֲבָל הוּא הָיָה מְלַמֵּד גַּם גְּמָרָא) –

כָּךְ וְכָךְ כְּתָרִים בְּעַד רֶבַע הַ“זְּמָן”.

אוּלָם מֵאַחַר שֶׁלִּמֵד הַתּוֹרָה

בִּזְמִירָה מְלַבֶּבֶת, בְּנֶגֶן־שֶׁל־רֹן

(וְהָיָה מְלַמֵּד־גְּמָרָא לִכְאוֹרָה) –

הוּא קִבֵּל שְׂכָרוֹ עִם נוֹסָף חֲצִי קְרוֹן!

לְאֵשֶׁת רַ' מוֹטְקַלִי קוֹטְשׁ, רַבָּנִית

לְ“עִבְרִי” בְּעִיר־טְלוּסְט לִילָדוֹת פְּעוּטוֹת –

אֶצְלָהּ לָמְדָה פֵיגֶלִי הָעַיְנָנִית

עִם לְחִי וְרֻדָּה וְצַמּוֹת שְׁמוּטוֹת –

שְׂכַר הַלִּמּוּד כָּךְ וְכָךְ שָׁבוּעוֹת.

וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁלִּמְדָה לִמּוּד דַּל

וְהָיָה נִגּוּנָהּ כִּגְנִיחוֹת קְטוּעוֹת –

הִיא קִבְּלָה לְתוֹסֶפֶת עֲשֶׂרֶת הַצַּ"ל.

וְעוֹד לְרַ' מוֹטְקַלִי קוֹטְשׁ, אַחֲרוֹן־

אַחֲרוֹן, שֶׁהִפְלִיא מֶשֶׁךְ “זְמַן” לְלַמֵּד

אֶת בֶּן הַזְּקוּנִים הַקָּטָן, אֶת שִׁמְשׁוֹן,

קְרִיאָה רְהוּטָה, וְלֹא רַק אָלֶף־בֵּית –

שְׂכַר הַלִּמּוּד מִסּוֹף חֹדֶשׁ כִּסְלֵו.

וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁלִּמֵּד בְּמִין רֹן

הַחוֹנֵק בַּגָּרוֹן וּמַרְתִּיחַ הַלֵּב –

יְקַבֵּל לְתוֹסֶפֶת גַּם הוּא כָּל הַקְּרוֹן!

וְכָךְ לִפְנֵי פֶּסַח, בַּיּוֹם שֶׁהוּא שָׁב,

הֵרִיק אַבָּא אֶת רֹב מַטְבְּעוֹת הַנַּרְתִּיק

לִשְׂכַר הַלִּמּוּד. אַחַר־כָּךְ רַק חֻשַּׁב:

הַאִם גַּם לַיְלָדִים לִנְעָלַיִם יַסְפִּיק?

אוּלָם מֵאַחַר שֶׁמִּלְּבַד שְׂכַר־לִמּוּד

עוֹד הָיוּ גַם חוֹבוֹת אֲחֵרִים מְרֻבִּים,

נִשְׁאַר לָנוּ רַק הַסִּפּוּר הֶחָמוּד

עַל פּוֹנִינְסְקִי־נָסִיךְ וְעַל צֵיד הַדֻּבִּים.

שיר: לְפּוֹנִינְסְקִי נָסִיךְ

לְפּוֹנִינְסְקִי נָסִיךְ יֵשׁ אֻרְווֹת שֶׁל סוּסִים,

קִירוֹת־אֶבֶן, וְרַעַף אָדֹם מְכֻסִּים.

כָּל הַזְּמַן הֵם עוֹמְדִים, הַסּוּסִים הַטּוֹבִים,

פְּטוּרִים מִמְּלָאכָה, זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים.

רַק כַּמָּה פְּעָמִים בַּשָּׁנָה הַפָּרִיץ

מַעֲסִיק אֶת סוּסָיו וּבַיַּעַר מֵרִיץ:

כְּשֶׁהוּא וִידִידָיו הַפְּרִיצִים הַמְרֻבִּים

יוֹצְאִים יַחַד לַצַּיִד, אֶל צֵיד הַדֻּבִּים.

הֵם יוֹצְאִים רְכוּבִים עַל־גַּבֵּי הַסּוּסִים,

וְרָצִים לִפְנֵיהֶם הַכְּלָבִים כְּעוּסִים.

וְהוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם נְעָרִים בְּנֵי־כְּפָר

וּמַכִּים בְּמַקְלוֹת וְתוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר,

לְהַחֲרִיד אֶת הַדֹּב מֵרִבְצוֹ הַכָּמוּס…

וּלְקוֹל נַהַם הַדֹּב עוֹנֶה צַהַל הַסּוּס,

וְיָטוּס כָּל רוֹכֵב כְּעַל כְּנַף נְשָׁרִים…

וְנוֹבְחִים הַכְּלָבִים וּמַכִּים הַנְּעָרִים

וְתוֹקְעִים תְּקִיעוֹת אֲרֻכּוֹת בַּשּׁוֹפָר…

אָז יוֹפִיעַ הַדֹּב… הוּא גָדוֹל כְּמוֹ פָּר,

נוֹרָא־הוֹד כַּאֲרִי וּכְפַנְתֵּר הוּא גָמִישׁ…

וְהָיָה כִּי יִרְאֶה אֶת סוֹפוֹ וְהִרְגִּישׁ –

וּפָתַח אֶת הַלֹּעַ, בְּעֹז יִתֵּן קוֹל,

וְהִבְקִיעַ הַנַּהַם אַדִּיר וְגָדוֹל,

וְעָנָה אֶל הַנַּהַם הֵד־יַעַר חָזָק,

מִתְגַּלְגֵּל כְּמוֹ רַעַם אַחַר הַבָּזָק…

וְזָרְקוּ הַסּוּסִים לְאָחוֹר רָאשֵׁיהֶם,

וְנָשְׂאוּ הַסּוּסִים אֱלֵי־עָל רַגְלֵיהֶם,

וְעָמְדוּ זְקוּפִים רַק עַל שְׁתַּיִם בִּלְבָד…

וּבָרֶגַע הַהוּא בָּא הַיְרִי הָאֶחָד

וּפָגַע בּוֹ בַּדֹּב בְּמִצְחוֹ בֵּין עֵינָיו,

וְהַיְרִי הַשֵּׁנִי – וּפָגַע בּוֹ בַּגָּב,

וְהַיְרִי הַשְּׁלִישִׁי – אַךְ סָפֵק אִם פָּגַע

בַּזָּנָב וְסָפֵק אִם בִּכְלָל בּוֹ נָגַע…

וְנָפַל שָׁם הַדֹּב וּמָצָא אֶת מוֹתוֹ,

וְשִׁבְּחוּהוּ פְּרִיצִים וְהִפְלִיאוּ אוֹתוֹ

וְהֵרִיעוּ לִכְבוֹד הַהוֹרְגוֹ, הַצַּיָּד.

אוּלָם מִי הוּא, אֵיזֶהוּ אוֹתוֹ הָאֶחָד?

הַאִם זֶה שֶׁקָּלַע אֶל מִצְחוֹ, בֵּין עֵינָיו?

וְאִם זֶה שֶׁפָּגַע בַּשִּׁדְרָה, אֶל הַגָּב?

וּפָרְצָה מְרִיבָה חֲרִיפָה וּקְצָרָה…

וְאוּלָם מַשְׁלִימִים וּבָאִים לִפְשָׁרָה:

"הֵן פּוֹנִינְסְקִי יָרָה הַשְּׁלִישִׁי וּפָגַע

בּוֹ בַּדֹּב מֵאָחוֹר, בִּמְקוֹם־תֹּרֶף נָגַע,

וְעַל־כֵּן יִתָּכֵן, יֵשׁ כִּמְעַט בִּטָּחוֹן,

כִּי הוּא הוּא הַגִּבּוֹר וּבַעַל־הַנִּצָּחוֹן!"

אָז יָרִיעוּ הוּרָה וְהוּרָה וְהוּרָה

לִכְבוֹדוֹ שֶׁל פּוֹנִינְסְקִי, חֲתַן הַגְּבוּרָה,

שֶׁהוּא־הוּא הַצַּיָּד הָאֳמָן הָאֲמִתִּי

שֶׁיִּקְלַע לַשַּׂעֲרָה וְאֵינֶנּוּ מַחֲטִיא,

וּכְשֵׁם שֶׁיַּחֲסָן הוּא, בֶּן רֹב יִחוּסִים,

כֵּן סוּסוֹ מְיֻחָס בְּאֻרְווֹת הַסּוּסִים,

וְגָמְרוּ עַל הַסּוּס וְרוֹכְבוֹ הַהַלֵּל –

וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ בָּאַרְמוֹן כָּל הַלֵּיל!

פרק כ: אָחִינוּ משֶׁה

אָחִינוּ משֶׁה בָּא מִוִּין הַבִּירָה

וְהֵבִיא מַתָּנָה־צַעֲצוּעַ: חַיָּל,

הָדוּר וְנָאֶה, עֲמִידָה יְהִירָה,

וּבוֹלֵט הַכִּידוֹן מֵרוֹבוֹ לוֹ מֵעָל.

מִגֶּבֶס הָיָה, וְכָחֹל; הַחֲגוֹר

מְאָדָּם, עִם אַבְזָם שֶׁעֵינוֹ עֵין־זָהָב,

וְכֵן מָזְהָבִים כָּל כַּפְתּוֹר וְכַפְתּוֹר,

וְשָׁחוֹר הַמַּבְרִיק כְּמַרְאָה – מַגָּפָיו.

וְזֶה הַחַיָּל לִי הָיָה בֵּן־יָחִיד –

צַעֲצוּעִי הַיְחִידִי לִי קָנוּי בִּמְיֻחָד.

