קָנִיתִי חָבֵר לִי יוֹדֵע סִפּוּר –

בִּנְגִיסָה מִתַּפּוּחַ אָדֹם קְנִיתִיו;

שְׁמוֹ לֹא אֶזְכֹּר, אַךְ אֶזְכֹּר בְּבֵרוּר

רַק אֶת זֹאת שֶׁהָיָה מְיֻתָּם מֵאָבִיו.

אוּלַי מִשּׁוּם כָּךְ הוּא אָהַב לְסַפֵּר

עַל מֵתִים הַבָּאִים בַּלֵּילוֹת לְבֵיתָם –

בָּאִים עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם לְדַבֵּר,

וְאֵינָם נוֹדָעִים בְּבוֹאָם וּבְצֵאתָם…

"הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת בְּלִי שְׁרִיקָה,

הוּא נִכְנָס וְכֻלּוֹ בְּלָבָן מְעֻטָּף,

וְהָאֲפֵלָה מִלָּבְנוֹ מַבְהִיקָה…

הוּא נִצָּב לוֹ בַּפֶּתַח, עוֹמֵד עַל הַסָּף,

אֵינֶנּוּ נִכְנָס אֶל הַחֶדֶר בִּפְנִים,

לֹא יָנוּד, לֹא יָזוּז לֹא לְשָׁם, לֹא הֲלוֹם…

וְכֹל שֶׁבַּבַּיִת – כֻּלָּם יְשֵׁנִים

וְרוֹאִים אֶת הַמֵּת בִּשְׁנָתָם בַּחֲלוֹם…

רוֹאֶה כָּל אֶחָד אֶת הַמֵּת וְשׁוֹמְעוֹ,

וְרוֹצֶה לַעֲנוֹת – אַךְ אֵינֶנּוּ יָכוֹל…

וְכָךְ הוּא בַּפֶַּתַח עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ,

עַד יִבְקַע בַּחַלּוֹן אוֹר־הַשַּׁחַר כָּחֹל…

פִּתְאֹם נִשְׁמָע קוֹל תַּרְנְגוֹל קוּקוּרֵיק –

וְהַמֵּת נֶעֱלָם וְחוֹמֵק כְּמוֹ צֵל…

מַהֵר הוּא חוֹזֵר אֶל הַקֶּבֶר הָרֵיק,

וְאוּלָם הוּא יָבוֹא… הוּא יָבוֹא בְּעוֹד לֵיל…"

הָיִיתִי קָטָן, לֹא הֵבַנְתִּי הֵיטֵב

אֶת כָּל מַה שֶּׁסִּפֵּר חֲבֵרִי הַגָּדוֹל;

אוּלָם דְּבָרָיו נִכְנְסוּ אֶל הַלֵּב,

וְהַלֵּב – הוּא צָבַר וְשָׁמַר עַל הַכֹּל.

שָׁמַר כָּל סִפּוּר שֶׁנִּשְׁלַם וְנִגְמַר

וְכָל קֶטַע־סִפּוּר שֶׁנִּשְׁאַר מְיֻתָּם,

כָּל רֶטֶט קָרִיר־וְחָמִים שֶׁעָבַר

אֶת הַגָּב, אֶת הַגּוּף הַקָּטָן וְהַתָּם…

מֵאָז כְּבָר שָׁמַעְתִּי הַרְבֵּה אַגָּדוֹת

וְקָרָאתִי אוֹתָן בִּסְפָרִים שְׁלֵמִים;

אוּלָם בְּכֻלָּן – הֵן אֶפְשָׁר לְהוֹדוֹת –

אֵין הַמֶּתֶק הַהוּא וְאוֹֹתָם הָאֵימִים.

כֻּלָּן נִזּוֹנוֹת מֵאוֹתוֹ הַסִּפּוּר,

מֵהָרַעַד הַהוּא, מֵאוֹתָהּ צִפִּיָּה, –

כֻּלָּן הֵן הֶמְשֵׁךְ לְסִפּוּר לֹא־גָמוּר

עַל חַיִּים שֶׁהָלְכוּ וְשָׁבִים לִתְחִיָּה.

לַיְלָה לַיְלָה מִתְכַּנֶּסֶת

בַּחֲצוֹת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת

כָּל עֲדַת בֵּית־הָעוֹלָם;

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ הִיא נִקְהֶלֶת,

בְּצִבּוּר הִיא מִתְפַּלֶּלֶת,

אַךְ בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.

אַךְ הַכֹּל בְּקוֹל שֶׁל לַחַשׁ,

קוֹל הֶמְיָה דַקָּה, קוֹל רַחַשׁ,

נִיד וָנִיעַ, נִיעַ־נִיד…

זךְ¹ בָּהִיר בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת,

כָּל טַלִּית אוֹרָה פּוֹרֶשֶׂת,

נֵר־תָּמִיד מַחְוִיר, מַרְעִיד.

הָעֵדָה כֻּלָּהּ עוֹמֶדֶת

בִּתְפִלָּה וּמִתְנוֹדֶדֶת –

עַם מֵתִים בְּטַלִּיּוֹת…

וּבְבוֹא הַזְּמַן יִפְתָּחוּ

הָאָרוֹן וְגַם יִקָּחוּ

הַתּוֹרָה לָ“עֲלִיּוֹת”.

וְשַׁמָּשׁ מִשּׁוֹכְנֵי־קֶבֶר

לַעֲלוֹת קוֹרֵא לְגֶבֶר:

– “יַעֲמֹד, פְּלוֹנִי כֹּהֵן!”