אֲבָל רַק הִסְפַּקְתִּי לִהְיוֹת לוֹ לִידִיד

וּלְפַקֵּד בְּמִקְצָת וּלְשַׂחֵק בּוֹ מְעָט –

אֵרַע לוֹ אָסוֹן, לַחַיָּל הַקָּטָן –

הוּא נָפַל וְאַחַת מֵרַגְלָיו לוֹ שֻׁבְּרָה:

הָיְתָה מִתְדַּלְדֶּלֶת לְכָאן וּלְכָאן,

וּבְ“עֶצֶם” בַּרְזֶל רַק בִּפְנִים עוֹד חֻבְּרָה

לַגּוּף… הוֹ חַיָּל שֶׁהֵבִיא לִי אָחִי!

לֹא אֵדַע עַד הַיּוֹם מַה־גָּרַם לִי יוֹתֵר:

אִם צַעַר אוֹ גִיל, אִם שִׂמְחָה אוֹ בְּכִי?

אַךְ יוֹתֵר מִשְּׁנֵיהֶם לְבָבִי בִּי נוֹטֵר

עוֹד רֶגֶשׁ אַחֵר וּשְׁלִישִׁי: צִפִּיָּה,

זֶה הָרֶגֶשׁ כָּל־יוֹם לְצַפּוֹת – וְלַשָּׁוְא…

מִשּׁוּם שֶׁאָחִי בְּצֵאתוֹ לַנְּסִיעָה

הוּא לָקַח עִמּוֹ גַם הַחַיָּל, וְעַכְשָׁו

כָּל יוֹם לוֹ הָיִיתִי צוֹפֶה לְשׁוּבוֹ

מְתֻקָּן וּבָרִיא מִתּוֹךְ בּית־הַחוֹלִים –

הָאָח הַגָּדוֹל לְאָחִיו־אֲהוּבוֹ

כָּךְ הִבְטִיחַ, וְכֵן כָּל שְׁאָר הַגְּדוֹלִים:

הִבְטִיחוּ שֶׁיֵּשׁ בֵּית־חוֹלִים מְיֻחָד

לְרִפּוּי חַיָּלִים פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים,

וְגַם תֵּאֲרוּ לִי הַכֹּל בִּמְפֹרָט –

וְקִבַּלְתִּי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים…

הִבְטִיחוּ כִּי שָׁם, בְּאוֹתוֹ בֵּית־חוֹלִים,

הוּא יִשְׁכַּב, הַחַיָּל הַשָּׁבוּר, בַּמִּטָּה,

יִהְיוּ אֲרוּכָה וּרְפוּאָה לוֹ עוֹלִים

וְהָרֶגֶל תַּבְרִיא לְאִטָּהּ־לְאִטָּהּ…

אַחַר שֶׁהָרֶגֶל תַּבְרִיא שָׁם – וְשָׁב

הַחַיָּל הַשָּׁלֵם לְבֵיתוֹ חֲזָרָה,

בְּדֶרֶךְ הַדֹּאַר אוֹ הַ…טֶּלֶגְרַף,

שֶׁתִּהְיֶה שִׁיבָתוֹ מְהִירָה וּקְצָרָה.

הוֹהוֹ, אֵיךְ הָיִיתִי כָּל יוֹם מְחַכֶּה!

בְּסָמוּךְ לְבֵיתֵנוּ, מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ,

נִצַּב שָׁם עַמּוּד טֶלֶגְרַף, וּמַכֶּה

בּוֹ הָיִיתִי בְּאֶבֶן כָּל יוֹם וּמַקִּישׁ,

לִשְׁמוֹעַ הַאִם מִתְקָרֵב הוּא וּבָא,

הַחַיָּל שֶׁהִבְרִיא שָׁם בְּבית־הַחוֹלִים…

הָיִיתִי מַטֶּה אֶת אָזְנִי לַתְּשׁוּבָה

הָעוֹלָה בָּעַמּוּד בְּגַלִּים גְּדוֹלִים.

הוּם־הוּם! – מְהַמֶּה הָעַמּוּד בְּתוֹכוֹ,

וְעוֹלָה הֶמְיָתוֹ מֵעָמְקֵי אֲדָמָה,

עָלֹה וְהַגְבֵּהַּ לָרֹאשׁ, לְמֹחוֹ,

וְעוֹנִים כְּנֶגְדָּהּ הַחוּטִים בָּרָמָה…

סִפְלֵי חַרְסִינָה לְבָנָה הֲפוּכִים

קְבוּעִים בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָעַמּוּד,

מֵהֶם הַחוּטִים מִתְמַשְּׁכִים מְתוּחִים,

כְּפַסִּים דְּקִיקִים, מַקְבִּילִים חוּט לְחוּט.

וַדַּאי עַל אוֹתָם הַפַּסִּים הוּא יָשׁוּב,

הַחַיָּל הַבָּרִיא, בְּרַכֶּבֶת קְטַנָּה;

אוֹ סְתָם בִּרְכִיבָה, עַל הַחוּט רַק רָכוּב…

כָּך חִכִּיתִי קָרוֹב לַחֲצִי הַשָּׁנָה.

עוֹרַרְתִּי כָּל יוֹם בָּעַמּוּד הַמְּהוּמָה

וְהָיִיתִי מַקְשִׁיב וּמַקִּישׁ וּמַקְשִׁיב…

אוּלַי לֵב הַיֶּלֶד הִרְגִּישׁ כִּי רֻמָּה,

וְהֶחֱלִיף גַּעְגּוּעָיו בְּשַׁעֲשׁוּעַ חָבִיב.

אוּלָם גַּם לִבּוֹ, לְבַב יֶלֶד קָטָן,

לֹא הִרְגִּישׁ כִּי לֹא רַק הַחַיָּל הַשָּׁבוּר,

אַךְ גַּם זֶה הָאָח שֶׁהֵבִיא הַמַּתָּן,

הָאָהוּב בָּאַחִים, הַיָּקָר, הַבָּחוּר,

הַטּוֹב שֶׁבַּבַּיִת מִכָּל הַנְּעָרִים –

לֹא יָשׁוּב עוֹד מִשָּׁם, לְעוֹלָם לֹא יָשׁוּב

(רְאֵה בְּסִפְרִי “עֲשָׂרָה שְׁעָרִים”,

שִׁיר “אָחִי הַחַיָּל” – הַסִּפּוּר הֶעָצוּב).

אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁנִּתַּן הַחַיָּל

מַתָּנָה לְיָדִי – רַק הָיִיתִי בֶּן הֵ"א!

וּפֶסַח הָיָה, הָרָקִיעַ כָּחַל,

לָכֵן הָבָה נִשְׁכַּח וּשְׂמֵחִים עוֹד נְהֵא!

נִשְׁכַּח אֶת שֶׁבָּא וְהֶעְגִּים אֶת לִבִּי,

וְנִזְכֹּר הַשָּׁעָה שֶׁל הַגִּיל הַמָּתוֹק:

כִּי לִי הוּא הָיָה, חַיָּלִי, לְמַצְבִּיא

בְּמִלְחֶמֶת מָשִׁיחַ וְגוֹג וּמָגוֹג!

שִׁיר: וְקֹדֶם שֶׁיָּבוֹא

וְקֹדֶם שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ

תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת גּוֹג־מָגוֹג:

קָהָל גָּדוֹל שֶׁל אַנְשֵׁי חַיִל

יָבוֹאוּ מֵרָחוֹק־רָחוֹק;

כֻּלָּם תּוֹפְשֵׂי מָגֵן וָחֶרֶב,

מְזֻיָּנִים מֵרֹאשׁ עַד כַּף –

לִשְׁלוֹל שָׁלָל, זָהָב וָכֶסֶף,

וְלַהֲרוֹג – הָהּ! – הֶרֶג רָב!

וְיִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב לָבֶטַח

וְהֵם בָּאִים עָלָיו פִּתְאֹם;

וּמַקְדִּירִים עֵין הַשָּׁמַיִם,

וּמַחְשִׁיכִים אֶת אוֹר־הַיּוֹם;

וְהֵם שׁוֹבִים זָקֵן וָיֶלֶד

וְשׁוֹלְלִים כָּל טוּב וָטוֹב –

דּוֹמֶה הִנֵּה־הִנֵּה, חָלִילָה,

הִנֵּה, חָלִילָה, בָּא הַסּוֹף!

וְאָז לְהִלָּחֵם בָּהֵמָּה

יֵצֵא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף!

אַךְ הֵם עָלֵיהוּ יִתְחַזֵּקוּ,

דָּמוֹ דָמוֹ הִנֵּה נוֹטֵף;

רַבִּים רַבִּים יִגְזֹר בַּחֶרֶב,

רַבִּים רַבִּים הוּא יַהֲרֹג;

אוּלָם בַּסּוֹף עָלָיו יִגְבָּרוּ

וְיַהַרְגוּהוּ גוֹג־מָגוֹג.

וְאָז יֵרֵד מִן הַשָּׁמַיִם

בְּרַד גָּפְרִית וְגֶשֶׁם־אֵשׁ,

וְרָעֲשָׁה תַּחְתָּם הָאָרֶץ

וְאִיש אָחִיהוּ יְרַטֵּשׁ;

וְיִדְקְרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

וְחֶרֶב אִישׁ בְּצַד אָחִיו, –

בְּכָל מָקוֹם הָשְׁלַךְ הַפֶּגֶר,

וַעֲרֵמוֹת סָבִיב־סָבִיב.

וְאָז יוֹפִיעַ הַמָּשִׁיחַ,

מְשִׁיחַ צֶדֶק בֶּן דָּוִד;

חֲגוּר חַרְבּוֹ, עֲטוּר הַכֶּתֶר,

סָבִיב לְצַוָּארָיו רָבִיד;

עַל סוּס צָחוֹר יִרְכַּב בְּהֶדֶר

וְאוֹר גָּדוֹל פָּנָיו יָהֵל –

הוּא יוֹבִילֵנוּ אֶל אַרְצֵנוּ,

אֶל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!

פרק כ"א: מַלְכָּה אֲחוֹתֵנוּ

מַלְכָּה אֲחוֹתֵנוּ הִשִּׂיגָה לִי גַם

חֲלִיפָה לִכְבוֹד חַג, כְּחֻלָּה־אֲפֻלָּה,

כֻּלָּהּ חֲדָשָׁה, לֹא רְבָב אוֹ פְּגָם,

וּזְהַב כַּפְתּוֹרִים מְקֻשֶּׁטֶת כֻּלָּהּ,

וְעִם עֲנִיבָה, צַוָּארוֹן מְרֻבָּע,

בְּלָשׁוֹן קְצָרָה: חֲלִיפָה־שֶׁל־מַלָּח.

אוֹצָר זֶה מִנַּיִן? מֵאַיִן הוּא בָּא?

זֶה נוֹדַע אַחַר כָּךְ רַק, הַרְבֵּה אַחַר כָּךְ!

אָמְרָה שֶׁקָּנְתָה הַחֲלִיפָה “הִזְדַּמְּנוּת”

(אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיְתָה “חֲדָשָׁה” וְיָפָה –

נִכַּר שֶׁלֹּא בָּאָה יָשָׁר מֵחֲנוּת,

כִּי הָיְתָה בְּמִקְצַת שְׁחוּקָה וְרָפָה).

אָמְרָה – הֶאֱמִינוּ בְּלֹא חֲקִירָה.

וּמַה־טּוֹב שֶׁנֶּעְלַם הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ!

מִשּׁוּם שֶׁשְּׁלָחַתָּה קְרוֹבָה עֲשִׁירָה,

מָרַת אֶסְתֵּר וִיטַשְׁקָא, הֲלֹא הִיא בִּתּוֹ

שֶׁל אִישׁ־יְרִיבוֹ שֶׁל אָבִי וְדוֹדוֹ

הַנָּגִיד וְהַגְּבִיר, הַ“פָּרִיץ” שִׁמְשׁוֹן קְלֵין –

אָבִי מֵעוֹלָם לֹא חִסֵּר מִכְּבוֹדוֹ

לְקַבֵּל שׁוּם טוֹבָה מֵאִתָּם. וְעַל־כֵּן

כִּמְעַט אֵין סָפֵק וְיוֹדֵעַ אֲנִי,

שֶׁאִלּוּ דָבָר זֶה לְאָבִינוּ נוֹדַע –

הָיָה מִתְנַגֵּד וּמוֹדִיעַ: בְּנִי

לֹא יִלְבַּשׁ שֶׁלָּהֶם… לְהָשִׁיב בְּתוֹדָה!

הָיָה מִתְנַגֵּד וּמְצַוֶּה לְהָשִׁיב,

וַאֲנִי, הַשּׁוֹקֵל כָּאן עַכְשָׁו וְכוֹתֵב,

עַל זוֹ הַגַּאֲוָה, הַדִּבּוּר הֶחָרִיף,

מְכַבֵּד אֶת זִכְרוֹ שֶׁל אָבִי וְאוֹהֵב.

הָיָה מִתְנַגֵּד – כִּי אָכֵן, גַּם צָדַק.

כִּי שָׂנֵא הָעַשְׁרוּת שֶׁעָלְתָה מִן הָרִישׁ,

לָשֵׂאת לֹא יָכֹל וְדָמוֹ בּוֹ זָעַק

מוּל אַדְנוּת קְטַנְטֹנֶת שֶׁל אִישׁ עֲלֵי אִישׁ.

וְאִם נֶאֱלַץ גַּם לָשֵׂאת הָאַדְנוּת

שֶׁל נָסִיךְ מְשֻׁגָּע, שֶׁל אָצִיל הֲפַכְפָּךְ,

הִנֵּה לֹא הָיְתָה בָּהּ אוֹתָהּ הַקַּטְנוּת

שֶׁל שִׂיחַת חֲנֻפָּה, שֶׁל קִדָּה לִפְנֵי אָח…

הָיָה מִתְנַגֵּד – וּבְצֶדֶק גָּמוּר!

אַךְ הַיֶּלֶד הַקָּט לֹא הָיָה מְסֻגָּל

הָבִין לִדְבָרוֹ הַצּוֹדֵק הָאָמוּר –

וְאֶפְשָׁר שֶׁהַפֶּסַח הָיָה מְקֻלְקָל.

אֵיךְ פֶּסַח בָּעֶרֶב הָיִיתִי יָכוֹל

בַּפְּרוֹזְדוֹר שֶׁל הַקְּלוֹז לְהַרְאוֹת אֶת פָּנַי

לִפְנֵי חֲבֵרַי, שֶׁלָּהֶם כֹּל וָכֹל

מְחֻדָּשׁ לִכְבוֹד חַג – וְחָדָשׁ אֵין עָלַי?

אֵיךְ פֶּסַח עִם אַבָּא הָיִיתִי הוֹלֵךְ

אֶל הַקְּלוֹז הִתְפַּלֵּל בְּנַעֲלַי הַיְשָׁנוֹת?

הֲרֵי חֲנֻכָּה עוֹד הִתְחַלְתִּי חוֹסֵךְ

בַּקֻּפָּה הַפְּרוּטוֹת נַעֲלַיִם לִקְנוֹת!

עַכְשָׁו שֶׁהָיו נְעָלִים חֲדָשׁוֹת –

אֵיךְ בְּלֹא חֲלִיפָה? אֲדַעְתִּי לָא סָלְקָא!

הִנֵּה מֵאוֹתָן הַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת

הִצִּילַנִי שִׁקְרָהּ הַנּוֹעָז שֶׁל מַלְכָּה!

כַּמָּה הִסְתַּכְּנָה בִּשְׁבִילִי בְּאוֹתָהּ

חֲלִיפָה… וְתָמִיד – בִּבְגָדַי, בִּנְעָלַי…

וְגַם בַּמִּכְתָּב הָאַחֲרוֹן, בִּרְאוֹתָהּ

הָעוֹלָם מִתְעַרְעֵר, הִיא חָשְׁבָה רַק עָלַי.

וַדַּאי גַּם בְּעֵת שֶׁעֵינֶיהָ עָצְמָה

מֵעָצְמַת הַפְּצָצָה, הָעוֹלָם הִתְמוֹטֵט –

הִיא לֹא חָשְׁשָׁה לְחַיֶּיהָ עַצְמָהּ,

וַאֲנִי בְּעֵינֶיהָ הָיִיתִי רוֹטֵט…

יִסְלַח אֱלֹהִים לָךְ, מַלְכָּה אֲחוֹתִי,

אֶת הַשֶּׁקֶר הַזֶּה – וְרַבִּים אֲחֵרִים –

לְמַעַן גַּדֵּל וְטַפֵּחַ אוֹתִי – – –

וְיִהְיוּ עַל קִבְרֵךְ הַנֶּעְלָם כְּזֵרִים.

תָּמִיד מֵעַצְמֵךְ אֶת הַדַּעַת הִסַּחְתְּ,

רַק אֵלֵינוּ הִבִּיטוּ עֵינַיִךְ חַמּוֹת;

מְאוּם וּמְאוּם לְעַצְמֵךְ לֹא לָקַחְתְּ,

וַאֲפִילוּ לֹא קֶבֶר שֶׁל דָּלֶת אַמּוֹת – – –

עַל־כֵּן חֲלִיפָה זוֹ הָיְתָה לִי, דּוֹמֶה,

הַיּוֹתֵר אֲהוּבָה שֶׁבִּימֵי הַיַּלְדוּת,

וְגַם עוֹד עַכְשָׁו לְבָבִי בִּי הוֹמֶה

עֵת אֶרְאֶה אֶת עַצְמִי בָּהּ לָבוּשׁ בְּהַדְרוּת.

וְגַם בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה בְּלוּיָה

וְעָלְתָה לָעֲלִיָּה שֶׁבַּגַּג לַבְּלָיִים,

עֲדַיִן הָיְתָה “חֲדָשָׁה” קְרוּיָה,

אִם כִּי אָז כְּבָר הָיְתָה קְרָעִים וּטְלָאִים.

וְעֵת מְצָאוּנִי חוֹרֵז עַל הַחוּט

כַּפְתּוֹרִים שֶׁל זָהָב וְשָׁאֲלוּ: בְּבַקָּשָׁה,

מִנַּיִן הֵם אֵלֶּה? עָנִיתִי פָּשׁוּט:

“הֲלֹא הֵם כַּפְתּוֹרֵי הַחֲלִיפָה הַחֲדָשָׁה”.

זֶמֶר: אָחִינוּ שְׁלֹמֹה

אָחִינוּ שְׁלֹמֹה הוּא בָּחוּר לֹא־שׁוֹטֶה,

יָפֶה הוּא אוֹכֵל וְיָפֶה הוּא שׁוֹתֶה;

פָּנָיו עֲגֻלִּים וּלְחָיָיו וְרֻדּוֹת,

אוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ אוֹהֵב תְּנוּדוֹת…

אוֹהֵב הוּא לָשֶׁבֶת יָפֶה בִּמְקוֹמוֹ,

שִׂיחָה לְהַקְשִׁיב… שְׁלֹמֹה! שְׁלֹמֹה! –

קוֹרֵאת לוֹ אִמֵּנוּ, – בּוֹא הֵנָּה מִיָּד!

עוֹנֶה לָהּ שְׁלֹמֹה: אֲנִי בָּא, עוֹד מְעָט!

אוֹמֶרֶת לוֹ אִמָּא: רְדָה לַמַּרְתֵּף,

הָבֵא תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה לְקַלֵּף;

צָרִיךְ עוֹד לִקְלוֹף וְלִשְׁטוֹף וְלִשְׁפּוֹת…

עוֹנֶה לָהּ שְׁלֹמֹה: תֵּכֶף, רֶגַע רַק עוֹד!

אוֹמֶרֶת אִמֵּנוּ: רֵיקָה הֶחָבִית,

אֵין מַיִם טִפָּה… וְכַמָּה עוֹד אַגִּיד?

קְחָה הַדְּלָיַיִם וְלֵךְ אֶל הַבְּאֵר…

מֵשִׁיב לָהּ שְׁלֹמֹה: עוֹד מְעַט – אֲמַהֵר!