הַנִּקְרָא עוֹלֶה לַסֵּפֶר,

וְאוֹמֵר “בָּרְכוּ!” קוֹל שֶׁפֶר,

הַקָּהָל עֹונֶה “אָמֵן!”

מְבָרֵךְ כֹּהֵן לַגֶּמֶר

וְקוֹרְאִים מִן הָאַלְמֶמֶר:

– “יַעֲמֹד פְּלוֹנִי לֵוִי!”

הַנִּקְרָא עוֹלֶה לַסֵּפֶר,

מְבָרֵךְ גַּם הוּא קוֹל שֶׁפֶר,

וְ“אָמֵן” עוֹנִים סָבִיב.

מְבָרֵךְ לֵוִי לַגֶּמֶר

וְקוֹרְאִים מִן הָאַלְמֶמֶר:

– “יַעֲמֹד, רַבִּי פְּלוֹנִי!”

וְהַמֵּת אֲשֶׁר נִקְרָא לוֹ

מִזְדָּרֵז, עוֹלֶה לְמַעְלָה,

מְבָרֵךְ – “אָמֵן!” עוֹנִים…

אַךְ אֲבוֹי לַחַי בֶּן־חַיִל

לֹא יִירָא מִפַּחַד לַיִל,

אֶת לִבּוֹ עָרַב עָרוֹב

הָעֵדָה עֵת מִתְפַּלֶּלֶת

הַתּוֹרָה עֵת מְגֹלֶלֶת

לַעֲבוֹר שָׁם מִקָּרוֹב!

כִּי פִתְאֹם יִשְׁמַע שָׁמוֹעַ

מִבִּפְנִים בָּא קוֹל גָּבוֹהַּ

וְקוֹרֵא לוֹ: “יַעֲמֹד!”

וּמִיָּד גַּם יָד נִשְׁלַחַת,

יָד שֶׁל מֵת, אוֹתוֹ לָקַחַת..

זֶה הָאִישׁ אָבַד אָבוֹד!

כִּי הַיָּד אוֹתוֹ מַכְנֶסֶת

עַל כָּרְחוֹ אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת,

אֶל עֲדַת עוֹלַם־אֱמֶת;

אֶל חַיָּיו בָּא בָא הַגֶּמֶר!

בֹּקֶר אֵצֶל הָאַלְמֶמֶר

יִמָּצֵא מוּטָל וָמֵת…

כָּל יֶלֶד יְהוּדִי שֶׁנּוֹלַד בִּקְדֻשָּׁה,²

הוּא מַכְעִיס וּמַרְגִּיז אֶת הַסָּמֶךְ־וּמֵם,

עַל־כֵּן הוּא שׁוֹלֵחַ, שָׂטָן מְרֻשָּׁע,

אֶת לִילִית לְגָזְלוֹ מֵחֵיקָהּ שֶׁל הָאֵם.

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה אוֹרֶבֶת לִילִית,

וְעִמָּהּ הַשֵּׁדִים, הָרוּחוֹת, טְפוּ־טְפוּ־טְפוּ,

צוֹפִים לִשְׁעַת־כּשֶׁר, שָׁעָה אַפְלוּלִית,

שֶׁהַיֶּלֶד מֵחֵיק יוֹלַדְתּוֹ יַחַטְפוּ.

אוּלָם הַשֵּׁדִים, הָרוּחוֹת, כָּל הַכַּת,

מַזִּיקִים, מְחַבְּלִים, מְשָׁרְתֵי הַשָּׂטָן,

אֵינָם יְכוֹלִים לוֹ, לָרַךְ הַנּוֹלָד,

וְאֵינָם מַזִּיקִים לַתִּינוֹק הַקָּטָן –

אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲבוֹר אֶת הַסָּף,

כָּל־זְמַן שֶׁבַּפֶּתַח יֶשְׁנָהּ מְזוּזָה

שֶׁשֵּׁם אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ בָּהּ נִכְתַּב –

וְעוֹמְדִים הֵם בַּחוּץ וְנַפְשָׁם רְגוּזָה…

וּמִי מִבִּפְנִים? שָׁם אוֹרְחִים גְּדוֹלִים

וְאוֹרְחוֹת בְּיוֹתֵר־בְּיוֹתֵר חֲשׁוּבוֹת;

מִתּוֹךְ מְעָרַת־הַמַּכְפֵּלָה הֵם עוֹלִים

לְבַקֵּר תִּינוֹקִים, תִּינוֹקוֹת אֲהוּבוֹת:

שָׂרָה וְרִבְקָה וְלֵאָה וְחַוָּה

מִתְיַצְּבוֹת וְעוֹמְדוֹת מִסָּבִיב לַמִּטָּה,

צוֹפוֹת בַּיּוֹלֶדֶת בְּרֹב אַהֲבָה…

וְלִילִית – הִיא בַּחוּץ, הִיא וְכָל הַכִּתָּה.

אָדָם, אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב –

מְחַיְּכִים עַל־גַּבֵּי הָעֲרִיסָה הַזְּעִירָה…

בָּאִים גַּם סִינַי, סַנְסִינַי, סַמַּנְגְּלוֹף,

הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, מְמֻנֵּי הַשְּׁמִירָה.

וְהִיא, רַק לִילִית, מִבַּחוּץ, מִבַּחוּץ…

וְיוֹדַעַת לִילִית: סָמֶךְ־מֵם הוּא כּוֹעֵס!

סָבִיב אֶת הַבַּיִת תָּסוֹב וְתָרוּץ,

אוּלַי פֶּתַח אַחֵר הִיא תִמְצָא לִכָּנֵס.