עוֹבֶרֶת שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, שָׁלשׁ –

וְעוֹד מִשְּׁלֹמֹה מוֹסִיפָה הִיא לִדְרוֹשׁ,

וְעוֹד הוּא מוֹסִיף לָהּ “מִיָּד” לְהַגִּיד…

עֲדַיִן רֵיקָה וִיבֵשָׁה הֶחָבִית,

וְעוֹד תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה בַּמַּרְתֵּף…

אָחִינוּ שְׁלֹמֹה בִּמְקוֹמוֹ עוֹד יוֹשֵׁב,

עֲדַיִן סִפּוּר אוֹ שִׂיחָה הוּא מַקְשִׁיב,

שָׁכוּחַ מִמֶּנּוּ הַכֹּל מִסָּבִיב…

אוּלָם מִשֶׁבָּא עֶרֶב־פֶּסַח – הוּא קָם,

עוֹלֶה לָעֲלִיָּה שֶׁל הַגַּג וּמִשָּׁם

מוֹרִיד אֶת בַּרְזֶל־הַגְּעִילָה הַכָּבֵד,

מַלְבִּין בַּתַּנּוּר הַפִּסְחִי הַלּוֹהֵט,

נוֹשֵׂא בִּגְבוּרָה עַל מַקְלוֹת בָּאֲוִיר

לַחוּץ, לַכֵּלִים, וּמַעֲמִיד וּמַעֲבִיר

עַל־גַּב סַפְסָלִים וְדַרְגֵּשׁ וְשֻׁלְחָן;

וְסִיר הָרוֹתֵחַ מוּבָא אַף הוּא לְכָאן,

וּמַיִם רוֹתְחִים עַל בַּרְזֶל שְׁפוּכִים,

מִשְׁפָּךְ עַל מִשְׁפָּךְ, פִּכְפּוּכִים־פִּכְפּוּכִים,

וְצִישׁ עִם צִישְׁצִישׁ מַחֲרִישׁ וּמְצַשֵּׁשׁ

עוֹלֶה מֵרוֹתְחִין הַנּוֹחֲתִין עַל הָאֵשׁ…

אָחִינוּ שְׁלֹמֹה – הוּא גִבּוֹר הַגְּעִילָה!

סָבִיב לוֹ עֲטֶרֶת, הִלָּה מַהְבִּילָה…

לְמִין עֲבוֹדָה שֶׁכָּזֹאת הוּא נוֹטֶה!

אָחִינוּ שְׁלֹמֹה – הוּא בָּחוּר לֹא־שׁוֹטֶה…

זמר: אוֹר לְיוּד־דָּלֶת

אוֹר לְיוּד־דָּלֶת

בּוֹדְקִין הֶחָמֵץ;

נֵר מַרְאֶה דֶרֶךְ,

אוֹסֶפֶת כַּף־עֵץ.

מִן פִּנַּת־חֶדֶר

מִקֶּרֶן־שֻׁלְחָן

(שָׂמוּ שָׁם קֹדֶם,

לִהְיוֹת שָׁם מוּכָן)

כָּל פֵּרוּר־לֶחֶם

אוֹסֶפֶת הַכַּף.

אֵיךְ מְאַסֶּפֶת?

עוֹזֵר לָהּ הַגַּף!

גַּף־בָּרַוֶּזֶת

אוֹתָהּ מְשַׁמֵּשׁ –

הוּא נֶאֱמָן לָהּ

אֲפִילוּ בָּאֵשׁ!

כִּי אֶת הַלֶּחֶם

וְהַפֵּרוֹרִים,

הַכַּף וְהַגַּף גַּם –

בְּחוּט זְהוֹרִים

יַחַד קוֹשְׁרִים אָז

בְּבַד לִצְנֵפָה,

וְכֻלָּם יַחַד

יוֹצְאִים לִשְׂרֵפָה!

אֵי וְאֵיזֶהוּ

מְקוֹם שְׂרֵפָתָם?

אֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת

לוֹהֶטֶת הָתָם,

שָׁמָּה, מִתַּחַת

לְדוּד־הַמֶּרְחָץ…

מִי הַשָּׁלוּחַ

וּמִי לְשָׁם רָץ?

מוּצִי אָחִינוּ!

מָהִיר כְּמוֹ חֵץ,

רָץ קַל־רַגְלַיִם

לִשְׂרוֹף הֶחָמֵץ!

אַךְ לִפְנֵי רֶגַע

יָצָא – וְחוֹזֵר;

כָּךְ אֶת הַפֶּסַח

לַכְנִיס הוּא עוֹזֵר!

פרק כ"ב: שִׁפְרָה אֲחוֹתֵנוּ

שִׁפְרָה אֲחוֹתֵנוּ אוֹתִי מַלְבִּישָׁה

בְּגָדַי הַיָּפִים לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הֶחָג;

הִקְדִּימָה הַרְבֵּה, כִּי אֲנִי מְחִישָׁהּ,

וְאוּלָם הִיא לְאַט, מַקְפִּידָה עַל כָּל תָּג.

לוֹטֶפֶת כָּל בֶּגֶד, מַחְלֶקֶת בַּיָּד

וְנִלְחֶמֶת בְּקֶמֶט שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ;

וּבַעֲנִיבַת הַמַּלָּח גַּם מְעַט

זֶה הַקֶּשֶׁר נִשְׁמָט וְיוֹרֵד מִמְּרוֹמוֹ…

גַּרְבֵּי הַפַּטֶנְט, חֲדָשִׁים וְחוּמִים,

עַל רַגְלַי הִיא הַרְבֵּה מְסוֹבֶבֶת אוֹתָם.

נִדְמֶה לָהּ – קַוֵּי הַסְּרִיגָה עֲקֻמִּים,

מֵרָחוֹק הִיא נִצֶּבֶת בִּשְׁבִיל לִרְאוֹתָם…

הַנַּעַל – אַפָּהּ הַזָּקוּף תְּלַטֵּשׁ,

שֶׁיַּבְרִיק כָּרְאִי וְהַכֹּל יְשַׁקֵּף;

רוֹצָה הִיא אוֹתִי כָּרָאוּי לְלַבֵּשׁ,

מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ, בְּדִיּוּק וְהֵיטֵב.

כִּי כָּךְ הִיא דַרְכָּהּ שֶׁל שִׁפְרָה אֲחוֹתִי,

הִיא אוֹהֶבֶת הַכֹּל בְּהָדָר, בְּצוּרָה;

עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁמַּלְבֶּשֶׁת אוֹתִי,

הִיא רוֹצָה שֶׁאֶהְיֶה כְּבֻבָּה הֲדוּרָה.

אוּלַי זֶה חָסַר לָהּ מִשּׁוּם שֶׁחָסְרָה

מִשְׂחֲקֵי הַבֻּבָּה שֶׁבִּימֵי הַיַּלְדוּת?

כִּי עוֹד הִיא יַלְדָּה – וְאִמֵּנוּ מָסְרָה

לְיָדֶיהָ תַּפְקִיד שֶׁל טִפּוּל בְּפָעוּט.

וְגַם הַכֻּתֹּנֶת שֶׁהִיא לִי תָפְרָה,

כִּלְבֻבָּה, הִיא עָשְׂתָה בְּאִמְרָה כְּחֻלָּה, –

אִמְרָה אֲדֻמָּה בְּעֵינָהּ לֹא שָׁפְרָה,

כִּי שִׁפְרָה הִיא בִּכְלָל אַסְטְנֶסֶת כֻּלָּהּ.

אַף הִיא בְּעַצְמָהּ יְרַקְרֶקֶת… חִנָּהּ

לֹא בְּיֹפִי בּוֹלֵט, לֹא בְּנוֹי הֲמוֹנִי –

רַק עַיִן טוֹבָה, עֲדִינָה, מַבְחִינָה

בְּיָפְיָהּ הַמֵּכִיל מַשֶּׁהוּ אֲדוֹנִי.

“פַּנְיֶנְקָה שִׁיפְצֶ’נְקָה” כִּנָּהּ בְּחִבָּה

הַשּׁוֹפֵט הָאוּקְרַיְנִי, שְׁכֵנֵנוּ מִמּוּל;

הָיָה מְשַׁעְשְׁעָהּ וּמְדַבֵּר עַל לִבָּהּ

שֶׁחָתָן לָהּ יָבוֹא רַךְ־וָטוֹב וְדָגוּל…

וְכֵן גַּם הָיָה, כִּי הוּא בָּא הֶ“חָתָן”,

וְהָיָה רַךְ־וָטוֹב וְאָהוּב וְטוֹב־לֵב –

אֶזְכֹּר אֵיךְ רִפָּא “לְגִיסוֹ” הַקָּטָן

בְּתַחְבּשֶׁת־צָבָא אֶת פִּצְעוֹ הַכּוֹאֵב.

כִּי הוּא נַעֲשָׂה סַנִּיטָר בַּצָּבָא

וְהָיָה נֶאֱמָן בְּשֵׁרוּת הַקִּירָ"ה –

אַף הוּא, כְּמשֶׁה, “לְהִשָּׁאֵר” לֹא אָבָה

וְחָזַר לַחֲזִית – לְמִיתָה יְשִׁירָה.

אַף לוֹ עוֹד חִכּוּ זְמַן־מָה אַחַר־כָּךְ,

עַד שֶׁבָּא הַמִּכְתָּב עִם שְׁחוֹר־מַעֲטָפָה –

וּבֵין הַדְּמָעוֹת עַל משֶׁה, עַל הָאָח,

לֹא אַחַת בִּשְׁבִילוֹ, בִּשְׁבִיל קֹפֶּל, נָטְפָה.

אוּלָם זֶה הָיָה אַחַר־כָּךְ, לְאַחַר

שֶׁפָּרְצָה בָּעוֹלָם מִלְחָמָה אֲרוּרָה –

הָעֶצֶב פֻּקַּד, אַךְ אַל־נָא יִזָּכַר

בְּיוֹם־טוֹב, בַּשָּׁעָה הַיָּפָה, הַהֲדוּרָה!

וּבְכֵן הִלְבִּישַׁתְנִי שִׁפְרָה כְּבֻבָּה,

מִכַּף־רֶגֶל עַד רֹאשׁ, וְשִׁפְּרָה וְתִקְּנָה;

כִּי זֹאת הַחִבָּה הִיא נָשְׂאָה בְּחֻבָּהּ

מִיַּלְדוּת קְדוּמָה עַד שֵׂיבָה וְזִקְנָה –

הַחֵשֶׁק לְיֹפִי דָלַק בָּהּ כְּנֵר

שֶׁגַּם עֹנִי מַתְמִיד לֹא יָכֹל לְכַבּוֹת;

מִכָּל סִבְלוֹתֶיהָ סָבְלָה בְּיוֹתֵר

(וְצָרוֹת לָהּ הָיוּ בְּחַיֶּיהָ רַבּוֹת!) –

מִכָּךְ שֶׁתָּמִיד הִתְאַמְּצָה, הָאָחוֹת,

לְהַשְׁלִים בֵּין חִשְׁקָהּ וְהָעֹנִי שֶׁלָּהּ,

הַקֶּרַע הַזֶּה לְאַחוֹת, לַפָּחוֹת,

מֵאַחַר שֶׁלְּתַקְּנוֹ לְגַמְרֵי לֹא יָכְלָה.

חָדָשׁ לֹא הִצְלִיחָה הַרְבֵּה לְקַבֵּל

וְתָמִיד רַק הִתְפִּירָה, הִטְלִיאָה, תִּקְּנָה…

אַגַּב, הַאֻמְנָם שָׁם כָּתַבְתִּי לְעֵיל

“מִיַּלְדוּת קְדוּמָה עַד שֵׂיבָה וְזִקְנָה”?

אֲהָהּ, רַק מִתּוֹךְ חֲרִיזָה רְהוּטָה!

כִּי אָמְנָם הִיא הִכְסִיפָה מֻקְדָּם וּמַהֵר,

אוּלָם הִיא הָיְתָה זְקֵנָה מְעוּטָה,

גַּם לְגִיל חֲמִשִּׁים עוֹד הָיָה לָהּ חָסֵר.

הִיא מֵתָה בַּבַּיִת, בְּתוֹךְ הַמִּטָּה.

הִיא לָמוּת הִזְדָּרְזָה וְהִקְדִּימָה שָׁנָה –

וַדַּאי לֹא חָפְצָה שֶׁפְּצָצָה תְּמִיתָהּ,

כְּמוֹ שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, בַּעְלָהּ וּבְנָהּ.

בְּטִיפוּס הִיא מֵתָה (סִפֵּר הַפָּלִיט)

וְהוּבְאָה לִקְבוּרָה בִּלְוָיָה, בְּאָרוֹן –

זִכָּהּ אֱלֹהִים וּלְקָחָהּ, בְּתַכְלִית

שֶׁתַּשִּׂיג תַּכְרִיכִים, מַלְבּוּשָׁהּ הָאַחֲרוֹן.

שיר: אָחוֹת קְטַנָּה

אָחוֹת קְטַנָּה בְּבֵיתֵנוּ הָיְתָה,

שָׁמְעָה בְּקוֹל אַבָּא, לְאִמָּא צִיְּתָה.

“מוֹדֶה” הִיא אָמְרָה וְיָדַיִם נָטְלָה,

מַהֵר הִתְלַבְּשָׁה וּזְמַנָּהּ לֹא בִּטְּלָה.

לַחֶדֶר הָלְכָה אֵצֶל הָרַבָּנִית,

לָמְדָה בִּשְׁקִידָה וּמִבְּלִי לְהַקְנִיט.

הַבַּיְתָה חָזְרָה שְׁקֵטָה וּנְבוֹנָה,

טוֹבָה לַבְּרִיּוֹת וּרְצוּיָה לְקוֹנָהּ.

צַמּוֹת עֲבֻתּוֹת לָהּ הָיוּ וּשְׁחוֹרוֹת,

וּשְׁתַּיִם עֵינַיִם יָפוֹת וּטְהוֹרוֹת.

בְּיוֹם עֶרֶב פֶּסַח הָיְתָה, חֲמוּדָה,

מְאֹד עֲסוּקָה וּמְאֹד טְרוּדָה.

הָיָה לָהּ בַּמֶּה אֶת עַצְמָהּ לְעַסֵּק.

הַרְבֵּה תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה לְרַסֵּק

בִּשְׁבִיל לְבִיבוֹת בְּשֻׁמָּן לְטַגֵּן,

בִּזְמַן שֶׁהַבַּיִת כֻּלּוֹ הִתְרוֹקֵן

מִכָּל הֶחָמֵץ – וְהַ“סֵּדֶר” רָחוֹק…

אֶרְאֶה עוֹד עַתָּה הַמַּרְאֶה הַמָּתוֹק:

אֵיךְ הִיא מְרַסֶּקֶת רְסִיק־רְסִיקְסָק

בֻּלְבּוּס מְקֻלָּף וְגָדוֹל וְחָזָק.

רְסִיק־רְסִיקְסָק מְהִירוֹת הַתְּנוּעוֹת,

וּמִתְנוֹעֲעוֹת הַצַּמּוֹת הַקְּלוּעוֹת…

וְכָךְ הִיא עָמְדָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה,

מֵאָז עֶרֶב פֶּסַח, בְּעוֹד הִיא קְטַנָּה,

וְעַד שֶׁגָּדְלָה וְהָיְתָה לְאִשָּׁה,

עֲקֶרֶת הַבַּיִת בִּשְׁבִיל הַשִּׁשָּׁה –

תָּמִיד הִיא רִסְּקָה תַפּוּחֵי־אֲדָמָה,

יָדֶיהָ פֻּצְּעוּ, אַךְ יָפְתָה הַנְּשָׁמָה.

תָּמִיד בִּמְסִירוּת וּתְבוּנָה נָהֲגָה.

תָּמִיד לְאָבִינוּ כְּבַת דָּאֲגָה.

וְהִיא לֹא חָדְלָה לְאָבִינוּ לִדְאוֹג

בִּזְמַן שֶׁגִּדְּלָה וְהֵינִיקָה תִּינוֹק.

וְהִיא לֹא פָּסְקָה בְּהוֹרָהּ לְטַפֵּל

בִּזְמַן שֶׁזָּכְתָה בֵּן שֵׁנִי לְקַבֵּל.

וְאֶת דַּאֲגָתוֹ הֶעֶלְתָה עַל רֹאשָׁהּ

בִּזְמַן שֶׁהָיוּ לָהּ בָּנִים שְׁלשָׁה.

תָּמִיד הִיא עָשְׂתָה כָּל קָשֶׁה וְכָבֵד.

תָּמִיד הִיא זָכְרָה וְקִיְּמָה הַ“כַּבֵּד”.

“לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ” נֶאֱמַר –

מַדּוּעַ קֻפַּח לָהּ תַּשְׁלוּם הַשָּׂכָר?

מַדּוּעַ שְׂכַר הַ“כַּבֵּד” לֹא קִבְּלָה?

בִּיפִי שְׁנוֹתֶיהָ הַמָּוֶת חִבְּלָהּ.

מָתַי לָךְ אוּכַל גַּם אֲנִי לְהוֹדוֹת

עַל רֹב אַהֲבָה וְאַלְפֵי עֲבוֹדוֹת

וְכָל שֶׁעָמַלְתְּ וְסָבַלְתְּ בַּעֲדִי?

פִּתְאֹם נַעֲשֵׂית לִי יְצוּר אַגָּדִי.

יְצוּר לֹא־הוֹיֶה מִכַּלֵּה עַד הָחֵל –

אָחוֹת אֲהוּבָה שֶׁלִּי פֵיגֶה־רָחֵל.

פרק כ"ג: אָחִינוּ מֵאִיר

אָחִינוּ מֵאִיר מִן הַיַּעַר אַף הוּא

עֶרֶב־פֶּסַח חָזַר וְהֵבִיא מַתָּנָה:

סִדּוּר “שַׁעֲרֵי־שָׁמַיִם”… יָפוּ,

מַה־יָּפוּ לִי דַפָּיו, תַּבְנִיתוֹ הַקְּטַנָּה!

כַּמָּה נָעֲמָה וּמָתְקָה בַּסִּדּוּר

הַלָּזֶה – הַקְּרִיאָה, הָרִנָּה, הַתְּפִלָּה;

מָה רַב בּוֹ הַיֹּפִי, מָה רַב הַהִדּוּר!

כָּל שׁוּרָה – מִלָּתַיִם וַחֲצִי הַמִּלָּה.

רָצוֹת וְעוֹבְרוֹת הַשּׁוּרוֹת בְּרִפְרוּף

וְעַמּוּד מְרַדֵּף אֶת אָחִיו הָעַמּוּד,

וְדַף אַחַר דַּף נֶהְפָּכִים בְּדִפְדּוּף –

מִי יִשְׁוֶה לִי בְּזֶה הַסִּדּוּר הֶחָמוּד?

הֲיֵשׁ עוֹד כְּרִיכָה כְּשֶׁלּוֹ חֲמוּדָה?

הִיא כֻּלָּהּ תְּכֻלָּהּ כְּרָקִיעַ טָהוֹר,

וּדְפוּס הַזָּהָב – בּוֹ כָּל אוֹת וּנְקֻדָּה

כְּחַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכְבֵי הַמָּאוֹר.

וְשַׁעַר טָבוּעַ עָמֹק וְקָעוּר

בַּטַּבְלָה הַיְמָנִית, בַּטַּבְלָה הַשְּׂמָאלִית, –

הוֹ שַׁעַר־שָׁמַיִם קָטָן וְקָמוּר,

רְאִיתִיךָ מַמָּשׁ וּפָשׁוּט בְּתַכְלִית

כְּשַׁעַר שֶׁבּוֹ תְּפִלָּתִי תִכָּנֵּס,

וְדָאַגְתִּי רַק: אֵיךְ בּוֹ יוּכְלוּ לְהַדְחִיק

שְׁאָר הַתְּפִלּוֹת שֶׁבַּקְּלוֹז? רַק בְּנֵס…

וְהַנֵּס אָמְנָם בָּא, וְהַשַּׁעַר הִסְפִּיק!