אוּלָם עַל כָּל פֶּתַח וָדֶלֶת תּוֹלִים

הַ“שְּׁמִירָה לְיוֹלֶדֶת” וּבָהּ הַשֵּׁמוֹת

שֶׁל כָּל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַגְּדוֹלִים –

וְנִרְעֶדֶת לִילִית, נֶאֱחֶזֶת אֵימוֹת…

וְהִיא מְנַסָּה לְהַחֲלִיף אֶת הַשֵּׁם,

לִכָּנֵס כְּאוֹרַחַת תַּמָּה וּכְשֵׁרָה,

וְכָךְ לַתִּינוֹק לְהַזִּיק אוֹ לָאֵם –

וְאוּלָם הִיא נִרְתַּעַת מִשָּׁם בִּמְהֵרָה,

מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוֹתֶיהָ כֻּלָּם הַוָּאו־טֵית

הִיא רוֹאָה רְשׁוּמִים עַל־גַּבֵּי הַמַּשְׁקוֹף –

שֶׁפַּעַם אֻלְּצָה לְגַלּוֹת וְלָתֵת

אֶת כֻּלָּם לְאֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוֹב.

אֲבָל אִם תִּינוֹק זֶה הוּא נַעַר, זָכָר,

שֶׁתּוֹרָה הוּא יִלְמַד וּמִצְווֹת יְקַיֵּם,

בָּאִים הַמְחַבְּלִים גַּם בַּבֹּקֶר מָחָר

וְשֵׁנִית מִתְאַמְּצִים לְגָזְלוֹ מִן הָאֵם.

וְסַ"ם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הַמְחַבֵּל,

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם – הוּא טוֹעֵן וְרוֹטֵן –

הֵן זֶה הַתִּינוֹק הוּא עֲדַיִן עָרֵל,

מִפְּנֵי מָה בּוֹ לִנְגּוֹעַ אֵינְךָ לִי נוֹתֵן?"

עַל־כֵּן מְאַסְּפִים שָׁם בְּבֵית הַתִּינוֹק

אֶת יַלְדֵי אָלֶף־בֵּית לִ“קְרִיאַת שְׁמַע”;

בָּאִים הַיְלָדִים הַכְּשֵׁרִים שָׁם לִצְעוֹק

בְּאָזְנֵי הַתִּינוֹק, שֶׁיַּאֲזִין וְיִשְׁמַע:

כִּי יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן;

וְכִי בֶּן יִשְׂרָאֵל הוּא, וּ“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”! –

וּמִן הַקְּרִיאוֹת הַבּוֹקְעוֹת בְּרַעֲמָן

סָמֶךְ־מֵם מִתְבַּלְבֵּל, מִתְעַרְבֵּב, מִתְבַּהֵל…

וּמִן הַקּוֹלוֹת הָעוֹלִים בַּתְּפִלָּה

שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, מֵהֲבֵל הַפִּיּוֹת,

נֶחְרֶדֶת לִילִית, וְעִמָּה כַּת דִּילָהּ,

וְיוֹרֶדֶת עִמָּהּ אֶל שְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת!

וְכָל הַיְלָדִים מְקַבְּלִים דֻּבְשָׁנִים

וּמִינֵי מְתִיקָה אֲחֵרִים לִלְעִיסָה,

וְעוֹד יִזְכְּרוּ רֹב יָמִים וְשָׁנִים

הַדֻּבְשָׁן שֶׁחָטְפוּ אָז מִתּוֹךְ הָעֲרִיסָה.

אֵצֶל הַבַּדָּד בַּבַּיִת,³

בְּבִנְיָן נוֹטֶה לְמַיִט,

מִבִּפְנִים בְּבֵית־הַבַּד,

מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב

מַקִּישִׁים שָׁם לִבְלִי־הֶרֶף

פַּטִּישִׁים חַד מוּל אֶחָד.

עַל כִּירַיִם מִתְרַחֶשֶׁת

גְּרוּּסָה דַּיְסַת הַפֶּשֶׁת

בְּאַגָּן רְחַב־מִדָּה.

מִתְרַחֶשֶׁת הַדַּיֶּסֶת

וּמַהְבֶּלֶת הִיא נִדְחֶסֶת

וּמֻכְנֶסֶת לַבְּדִידָה.

וּמַקִּישׁ פַּטִּישׁ עַל יֶתֶד

וְעוֹנֶה הַכֹּל בְּרֶטֶט

וְרוֹעֵד כָּל בֵּית־הַבַּד;

וְהַשֶּׁמֶן זַךְ וָפֶלִאי

אַט נִגָּר אֶל תּוֹךְ הַכֶּלִי,

מְמַלֵּא לָגִין וָכַד…

אֵצֶל הַבַּדָּד בַּבַּיִת

בַּבִּנְיָן הַשָּׁח לְמַיִט

בְּסָמוּךְ אֶל בֵּית־הַבַּד,

כָּל שָׁנָה בִּנְפוֹל הַשֶּׁלֶג,

כָּל שָׁנָה בִּקְפוֹא הַפֶּלֶג

לְמַזָּל נוֹלֶדֶת בַּת.

הַשָּׁנִים נָקְפוּ, עָבָרוּ,

הַבָּנוֹת גָּדְלוּ, בָּגָרוּ,

אַךְ אֵין בֵּן עוֹד, אֵין עוֹד בֵּן…

הַבַּדָּד נוֹשֵׂא עֵינַיִם:

הָבָה בֵּן, אָב בַּשָּׁמַיִם!

וְאִשְׁתּוֹ עוֹנָה: אָמֵן!