הִסְפִּיק זֶה הַשַּׁעַר הַקָּט הַמְקֻמָּר

לִתְפִלַּת הוֹדָיָה, לִתְפִלַּת בַּקָּשָׁה;

נִפְתַּח לְקֻבְלָן עַל גּוֹרָל שֶׁהוּמַר,

לְתַחְנוּן עַל פֻּרְקָן מִיָּדוֹ הַקָּשָׁה;

נִפְתַּח זֶה הַשַּׁעַר הַקָּט הַמְטֻבָּע

לְקַבֵּל דִּמְעָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר־הָאִישׁ,

לִשְׁמוֹעַ בִּכְיוֹ וּכְאֵבוֹ לֹא־מֻבָּע,

לַאֲזִין לַיָּתוֹם בְּאָמְרוֹ הַקַּדִּישׁ.

אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁנִּתַּן הַסִּדּוּר

מַתָּנָה לְיָדִי – עוֹד הָיִיתִי בֶּן הֵ"א,

וּפֶסַח הָיָה אָז, אָבִיב בַּהִדּוּר,

לָכֵן הָבָה נִשְׁכַּח וּשְׂמֵחִים עוֹד נְהֵא!

נִשְׁכַּח אֶת שֶׁבָּא אַחַר־כָּךְ וְהֶעֱצִיב,

וְנִזְכֹּר הַשִּׂמְחָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה;

כִּי גַל שֶׁל שִׂמְחָה אֶת לִבִּי אָז הֵצִיף,

בִּרְאוֹתִי הַסִּדּוּר בַּכְּרִיכָה הַנָּאָה.

וְאַף שֶׁקָּטָן סִדּוּרִי הֶחָדָשׁ

וְכֻלּוֹ כְּצַעֲצוּעַ, וְצַר וְקָצָר,

הֲרֵיהוּ סִדּוּר כְּסִדּוּר־שֶׁל־מַמָּשׁ

וַהֲפֹךְ בּוֹ, הֲפֹךְ בּוֹ, דְכֹל בּוֹ – אוֹצָר!

מִשּׁוּם שֶׁעָבֶה הוּא וּבַעַל־כָּרֵס

וּמַחֲזִיק בִּכְרֵסוֹ מִכָּל־טוּב וְכָל־טוֹב –

צָרִיךְ בַּדִּפְדּוּף רַק יָפֶה הִזְדָּרֵז

וְדַפִּים עַל דַּפִּים לַהֲפֹךְ בּוֹ לָרֹב.

אֲבָל אֵין חָסֵר בּוֹ דָבָר, הַכֹּל יֵשׁ,

אִם בְּאוֹת גְּדוֹלָה, אִם בְּאוֹת קְטַנָּה –

וְהַהַגָּדָה! הָא לַחְמָא וְקַדֵּשׁ,

וְקִדּוּשׁ לְלֵיל־פֶּסַח וּמַה־נִּשְׁתַּנָּה!

וְאַף שֶׁאֵינֶנִּי זָקוּק לַסִּדּוּר,

כִּי לָמַדְתִּי עַל־פֶּה הַקֻּשְׁיוֹת וְקִדּוּשׁ,

מַה־טּוֹב לְהָסֵב אֶל הַסֵּדֶר הָדוּר

וְאֶת זֶה הַסִּדּוּר בַּיָּדַיִם לָחוּשׁ.

לָחוּשׁ בַּיָּדַיִם, וּבָאֶצְבָּעוֹת

לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַשַּׁעַר לְשָׁם, לַמָּרוֹם…

הוֹ שַׁעַר־שָׁמַיִם הַקָּט! אוּלַי עוֹד

זֶה־הַלֵּיל יִפָּתַח לִרְוָחָה, וְיִזְרֹם

הָאוֹר מִתּוֹכוֹ כְּמוֹ פַּס מְכֻסָּף,

וְעָלָיו, כְּעַל דֶּרֶךְ, תֵּרֵד מֶרְכָּבָה,

כֻּלָּהּ זוֹהֲרָה, אֹדֶם אֵשׁ וְזָהָב,

גַּלְגִּלֶּיהָ, סוּסֶיהָ – הַכֹּל לֶהָבָה.

וּבָהּ אִישׁ זָקֵן וְזָקָן לוֹ צָחוֹר,

וְרֹאשׁוֹ תַּלְתַּלִּים, רַעֲמָה כַּלָּבִיא…

הִנֵּה הוּא נוֹסֵעַ בְּדֶרֶךְ הָאוֹר

וְאֵלֵינוּ יוֹרֵד, אֵלִיָּהוּ נָבִיא…

הִנֵּה לוֹ פּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת וּלְאַט

הוּא נִכְנָס, לֹא נִרְאֶה, לֹא נִשְׁמָע, וְשׁוֹתֶה

מְעַט מִן הַכּוֹס הַמְּזוּגָה לוֹ כַּדָּת…

הוֹ, אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין בְּלֵב יֶלֶד פּוֹתֶה!

זֶמֶר: אֵלִיָּהוּ אָלֶף

אֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ – כָּל לֵיל פֶּסַח חֶרֶשׁ בָּא הוּא,

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

כּוֹס מוֹזְגִים לוֹ מְגֻדֶּלֶת… אַתְּ פְּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת,

לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

אַךְ תִּרְאֶנּוּ תְּבַקְשֶׁנּוּ: מַהֲרָה, הָבֵא אֵלֵינוּ,

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

אֶת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁאַתָּה לוֹ הַשָּׁלִיחַ,

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

שֶׁיָּבוֹא וְשֶׁיַּגִּיעַ בִּמְהֵרָה וּבְמַפְגִּיעַ,

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא,

וְנָשִׁיר לוֹ בְּמַקְהֶלֶת שִׁיר שִׁלֵּם, שִׁירָה גוֹאֶלֶת,

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ

וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ:

כִּי אָכַל אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ:

שְׁפָךְ־עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם:

תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ:

פרק כ"ד: אוֹתָהּ הַשָּׁנָה

אוֹתָהּ הַשָּׁנָה, חַג הַפֶּסַח הַהוּא,

אוֹתוֹ פֶּסַח בִּלְבַד עוֹד חַגּוֹנוּ שָׁלֵם:

הַכֹּל עוֹד לַסֵּדֶר יַחְדָּו הִתְאַסְּפוּ,

אֲחָיוֹת וְאַחִים וְהָאָב וְהָאֵם.

אִמֵּנוּ הָיְתָה עוֹד כְּגֶפֶן פּוֹרָה,

שְׁתוּלָה בְּבֵיתָהּ וְנָאוָה בְּחִנָּהּ;

זָרְחוּ יְלָדֶיהָ בְּאוֹר הַמְּנוֹרָה

וּבְאוֹר הַנֵּרוֹת שֶׁבֵּרְכָה בִּתְחִנָּה.

כַּמָּה שָׁם הָיִינוּ? יוּד־אָלֶף יַחְדָּו:

אָב וָאֵם, אֲחָיוֹת וְאַחִים וְגַם גִּיס, –

בִּשְׁבִיל לְהָסֵב שָׁם סָבִיב עִם הַטַּף

הִצְטָרְכוּ לַכִּסְאוֹת גַּם סַפְסָל לְהַכְנִיס.

וְאֵיךְ הִרְהִיבוּנִי פִּרְטֵי הַפֻּלְחָן!

הַקְּעָרָה, הַמַּצּוֹת, הַכּוֹסִית הַקְּטַנָּה…

קִדּוּשׁ הַחוֹזֵר מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן,

וְהַסּוֹלוֹ שֶׁלִּי, הוּא הַמַּה־נִּשְׁתַּנָּה!

וְכָל הַקּוֹלוֹת, מַקְהֵלָה גְמוּרָה,

לִי עוֹנִים בַּת־אַחַת בְּנִגּוּן עֲסִיסִי;

פִּסְקָה וּפִסְקָה כְּדַרְכָּהּ אֲמוּרָה,

אַךְ תָּמִיד גְּמוּרָה סִי־סִי־רֶה סִי־סִי־סִי…

אַחַר לִי נוֹדַע כִּי אוֹתוֹ הַנִּגּוּן

מוֹנוֹטוֹנִי מִקְצָת וּמִקְצָת גַּם עָצוּב;

אוּלָם לֹא יָכֹלְתִּי הַסְכִּים לְתִקּוּן,

וּכְמוֹ שֶׁשְּׁמַעְתִּיו כֵּן נִשְׁאַר לִי אָהוּב.

כִּי הוּא הַנִּגּוּן שֶׁאָמַר בּוֹ אָבִי,

וְעָבַר לוֹ וַדַּאי מֵאָבִיו יְרֻשָּׁה,

סָבִי יְרָשׁוֹ מֵאָבִיו שֶׁל סָבִי – –

הוֹ שַׁלְשֶׁלֶת דּוֹרוֹת, חֲשׁוּלָה בִּקְדֻשָּׁה!

נִשְׁאַרְתִּי אוּלַי יוֹרֶשְׁכֶם הַיָּחִיד

הָרַשַּׁאי לְהָסֵב עוֹד לַסֵּדֶר בִּדְרוֹר,

בְּזֶה הַנִּגּוּן הַגָּדָה לְהַגִּיד…

אַךְ מָה רַב, הוֹ מָה רַב וּמַה מַּר הַמָּרוֹר!

אָבִי מְחַלְּקוֹ וּמוֹסְרוֹ אֶל הַיָּד,

כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּגִילוֹ וְכֹחוֹ

(אֲנִי מְקַבֵּל רַק חֲרֹסֶת בִּלְבַד

עִם פֵּרוֹר קְטַנְטַן שֶׁל מָרוֹר בְּתוֹכוֹ).

אוֹכְלִים בִּשְׁתִיקָה. בָּעֵינַיִם דִּמְעָה…

וְאוּלָם אֵין מַפְסִיק בְּדִבּוּר, אֵין קוֹבֵל,

וְזֶה אֶל מוּל זֶה מְחַיְּכִים עוֹד קִמְעָה…

וְכָךְ גַּם בִּשְׁעַת “זֵכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל”.