עוֹד שָׁנָה עוֹבְרָה בְּדֶלֶג,

שֶׁלֶג רַד, קָפָא הַפֶּלֶג,

לַבַּדֶּדֶת בֵּן נוֹלָד!

וְעוֹמְסִים אֶת הַטַּפְלַיָא

מִן הַחֶדֶר – הַיָא, הַיָא! –

וְנוֹסְעִים אֶל בֵּית־הַבַּד!

אֶל פַּרְסָה פַּרְסָה דוֹֹפֶקֶת,

הַמִּזְחֶלֶת קַל מַחְלֶקֶת

וְצוֹחֶקֶת הַחַמָּה.

הָרַבִּי עִם הַטַּפְלַיָא

מֻסָּעִים פֹּה – הַיָא, הַיָא! –

יַחַד לִ“קְרִיאַת־שְׁמַע”!

הַטַּפְלַיָא מִתְעַמֶּדֶת

בְּחַדְרָהּ שֶל הַיּוֹלֶדֶת

אֵצֶל מִטָּתָהּ סָבִיב.

וְקוֹרֵא קוֹל רָם רַבֵּנוּ,

וְעוֹנֶה לוֹ קְהָלֵנוּ,

רַעַם שֶׁל קוֹלוֹת מֵשִׁיב:

אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!

יְיָ אֱלֹהֵינוּ,

יְיָ אֶחָד!

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ

לְעוֹלָם וָעֶד!

אֵצֶל הַבַּדָּד בַּבַּיִת

בַּבִּנְיָן הַשָּׁח לְמַיִט

בְּסָמוּךְ אֶל בֵּית־הַבַּד,

כָּל שָׁנָה בִּנְפוֹל הַשֶּׁלֶג,

כָּל שָׁנָה בִּקְפוֹא הַפֶּלֶג

מֵעַכְשָׁו כְּבָר בֵּן נוֹלָד!

לָבָן הָעוֹלָם וְצָחוֹר מִן הַשֶּׁלֶג,

גַּגּוֹת יְשֵׁנִים וְהוֹזִים.

עוֹרֵב מְהַלֵּךְ עַל הַלֹּבֶן בְּדֶלֶג

וְכָל עִקְּבוֹתָיו – מַחֲרוֹזִים.

עוֹרְבִים מְקַרְקְרִים בְּרַק־רָע מִן הַשַּׁחַר.

טוֹפְחוֹת כַּנְפֵיהֶם הַשְּׁחוֹרוֹת…

הַגַּן בֶּחָצֵר מְעֻטָּף כֻּלּוֹ צַחַר,

כָּל עֵץ מְלֻבָּשׁ צְחוֹרוֹת.

כָּל עֵץ מִתְכּוֹפֵף, מִשְׁתּוֹחֵחַ מִכֹּבֶד

הָעֹמֶס הַצַּח וְהָרָב;

נִשָּׂא בָּאֲוִיר אֲבַק־שֶׁלֶג – נִשֹּׁבֶת

שֶׁרוּחַ נִשֵּׁב מֵעָנָף.

עָנָף שֶׁהִכְבִּיד עָלָיו כֶּפֶף וָקֹעַר

זָקַף אֶת עַצְמוֹ וְיִשֵּׁר, –

הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו אֶת נִזְרוֹ רַב־הַזֹּהַר,

זֵרָה וּבִזֵּק וּפִזֵּר…

וּבַדֶרֶךְ הַמִּגְרֶרֶת קַלִּילָה־קַלָּה עוֹבֶרֶת,

צִיל שֶׁל פַּעֲמוֹן…

בָּאֲוִיר הַקַּר מַבְהֶקֶת אֶבֶן־זֹהַר וּבָרֶקֶת

הֲמוֹנֵי־הָמוֹן…

וּבַחֶדֶר שָׁם רַבֵּנוּ בְּשִׂמְחָה הוּא מְבַשְּׂרֵנוּ:

“חֲמִשָּׁה־עָשָׂר!”

יוֹם הַדִּין לָָאִילָנוֹת הוּא וּבַיּוֹם הַזֶּה יִשְׁפֹּטוּ

הַמַּלְאָךְ הַשָּׂר.

כָּל עֵץ וְכָל שִׂיחַ, כָּל צִיץ וְכָל פֶּרַח

מַלְאָךְ מְמֻנֶּה יֵשׁ עָלָיו,

וְהוּא מְשַׁמְּרוֹ עֵת מִתַּחַת לְקֶרַח

וָשֶׁלֶג יִישַַׁן וְיֶחֱרָף…

וְזֶה הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁגִּיחַ עָלֵיהוּ

מַכֶּה עַל רֹאשׁוֹ בָּאָבִיב:

"הַשֶּׁלֶג מַפְשִׁיר וְהַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּה הוּא

נוֹגֵחַ בְּקֶרֶן שֶׁל זִיו!

הָקִיצָה, נִרְדָּם, עֵת לִנְבּוֹט וְלִצְמוֹחַ!

עָצֵל, עַד מָתַי תִּתְעַצָּל?!

הִגִּיעָה שָׁעָה לְהוֹרִיק וְלִפְרוֹחַ,

יְנַק וַחֲזַק וּגְדָל!"

וְזֶה הַמַּלְאָךְ שֶׁל הָעֵץ אוֹ הַשִּׂיחַ

פַּטְרוֹן הוּא לַצֶּמַח וָשָׂר;

וְהוּא הַנָּדוֹן כְּפַטְרוֹן וּמַשְׁגִּיחַ –

בִּשְׁבָט בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר…

וְאִם הוּא הָיָה בִּשְׁקִידָה מְפַקֵּחַ,

קִיֵּם אֶת מִצְוַת אֵל קוֹנוֹ,

פּוֹסְקִין לוֹ לָעֵץ “כֹּה לֶחָי!” – וְשָׂמֵחַ

הָעֵץ וְעִמּוֹ פַּטְרוֹנוֹ.

וְאִם הוּא הִשְׁגִּיחַ, שָׁקַד לְהַצְמִיחַ,

רַק עֵץ הִתְעַצֵּל עַד אֵין קֵץ,

פּוֹסְקִין לוֹ לָעֵץ;⁴ "לֹא תוֹסִיף לְהַשְׁבִּיחַ,

עֲדֵי תִּכָּרֵת, תִּקָּצֵץ…"

אַךְ אִם הַמַּלְאָךְ לֹא שָׁקַד עַל הַפֶּרַח,

הָאֵץ לֹא הֵאִיץ בּוֹ בָּעֵץ,

שָׁכַח לְהַבְקִיעַ לַצִּיץ חוֹר בַּקֶּרַח

וְגַם לֹא זֵרְזוֹ לְהָנֵץ,

אוֹ גַם לֹא הִפְרִיחַ בַּזְּמַן אֶת הַשִּׂיחַ,

זִלְזֵל בְּזַלְזַל מִתְחַדֵּשׁ –

פּוֹסְקִין לוֹ לַשָּׂר: “עַל סַפְסָל לְהַנִּיחַ!” –

וּצְלִיף בִּרְצוּעָה מִשֶּׁל אֵשׁ…

עַל כֵּן עֵץ וָשִׂיחַ עָטוּף כֻּלּוֹ צַחַר

כִּבְיוֹם הַכִּפּוּר, יוֹם הַדִּין…

עַל כֵּן הָעוֹרְבִים מְקַרְקְרִים מִן הַשַּׁחַר,

זַלְזַל וְעָנָף רוֹעֲדִין…

רְצוּעַת הַשּׁוֹט מַצְלֶפֶת, הַמִּגְרֶרֶת חִישׁ חוֹלֶפֶת,

צִיל שֶׁל פַּעֲמוֹן…

בָּאֲוִיר הַזַּךְ נוֹצֶצֶת אֶבֶן זֹהַר וְקוֹרֶצֶת

הֲמוֹֹנֵי־הָמוֹן…

וּבַבַּיִת בְּצַלַּחַת מַתָּנָה הִנֵּה מֻנַּחַת:

“חֲמִשָּׁה־עָשָׂר”…

חָרוּבִים כִּנְדָן שֶל חֶרֶב, וּשְׁקֵדִים מְרִירֵי־קֶרֶב

וְתָמָר…

תָּמָר וְשָׁקֵד וְחָרוּב – כֻּלָּם יַחַד

פֵּרוֹת מֵאַדְמַת יִשְׂרָאֵל,

וְשָׁם בְּיוֹם זֶה הַשְּׁקֵדָה כְּבָר פּוֹרַחַת,

אָבִיב בְּיוֹם זֶה שָׁם יָחֵל.

עֲלֵי לֹבֶן־פֶּרַח דְּבוֹרִים שָׁם יָהִימוּ,

וְרַב שָׁם כָּל טוֹב וְכָל טוּב…

וְזֶה הֶחָרוּב שָׁם מַאֲכָל לָעִזִּים הוּא,

כֵּן כֵּן, תִּינוֹקִי הָאָהוּב!

תַּרְנְגוֹל, תַּרְנְגוֹל,

תַּרְנְגוֹל הֹדִּי רַב־הוֹד,

מִתְאַפֵּק, מִסְתַּמֵּק,

אַף הָאַף אָדֹם מְאֹד!

אַךְ הַאִם יֵשׁ בִּפְנִים

טִפַּת־שֵׂכֶל בַּקָּדְקֹד?

הֲתוּכַל, לְמָשָׁל,

לִי לוֹמַר מִיָּד בָּרוּר

וּוַדַּאי, אֵימָתַי

הַשָּׁנָה יָחוּל הַפּוּר?

מִתְעַכֵּב, מִזְדַּקֵּף

תַּרְנְגוֹל הֹדִּי בַּר־הוֹד,

מִתְאַפֵּק, מִסְתַּמֵּק,

מִתְנַפֵּחַ עַד מְאֹד;

מְנֻפָּח, פֻּח־פֻּח־פָּח,

הוּא פּוֹלֵט בְּרֹב כָּבוֹד:

בַּאֲדָר, בַּאֲדָר –

זֶה יָדוּעַ וּבָרוּר!

בַּאֲדָר! בַּאֲדָר –

בְּוַדַּאי יִפֹּל הַפּוּר!

חַה־חַה־חָה, יֵשׁ לְךָ!

תַּרְנְגוֹל הֹֹדִּי וּבוּר!

בַּאֲדָר? זֶה דָבָר

שֶׁמִּזְּמַן הוּא כְּבָר בָּרוּר!

מִי אוֹ מָה לֹא שָׁמַע

שֶׁאֲדָר הוּא זְמַן הַפּוּר?

בַּאֲדָר, לִי תֹאמַר?

זֶה יַצִּיב וְגַם אֱמֶת!

בַּאֲדָר, בַּאֲדָר!

אַךְ בְּאָלֶף אוֹ בְּבֵית?

מִתְאַפֵּק, מִתְעַמֵּק

תַּרְנְגוֹל הֹדִּי בַּר־הוֹד,

מְנֻפָּח, מְפֻחְפָּח,

הוּא עוֹנֶה זוֹעֵף מְאֹד:

אָלֶף… בֵּית?… אָלֶף בֵּית –

זֶה אַתָּה צָרִיךְ לִלְמוֹד!