עוֹרְכִים הַשֻּׁלְחָן בְּכָל טוֹב וְיָפֶה,

מְצַלְצֶלֶת הַכַּף בַּצַּלַּחַת בְּגִיל…

לִשְׁנֵי דְבָרִים אֲנִי עוֹד מְצַפֶּה

צִפִּיָּה לֹא יוּכַל לְבָבִי לְהָכִיל:

לִגְנוֹב אֶת מַחֲצִית הַמַּצָּה הַשְּׁמוּרָה

בְּמִטַּת הַהֲסִבָּה, הוּא הָאֲפִיקוֹמָן

(עָזְרָה לִי מַלְכָּה, בְּאַהֲבָה זְכוּרָה,

לְהָזִיז הַכְּסָתוֹת בְּמִקְצָת מִמְּקוֹמָן);

לִרְאוֹת אֵיךְ נִכְנָס לְסִדְרוֹ שֶׁל אָבִי

הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוֹב,

וְאָז לְשָׁאֳלוֹ, אֵימָתַי הוּא יָבִיא

אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ… מָתַי זֶה, סוֹף־סוֹף?

מַחֲצִית הַמַּצָּה עוֹד הִצְלַחְתִּי הַצְלַח

לְגָנְבָהּ וְלָשִׂים בְּפִנַּת הַמִּטָּה;

אֲבָל – לְשָׁמְרָהּ שֶׁמִּשָּׁם לֹא תֻקַּח –

בַּמִּטָּה גַם אֲנִי שָׁם שָׁכַבְתִּי אִתָּהּ…

שָׁכַבְתִּי, נִרְדַּמְתִּי… וְקַמְתִּי בְּאוֹר

הַחַמָּה הַזּוֹרַחַת יָשָׁר לַחַלּוֹן…

אֲהָהּ! מִי יָכֹל אָז לִמְנוֹת וְלִסְפּוֹר

דִּמְעוֹתַי הַשְּׁפוּכוֹת מִמַּכְאוֹב, מִקָּלוֹן!

נַחֵם נִחֲמוּנִי אַחַי, שֶׁהִנֵּה

גַּם הַלַּיְלָה לֵיל־סֵדֶר יִהְיֶה, וְעוֹד יֵשׁ

תִּקְוָה שֶׁאֶרְאֶנּוּ… וְקוּמָה! מִפְּנֵי

שֶׁהוֹלְכִים עוֹד מְעַט אֶל הַקְּלוֹז… הִתְלַבֵּשׁ!

נַחֵם נִחֲמַתְנִי שִׁפְרָה אֲחוֹתִי

וְהִלְבִּישָׁה מַהֵר חֲלִיפַת הַמַּלָּח;

אוּלָם הַבְּכִיָּה עוֹד הֵנִיעָה אוֹתִי

וְשֶׁלֹּא בִּרְצוֹנִי עוֹד הָיִיתִי נֶאֱנָח…

אַחַי הַטּוֹבִים וְגִיסִי הָרַחוּם

וּבְנֵי אֲחוֹתִי וְאָחִי הַיְתוּמִים,

בַּמֶּה אֲנַחֵם אָנֹכִי – וּמְאוּם

אֵין בְּפִי, וְלוּ גַם רַק אוֹתָם נִחוּמִים…

כִּי לִי אֵין גַּם סֵדֶר כָּפוּל, רַק אֶחָד,

רַק אֶחָד יְחִידִי, אֵין שֵׁנִי לוֹ נוֹסָף.

הוֹי בּוֹא, אֵלִיָּה, וְהָבֵא – וּמִיָּד!

מְצַפֶּה, מְצַפֶּה, מְצַפֶּה שָׁם הַטָּף…

אוֹתְךָ, אֵלִיָּהוּ, זוֹכְרִים הֵם לְטוֹב,

בְּלֵיל סֵדֶר שֶׁל סֵתֶר בְּאֶרֶץ גְּזֵרָה.

אַתָּה, אֵלִיָּהוּ, עַל־כֵּן לֵךְ אֱסֹף

וְהָבֵא אֶת כֻּלָּם לְאַרְצָם בִּמְהֵרָה!

זֶמֶר: אֵלִיָּהוּ בֵּית

אֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ!

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא!

הֶאֱמַנּוּ וְיָדַעְנוּ

כִּי תָבוֹא וְכִי תָבִיא –

בִּמְהֵרָה תָּבִיא אֵלֵינוּ

הַמָּשִׁיחַ הַגּוֹאֵל,

לוֹ חִכִּינוּ, לוֹ צִפִּינוּ,

יוֹם וָלַיְלָה, יוֹם וָלֵיל.

תּוֹר יַלְדוּת וְתוֹר הַנֹּעַר

לוֹ צִפִּינוּ כִּי יָבוֹא,

יֶלֶד יֶלֶד, נַעַר נַעַר,

יֶלֶד נַעַר בִּלְבָבוֹ;

אַךְ יְמֵי יַלְדוּת וָנֹעַר

הֵם עָבְרוּ וְהוּא לֹא בָא –

וַאֲנַחְנוּ זְקוּקִים לוֹ,

לוֹ וְלִישׁוּעָה קְרוֹבָה.

אֵיךְ לֹא בָא, אֵיךְ יִתְמַהְמֵהַּ?

אֵיךְ שָׁכַח וְלֹא זָכָר?

וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לוֹ

זֶה הַיּוֹם וְלֹא מָחָר.

וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לוֹ –

רַק אֲנַחְנוּ, לֹא אַחֵר;

אִם הַיּוֹם לֹא בָא עֲדַיִן –

פֶּן מָחָר הוּא יְאַחֵר!

מְצַפִּים לוֹ הַיְלָדִים שָׁם,

מוּעָטִים וְלֹא רַבִּים –

הֵם יוֹשְׁבִים כְּעַל גַּחֶלֶת,

הֵם יוֹשְׁבִים אֶל עַקְרַבִּים.

כִּי אוֹיֵב לָהֶם אוֹרֵב שָׁם –

הוּא יַשְׁמִיד, הוּא יְכַלֵּם!

מִי יַצִּיל אֶת יְלָדֵינוּ,

מִי יָבוֹא וְיִגְאָלֵם?

מִי יַסִּיעַ יְלָדֵינוּ,

מִי אוֹתָם מִשָּׁם יָבִיא?

אֵלִיָּהוּ! לֹא הִצְלַחְתָּ

הַמָּשִׁיחַ לְהָבִיא –

אֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ!

אֶת מֶרְכַּבְתְּךָ רְתֹם

וְהָבֵא בָּהּ יְלָדֵינוּ,

שְׁאֵרִית שְׁכוֹל וִיתוֹם!

פרק כ"ה: עָבַר חַג הַפֶּסַח

עָבַר חַג הַפֶּסַח,⁴ הַחַג הַמָּתוֹק,

וְחָזַר לוֹ אָבִי לְבֶרְזַ’ן לַיְעָרוֹת,

מֵאִיר לְיַעְרוֹ, וּמשֶׁה – לְ“רָחוֹק”

(מָה רָחוֹק! לֹא זָכִיתִי אוֹתוֹ עוֹד לִרְאוֹת!).

חָזַר לוֹ הַכֹּל לַמַּסְלוּל הָרָגִיל,

נִגְמְרוּ וְעָבְרוּ יְמֵי “בֵּין הַזְּמַנִּים”,

יְמֵי בַּטָּלָה וְשַׁעֲשׁוּעַ וָגִיל –

וְשֵׁנִית אֲנִי בֵּין חֲבֵרַי הַקְּטַנִּים.

בַּחוּץ הָרָקִיעַ כָּחֹל וְטָהוֹר

וְזוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ – אָבִיב בָּעוֹלָם!

צֻחְצַח הַחַלּוֹן וְשׁוֹפֵעַ הָאוֹר

וּזְבוּבִים רִאשׁוֹנִים מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם.

לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח הַחֶדֶר סֻיַּד,

הֻחְלְפוּ בַּמְּנוֹרָה הַפְּרָחִים שֶׁל נְיָר –

כָּל פֶּרַח מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת בַּיָּד,

וְכָל קֶמֶט בַּפֶּרַח נִמְצָא בּוֹ דַיָּר:

כָּל קֶמֶט בַּפֶּרַח יוֹשֵׁב בּוֹ זְבוּב,

הוּא וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּפָרִים וְרָבִים,

עַל־כֵּן לַמְּנוֹרָה יוֹם יַגִּיעַ שֶׁשּׁוּב

כָּל צִבְעֵי פְּרָחֶיהָ יִהְיוּ בָּהּ שָׁוִים –

מִין צֶבַע אָפוֹר־שְׁחַרְחַר וְנָקֹד…

מֵאוֹתָהּ מְנוֹרָה מַשְׁמִיעִים הֵם קוֹלָם,

בְּנֵי הַזְּבוּבִים, שֶׁקְּטַנִּים הֵמָּה עוֹד,

כִּי עַל כֵּן רַק רֵאשִׁית הָאָבִיב בָּעוֹלָם.

וְשָׁם הֵם יָגוּרוּ הַקַּיִץ כֻּלּוֹ –

קְהִלָּה גְדוֹלָה שֶׁל בְּנֵי הַזְּבוּבִים…

וְשָׁם נְבַלֶּה אֶת הַקַּיִץ כֻּלּוֹ –

קְהִלָּה שְׁלֵמָה יְלָדִים אֲהוּבִים.