הִסְתַּלֵּק, יֶלֶד רֵיק,

לֵךְ לַחֶדֶר, אֶל הָרַב!

אַל תַּעֲמֹד, לֵךְ לִלְמוֹד,

לַמְּגִלָּה הַזְּמַן עוֹד רַב!

הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת⁵ חַמָּה וְיָפָה

וּמַבְהֶקֶת עַל לֹבֶן הַשֶּׁלֶג הַצַּח;

טִפּוֹת נִתָּקוֹת מִן הַגַּג בַּשָּׂפָה

וְנוֹפְלוֹת בְּתִפּוּף: תַּכְתַּכְתָּךְ, תַּכְתַּכְתָּךְ!

“נֵרוֹת” תְּלוּיִים בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַגַּג

מְנַטְּפִים־מְנַטְּפִים וְנוֹפְלִים לְבַסּוֹף;

כָּל עֵץ וְכָל שִׂיחַ וְכָל עָנָף דַּק

מַזִּילִים דִּמְעָתָם: טִפְטִפְטוֹף וְטִפְטוֹף!

תַּכְתָּךְ, תַּכְתַּכְתָּךְ – גַּם הַשֶּׁמֶן נִשְׁפָּךְ

זַךְ־זָקוּק מִבַּקְבּוּק לְגוּמַת הַלִּישָׁה:

לָשִׁים הַבָּצֵק שֶׁיִּהְיֶה טוֹב וָרַךְ

לַעֲשׂוֹת בּוֹ “כִּיסִים־שֶל־הָמָן” כַּדְּרִישָׁה.

טִפְטִיף וְטִפְטוֹף – גַּם הַדְּבַשׁ מְנַטֵּף

זַךְ־זָהֹב עַל פְּסִיגֵי אֱגוֹזִים רְסוּקִים:

עוֹשִׂים אֶת הַ“נּוּנְט”, בּוֹחֲשִׁים בּוֹ הֵיטֵב

וְרוֹקְעִים וְחוֹתְכִים רִבּוּעִים מְתוּקִים.

בַּחֶדֶר רַבֵּנוּ טוֹרֵחַ זָרִיז

בֶּעֱלִי הַמַּכְתֵּשׁ, בַּסַּכִּין הַיָּשָׁן,

חוֹטֵב וּמַקְצִיעַ כָּפִיס עִם כָּפִיס

וְדוֹפֵק מַסְמְרִים וּמֵכִין רַעֲשָׁן.

מִסְּלִיל שֶׁל חוּטִים הוּא עוֹשֶׂה גַלְגִּלָּה

וְחוֹתֵךְ מִסָּבִיב לָהּ שִׁנַּיִם חַדּוֹת,

והוּא מְסַפֵּר סִפּוּרֵי הַמְּגִלָּה

וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם סִפּוּרֵי אַגָּדוֹת.

עַל אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ, וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה –

מִפְּנֵי מָה לְהַרְאוֹת אֶת יָפְיָהּ לֹא שָׂמְחָה

וּמִן הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הִסְתַּלְּקָה?

רַק מִפְּנֵי שֶׁבַּמֵּצַח לָהּ קֶרֶן צָמְחָה!

וְעַל הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בְּפָשׁוּט,

שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה כָּךְ אַחֲרֶיהָ כָּרוּךְ –

מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה יְרַקְרֶקֶת וְחוּט

חֵן וָחֶסֶד הָיָה עַל פָּנֶיהָ מָשׁוּךְ…

(אָמְנָם לֹא הֵבַנְתִּי עֲדַיִן הֵיטֵב

אֵיזֶה חוּט וּמַה יֹּפִי בְּעוֹר יְרַקְרַק,

אוּלָם אֲהַבְתִּיהָ מֵאָז בְּכָל לֵב,

לְבָבִי הַתָּמִים לְאַהֲבָה בָּהּ דָּבַק).

עַל חוּר וְכַרְפַּס וְחַבְלֵי אַרְגָּמָן

וְגָבִיעַ גָּדוֹל וּשְׁתִיָּה לֹא כַּדָּת…

עַל זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ הָרָעָה שֶל הָמָן,

וַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו שֶׁל הָמָן בֶּן־הַמְדָּת.

מַדּוּעַ וַיְזָתָא הָיָה לֹא־חָכָם,

מָה הֶבְדֵּל בֵּין פּוּרִים לְפוּרִים־שֶׁל־שׁוּשָׁן –

עוֹד רַב הַסִּפּוּר וַעֲדַיִן לֹא תַם,

אוּלָם תַּם וְנִשְׁלַם וְנִגְמַר הָרַעֲשָׁן.

הַיּוֹם יִקְרְאוּ הַמְּגִלָּה בְּכָל קְלוֹז

וְיַזְכִּירוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים אֶת הָמָן –

צָרִיךְ לְהַרְעִישׁ לְזִכְרוֹ בְּכָל עֹז

וְלִרְקוֹעַ בְּרֶגֶל בָּעֵת וּבַזְּמָן.

צָרִיךְ בָּרַגְלַיִם לִרְקוֹעַ חָזָק,

וְאִם יֵשׁ רַעֲשָׁן – לְהַרְעִישׁ רַעַשׁ רָב,

שָׁעָה שֶׁקּוֹרְאִים בִּמְהִירוּת הַבָּזָק

וּבְלֹא נְשִׁימָה אֶת עֲשֶׂרֶת בָּנָיו.

צָרִיךְ לְהַרְעִישׁ וְלִרְקוֹעַ, לִדְפּוֹק

וּלְהַרְעִים לְזִכְרוֹ וּלְקַלֵּל וְלָקוֹב,

עֲדֵי יִתְהַפֵּךְ שָׁם בַּקֶּבֶר עָמֹק

וְיִשְׁמַע אֶת הַשִּׁיר “שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב”!

עוֹד רַב הַסִּפּוּר, אַךְ רַבֵּנוּ נֶחְפָּז.

הוּא עָתִיד לְבַקֵּר בְּבָתִּים הֲדוּרִים

(בַּעֲלֵי הַבָּתִּים – תַּלְמִידָיו הֵם מֵאָז!)

לֶאֱסוֹף מִכֻּלָּם אֶת דְּמֵי־הַפּוּרִים.

מֵהֶם שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָעוֹת בִּמְזֻמָּן,

וּמֵהֶם שֶׁנּוֹתְנִים לִקְרַאת פֶּסַח בֵּיצִים,

כֻּלָּם מַסְכִּימִים שֶׁלָּמְדוּ אֶצְלוֹ “זְמָן”,

וּלְהוֹדוֹת שֶׁיּוֹתֵר… הֵֵם אֵינָם חֲפֵצִים.

קָצְרָה גַם הַנֶּפֶשׁ שֶׁל רֹאשׁ־הַדּוּכָן

וְגַם הוּא מְקַצֵּר, וְגַם הוּא מְמַהֵר,

כִּי בֵין שַׂחְקָנֵי־הַפּוּרִים: מְמוּכָן,

'חַשְׁוֵרוֹשׁ וּוַשְׁתִּי וּמָרְדְּכַי, הוּא… אֶסְתֵּר!

אֶסְתֵּר הַיָּפָה עִם חוּט חֵן יְרַקְרָק…

לְהַצִּיג אוֹתָךְ כָּךְ אֵיךְ הוּהַן, אֵיךְ הוֹעָז?

אוּלָם בָּא פּוּרִים וּמַתְחִיל הַמִּשְׂחָק –

נַטֶּה אֹזֶן, נִשְׁמַע דִּבּוּרָם הַמְחֹרָז!

מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב,

וְהָמָן הָאֲגָגִי עוֹבֵר וְרוֹאֶה וְזוֹעֵף.

מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי מִצְווֹת אֱלֹהָיו הוּא שׁוֹמֵר,

וְהָמָן הָאֲגָגִי כְּמוֹ תַרְנְגוֹל מִתְעַבֵּר.

מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בִּמְנוּחָה וְשׁוֹתֵק,

וְהָמָן הָאֲגָגִי רַק בְּקשִׁי הוּא עוֹד מִתְאַפֵּק.

"מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי – בַּבֹּקֶר אֶתְלֵהוּ עַל עֵץ

(כָּךְ הָמָן הָאֲגָגִי אוֹמֵר אֶל עַצְמוֹ) וִיהִי קֵץ!

מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי – הַפַּעַם הַקֵּץ לוֹ אָשִׂים!"

וְעֵץ לוֹ הֵכִין אֲגָגִי גָּבֹהַּ אַמּוֹת חֲמִשִּׁים!

שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה

בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכַי!

הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת הַיְּהוּדִים חָפֵץ

וַיִּתְלוּ אוֹתוֹ־עַצְמוֹ עַל הָעֵץ!

הָמָן הָיָה צָרָה

וַיְהִי לְכַפָּרָה!

בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ,

סִפְרֵי זִכְרוֹנוֹת קָרְאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,

וַיְהִי שָׁם כָּתוּב כִּי שׁוֹמְרֵי סַף הַמֶּלֶךְ

בִּקְשׁוּ יָד לִשְׁלוֹחַ בְּנֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ.

שָׁמַע וְתָמַהּ וְשָׁאַל אָז הַמֶּלֶךְ:

וּמַה נַּעֲשָׂה לַמַּצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ?

עָנוּ וְאָמְרוּ סָרִיסָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ:

דָּבָר לֹא נַעֲשָׂה לַמַּצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל בֶּחָצֵר שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

בַּבֹּקֶר, כְּאוֹר, מִי זֶה בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ?

הָמָן בֶּן־אֲגָג חֲבִיבוֹ שֶל הַמֶּלֶךְ!

וַיֹּאמֶר: יָבוֹא! – וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ.

וַיִּפֶן אֶל הָמָן וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַמֶּלֶךְ:

מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ?

חָשַׁב לוֹ הָמָן בְּשָׁמְעוֹ דְבַר הַמֶּלֶךְ:

וּמִי וְאֵיזֶהוּ הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ?

הֵן זֶה אָנֹכִי, חֲבִיבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ!

וַיַּעַן הָמָן: זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ

יָבִיאוּ לְבוּשׁ שֶׁלָּבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ

וְסוּס שֶׁנִּתַּן בְּרֹאשׁוֹ זֵר הַמֶּלֶךְ,

יִקַּח אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס שַׂר הַמֶּלֶךְ

וְחִישׁ הוּא יַלְבִּישׁ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ,

וְגַם יַרְכִּיבוֹ עַל סוּסוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ

וְרָץ לְפָנָיו בִּרְחוֹבוֹת עִיר הַמֶּלֶךְ

וְשָׁר וְהִכְרִיז כְּכָרוֹז שֶׁל הַמֶּלֶךְ:

כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ!

עָנָה לְהָמָן וְאָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ:

מַהֵר, קַח הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

וְכָל שֶׁדִּבַּרְתָּ בְּאֹזֶן הַמֶּלֶךְ

עֲשֵׂה לְמָרְדְּכַי שֶׁבְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ!