הֲרֵינִי יוֹשֵׁב לִי שֵׁנִית בְּחֶדְרוֹ

שֶׁל רַ' מוֹטְקֶלִי קוֹטְשׁ, עַל סַפְסָל בָּרָמָה –

כִּגְדִי בְּגִדְרוֹ וּכְשֶׂה בְּעֶדְרוֹ,

וְהַצֹּאן מִסָּבִיב מְהַמָּה, מְהַמָּה…

מֵהֶם גְּדָיִים עַלִּיזִים, שׁוֹבָבִים,

שֶׁאֵינָם חֲדֵלִים מֵרִיצָה וּקְפִיצָה,

אוֹתָם שֶׁלִּמְשׁוֹךְ בְּזָנָב אוֹהֲבִים

וְתוֹלְשִׁים אַגַּב־כָּךְ גַּם פְּתִיל שֶׁל צִיצָה –

כְּמוֹ שֶׁמָּשְׁכוּ גַם אוֹתִי עוֹד בַּיּוֹם

הָרִאשׁוֹן, כַּנָּהוּג וְ“שֶׁלֹּא בִּצְדִיָּה” –

הִנֵּה הַמְמֻשָּׁךְ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם

מְמַשֵּׁךְ אֶת קוֹלוֹ וּמְשַׁלְּחוֹ בִּבְכִיָּה…

מֵהֶם טְלָאִים חֲדָשִׁים וְרַכִּים,

כָּל אֶחָד עוֹד מַבִּיט וּבוֹהֶה וּפוֹעֶה,

בּוֹכה בְּקוֹלוֹת קְטוּעִים וְדַקִּים –

וּמְקָרֵב וּמְלַטֵּף וּמְרַחֵם הָרוֹעֶה.

כְּמוֹ שֶׁרֻחַמְתִּי אֲנִי בְּיוֹמִי

הָרִאשׁוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁמָּשְׁכוּ בַּזָּנָב –

הִנֵּה הוּא עוֹמֵד שָׁם עכְשָׁו בִּמְקוֹמי

וְרוֹאֶה אֶת הָאָלֶף מִבְּעַד לִדְמָעָיו…

מֵהֶם גְּדָיִים שֶׁנַּעֲשׂוּ תְּיָשִׁים

וְהִצְמִיחוּ קַרְנַיִם – לְרֹאשׁ מְרוֹקָן…

הַפֶּסַח עָבַר וְהֵם שׁוּב נִפְגָּשִׁים

עִם יַלְדֵי אָלֶף־בֵּית – וּמְקוֹמָם הֵן לֹא כָּאן!

הָיוּ צְרִיכִים לְהַתְחִיל בְּחֻמָּשׁ

וּמִזְּמַן, הָהּ, מִזְּמַן הוּא הִגִּיעַ, יוֹמָם!

אַךְ שׁוּב הֵם קוֹרְאִים בַּסִּדּוּר הַמְשֻׁמָּשׁ

וְדוֹמֶה הֵם עוֹמְדִים וְעוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם.

אוּלָם כְּכֹחָם הַקָּטָן בִּקְרִיאָה,

כֵּן גָּדוֹל הוּא כֹּחָם בְּמַעֲשֵׂי־שׁוֹבָבִים:

לִמְרוֹחַ בְּשׁוּם אֶת מַקַּל־הַלְּקִיָּה,

שֶׁיִּהְיוּ הַלְּקוּיִים בּוֹ יוֹתֵר כּוֹאֲבִים,

לִמְשׁוֹחַ בְּזֶפֶת מְקוֹם הַמּוֹשָׁב

שֶׁל רַבֵּנוּ רַ' מוֹטְקֶלִי קוֹטְשׁ הַזָּקֵן,

לִפְתּוֹחַ הַלּוּל שֶׁל בַּעֲלֵי־הַכָּנָף,

שֶׁכֻּלָּם יִתְפַּזְּרוּ וְהַלּוּל יִתְרוֹקֵן…

הֲרֵינִי יוֹשֵׁב לִי שֵׁנִית שָׁם עַכְשָׁו

וּמַרְאוֹת לְפָנַי מִתְחַדְּשִׁים וְעוֹלִים:

הַ“צֹּאן קָדָשִׁים” הַהוֹמָה, זֶה הַטָּף,

הָ“רָאשִׁים הַטּוֹבִים”, הַ“שְּׁקָצִים” הַגְּדוֹלִים,

אוֹתָם הַקּוֹרְאִים כְּמוֹ צָב הַזּוֹחֵל

וְאוֹתָם הָרָצִים כְּגַמֵּא אֶרֶץ סוּס…

הוֹטַף דְּבֵי־רַב! הוֹ יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל

בְּחַדְרֵי מְלַמְּדִים, חֲדָרִים שֶׁבִּטְלוּסְט!

אֵיכֶם? אַיֵּכֶם? הַחַיִּים עוֹד אַתֶּם?

הֲנִשְׁאַר עוֹד מִכֶּם שָׁם שָׂרִיד וְנִסְתָּר?

אוּלַי לֹא כֻּלְּכֶם הֹרַגְתֶּם וּמַתֶּם

וְעוֹד חַי מִי־שֶׁהוּא מִתְחַבֵּא בַּמִּסְתָּר –

יָחִיד בֵּין נָכְרִים, מְבֹהָל וְרוֹעֵד

וְ“חָטוּף” מֵרָצוֹן וְ“אָנוּס” בְּאִבּוֹ;

נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וּבוֹדֵד,

גְּלוּי־רֹאשׁ מוּל אִיקוֹן וְהַצְּלָב עַל לִבּוֹ.

אִם יֵשׁ עוֹד אֵי־מִי שָׁם בְּחַטָא שֶׁל גּוֹי⁵

בִּכְפַר־טְלוּסְט, בְּהַר־גֶּדִי, בְּעֵין־שׁוֹשַׁנִּים

אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְסִדּוּר, בְּלִי נוֹי,

עִם טוּרֵי אָלֶף־בֵּית גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,

סִדּוּר לֹא־גָדוֹל לְאָחִי הַמְיֻתָּם,

שֶׁיּוּכַל הַסְתִּירוֹ אֶל מִתַּחַת לַצְּלָב,

יִקְרָא בּוֹ בַּסֵּתֶר מֵאָלֶף עַד “תָּם”,

יִתְנַחֵם וְיִשָּׂא אֲסוֹנוֹ וְחַיָּיו.

וִיהִי הַסִּדּוּר לוֹ יְדִיד וְחָבֵר

וְעִמּוֹ יְחַלֵּק סוֹד יַלְדוּת עֲצוּבָה,

וּבֵין הַדַּפִּים דִּמְעוֹתָיו יְסַתֵּר

עַל מוֹת אָח, עַל מוֹת אָב, עַל מוֹת אֵם אֲהוּבָה.

יַחְבִּיא בַּסִּדּוּר בְּכִיָּתוֹ הַחַמָּה

וּמָצָא בּוֹ חִזּוּק, וּמָצָא בּוֹ עִדּוּד,

כְּמוֹ שֶׁמָּצָאתִי אֲנִי נֶחָמָה

בַּסִּדּוּר הַקָּטָן בְּתוּגַת הַיַּלְדוּת.

חתימה: תּוּגַת יַלְדוּתִי

תּוּגַת יַלְדוּתִי… יַלְדוּתִי הַקְּטוּפָה!

הוֹ כַּמָּה אַתְּ נִרְאֵית לִי הַיּוֹם מַזְהִירָה,

בְּאֵשׁ גַּעְגּוּעַי הַגְּדוֹלִים צְרוּפָה

וּבְאֵשׁ הַחֻרְבָּן הַגָּדוֹל מְאִירָה!

עַרְשִׂי הַקְּטַנָּה, עֲשׂוּיָה עֵץ אַלּוֹן

מִתְנוֹדֶדֶת קַלּוֹת לְקוֹל זֶמֶר עָגוּם;

יוֹשְׁבָה אֲחוֹתִי, מַבִּיטָה בַּחַלּוֹן

וְשָׁרָה לְאָחִיהָ הַקָּט, הָרַחוּם:

"מִתַּחַת לָעֶרֶשׂ עוֹמְדָה גְדִיָּה,

מִלָּבָן לְבָנָה, צְחוֹרָה מִצָּחוֹר;

פּוֹעָה הַגְּדִיָּה פְּעִיָּה וּפְעִיָּה –

וְאָחִינוּ יִגְדַּל וְיִלְמַד וְיִסְחֹר…

אָחִינוּ יִגְדַּל, יַעֲמֹל בַּתּוֹרָה

וְיִהְיֶה יְהוּדִי יְרֵא־שָׁמַיִם וָטוֹב;

טוֹבָה הַתּוֹרָה מִמֵּיטַב הַסְּחוֹרָה

וְאָחִינוּ יֵשֵׁב וּסְפָרִים הוּא יִכְתֹּב…"

אֲבוֹי אֲחוֹתִי, אֲחוֹתִי רְחוּמָה,

כִּי הָיוּ כָּל חַיֵּינוּ כְּסֵפֶר כָּתוּב…

נַפְשִׁי בִּי נוּגָה, לִבָּתִי עֲגוּמָה

וְעָצוּב לִי, מְאֹד וּמְאֹד לִי עָצוּב.

מִתַּחַת לָעֶרֶשׂ אֵין עוֹד גְּדִיָּה,

וְהָעֶרֶשׂ רֵיקָה, אֵין תִּינוֹק וְאֵין טַף;

נָדַם קוֹל מֶה־מֶה, קוֹל צְחוֹק וּבְכִיָּה –

פֹּה הָיָה הַזְּאֵב הַטּוֹרֵף וְטָרַף…

הָיָה הַזְּאֵב וְטָרַף הוֹי טָרוֹף

וְאָכַל הַבָּשָׂר וְעִלַּע אֶת הַדָּם,

וְרַק עֲצָמוֹת פֹּה הִנִּיחַ לָרֹב –

וְנֶחְנַק הַמֶּה־מֶה וְנִפְסַק וְנָדַם.

לְטֶרֶף הָיוּ גַּם גִּדְיָה גַּם גְּדִי

וְהַחֶרֶב אָכְלָה זְקֵנִים וּנְעָרִים…

הוֹ וָאִוָּתְרָה רַק אֲנִי לְבַדִּי

לְהַגִּיד… אֵיךְ אַגִּיד הַדְּבָרִים הַמָּרִים?

הֵן אַתְּ עוֹד חַיָּה בִּי בַּלֵּב, וְקִינָה

אֵיךְ אֶשָּׂא עַל הַחַי וְאֶבְכֶּה הִי וָהוֹי?

פּוֹלִין הָעֲדִינָה, גַּלִּיצְיָה הַמְּדִינָה

הַדְּגוּלָה בְּתוֹרָה, בִּסְחוֹרָה וּבְנוֹי!