כִּי זֶה מָרְדְּכַי הוּא הִצִּיל אֶת הַמֶּלֶךְ

וְהוּא, לֹא אַחֵר, הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ!

עָשָׂה אֲגָגִי כִּדְבָרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

לָקַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס שֶׁל הַמֶּלֶךְ,

הִלְבִּישׁ אֶת מָרְדְּכַי שֶׁבְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ,

הִרְכִּיב וְהוֹבִיל בִּרְחוֹבוֹת עִיר הַמֶּלֶךְ

וְשָׁר לְפָנָיו כְּכָרוֹז שֶׁל הַמֶּלֶךְ:

כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ

חָפֵץ בִּיקָרוֹ!

וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ שֶל הָמָן אִישׁ־אֲגָג

לְמַעְלָה עָמְדָה עִם בִּתָּהּ עַל הַגָּג,

לְמַעְלָה עָמְדָה עַל הַגַּג וַתַּשְׁקֵף:

לְמַטָּה הָמוֹן מִתְהוֹלֵל מִתְקָרֵב.
וְזֶרֶשׁ אָמְרָה אֶל בִּתָּהּ: "אֲגָגִית,

הֵן אַתְּ מֵיטִיבָה אַתְּ, בִּתִּי, לְהַבִּיט,

וְאֵין בְּעֵינַיִךְ לְקוּת וּתְבַלּוּל –

מָה רָץ הֶהָמוֹן מִתְהוֹלֵל וּבָהוּל?"

אָמְרָה לָהּ לְזֶרֶשׁ בִּתָּהּ אֲגָגִית:

"אַבִּיט וְאֶרְאֶה וּלְאִמָּא אַגִּיד.

אָדָם שָׁם רוֹכֵב עַל גַּב סוּס הַמַּלְכוּת,

רָבִיד בַּצַּוָּאר… בִּלְבוּשׁ מֶלֶךְ קָשׁוּט…

וְעוֹד שָׁם אָדָם, הַלָּבוּשׁ כְּמוֹ שָׂר,

וְהוּא רָץ לְפָנָיו כְּכָרוֹז וְהוּא שָׁר:

'כָּכָה יֵעָשֶׂה – הוּא מַכְרִיז אֲמָרוֹ –

לָאִישׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ!'"

וְזֶרֶשׁ אָמְרָה לְבִתָּהּ: "אֲגָגִית,

בָּרוּךְ יִהְיֶה פִּיךְ שֶׁכָּל זֶה לִי הִגִּיד!

הָאִישׁ הָרוֹכֵב בְּוַדַּאי הוּא הָמָן,

הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ זֶה מִזְּמָן!

הָאִישׁ הַמּוֹלִיךְ אֶת הַסּוּס וּמַכְרִיז –

וַדַּאי הוּא מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הַמַּרְגִּיז!

עִמְדִי פֹּה, בִּתִּי, וְהַמְתִּינִי מְעַט,

אָרוּצָה לְרֶגַע, אָשׁוּבָה מִיָּד…"

וְזֶרֶשׁ קָפְצָה קַלַּת־רֶגֶל כִּצְבִי

לְמַטָּה הַבַּיְתָה, דָּבָר לְהָבִיא.

וְזֶרֶשׁ חָזְרָה וְהֵבִיאָה הַגְּרָף,

כִּוְּנָה וְשָׁפְכָה עַל רֹאשׁוֹ וּפָנָיו

שֶׁל זֶה הַמַּכְרִיז וּמוֹלִיךְ אֶת הַסּוּס…

וּמַה שֶּׁהָיָה שָׁם אֹמַר בְּחָרוּז:

מִיָּד לְאַחַר שֶׁהַפֶּרֶשׁ נִשְׁפַּךְ –

הַכֹּל לָהּ לְזֶרֶשׁ לְפֶתַע נֶהְפַּךְ:

כִּי זֶה הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס הוּא מָרְדְּכַי,

וְזֶה הַמּוֹלִיךְ – הוּא הָמָן בְּוַדַּאי…

וְהָאֲגָגִית בַּת־הָמָן אִישׁ־אֲגָג

מֵרֹב הַחֶרְפָּה הִתְנַפְּלָה מִן הַגָּג!

אָבִינוּ הַמֶּלֶךְ,⁶ לִבִּי בִּי צוֹהֵל;

בְּכָל אֲשֶׁר אֵלֶךְ הֲרֵינִי נוֹפֵל.

זָקָן יֵשׁ אָרֹךְ לִי, אִשָּׁה לִי חוֹלָה;

בְּוַי־לִי וְאוֹךְ־לִי תִּתֵּן אֶת קוֹלָהּ.

הַיּוֹם חַג פּוּרִים וּמָחָר יַחֲלֹף,

תְּנָה לִי פְּרוּטָה, הַשְׁלִיכֵנִי לָרְחוֹב.

אָבִינוּ הַמֶּלֶךְ, לִבִּי עָלַי טוֹב,

מָחָר פּוּרִים יֵלֶךְ, יִפְרַח לוֹ כְּעוֹף!

מְזֹג לִי כּוֹס יַיִן, מְזֹג לִי כּוֹס יַ"שׁ,

אֱמֹר לִי “לְחַיִּים” וְתֵן הָמָנְטַשׁ!

הֲרֵינִי קַבְּצָן, וּמָה עוֹד לִי נָחוּץ?

זְרֹק לִי פְּרוּטָה, הַשְׁלִיכֵנִי לַחוּץ!